שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך היה "חלף עם הרוח" לסרט המרוויח בכל הזמנים?
הסרט "חלף עם הרוח" (Gone With The Wind) הוא שובר קופות מטורף, שנחשב לסרט המכניס ביותר בתולדות הקולנוע. הערכת ההכנסות שלו היא של סכום המקביל ל-3.5 מיליארד דולר בשערי המטבע של 2024.
הסרט המדהים הזה מבוסס על רומן זוכה פוליצר ורב המכר של מרגרט מיטשל. הספר עצמו הוא סאגה משפחתית על סקרלט אוהרה ורט באטלר, החיים ואוהבים בימים של מלחמת האזרחים באטלנטה, בירת ג'ורג'יה.
אבל לפני הכל זהו סרט שהפקתו היא לא פחות מרשימה וכנראה מדהימה אפילו יותר מהקולנוע שבו. מדובר בדיוויד סלזניק, מי שיהפוך למפיק העצמאי הגדול בתולדות הוליווד ולדעת רבים המפיק הגדול ביותר אי פעם, שסיכן את הכל כדי לעשות סרט אחד. את הסרט הזה.
האיש רוכש את הזכויות על הספר ומייצר באזז מטורף בהוליווד, כשהוא עורך מבחני בד לתפקיד של סקרלט אוהרה. הוא בוחן מעל אלף שחקניות בהוליווד, כשרובן כאלה שהוא יודע מראש שאין להן סיכוי לתפקיד. בכך הוא כבר הופך את הסרט למדובר ביותר בעיר. כשהוא בוחר לתפקיד את השחקנית הבריטית האלמונית ויויאן לי, הוא מזניק אותה מיידית למעמד של הכוכבת הכי מדוברת בעולם. במקביל הוא מציע לגרי קופר את התפקיד הראשי וכשהאחרון מסרב העניין בסרט מגיע לשיא. מי שנעתר הוא קלרק גייבל, כוכב ענק שגם לו יש מה להפסיד אבל עכשיו זה מסקרן עוד יותר, כי כולם רוצים להבין מי משני השחקנים המצליחים החליט נכון.
כשכל העניינים הללו מתרחשים עוד לפני שהצילומים התחילו, ברור שהעניין בסרט מגיע לרמות שהוליווד לא הכירה עד אז.
והמדהים הוא שסלזניק לא עוצר באגדה שהוא מככב בה. כי גם אחרי הון העתק שמושקע בסרט, בסצינות ההמוניות המטורפות, בתלבושות והתפאורות המושקעות, גם כשהצילומים מתחילים הוא לא מפסיק לרגע לייצר שמועות חדשות ורכילות. הוא מפטר שוב ושוב את הבמאים של הסרט וכולם מדברים על המפיק הזה "שחושב שהוא יודע הכי טוב איך מביימים סרטים..."
וזה נמשך גם בחדר העריכה, כי מי שיושב עם העורכים הוא לא הבמאי אלא סלזניק עצמו, המחויב לסרט לחלוטין ומסכן הכל למען הסרט החשוב בחייו. אם ייכשל - הוא יודע שככל הנראה יאבד הרבה יותר מהכל. אבל מה אם יצליח, כמו שהוא מתכנן?
מבחינת עלילה "חלף עם הרוח" הוא אמנם מלודרמה פשוטה על סקרלט שמאוהבת בגבר שמצידו מתחתן עם אחרת. גם לה ייקח זמן עד שתבין שהיא מאוהבת בו, כי בינתיים היא תינשא לגבר אחר ותאבד את רט. הרקע ההיסטורי הוא של מלחמת האזרחים, בה מפסיד ברקע הדרום.
זהו אפוס היסטורי חסר תקדים על המלחמה החשובה כל כך בתולדות אמריקה. הביצוע והמשחק המוצלח של הכוכבים, ביחד עם שנינות הדיאלוגים, סייעו לרבים לדמיין את מוראות מלחמת האזרחים האמריקאית, תוך הם מקבלים אותה ארוזה היטב, עם סיפור אהבה מרגש ומלא פאתוס.
במקביל הפך הסרט את קלרק גייבל משחקן מצליח לכמעט אגדה והפך אותו למזוהה עם הסרט הזה לכל חייו. ענק הקולנוע האחר, גרי קופר, סירב לתפקיד ואוכל את הכובע. הוא היה בטוח שקלארק גייבל שקיבל את התפקיד עומד ליפול בגדול ולהרוס לעצמו את הקריירה. כמובן שמה שקרה הוא ההיפך המוחלט.
ראט באטלר (Rhett Butler), גיבור הסרט, הוא גבר קשוח אבל לא אופייני. אהבתו מוחלטת ולא מתביישת. בעלילה הוא מקריב את מרבית חייו לטובת אהבה לסקרלט, אישה מבולבלת, שרגשותיה אליו לא ברורים, אפילו לא לה עצמה.
קולנועית, באטלר הוא גם דמות מורכבת ומוצלחת מאוד. כך למשל הוא נאמן לדרום, אף שהוא ער מלכתחילה לעובדה שזהו הצד הלא צודק במלחמה הזו. הוא גם מעניין באהבתו הרגשית שמצד אחד מכניעה ומחלישה אותו, גם כשהוא מתחזק דימוי חיצוני ברור של גבר גס ומעט אלים אפילו.
חלף עם הרוח הוא גם הרגע המובהק בתקופת השיא של הוליווד הקלאסית. הוא אולי לא הטוב בסרטים שנוצרו בה באותה תקופה אבל הוא ללא ספק השאפתני, הזוהר והיומרני ביותר.
