הסימטריה (Symmetric) הפשוטה שאנו מכירים היא שיקוף של צד אחד בצד השני, משני צידי קו דמיוני העובר ביניהם.

הסימטריה מופיעה בטבע כצורה של סדר, בתוך מגוון של צורות לא מסודרות, האדם שהוקף במגוון אדיר של צורות מסביבו, זיהה כבר מימי קדם את הסדר והיופי שבסימטריה והשתמש בהם באמנות ובבניה. הסימטריה היא גם אחד הדברים שמקשרים בין אמנות למדע.

מסתבר שאנו מתוכנתים ביולוגית לראות בסימטריה יופי. גם אם זה אינו המרכיב היחידי של היופי, אנשים עם מבנה פנים סימטרי נתפסים על ידינו בתור יפים יותר.

ניתן לראות סימטריה בטבע ובעצמים שונים בחיי היום יום. כנפי הפרפר ועלי הפרח הם דוגמאות טבעיות לסימטריה. אפילו בנופים המשתקפים במים ניתן לראות סימטריה מרהיבה.

בגאומטריה יש שני סוגים של סימטריה - סימטריה שיקופית וסיבובית. "סימטריה שיקופית" היא סימטריה שבה יש מעין השתקפות של צד אחד בצד השני. קו השיקוף נקרא קו סימטריה. זהו קו דמיוני שחותך את העצם לשניים. שני הצדדים שבצידי קו זה דומים. יש גם צורות שיש להן "סימטריה סיבובית". היא קיימת כשקיים סיבוב כלשהו (אך לא סיבוב שלם) שבו הצורה מועתקת בדייקנות.


#פעילות קטנה:
נסו למצוא ולצלם 5 חפצים סימטריים שיש בביתכם או בכיתה.


הנה הסבר על הסימטריה וסימטריות מסוגים שונים בטבע (מתורגם):

http://youtu.be/3drtbPZF9yc


על הסימטריה וקו הסימטריה:

http://youtu.be/6qNB2LsgC8Y


סרטון אמנותי שמציג סימטריה בנושאים וההתייחסות של מרכיבים שאנו רואים בו:

http://youtu.be/zEQskIsHKT8


קטעים מסרטיו של במאי הקולנוע ווס אנדרסון שסגנונו הסימטרי הפך לסימן ההיכר שלו:

https://youtu.be/fq4sN2vqKq4


בואו נבדוק את הסימטריה בתמונות שונות:

http://youtu.be/_TdOD2f_KEk


יש מי שהחליטו בעולם התעופה לשבור את הסימטריה (עברית):

https://youtu.be/djRAfVSgLWY


והרצאה ארוכה ומעניינת באנגלית על הסימטריה במדע הגאומטריה ועל המתמטיקאי אווריסט גלואה שעסק בה (מתורגם):

http://youtu.be/415VX3QX4cU?long=yes

ספיירוגרף (Spirograph) היה משחק פופולארי פעם, שבו יצרנו צורות גיאומטריות מרהיבות, בעזרת דיסקיות מפלסטיק ועטים צבעוניים. התוצאה על הנייר הייתה שרטוטים גיאומטריים מדהימים, שנוצרו ללא מחשב אלא עם מאמץ ומעט יצירתיות ומחשבה.

כיום אפשר לצייר בספיירוגרף מקוון שנמצא כתוכנה באינטרנט.


כך מציירים בספיירוגרף:

https://youtu.be/l42Bc7CTLAs


וגם כך:

http://youtu.be/ZkNU3fvELFg


הנה הדרכה:

http://youtu.be/GczuhQwEZWg


וצורות שנוצרות מדיסקיות שונות:

http://youtu.be/LC5Pl5BKGu4

קסטל דל מונטה (Castel del Monte) היא מצודה סימטרית להפליא, בצורת מתומן, שהיוותה השראה לסרט המפורסם "שם הוורד". מדובר במבנה שניצב מאז המאה ה-13, על גבעה רמה באזור פוליה שבדרום-מזרח איטליה. משמעות שם המצודה באיטלקית, Castel del Monte, הוא "מצודת ההר" או "טירת ההר".

נסיבות הקמתו של המבנה שנויות במחלוקת. מה שידוע הוא שהמצודה קמה על חורבות שתי מצודות עתיקות שהיו שם לפניה - מצודה לומברדית שאחריה הייתה במקום מצודה נורמנית. מצד שני, נראה שמטרתה לא הייתה ממש צבאית, שהרי טירות בימי הביניים הוקפו תמיד בחפיר או בחומה חיצונית, מה שאין כאן.

