» «
הילחם או ברח
מהי מערכת "הילחם או ברח"?


"הילחם או ברח" (Fight or Flight) היא תגובה גופנית, בה הגוף מכין אותנו במהירות למצבים מסוכנים, לנוכח איום כלשהו, כך שנוכל להגיב טוב יותר למצב המסוכן הזה.

זה קורה בגלל הפחד. כן, רבים יודעים שהפחד כרוך אצלנו בשינויים גופניים המאפשרים לנו לברוח מהר, או לקפוא על מקומנו - כל אחד וכל מקרה לגופו. לפעמים הוא גם גורם לנו שנוכל להילחם ואפילו לנצח, גם כשחשבנו שאין סיכוי שנוכל לנצח.

ואלה שלושת ה-Fים: פייט, פלייט או פריז. הילחם, ברח או קפא במקום.

איך זה קורה? - לדוגמה, נניח שאנו ביער ולפתע רואים מולנו דוב גדול ומסוכן. הפחד לנוכח הסכנה הגדולה יוצר אצלנו סטרס, לחץ מטורף שמביא את המוח לתפקוד של חירום.

אז ככה - בתגובה הזו, הגוף מכין אותנו במהירות למצבים שבהם נילחם באיום ביעילות וטוב יותר, נהיה חדים יותר ומהירי מחשבה, נתחמק, נברח או נסתתר מהר יותר מהדוב המאיים. לעתים, אם ניאלץ להילחם בו, נמצא את עצמנו מצליחים לחשוב טוב יותר על פתרונות כדי להביס את הדוב, או לפחות לבצע משהו שירוויח לנו זמן כדי שנוכל להיעלם ולהינצל.

כך, הסיכויים שנשרוד לנוכח הסכנה גדלים משמעותית. אבל איך זה בדיוק קרה?


#הורמוני חירום
המערכת הגופנית הזו, שזכתה לשם הציורי "הילחם או ברח" (Fight or flight response), היא בעצם סוג של תגובה "אוטומטית" של מערכת העצבים האוטונומית והרפלקסים שלנו, שנועדה לאפשר לנו להתחמק מהאיום, לברוח מהר וטוב יותר, או להילחם בו באמצעים שלא חשבנו שנוכל לנקוט.

ראשונים פועלים האינסטינקטים, בצורה כזו שלעתים קרובות אנו עושים פעולות מהירות כמו לחמוק ממכונית המתקרבת במהירות, עוד לפני שמוחנו עיבד את נתוני הראייה או השמע שלנו.

אחרי האינסטינקטים וכתגובה לסכנה, המוח מכין אותנו פיזית ובמהירות רבה, להתמודדות מול האיום החיצוני. זה קורה במהירות עצומה, כשבתוך שניות מופעלת בגופנו תגובה גופנית, פיזיולוגית, בה הגוף מפריש חומרים מסוימים, שנקראים הורמונים, במיוחד הורמונים שנקראים "קורטיזול" ו"אדרנלין", אבל יש עוד כמה.

ההורמונים הללו, שהגוף מפריש אל מול הדוב המסוכן, גורמים לכך שנגיב טוב יותר למצב המסוכן הזה. מה שהם עושים זה להפנות אנרגיה למקומות בגוף, שבהם היא נחוצה במצב החירום הזה. הכוח ויכולות החשיבה המהירה והחדה, נחוצים באותם מקומות בגופנו - כדי שנוכל לברוח מהסכנה ביעילות או כדי להילחם ולנצח.

חומצות שומן המפורקות במהלך הזה ומשחררות לדם שלנו גלוקוזה, מספקות דחיפה ותיגבור אנרגטי ומביאות את הגוף לפעול ביעילות מירבית. נתיבי האוויר והנשימה מעלים את החמצן המגיע למוח ויכולות הביצוע שלו משתפרות פלאים. משם גם מתגברים העירנות חגות החושים והמוטוריקה.

אנשים שחוו מצבי סכנה קיצוניים מעידים שעשו דווקא מהפחד הזה דברים שמעולם לא חשבו שהם יכולים לעשות. או שחשו שיש להם כוח גדול מהרגיל, או אומץ או שהם רצו מהר מכל ריצה רגילה שלהם.

