» «

סיפורי עמים

קטלב
מהי אגדת עץ הקטלב?



קטלב (Arbutus) הוא עץ ירוק-עד בנוף הים התיכון, שגדל במקומות גבוהים ובצלעות ההרים. גובהו מגיע ל-3 עד 8 מטרים, לעיתים אף עד 12 מטר. בסוף הקיץ עד הסתיו מופיעים פירותיו - מעין ענבים אדומים וקטנים בקוטר של כסנטימטר, מתוקים, עסיסיים וטובים למאכל אדם.

אבל הקטלב הכי ידוע בגזע העבה והאדום שלו, גזע עם הרבה בליטות שמזכירות שרירי אדם. אולי אלו ואולי ההתקלפות האדומה של גזעו - כל אלו הביאו להרבה אגדות עליו.


#אגדת הקטלב
הקטלב המצוי (Arbutus andrachne) הוא עץ שגזעו האדום-חום בולט ומושך תשומת לב מרחוק. העץ מתקלף אחת לשנה בראשית הקיץ. כשהקליפה נושרת נחשפת מתחתיה קליפה ירוקה וחלקה שהולכת ומאדימה בהדרגה. הצבע האדום המיוחד הזה הוא שהוליד אגדות עממיות רבות המסבירות את שמו של העץ בעברית ובערבית.

האגדה המרכזית מספרת על בן שחי עם אביו, שניהם רועים בהרים. באחת הפעמים פרצה ביניהם מריבה עזה בעת שרעו את העדרים ביחד. ברגע של זעם הניף הבן את המטה שבידו והכה את אביו מכה קטלנית. הענף הוכתם בדם האב הנרצח והוא מת. הבן מיהר לחפור בור במקום מרוחק וקבר את אביו.

שנים חלפו והבן התחתן. יום אחד, בעת שהוא מטייל עם אשתו באזור ההרים, הבחינה האישה בעץ משונה בעל גזע אדום. הבן המזועזע הבין שהעץ צמח בדיוק במקום שבו קבר את אביו. הוא סיפר לאשתו את האמת, כי הבין שאי אפשר להסתיר מעשה כזה לנצח. השניים קראו לעץ קטלב, קיצור של קטל-אב, כדי להנציח את המעשה הנורא. אגב, בלשון הערבית העץ נקרא קאתיל (Qatil) או קטל אבוהי (Qatal Abuhi), שמשמעותם קוטל האב או הורג אביו.

ולא חסרות גרסאות נוספות לאגדה. גרסה אחת מספרת שהרצח בוצע בצילו של עץ ודם האב ניתז על גזעו של העץ שכולו הפך אדום כדם. גרסה אחרת טוענת שהעץ הסמיק מזעם ומבושה על המעשה הנתעב שבוצע לידו.

בגרסאות שונות ניסו גם להציע סיבות שונות לרצח. מוויכוח על הירושה, דרך הרגשת אפליה אצל הבן, אהבה של שניהם לאותה יפהפייה וכמובן הריגת האב בשגגה.

יש אפילו אגדה מקראית שקושרת את הקטלב עם מות אבשלום (Absalom), בנו של דוד המלך. לפי אגדה זו, כאשר נחתם גזר דין המוות של אבשלום להתלות על עץ, זקפו עצי היער את ענפיהם וסירבו להיות שליחי מוות לבן המלך. רק עץ האלה היה מוכן למלא את הצו. במקום שבו נזל דמו של אבשלום כשנתפס שערו בצמרת האלה, עלה וגדל עם השנים עץ משונה שכולו אדום כדם, כמצבה לזכר הבן הבוגד.


#האגדה בגרסה הערבית
הביטו על העץ המיוחד הזה עם הגזע האדום. הסיפור שלו הוא לא סתם עוד סיפור על טבע, אלא דרמה משפחתית יצרית ועצובה שהתרחשה ממש כאן, בין הרים לכפרים.

דמיינו לעצמכם נערה יפהפייה שחיה באחד מכפרי ההר. כל בחורי האזור חלמו לשאת אותה לאישה, אבל ליבה היה שייך לאחד מהם, מחמוד, בנו של פלאח עשיר ותקיף.