גם חרכי המצודה הם צרים מדי לירי של חצים. סותר את כוונת ההגנה של המבנה הוא גם כיוון בניית המדרגות הלולייניות במגדליו ידוע ככזה שמקשה על המגינים לאחוז בנשקם, ביד השמאלית, במקרה של צורך להדוף פולשים.

יש הטוענים שהוא הוקם בינואר 1240 כשציווה פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, על הקמתה של מצודה בכדי להגן על כנסיית "סנקטה מריה דה מונטה", שחרבה מאז. אחרים טוענים שבניית המבנה הייתה אז לקראת סופה.

מאז המאה ה-17 הוזנחה המצודה ומאבית תכולתה נלקחה ממנה, כולל ריהוט רב ועיטורים מיוחדים וייחודיים לה. השתמשו בה מאז כבית סוהר וכבית חולים. לקראת סוף המאה ה-19 היא נרכשה על ידי ממשלת איטליה וב-1928 היא שופצה על ידי הדיקטטור מוסוליני.

בשנת 1996 צורפה המצודה לרשימת אתרי המורשת העולמית ואנשי ארגון אונסק"ו נמקו זאת ב"ערכה העולמי יוצא הדופן, בשלמות הצורנית שלה" ובהיותה "יצירת מופת ייחודית של האדריכלות הצבאית של ימי הביניים".

גם זהותו של אדריכל ומתכנן המבנה הסימטרי והיפה להפליא לא ידועה. האגדה מספרת שהיה זה פרידריך השני בעצמו...


הנה הקסטל דל מונטה:

https://youtu.be/EYQd73ZGeHk


מהאוויר:

https://youtu.be/eftlbZXM3CU


הדרכה:

https://youtu.be/PYdBlL2LNjE


ובואו לביקור במצודה המיוחדת הזו:

https://youtu.be/rVUWCRJ170U

חוקרים רבים עסקו בנסיון לפצח את סוד היופי. מה נחשב בעינינו יפה? איך מזהים יופי מבחינה מדעית? האם מדובר בסימטריה? האם במשהו מיסטי?

נראה שרבים נוטים לראות ביופי משהו שככלשהו קרוב אל הממוצע בחברה מסוימת - הוא רב. לפיכך, על פי תפיסה זו, יוצאי דופן בחברה אינם יפים.

יש חוקרים הרואים יחס מתמטי מסוים כמה שמסביר את הדברים שאנשים תופסים כיפים. לדוגמה, נמצא שבהרבה מאד מקרים, "יחס הזהב" או "יחס חתך הזהב", מצוי במבנים או בפניהם של אנשים שהוגדרו יפים. יחס הזהב, הנקרא במתמטיקה "פִי" (1.618), קיים בטבע בדברים רבים. במקומות שונים בעולם עוסקים חוקרים בנסיונות להגדיר מדדים לבחינה של היופי האנושי, מדדים שמבוססים על סימטריה ועל פרופורציות של פנים העונים לחתך הזהב. דוגמאות כאלה יכולות להיות היחס שבין גובה הפנים לרוחב הפנים של אדם, היחס בין רוחב האף לרוחב הפה וכן הלאה.

פלורנס קולגייט, נערה בריטית צעירה, זכתה להגדרה מדעית של "האישה היפה באנגליה". מסתבר שבניתוח של אלפי פנים, נמצאו פניה בעלות סימטריה ופרופורציות מושלמות ביחס הזהב שבין המרכיבים השונים בפנים. שימו לב בסרטונים הבאים גם ליופי הטבעי של העלמה קולגייט וגם למדידות המתמטיות המדויקות שמסבירות אותו.


הנה סרטון על הכוח המרהיב של הסימטריה:

https://youtu.be/zwf2oyVhIY4


מפורסמים יפים להפליא הם אלה שמצוידים בתווי פנים סימטריים:

https://youtu.be/3sRXeGcNCrQ


חלוקת יחס הזהב וכמה שהיא נפוצה בפנים המושלמות מדעית, של פלורנס קולגייט:

http://youtu.be/kKWV-uU_SoI


ותכנית חינוכית לילדים על יופי ואמנות (עברית):

https://youtu.be/5IcpwZkOEfQ?long=yes

פוטוגניות (Photogenic) היא תכונה, בדרך כלל אנושית, כלומר של בני אדם, שאומרת שהם מופיעים בצילומים באופן נאה. אחרים לא מצליחים לצלוח את המעבר מהעולם האמיתי אל התמונה הדו-ממדית.

