בטח שמעתם שאנשים אומרים דברים כמו בלונדיניות הן טיפשות, יהודים הם חכמים או אוהבים כסף ושעל ערבים אי אפשר לסמוך - אלה סְטֵרֵאוֹטִיפּים (Stereotypes) והם גרועים, גם אם רובנו איכשהו אוחזים בהם, ברמה זו או אחרת.

סטראוטיפים הם חשיבה על אנשים לא כאינדיבידואלים, כאנשים שהם ייחודיים ושונים מאחרים, אלא כחברים בקבוצה, מה שאומר שמאפייניה של אותה קבוצה דובקים גם בהם כפרטים.

המעניין הוא שלא כל כך חשוב מה טבען של האמונות לגבי הקבוצה - חיוביות, שליליות, נכונות או שגויות. הסטריאוטיפים משמשים אותנו לא פעם כדי לקטלג אנשים אחרים במהירות ובקלות, מבלי להתחשב בהם עצמם, באופיים האמיתי, בייחוד שלהם.

לא טוב.

הרי זו הכללה הקשורה למאפייניה של קבוצה חברתית כלשהי, תוך הדבקה של המאפיינים הללו לכל חבר וחברה בקבוצה, בלי הבדל ביניהם.

אגב, בדרך כלל הסטריאוטיפ יהיה על קבוצה חברתית, שיש לה בסיס אתני, מגדרי ולעתים מאפיין חיצוני, כמו הבלונד שהודגם בהתחלה או בעלי אף סולד למשל.

מדובר בסוג של דעות קדומות או הכללות על קבוצה וחבריה, שקשה מאוד לשנות אותן. ההתייחסות לקבוצות בחברה ולתכונות שלהן או לדברים המיוחסים להן, עוברת לפרטים, כלומר לחברי הקבוצה, ללא הבחנה בין אדם לאדם.

הפירוש של המילה שמקורה ביוונית סְטֵרֵאוֹטִיפּ הוא "רושם מוצק" או בתרגום מילולי "חריתת רושם". יש לו גם מילה עברית לא רעה - "הֶטְפֵּס", מלשון טיפוס.


#מה ההבדל בין סטריאוטיפ לדעה קדומה?
מדובר במשהו שהוא שונה במעט מסתם דעה קדומה. כי בעוד שדעה קדומה היא עמדה מוקדמת, בדרך כלל שלילית כמובן, שיש כלפי אדם שעדיין לא הייתה לנו איתו כל אינטראקציה חברתית, אלא רק על סמך השתייכותו החברתית, בסטריאוטיפ מדביקים את מאפייני הקבוצה על הפרט בכל מקרה, גם אם וכשמכירים אותו.

הדעה הקדומה נוטה להביא ליחס חברתי משפיל, להתנהגות עוינת ולביטויים שליליים ואף מפלים לרעה חברים המשתייכים לקבוצה חברתית מסוימת. כי איכשהו, אצל בעלי דעות קדומות תהיה נטייה כמעט בשגרה להעריך את חבריה של הקבוצה
חברתית באופן שלילי או לפחות להעריך אותם בעיקר על סמך השתייכותם לקבוצה זו.


#האם סטראוטיפים הם שליליים?
בהחלט לא. בניגוד לדעות קדומות, הסטראוטיפ לא חייב להיות בעל אופי שלילי. במקור הוא מסייע לנו להתמודד מול כמויות מידע גדולות במהירות. כי כשאיננו יודעים על אדם יכול המידע על הקבוצות אליהן הוא משתייך לסייע לנו במהירות באבחון של דרכי התקשורת וההבנה שלו או שלה.

הבעיה היא, אפרופו ההבדל שבין סטראוטיפ לדעה קדומה, כשמערבבים ביניהם. אם הופך הסטראוטיפ לדעה קדומה, היא יכולה לפגוע באדם שמולו אנו עומדים. יש גם מי שמזכירים בעיה פחות מדוברת, לפיה דעה קדומה שהייתה לנו ולכאורה מתאמתת אצל אדם פרטי, עלולה להפוך או לחזק סטראוטיפ, שיפגע מעתה באנשים הנמנים על העדה, הדת, הלאום שלו וכדומה.


