» «
קפיצות צוקים
מהי קפיצה מצוק?



קפיצות צוקים (Cliff diving) הוא מענפי הספורט המסוכנים ביותר ובאופן מסוים גם הפחות מאורגן מהאחרים. הספורט העממי הזה, שככל הנראה נולד אי-שם בשנות ה-50 באקפולקו שבמקסיקו, סוחף אליו אנשים שמחפשים את האדרנלין שבסכנה. כשהם רואים צוק שגורם לרוב האנשים לבהלה ופחד גבהים עמוק, הם מתארגנים לקפיצה. בשבילם יש גם אליפויות עולם בקפיצה ממצוקים.

הספורטאים הללו עוברים ממקום למקום, בטיולים אל צוקים הגבוהים בעולם, במיוחד כאלה הנישאים מעל הים ומנסים כל מיני קפיצות אתגריות ומסוכנות יותר ויותר. הם מחפשים את הצוקים המסוכנים והמאתגרים ביותר. לפעמים סטייה של כמה סנטימטרים בזווית הקפיצה, או דחיפה חלשה מדי ברגליים מכיוון הצוק, פירושן יכול להיות התנגשות בסלעים שבמורד ופציעה קשה או מוות.


הנה העולם המקצועי של קופצי הצוקים:

https://youtu.be/sLUyYra_h9c


כמה מהקפיצות המסוכנות שנאספו ברשת:

https://youtu.be/vUW-0SqMy0g


והנה קופצי צוקים חובבים וחובבי סכנה:

https://youtu.be/Bn09g1bwgDc


הרבה המצאות ורעיונות לקפיצות יצירתיות:

https://youtu.be/NchliY-LwEE


הנה קפיצה בטוחה יותר למים:

https://youtu.be/_-kviywORqA?qr=yes


אין לנסות את זה בעצמכם!
זה מסוכן ביותר!
פארקור
איך נולד הפארקור?



הפארקור, אותה אמנות דילוגים מסוכנת ונועזת, הפך כבר מזמן לאחד מסוגי הספורט הלא תחרותי והאורבני, כלומר עירוני, הפופולריים ביותר בקרב צעירים.

ראשונים פיתחו את הפארקור שני צעירים צרפתים בשם סבסטיאן פוקן ודוד בל. זה היה בשנות ה-90, כשהם מתבססים על תרגילי מעבר על מכשולים שפיתח הקומנדו של צבא צרפת. בתרגילים המקוריים נדרשו חיילי הקומנדו לעבור מסלולים קשים, במהירות, יעילות ועם יכולות גופניות כדוגמת טיפוס והתמודדות עם גבהים, זריזות, תגובה מהירה והרבה גמישות.

אבל את הפארקור החל, לפחות רעיונית, ג'ורג' הברט, מורה צרפתי בתקופת מלחמת העולם הראשונה. את המילה הצרפתית "פארקור" הציע האיש מהמשמעות של "מסלול מכשולים". ממנה גם נגזרו ה"טראקור" (traceur) הגברי וה"טראקוס" (traceuse) הנשי, למי שעושים פארקור. שני פעלים בצרפתית שמשמעותם "סולל דרך" ו"סוללת דרך".

הברט קיבל השראה משבטי ילידים באפריקה, אותם פגש כשטייל ביבשת השחורה. מהם הוא הגה רעיון לשיטה אתלטית שתביא את החיילים לגמישות, סיבולת וזריזות שיעניקו להם יתרון בקרב, תוך שילוב עם תכונות אופי כמו אומץ ואלטרואיזם, נתינה ונדיבות לחבריהם.

ג'ורג' הברט פיתח בשיטתו שלושה כישורים הכרחיים - כושר גופני מעולה, במיוחד בשרירים ובנשימה, אנרגיה, המתבטאת בכוח רצון ואומץ, ומוסר, שיבוא לידי ביטוי בכבוד ובסיוע לחברים.

בהמשך הגיעו ריימונד בל, בן לחייל בוויטנאם ולאם מקומית, שיצר מסלול מתקדם לפיתוח היכולות הפיזיות שלו, ואחריו בנו, דויד בל, מי שרואים בו את מייסד הפארקור הרשמי.

דויד הקים סביבו קבוצה עם השם "יאמאקאסי", בצרפתית "אנרגיה גבוהה". חבריה העמידו את עצמם במבחנים קשים, פיזית ולא פחות מכך נפשית. חבריה, הטראקוריסטים הראשונים, ישנו על הרצפה ללא שמיכות, התאמנו בלי מים ואוכל ולהתלונן היה אסור.

במשך הזמן הקבוצה הלכה וגדלה, כשהמוטו נשאר - צניעות מרבית וללא התנשאות על "טראקוריסטים" חדשים.