מעניין שפוטוגניות אינה יופי. כלומר, לא כל אדם שמתואר כפוטוגני ייראה נאה גם במציאות, ולא כל מי שפניו נראים טוב במציאות יהיה פוטוגני בצילומים.

נראה שהניגוד בין הדו-ממד של הצילום והתלת-ממד שבחיים, הוא מקור ההבדל שבין התופעות. פוטוגני הוא מי שנראה טוב בדו-ממד של הצילום, לעיתים אף טוב יותר מאשר בתלת-ממד של המציאות.

יש טענה שהפוטוגניות היא סובייקטיבית, כלומר שלא תהיה בהכרח הסכמה על היותו של אדם פוטוגני או לא.


הנה הסבר על הפוטוגניות בצילום (עברית):

https://youtu.be/AcZ3VuD0OHQ


לפעמים זה רק על מה להקפיד 😀 (עברית):

https://youtu.be/0zOb83kO1FA


ובמיוחד הסקווינץ' ישפר את הפוטוגניות שלכם בצילומים - כיווץ העיניים לחצי פתוח שיהפוך אתכם ליפי צילום:

https://youtu.be/qclifm8fwMo

היופי (Beauty) מרגש אותנו ואין בזה חדש. אנשים יפים מושכים מבטים וזה חברתי.

יופי משווק היטב. זה הבסיס לכל תעשיית הדוגמנות, לתופעת הפרזנטורים ולעולם המשפיענים של המדיה החברתית החדשה יותר. לכן מרבית המוכרות בקניונים ובחנויות הן נשים יפות ומצודדות.

גם עולם הפרסום יודע שנים ששימוש בפרצוף יפה מעלה את המכירות של מוצרים ושירותים מסחריים. כשאנחנו רואים אישה או גבר יפים ניצבים ליד מכונית או מוצר כלשהם, מתקשרות אצלנו תכונות האדם הזה לתכונות של המוצר ואנו מעוניינים יותר לרכוש אותו.

פרסומות הכוללות נשים יפות המקפצות על החוף מגדילות משמעותית את המכירות. לא פעם הוכח גם שנשים נאות המגייסות תרומות לצדקה, מקבלות תרומות גדולות יותר. הרצון להרשים אדם יפה הוא משמעותית יותר חזק מהצורך שלנו להרשים אנשים פחות יפים.

מילולית, אנו משתמשים במילים כמו במחמאות כמו "מסובבת ראשים" או במונחים כמו "מצודד", בהתייחס לאנשים הגורמים לאחרים לסובב את ראשם אחריהם או להביט בהם הצידה. באנגלית אומרים על מי שהם יפים שהם "מלאים ביופי", תרגום של Beautiful.

אמנם החכם באדם שלמה המלך, אמר ש"שקר החן והבל היופי" ולא מעט חכמים בשלל תרבויות יעצו לנו שלא להיגרר אחרי המראה החיצוני ולהעדיף את תוכו של אדם על יופיו.

אבל ניסויים מדעיים הראו שצפייה בפנים יפות יוצרת תחושת הנאה, הבאה לידי ביטוי בהפרשה של דופמין, שיש לה פוטנציאל להיות ממכרת. סריקות מוח מראות שמבט בפרצופים יפים מפעיל את העונג הממכר הזה, המשפיע ישירות על מערכת התגמול שבמוחנו.

כל אלו התגלו גם במעקב אחרי נסיינים שהתבוננו בתצלומים של כוכבי קולנוע מצודדים. באמיגדלה ובקליפת המוח האורביטופרונטלית שבמוחם נרשמה עליה מובהקת בפעילות העצבית.

מנותני שירות, פקידים ומנהלים ועד מפקדים בצבא ומרצים באוניברסיטה - כולם שותפים ללא משים ביצירת המציאות בה לאנשים יפים קל הרבה יותר.

אז קל יותר לאנשים יפים להשיג דברים, אבל האם המשיכה לאנשים יפים היא דבר מולד או שהוא נרכש?

במחקרים נמצא שהמשיכה ליופי טבועה בנו כבר מהלידה. תצפיות הראו שגם תינוקות בני שבוע מתבוננים יותר זמן בפנים ובפרצופים יפים, מאשר בשאינם יפים.

