שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היו הסמוראים?
הסמוראים היו אצילים מובילים ביפאן ולוחמים אמיצים, שהפכו למנהיגי האומה היפאנית. הסמוראים הגיעו מילדי אצילים. בימי קדם כל משפחת אצילים מסרה את אחד מבניה לחינוך סמוראי.
הם היו מהקבוצות המשמעותיות והמשפיעות בהיסטוריה היפאנית. בהדרגה הגיעו הסמוראים לכוח ויכולת לוחמה כה מרשימים, עד שהם תפסו את השלטון, החל מהמאה ה-12 ועד לאמצע המאה ה-19.
זה התחיל ביפאן, במקביל לתקופת ימי הביניים באירופה. באותה תקופה הגנו הסמוראים בחירוף נפש על המעמד החברתי שלהם. הם היו לאחת הקבוצות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של יפאן. קוד ההתנהגות שלהם היה נוקשה וקפדני והתבסס על נאמנות וכבוד. ה"בושידו", ביפאנית "דרך הלוחם", חייב אותם בשליטה באומנויות הלחימה השונות, בחוסר אנוכיות, בחסכנות, בנאמנות ובשמירה קיצונית על הכבוד.
הכבוד היה כה חשוב, עד שלעתים קרובות הוא חייב את הלוחם הסמוראי למעשים קיצוניים, כמו התאבדות לאחר תבוסה או לאחר כישלון בשדה הקרב ובמילוי המשימה. התאבדות כזו מוכרת ביפאן כחארקירי, או סֶפּוּקוּ (ראו באאוריקה בתגית "חרקירי").
הלבוש המגוון והנשק שלו, הכריחו את הלוחם הסמוראי לשאת עליו שריון ולא פחות משתי חרבות "קטאנה", שחושלו במשך שנים ארוכות. החרב הייתה הסמל והסימן המרכזי למוסר של לוחמי הבושידו, אך בין כלי הנשק הנוספים שהיו ללוחמי הסמוראים היו גם חנית, חץ וקשת ומאוחר יותר גם רובים.
גם היחלשותם של הסמוראים ושקיעת התרבות שלהם לא נבעו מתבוסה או הפיכה שהפילו אותם. הסיבה לנפילתם של הסמוראיים הייתה המודרניזציה שעבר העולם, מאז מהמהפכה התעשייתית.
השפיעו על מעמד הסמוראים גם היחסים החדשים בין האומות שבעולם החדש הזה. השלום ששרר במאה ה-19 בין יפאן למעצמות המערב, כמו גם המסחר המתגבר עימן, הפחיתו את הצורך בלוחמים מיושנים מסוגם של הסמוראים. הם חיזקו דווקא את הפקידים, שיילכו ויצברו יותר ויותר כוח ביפאן המודרנית, עד שיחליפו את הסמוראים בתור השכבה המובילה ביפאן.
הנה מעט על הסמוראים והתרבות הסמוראית, דרך מי שננסה לחיות כמוהם היום (עברית):
https://youtu.be/lnjV8VluB-A
מצגת וידאו של תמונות סמוראים אמיתיים מסוף המאה ה-19:
http://youtu.be/hSgAAlE_4oc
מה השריון של הסמוראי אומר עליו:
http://youtu.be/s2DsfR3bNd4
עד היום מלמדים ביפאן את תורת הלחימה הסמוראית:
http://youtu.be/rKdLvYwp398
עם השנים צאצאי הסמוראים יישארו לוחמים מעולים עם כלי נשק אחרים (עברית):
https://youtu.be/qCCLMTy4YM4
האדריכלות הסמוראית:
http://youtu.be/fYbLyOrl8gs
גם משחקי מחשב מנסים לשמר את זיכרון הסמוראים:
http://youtu.be/yXRI5shTUq0
וסרט ארוך על הסמוראים וכלי הנשק שלהם:
https://youtu.be/YbFPlAHW0nU?long=yes
הסמוראים היו אצילים מובילים ביפאן ולוחמים אמיצים, שהפכו למנהיגי האומה היפאנית. הסמוראים הגיעו מילדי אצילים. בימי קדם כל משפחת אצילים מסרה את אחד מבניה לחינוך סמוראי.
הם היו מהקבוצות המשמעותיות והמשפיעות בהיסטוריה היפאנית. בהדרגה הגיעו הסמוראים לכוח ויכולת לוחמה כה מרשימים, עד שהם תפסו את השלטון, החל מהמאה ה-12 ועד לאמצע המאה ה-19.
זה התחיל ביפאן, במקביל לתקופת ימי הביניים באירופה. באותה תקופה הגנו הסמוראים בחירוף נפש על המעמד החברתי שלהם. הם היו לאחת הקבוצות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של יפאן. קוד ההתנהגות שלהם היה נוקשה וקפדני והתבסס על נאמנות וכבוד. ה"בושידו", ביפאנית "דרך הלוחם", חייב אותם בשליטה באומנויות הלחימה השונות, בחוסר אנוכיות, בחסכנות, בנאמנות ובשמירה קיצונית על הכבוד.
הכבוד היה כה חשוב, עד שלעתים קרובות הוא חייב את הלוחם הסמוראי למעשים קיצוניים, כמו התאבדות לאחר תבוסה או לאחר כישלון בשדה הקרב ובמילוי המשימה. התאבדות כזו מוכרת ביפאן כחארקירי, או סֶפּוּקוּ (ראו באאוריקה בתגית "חרקירי").
הלבוש המגוון והנשק שלו, הכריחו את הלוחם הסמוראי לשאת עליו שריון ולא פחות משתי חרבות "קטאנה", שחושלו במשך שנים ארוכות. החרב הייתה הסמל והסימן המרכזי למוסר של לוחמי הבושידו, אך בין כלי הנשק הנוספים שהיו ללוחמי הסמוראים היו גם חנית, חץ וקשת ומאוחר יותר גם רובים.