השניים היו נפגשים בסתר ליד המעיין, שם נרקמה ביניהם אהבה גדולה.

כשמחמוד אזר אומץ וביקש מאביו שילך לבקש את ידה של הנערה, הוא נתקל בסירוב מוחלט ולא מוסבר. מה שמחמוד לא ידע זה שלאביו הייתה תאווה מושחתת: הזקן רצה את הנערה היפה לעצמו, כאישה שנייה שלו, בזקנתו.

הטרגדיה הגיעה לשיאה יום אחד, כשהאב הגיע לבקר את מחמוד שרעה את הצאן בשולי החורש. כשמחמוד התחנן שוב לאביו שיאשר את הנישואין, האב הטיח בו את האמת המרה: הנערה שאתה אוהב תהיה בקרוב אימך החורגת.

מכאן הידרדרו העניינים במהירות. בין השניים התפתחה מריבה קשה שעברה מצעקות לתגרת ידיים. ברגע של חימה וזעם, הניף מחמוד את המקל שלו, היכה את אביו מכה אדירה בראשו והרג אותו.

האגדה מספרת שמהמקל הזה, שהוכתם בדם הרצח הנורא, צמח עץ בעל גזע אדום כדם. בערבית קוראים לו "קאתיל" שפירושו ההורג או הקוטל. בעברית אנחנו מכירים אותו בשם קטלב, שם מצמרר טם מבינים שהוא מתאר בדיוק את מה שקרה כאן - "קטל-אב".


#האגדה לחובבי עצים
קבלו סיפור על עץ שרצה לשדרג את רמת חייו וסיים במיקום שאי אפשר להתעלם ממנו.

פעם, לפני המון שנים, הקטלבים לא חיו על ההרים כמו שאתם רואים אותם עכשיו. הם היו בכלל טיפוסים של העמקים. עם שמש מלטפת, אדמה טובה, קליפת גזע אפורה ומשעממת ובעיקר המון זמן לפטפט ולנוח בצל של עצמם, היה להם כיף.

הכל השתנה בלילה אחד, כשיונה אחת נחתה ליד קטלב מסוים וסיפרה לו כמה שהיא מתגעגעת להרים. הקטלב שמע את הסיפורים שלה ופתאום הרגיש דחף מטורף לשפר את רמת החיים שלו. הוא לא חשב פעמיים. שלף את השורשים מהאדמה והתחיל לעלות ולטפס בעלייה התלולה אל תוך הלילה. זה לא היה פשוט. השורשים שלו נחבטו בסלעים, היה חשוך וקר, אבל הרצון שלו היה בשמיים.

כשהבוקר עלה, הוא הגיע לקו הרכס הראשון ואהב את הנוף. אבל במקום להסתפק במה שעשה, הוא רצה עוד והחליט להמשיך לטפס הכי גבוה שאפשר.

כאן העסק התחיל להסתבך. השמש יצאה ושרפה, המאמץ של הטיפוס היה משמעותי ומרוב חום ומאמץ, הגזע שלו התחיל להאדים והשרירים שלו התנפחו והשתרגו. הוא הזיע בטירוף, הכוחות שלו התחילו להיגמר.

בסוף, הוא פשוט נתקע. הוא הגיע לאמצע המדרון, בלי יכולת להמשיך לפסגה אבל גם בלי שום דרך לחזור לעמק.

אז בפעם הבאה שאתם עוברים ליד קטלב, הביטו בו היטב. הוא עדיין עומד שם, באמצע הדרך, אדום ממאמץ, שרירי ומפוסל, נוטף זיעה מהמרתון של חייו. יש לסיפור הזה גם מוסר השכל, אז מהו לדעתכם?


הכירו את עץ הקטלב (עברית):

https://youtu.be/oYU1noOBghs


הנה סיפורו של עץ הקטלב (עברית):

https://youtu.be/C2Y_7i8Yhrw


ועד על טובו של הקטלב:

https://youtu.be/jrIgGSK4fGQ
ברוש
מהו עץ הברוש שנראה כמו עיפרון?