גם שוק העבודה נכנע ליופי. מסתבר שמבין מספר מועמדים למשרה, בעלי כישורים דומים, ייבחרו המועמדים היותר יפים. מעניין יותר הממצא המחקרי, ששכרם של עובדים יפים נוטה להיות גבוה מזה של הפחות יפים, העושים עבודה זהה.


הנה הסבר של המשיכה האנושית ליופי (מתורגם):

https://youtu.be/169N81xAffQ


גם אם הם קצת מאיימים עלינו (עברית):

https://youtu.be/QKGl54GwzK4


בחיוך - מה קורה כשברקוני רואה בחורה יפה (עברית):

https://youtu.be/UhJ6vTyBmcw


על המשיכה האנושית לאנשים יפים:

https://youtu.be/v8DdqocuQf0?long=yes


ואיך מוחנו מזהה בעצם יופי (מתורגם):

https://youtu.be/Wgt8QUHQjw8?long=yes

גשר ראקוץ (Rakotz), המכונה גם "גשר השטן", נבנה ב-1860 במדינת סקסוניה שבמזרח גרמניה. הוא נבנה מאבני בזלת שהובאו מרחוק ומשתלב נהדר בטבע. כשהשמש ברום השמיים, הוא משתקף במי הנחל ויוצר סימטרית מושלמת. זה קורה משום שההשתקפות של גשר השטן במים סוגרת מעין מעגל שלם, שמקנה לו מראה הרמוני ויחודי.

הגשר נבנה מבזלת שהובאה משוויץ הרחוקה אל פארק רודודנדרון, שבו הוא נמצא. השם "גשר השטן" אינו נדיר באירופה וגשרים רבים זכו לכינוי הזה, לרוב משום שהם נבנו במקומות מסוכנים או קטלניים בהיסטוריה שלהם.


הנה גשר ראקוץ בגרמניה:

http://youtu.be/TeYiIlLkWVE


בואו לטיול בגשר השטן בראקוץ:

http://youtu.be/v0ACZzH3PLI


גשר ראקוץ עם שחר:

http://youtu.be/4ufWNJmQ8_s


מצגת וידאו של הגשר היפה:

http://youtu.be/lBwRY2ubCIk

את הקליידוסקופ (Kaleidoscope) המציא סר דייוויד ברוסטר ב-1816. הקליידוסקופ היה אז מכשיר אופטי, שבעזרתו המחישו צורות סימטריות שונות. כיום משתמשים בו בעיקר לשעשוע. הוא מבוסס על צורות סימטריות בשלל צבעים, כשכל סיבוב של הגליל מציג תבנית חדשה מתוך מגוון של צבעים ותבניות, שמשתנה כשמסובבים את הקליידוסקופ.

הקליידוסקופ בנוי כצורת גליל שיש בו מראות. במראות הללו משתקפים עצמים שונים, כמו שברי זכוכית צבעוניים שלרוב מוכנסים לתוכו. כשמביטים פנימה דרך חור בקצה הגליל, והאור נכנס מהקצה השני, ההשתקפויות המשתנות של שברי הזכוכית הללו יוצרות תמונות סימטריות ומהממות ביופיין. התמונות שנוצרו יוצרות לא פעם תבניות חוזרות ומרתקות, שההשתקפויות מכפילות להמון צדדים ויוצרות להן עומק וממדים מרהיבים.

המילה הקליידוסקופ לקוחה מהשפה היוונית ופירושה "צופה בתמונה יפה".


זה מה שרואים בקליידוסקופ:

http://youtu.be/peZ-MjD9pgk


קבלו צורות קליידוסקופיות:

http://youtu.be/9GMtj_-3BOc


קליידוסקופ מראות הופך הכל לקסום:

http://youtu.be/zCFdLrXI3yM


כך יוצרים קליידוסקופ בעצמכם (עברית):

https://youtu.be/LUawR882X4M


מדריך לבניית קליידוסקופ באנגלית:

https://youtu.be/Z2TDK_OQWU0


אפשר גם לראות אחד שבנוי אחרת לגמרי:

https://youtu.be/6_8omObsfgM


ובשנות ה-70 יצרו קליפים לטלוויזיה, כמו זה של דיוויד בואי, עם קליידוסקופ ברקע של מסך כחול:

https://youtu.be/Vy-rvsHsi1o

דג משה רבנו (Flatfish) הוא פלא אבולוציוני לא קטן. מסתבר שהדג הכמעט סתמי הזה עובר במהלך חייו שינויים גופניים מדהימים. מדג סימטרי, ככל הדגים, הוא הופך במהלך חייו לדג מותאם לסביבתו ולמגבלותיה לקיומו.