גם היחלשותם של הסמוראים ושקיעת התרבות שלהם לא נבעו מתבוסה או הפיכה שהפילו אותם. הסיבה לנפילתם של הסמוראיים הייתה המודרניזציה שעבר העולם, מאז מהמהפכה התעשייתית.
השפיעו על מעמד הסמוראים גם היחסים החדשים בין האומות שבעולם החדש הזה. השלום ששרר במאה ה-19 בין יפאן למעצמות המערב, כמו גם המסחר המתגבר עימן, הפחיתו את הצורך בלוחמים מיושנים מסוגם של הסמוראים. הם חיזקו דווקא את הפקידים, שיילכו ויצברו יותר ויותר כוח ביפאן המודרנית, עד שיחליפו את הסמוראים בתור השכבה המובילה ביפאן.
הנה מעט על הסמוראים והתרבות הסמוראית, דרך מי שננסה לחיות כמוהם היום (עברית):
https://youtu.be/lnjV8VluB-A
מצגת וידאו של תמונות סמוראים אמיתיים מסוף המאה ה-19:
http://youtu.be/hSgAAlE_4oc
מה השריון של הסמוראי אומר עליו:
http://youtu.be/s2DsfR3bNd4
עד היום מלמדים ביפאן את תורת הלחימה הסמוראית:
http://youtu.be/rKdLvYwp398
עם השנים צאצאי הסמוראים יישארו לוחמים מעולים עם כלי נשק אחרים (עברית):
https://youtu.be/qCCLMTy4YM4
האדריכלות הסמוראית:
http://youtu.be/fYbLyOrl8gs
גם משחקי מחשב מנסים לשמר את זיכרון הסמוראים:
http://youtu.be/yXRI5shTUq0
וסרט ארוך על הסמוראים וכלי הנשק שלהם:
https://youtu.be/YbFPlAHW0nU?long=yes
מיהם לוחמי הנינג'ה?
אי שם בתקופת הסמוראים, הלוחמים היפאניים ששלטו ביפאן במשך שנים רבות, התפתחה אמנות לחימה שסייעה להכשיר את מומחי הלחימה ואנשי קומנדו שלהם ולהפוך אותם מסוכנים במיוחד.
קראו להם אז לוחמי נִין ג'וּטְסוּ, אבל יתכן שאתם מכירים אותם בשם "נינג'ות". הם היו לוחמי גרילה יפאניים, בעלי יכולות אגדיות, לוחמי לילה שאגדות נרקמו על תעוזתם ויכולותיהם, אם כי התרבות היפאנית תמיד נטתה לראות בהם גם את מי שעוסקים בדברים לא מכובדים, דוגמת הריגול והגניבה.
הנינג'ה היו אנשי הלוחמה הזעירה של יפאן. הם שימשו מעין סוכני חרש ומרגלים בתקופה הפיאודלית ביפאן. אנשי הנינג'ה היו לוחמים שיכולתם הגופנית הייתה גבוהה במיוחד.
הם היו בעלי יצירתיות, שאפשרה להם לנהל לחימה ערמומית ומלאת תחבולות, לחימה באמצעים שלא חדלו להפתיע את האוייב.
הם נהגו להגיע בחשאי למקום שאליו נשלחו, כשהם עוטים מסכות, לבצע פעולות קומנדו מהירות ומדויקות ולהיעלם במהירות.
בתהליך לימוד הנינג'וטסו לומד הנינג'ה הרבה מאד תחומים (ראו באאוריקה בתגית "נין ג'וטסו"). הנינג'ות תרגלו הרבה דברים, חלקם יכולים להיראות משונים, כמו מבט ממוקד וארוך באור הנר, להגדלת הריכוז והמיקוד, או חיזוק בהונות הרגליים על ידי הליכה על צידם העליון ועוד. הם גם נהגו להכין את מזונם המיוחד, רובו היה מזון מרוכז וקל לנשיאה קלה.
כיום נולדו הרבה אגדות סביב הנינג'ות. תרבות הבידור המערבית אימצה אותם ונוצרו מגוון סרטים, סדרות טלוויזיה, משחקי מחשב ומה לא, של אותם לוחמי נינג'ה אקזוטיים ובעלי יכולות אגדיות.
כך נולד הנינג'ה:
http://youtu.be/MMM3hVp-1Ag
ההיסטוריה של הנינג'ה:
http://youtu.be/CKYBN7PU__U
ואיך הפך הנינג'ה לידוע בכל העולם?
https://youtu.be/n5CYzHIgJFE?long=yes
אי שם בתקופת הסמוראים, הלוחמים היפאניים ששלטו ביפאן במשך שנים רבות, התפתחה אמנות לחימה שסייעה להכשיר את מומחי הלחימה ואנשי קומנדו שלהם ולהפוך אותם מסוכנים במיוחד.
קראו להם אז לוחמי נִין ג'וּטְסוּ, אבל יתכן שאתם מכירים אותם בשם "נינג'ות". הם היו לוחמי גרילה יפאניים, בעלי יכולות אגדיות, לוחמי לילה שאגדות נרקמו על תעוזתם ויכולותיהם, אם כי התרבות היפאנית תמיד נטתה לראות בהם גם את מי שעוסקים בדברים לא מכובדים, דוגמת הריגול והגניבה.
הנינג'ה היו אנשי הלוחמה הזעירה של יפאן. הם שימשו מעין סוכני חרש ומרגלים בתקופה הפיאודלית ביפאן. אנשי הנינג'ה היו לוחמים שיכולתם הגופנית הייתה גבוהה במיוחד.
