שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי סטופה בבודהיזם?
סְטוּפָּה (Stupa), בעברית "ערימה", היא תל זיכרון מונומנטלי ומבנה מקודש בדת הבודהיסטית שעל פי האמונה מכיל שריד קדוש או אפר של בודהה, של אחד מתלמידיו או של התלמידים של תלמידיו.
המסורת מספרת שאחרי מותו של בודהה חילקו את שרידיו ל-8 חלקים, כשכל חלק נשלח למקום שונה בו נטמן. מעל כל שריד נבנתה סטופה, 8 סטופות ראשונות, כמספרם של הנתיבים שבדרך הנאצלת והמתומנת.
הסטופה במהותה מייצגת את תהליך ההתפתחות הרוחנית וההארה. וכך הפכו הסטופות הללו, עם שרידיו של בודהה, לאתרי עלייה לרגל.
אף שסטופות נמצאות ברחבי העולם במקומות שבהם מתרגלים בודהיזם ומגיעות באמנות הבודהיסטית בצורות ובגדלים שונים, היא רחוקה מלהיות רק מבנה אדריכלי המגן על שרידיו של הבודהה (Buddha). כיום קיימות בעולם אלפי סטופות. חלקן קטנות ואחרות גדולות יותר והן משמשות כמקומות התכנסות רבי חשיבות למאמינים.
הסטופה המפורסמת ביותר המוזכרת במקורות היא אכן הסטופה הגדולה בסאנצ'י שבהודו (The Great Stupa at Sanchi). זוהי הסטופה הקיימת המוקדמת ביותר בהודו והיא מתוארת ככיפת לבנים מוצקה שנבנתה מעל שרידי הבודהה, מה שהופך אותה לאתר קדוש למאמינים.
לסטופה שמות שונים בארצות שונות: צ'ורטאן בטיבט, דאגובה בסרי לנקה, צ'אדי, צ'ורטאן בטיבט ופגודה ביפן.
#הקדושה
הסטופה מיוחדת בכך שהיא נחשבת לאתר קדוש למאמינים משום שהיא מכילה שרידי קודש. שריד קודש (relic) הוא חפץ דתי מיוחד, כמו עצם זרת של מנהיג דתי או משהו מיוחד שהיה בבעלותו או נגע בו.
בנוסף, הסטופה היא סמל של הפארינירוואנה (parinirvana) של הבודהה. פארינירוואנה היא ההארה שלאחר המוות, השלב שבו הבודהה השיג שחרור מסבל ומלידה מחדש או גלגול נשמות (reincarnated).
תבליטי סטופה נועדו להיות דידקטיים (didactic in function), כלומר שימשו ללמד את המאמינים על הדת.
מה שמושך כל כך הרבה מאמינים לסטופות נובע הן מהיותן אתרים מקודשים המכילים שרידי קודש יקרי ערך והן מהמשמעות הרוחנית העמוקה שלהן כסמל להארה שלאחר המוות, הפארינירוואנה של הבודהה שמייצגת שחרור מוחלט.
#הטקס
הסטופה מייצגת את תהליך ההתפתחות הרוחנית וההארה. לכך מתקשר הפולחן או המנהג של עולי הרגל המגיעים לסטופות - להקיף את המבנה בכיוון השעון.
בטקס עצמו נוהגים עולי הרגל להתחיל מהכותל המזרחי, מה שמסמל את הלידה וזריחת השמש. ממנו לצד הדרומי, המסמל את ההארה והאור, למערבי שמסמל את הידע, ולבסוף לצפוני, שהוא סמל לחשיכה והמוות.
בחלק מאותן סטופות ישנם ציורי קיר שמתארים את המצבים הללו שמדמים צידי וחלקי הסטופה. בסטופה של סאנצ'י, למשל, מוצג תבליט שמציג גבר ואישה החוזרים על עצמם שלוש פעמים - פעם אחת כורעים משני הצדדים, ופעמיים הולכים סביב הסטופה, כדי להצביע על התנועה הטקסית שלהם סביב המבנה המקודש.
עוד רואים על סטופות ישויות שמימיות המרחפות מעל ויורדות עם זרי פרחים כדי לקשט את המבנה הקדוש. טביעות הידיים בבסיס הסטופה מסמלות את פעולת הנגיעה בסטופה על ידי הבודהיסטים, חסידי הדת.