הוא לא היחיד. מדובר במשפחה שלמה של דגים שטוחים ובעלי יכולת מופלאה להעביר את עיניהם, במהלך תקופת הגדילה, מצד אל צד!

דגיגי משה רבנו הקטנים מתחילים את חייהם כשעיניהם משני צידי הגוף והם חיים כמו כל דג אחר. אך בתהליך מופלא שנמשך כ-6 שבועות, בעוד הדגיג מתחיל לגדול, מתחילה אחת מעיניו ממש לנוע כלפי מעלה. העין עוברת את קצהו העליון של ראשו של הדג ומתייצבת לצד העין השנייה, באותו צד של הגוף!

וזה לא התהליך המדהים היחיד שהדג הזה עובר בגדילתו. לאט לאט גוגלתו מתחילה להתעוות ובסוף הגדילה נוטה הדג על צידו, במקום להיות זקוף ככל הדגים. הוא נוחת על קרקעית הים, כשפיו פונה לאדמה, מוכן לאכול בעלי חיים קטנים המצויים על קרקע הים בעוד שתי עיניו פונות כלפי מעלה, מזדקרות כלפי מעלה ובוחנות את השטח, פן יתקרב טורף או כדי לזהות משהו שווה שאפשר לנשנש..


הנה סרטון מהיר שמציג את השינוי שעובר דג משה רבנו במשך 6 שבועות:

https://youtu.be/qePwW44HhNg


ההתאמה המופלאה של דגי משה רבנו הבלתי סימטריים:

https://youtu.be/K2jzXMOL7MI


וכך הוא מתחבא בחול שעל קרקעית הים:

https://youtu.be/-0PEabzjSNI

אמנות הציור בתקופת הרנסאנס הביאה לציור את הריאליזם והרגש. כלומר, האמנים של הרנסאנס השתדלו תמיד להציג את דמות האדם ומושאי הציור בכלל, בצורה אמיתית כל הניתן, או במונח המקובל בעולם האמנות - בצורה ריאליסטית.

לשם כך הם השתמשו בשיטות חדשות, כמו המחשת העומק (פרספקטיבה) או החיקוי המדויק של האופן שבו האור הטבעי מוטל על דברים. ההתבוננות של ציירי הרנסאנס בעולם והחקר המתמיד שלו, אפשרו להם לתעד בציוריהם טוב יותר את המציאות.

ציירי הרנסאנס המרכזיים היו מיכאלאנג'לו, לאונרדו דה וינצ'י ורפאל. בציוריהם הם ציירו דיוקנאות רבים של אנשים, נופים ותמונות שמתארות את סיפורי התנ"ך, אך הם עשו זאת באופן אחר לחלוטין מאמני ימי הביניים.

כי בעוד אמנות ימי הביניים לא ניסתה לדייק בייצוג המציאות והדגישה דווקא את הסמלים הדתיים של הנצרות, אמני הרנסאנס חזרו לריאליזם הקלאסי שאפיין את אמני העת העתיקה, אלו של יוון ורומי העתיקות, והחשיבו מאד את הקומפוזיציה, הסימטריה, הפרספקטיבה והאור.

ואכן, ההשפעות העיקריות על ציירי הרנסנס באו מאמנות יוון העתיקה ורומי העתיקה.


הנה אמני הרנסאנס:

https://youtu.be/ppgsOXjYZlE


סקירה על אמנות הרנסאנס:

https://youtu.be/xf2G2Il8crw


לצורך ציוריו, לאונרדו דה וינצ'י למד את האנטומיה של גוף האדם:

https://youtu.be/jMTJD5hTx4U


ג'וטו די בונדונה, שהיה גם אדריכל, השתמש בחלל והחל את השימוש בפרספקטיבה:

https://youtu.be/3siMvDQkhoE


והנה תכנית חינוכית על רפאל (עברית):

https://youtu.be/G5y0EmxFme0?long=yes

קדרות (Pottery), מלשון "קדרה", היא אומנות יצירת כלי חרס. בתחילת עידן הקדרות, חייבה הכנת הכלים את הקדר, האומן שמייצר את הכלים הפשוטים, לחפור בגוש חימר וליצור צורת כד. הכד הוכנס לשריפה בתנור וכך התקשה והפך לחרס חזק ושימושי.