הם היו בעלי יצירתיות, שאפשרה להם לנהל לחימה ערמומית ומלאת תחבולות, לחימה באמצעים שלא חדלו להפתיע את האוייב.
הם נהגו להגיע בחשאי למקום שאליו נשלחו, כשהם עוטים מסכות, לבצע פעולות קומנדו מהירות ומדויקות ולהיעלם במהירות.
בתהליך לימוד הנינג'וטסו לומד הנינג'ה הרבה מאד תחומים (ראו באאוריקה בתגית "נין ג'וטסו"). הנינג'ות תרגלו הרבה דברים, חלקם יכולים להיראות משונים, כמו מבט ממוקד וארוך באור הנר, להגדלת הריכוז והמיקוד, או חיזוק בהונות הרגליים על ידי הליכה על צידם העליון ועוד. הם גם נהגו להכין את מזונם המיוחד, רובו היה מזון מרוכז וקל לנשיאה קלה.
כיום נולדו הרבה אגדות סביב הנינג'ות. תרבות הבידור המערבית אימצה אותם ונוצרו מגוון סרטים, סדרות טלוויזיה, משחקי מחשב ומה לא, של אותם לוחמי נינג'ה אקזוטיים ובעלי יכולות אגדיות.
כך נולד הנינג'ה:
http://youtu.be/MMM3hVp-1Ag
ההיסטוריה של הנינג'ה:
http://youtu.be/CKYBN7PU__U
ואיך הפך הנינג'ה לידוע בכל העולם?
https://youtu.be/n5CYzHIgJFE?long=yes
מה לבשו הלוחמים הסמוראים?
הסמוראים היו לוחמים אמיצים ומפחידים מאד ששלטו ביפאן במשך כ-600 שנה. הם זכורים עד היום בזכות ההיסטוריה המיתולוגית שלהם, אבל גם בזכות המראה האייקוני של בגדיהם.
צריך להבחין רגע בין הלבוש המגוון של הסמוראי "באזרחות", כלומר כשהוא לא היה במשימה, לבין השריון שלו.
כי היותו של הסמוראי לוחם הכריח אותו להתהלך במשימות שלו בשריון כבד, כשהוא נושא עימו שלל כלי נשק, בראשם שתי חרבות ה"קטאנה" הידועות של הלוחמים הסמוראים.
שריון הקרב הסמוראי היה מורכב ממאות חוליות ברזל, שאמנם היו כבדות ודרשו כוח פיזי רב, אך הקנו להם הגנה ועדיין לא פגעו בגמישות שנדרשה ללוחם הסמוראי בקרב.
בגדי היום היום של הסמוראי היו פשוטים ובטח לא השריון הסמוראי, אבל הלבוש הרשמי של הסמוראים היה... קימונו. כן ועבור הסמוראים הקימונו היה גם הלבוש הנוסף שלבשו לא פעם מתחת לשריון הסמוראי.
הקימונו הסמוראי היה קימונו פשוט אך לעתים גם הכיל עיטורים. הוא היה חלק מהרכוש המשפחתי של משפחת הלוחם או של הכוח הצבאי לו השתייך הלוחם הסמוראי.
גם עם היחלשותם של הסמוראים ושקיעת התרבות שלהם לא פסקה ההערכה אליהם ולא מעט בשל הוויזואליות המרשימה שלהם, ויזואליות אייקונית ממש כמו זו של האביר באירופה של ימי הביניים, שהפכה אותם לאגדיים.
סופם ההיסטורי לא הפריע להם להפוך לדמויות נערצות במאה ה-20, בתחילה ביפאן ובהמשך בעולם כולו.
הנה השריון הסמוראי לעומת הלבוש המודרני בטוקיו:
https://youtu.be/QVBVptvwZpE
מה השריון של הסמוראי אומר עליו?
http://youtu.be/s2DsfR3bNd4
מצגת וידאו של תמונות סמוראים אמיתיים מסוף המאה ה-19:
http://youtu.be/hSgAAlE_4oc
כך לובשים את הבגדים הסמוראים:
https://youtu.be/E8Xzr8nl7r4
אבל למה הסמוראי הגברי כל כך לבש חצאית?
https://youtu.be/tDg7wMl2bU8
במשחקי מחשב אפשר לראות גם את לבוש הסמוראים:
http://youtu.be/yXRI5shTUq0
בחיוך - היתכן שגם בכדורגל הם הצטיינו?
https://youtu.be/jMrUinSOHJg
וסרט תיעודי על ההתפתחות של השריון הסמוראי:
https://youtu.be/-BnBtJIR9HU?long=yes
הסמוראים היו לוחמים אמיצים ומפחידים מאד ששלטו ביפאן במשך כ-600 שנה. הם זכורים עד היום בזכות ההיסטוריה המיתולוגית שלהם, אבל גם בזכות המראה האייקוני של בגדיהם.
צריך להבחין רגע בין הלבוש המגוון של הסמוראי "באזרחות", כלומר כשהוא לא היה במשימה, לבין השריון שלו.
כי היותו של הסמוראי לוחם הכריח אותו להתהלך במשימות שלו בשריון כבד, כשהוא נושא עימו שלל כלי נשק, בראשם שתי חרבות ה"קטאנה" הידועות של הלוחמים הסמוראים.
שריון הקרב הסמוראי היה מורכב ממאות חוליות ברזל, שאמנם היו כבדות ודרשו כוח פיזי רב, אך הקנו להם הגנה ועדיין לא פגעו בגמישות שנדרשה ללוחם הסמוראי בקרב.