נשימה, פעימות לב ועיכול - הכל מתואם במהירות למצב החדש, בו האמיגדלה שבמוח נכנסת לפעולה, נוטלת פיקוד והאדרנלין מחליף את התגובות הלוגיות של המוח.


הנה מערכת "הילחם או ברח" (עברית):

https://youtu.be/QxYGKbZWqjk


הפחד מייצר את הקורטיזול והאדרנלין, הורמוני הלחץ שבגוף (מתורגם):

https://youtu.be/i0DY-_0kuBw


כש-Fight or Flight מופעל הרבה אצל ילדים שחווים טראומות ילדות משפיעה הפרשת הורמוני הלחץ המתמדת על בריאותם הפיזית לכל חייהם (מתורגם):

https://youtu.be/95ovIJ3dsNk?long=yes


והרצאת טד נהדרת על הפחד ומה שאפשר ללמוד ממנו (מתורגם):

https://youtu.be/OwgWkUIm9Gc?long=yes
קורטיזול
מהם ריבוי המשימות והקורטיזול המלחיץ שהוא מייצר?



הורמון הלחץ בגופנו הוא הקורטיזול (Cortisol). הוא לא היחיד שנחשב הורמון לחץ, אבל מדובר בהורמון תמים, שאחראי לבלגן לא קטן בתחושות שלנו וללא מעט גורמי מתח נפשי ואפילו חרדה.

ההורמון הזה בחיים המודרניים, הקרייריסטיים והאורבניים שבתוכם אנו אצים ורצים, הוא הכוכב המעיק שלנו.

אבל נתחיל בדְּחָק, או עָקָה, מילים יפות אבל לא תמיד מובנות, שכולנו מכירים בתור "לחץ", מתח נפשי, או סטרס (Stress). המילים הללו מייצגות את תחושת המצוקה שנובעת אצלנו מפגיעה באיזון שלנו.

המועקה הזו לרוב נגרמת כתוצאה מגירוי חיצוני, מוחשי ופיזי או פסיכולוגי.

אחד הגורמים המוכרים לנו היטב הוא המולטי-טסקינג, ריבוי המשימות של האדם המודרני. אנשים נדרשים היום לנהל המון דברים במקביל - גם בחיים הפרטיים וגם בקריירה, בעבודה, בלימודים וזו רק רשימה חלקית.

ריבוי המשימות המטורף שחווים אנשים יכול להיות בקריירה או בחיים בתפקוד גבוה. נא לא לצקצק אם לא הזכרתי את עקר או עקרת הבית. ללא ספק גם בבית יש אינספור משימות שמוטלות על כתפיים צרות והניסיון המתמיד לנהל את אינספור המשימות שמוטלות בבית, לא פעם מתלווה לצורך לתפקד במקביל בעבודה.

הרבה נשים מכירות את זה היטב. גברים רבים רק מתחילים להיחשף ומתחילים לדווח על מלאכה כמעט בלתי אפשרית.

מכל מקום, ריבוי המשימות הזה הוא מקור בלתי נדלה ללחץ, או סטרס. הדרך מכמות המשימות הגדולה שאנו מנסים לנהל בו-זמנית אל הלחץ והסטרס עוברת בקורטיזול, ההורמון שאחראי לאותה עקה שאנו חווים לא פעם בחיינו.

וכשגופנו מפריש את הקורטיזול, ביחד עם האדרנלין והנוראדרנאלין, הוא מייצר הורמונים שמעלים את קצב הלב, ההזעה וקצב הנשימה שלנו, ביחד עם עייפות, התשה נפשית, תחושה שאנו מוצפים ועוד.

הפרשת הקורטיזול גם מגדילה את העירנות ולא פעם התוצאה של כל אלה תהיה חרדה, על כל המתלווה אליה. מה מתלווה אליה? - חוסר ודאות ואי נוחות, תחושה שיכולה להתבטא גם פיזית בכאבי בטן, לחץ בחזה ועוד.

גם במוח מחולל הקורטיזול שמות. רמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן פוגעות במוח מאוד. כי לחץ לאורך זמן מגדיל את הפעילות באמיגדלה, שהיא מרכז הפחד במוחנו, ואת מספר הקשרים העצביים שבה. העליה ברמות הקורטיזול משבשת ומדרדרת גם את פעילות ההיפוקמפוס, החלק במוחנו שקשור בזיכרון, למידה ושליטה בלחצים.

