שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה גדולתו של ההיסטוריון הערבי אבן חלדון?
במרחב הרוחני של העולם האסלאמי הימי-ביניימי, זרח כוכבו של אבן חלדון (1332-1406), הוגה רב-תחומי, מהפכני, ששינה את הבנת ותפיסת מדע ההיסטוריה לחלוטין.
גאון מבריק זה, שנולד בטוניס שבצפון אפריקה, יצר מהפכה מחשבתית שהקדימה את זמנה בהבנת תהליכים חברתיים ותרבותיים. כי בניגוד להיסטוריונים בני זמנו שראו בהיסטוריה רצף אירועים מקריים, הוא הציג תפיסה מערכתית וכוללנית.
אבן חלדון ראה בהיסטוריה רקמה חיה של תהליכים חברתיים, כלכליים ותרבותיים המשתנים באופן דינמי. חדשנית במיוחד הייתה אז תאוריית "העסביה" שהגה, בערבית: הסולידריות החברתית. היא הסבירה כיצד קבוצות חברות מתפתחות במעגלים - הן מתחילות בחברה נוודית, הופכות למדינה מאורגנת ומשם מתחילות תהליך של התפוררות ולאחריו התחדשות.
כחוקר רב-תחומי, אבן חלדון חרג הרבה מעבר לגבולות ההיסטוריוגרפיה המסורתית. הוא עסק בגאוגרפיה, כלכלה, דמוגרפיה ופילוסופיה. הוא מהראשונים שחקרו כיצד משפיע האקלים על חברות, דפוסי הגירה, והאופן שבו סביבה מעצבת תרבויות. תובנותיו בתחומים אלו היו כה מתקדמות וחדשניות עד שרבים רואים בו אבי הסוציולוגיה המודרנית.
אחת מהתאוריות המרתקות והמפורסמות ביותר שלו עסקה במנהיגות ובהעברת הכוח השלטוני בין דורות. במילים פשוטות, הניתוח המעניין והתקף כמעט תמיד שלו לגבי מנהיגות הוא שבשלטון ובתי המלוכה "האבא בונה והבן הורס".
כלומר, אבן חלדון הבחין בדפוס מעניין של דעיכת כוח שלטוני - מנהיגים מייסדים בונים אימפריות דרך מאמץ ומסירות, בעוד בניהם, הגדלים בתנאי רווחה, מאבדים את החספוס והרעב שאפיין את הדור הראשון. הוא תיאר מחזור טבעי שבו דור מייסד בונה, דור שני מנהל, ודור שלישי מתפרק.
תאוריית אבן חלדון על מנהיגות ועברתה מדור לדור היא אחת התובנות המרכזיות בספרו המונומנטלי "אל-מוקדמה", "המוקדמה", שהוא מבוא מקיף להיסטוריה, סוציולוגיה, פילוסופיה וכלכלה.
בכתביו הוא גם הגדיר דפוס מעניין וחוזר בהעברת כוח שלטוני בין אבות לבנים, דפוס שמשקף את מה שהוא קרא לו "עסביה", שמשמעותו, כאמור, היא סולידריות חברתית.
#עסביה
אבן חלדון הבחין כי לעתים קרובות, בנים של מנהיגים מצליחים נוטים להיות חלשים יותר מאבותיהם. הוא הסביר זאת בכך שהדור השני, שגדל בתנאי רווחה ונוחות, חסר את התכונות החיוניות שאפיינו את האב המייסד - כגון חריצות, משמעת עצמית וכוח רוח.
לדידו, המנהיגים המייסדים בונים אימפריות דרך מאמץ, מסירות ותושייה. בניהם, שנולדים לתוך פריבילגיות ועושר, מאבדים את החספוס והרעב שהניעו את אביהם. הם נעשים רכים, מפונקים ופחות מוכשרים למאבק ולבנייה.
אם להעמיק יותר אז אבן חלדון ראה בתהליך זה מעין מחזור טבעי: דור מייסד בונה, דור שני מנהל, ודור שלישי מתפרק. זוהי תובנה סוציולוגית עמוקה שהקדימה את זמנה, והיום רואים אותה כמעט כחוק היסטורי בהתפתחות של שושלות שלטוניות.