הנה הסטריאטיפים, שמרגישים לרבים כאילו כולנו ממוינים, מתויגים ומסווגים לתוך קופסאות ומגרות חברתיות מדומות (מתורגם):

https://youtu.be/6HY04AzsomY


יש סטריאוטיפים מגדריים, של בנים ובנות, שפעם היו בכלל הפוכים (מתורגם):

https://youtu.be/c36nzG5VUow


הסיבה שאנחנו לא אוהבים לשמוע שפות זרות ברחוב שלנו (עברית):

https://youtu.be/H2r3W9sOB6o


גם המבטא מציק לנו (עברית):

https://youtu.be/aIYjWWuTJAM


אנחנו כמו שרואים אותנו מבחוץ (עברית):

https://youtu.be/5nSD0yuhR3c


שיר של זמר שלא רוצה שיגדירו אותו (עברית):

https://youtu.be/80GtXgCSYJw


פואטרי סלאם מבריק של ערביה ישראלית (עברית):

https://youtu.be/6z7NL4Saasg


שיר סטריאוטיפי בוואן שוט ובחיוך (עברית):

https://youtu.be/ValQdjCfjN4


בחיוך על הסטראוטיפים שנפגשים במסדרון (עברית):

https://youtu.be/w4W0sRUa_jY


וכתבת טלוויזיה על סטראוטיפים בישראל (עברית):

https://youtu.be/Yc-pwo0wNVw?long=yes

"האם זה אקדח? האם זה סכין? האם זה ארנק? אלה חייך - זה לא סוד חבר, אתה עלול למות רק מפני שאתה חי בעור האמריקני שלך" - שר הזמר האמריקאי ברוס ספרינגסטין בשיר "עור אמריקאי", או כמו שכולם מכנים "41 יריות". את השיר הוא כתב על הריגת בחור שחור בידי שוטרים, בניו יורק סיטי בשנת 1999.

41 היריות הגורליות הללו לא נורו כלפי מפיונר מסוכן, או רוצח אלים. הן נורו לעבר בחור רגיל בשם אמאדו דיאלו (Amadou Diallo). כל פשעו היה שחזותו תאמה לזו של מבוקש שהמשטרה חיפשה זמן רב והשוטרים הגיעו לביתו לאחר שאספו מידע שהחשיד אותו.

אמאדו שהיה מהגר שחור, נורה על ידי ארבעה שוטרים בכניסה לביתו. השוטרים טענו במשפט שסברו שהוא שולח את ידו לאקדח, בעוד שהוא שלח את היד אל ארנקו. אז הם ירו בו 41 יריות. לא פחות.

רבים גינו במהלך המשפט את הקלות שבה נוהגים שוטרים להפעיל אלימות כלפי חשודים שחורים באמריקה. המחמירים רואים בהריגה הזו, כמו במקרים דומים לא מעטים לאורך השנים, סוג של משפט שדה או הוצאה להורג, בחסות הלא-אדיבה של הגזענות הלבנה באמריקה.

כשהסתיים המשפט בזיכויים של השוטרים שירו באמאדו דיאלו, פרצו הפגנות ענק בניו-יורק והולידו מחאה גדולה. הרצח של דיאלו נגרם לדברי המוחים רק בשל צבע עורו.

את השיר, שאומר בסוף ש"אתה עלול למות רק משום שאתה חי בעור האמריקאי שלך", כתב ספרינגסטין, היוצר הכי חברתי באמריקה, בכדי להעלות את הבעיה החברתית שהשחורים של אמריקה צועקים כבר חצי מאה ללא הפסקה. ספרינסטין ועוד רבים כמוהו באמריקה, לאו דווקא שחורים, מסכימים שגזענות וסטריאוטיפים מובילים לכך שהאצבע של השוטרים על ההדק נוטה להיות קלה יותר, כשמדובר בגברים שחורים.


הנה סיפורו של אמאדו דיאלו:

https://youtu.be/jVDblWOBZGA


שירו המצמרר של ברוס ספרינגסטין על 41 היריות הללו:

https://youtu.be/aQMqWAiWPMs


מצגת וידאו עם תמונות של הברוטאליות והגזענות נגד שחורים באמריקה:

https://youtu.be/zKk5NpH3Hl0


וגם כאן:

https://youtu.be/nghqjBwZTiE