אבל הכלים שיצרו כך היו פרימיטיביים, כבדים ומגושמים. המצאת הגלגל, לפני 5,500 שנה, היא ששינתה בהדרגה את המצב וחוללה מהפכה בתחום הקדרות. הגלגל המסתובב היה המצאה מהפכנית, ששימשה אז גם לצרכי הובלה של סחורה, שלפני כן היו צריכים להעבירה על גבם של אדם או בהמה. אבל בתחום הקדרות הוא אפשר את פיתוחם של האובניים, מתקן שמסתובב במהירות רבה ומאפשר לקדר ליצור כדים מעולים וסימטריים, בשלל צורות וגבהים. מעתה ניתן היה ליצור כדים טובים וקלים יותר, סימטריים ויפים להפליא. כך הפכה, בזכות הגלגל, גם יצירת הכלים לתהליך קל ומשוכלל מבעבר - שינוי טכנולוגי שהפך גם את עולם הקדרות למודרני.

כך נבנו לפני 5,000 שנה האובניים הראשונות. מדובר בשתי אבנים עגולות, התחתונה עם שקע והשנייה מסתובבת בתוכו. אדם שסייע לקדר נהג לסובב את האובניים במהירות והקדר היה יוצר את הכלים. בהמשך השנים פותחו האובניים כך שהקדר החל לסובב אותם בעצמו. הקדרות באמצעות האבניים המהירות, כמו גם שריפת הכדים והכלים בתנור, שיטות שריפה כמו שרפת עישון, שריפת רקו ושריפת משרי מלחים, טכניקות כמו הזיגוג, הצביעה והעיטור - כל אלו שכללו את הכלים ואת חוזקם ובמקביל הקטינו את משקלם, לעומת הכדים שיוצרו בעבר ללא אובניים.


רק גלגל וזהו - קדרות עתיקה ללא חשמל ומנוע:

http://youtu.be/588Mh7yzqVQ


שכלול האבניים בו מניע הקדר את הגלגל בכוח הרגליים:

http://youtu.be/0GQm3136pzg


אבניים מודרניות שעובדות בדיוק כמו האבניים העתיקות, אך עם מנוע:

http://youtu.be/dqllt3w_nxs


שיטה עתיקה לשריפת הכדים בתנור עצים:

http://youtu.be/O_pS4gifzTQ


וסרט ארוך על אשה איראנית שמייצרת בימינו כדים, בשיטה העתיקה של מסופוטמיה:

http://youtu.be/ueR4iwoj2FE

האדם הוויטרובי הוא אולי הרישום המפורסם ביותר של האמן לאונרדו דה וינצ'י. הרישום, שנקרא גם "קאנון היחסים", צוייר בשנת 1490 ומתאר דרך הפרופורציות והסימטריה של הגוף האנושי את השלמות וההרמוניה שראו מדעני ואמני התקופה. בראש אותם המגלים עמד לאונרדו עצמו - אולי החוקר, היוצר, המהנדס והממציא החשוב בתולדות האנושות.

הרישום הזה של לאונרדו נחשב מיצירות האמנות המוכרות ואף החשובות של הרנסאנס האיטלקי. מהות התקופה הייתה הגילוי מחדש של חוקים אמנותיים, אסתטיים ומדעיים, שהיו ידועים בתרבויות העבר הרומיות, היווניות ואלה שלפניהן.

חלק מהפלאים שהתגלו שוב ברנסאנס היו קשורים ביחסים המתמטיים המדוייקים שבטבע. לאונרדו רשם את "האדם הוויטרובי" לאחר שעיין בפרופורציות גוף האדם שצויינו בספרו של האדריכל הרומאי ויטרוביוס "על אודות האדריכלות".


הנה הסבר מתורגם על האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י (מתורגם):

http://youtu.be/aMsaFP3kgqQ?t=14s


בשנות ה-80 השתמשה האוניברסיטה הפתוחה באדם הוויטרובי כפתיח לשידורי הטלוויזיה שלה:

https://youtu.be/I1ZVjfUaz9M


ניסיון "לשדרג" את האדם הוויטרובי למאה ה-21:

http://youtu.be/jwnTvv7NaJA


וסרט תיעודי על האדם הויטרובי:

https://youtu.be/GGUOtwDhyzc?long=yes