שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי סלמנדרה?
סלמנדרה (Salamandra) היא דו-חי במשפחת הסלמנדריים, הכוללת כמה מינים שונים ונפוצה באזורי מערב אסיה, אירופה וצפון אפריקה.
אורך גופן של סלמנדרות בוגרות מגיע לכ-30 סנטימטרים. לסלמנדרות בלוטת ארס שנמצאת בקדמת הגולגולת שלהן, באזור העיניים. יש להן לשון מעוגלת וטורי שיניים בצורת האות הלטינית S, כשאלה משמשים ככלי הציד היעיל שלהן, ביחד עם יכולת הסוואה טובה, שמאפשרת להן לצוד ביעילות בעלי חיים קטנים, כמו חרקים ועכברים.
מקור השם סלמנדרה בא מהשפה הפרסית. משמעות המילה סלמנדרה בפרסית היא "באש". ואכן, במיתולוגיות עתיקות של עמים שונים, כמו המיתולוגיה היוונית, המיתולוגיה הרומית ואפילו בתלמוד היהודי, הסלמנדרות נקשרו לאש.
הן מוזכרות שם שוב ושוב כקשורות באש. היוונים, למשל, מתארים את הסלמנדרה כלטאה יורקת-אש או אפופת להבות. חוקרי התרבויות העתיקות משערים שהקשר שיצרו הקדמונים בין הסלמנדרות לאש היה בשל צבעיהן העזים.
אגב, הראשנים של הסלמנדרה המצויה מבצעים פרקטיקה מרתקת בה הם טורפים אחד את השני כדי לשרוד, עוד בטרם נולדו. זהו חלק מתופעה נדירה יחסית, של קניבליזם תוך-רחמי (Intrauterine cannibalism).
וחשוב שלא להתבלבל - ישנם בעולם כמה מינים של דו-חיים שנקראים בטעות "סלמנדרות", כמו סלמנדרת הענק הסינית וסלמנדרת המנהרות האיטלקית, אבל הם אינם שייכים למשפחת הסלמנדריים.
הנה סלמנדרה והראשנים שגדלים לה:
https://youtu.be/zVa9JO-9PmY
כך היא צדה חרקים:
https://youtu.be/MjAiWnzU2aE
הסלמנדרה היפנית הענקית שכאמור אינה סלמנדרה:
https://youtu.be/buzqM1kHS5M
כאן היא נלכדת:
https://youtu.be/r-IvReyJAiM
זו היכולת המופלאה של הסלמנדרה לגדל איברים מחדש:
https://youtu.be/siX4V7uxMMQ
וכאן היא טורפת דגים בקרח:
http://youtu.be/SPQlv_OdyIw
מהם דו-חיים?
דו-חיים הם בעלי חיים שיכולים לחיות גם ביבשה וגם במים. קיימים בעולם כמעט 4000 מינים של דו-חיים. הם חיים ברובם ליד מקורות מים כמו שלוליות, אגמים ונחלים. בתוך המים הם גם מתרבים.
מרבית הדו-חיים הם קטנים, אם כי יש גם מינים מעטים שהם גדולים יותר, כמו הסלמנדרה היפאנית שאורכה מגיע ל-1.5 מטרים.
הנה הסלמנדרות הדו-חיים של יער ביריה (עברית):
http://youtu.be/c0r4UxfoZVo?t=34s
הדו-חיים מתחילים להתפתח בתקופת הדבון:
https://youtu.be/AkqK2jdbduQ?long=yes
מיהו הדו-חיים הגדול בעולם?
בעל החיים האמפיבי הגדול בתבל כיום הוא סלמנדרה יפאנית. יצורים אמפיביים הם דו-חיים, כאלה שחיים גם במים וגם ביבשה. סלמנדרה יפאנית נפוצה ביפאן אך היא הולכת ונעלמת. אורכה של הסלמנדרה היפאנית יכול להגיע למטר וחצי.
אמנם בעבר נמדדה לא פעם סלמנדרת הענק הסינית כגדולה יותר בעולם, אך כיום קטנו הסלמנדרות הסיניות שעדיין קיימות, בשל הציד הרב שלהן בסין.
ביבשה נושמת סלמנדרה יפנית בעזרת הראות שלה ובמים היא מקבלת חמצן דרך קמטי עור שבצידי גופה.
הסלמנדרה היפנית ניזונה מדגים במים ומרכיכות במים וביבשה.