#חלקי מבנה הסטופה הסמליים
הסטופה הבודהיסטית היא מבנה מקודש, דמוי תל או ערימה המכיל שרידים של בודהה או חפצי קודש של ממשיכיו החשובים ונחשב לסמל עמוק של הבודהיזם.
במבנה הקלאסי שלה, משלבת הסטופה חמש צורות גיאומטריות, כשכל אחת מהן מסמלת אחד מחמשת היסודות האוניברסליים:
הבסיס המרובע (מדהי) - מייצג את יסוד האדמה (כסוג של אנרגיה מכווצת ומוצקות).
הכיפה העגולה/חצי כדורית (אנדה או גרבה) - בנויה מעל הבסיס המרובע ומסמלת את יסוד המים (סוג של אנרגיה בתנועה גלית, נזילות או ניידות מוגבלת).
התיבה הקובייתית הקטנה (חרמיקה) - נמצאת מעל הכיפה ומייצגת את יסוד האש (אנרגיה עולה, התעלות והשראה). בסטופות נפאליות רבות מצוירות עליה עיני הבודהה.
החוד המחודד - ניצב מעל החרמיקה ולעתים דומה לעמוד תורן עם טבעות. בצורת קונוס או פירמידה הוא מסמל את יסוד האש, בעוד שבצורת קערה או כיפה הפוכה הוא מסמל את יסוד האוויר (אנרגיה מתפשטת וחירות), ומייצג את שלבי ההתפתחות הרוחנית – 13 ה'בהומיס' (שלבי התקדמות רוחנית).
צורה דמוית להבה או תכשיט - נמצאת בקצה העליון ומסמלת את יסוד החלל רו האתר (אנרגיה ראשונית, ממד גבוה, הריק שבו הכל מתרחש). חלק זה הוא גם סמל ההארה המוחלטת וסינתזת העולמות הפיזיים והרוחניים.
כלל מבנה הסטופה מבטא את ההרמוניה בין עקרונות היין והיאנג - את האנרגיה הנשית והגברית, היקום הזמני והנצחי.
הנה הסטופה:
https://youtu.be/FLJRZE2NBWQ
הסבר על הסטופות, עם הדגמה מהסטופה של סנצ'י:
https://youtu.be/gPDPiEq416w
משמעות הסטופה בבודהיזם כמקום קבורה ושימור שרידי הבודהה והמורים הגדולים:
https://youtu.be/NJsLHcL3Bvs
סטופה בנאלמאדנה (Benalmadena) מתקופת ההארה שמייצגת את הארתו של בודהה (ללא מילים):
https://youtu.be/aTK1PdWpaF4
התפתחות הסטופות לאורך ההיסטוריה:
https://youtu.be/8csK0ELBLhw?long=yes
ומבנה הסטופה הוא קבוע ולכל חלק בו יש צורה קבועה ובעלת סמליות:
https://youtu.be/uspcCmGxkGE?long=yes
מהי פגודה?
הפגודה (Pagoda) היא סוג של מגדל מדורג שבמזרח הרחוק משמש כחלק ממקדש או מקום פולחן.
מרבית הפגודות הן ביפן ובסין ובעיקר משמשות לדתות המקומיות - הבודהיסטים והטאואיסטים. הקצה המקושט של הפגודות הוא לרוב סימלי בבודהיזם, אך בו-בעת הוא משמש גם ככליא ברק, השומר על הפגודה מפגיעה של ברקים ומסכנת שריפה.
במדינות כמו תאילנד ומיאנמר (בורמה) יש מונחים דומים לפגודה: סטופה וצ'איטה. הווייטנאמים לעומת זאת קוראים "פגודה" לכל מבנה פולחן.
משערים שמקור הפגודה הוא בסטופה ההודית העתיקה. בעבר היו הפגודות עשויות לרוב מעץ, אך כיום הטכנולוגיה הובילה לשימוש בחומרים עמידים ויעילים יותר.