בגדי היום היום של הסמוראי היו פשוטים ובטח לא השריון הסמוראי, אבל הלבוש הרשמי של הסמוראים היה... קימונו. כן ועבור הסמוראים הקימונו היה גם הלבוש הנוסף שלבשו לא פעם מתחת לשריון הסמוראי.
הקימונו הסמוראי היה קימונו פשוט אך לעתים גם הכיל עיטורים. הוא היה חלק מהרכוש המשפחתי של משפחת הלוחם או של הכוח הצבאי לו השתייך הלוחם הסמוראי.
גם עם היחלשותם של הסמוראים ושקיעת התרבות שלהם לא פסקה ההערכה אליהם ולא מעט בשל הוויזואליות המרשימה שלהם, ויזואליות אייקונית ממש כמו זו של האביר באירופה של ימי הביניים, שהפכה אותם לאגדיים.
סופם ההיסטורי לא הפריע להם להפוך לדמויות נערצות במאה ה-20, בתחילה ביפאן ובהמשך בעולם כולו.
הנה השריון הסמוראי לעומת הלבוש המודרני בטוקיו:
https://youtu.be/QVBVptvwZpE
מה השריון של הסמוראי אומר עליו?
http://youtu.be/s2DsfR3bNd4
מצגת וידאו של תמונות סמוראים אמיתיים מסוף המאה ה-19:
http://youtu.be/hSgAAlE_4oc
כך לובשים את הבגדים הסמוראים:
https://youtu.be/E8Xzr8nl7r4
אבל למה הסמוראי הגברי כל כך לבש חצאית?
https://youtu.be/tDg7wMl2bU8
במשחקי מחשב אפשר לראות גם את לבוש הסמוראים:
http://youtu.be/yXRI5shTUq0
בחיוך - היתכן שגם בכדורגל הם הצטיינו?
https://youtu.be/jMrUinSOHJg
וסרט תיעודי על ההתפתחות של השריון הסמוראי:
https://youtu.be/-BnBtJIR9HU?long=yes
מהי נינג'וטסו אמנות הלחימה של הנינג'ות?
אמנות הלחימה נִין ג'וּטְסוּ, או נינג'וטסו (Ninjutsu), היא אסטרטגיית לחימה, שזה יותר מסתם שיטת לחימה.
הנינג'וטסו התפתחה אצל הנינג'ות, לוחמי הקומנדו ומומחי הלחימה האגדיים של תקופת הסמוראים, הלוחמים היפאניים ששלטו ביפאן במשך שנים רבות. באותה תקופה קראו לנינג'ות לוחמי נינג'וטסו.
בעזרת הנין ג'וטסו הפך הנינג'ה מסוכן במיוחד ויעיל מאד. אותם נינג'ות היו לוחמים שיכולתם הגופנית הייתה גבוהה במיוחד והם היו בעלי יצירתיות, שאפשרה להם לנהל לחימה ערמומית ומלאת תחבולות שהפתיעו את האוייב. הם נהגו להגיח בלילה, להשתלשל מהגג, ולאחר ביצוע מהיר ואכזרי של המשימה, להיעלם במהירות ובלי להותיר סימנים.
בלוחמת הנינג'וטסו מאמינים שכל דבר הוא כלי נשק. מעבר לשיטות הלוחמה הגופנית האגדית שהוא רוכש, לוחם הנינג'וטסו לומד מגוון של תחומים והרבה ידע שמסייע לו להבין כיצד לא להילחם, אלא להשתמש בשכלו והבנתו את העולם ולהשיג את מטרותיו.
היתרונות המנטליים, השכליים שלהם, הם אולי הנשק האמיתי של לוחמי הנינג'וטסו.
בין השאר עוסקים מתלמדי הנינג'ה גם בפיתוח הרוגע והשליטה העצמית. יכולות טיפוס, חיזוק הגוף, כוח ועמידות. כל אלה ועוד סוגי ידע שימושי בקרב תופסים מקום חשוב בלימוד הנינג'וטסו.
מקום נוסף תופס גם פיתוח החוש השישי של הלוחם, כך שיהיה מסוגל לחזות את המהלכים הבאים בקרב, עוד לפני שהם מתרחשים. שלא יופתע ולהיפך - יצליח להפתיע את הצד השני.
הנה הנינג'ות והנין ג'יטסו:
http://youtu.be/1-2jfhoyUkg?t=34s
ומבחן החרב משמש בנינג'וטסו לפיתוח החוש השישי, כלומר היכולת לחזות את הדברים לפני שהם קורים:
http://youtu.be/wfpIwjtJL0I
אמנות הלחימה נִין ג'וּטְסוּ, או נינג'וטסו (Ninjutsu), היא אסטרטגיית לחימה, שזה יותר מסתם שיטת לחימה.
הנינג'וטסו התפתחה אצל הנינג'ות, לוחמי הקומנדו ומומחי הלחימה האגדיים של תקופת הסמוראים, הלוחמים היפאניים ששלטו ביפאן במשך שנים רבות. באותה תקופה קראו לנינג'ות לוחמי נינג'וטסו.
בעזרת הנין ג'וטסו הפך הנינג'ה מסוכן במיוחד ויעיל מאד. אותם נינג'ות היו לוחמים שיכולתם הגופנית הייתה גבוהה במיוחד והם היו בעלי יצירתיות, שאפשרה להם לנהל לחימה ערמומית ומלאת תחבולות שהפתיעו את האוייב. הם נהגו להגיח בלילה, להשתלשל מהגג, ולאחר ביצוע מהיר ואכזרי של המשימה, להיעלם במהירות ובלי להותיר סימנים.