ברוש (Cypress) הוא שם כללי למשפחה של עצי מחט ירוקי עד המונה כ-30 מינים, כאשר המפורסם שבהם הוא הברוש האיטלקי (Italian Cypress, Cupressus sempervirens) בעל הצורה העמודית המוכרת.

העץ מגיע לגובה של 20-35 מטר ויכול לחיות מעל 1,000 שנה בתנאים מתאימים. עצי ברוש קדומים בגבעות טוסקנה שבאיטליה מעידים על אריכות ימיהם המדהימה.

הברוש התפתח באזור הים התיכון והסתגל באופן מושלם לאקלים החם והיבש. עצו הצפוף והארומטי עמיד במיוחד לריקבון, תכונה שהפכה אותו לחומר גלם נחשק בעולם העתיק.


#היסטוריה
הפיניקים בנו מגזעיו ספינות שהפליגו לרחבי הים התיכון. המצרים יצרו ממנו ארונות קבורה לפרעונים בשל עמידותו לזמן ולרטיבות. היסטוריונים מעריכים שחלק מהספינות המצריות העתיקות נבנו גם מעץ ברוש מיובא, לצד עצים מקומיים אחרים.

היוונים והרומאים ייחסו לברוש משמעות סמלית עמוקה. הם האמינו שהעץ משמש גשר בין עולם החיים לעולם המתים, ולכן נטעו אותו בבתי קברות.

אגדה יוונית מספרת על נער בשם קיפריסוס (Cyparissus) שהתחבב על צבי קדוש שהיה שייך לאל אפולו. כאשר קיפריסוס הרג בטעות את הצבי בזמן ציד, הוא התייסר כל כך עד שביקש מאפולו למות. אפולו, שלא יכול היה להיענות לבקשה זו, הפך את הנער לעץ ברוש שדמעותיו הפכו לשרף הזולג מגזעו. מאז נחשב הברוש לעץ האבל והנצח.

מסורת זו המשיכה לנצרות ונשמרת עד היום באיטליה, ביון ובמדינות ים תיכוניות נוספות, שם רואים עצי ברוש גבוהים ניצבים לצד קברים עתיקים.


#הברוש כיום
בעולם המודרני הברוש משמש בעיקר לנוי ולעיצוב נוף. בישראל הברוש מונטריי (Monterey Cypress, Cupressus macrocarpa) ניטע באלפים בשנות ה-50 וה-60 והפך לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי, אך רבים מהעצים לקו במחלות והוחלפו במינים עמידים יותר.

כיום מייצרים מהברוש שמנים אתריים למטרות רפואיות וקוסמטיות, עצו משמש לייצור רהיטים איכותיים בשל צפיפותו וריחו הנעים.

בחקלאות הוא נשתל כמגן רוח ומשמש לשימור אתרים היסטוריים. בחלקים מאירופה קיימים עדיין יערות ברוש עתיקים, חלקם בני מאות שנים, המעידים על התאמתו המושלמת של העץ לאקלים הים התיכוני.


הנה הברוש המצוי שנטע הרצל בביקורו בארץ ישראל (עברית):

https://youtu.be/sGJtvt7gApw


הברושים המפורסמים של חבל טוסקנה באיטליה:

https://youtu.be/VrNcNUah4eA


הברוש בגינה:

https://youtu.be/zxcbvduhjMs


למה הברוש נעשה חום לפעמים?

https://youtu.be/SinFQAC46c4


זן אחר - ברוש ליילנד:

https://youtu.be/qzPSo6KBeMQ


ושיר הברוש (עברית):

https://youtu.be/BS8rXoQxq2o
תמר מצוי
מהו עץ התמר?



תמרים ובני אדם מהלכים יד ביד במשך אלפי שנים. קשה לחשוב על המזרח התיכון ללא הפרי המתוק, הארנגטי והקל לנשיאה הזה. היהדות רואה בפרי עץ התמר, את אחד משבעת מיני הפירות שארץ ישראל השתבחה בהם.