וזו לא רק בריאות הנפש שלנו והסימפטומים שלה, שמושפעים מקצב ייצור הקורטיזול המשתולל בנו - יש אפילו טענות שהפרשת קורטיזול משפיעה על צפיפות השרירים שלנו.

יש אמצעים להקטין את הפרשת הקורטיזול. אחד היעילים שבהם הוא השקט. קחו שעה של שקט, בלי הצפות של רעש, כמו רדיו, טלוויזיה, טלפונים וכאלה, ותראו איך אתם נרגעים. זה הקורטיזול שלא מציק פתאום וזה חלק מהקסם של המדיטציה, המיינדפולנס והוויפאסאנה, למשל.


הנה הקורטיזול, הורמון הלחץ ואיך להוריד את הפרשתו לגוף:

https://youtu.be/hwh8XEh0k9A


לחץ וסטרס. כך הוא נוצר בגוף והנה ההשפעות הגופניות שלו, שלא נרצה לפגוש (מתורגם):

https://youtu.be/v-t1Z5-oPtU


מה לאכול עם קורטיזול? (עברית)

https://youtu.be/38voz9ep3oI


וגם טראומות ואפילו טראומות מהילדות מייצרות אותו ומשפיעות על הבריאות הפיזית מאוד (מתורגם):

https://youtu.be/95ovIJ3dsNk?long=yes
פצעונים
האם מתח יכול לגרום לפצעונים?



הפצעונים יכולים להיגרם ממתח או לחץ גדול. הפחד או הלחץ הוא תגובה גופנית לסכנה. כשאנו פוחדים או חוששים מאד, גורמים לנו הורמוני לחץ להתמודד מול הסכנה, בלחימה נגדה או בבריחה ממנה.

אבל כשאיננו יכולים להילחם או לברוח מקשיים שאנו חווים, אותו הורמון לחץ שנקרא קורטיזול, מצטבר בגוף ומשפיע על בריאותנו. הורמוני הלחץ מגבירים את הדלקות בגוף, מחלישים את המערכת החיסונית והופכים אותנו רגישים לזיהומים. כך גופנו מתקשה יותר להילחם בחיידקים שגורמים לנו לפצעונים בעור ומגבירים את ייצור השומן בעורנו.

כך שכן - לחץ ומתח מגדילים את הסיכוי לפצעונים בפנים ובגוף.


הנה האקנה:

https://youtu.be/ue0uX-Eq19E


הקשר בין מתח ולחץ לפצעונים (מתורגם):

http://youtu.be/qz1FKi6z4Fc?t=14s


הכימיה של האקנה:

https://youtu.be/vy6KX5bZOg0


ויש כל מיני שיטות שמתיימרות לפתור את בעיית פצעוני האקנה:

https://youtu.be/dEJo4Bq6100
אופטימיות
מיהם אופטימי ופסימי ומה טוב בחשיבה חיובית?



כשאתם מביטים בכוס שיש בה מעט משקה, מה אתם רואים?

העולם, על פי הסטטיסטיקה, מחולק לאנשים שיראו את החצי המלא של הכוס ואחרים שיראו שהיא חצי ריקה. מדובר בשני טיפוסים, שתופסים אך החיים הפוך. יש רואי שחורות ויש שרואים ורוד. הראשונים הם פסימיים ורואי הוורודות הם האופטימיים.

בעולם אפשר לבחור בין להיות פסימיים לאופטימיים. הפסימי רואה תמיד את הצד הרע, העגום והקשה של הדברים. האופטימי רואה דווקא את הצדדים הטובים והשמחים. הפסימי רואה שחורות ותמיד חושש ממה שיקרה ומצפה להיכשל, בעוד שהאופטימי מצפה שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר ומאמין שיצליח.

יש המציינים שהפסימיות היא תכונה הישרדותית, שגורמת לפסימי להתכונן מבעוד מועד לקשיים. לעיתים זה מדויק, אבל הנבואות לא פעם מגשימות את עצמן. רובנו מאמינים שהאופטימיים יצליחו טוב יותר בחיים, יזכו בדברים הטובים ויהיו בריאים מהפסימיים, שיתקשו להשיג דברים עם החששות והפחדים שמלווים את חייהם.