הנה הסלמנדרה היפנית מנסה לאכול נקניקיה שמושטת לה כפיתוי לצאת:
http://youtu.be/GNe-A7G1zUQ?t=2m53s
והקושי שגורמים הסכרים החדשים ביפאן לרבייה של הסלמנדרה היפאנית:
http://youtu.be/VN60DCHHQ50
מי יכול לחזור לחיים אחרי קיפאון מוחלט?
הסלמנדרה הסיבירית היא זוחל דו-חיים שיכול לחזור לחיים אחרי קיפאון עמוק. הסלמנדרה הסיבירית ידועה ביכולתה לשרוד הקפאה עמוקה לאורך זמן - עד 45 מעלות מתחת לאפס!
תכונתה המיוחדת התגלתה כשבמקרים מסוימים הופשרו סלמנדרות שקפאו בקרח ולאחר שהיו קפואות במשך שנים והופשרו, פשוט קמו ועזבו את המקום בהליכה, כאילו לא קפאו מעולם.
הנה סלמנדרה שאוכלת דגים בקרח:
http://youtu.be/SPQlv_OdyIw
מהם הראשנים?
הראשנים (Tadpole) הם בעצם האפרוחים של הצפרדע, הסלמנדרה, הטריטון - יצורים שהם דו-חיים. לראשן אין עדיין רגליים והוא נע כמו דג, בעזרת זנבו ובמים בלבד.
הראשנים גם נראים כמו דגים קטנים. כמו הדגים, הם נושמים בעזרת זימים. רק אחרי שיגדלו הראשנים, יצמחו להם ריאות ורגליים והם יתחילו לצאת מהמים גם אל היבשה ואז יהיו לצפרדעים אמיתיות.
הנה סרטון של ראשנים בנחל תבור:
http://youtu.be/Z_sXwc2_dIs
הנה ראשן של סלמנדרה שנולד עם שני ראשים:
https://youtu.be/kqH4vEHEUHM
צפרדע נושאת ראשן לראש העץ:
https://youtu.be/p4Vs9qfr2nc
וכך הופך ראשן לצפרדע:
https://youtu.be/gahMcHGh4t0
מהו גלגול אצל הדו-חיים?
למשפחת הדו-חיים (Amphibian), אותם בעלי חיים שחיים בשתי סביבות מחייה, גם ביבשה וגם במים, יש תכונה מעניינת וייחודית בהתפתחות שלהם - היא נקראת גלגול, או בלועזית "מֶטַמּוֹרְפוֹזה".
איך מתנהל הגלגול הזה?
בתחילת חייהם, כצעירים, חיים הדו-חיים במים, הם זעירים כפגים קטנים וצמחוניים. בשלב הזה הם נקראים "ראשנים". ממש כמו דגים, הם נושמים את החמצן באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. בשלב הצעיר שלו, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. הסיבה ברורה - יצור כזה אינו מסוגל בצעירותו לנשום חמצן מהאוויר - הוא ייחנק די מהר. אגב, בשלב הזה של חייהם הם גם חסרי גפיים ויש להם זנב.
ואז הם מתחילים את התהליך של הפיכת הפגית לבוגר. התהליך הזה נקרא "מֶטַמּוֹרְפוֹזה", שינוי צורה, התמרה או גלגול. בשלב הזה, כשהוא אינו ראשן יותר, הגפיים שלו מתפתחות, זנבו מתקצר ובהדרגה ייעלם לחלוטין. אבל החלק המדהים בתהליך הגלגול הוא שמתפתחות ריאות לבוגר שהוא הופך, במקום הזימים שלו. בתהליך מופלא שלוקח בקושי 6 שבועות, יהפוך הראשן ששחה עד עתה במים והיה צמחוני, לדו-חי, כמו צפרדע למשל.
רק לאחר הגלגול, כשהוא התבגר והשתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ, רק אז הוא עולה אל היבשה. הבוגר, בניגוד לראשן הצעיר, מנתר על היבשה וטורף חרקים. כמובן שבתור בוגר יוכל דו-החי מעתה גם להתרבות ולהעמיד דורות חדשים של ראשנים שייתבגרו גם בצורה דומה.
מכאן אנו לומדים שבעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונים מהבוגרים. רק בהמשך חייהם הם עוברים גלגול ויוצאים אל היבשה ומתפחים בכושר הרבייה שלהם וביכולת המינית.
אגב, ישנם זוחלים אחרים, כמו הצב או התנין, שחיים גם הם ביבשה וגם במים. האם הם דו-חיים? - ממש לא. אנו יודעים זאת כי הצעירים שלהם דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים. אצל הדו-חיים, אנחנו כבר יודעים, הם שונים אלו מאלו ורק אחרי הגלגול ישתנו הוולדות ויקבלו צורה של בוגרים.