הנה סרטון של שלושת הפגודות ביונאן, סין:
http://youtu.be/cX-WAYMQM6U?t=4s
והפגודות המדהימות של שוודגון בעיר ינגון מיאנמר:
http://youtu.be/u-irxFOR4io?t=4s
סטופה
סְטוּפָּה (Stupa), בעברית "ערימה", היא תל זיכרון מונומנטלי ומבנה מקודש בדת הבודהיסטית שעל פי האמונה מכיל שריד קדוש או אפר של בודהה, של אחד מתלמידיו או של התלמידים של תלמידיו.
המסורת מספרת שאחרי מותו של בודהה חילקו את שרידיו ל-8 חלקים, כשכל חלק נשלח למקום שונה בו נטמן. מעל כל שריד נבנתה סטופה, 8 סטופות ראשונות, כמספרם של הנתיבים שבדרך הנאצלת והמתומנת.
הסטופה במהותה מייצגת את תהליך ההתפתחות הרוחנית וההארה. וכך הפכו הסטופות הללו, עם שרידיו של בודהה, לאתרי עלייה לרגל.
אף שסטופות נמצאות ברחבי העולם במקומות שבהם מתרגלים בודהיזם ומגיעות באמנות הבודהיסטית בצורות ובגדלים שונים, היא רחוקה מלהיות רק מבנה אדריכלי המגן על שרידיו של הבודהה (Buddha). כיום קיימות בעולם אלפי סטופות. חלקן קטנות ואחרות גדולות יותר והן משמשות כמקומות התכנסות רבי חשיבות למאמינים.
הסטופה המפורסמת ביותר המוזכרת במקורות היא אכן הסטופה הגדולה בסאנצ'י שבהודו (The Great Stupa at Sanchi). זוהי הסטופה הקיימת המוקדמת ביותר בהודו והיא מתוארת ככיפת לבנים מוצקה שנבנתה מעל שרידי הבודהה, מה שהופך אותה לאתר קדוש למאמינים.
לסטופה שמות שונים בארצות שונות: צ'ורטאן בטיבט, דאגובה בסרי לנקה, צ'אדי, צ'ורטאן בטיבט ופגודה ביפן.
#הקדושה
הסטופה מיוחדת בכך שהיא נחשבת לאתר קדוש למאמינים משום שהיא מכילה שרידי קודש. שריד קודש (relic) הוא חפץ דתי מיוחד, כמו עצם זרת של מנהיג דתי או משהו מיוחד שהיה בבעלותו או נגע בו.
בנוסף, הסטופה היא סמל של הפארינירוואנה (parinirvana) של הבודהה. פארינירוואנה היא ההארה שלאחר המוות, השלב שבו הבודהה השיג שחרור מסבל ומלידה מחדש או גלגול נשמות (reincarnated).
תבליטי סטופה נועדו להיות דידקטיים (didactic in function), כלומר שימשו ללמד את המאמינים על הדת.
מה שמושך כל כך הרבה מאמינים לסטופות נובע הן מהיותן אתרים מקודשים המכילים שרידי קודש יקרי ערך והן מהמשמעות הרוחנית העמוקה שלהן כסמל להארה שלאחר המוות, הפארינירוואנה של הבודהה שמייצגת שחרור מוחלט.
#הטקס
הסטופה מייצגת את תהליך ההתפתחות הרוחנית וההארה. לכך מתקשר הפולחן או המנהג של עולי הרגל המגיעים לסטופות - להקיף את המבנה בכיוון השעון.
בטקס עצמו נוהגים עולי הרגל להתחיל מהכותל המזרחי, מה שמסמל את הלידה וזריחת השמש. ממנו לצד הדרומי, המסמל את ההארה והאור, למערבי שמסמל את הידע, ולבסוף לצפוני, שהוא סמל לחשיכה והמוות.
בחלק מאותן סטופות ישנם ציורי קיר שמתארים את המצבים הללו שמדמים צידי וחלקי הסטופה. בסטופה של סאנצ'י, למשל, מוצג תבליט שמציג גבר ואישה החוזרים על עצמם שלוש פעמים - פעם אחת כורעים משני הצדדים, ופעמיים הולכים סביב הסטופה, כדי להצביע על התנועה הטקסית שלהם סביב המבנה המקודש.
עוד רואים על סטופות ישויות שמימיות המרחפות מעל ויורדות עם זרי פרחים כדי לקשט את המבנה הקדוש. טביעות הידיים בבסיס הסטופה מסמלות את פעולת הנגיעה בסטופה על ידי הבודהיסטים, חסידי הדת.