יש יתרונות באופטימיות. כשאנו חולים יאמר לנו כל רופא או מטפל, שכדאי לחשוב חיובי ולהאמין שננצח את המחלה. האופטימיסטים מצליחים אכן להתגבר יותר על מחלות. מטפלים רוחניים אומרים "תחשוב טוב - יהיה טוב!"

הם יודעים מה הם מדברים. חשיבה חיובית ואופטימית מרפאת חולים. היום גם רופאים קונבנציונליים רבים מוכנים להודות שהגוף והנפש שלנו מחוברים בצורה נפלאה. תרופות פלצבו למשל, שאין בהן חומר מרפא, משיגות במחקרים תוצאות רפואיות מדהימות, משפרות מדדים ולא פעם אף מרפאות את החולים לחלוטין, רק משום שהחולים מאמינים שקיבלו תרופה שעתידה לרפא אותם. הם חושבים חיובי והתוצאות טובות מי שחושבים שלילי.

זה גם ההבדל הקטן בין מי שמקבל את הדיאגנוזה הרפואית, האבחנה שאומרת "אתה חולה", לבין מי שמאמין לפרוגנוזה, התחזית של הרופא שבה הוא אומד את סיכויי החלמתו של החולה ולרוב היא עשוייה להיות מאד קשה. אל תאמינו לפרוגנוזה, אומרים החוקרים. האמינו בטוב ועשו את הצעדים להגיע אליו. לא פעם זה קשור בצירוף כלשהו של תזונה, פעילות גופנית ואיזה שהוא תהליך נפשי המחבר בין גוף לנפש, כמו מדיטציה, יוגה ודומיהן.

במחקרים וגם ברפואה נמצא בעבר שאנשים אופטימיים סובלים פחות מלחץ ודיכאון וממחלות שנוצרות בשל המצבים הנפשיים הללו. חשיבה חיובית, חשוב לדעת, משפיעה על המציאות. החיים הם נפלאים או נוראים - ההחלטה ביניהם היא שלנו. במה נבחר?

אם נתמקד בדברים החיוביים שבחיים, נחליף את המחשבות השליליות בחיוביות, נדאג לעצמנו, נצחק הרבה, נתמקד בתכונות החזקות והטובות שלנו, נתמלא בבטחון עצמי ונהיה חיוביים ושמחים - נצליח יותר!


הנה ההבדלים שבין פסימי לאופטימי (מתורגם):

https://youtu.be/9n2tmNWn1ec


פסימיות ואופטימיות באות לידי ביטוי גם בשפת הגוף (עברית):

https://youtu.be/BzDqWM-wvuE


כך ניתן להפוך לאופטימיים בעבודה של שינוי:

https://youtu.be/WqmTcjtnl9k


אם לא תצליחו, תמיד תוכלו להתנחם שפסימיות מקנה יתרון הישרדותי מסוים מאד:

https://youtu.be/5jADnNpx3R4


ושיר אופטימי (עברית):

https://youtu.be/eHD9XXnFaZU

סטרס

מדיטציה
מהי מדיטציה ולמה עושים אותה?



המוח האנושי עסוק לאורך כל היום במחשבות, תוכניות, סידורים ובעיות שעליו לפתור. כל אלו יוצרים עומס לא קטן וגם לא מעט לחץ, או באנגלית סטרס, שפוגע בתפקוד שלנו.

מחקר שפורסם בזמנו בכתב העת Nature הראה שבראשו של אדם ממוצע חולפות בסביבות 6,200 מחשבות ביום. רצף המחשבות הזה אחראי ללא מעט מהסערות הנפשיות שלנו ולתופעות כמו אי שקט, עצבות, ריקנות וחוסר עניין.

מדיטציה (Meditation) היא טכניקה המאפשרת להשקיט את רעש המחשבות והטרדות שמתרוצצות בראש. זוהי שיטת פעולה עצמית ואישית שעושה אדם בגופו ובנפשו. הוכח מדעית שהיא מצליחה להקל גם על הסטרס.

לא מעט מחקרים שנעשו על תרגולי מדיטציה הראו בבירור שלמדיטציה יתרונות רבים לגוף ולנפש. המדיטציה עוזרת למתרגלים אותה להיות מרוכזים ומאושרים יותר, מסייעת לייצר שלווה ולפתח שליטה רגשית וחוסן פנימי. לא חסרים חוקרים שטוענים שהמדיטציה מסייעת לגוף להתגבר על מחלות.