איזה דו-חיים משוגעים שהם עושים, אה?!
אלה הדו-חיים:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
כאן הראשנים בוקעים מהביצים במשך 5 ימים:
https://youtu.be/1y6614FsC4I
הגלגול של הצפרדע, מביצים לראשנים ולצפרדעים צעירות ואז בוגרות:
https://youtu.be/7NhA9SHunKs
הסבר באנגלית של המטמורפוזה:
https://youtu.be/rJOOxlFs9Is
ומצגת וידאו שמסבירה את ההבדלים (עברית):
https://youtu.be/wyUWl272b20
כיצד חיים הדו-חיים?
משפחת הדו-חיים (Amphibian) הם בעלי חיים בעלי שתי צורות חיים, גם ביבשה וגם במים, ומכאן שמם (דו פירושו שניים).
יש בעולם אלפי מינים של דו-חיים כדוגמת סלמנדרות, צפרדעים, טרטון, וקרפדה. אם לדייק, חיים בעולם כיום כ-6,000 מינים של דו חיים, מהם יש כמעט 4,000 מיני דו-חיים חסרי זנב כמו הצפרדע והקרפדה. אגב, אחד מכל שלושה מינים של דו חיים מצוי בסכנת הכחדה.
לדו החיים יש סוג של ריר על גופם, שמאפיין אותם. הם מפרישים את הריר הזה על-גבי עורם, והוא שומר על הלחות של העור. אגב, הריר הזה מכיל לא פעם חומרי רעל שמשמשים להם להגנה.
בתחילת חייהם, הם חיים כצעירים במים, ממש כמו דגים. את החמצן הם נושמים כמו דגים, באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. כשהוא צעיר, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. מכיוון שאינו מסוגל לנשום חמצן מהאוויר - הוא פשוט ייחנק.
רק לאחר הגלגול, כשהוא מתבגר, משתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ ורק אז הוא עולה אל היבשה.
בעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונות מהבוגרים ורק בהמשך עוברים גלגול. זוחלים שונים כמו צב או תנין חיים גם ביבשה וגם במים, אך אינם דו-חיים. אנו יודעים זאת כי הצעירים דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים, בעוד שאצל הדו-חיים הם שונים. הם נולדים כגלגול שאחר-כך ישתנה לחלוטין ויקבל צורה של בוגר.
אלה הדו-חיים:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
ההבדלים בין הזוחלים לבין הדו-חיים:
https://youtu.be/6MGL3yTw0c4
והצפרדע - אולי החבר המוכר ביותר בעולם הדו-חיים:
https://youtu.be/oMFxQsaT274
האם יש קניבליזם בעולם החי?
בעבר נהוג היה לחשוב שלמעט במיני דגים מסוימים, קניבליזם בבעלי חיים הוא נדיר. התפיסה המדעית גרסה שתופעת הקניבליזם מתפתחת רק במצבי קיצון כמו מחסור חמור במזון או בשבי.
התפיסה הזו משתנה. מרבית החוקרים מסכימים כיום ש הקניבליזם אצל בעלי חיים (Cannibalism in animals), או אכילת בשר של בני אותו מין, היא תופעה קיימת בעולם החי ואפילו נפוצה.
מרבית החוקרים דוגלים בהגדרה הביולוגית לקניבליזם, שכוללת הרג של פרט או פרטים על ידי בן מינם, או טריפת הקורבן בידיהם.
קניבליזם בבעלי חיים מתקיימת מסיבות שונות, אך במרבית המקרים הקניבלים הם גדולים וחזקים יותר מהקורבנות שלהם. לא פעם בטבע קיימת בין בני מין מסוים תחרות על מזון. הקניבליזם, לפיכך, "מרוויחים" מטריפת קורבנותיהם פעמיים - גם ארוחה טובה וגם הפחתת מספר המתחרים על המזון הקיים.
דוגמאות לקניבליזם אצל בעלי חיים אינן חסרות. יש קניבליזם עוד ברחם האם, בין הראשנים של הסלמנדרה המצויה, חלק מתופעה מרתקת של קניבליזם תוך-רחמי (Intrauterine cannibalism). כך גם קורה אצל העוברים של מיני דגים כמו העמלצאים. הם טורפים זה את זה עוד לפני שנולדו, כשהדבר מאפשר לפרטים הטורפים לשרוד טוב יוחר. במיוחד זה קורה בבתי גידול שבהם יש מזון בכמות מוגבלת.
