סכרים (Dams) הם מחסומים מלאכותיים שנבנים לרוחב נתיבים של זרימת מים, למטרות שונות.

לרוב בונים סכרים לצורך חסימה של זרם המים, האטה של הזרם או בקרה על זרם המים. למרבית הסכרים יש אפשרות לשליטה על זרם המים העובר בהם ופעמים רבות הסכר גורם ליצירה של מאגר מים.


#אבל מה הסיבה לבנייתם של סכרים?
למה משקיעים כל כך הרבה עבודה וכסף בהקמת סכרי ענק בעולם?

הסיבות הנפוצות לבנייתם של סכרים הן:

יצירת חשמל בכוח המים - על ידי שימוש בטורבינות שמפיקות חשמל מהאנרגיה המכנית של זרימת המים.

אגירת המים לשם השקיה - במקומות שאין בהם מספיק מים לחקלאות או בזמנים של מחסור בגשמים.

מניעת הצפות - באזורים מישוריים הנמוכים מגובה פני הים, כמו הולנד, הסכר מונע הצפה של מי הים.


הנה סכר הובר כדוגמה לבניית סכרי ענק (מתורגם):

http://youtu.be/rzcHP2KAJ_Y


ההשפעות של בניית סכרים ענקיים על רעידות אדמה (עברית):

http://youtu.be/_Rd9eKIMLGw


סכר הובר העצום, המספק מים וחשמל:

http://youtu.be/NyklSsIhXkk


וסרטון תיעודי על הסכרים הגדולים בעולם:

https://youtu.be/ciw5h6R8atU?long=yes

ישנן כמה סיבות טובות לבנות סכרים בעולם. מימי קדם בנו סכרים שמנעו זרימה של מים רבים, שמציפים אזורים מיושבים וגורמים לאסונות ולפגיעה בחקלאות.

לעיתים קרובות הסכר דווקא שומר את מי הנהרות ומפנה ומנתב אותם לשדות, כדי שישקו אותם. סכרים אחרים חשובים כדי לאגור את המים בעונה הגשומה ולשחרר אותם בעונות היובש, כדי להשתמש בהם בחקלאות.

סוג אחר של סכרים, הוא של הסכרים ההידרו-אלקטריים, סכרים המייצרים חשמל מכוח המים. אלו סכרים שמשתמשים בכוח הכבידה שגורם למים לזרום וטורבינות מים ענקיות מייצרות מהם חשמל.

הסכרים הגדולים בעולם מייצרים כמות אדירה של חשמל, המספק אנרגיה נקייה ומאיר אזורים עצומים מבלי להזדקק לאנרגיה יקרה ומזהמת, הפוגעת בסביבה.


הנה סכר הובר, מהגדולים בסכרי העולם. זהו סכר שמספק מים וחשמל לאזור כולו:

http://youtu.be/NyklSsIhXkk


מערכות החשמל של סכר הובר:

http://youtu.be/D7_rzojvKdE

הסכר הגדול ביותר בעולם הוא סכר שלושת הערוצים, או סכר שלושת הנקיקים. זהו סכר על נהר היאנג-צה בסין. בנייתו נמשכה מ-1994 ועד שנת 2006 והוא הופעל בהדרגה, עד שנת 2012 - שנת הפעלתו המלאה.

מדובר בסכר ההידרואלקטרי השני בגודלו בעולם אבל בנוסף לייצור החשמל העצום שלו, הוא גם מגן מעולה כנגד שטפונות שהזיקו רבות לאזור. המחיר של בנייתו היה העברתם של למעלה ממיליון תושבים למקום מגורים אחר, הצפת שתי ערים ו-116 עיירות, 600 קילומטרים רבועים ו-30 אלף עובדים, במחיר של 25 מיליארד דולר.

מימדי הסכר העצום הזה הם 185 מטרים גובה מירבי ואורך של כ-3 קילומטר!


הנה סרטון על הפרויקט הגדול בהיסטוריה של הסכרים:

http://youtu.be/e_VnEMzak4Q?t=6s



וישראלים שמגיעים לסכר ובודקים את עמידותו בצעקות:

http://youtu.be/Zly_dtXW4pg

בנייה של סכר היא פרויקט עצום ויקר. הסכרים המודרניים הם מיזמי ענק מורכבים וקשים לביצוע ובנייתם נמשכת בדרך כלל שנים רבות. הסיבה היא שהתהליך של בנייה כזו מורכב משלבים שונים, שכל אחד הוא פרויקט מסובך ומסוכן בפני עצמו. כל טעות יכולה לגרום לאובדן של סכומי עתק וחיי אדם.

השלב הראשון בבניית סכר הוא לייבש את השטח שבו הוא מתוכנן לקום. לשם כך, חופרים תעלה עצומה או מנהרה שתעביר את אפיק הנהר מסביב לאתר הבנייה, למשך תקופת ההקמה של הסכר.

כדי להטות את המים אל התעלה או המנהרה הזמניים צריכים המהנדסים לבנות סכר עצירה. זהו סכר זמני שבונים במאגר המים או הנהר. בעזרתו ניתן להטות את המים מהאגם או הנהר שעליהם ייבנה הסכר וכך יוצרים את סביבת העבודה היבשה הנדרשת לבניית הסכר.

השלב הבא לאחר ייבוש השטח הוא הקמת קיר הבטון של הסכר. כמויות הבטון שנדרשות לבניית סכר מודרני הן עצומות. את הסכר עצמו מחזקים באלפי טונות של פלדה, שנותנים לו את החוזק שיידרש כדי לעמוד ברעידות אדמה ולאבטח אותו לקראתן. לצורך הבנייה מביאים לאתר הבנייה עגורנים עצומים שמעלים את החומרים לשלד היציקה.

בנייה מורכבת יותר של סכר מחייבת שני סכרי עצירה. הראשון נבנה מעל האתר המתכנן לבניית הסכר, במעלה הזרם של הנהר. סכר זה מטה את המים לתעלת ההטייה, כדי להטות את המים מאתר הבנייה. סכר עצירה שני נבנה במורד הזרם והוא נועד למנוע את חזרת המים ממוצא תעלת ההטיה אל אתר הסכר.


הנה סרטון שמדגים כיצד בונים סכרים בשיטת החציה והייבוש:

https://youtu.be/Xju79EC-guk


ובנייה באמצעות קיר משנה ומנהרה להובלת המים מסביב:

https://youtu.be/DfpAXqPsXuQ