בשנת 1997, הקבוצה מופיעה בטלוויזיה הצרפתית והפארקור צובר פופולריות רבה. בהמשך מופיעים החברים הוזמנה בסרטו של לוק בסון "טקסי 2" משנת 2000. ההצלחה מובילה לסרט שלם שהוא עושה עליהם ונותן לו את שם הקבוצה "יאמאקאסי".

מכאן עוזב דויד בל ביחד עם סבסטיאן פוקן שותפו את הקבוצה והם מקדישים את כל זמנם לפיתוח הפארקור, ההופך בהדרגה מאוד פופולרי.

מהמרדף בסרט הג'יימס בונד "קזינו רויאל", דרך טום הולנד בתור ספיידרמן ב"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים", הפארקור משתלב בלא מעט סרטי אקשן ולא מעט במאים בז'אנר משלבים "טראקוריסטים" לפעלולים בסרטיהם.

גם במשחקי מחשב מבוססי אקשן הוא משתלב היטב. אם זה במשחקי Assassin's Creed ואם בסדרת Mirror's Edge, שפותחה כולה בהשראת הפארקור.

יש אפילו צבאות וחילות בצבא שמטמיעים כיום בחיילים קרביים יכולות פארקור, בכדי להעניק להם כישורי הישרדות בשדה הקרב המשתנה.

אגב, כשתקדיש רשת MTV לפארקור בשנת 2009 את תחרות הריאליטי "אתגר הפארקור האולטימטיבי", כבר ברור שהספורט השולי ו"אימת ההורים" כבר נכנס לזרם המרכזי ולתרבות הפופולרית בעולם והוא לא עומד להיעלם כל כך מהר.


הנה תולדות התחום, שמתחיל עם ריימונד בל הצרפתי שבא מווייטנאם ובנו דיוויד בל:

https://youtu.be/yY8Tcx_MrQQ


מצגת על התפתחות הפארקור:

https://youtu.be/22VDwJy2F10


דיוויד בל, מייסד הפארקור:

https://youtu.be/JUeHrPazTtY


וג'ורג' הבר שעוד בתחילת המאה נתן השראה לריימונד ולראשוני התחום:

https://youtu.be/WzTPd6RLfCA


וההיסטוריה של הפארקור באנימציה:

https://youtu.be/X7Uqm-8hDHY
צניחה חופשית
מהי צניחה חופשית?



צניחה חופשית (freefall או Skydiving) היא ספורט אתגרי שבו אנשים קופצים ממטוסים ונופלים נפילה חופשית באוויר.

לאחר זמן מה הם פותחים את המצנחים ונוחתים על הקרקע בשלום.

חשוב לדעת שצניחה חופשית צריך לדעת לבצע וללמוד צניחה ואסור לקפוץ ממקומות גבוהים מבלי להיוועץ באדם מבוגר.


הנה סרטון שמציג צניחות חופשיות אמיצות מאד, מעל דובאי:

http://youtu.be/xFEN7BQ7Zus?t=28s


צניחה חופשית עם מכונית:

https://youtu.be/wRVXBeLe_vM


ובואו לצנוח גם אתם צניחה חופשית:

http://youtu.be/o5z8ZqaYRKQ?qr=yes
הליכה על חבל
מיהם ההולכים על חבל?



ההליכה על חבל היא מעשה לוליינות מסוכן ומפחיד. אנשים שהולכים על חבל מסכנים את חייהם. פעמים רבות הם מאובטחים בכבלים מיוחדים שמונעים מהם להיפגע אם יפלו, אך רבים לא.

אחד הידועים בהולכים על החבל הוא פיליפ פטי, שהתפרסם כשהלך בשנת 1974 על חבל בין מגדלי התאומים בניו-יורק, מגדלי מרכז הסחר העולמי.

אנו מזהירים ילדים מלנסות ללכת על חבל בצורה מסוכנת. רק מי שהוכשר ומתקין את כל אמצעי הבטיחות יכול לעסוק בלוליינות המסוכנת הזו!


הנה אלוף העולם במרחק על חבל, שובר את השיא בסין:

http://youtu.be/ZElpp3eAYIs


כך מתאמנים בהליכה על חבל:

http://youtu.be/29rn6g8rm20


לוליין שחוצה בין צוקי הפארק הלאומי יוסמיטי:

http://youtu.be/KzVaT2Cd8n4


אחר שהולך על עמודי הטוטם בטסמניה:

http://youtu.be/rFM3OUUL5fI


ואחד שפוסע על חבל בין שני כדורים פורחים:

https://youtu.be/NWd8La170L4


בואו לראות לוליינים שכאלו מקרוב:

http://youtu.be/f1LekIt0o9Q?qr=yes

ספורט מסוכן

קיר טיפוס
איפה נמצא קיר הטיפוס הגבוה ביותר בעולם?