יש טכניקות שונות שמאפשרות זאת וכולן נועדו לשנות את מצב התודעה של האדם, ביחס למצבי התודעה השכיחים ביומיום שלו.

יש המכנים את המדיטציה "מודעות קשובה". אחרים רואים בה חיבור רוחני, או דרך להיפטר מהמטען הרוחני העודף שלנו.

מטרתה של המדיטציה היא להגיע להארה על ידי תרגול שלה, ביחד עם דרך חיים נכונה ותואמת.

בתרבויות שונות בעולם, פותחו מאות טכניקות שונות של מדיטציה, באופן עצמאי וללא קשר זו לזו.

המשותף לכל טכניקות המדיטציה הללו הוא הביצוע העצמאי, בו התרגול של אדם נעשה אל מול עצמו, גם אם תרגול המדיטציה נעשה בקבוצה - החשוב הוא שכל אחד בה מתרגל לבדו ובלי קשר לאחרים. זאת בניגוד לטכניקות שבהן פועלים ביחד עם אנשים נוספים ושאינן שיטות מדיטציה.

דוגמה? - בתורת הזן, למשל, שמים דגש מיוחד על המדיטציה בישיבה, שהם מכנים "זאזן".

אבל זו לא דוגמה יחידה. למעשה, בכל הדתות המוכרות ישנם תרגולי מדיטציה. ידועים במיוחד התרגולים הבודהיסטים, המדמים את בודהה בתנוחת הלוטוס, הריקודים המדיטטיביים של הסופים המוסלמים, המבוססים על סחרור עצמי, ריקודי החסידים האקסטטיים ביהדות, הנזירים השתקנים בנצרות וההינדואיסטים החוזרים על מנטרה בסנסקריט ושואפים להתאחד עם האל, או עם היש.

אבל חוץ מתרגול הזאזן, הסחרור של הסופים ודומיהם, ישנם עוד סוגים רבים של תרגולי מדיטציה, כמו מדיטציה טרנסצנדנטלית, ויפאסאנה, טאי צ'י, דמיון מודרך, מדיטציה דינמית, צ'י קונג, סאג'ה יוגה ופאלון דאפא.

ישנה חלוקה בין תרגול סביל ופעיל במדיטציה:

בתרגולי מדיטציה סבילים אין המתרגל מבצע פעולה, אלא מניח לתהליך הטבעי לקרות מעצמו ולמודעותו להתפוגג, תוך עירנות לתחושותיו. כזו היא למשל הוויפאסאנה, המתבססת על שתיקה והתנזרות מדיבור.

תרגולי המדיטציה הפעילים, לעומת זאת, מתבססים על פעולה שמשפיעה על הכרתו של המתרגל, כמו הסיחרור שעושה הרקדן הסופי סביב עצמו או החזרה המתמדת על מנטרה, שעושה המתרגל בהינדואיזם.


#כמה זמן לתרגל ביום?
לא קל לאנשים שחיים בקצב מהיר להתחיל לתרגל מדיטציה. מתחילים רבים רואים בה פעילות משעממת. המלצה טובה היא להתחיל לתרגל מדיטציה במשך 5 דקות בכל יום. עם הזמן, כשהאפקט שלה יתבהר והחיים ייעשו טובים, רגועים ונכונים יותר, אז נוטים רבים להגדיל בעצמם את משך התרגול ולהגיע לפרקי הזמן המומלצים בכל טכניקה ושיטה שתבחרו.


הנה הסבר של המדיטציה (עברית):

https://youtu.be/sj9V78sIhQs?t=13s


קבלו מדיטציה קצרה:

https://youtu.be/Z4rRjGhN-gs


הנחיות למתחילים במדיטציה:

https://youtu.be/JslvBcIVtDg


מדעי המוח מגלים שמדיטציה, יוגה ודומיהם ממש משנים את מוחנו ואותנו (מתורגם):

https://youtu.be/m8rRzTtP7Tc?long=yes


ומדיטציה בדמיון מודרך בת 45 דקות (עברית):

https://youtu.be/2Yrp6N-Mi0M?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.