בלוחמת הנינג'וטסו מאמינים שכל דבר הוא כלי נשק. מעבר לשיטות הלוחמה הגופנית האגדית שהוא רוכש, לוחם הנינג'וטסו לומד מגוון של תחומים והרבה ידע שמסייע לו להבין כיצד לא להילחם, אלא להשתמש בשכלו והבנתו את העולם ולהשיג את מטרותיו.
היתרונות המנטליים, השכליים שלהם, הם אולי הנשק האמיתי של לוחמי הנינג'וטסו.
בין השאר עוסקים מתלמדי הנינג'ה גם בפיתוח הרוגע והשליטה העצמית. יכולות טיפוס, חיזוק הגוף, כוח ועמידות. כל אלה ועוד סוגי ידע שימושי בקרב תופסים מקום חשוב בלימוד הנינג'וטסו.
מקום נוסף תופס גם פיתוח החוש השישי של הלוחם, כך שיהיה מסוגל לחזות את המהלכים הבאים בקרב, עוד לפני שהם מתרחשים. שלא יופתע ולהיפך - יצליח להפתיע את הצד השני.
הנה הנינג'ות והנין ג'יטסו:
http://youtu.be/1-2jfhoyUkg?t=34s
ומבחן החרב משמש בנינג'וטסו לפיתוח החוש השישי, כלומר היכולת לחזות את הדברים לפני שהם קורים:
http://youtu.be/wfpIwjtJL0I
סמוראים
מה עושים בקימונו ביפאן?
הקימונו הוא הלבוש המסורתי של היפנים והתלבושת הלאומית של יפן.
את הבגד המסורתי הזה, לרוב עשוי המשי, לובשים היפאנים בבית כשמגיעים אורחים. הקימונו הוא הלבוש הביתי שנועד גם כדי לצאת מהמתח והלחץ של היום יום.
הקימונו של נשים נשואות שונה מזה של נשים שטרם נישאו. האחרונות מתעטפות בקימונו שנקרא "פוריסודה", בגד לו יש שרוולים שמגיעים עד הרצפה ונועד במקור בעיקר לאירועים רשמיים ומיוחדים.
הנשואות שבעלן רכש להן קימונו, מקבלות אותו כרכישה חד פעמית ויקרה למדי. מרגע שהן לובשות קימונו, הן לא תלכנה יותר, כשהן עטויות בתכשיטים. אגב, יעניין אתכם לדעת שמתחת לקימונו הנשים הללו לובשות תחתונים אדומים, שלפי המסורת היפנית יש להן יכולת הגנה על האשה.
בעבר ייצגה המילה "קימונו" ביפן את כל סוגי הביגוד. אך כיום לובשות קימונו בעיקר נשים ממעמד גבוה וכמעט תמיד רק נשים, תופעה נשית יפנית שהשתלטה רק במאה ה-20.
בעבר גם גברים רבים נהגו ללבוש קימונו, כולל הלוחמים הסמוראים, שהקימונו היה הלבוש הרשמי שלהם ולא פעם הם גם לבשו קימונו מתחת לשריון הסמוראי שלהם.
אגב, גם כיום יש גברים מבוגרים שאולי יופיעו ביפן כשהם לבושים בקימונו. זה יקרה בעיקר בטקסי תה מסורתיים, בחתונות ובאירועים רשמיים דומים.
גם מתאבקי הסומו המקצועיים ילבשו כיום קימונו. זה יקרה לעתים, כחלק מדרישות התפקיד לביגוד יפני מסורתי שעליהם ללבוש בהופעתם הציבורית.
הקימונו עשוי משי או כותנה. הוא בעל צווארון גבוה, שרוולים רחבים וחגורה רחבה של בד סוגרת עליו. החגורה נקראת "אובי" והיא משמשת להידוק הקימונו מאחור.
הנה ריקוד בקימונו:
http://youtu.be/Lpk0opDGjR4
ומצגת וידאו על הקימונו ביפאן:
http://youtu.be/Uba06TZuixs
הקימונו הוא הלבוש המסורתי של היפנים והתלבושת הלאומית של יפן.
את הבגד המסורתי הזה, לרוב עשוי המשי, לובשים היפאנים בבית כשמגיעים אורחים. הקימונו הוא הלבוש הביתי שנועד גם כדי לצאת מהמתח והלחץ של היום יום.
הקימונו של נשים נשואות שונה מזה של נשים שטרם נישאו. האחרונות מתעטפות בקימונו שנקרא "פוריסודה", בגד לו יש שרוולים שמגיעים עד הרצפה ונועד במקור בעיקר לאירועים רשמיים ומיוחדים.
הנשואות שבעלן רכש להן קימונו, מקבלות אותו כרכישה חד פעמית ויקרה למדי. מרגע שהן לובשות קימונו, הן לא תלכנה יותר, כשהן עטויות בתכשיטים. אגב, יעניין אתכם לדעת שמתחת לקימונו הנשים הללו לובשות תחתונים אדומים, שלפי המסורת היפנית יש להן יכולת הגנה על האשה.
בעבר ייצגה המילה "קימונו" ביפן את כל סוגי הביגוד. אך כיום לובשות קימונו בעיקר נשים ממעמד גבוה וכמעט תמיד רק נשים, תופעה נשית יפנית שהשתלטה רק במאה ה-20.
בעבר גם גברים רבים נהגו ללבוש קימונו, כולל הלוחמים הסמוראים, שהקימונו היה הלבוש הרשמי שלהם ולא פעם הם גם לבשו קימונו מתחת לשריון הסמוראי שלהם.
אגב, גם כיום יש גברים מבוגרים שאולי יופיעו ביפן כשהם לבושים בקימונו. זה יקרה בעיקר בטקסי תה מסורתיים, בחתונות ובאירועים רשמיים דומים.