יש מינים רבים שאצלם הקניבליזם הוא חלק בלתי נפרד ממחזור החיים שלהם. לא פעם הוא משמעותי מאוד להישרדותם, עד לרמה של אוכלוסיות שלמות מהם.
כך למשל, נקבות של גמל שלמה, של עכבישת האלמנה השחורה או נקבות עכבישים ממשפחת הנפיליים טורפות את בן זוגן, תוך כדי או אחרי ההזדווגות. אצל מינים אלו זהו חלק ממחזור הפריון.
אך קניבליזם בעולם החי מתרחש גם במיני עכבישים שונים, כמו עכביש ה-Amaurobius ferox. במינים אלה מעודדת האם את צאצאיה לטרוף אותה.
באופן הפוך יש קניבליזם של צאצאים, כמו שנמצא אצל הדינוזאור הקניבל קואלופיזיס. גם בקרב מרבית העקרבים, הבוגרים טורפים צעירים ולא פעם אפילו את צאצאיהם שלהם.
הנה הקניבליזם בעולם החי (מתורגם):
https://youtu.be/bVMVxJJ7P8M
דובי הקוטב הרעבים טורפים את גוריהם כדי להישרד:
https://youtu.be/VxywrgLaS9A
לאחר שהופרתה בידי הזכר, טורפת אותו נקבת גמל השלמה הגדולה ממנו:
https://youtu.be/ZLkyWe-63do
וסרטון תיעודי על הקניבליזם במיני בעלי חיים:
https://youtu.be/pCPPN2csvfU?long=yes
איך נגדל בעתיד איברים מחדש?
רפואה רגנרטיבית (Regenerative medicine) היא "רפואה מחדשת איברים". הרפואה הזו היא אחד התחומים החמים במחקר המדעי והרפואי. מטרתה הצמחה מחדש של איברים או תיקון של רקמות פגועות בגוף.
בעולם הרפואה משוכנעים שחידוש רקמות על ידי הגוף וגידול עצמי של איברים הוא עדיף על פני השתלה או שימוש בתאי גזע שגודלו במעבדה. לא רק שהצמחת איברים היא קלה יותר מהשתלה או טיפולים גנטיים, היא גם תמנע את דחיית השתל, אולי הבעיה המרכזית בתחום ההשתלות. זה יקרה בזכות העובדה שהרקמה שתצמח מחדש תהיה מגופו של החולה ולא מגוף אחר, כנהוג בהשתלות.
הצמחת איברים לרפואה שואבת השראה מהצמחה איברים מחודשת, כפי שהיא מתרחשת בטבע. הצמחה עצמית כזו מתקיימת במיוחד אצל יצורים פשוטים וקדומים בסולם האבולוציה. אולי זה עצוב, אבל ככל שעולים בסולם האבולוציה, היכולת הרגנרטיבית יורדת דווקא. שממיות, סלמנדרות וזוחלים אחרים הם דוגמאות אופייניות לבעלי חיים שכאלה. בניגוד לבני אדם שיכולים להצמיח מחדש רק מעט רקמות באיברים מעטים כמו שרירים, עצמות וכבד, יכולים הם להצמיח מבני איברים שלמים, כמו גפיים, זנבות, חלקים מהלב או רשתיות ועדשות בעיניים.
טכניקות גנטיות מתחילות לאפשר כיום למדענים לרדת לעומקם של מנגנוני ההצמחה מחדש. הם לומדים לא מעט ממחקר של בעלי חיים שמצמיחים איברים לאחר שנקטעו והשאיפה היא לחולל תהליכים כאלו בבני-אדם, באופן מלאכותי. התחום עצמו נחקר כבר מעל 150 שנה, אבל רק ההתקדמות במחקר והטכנולוגיה הגנטית מאפשרת למדענים להתחיל להבין את המורכבות הגלומה במנגנוני ההצמחה מחדש ואת האפשרויות המדהימות שגלומות בה.
הרפואה הזו הולכת בצעדי ענק אל העתיד המבטיח של חברות ישראליות כבר מפיצות קולגן אנושי שיוצר מעלי טבק ומאפשר גידול אברי גוף בניתוחים. פיתוח מדפסות תלת ממד שידפיסו אברי גוף תחליפיים יאפשר בעתיד לייצר מהקולגן הזה איברים שונים להשתלה בגוף החולה.