אז ברור שתמר, או ליתר דיוק תמר מצוי (Date palm), הוא מהגידולים החקלאיים החשובים באזורי האקלים החמים והיבשים, מהמזרח התיכון, דרך צפון אפריקה ועד לאזורים מדבר נוספים.

עתיק, זקוף וגבוה, התמר המצוי הוא עץ פרי בסוג תמר ממשפחת הדקליים. זהו עץ דו-בֵּיתי, בעל עצים זכריים המאבקים את עצי הנקבה שבהן יגיע בהמשך פרי התמר.

יכולת השרידות הגבוהה שלו מאפשרת לעץ התמר לשרוד תנאי יובש וחום גבוהים. אך מנגד, התמרים רגישים לשינויים במפלס מי התהום ולאיכות המים בסביבת בית השורשים שלהם.

פרי התמר ידוע בשרידותו הארוכה (יכולת שימור ללא קירור או איחסון מיוחד) ובהיותו בריא מאוד. פרי התומר עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק לאדם אנרגיה מיידית. מובילי השיירות במדבריות היבשים נהגו לשאת תמרים כצידה משמעותית לדרך הארוכה וכספק אנרגיה מיידי בשעות העייפות.

לכן הפך התמר לכל כך מבוקש במסורות של שלושת הדתות, היהדות, הנצרות והאיסלאם, מה שיוצר לו גם בימינו ביקוש רב, במיוחד באירועים מיוחדים ובחגים של הדתות הללו.

היסטוריונים ונוסעים יוונים, רומים, ערבים, פרסים, צלייני מסעי הצלב ויהודים בכל הדורות מציינים את איכותם המשובחת של תמרי יערות עין-גדי ובקעת בית-שאן

כיום מרבית עצי התמר המצוי בישראל הם מתורבתים ותמר המג'הול הישראלי והטעים הוא פופולרי בארץ ובעולם במיוחד. מעצי תמר הבר, לעומת זאת, נותרו מעט בארץ, בנגב הנמוך, בערבה ובאזורי ים המלח ובקעת הירדן. הם גדלים בסמוך למעיינות ולמלחות במדבר אך נמצאים בסכנת הכחדה חמורה.


#גדיד
קטיף התמר נקרא "גדיד" ועונת הגדיד נמשכת כחודשיים ודווקא בשני החודשים הלוהטים ביותר בשנה - חודש אוגוסט וספטמבר שאחריו. החום הכבד מעיק על הגודדים ולכן את עיקר מלאכת הגדיד הם עושים מוקדם בבוקר.


#החזרת זנים לחיים
בישראל, חשוב לדעת, הצליח צוות בראשות חוקרות מבריקות מהמרכז לחקלאות בת קיימא במכון הערבה הסביבתי של קיבוץ קטורה להחזיר לנו את פרי התמר המקראי.

במכון הצליחו להנביט זרעי תמרים מזן נכחד מתקופת בית שני שהתגלה במדבר יהודה. את 32 הזרעים מצאו בחפירות הארכיאולוגיות במערות קומראן ומהם הצליחו להחיות ולגדל זנים קדומים של התמרים שאכלו אבותינו, בתקופה שלפני החורבן והגלות.


עץ תמר המצוי (עברית):

https://youtu.be/kIqvL13bgRo


כך מפרים דקל נקבי עם אבקנים מעץ דקל זכר (עברית):

https://youtu.be/TitTfnRtaNg


מטע תמרים בישראל (ללא צליל):

https://youtu.be/vtMC0px4QMM


גדיד בקיץ:

https://youtu.be/vjDWaOOtVLY


מצגת וידאו על תמרי הערבה שלנו (ללא מילים):

https://youtu.be/ZBK2Io4isKw


השיר הנפלא "צל עץ תמר" (עברית):

https://youtu.be/dmcXpGnBuLE


והגדיד הטכנולוגי והאנושי בישראל (עברית):

https://youtu.be/UTRDupQD2BM?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.