גם מתאבקי הסומו המקצועיים ילבשו כיום קימונו. זה יקרה לעתים, כחלק מדרישות התפקיד לביגוד יפני מסורתי שעליהם ללבוש בהופעתם הציבורית.
הקימונו עשוי משי או כותנה. הוא בעל צווארון גבוה, שרוולים רחבים וחגורה רחבה של בד סוגרת עליו. החגורה נקראת "אובי" והיא משמשת להידוק הקימונו מאחור.
הנה ריקוד בקימונו:
http://youtu.be/Lpk0opDGjR4
ומצגת וידאו על הקימונו ביפאן:
http://youtu.be/Uba06TZuixs
מה זה חרקירי?
חרקירי, סֶפּוּקוּ או הרקירי (Harakiri) היא מעשה התאבדות יפאנית בחיתוך הבטן. החרקירי היה נהוג בעבר ונולד כחלק מקוד הכבוד של הסמוראים, הלוחמים היפאנים הגדולים. ניתן לומר שחרקירי הוא אמצעי ענישה עצמית, שבאמצעותו נוטל הסמוראי אחריות על מעשיו וכשלונו.
הסמוראים נהגו בעבר לשים קץ לחייהם, אחרי פגיעה בכבודם שנבעה מכישלון כבד או תבוסה מאכזבת. בפעולת החרקירי נטל אחריות הסמוראי ושם קץ לחייו, על ידי פתיחת בטנו וריטוש קרביו. פעמים רבות הוא ביקש לפני המעשה מעוזרו או מחבר לערוף את ראשו לאחר מכן, בכדי להימנע מגסיסה ממושכת וסבל מיותר.
זה היה קוד כבוד אכזרי וקשה, אבל במקרה של תבוסה או כישלון מחפיר הסמוראי לא ראה דרך אחרת. כי אצל הסמוראים, מי שעשה חרקירי זכה להערכה רבה והחזיר בכך את כבודו, שנפגע בשל התבוסה או הפציעה הקשה.
כיום המנהג הקשה הזה כמעט ואינו נעשה ביפאן. אחד האחרונים שעשו זאת היה האדמירל היפאני וראש הצי היפאני המובס במלחמת העולם השנייה. לאחר תבוסת יפאן במלחמה רבים ממפקדי הצבא הרגישו מושפלים ומובסים והתקשו להביט בפני אחרים בעיניים. עם זאת, רובם התגברו, השלימו עם התבוסה והמשיכו בחייהם. רק מעטים עשו זאת. זה היה ביטוי מסוים לכך שהחברה היפאנית בשלה להפוך לחברה מודרנית ומתקדמת.
כיום משמש הביטוי "חרקירי" לתיאור של מעשה שתוצאותיו הרסניות למבצע, מעין התאבדות עסקית, חברתית, מעמדית וכדומה.
לצערנו לא מצאנו סרטונים על מנהג החרקירי.
חרקירי, סֶפּוּקוּ או הרקירי (Harakiri) היא מעשה התאבדות יפאנית בחיתוך הבטן. החרקירי היה נהוג בעבר ונולד כחלק מקוד הכבוד של הסמוראים, הלוחמים היפאנים הגדולים. ניתן לומר שחרקירי הוא אמצעי ענישה עצמית, שבאמצעותו נוטל הסמוראי אחריות על מעשיו וכשלונו.
הסמוראים נהגו בעבר לשים קץ לחייהם, אחרי פגיעה בכבודם שנבעה מכישלון כבד או תבוסה מאכזבת. בפעולת החרקירי נטל אחריות הסמוראי ושם קץ לחייו, על ידי פתיחת בטנו וריטוש קרביו. פעמים רבות הוא ביקש לפני המעשה מעוזרו או מחבר לערוף את ראשו לאחר מכן, בכדי להימנע מגסיסה ממושכת וסבל מיותר.
זה היה קוד כבוד אכזרי וקשה, אבל במקרה של תבוסה או כישלון מחפיר הסמוראי לא ראה דרך אחרת. כי אצל הסמוראים, מי שעשה חרקירי זכה להערכה רבה והחזיר בכך את כבודו, שנפגע בשל התבוסה או הפציעה הקשה.
כיום המנהג הקשה הזה כמעט ואינו נעשה ביפאן. אחד האחרונים שעשו זאת היה האדמירל היפאני וראש הצי היפאני המובס במלחמת העולם השנייה. לאחר תבוסת יפאן במלחמה רבים ממפקדי הצבא הרגישו מושפלים ומובסים והתקשו להביט בפני אחרים בעיניים. עם זאת, רובם התגברו, השלימו עם התבוסה והמשיכו בחייהם. רק מעטים עשו זאת. זה היה ביטוי מסוים לכך שהחברה היפאנית בשלה להפוך לחברה מודרנית ומתקדמת.
כיום משמש הביטוי "חרקירי" לתיאור של מעשה שתוצאותיו הרסניות למבצע, מעין התאבדות עסקית, חברתית, מעמדית וכדומה.
לצערנו לא מצאנו סרטונים על מנהג החרקירי.
למה השתמשו הסמוראים בצבע אינדיגו?
צבע אינדיגו (Indigo), שבין הכחול לסגול, הוא צבע יקר וקשה להפקה. כיום מייצרים אותו בשיטות מלאכותיות. אבל מעניין הקשר בין הצבע הזה לסמוראים ביפאן העתיקה.
בעיר טוקושימה שבדרום יפאן מייצרים כבר שנים רבות את האינדיגו. כאן שומרים עד היום כמה חקלאים על המסורת של גידול אינדיגו, שמתחילת המאה ה-17 התחיל לצבור פופולאריות ביפאן.