קיר הטיפוס הגבוה בעולם נקרא 'אקסקליבר' (Excalibur). הוא נמצא בעיר כרונינגן שבהולנד ומאפשר למי שרוצים להתאמן בטיפוס ולא יכולים להרחיק להרים וצוקים של ממש.

קיר הטיפוס של כרונינגן הוא בגובה של 37 מטרים - גובה זעיר ביחס לצוקים אמיתיים שעליהם מטפסים מטפסי הרים מקצועיים. הוא נועד כמובן, בראש ובראשונה, למטרות לימודיות למתחילים.


הנה קיר הטיפוס הגבוה בעולם שנמצא בכרונינגן הולנד:

http://youtu.be/3Hc7eW_3uKw


קיר הטיפוס הכי גבוה בעולם מהאוויר:

https://youtu.be/xsEIasxC6hI


מקצוען שמטפס עד לראש האקסקליבר "פרי סולו" - ללא חבלים:

https://youtu.be/WPc3fO62Pss


בתוכו יש גם קירות טיפוס למתחילים ולילדים:

https://youtu.be/S8F1joVbs7o


וכמה שעות של מטפסים על קיר הטיפוס הגבוה בעולם שנמצא בעיר ההולנדית כרונינגן:

http://youtu.be/AotsBiUlmQg
סכנות בספורט אתגרי
למה אנשים נהנים מדברים מסוכנים ומפחידים?



באנג'י, קפיצות מצוקים, נסיעה ברכבת הרים וספורט אתגרי ומסוכן - כל אלה גורמים לאנשים הנאה רבה. בני אדם מוכנים לשלם הרבה כסף כדי ליהנות מהפחד והסיפוק שבצליחתו. כיצד זה מושך אותם כל כך?

גורם הקסם בסכנה הוא האדרנלין. ככל שאנו פוחדים ומתרגשים מהעניין המפחיד שאנו עומדים לבצע, משתחרר הורמון האדרנלין באופן מואץ בגופנו. בזכותו אנו נדרכים ומתרכזים בהישרדות. לכן כל כך הרבה ספורטאים שעושים תרגילים מפחידים שלא יאומנו, צריכים להתרכז לפני הביצוע.

רגע אחרי ביצוע ה"תרגיל", מתפוגג המתח של הספורטאי או האדם שעשה אותו ומשתחרר בגוף הורמונים אחרים שנקראים אנדורפינים. הם גורמים להרגשה הנפלאה של אחרי ביצוע משהו נועז, מפחיד, הישרדותי. כך מספק האדם לעצמו חוויות עמוסות אנדורפינים ועתירות הנאה מהפחד ומהתעוזה ללכת על הסכנה, ללא חשש וללא מורא.

איזה כיף לפחד, לא?!?


הנה הסבר לכיף שאנו מוצאים בפחד (מתורגם):

https://youtu.be/oetVvR5RQUs


הנה הסכנה שבספורט האתגרי ואנשים שמכורים לה:

https://youtu.be/7kJQ_H2G-ro


האדרנלין מאפשר לנו לעשות דברים שלא יאומנו:

https://youtu.be/ra-9ioNWCdU


הסכנה גם היא מחזקת את היכולת והאדרנלין בשמיים:

https://youtu.be/tQlv5bxsVcE
קפיצת באנג'י
מהי קפיצת באנג'י?



קפיצת באנג'י היא קפיצה ממקום גבוה כשהקופץ קשור לקרסוליו בחבל גמיש ומחובר למעלה, אל המקום שממנו קפץ. קפיצות הבאנג'י הן מענפי הספורט האתגרי הפופולארי ביותר בעולם ורבים מנסים לקפוץ כך, גם אם אינם משתתפים בספורט אתגרי אחר.

המילה באנג'י היא מילת סלנג בניו-זילנד, לרצועה אלסטית, זו שקושרת את הקופץ למקום הקפיצה ושומרת עליו מפגיעה בקרקע.

מקור הספורט הזה הוא באיי ונואטו שבדרום מערב האוקיינוס השקט. צוות של רשת הטלוויזיה ה-BBC צילם בשנות ה-50 של המאה הקודמת נערים מתבגרים שנהגו לקפוץ ממבני עץ גבוהים אל האדמה שמתחת, כשענפי צמח מטפס קושרים את קרסוליהם. זה היה מבחן אומץ לטקס התבגרות והוא אומץ על ידי ספורטאים ברחבי העולם כולו.