#חלקי מבנה הסטופה הסמליים
הסטופה הבודהיסטית היא מבנה מקודש, דמוי תל או ערימה המכיל שרידים של בודהה או חפצי קודש של ממשיכיו החשובים ונחשב לסמל עמוק של הבודהיזם.
במבנה הקלאסי שלה, משלבת הסטופה חמש צורות גיאומטריות, כשכל אחת מהן מסמלת אחד מחמשת היסודות האוניברסליים:
הבסיס המרובע (מדהי) - מייצג את יסוד האדמה (כסוג של אנרגיה מכווצת ומוצקות).
הכיפה העגולה/חצי כדורית (אנדה או גרבה) - בנויה מעל הבסיס המרובע ומסמלת את יסוד המים (סוג של אנרגיה בתנועה גלית, נזילות או ניידות מוגבלת).
התיבה הקובייתית הקטנה (חרמיקה) - נמצאת מעל הכיפה ומייצגת את יסוד האש (אנרגיה עולה, התעלות והשראה). בסטופות נפאליות רבות מצוירות עליה עיני הבודהה.
החוד המחודד - ניצב מעל החרמיקה ולעתים דומה לעמוד תורן עם טבעות. בצורת קונוס או פירמידה הוא מסמל את יסוד האש, בעוד שבצורת קערה או כיפה הפוכה הוא מסמל את יסוד האוויר (אנרגיה מתפשטת וחירות), ומייצג את שלבי ההתפתחות הרוחנית – 13 ה'בהומיס' (שלבי התקדמות רוחנית).
צורה דמוית להבה או תכשיט - נמצאת בקצה העליון ומסמלת את יסוד החלל רו האתר (אנרגיה ראשונית, ממד גבוה, הריק שבו הכל מתרחש). חלק זה הוא גם סמל ההארה המוחלטת וסינתזת העולמות הפיזיים והרוחניים.
כלל מבנה הסטופה מבטא את ההרמוניה בין עקרונות היין והיאנג - את האנרגיה הנשית והגברית, היקום הזמני והנצחי.
הנה הסטופה:
https://youtu.be/FLJRZE2NBWQ
הסבר על הסטופות, עם הדגמה מהסטופה של סנצ'י:
https://youtu.be/gPDPiEq416w
משמעות הסטופה בבודהיזם כמקום קבורה ושימור שרידי הבודהה והמורים הגדולים:
https://youtu.be/NJsLHcL3Bvs
סטופה בנאלמאדנה (Benalmadena) מתקופת ההארה שמייצגת את הארתו של בודהה (ללא מילים):
https://youtu.be/aTK1PdWpaF4
התפתחות הסטופות לאורך ההיסטוריה:
https://youtu.be/8csK0ELBLhw?long=yes
ומבנה הסטופה הוא קבוע ולכל חלק בו יש צורה קבועה ובעלת סמליות:
https://youtu.be/uspcCmGxkGE?long=yes
הפגודה (Pagoda) היא סוג של מגדל מדורג שבמזרח הרחוק משמש כחלק ממקדש או מקום פולחן.
מרבית הפגודות הן ביפן ובסין ובעיקר משמשות לדתות המקומיות - הבודהיסטים והטאואיסטים. הקצה המקושט של הפגודות הוא לרוב סימלי בבודהיזם, אך בו-בעת הוא משמש גם ככליא ברק, השומר על הפגודה מפגיעה של ברקים ומסכנת שריפה.
במדינות כמו תאילנד ומיאנמר (בורמה) יש מונחים דומים לפגודה: סטופה וצ'איטה. הווייטנאמים לעומת זאת קוראים "פגודה" לכל מבנה פולחן.
משערים שמקור הפגודה הוא בסטופה ההודית העתיקה. בעבר היו הפגודות עשויות לרוב מעץ, אך כיום הטכנולוגיה הובילה לשימוש בחומרים עמידים ויעילים יותר.
הנה סרטון של שלושת הפגודות ביונאן, סין:
http://youtu.be/cX-WAYMQM6U?t=4s
והפגודות המדהימות של שוודגון בעיר ינגון מיאנמר:
http://youtu.be/u-irxFOR4io?t=4s