מי שהרבו להשתמש בו היו הסמוראים - הלוחמים הנועזים שנלחמו ושלטו בהמשך ביפאן. הם נהגו ללבוש בדים צבועים באינדיגו, מתחת לשריון הסמוראי. הסיבה הייתה שהצבע מקשה את הבד ומגן על פצעי הלוחמים מפני זיהום של חיידקים. באינדיגו השתמשו גם הכבאים, בשל יכולתו לעמוד בחום גבוה.
את האינדיגו מייצרים בתהליך ארוך מאד, שנמשך לא פחות משנה שלמה ושמושקעת בו עבודה עצומה. המקצוענים ביפאן יודעים לייצר ממנו גוונים שונים ומרהיבים במיוחד.
הייצור מתחיל בייבוש של העלים בשמש והיפוכם שוב ושוב, עד שהם מקבלים את הגוון המיוחד שלהם. והמדהים הוא שהצבע הזה, רק המקורי ולא החיקויים המלאכותיים שלו, מביא לכך שהבד שצבוע בו משתבח ונראה יפה יותר ויותר, עם הזמן.
כך מגדלים ומייצרים את האינדיגו ביפאן:
https://youtu.be/Aj5oA0YxCi0
הצביעה באינדיגו:
http://youtu.be/fuL5dqg2Buc
וזהו צבע האינדיגו:
http://youtu.be/PaWxw6Oawi8
צבע אינדיגו (Indigo), שבין הכחול לסגול, הוא צבע יקר וקשה להפקה. כיום מייצרים אותו בשיטות מלאכותיות. אבל מעניין הקשר בין הצבע הזה לסמוראים ביפאן העתיקה.
בעיר טוקושימה שבדרום יפאן מייצרים כבר שנים רבות את האינדיגו. כאן שומרים עד היום כמה חקלאים על המסורת של גידול אינדיגו, שמתחילת המאה ה-17 התחיל לצבור פופולאריות ביפאן.
מי שהרבו להשתמש בו היו הסמוראים - הלוחמים הנועזים שנלחמו ושלטו בהמשך ביפאן. הם נהגו ללבוש בדים צבועים באינדיגו, מתחת לשריון הסמוראי. הסיבה הייתה שהצבע מקשה את הבד ומגן על פצעי הלוחמים מפני זיהום של חיידקים. באינדיגו השתמשו גם הכבאים, בשל יכולתו לעמוד בחום גבוה.
את האינדיגו מייצרים בתהליך ארוך מאד, שנמשך לא פחות משנה שלמה ושמושקעת בו עבודה עצומה. המקצוענים ביפאן יודעים לייצר ממנו גוונים שונים ומרהיבים במיוחד.
הייצור מתחיל בייבוש של העלים בשמש והיפוכם שוב ושוב, עד שהם מקבלים את הגוון המיוחד שלהם. והמדהים הוא שהצבע הזה, רק המקורי ולא החיקויים המלאכותיים שלו, מביא לכך שהבד שצבוע בו משתבח ונראה יפה יותר ויותר, עם הזמן.
כך מגדלים ומייצרים את האינדיגו ביפאן:
https://youtu.be/Aj5oA0YxCi0
הצביעה באינדיגו:
http://youtu.be/fuL5dqg2Buc
וזהו צבע האינדיגו:
http://youtu.be/PaWxw6Oawi8
איך ירו פעם בחץ וקשת?
חץ וקשת הם מכלי הנשק העתיקים ביותר בעולם. כבר בתקופת האבן השתמשו בני אדם בחץ וקשת למטרות ציד. בתקופה הנאוליתית החלו להשתמש בקשת וחיצים ככלי נשק. ציורי מערות נאוליתיים שנמצאו בספרד מציגים קבוצות קשתים שיורות חיצים זו על זו. בהיל פורטס (Hill forts) שבאנגליה נמצאו גולגלות מנוקבות בראשי חץ משנת 3,400 לפני הספירה.
האימפריות האירופיות המאוחרות יותר, כמו היוונים והרומים, לא ראו בחץ והקשת כלי נשק יעילים. ההונים לעומתם, החזיקו יחידות של קשתים רכובים שנלחמו באופן מרשים והשיגו תוצאות מצוינות גם מכלי הנשק הפשוט והמיושן הזה. הצבא המונגולי שכבש את האימפריה הרחבה בכל הזמנים, היה מורכב כמעט כולו מקשתים!
כשהאירופאים הגיעו ליבשת אמריקה, הם גילו שהשבטים האינדיאנים הרבו להשתמש בחץ וקשת. קלות ההכנה של הנשק הזה, היעילות שלו בציד ובלוחמה, השקט שמאפיין את השימוש בו והחומרים הזמינים מסביב - כל אלה הפכו אותו לנשק מעולה בשביל השבטים, שהטכנולוגיה שעמדה לרשותם הייתה די מוגבלת. גם במזרח הרחוק הרבו הסמוראים היפאנים להשתמש בחיצים וקשתות ללוחמה והגיעו למיומנות גבוהה מאד בשימוש בהם.
כיום, החץ והקשת משמשים לספורט ופעילות לשעת הפנאי בלבד. הם אסורים במרבית המדינות לציד ובצבאות המודרניים לא מוצאים בהם ערך רב. לפני כמה שנים, החזירה אותם לאופנה סדרת הטלוויזיה "משחקי הרעב" והצעירים החלו מגלים בהם עניין מחודש.
