שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו המפרש ואיזו אנרגיה הוא מנצל?
מִפְרָשׂ (sail), אותה יריעת בד גמישה שכולנו מכירים, משמש להנעה של סירות, יאכטות וספינות שעליהן הוא מותקן, על ידי המרת אנרגיית הרוח לכוח מניע, כזה שמייצר להם תנועה.
אך המפרש שמותקן על כלי שיט המונעים בכוח הרוח הוא ממש לא פיסת בד שהרוח דוחפת קדימה, אלא כנף אווירודינמית שעובדת לפי אותם עקרונות שמחזיקים מטוס באוויר.
חשוב לדעת שכשאוויר פוגע במפרש בזווית מסוימת, הוא נחלק לשני זרמים. הזרם שעובר בצד הקמור נאלץ לעבור מסלול ארוך יותר ומאיץ. הזרם שבצד השטוח זורם לאט יותר. לפי עיקרון ברנולי (Bernoulli), אוויר מהיר יוצר לחץ נמוך יותר, כך שבצד הקמור נוצר אזור שואב שמושך את המפרש קדימה. המפרש לא נדחף, אלא נמשך.
המצרים ניצלו את זה לפני כ-5,200 שנה בלי להבין מדוע. ברנולי סיפק את ההסבר רק ב-1738, ואגב, אביו יוהאן (Johann Bernoulli) ניסה לגנוב את הקרדיט על התגלית, תיארך את עבודתו רטרואקטיבית והוציא את בנו מהבית. המדע יכול לפעמים להיות עניין משפחתי מסובך.
הכוח שמפרש מייצר תלוי ישירות בזווית הרוח. שיוט עם הרוח מאחור (Running) הוא הדחיפה הקלאסית של הרוח את המפרש. זו טכניקה שמשתמשים בה לעיתים, אך בניגוד לאינטואיציה היא אינה הדרך היעילה ביותר להשיט סירה. כי הסירה בדרך זו לעולם לא תוכל לנוע מהר יותר מהרוח.
כלומר ובניגוד לאינטואיציה, השיט עם הדחיפה הקלאסית של הרוח מאחור אינו הכי מהיר. את השיט המהיר ביותר ישיגו מרבית המפרשיות דווקא מחצי רוח (Beam Reach), כשהרוח מגיעה מהצד בזווית של 90 מעלות. הרי לשוט ישירות נגד הרוח זה בלתי אפשרי, אז מלחים שטים בזיגזג חד בזווית של 30 עד 45 מעלות ביחס לרוח, תהליך שנקרא טאקינג (Tacking).
כיוונון נכון של המפרש חשוב לא פחות מהזווית. חבל השיט (Sheet) שמכוון אותו צריך להיות מהודק בדיוק לנקודה שלפני שהקצה הפנימי מתחיל לרעוד. מלחים מנוסים מזהים את הרגע הזה כמעט בלי להסתכל. אחד הביטויים הוותיקים בעולם המפרשים הוא "sail on the edge", שיוט על הקצה, ממש על גבול הרעד.
ספינה עם מפרש אחד היא מונולוג. מספר מפרשים הם שיחה. המפרש הקדמי, ג'יב (Jib), יוצר יחד עם המפרש הראשי אפקט שנקרא "חריץ הרוח" (Slot Effect): האוויר שעובר בין שניהם מואץ ומגביר את הכוח הכולל. הספינאקר (Spinnaker), המפרש הבלוני הצבעוני שנפרש ברוח אחורית, מוסיף שטח ענק ומהירות.
שילוב נכון בין המפרשים גם מאזן את הספינה: דומיננטיות המפרש הראשי מטה אותה לפנות לכיוון הרוח (Weather Helm), בעוד שדומיננטיות הג'יב מטה אותה הרחק ממנה (Lee Helm). ספינאי מיומן מנגן על האיזון הזה כמו מוסיקאי על כלי.