במהלך חייו המרתקים, שירת אבן חלדון בחצרות של שליטים שונים בצפון אפריקה והגיע אפילו לפגישה עם טימור לנג, המנהיג המונגולי החזק. ניסיונו האישי איפשר לו להעשיר את תפיסותיו ההיסטוריות והחברתיות.
מורשתו של אבן חלדון חוצה תרבויות וזמנים. הוגים כמו קארל מרקס מצאו השראה רבה בגישתו החדשנית. הוא היה מדען חברתי שבמקום לראות את ההיסטוריה כרשימת תאריכים ועובדות יבשות, ראה אותה כמערכת חיה ודינמית, כשדבר קשור בדבר.
יכולתו לראות רחוק מעבר לזמנו הפכה את אבן ח'לדון להוגה רב-ממדי שהקדים את תקופתו בהבנת המורכבות האנושית.
הנה סיפורו של איבן חאלדון:
https://youtu.be/DZQ93lTI2vU
מיהו אבי הכלכלה המודרנית? - האם הוא או אדם סמית'?
https://youtu.be/8baR8u-Wf3A
סרטון על חייו של גאון ההיסטוריה המוסלמי:
https://youtu.be/2UwnrZi_bFw?long=yes
וסרטון תיעודי על ההיסטוריון האיסלאמי הגדול:
https://youtu.be/yqvmMFJQtm0?long=yes
מה חזה במדויק הספר "הלם העתיד"?
"הלם העתיד" (Future Shock) משנת 1970, ספרו המפורסם ביותר של אלווין טופלר (Alvin Toffler) חזה כבר בתחילת שנות ה-70 ובמדויק את החיים של ימינו.
תיעוש-על, שינוי מתמיד ומואץ, הכל חד פעמי, מוגזם, ארעי, ניתן להחלפה, בקידמה מטורפת, מערכות יחסים זמניות, התפשטות של תת-תרבויות, קריסת מנגנונים חברתיים, מקצועות שהופכים ללא רלוונטיים וקשיי ההסתגלות של המונים לעולם החדש - הכל היה שם.
ובבירור.
זה היה כאילו כותבי הספר, טופלר ורעייתו הסופרת והעתידנית היידי טופלר, קיבלו הצצה ממכונת זמן לימינו אנו. הספר יצא משום מה רק על שמו של אלווין, כעשור אחרי "הגל השלישי" בו ניתחו השניים את קריסת המנגנונים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים שחוללה ההתקדמות הטכנולוגית.
"הלם העתיד" לפי טופלר הוא מצב פסיכו-ביולוגי שנובע מגירוי מוגזם ולחץ קבלת ההחלטות שגורם שינוי מואץ שכזה. הספר ניתח את ההשפעה העצומה של השינוי החברתי והטכנולוגי המהיר על יחידים ועל החברה כולה.
בספר נבחנים ביטויים שונים של התופעה הזו, כולל הזמניות של מערכות יחסים, של מוצרים חד-פעמיים ואפילו של מקומות אנושיים. אך "הלם העתיד" נבחן גם בביטוי שהוא מקבל מהתפשטות של תת-תרבויות וסגנונות חיים מגוונים, לאור ותוך כדי ההתקדמות המהפכנית במדע ובטכנולוגיה.
ההתקדמות הזו, טענו הכותבים, מעצבת מחדש את הכל - מהמבנה המשפחתי ועד לביולוגיה האנושית. הם ממליצים על גישה שצופה פני עתיד לחינוך ולתכנון חברתי שיסייעו לאנושות להסתגל ולנווט בצורה בריאה לעידן החדש הזה, שמתאפיין בשינוי מתמיד ומהיר מאי-פעם.
הנה סיפורו של הספר "הלם העתיד":
https://youtu.be/u7XC4_ZwV78
על מילות המפתח העיקריות של "הלם העתיד" (הגדילו למסך מלא):
https://youtu.be/7RxuLKRu4fE
העתיד מודגם בסדרי הגודל של מוצרי ההווה לעומת העבר:
https://youtu.be/DENG7Q7VRgo
את ההווה שלנו חזו הטופלרים היטב:
https://youtu.be/iAghrd95iYk
על יוצרי הספר, אלווין ורעייתו:
https://youtu.be/zSRlw_XGLpw
והסרט של ועל "הלם העתיד":
https://youtu.be/fkUwXenBokU?long=yes
סוציולוגים
במרחב הרוחני של העולם האסלאמי הימי-ביניימי, זרח כוכבו של אבן חלדון (1332-1406), הוגה רב-תחומי, מהפכני, ששינה את הבנת ותפיסת מדע ההיסטוריה לחלוטין.