הנה רפואה רגנרטיבית והיכולת להצמחת איברים בבני אדם:
http://youtu.be/QI-SZpoSCAM
פיתוח קולגן מעלי טבק מאפשר כיום יצירת שתלים מצויינים לרפואה רגנרטיבית (עברית):
http://youtu.be/QfCcY2Y3STA
ומדפסות תלת-ממד להדפסת איברים להשתלה מקולגן (עברית):
http://youtu.be/__wiXTl38Eg
סלמנדרה (Salamandra) היא דו-חי במשפחת הסלמנדריים, הכוללת כמה מינים שונים ונפוצה באזורי מערב אסיה, אירופה וצפון אפריקה.
אורך גופן של סלמנדרות בוגרות מגיע לכ-30 סנטימטרים. לסלמנדרות בלוטת ארס שנמצאת בקדמת הגולגולת שלהן, באזור העיניים. יש להן לשון מעוגלת וטורי שיניים בצורת האות הלטינית S, כשאלה משמשים ככלי הציד היעיל שלהן, ביחד עם יכולת הסוואה טובה, שמאפשרת להן לצוד ביעילות בעלי חיים קטנים, כמו חרקים ועכברים.
מקור השם סלמנדרה בא מהשפה הפרסית. משמעות המילה סלמנדרה בפרסית היא "באש". ואכן, במיתולוגיות עתיקות של עמים שונים, כמו המיתולוגיה היוונית, המיתולוגיה הרומית ואפילו בתלמוד היהודי, הסלמנדרות נקשרו לאש.
הן מוזכרות שם שוב ושוב כקשורות באש. היוונים, למשל, מתארים את הסלמנדרה כלטאה יורקת-אש או אפופת להבות. חוקרי התרבויות העתיקות משערים שהקשר שיצרו הקדמונים בין הסלמנדרות לאש היה בשל צבעיהן העזים.
אגב, הראשנים של הסלמנדרה המצויה מבצעים פרקטיקה מרתקת בה הם טורפים אחד את השני כדי לשרוד, עוד בטרם נולדו. זהו חלק מתופעה נדירה יחסית, של קניבליזם תוך-רחמי (Intrauterine cannibalism).
וחשוב שלא להתבלבל - ישנם בעולם כמה מינים של דו-חיים שנקראים בטעות "סלמנדרות", כמו סלמנדרת הענק הסינית וסלמנדרת המנהרות האיטלקית, אבל הם אינם שייכים למשפחת הסלמנדריים.
הנה סלמנדרה והראשנים שגדלים לה:
https://youtu.be/zVa9JO-9PmY
כך היא צדה חרקים:
https://youtu.be/MjAiWnzU2aE
הסלמנדרה היפנית הענקית שכאמור אינה סלמנדרה:
https://youtu.be/buzqM1kHS5M
כאן היא נלכדת:
https://youtu.be/r-IvReyJAiM
זו היכולת המופלאה של הסלמנדרה לגדל איברים מחדש:
https://youtu.be/siX4V7uxMMQ
וכאן היא טורפת דגים בקרח:
http://youtu.be/SPQlv_OdyIw
דו-חיים הם בעלי חיים שיכולים לחיות גם ביבשה וגם במים. קיימים בעולם כמעט 4000 מינים של דו-חיים. הם חיים ברובם ליד מקורות מים כמו שלוליות, אגמים ונחלים. בתוך המים הם גם מתרבים.
מרבית הדו-חיים הם קטנים, אם כי יש גם מינים מעטים שהם גדולים יותר, כמו הסלמנדרה היפאנית שאורכה מגיע ל-1.5 מטרים.
הנה הסלמנדרות הדו-חיים של יער ביריה (עברית):
http://youtu.be/c0r4UxfoZVo?t=34s
הדו-חיים מתחילים להתפתח בתקופת הדבון:
https://youtu.be/AkqK2jdbduQ?long=yes
בעל החיים האמפיבי הגדול בתבל כיום הוא סלמנדרה יפאנית. יצורים אמפיביים הם דו-חיים, כאלה שחיים גם במים וגם ביבשה. סלמנדרה יפאנית נפוצה ביפאן אך היא הולכת ונעלמת. אורכה של הסלמנדרה היפאנית יכול להגיע למטר וחצי.
אמנם בעבר נמדדה לא פעם סלמנדרת הענק הסינית כגדולה יותר בעולם, אך כיום קטנו הסלמנדרות הסיניות שעדיין קיימות, בשל הציד הרב שלהן בסין.
ביבשה נושמת סלמנדרה יפנית בעזרת הראות שלה ובמים היא מקבלת חמצן דרך קמטי עור שבצידי גופה.
הסלמנדרה היפנית ניזונה מדגים במים ומרכיכות במים וביבשה.