כך פועל המפרש:
https://youtu.be/FCcKeOmYHFY
איך המפרשית תכוון את מפרשיה?
https://youtu.be/M4CQ4T_K8Hw
כך נוהגים במפרשית:
https://youtu.be/s18eJD1fLko
וספינות המפרש:
https://youtu.be/3cnj1h_tM1w
ספינות מפרש
מִפְרָשׂ (sail), אותה יריעת בד גמישה שכולנו מכירים, משמש להנעה של סירות, יאכטות וספינות שעליהן הוא מותקן, על ידי המרת אנרגיית הרוח לכוח מניע, כזה שמייצר להם תנועה.
אך המפרש שמותקן על כלי שיט המונעים בכוח הרוח הוא ממש לא פיסת בד שהרוח דוחפת קדימה, אלא כנף אווירודינמית שעובדת לפי אותם עקרונות שמחזיקים מטוס באוויר.
חשוב לדעת שכשאוויר פוגע במפרש בזווית מסוימת, הוא נחלק לשני זרמים. הזרם שעובר בצד הקמור נאלץ לעבור מסלול ארוך יותר ומאיץ. הזרם שבצד השטוח זורם לאט יותר. לפי עיקרון ברנולי (Bernoulli), אוויר מהיר יוצר לחץ נמוך יותר, כך שבצד הקמור נוצר אזור שואב שמושך את המפרש קדימה. המפרש לא נדחף, אלא נמשך.
המצרים ניצלו את זה לפני כ-5,200 שנה בלי להבין מדוע. ברנולי סיפק את ההסבר רק ב-1738, ואגב, אביו יוהאן (Johann Bernoulli) ניסה לגנוב את הקרדיט על התגלית, תיארך את עבודתו רטרואקטיבית והוציא את בנו מהבית. המדע יכול לפעמים להיות עניין משפחתי מסובך.
הכוח שמפרש מייצר תלוי ישירות בזווית הרוח. שיוט עם הרוח מאחור (Running) הוא הדחיפה הקלאסית של הרוח את המפרש. זו טכניקה שמשתמשים בה לעיתים, אך בניגוד לאינטואיציה היא אינה הדרך היעילה ביותר להשיט סירה. כי הסירה בדרך זו לעולם לא תוכל לנוע מהר יותר מהרוח.
כלומר ובניגוד לאינטואיציה, השיט עם הדחיפה הקלאסית של הרוח מאחור אינו הכי מהיר. את השיט המהיר ביותר ישיגו מרבית המפרשיות דווקא מחצי רוח (Beam Reach), כשהרוח מגיעה מהצד בזווית של 90 מעלות. הרי לשוט ישירות נגד הרוח זה בלתי אפשרי, אז מלחים שטים בזיגזג חד בזווית של 30 עד 45 מעלות ביחס לרוח, תהליך שנקרא טאקינג (Tacking).
כיוונון נכון של המפרש חשוב לא פחות מהזווית. חבל השיט (Sheet) שמכוון אותו צריך להיות מהודק בדיוק לנקודה שלפני שהקצה הפנימי מתחיל לרעוד. מלחים מנוסים מזהים את הרגע הזה כמעט בלי להסתכל. אחד הביטויים הוותיקים בעולם המפרשים הוא "sail on the edge", שיוט על הקצה, ממש על גבול הרעד.
ספינה עם מפרש אחד היא מונולוג. מספר מפרשים הם שיחה. המפרש הקדמי, ג'יב (Jib), יוצר יחד עם המפרש הראשי אפקט שנקרא "חריץ הרוח" (Slot Effect): האוויר שעובר בין שניהם מואץ ומגביר את הכוח הכולל. הספינאקר (Spinnaker), המפרש הבלוני הצבעוני שנפרש ברוח אחורית, מוסיף שטח ענק ומהירות.
שילוב נכון בין המפרשים גם מאזן את הספינה: דומיננטיות המפרש הראשי מטה אותה לפנות לכיוון הרוח (Weather Helm), בעוד שדומיננטיות הג'יב מטה אותה הרחק ממנה (Lee Helm). ספינאי מיומן מנגן על האיזון הזה כמו מוסיקאי על כלי.
כך פועל המפרש:
https://youtu.be/FCcKeOmYHFY
איך המפרשית תכוון את מפרשיה?
https://youtu.be/M4CQ4T_K8Hw
כך נוהגים במפרשית:
https://youtu.be/s18eJD1fLko
וספינות המפרש:
https://youtu.be/3cnj1h_tM1w