הנה מייצר חיצים וקשתות בעבודת יד (עברית):
https://youtu.be/4bNidFxs4JU
ההיסטוריה של החץ והקשת:
https://youtu.be/ajxNlwmcpD0
שחזור של יכולות ההונים בירי בחץ וקשת:
https://youtu.be/2yorHswhzrU
המסורת המונגולית של החץ והקשת:
http://youtu.be/H2NSjbK6SgQ
הסמוראים היפאנים שהיו מצוינים בלוחמת חץ וקשת:
https://youtu.be/Zy-ITFpaR3I
וחזרתם לאופנה של החץ והקשת, תודות לסרטי "משחקי הרעב":
https://youtu.be/5XmzSjqIPHs
חץ וקשת הם מכלי הנשק העתיקים ביותר בעולם. כבר בתקופת האבן השתמשו בני אדם בחץ וקשת למטרות ציד. בתקופה הנאוליתית החלו להשתמש בקשת וחיצים ככלי נשק. ציורי מערות נאוליתיים שנמצאו בספרד מציגים קבוצות קשתים שיורות חיצים זו על זו. בהיל פורטס (Hill forts) שבאנגליה נמצאו גולגלות מנוקבות בראשי חץ משנת 3,400 לפני הספירה.
האימפריות האירופיות המאוחרות יותר, כמו היוונים והרומים, לא ראו בחץ והקשת כלי נשק יעילים. ההונים לעומתם, החזיקו יחידות של קשתים רכובים שנלחמו באופן מרשים והשיגו תוצאות מצוינות גם מכלי הנשק הפשוט והמיושן הזה. הצבא המונגולי שכבש את האימפריה הרחבה בכל הזמנים, היה מורכב כמעט כולו מקשתים!
כשהאירופאים הגיעו ליבשת אמריקה, הם גילו שהשבטים האינדיאנים הרבו להשתמש בחץ וקשת. קלות ההכנה של הנשק הזה, היעילות שלו בציד ובלוחמה, השקט שמאפיין את השימוש בו והחומרים הזמינים מסביב - כל אלה הפכו אותו לנשק מעולה בשביל השבטים, שהטכנולוגיה שעמדה לרשותם הייתה די מוגבלת. גם במזרח הרחוק הרבו הסמוראים היפאנים להשתמש בחיצים וקשתות ללוחמה והגיעו למיומנות גבוהה מאד בשימוש בהם.
כיום, החץ והקשת משמשים לספורט ופעילות לשעת הפנאי בלבד. הם אסורים במרבית המדינות לציד ובצבאות המודרניים לא מוצאים בהם ערך רב. לפני כמה שנים, החזירה אותם לאופנה סדרת הטלוויזיה "משחקי הרעב" והצעירים החלו מגלים בהם עניין מחודש.
הנה מייצר חיצים וקשתות בעבודת יד (עברית):
https://youtu.be/4bNidFxs4JU
ההיסטוריה של החץ והקשת:
https://youtu.be/ajxNlwmcpD0
שחזור של יכולות ההונים בירי בחץ וקשת:
https://youtu.be/2yorHswhzrU
המסורת המונגולית של החץ והקשת:
http://youtu.be/H2NSjbK6SgQ
הסמוראים היפאנים שהיו מצוינים בלוחמת חץ וקשת:
https://youtu.be/Zy-ITFpaR3I
וחזרתם לאופנה של החץ והקשת, תודות לסרטי "משחקי הרעב":
https://youtu.be/5XmzSjqIPHs
כיצד נולדו החץ והקשת הפרהיסטוריים?
חץ וקשת (Bow and arrow) הם מכלי הנשק העתיקים ביותר בעולם. כבר בתקופת האבן השתמשו בני אדם בחץ וקשת למטרות ציד. בתקופה הנאוליתית (סוף תקופת האבן) החלו בני אדם להשתמש בקשת וחיצים ככלי נשק, נגד שבטים אחרים, האחד נגד רעהו.
לעומת היוונים והרומים, שלא ראו בחץ והקשת כלי נשק יעילים, הרבו צבאות ההונים והמונגולים להשתמש בהם ולנצח בשדה הקרב.
גם האנגלים היו משתמשים מיומנים מאד בחץ וקשת והקשתים האנגלים היו קלעים מצוינים ומהירים במיוחד. במלחמת מאה השנים הם ניצחו את הקשתים הצרפתים שהשתמשו ברובה הקשת המשוכלל ועלו עליהם בביצועיהם.
הנה ההיסטוריה של הקשת והחיצים:
https://youtu.be/qsgK8tuJquc
קשתות מעוקלות פעמיים יצרו יכולת עוד יותר טובה:
https://youtu.be/RQrM8EwJ9uM
וסרט תיעודי על החיצים והקשתות:
https://youtu.be/5tuJvei2Uw8?long=yes
חץ וקשת (Bow and arrow) הם מכלי הנשק העתיקים ביותר בעולם. כבר בתקופת האבן השתמשו בני אדם בחץ וקשת למטרות ציד. בתקופה הנאוליתית (סוף תקופת האבן) החלו בני אדם להשתמש בקשת וחיצים ככלי נשק, נגד שבטים אחרים, האחד נגד רעהו.
לעומת היוונים והרומים, שלא ראו בחץ והקשת כלי נשק יעילים, הרבו צבאות ההונים והמונגולים להשתמש בהם ולנצח בשדה הקרב.
גם האנגלים היו משתמשים מיומנים מאד בחץ וקשת והקשתים האנגלים היו קלעים מצוינים ומהירים במיוחד. במלחמת מאה השנים הם ניצחו את הקשתים הצרפתים שהשתמשו ברובה הקשת המשוכלל ועלו עליהם בביצועיהם.
הנה ההיסטוריה של הקשת והחיצים:
https://youtu.be/qsgK8tuJquc
קשתות מעוקלות פעמיים יצרו יכולת עוד יותר טובה:
https://youtu.be/RQrM8EwJ9uM
וסרט תיעודי על החיצים והקשתות:
https://youtu.be/5tuJvei2Uw8?long=yes