הנה סרטון של קפיצת באנג'י מכדור פורח:

http://youtu.be/T2Hi3dg021o


קפיצת באנג'י מגשר:

http://youtu.be/NBiFfN4skFY


ובואו לקפוץ אל הצוק:

https://youtu.be/tl6rVm9vx2g?qr=yes
קפיצות באנג'י
איך נולדו קפיצות הבאנג'י?



קפיצת הבאנג'י (Bungee jumping) נולדה באיי ונואטו שבדרום מערב האוקיינוס השקט. שם היא הייתה חלק מטקס של עבודת אלילים ומטקסי ההתבגרות של נערי האיים. הקפיצה הסתיימה בדרך כלל בנגיעה קלה באדמה.

למערב הביאו את קפיצת הבאנג'י שני סטודנטים בריטיים, סיימון קילינג ודיוויד קירק. הם היו חברים במועדון ספורט אתגרי באוניברסיטת אוקספורד וחשבו שהקפיצות הללו יעניינו גם אחרים. בשנת 1979 הם קפצו מגשר קליפטון, הנמצא ליד העיר האנגלית בריסטול וגובהו 80 מטרים. די מהר הם נעצרו בידי המשטרה המקומית, מה שלא הפריע להם להמשיך ולעסוק בספורט "המסוכן" הזה.

ולא רק שהשניים וחבריהם לא נסוגו, הם המשיכו להגיע למקומות גבוהים ולבצע קפיצות באנג'י נועזות. מגשר הזהב שבמפרץ סן פרנציסקו ועד גשר הנוף המרשים, גשר ג'ורג' שליד קניון סיטי בעיר קולורדו - הם קפצו שוב ושוב ונהנו.

מאמצע שנות ה-80 התפשטו קפיצות הבאנג'י בכל העולם וצעירים נועזים החלו לקפוץ מכל מה שגבוה. גשרים, גורדי שחקים, צוקי הרים גבוהים וכדורים פורחים - כל מקום שהיה מתאים לקפיצה, הפך ללהיט בקרב הקופצים. רבות מהקפיצות הסתיימו בשחרור אל מי הנהר או האגם הצלולים ואז הפרס היה גם שחייה נעימה ורוויית אדרנלין.

מי שהפך את קפיצות הבאנג'י למסחרי היה הניו זילנדי איי. ג'יי האקֶט שהציע לקהל הרחב לקפוץ באנג'י תמורת תשלום. הצלחתו הייתה כה גדולה שהיא גרמה לרבים להאמין שניו זילנד היא מולדת הבאנג'י.


הנה קפיצות הבאנג'י לעבודת האלילים:

https://youtu.be/l0Mq6rCfYtU


על איי ונואטו:

https://youtu.be/rDyazmUQX0E


וכיום יש מי שעושים קפיצות באנג'י אפילו במכונית:

https://youtu.be/EHs-QWAblHU?t=1m14s


דאון היל
מהי רכיבת דאון היל?



דאון היל הוא סגנון רכיבת שטח באופניים שבו רוכבים במורד תלול (במורד ההר - זה פירוש הביטוי באנגלית). בסגנון הדאון היל קפיצות מרובות ואתגרים מורכבים לרוכב, גם מהצד הטכני וגם מהצד הגופני. הסגנון של רכיבת הדאונהיל הוא חלק מספורט האקסטרים ברכיבת האופניים.

בגלל החוזק הדרוש לקפיצות והנחיתות על האופניים ברכיבת דאון-היל להיות כבדות מאד והמשקל שלהם יכול להגיע ליותר מ-20 קילוגרם. משום כך הם אינם מתאימים לרכיבת שטח רגילה.

התאונות ברכיבת דאון היל הן מרובות, בשל המהירויות הגבוהות בצורת רכיבה זו והקשיים והסיכונים שנוטלים הרוכבים במהלך ביצוע המסלולים. אנו מבקשים שתימנעו מנסיונות לחקות ספורט זה מבלי לרכוש את הידע והמיגון הדרוש.


הנה רוכבי אופניים בסגנון דאונהיל ומה שהם עושים:

http://youtu.be/37dxwVXZ384


ורכיבת דאון היל בעיר המצולמת מרחפן עוקב:

https://youtu.be/13OtZFWdhwQ?long=yes
למה קופצים הנערים באיי ונואטו?




מבחן האומץ של הנערים באיי ונואטו (Vanuatu) שבדרום מערב האוקיינוס השקט, משלב קפיצה מפחידה לתהום לעבודת האלים, עם טקס חניכה למתבגרים.