הנה הסלמנדרה היפנית מנסה לאכול נקניקיה שמושטת לה כפיתוי לצאת:
http://youtu.be/GNe-A7G1zUQ?t=2m53s
והקושי שגורמים הסכרים החדשים ביפאן לרבייה של הסלמנדרה היפאנית:
http://youtu.be/VN60DCHHQ50
הסלמנדרה הסיבירית היא זוחל דו-חיים שיכול לחזור לחיים אחרי קיפאון עמוק. הסלמנדרה הסיבירית ידועה ביכולתה לשרוד הקפאה עמוקה לאורך זמן - עד 45 מעלות מתחת לאפס!
תכונתה המיוחדת התגלתה כשבמקרים מסוימים הופשרו סלמנדרות שקפאו בקרח ולאחר שהיו קפואות במשך שנים והופשרו, פשוט קמו ועזבו את המקום בהליכה, כאילו לא קפאו מעולם.
הנה סלמנדרה שאוכלת דגים בקרח:
http://youtu.be/SPQlv_OdyIw
סלמנדרות
הראשנים (Tadpole) הם בעצם האפרוחים של הצפרדע, הסלמנדרה, הטריטון - יצורים שהם דו-חיים. לראשן אין עדיין רגליים והוא נע כמו דג, בעזרת זנבו ובמים בלבד.
הראשנים גם נראים כמו דגים קטנים. כמו הדגים, הם נושמים בעזרת זימים. רק אחרי שיגדלו הראשנים, יצמחו להם ריאות ורגליים והם יתחילו לצאת מהמים גם אל היבשה ואז יהיו לצפרדעים אמיתיות.
הנה סרטון של ראשנים בנחל תבור:
http://youtu.be/Z_sXwc2_dIs
הנה ראשן של סלמנדרה שנולד עם שני ראשים:
https://youtu.be/kqH4vEHEUHM
צפרדע נושאת ראשן לראש העץ:
https://youtu.be/p4Vs9qfr2nc
וכך הופך ראשן לצפרדע:
https://youtu.be/gahMcHGh4t0
למשפחת הדו-חיים (Amphibian), אותם בעלי חיים שחיים בשתי סביבות מחייה, גם ביבשה וגם במים, יש תכונה מעניינת וייחודית בהתפתחות שלהם - היא נקראת גלגול, או בלועזית "מֶטַמּוֹרְפוֹזה".
איך מתנהל הגלגול הזה?
בתחילת חייהם, כצעירים, חיים הדו-חיים במים, הם זעירים כפגים קטנים וצמחוניים. בשלב הזה הם נקראים "ראשנים". ממש כמו דגים, הם נושמים את החמצן באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. בשלב הצעיר שלו, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. הסיבה ברורה - יצור כזה אינו מסוגל בצעירותו לנשום חמצן מהאוויר - הוא ייחנק די מהר. אגב, בשלב הזה של חייהם הם גם חסרי גפיים ויש להם זנב.
ואז הם מתחילים את התהליך של הפיכת הפגית לבוגר. התהליך הזה נקרא "מֶטַמּוֹרְפוֹזה", שינוי צורה, התמרה או גלגול. בשלב הזה, כשהוא אינו ראשן יותר, הגפיים שלו מתפתחות, זנבו מתקצר ובהדרגה ייעלם לחלוטין. אבל החלק המדהים בתהליך הגלגול הוא שמתפתחות ריאות לבוגר שהוא הופך, במקום הזימים שלו. בתהליך מופלא שלוקח בקושי 6 שבועות, יהפוך הראשן ששחה עד עתה במים והיה צמחוני, לדו-חי, כמו צפרדע למשל.
רק לאחר הגלגול, כשהוא התבגר והשתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ, רק אז הוא עולה אל היבשה. הבוגר, בניגוד לראשן הצעיר, מנתר על היבשה וטורף חרקים. כמובן שבתור בוגר יוכל דו-החי מעתה גם להתרבות ולהעמיד דורות חדשים של ראשנים שייתבגרו גם בצורה דומה.
מכאן אנו לומדים שבעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונים מהבוגרים. רק בהמשך חייהם הם עוברים גלגול ויוצאים אל היבשה ומתפחים בכושר הרבייה שלהם וביכולת המינית.
אגב, ישנם זוחלים אחרים, כמו הצב או התנין, שחיים גם הם ביבשה וגם במים. האם הם דו-חיים? - ממש לא. אנו יודעים זאת כי הצעירים שלהם דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים. אצל הדו-חיים, אנחנו כבר יודעים, הם שונים אלו מאלו ורק אחרי הגלגול ישתנו הוולדות ויקבלו צורה של בוגרים.