גאון מבריק זה, שנולד בטוניס שבצפון אפריקה, יצר מהפכה מחשבתית שהקדימה את זמנה בהבנת תהליכים חברתיים ותרבותיים. כי בניגוד להיסטוריונים בני זמנו שראו בהיסטוריה רצף אירועים מקריים, הוא הציג תפיסה מערכתית וכוללנית.
אבן חלדון ראה בהיסטוריה רקמה חיה של תהליכים חברתיים, כלכליים ותרבותיים המשתנים באופן דינמי. חדשנית במיוחד הייתה אז תאוריית "העסביה" שהגה, בערבית: הסולידריות החברתית. היא הסבירה כיצד קבוצות חברות מתפתחות במעגלים - הן מתחילות בחברה נוודית, הופכות למדינה מאורגנת ומשם מתחילות תהליך של התפוררות ולאחריו התחדשות.
כחוקר רב-תחומי, אבן חלדון חרג הרבה מעבר לגבולות ההיסטוריוגרפיה המסורתית. הוא עסק בגאוגרפיה, כלכלה, דמוגרפיה ופילוסופיה. הוא מהראשונים שחקרו כיצד משפיע האקלים על חברות, דפוסי הגירה, והאופן שבו סביבה מעצבת תרבויות. תובנותיו בתחומים אלו היו כה מתקדמות וחדשניות עד שרבים רואים בו אבי הסוציולוגיה המודרנית.
אחת מהתאוריות המרתקות והמפורסמות ביותר שלו עסקה במנהיגות ובהעברת הכוח השלטוני בין דורות. במילים פשוטות, הניתוח המעניין והתקף כמעט תמיד שלו לגבי מנהיגות הוא שבשלטון ובתי המלוכה "האבא בונה והבן הורס".
כלומר, אבן חלדון הבחין בדפוס מעניין של דעיכת כוח שלטוני - מנהיגים מייסדים בונים אימפריות דרך מאמץ ומסירות, בעוד בניהם, הגדלים בתנאי רווחה, מאבדים את החספוס והרעב שאפיין את הדור הראשון. הוא תיאר מחזור טבעי שבו דור מייסד בונה, דור שני מנהל, ודור שלישי מתפרק.
תאוריית אבן חלדון על מנהיגות ועברתה מדור לדור היא אחת התובנות המרכזיות בספרו המונומנטלי "אל-מוקדמה", "המוקדמה", שהוא מבוא מקיף להיסטוריה, סוציולוגיה, פילוסופיה וכלכלה.
בכתביו הוא גם הגדיר דפוס מעניין וחוזר בהעברת כוח שלטוני בין אבות לבנים, דפוס שמשקף את מה שהוא קרא לו "עסביה", שמשמעותו, כאמור, היא סולידריות חברתית.
#עסביה
אבן חלדון הבחין כי לעתים קרובות, בנים של מנהיגים מצליחים נוטים להיות חלשים יותר מאבותיהם. הוא הסביר זאת בכך שהדור השני, שגדל בתנאי רווחה ונוחות, חסר את התכונות החיוניות שאפיינו את האב המייסד - כגון חריצות, משמעת עצמית וכוח רוח.
לדידו, המנהיגים המייסדים בונים אימפריות דרך מאמץ, מסירות ותושייה. בניהם, שנולדים לתוך פריבילגיות ועושר, מאבדים את החספוס והרעב שהניעו את אביהם. הם נעשים רכים, מפונקים ופחות מוכשרים למאבק ולבנייה.
אם להעמיק יותר אז אבן חלדון ראה בתהליך זה מעין מחזור טבעי: דור מייסד בונה, דור שני מנהל, ודור שלישי מתפרק. זוהי תובנה סוציולוגית עמוקה שהקדימה את זמנה, והיום רואים אותה כמעט כחוק היסטורי בהתפתחות של שושלות שלטוניות.