אנשי הכפר נוהגים לספר אגדה על אישה שברחה מבעלה האלים. הלה היה נוהג להכות את אשתו לאחר ששתה את המשקה הנרקוטי המסורתי, הקאווה. כשהאישה קצה בהשפלה ובסבל היא ברחה ממנו אל הג'ונגל, בכוונה שלא לשוב. הוא רדף אחריה, ובמעבה הג'ונגל כמעט והשיג אותה, אך היא טיפסה אל ראש עץ קוקוס. כשהבעל הזועם טיפס על העץ והחל להתקרב אליה, היא קשרה עצמה במהירות אל שריגי הליאנה הארוכים שאותם קשרה בקצה השני לצמרת העץ. כשהבעל כמעט והגיע אליה היא קפצה מראש העץ וצללה לעבר האדמה. גם הוא קפץ בעקבותיה ובעוד הוא מתרסק אל האדמה ומת, היא עצמה ניצלה, בזכות שריגי הליאנה שבלמו את פגיעתה באדמה.

מאז קופצים כך נערי המקום. הקפיצה אצל נערי ונואטו היא חלק מטקס של עבודת אלילים וטקס ההתבגרות שלהם. זה קורה תמיד בעונת קציר שורשי הים. הקפיצה דורשת הרבה אומץ ומסתיימת בדרך כלל בנגיעה קלה באדמה. הנערים שמים את מבטחם בשריגי עץ הליאנה שהוכנו יום קודם לכן, לקראת הטקס. הם קופצים ממגדל עצים שנבנה לקראת הטקס. ממש כמו האישה האמיצה מהאגדה, גם לרגליהם נקשרים שני השריגים הטריים, שתפקידם הוא לעצור את הקופצים בזמן ולמנוע מראשם פגיעה קטלנית באדמה. הם מוכרחים להיות טריים, כי שריג יבש עלול לאבד מגמישותו או מחוזקו ולהביא למותו של הקופץ.

למטה עומדים אנשי הכפר ושרים בקולות רועמים, לאות עידוד לנערים הקופצים. קריאות העידוד והשירה החזקה הם חלק מהטקס הרעשני והאמיתי הזה. כל הילידים בלבושם המקובל - הגברים כשרק אריג עלי קוקוס על חלציהם, הנשים בחזה חשוף, כולם מזמרים ונכנסים לטראנס והתלהבות לא רגילים.

כנהוג בחברה הפטריארכלית, שבה שולטים הגברים, רק נערים קופצים. נשים ונערות לא מורשות לקפוץ בטקס או בכל צורה אחרת.

אם זה מזכיר לכם קפיצות באנג'י, אז זה לא במקרה. מכאן נולדו קפיצות הבאנג'י שתיירים ומטיילים בכל העולם כל כך אוהבים.


הנה קפיצות ההתבגרות בטקסי החניכה של נערי איי ונואטו:

https://youtu.be/l0Mq6rCfYtU


קפיצות באנג'י כטקס התבגרות באי פנטקוסט:

https://youtu.be/d6hXnYW_2ac


ואיי ונואטו עצמם:

https://youtu.be/rDyazmUQX0E
מה הסיפור של גולש הסקייטבורד דני וואי?



דני וואי הוא אולי הגולש סקייטבורד המיומן והנועז ביותר בעולם. הוא גולש בכל מקום אפשרי, ללא הפסקה.

יש לו גם רעיונות משונים ומוצלחים לגלישה שמעוררת את הדמיון. גלישותיו כוללות גלישה ממסוק וגלישה מהחומה הסינית העצומה.

יש לדני וואי תארים ושיאי עולם רבים, כולל כמה תוארי "סקייטר השנה", שיאן העולם בהישארות באוויר ושיאן העולם בקפיצה עם סקייטבורד לרוחק.


הנה סרטון של דני וואי גולש בכל מקום אפשרי וגם נפגע בגלישה:

http://youtu.be/AwqKLpc-Xgw
מהו סקי אתגרי?



עולם הסקי משופע בגולשים מיומנים ומקצועיים. אבל דומה שבשיא מחזיקים אותם גולשים שמתעקשים לעשות סקי מסוכן במיוחד - סקי אתגרי (Extreme Ski). הם גולשים במורדות תלולים, במה שנראה כנפילה חופשית במורד ומזנקים מעל גושי סלע, נוחתים עשרות מטרים אחריהם, לאחר התעופפות מסוכנת בגובה של מאות מטרים מהתהום.

כל טעות שלהם יכולה בקלות להסתיים במוות או בפציעה אנושה.

כדי לבצע את התרגילים הללו חייבים גולשי הסקי האתגרי להכין היטב את המסלולים שלהם. במהירות גלישה כה גדולה, כל טעות קלה בכיוון, בזווית או בפניה עלולה להסתיים באסון.