איזה דו-חיים משוגעים שהם עושים, אה?!
אלה הדו-חיים:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
כאן הראשנים בוקעים מהביצים במשך 5 ימים:
https://youtu.be/1y6614FsC4I
הגלגול של הצפרדע, מביצים לראשנים ולצפרדעים צעירות ואז בוגרות:
https://youtu.be/7NhA9SHunKs
הסבר באנגלית של המטמורפוזה:
https://youtu.be/rJOOxlFs9Is
ומצגת וידאו שמסבירה את ההבדלים (עברית):
https://youtu.be/wyUWl272b20
משפחת הדו-חיים (Amphibian) הם בעלי חיים בעלי שתי צורות חיים, גם ביבשה וגם במים, ומכאן שמם (דו פירושו שניים).
יש בעולם אלפי מינים של דו-חיים כדוגמת סלמנדרות, צפרדעים, טרטון, וקרפדה. אם לדייק, חיים בעולם כיום כ-6,000 מינים של דו חיים, מהם יש כמעט 4,000 מיני דו-חיים חסרי זנב כמו הצפרדע והקרפדה. אגב, אחד מכל שלושה מינים של דו חיים מצוי בסכנת הכחדה.
לדו החיים יש סוג של ריר על גופם, שמאפיין אותם. הם מפרישים את הריר הזה על-גבי עורם, והוא שומר על הלחות של העור. אגב, הריר הזה מכיל לא פעם חומרי רעל שמשמשים להם להגנה.
בתחילת חייהם, הם חיים כצעירים במים, ממש כמו דגים. את החמצן הם נושמים כמו דגים, באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. כשהוא צעיר, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. מכיוון שאינו מסוגל לנשום חמצן מהאוויר - הוא פשוט ייחנק.
רק לאחר הגלגול, כשהוא מתבגר, משתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ ורק אז הוא עולה אל היבשה.
בעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונות מהבוגרים ורק בהמשך עוברים גלגול. זוחלים שונים כמו צב או תנין חיים גם ביבשה וגם במים, אך אינם דו-חיים. אנו יודעים זאת כי הצעירים דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים, בעוד שאצל הדו-חיים הם שונים. הם נולדים כגלגול שאחר-כך ישתנה לחלוטין ויקבל צורה של בוגר.
אלה הדו-חיים:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
ההבדלים בין הזוחלים לבין הדו-חיים:
https://youtu.be/6MGL3yTw0c4
והצפרדע - אולי החבר המוכר ביותר בעולם הדו-חיים:
https://youtu.be/oMFxQsaT274
בעבר נהוג היה לחשוב שלמעט במיני דגים מסוימים, קניבליזם בבעלי חיים הוא נדיר. התפיסה המדעית גרסה שתופעת הקניבליזם מתפתחת רק במצבי קיצון כמו מחסור חמור במזון או בשבי.
התפיסה הזו משתנה. מרבית החוקרים מסכימים כיום ש הקניבליזם אצל בעלי חיים (Cannibalism in animals), או אכילת בשר של בני אותו מין, היא תופעה קיימת בעולם החי ואפילו נפוצה.
מרבית החוקרים דוגלים בהגדרה הביולוגית לקניבליזם, שכוללת הרג של פרט או פרטים על ידי בן מינם, או טריפת הקורבן בידיהם.
קניבליזם בבעלי חיים מתקיימת מסיבות שונות, אך במרבית המקרים הקניבלים הם גדולים וחזקים יותר מהקורבנות שלהם. לא פעם בטבע קיימת בין בני מין מסוים תחרות על מזון. הקניבליזם, לפיכך, "מרוויחים" מטריפת קורבנותיהם פעמיים - גם ארוחה טובה וגם הפחתת מספר המתחרים על המזון הקיים.
דוגמאות לקניבליזם אצל בעלי חיים אינן חסרות. יש קניבליזם עוד ברחם האם, בין הראשנים של הסלמנדרה המצויה, חלק מתופעה מרתקת של קניבליזם תוך-רחמי (Intrauterine cannibalism). כך גם קורה אצל העוברים של מיני דגים כמו העמלצאים. הם טורפים זה את זה עוד לפני שנולדו, כשהדבר מאפשר לפרטים הטורפים לשרוד טוב יוחר. במיוחד זה קורה בבתי גידול שבהם יש מזון בכמות מוגבלת.
יש מינים רבים שאצלם הקניבליזם הוא חלק בלתי נפרד ממחזור החיים שלהם. לא פעם הוא משמעותי מאוד להישרדותם, עד לרמה של אוכלוסיות שלמות מהם.