במהלך חייו המרתקים, שירת אבן חלדון בחצרות של שליטים שונים בצפון אפריקה והגיע אפילו לפגישה עם טימור לנג, המנהיג המונגולי החזק. ניסיונו האישי איפשר לו להעשיר את תפיסותיו ההיסטוריות והחברתיות.
מורשתו של אבן חלדון חוצה תרבויות וזמנים. הוגים כמו קארל מרקס מצאו השראה רבה בגישתו החדשנית. הוא היה מדען חברתי שבמקום לראות את ההיסטוריה כרשימת תאריכים ועובדות יבשות, ראה אותה כמערכת חיה ודינמית, כשדבר קשור בדבר.
יכולתו לראות רחוק מעבר לזמנו הפכה את אבן ח'לדון להוגה רב-ממדי שהקדים את תקופתו בהבנת המורכבות האנושית.
הנה סיפורו של איבן חאלדון:
https://youtu.be/DZQ93lTI2vU
מיהו אבי הכלכלה המודרנית? - האם הוא או אדם סמית'?
https://youtu.be/8baR8u-Wf3A
סרטון על חייו של גאון ההיסטוריה המוסלמי:
https://youtu.be/2UwnrZi_bFw?long=yes
וסרטון תיעודי על ההיסטוריון האיסלאמי הגדול:
https://youtu.be/yqvmMFJQtm0?long=yes
"הלם העתיד" (Future Shock) משנת 1970, ספרו המפורסם ביותר של אלווין טופלר (Alvin Toffler) חזה כבר בתחילת שנות ה-70 ובמדויק את החיים של ימינו.
תיעוש-על, שינוי מתמיד ומואץ, הכל חד פעמי, מוגזם, ארעי, ניתן להחלפה, בקידמה מטורפת, מערכות יחסים זמניות, התפשטות של תת-תרבויות, קריסת מנגנונים חברתיים, מקצועות שהופכים ללא רלוונטיים וקשיי ההסתגלות של המונים לעולם החדש - הכל היה שם.
ובבירור.
זה היה כאילו כותבי הספר, טופלר ורעייתו הסופרת והעתידנית היידי טופלר, קיבלו הצצה ממכונת זמן לימינו אנו. הספר יצא משום מה רק על שמו של אלווין, כעשור אחרי "הגל השלישי" בו ניתחו השניים את קריסת המנגנונים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים שחוללה ההתקדמות הטכנולוגית.
"הלם העתיד" לפי טופלר הוא מצב פסיכו-ביולוגי שנובע מגירוי מוגזם ולחץ קבלת ההחלטות שגורם שינוי מואץ שכזה. הספר ניתח את ההשפעה העצומה של השינוי החברתי והטכנולוגי המהיר על יחידים ועל החברה כולה.
בספר נבחנים ביטויים שונים של התופעה הזו, כולל הזמניות של מערכות יחסים, של מוצרים חד-פעמיים ואפילו של מקומות אנושיים. אך "הלם העתיד" נבחן גם בביטוי שהוא מקבל מהתפשטות של תת-תרבויות וסגנונות חיים מגוונים, לאור ותוך כדי ההתקדמות המהפכנית במדע ובטכנולוגיה.
ההתקדמות הזו, טענו הכותבים, מעצבת מחדש את הכל - מהמבנה המשפחתי ועד לביולוגיה האנושית. הם ממליצים על גישה שצופה פני עתיד לחינוך ולתכנון חברתי שיסייעו לאנושות להסתגל ולנווט בצורה בריאה לעידן החדש הזה, שמתאפיין בשינוי מתמיד ומהיר מאי-פעם.
הנה סיפורו של הספר "הלם העתיד":
https://youtu.be/u7XC4_ZwV78
על מילות המפתח העיקריות של "הלם העתיד" (הגדילו למסך מלא):
https://youtu.be/7RxuLKRu4fE
העתיד מודגם בסדרי הגודל של מוצרי ההווה לעומת העבר:
https://youtu.be/DENG7Q7VRgo
את ההווה שלנו חזו הטופלרים היטב:
https://youtu.be/iAghrd95iYk
על יוצרי הספר, אלווין ורעייתו:
https://youtu.be/zSRlw_XGLpw
והסרט של ועל "הלם העתיד":
https://youtu.be/fkUwXenBokU?long=yes