הנה הסקי האתגרי המפחיד ומעורר ההשתאות:

https://youtu.be/iNTX55Rpk8w


חבורת גולשי סקי מנוסים בתרגילים שלא ניתן לתפוס:

https://youtu.be/OMflBAXJJKc


ג'וליאן לופז הוא מקצוען אמיץ במיוחד:

https://youtu.be/6IrEDHx5hhw


לעתים גם אצלו זה מסתיים בתאונת סקי:

https://youtu.be/mOvBVmQrexM


בואו נראה מה זה לעשות סקי וצניחה מצוק:

https://youtu.be/SwbP9WLX3fY


וכך מצלמים את הסקי האתגרי:

https://youtu.be/wov1DA-Jtjc
מה זה לונגבורד?



לונגבורד הוא משהו בין גלשן לסקייטבורד. לרוב, הלונגבורד משמש לגלישה במורד הרים. השליטה בלונגבורד יותר מזכירה גלישת גלים מגלישה על סקייטבורד, שמאד דומה לו במראה.


הנה הלונגבורד בתרגילים שונים שעושים בו:

http://youtu.be/mXqmRAUsn9U


גלישה במורד הר בעזרת לונגבורד:

http://youtu.be/kkviQ41u0eQ


וגולשות מדגימות את השליטה המוחלטת שלהן בלונגבורד:

https://youtu.be/tQNzYSUsJdk
מה זה פארקור?



פארקוּר (Parkour) הוא ספורט לא תחרותי, אמנות דילוגים מסוכנת, שצעירים רבים מתפתים לעסוק בה בשנים האחרונות.

אמני הפארקור, המכונים "טרייסרים", המתמחים בספורט האתגרי והמסוכן הזה, עוסקים בשעות הפנאי שלהם בטיפוס על קירות, ניתורים מעל גבי מכשולים עירוניים מגוונים, זינוקים מהירים בין גגות הבתים, גלגולים, טיפוסי סולמות ועוד מגוון של תרגילים מהירים ונועזים, ללא כל ציוד בטיחות.

מטרת אמני הפארקור היא להגיע בצורה המהירה והיעילה האפשרית ממקום למקום, תוך כדי שימוש בגופם להתגברות על מכשולים בדרך. המיקוד בפארקור הוא ביופי התנועה ויעילותה, במהירות התנועה וזרימה שלה ובחשיבה המהירה בזמן אמת.

את הפארקור פיתחו שני צעירים צרפתים בשם סבסטיאן פוקן ודוד בל בשנות ה-90, כשהם מתבססים על תרגילי מעבר על מכשולים שפותחו בקומנדו הצרפתי של צבא צרפת.

מקור המונח "פארקור" הוא מהמילה Parcours שמשמעותה בצרפתית היא "דרך" או לחילופין "מסלול".


יש כינויים מקובלים לספורטאים שעושים פארקור. המתרגל את הפרקור נקרא "טראקור" (traceur) ומתרגלת אישה מכונה "טראקוס" (traceuse). מקור השם לשניהם הוא מהפועל בצרפתית של "סולל דרך" או "מסלול מכשולים".


אזהרה: אנו מזהירים מלנסות משהו מהדברים שבעלי המקצוע הללו עושים! לפארקור יש להגיע באימון ארוך וזהיר, בהדרכת פארקוריסטים מנוסים.


הנה פארקוריסטים מספרים על התחביב שלהם (עברית):

https://youtu.be/1fqCBWDV2uw


פארקוריסטים שעושים דברים מדהימים:

http://youtu.be/NX7QNWEGcNI


פארקור מנקודת המבט של מי שעושה אותו:

http://youtu.be/jPhuefvauuk


היום גם רובוטים עושים פארקור:

https://youtu.be/tF4DML7FIWk


וחיוך עם פספוסי פרקור:

http://youtu.be/TaXjUaaHCPY
מהי קפיצת בסיס?



קפיצת בסיס (Base jumping) היא ספורט אתגרי מסוכן מאד שבו קופצים מגובה קצר מאד ואז פותחים מצנח. לעיתים גם קופצים עם חליפת כנפיים. השם "בסיס" נובע מראשי התיבות של BASE (קפיצה מבניין, אנטנה, גשר או צוק).

בקפיצת בסיס הסכנה היא גדולה כיוון שבגלל גובה הצניחה הקצר, אין מצנח רזרבי ולכן הסיכון גדול יותר ואתגרי יותר. הקפיצה היא במקרים רבים מבניינים שאסור לקפוץ מהם, מחשש לתביעות או הפרה של החוק, ולכן הקופצים עורכים אותן בשעות הבוקר המוקדמות. בין הבניינים שמהם קפצו נמצאים מגדל אייפל, מגדלי עזריאלי ובין ההרים הר השולחן בדרום אפריקה ואחרים.