כך למשל, נקבות של גמל שלמה, של עכבישת האלמנה השחורה או נקבות עכבישים ממשפחת הנפיליים טורפות את בן זוגן, תוך כדי או אחרי ההזדווגות. אצל מינים אלו זהו חלק ממחזור הפריון.
אך קניבליזם בעולם החי מתרחש גם במיני עכבישים שונים, כמו עכביש ה-Amaurobius ferox. במינים אלה מעודדת האם את צאצאיה לטרוף אותה.
באופן הפוך יש קניבליזם של צאצאים, כמו שנמצא אצל הדינוזאור הקניבל קואלופיזיס. גם בקרב מרבית העקרבים, הבוגרים טורפים צעירים ולא פעם אפילו את צאצאיהם שלהם.
הנה הקניבליזם בעולם החי (מתורגם):
https://youtu.be/bVMVxJJ7P8M
דובי הקוטב הרעבים טורפים את גוריהם כדי להישרד:
https://youtu.be/VxywrgLaS9A
לאחר שהופרתה בידי הזכר, טורפת אותו נקבת גמל השלמה הגדולה ממנו:
https://youtu.be/ZLkyWe-63do
וסרטון תיעודי על הקניבליזם במיני בעלי חיים:
https://youtu.be/pCPPN2csvfU?long=yes
רפואה רגנרטיבית (Regenerative medicine) היא "רפואה מחדשת איברים". הרפואה הזו היא אחד התחומים החמים במחקר המדעי והרפואי. מטרתה הצמחה מחדש של איברים או תיקון של רקמות פגועות בגוף.
בעולם הרפואה משוכנעים שחידוש רקמות על ידי הגוף וגידול עצמי של איברים הוא עדיף על פני השתלה או שימוש בתאי גזע שגודלו במעבדה. לא רק שהצמחת איברים היא קלה יותר מהשתלה או טיפולים גנטיים, היא גם תמנע את דחיית השתל, אולי הבעיה המרכזית בתחום ההשתלות. זה יקרה בזכות העובדה שהרקמה שתצמח מחדש תהיה מגופו של החולה ולא מגוף אחר, כנהוג בהשתלות.
הצמחת איברים לרפואה שואבת השראה מהצמחה איברים מחודשת, כפי שהיא מתרחשת בטבע. הצמחה עצמית כזו מתקיימת במיוחד אצל יצורים פשוטים וקדומים בסולם האבולוציה. אולי זה עצוב, אבל ככל שעולים בסולם האבולוציה, היכולת הרגנרטיבית יורדת דווקא. שממיות, סלמנדרות וזוחלים אחרים הם דוגמאות אופייניות לבעלי חיים שכאלה. בניגוד לבני אדם שיכולים להצמיח מחדש רק מעט רקמות באיברים מעטים כמו שרירים, עצמות וכבד, יכולים הם להצמיח מבני איברים שלמים, כמו גפיים, זנבות, חלקים מהלב או רשתיות ועדשות בעיניים.
טכניקות גנטיות מתחילות לאפשר כיום למדענים לרדת לעומקם של מנגנוני ההצמחה מחדש. הם לומדים לא מעט ממחקר של בעלי חיים שמצמיחים איברים לאחר שנקטעו והשאיפה היא לחולל תהליכים כאלו בבני-אדם, באופן מלאכותי. התחום עצמו נחקר כבר מעל 150 שנה, אבל רק ההתקדמות במחקר והטכנולוגיה הגנטית מאפשרת למדענים להתחיל להבין את המורכבות הגלומה במנגנוני ההצמחה מחדש ואת האפשרויות המדהימות שגלומות בה.
הרפואה הזו הולכת בצעדי ענק אל העתיד המבטיח של חברות ישראליות כבר מפיצות קולגן אנושי שיוצר מעלי טבק ומאפשר גידול אברי גוף בניתוחים. פיתוח מדפסות תלת ממד שידפיסו אברי גוף תחליפיים יאפשר בעתיד לייצר מהקולגן הזה איברים שונים להשתלה בגוף החולה.
הנה רפואה רגנרטיבית והיכולת להצמחת איברים בבני אדם:
http://youtu.be/QI-SZpoSCAM
פיתוח קולגן מעלי טבק מאפשר כיום יצירת שתלים מצויינים לרפואה רגנרטיבית (עברית):
http://youtu.be/QfCcY2Y3STA
ומדפסות תלת-ממד להדפסת איברים להשתלה מקולגן (עברית):
http://youtu.be/__wiXTl38Eg