אל תנסו את זה בשום אופן בעצמכם! - קופצי הבסיס מתאמנים ורוכשים ציוד מתקדם וגם הם מוצאים את עצמם לא פעם בתאונות קשות, שחלקן מסתיימות במוות קשה מהתרסקות.


הנה אוסף של קטעים מקפיצות בסיס יפהפיות ומיוחדות:

https://youtu.be/6hk6y8dhkeE


קפיצת בסיס עם חליפת כנפיים בסין:

http://youtu.be/SXJGhFbzK4g?t=37s


וקפיצת בסיס קבוצתית:

https://youtu.be/wNzd7ngMG3w


בואו להתנסות בקפיצת בסיס:

https://youtu.be/PVAA6YYiYm0?qr=yes
מה זה ראפטינג?



ראפטינג (Rafting) הוא ספורט אתגרי של שיט נהרות. בדרך כלל שטים בראפטינג בסירות מתנפחות ויורדים עם זרם הנהר במעברים מורכבים ובמקומות מלהיבים, שמלהיבים את השייטים.

במקור היה הרפטינג ספורט מסוכן. לא פעם, כשלא נשמרו צעדי זהירות ובטיחות בסיסיים, נגרמו תאונות רבות בטיולים ולא פעם היו אף נפגעים בגוף ובנפש. משום כך ההקפדה על חוקי הבטיחות היא הכרחית.

מאז שנות ה-70 הוא הפך לספורט פנאי אהוב על רבים. עם השנים הוא הפך בטוח ופותח לו ציוד בטיחות מותאם ואיכותי במיוחד. כיום משמש הראפטינג גם כצורת בילוי לתיירים ומטיילים ולחוויה של היכרות עם נהרות ונופים מיוחדים, שאותם הם חווים בדרך שונה מהמקובל בתיירות רגילה. כמובן שרמת הסיכון נקבעת בהתאם לתנאי השטח וכך גם ההיתר לרמת השייטים לצאת לראפטינג במקום או לא.


הנה ספורט הרפטינג:

https://youtu.be/9txxodYuZGc


חבורת גברים ברפטינג בברזיל:

https://youtu.be/ExcXXMZYGs0


רפטינג בנהר של מפלי ויקטוריה:

https://youtu.be/28wbI73IVvQ


ולא פעם יש בראפטינג תקלות...

https://youtu.be/cahuSALfJss


בואו לעשות ראפטינג:

http://youtu.be/iv4lHXz2XlQ?qr=yes
מהו טיפוס צוקים בידיים חשופות?



אלקס הונהולד הוא מטפס הרים בסגנון שנקרא "פרי סולו", כלומר טיפוס ללא ציוד טיפוס - בידיים חשופות, בלי דבר שישמור עליו אם חלילה ייפול!

אלקס נועץ את ידיו בסדקים שבסלע ומרים את עצמו לאט לפיסגה. זהו אחד מסוגי הספורט המסוכנים שיש. כל טעות קטנה, כל זיז שנופל, רגל שמונחת במקום לא יציב - כל אחד מאלו יכול לגרום ברגע למוות בטוח או פציעה קשה ביותר.


כך מתחילים ורוכשים נסיון:

https://youtu.be/fiNVDz2nYBo


הנה סרטון על טיפוס ההרים של אלקס הונהולד על הר גבוה מאד:

http://youtu.be/uTybT2VO59o


ביצועים מדהימים בטיפוס הרים ללא ציוד:

https://youtu.be/yvMEH0_qBX8


אימונים מעל הים:

https://youtu.be/FCWLtyTmX3o


טיפוס על הצוקים המדהימים של סין:

https://youtu.be/AIO2MEJCD9k


סרט תיעודי על טיפוס בלי ציוד:

https://youtu.be/V1P97VVt6_k?long=yes


והרצאה מתורגמת על טיפוס ללא חבלים בגובה של קילומטר:

https://youtu.be/6iM6M_7wBMc?long=yes


מהו סם האושר הטבעי אנדורפין?



אנדורפין (Endorphin), או אנדורפינים הוא שמם של משככי הכאב הטבעיים שהגוף מייצר.

אבל לא מדובר רק בשיכוך כאבים. האנדורפין נחשב לסם האושר הטבעי של הגוף שלנו. מדובר בכימיקלים טבעיים דמויי אופיאואידים, המשתחררים במוח באופן טבעי ומשככים כאב, אך גם משפרים את מצב הרוח ויוצרים לנו הרגשה טובה, אפילו תחושת אופוריה.

האנדורפינים הם חלק ממערכת התגמול במוחנו ויש להם תפקיד במנגנוני ההישרדות שלנו. הם משתחררים בעת פעילות גופנית מאומצת כמו ריצה, או בעת פעילות ספורטיבית מסוכנת, אחרי שאנו שוהים בחוץ לטיול, פיקניק וכדומה וכשעוסקים בפעילות מינית.

כל אלה חשובים להישרדות ולכן הגוף מעודד אותנו באמצעותם לברוח, להסתתר ולהתרבות - פעולות של הישרדות המין האנושי ובעצם של כל המינים בטבע.

בשנים האחרונות נמצא שגם אכילת שוקולד, האזנה למוסיקה או אכילה של מאכלים חריפים מייצרים במוח אנדורפינים.

נחזור לתפקידם של האנדורפינים כמשככי כאבים טבעיים שנוצרים בגוף. בעידן המודרני זיהו את כוחם של הצחוק וההומור, למשל, בהפחתת כאב. זוהי תוצאה של ייצור הורמוני האנדורפין שמתרחש בגוף תודות לצחוק וההומור. מתגליות כאלה נולד והתפתח תחום הליצנות הרפואית, המשתמש בהומור והצחוק שיוצרים ליצנים בבתי חולים, לצורך ייצור האנדורפינים שמקלים על כאב החולים והפצועים.

כאמור, האנדורפינים הם שאחראים גם לתחושה הנפלאה של מי שמבצעים פעולות קשות, מסוכנות ועמוסות אדרנלין. הם נוצרים מיד לאחר ביצוע של דברים מפחידים, הישרדותיים ונועזים. אז מתפוגג המתח של הספורטאי ובמוחו משתחררים אנדורפינים. זו הסיבה שלא פעם אנו מביטים בתדהמה בספורטאים שמסיימים משהו מפרך אך מתחילים לרקוד, לשמוח ולבלות בהתלהבות אין קץ.

אז האנדורפינים הם מרכיב מרכזי במערכת הנוירוכימית של מערכת התגמול במוחנו. הם אחראים לעונג ולהישרדות, אך לצערנו בעידן המודרני לא פחות גם להתמכרויות ההרסניות של בני אדם לעונג, התמכרויות שהן בדרך כלל הרסניות ורצוי להימנע מהן, כמו סמים, אלכוהול ודומיהם. קראו על כך בתגית "התמכרות".


הנה האנדורפין:

https://youtu.be/lc_dILVgrD8


האנדורפין כאחד המרכיבים של מערכת התגמול שבמוחנו:

https://youtu.be/ldPuBk7a9V4


ספורטאים שרצו 15 שעות מצטרפים למסיבה ומאושרים (עברית):

https://youtu.be/3Gak7jUc-9s


והסוכר המשחרר לנו אנדורפינים במוח (מתורגם):

http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
מהו הבידור המסוכן של קיר המוות?



בשנות ה-60 וגם קצת אחרי זה היה מופע בידור מפחיד מאוד בגני התערוכה בתל אביב. היו בו אופנוענים שנסעו על קיר במהירות אדירה וכולם נהנו מההתגברות המטורפת שלהם על כוח הכבידה.

כן, קיר המוות הוא אחד מסגנונות הבידור המסוכנים והמפחידים שיש, אבל במדינות העולם השלישי הוא גם היום הצלחה אדירה.

במדינות המערב כבר לא מאפשרים את הבידור המסוכן הזה אבל בתת-היבשת ההודית וחלק משכנותיה הוא עדיין מצליח ומותר.

בהודו מכנים את קיר המוות ההודי "Maut ka Kuaa" ונוהגים בו במעגלים לאורך הקיר האנכי של קונוס העץ המתרחב למעלה. הקהל נאסף סביבו ומביט במופע המוטורי כלפי מטה, כמו אל תוך באר, מה שהוביל גם לשם "Well of death", בעברית "באר המוות".

את הנסיעה הרוכבים מתחילים בתחתית הקונוס, צוברים תאוצה, כשהם נוסעים מסיבה לא ברורה דווקא נגד כיוון השעון, ומגיעים למהירות גבוהה, בה האופנוע לא נופל בזכות מהירותו וחוקי הפיזיקה. אז מתחילים הרוכבים לפצוח בתרגילים מרהיבים, שגורמים ללב לא פעם לפעימה חסרה, לעתים כמעט ונוגעים ביד בידיהם של הצופים.

הרוכבים הם מיחידים, בדרך כלל גברים אך לא תמיד, ועד משפחות שלמות - דמיינו אבא, אימא ונערים ונערות שכולם גדלו למיומנויות המדהימות והמסוכנות הללו.


הנה קיר המוות והתרגילים המטורפים שעושים הלהטוטנים בהודו:

https://youtu.be/_Ky8RyQ7GJU


סוגי התרגילים בקיר או באר המוות:

https://youtu.be/P5ZtnIi7W0g


והרבה כבר נהרגו שם:

https://youtu.be/ttY3AiC7mVQ


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.