אז מה היה בסוף אתם שואלים?
ובכן, הסרט הזה הפך מיידית לשובר קופות. רבים שקראו את הספר באו כדי לראותו על המסך הגדול והדיוק שלו ביחס לספר המקורי היה מושלם. הוא גם גרף 8 פרסי אוסקר, הפך לאבן דרך בתרבות האמריקאית, עם אינספור חיקויים, גיבורי קולנוע מסוג חדש, רגישים וקשוחים יותר ואפילו מדברים באופן מוצלח יותר.
וכמובן לא נשכח את המשפטים והאמירות האייקוניות, שמוביל בהם המשפט המיתי "בכנות, יקירתי, לא מזיז לי, לעזאזל" ("Frankly my dear, I don't give a damn.") - משפט שנבחר רשמית, בסקר ענקי בארצות הברית, לציטוט הקולנועי המפורסם ביותר בכל הזמנים.
הנה סצנה מהסרט "חלף עם הרוח":
https://youtu.be/GQ5ICXMC4xY
כאן הרגע שרט פוגש את סקרלט (מתורגם):
https://youtu.be/lrhNPS4nbmQ
תקציר הסרט:
https://youtu.be/lPBcPkfNI8c
וכיצד הפך לסרט המכניס בהיסטוריה של הקולנוע?
https://youtu.be/YvZ4X3V1Zms?long=yes
מה הגדולה של "זורבה היווני"?
ראשון היה הספר "זורבה היווני" (Zorba the Greek), רומן שכתב ניקוס קזאנצאקיס ויצא לאור בשנת 1946.
הספר גולל את סיפורו בגוף ראשון של המספר, אינטלקטואל, הנוסע לאי כרתים ופוגש מקומי בשם אלכסיס זורבה, יווני סוער, הרפתקני, מלא חיים ואופטימי תמיד, שהופך לחברו ולמדריך שלו באי ובחיים היווניים.
מספר הסיפור, בזיל, הוא סופר ומעין פילוסוף, שזה עתה ירש מכרה פחם באי יווני רחוק. הוא מחליט לנסוע לשם כדי לפקח על העניינים.
בסירה שמובילה אותו אל האי כרתים הוא פוגש את זורבה הכריזמטי, איש בגיל העמידה שחי חיי הרפתקאות והופך למדריך של בזיל לחיים באי. זורבה חי את החיים, רוקד עושה מוסיקה ומאהב נמרץ, איש של נשים ואנשים.
בזיל נהנה מההיכרות עם זורבה, שמציג אותו בפני המקומיים ומכיר לו את החיים בו ובדרכי העולם ובהדרגה משנה את השקפתו של האורח האנגלי על החיים.
שניהם, בזיל וזורבה מתמודדים עם שורה של אתגרים כשהם מנסים להפעיל את המכרה. הם נתקלים בבירוקרטיה המקומית, מתעמתים עם חלק מתושבי הכפר המגלים עוינות וחווים כישלונות בלתי צפויים.
לאורך כל הסיפור, נשאר זורבה עצמו אופטימי ונראה שהוא נהנה מההרפתקאות, בעוד בזיל מנסה ליישב את הניגודים שבין ערכיו והאידיאלים האינטלקטואליים שלו לבין המציאות המבולגנת שהוא חווה.
מתחילתו ועד סופו המפתיע מציע "זורבה היווני" סיפור מעורר השראה על בני אדם, מפגש תרבותי, הרפתקאות, חברות וחיפוש אחרי משמעות.
מהספר נוצר בין השאר בשנת 1964 גם הסרט המפורסם, בבימוי המוצלח של מייקל קקויאניס. את אלכסיס זורבה, הדמות הראשית בסרט גילם השחקן המקסיקאי-אמריקאי אנתוני קווין, שכלל לא היה יווני, אך היטיב לגלם את דמותו של זורבה. את דמותו של בזיל, האורח האנגלי, גילם אלן בייטס.
את הסרט צילמו באתרים שונים באי כרתים, כולל בעיר חאניה, בחצי האי אקרוטירי ועוד. את הסצנה הכי מפורסמת מהסרט, זו של ריקוד הסירטאקי, צילמו בחוף של הכפר סטאברוס.
הנה קדימון הסרט:
https://youtu.be/hkuoaKtOZg8
"הריקוד של זורבה", הריקוד המפורסם שעל החוף "סירטאקי" על שיר הנושא:
https://youtu.be/2AzpHvLWFUM
ביוון הסירטקי הפך לריקוד עממי:
https://youtu.be/par4zqR6n80
את המוסיקה לסרט יצר המלחין היווני האגדי מיקיס תיאודורקיס:
https://youtu.be/QskFT7AaKH0
תמונות מההצגה זורבה היווני בתיאטרון הבימה:
https://youtu.be/eaPUkCU8ldc
והתמונה מהחוף עם מוזיקת זורבה היווני:
https://youtu.be/dzlcxN0lxSo
סרטים שהיו ספרים
הסרט "חלף עם הרוח" (Gone With The Wind) הוא שובר קופות מטורף, שנחשב לסרט המכניס ביותר בתולדות הקולנוע. הערכת ההכנסות שלו היא של סכום המקביל ל-3.5 מיליארד דולר בשערי המטבע של 2024.
הסרט המדהים הזה מבוסס על רומן זוכה פוליצר ורב המכר של מרגרט מיטשל. הספר עצמו הוא סאגה משפחתית על סקרלט אוהרה ורט באטלר, החיים ואוהבים בימים של מלחמת האזרחים באטלנטה, בירת ג'ורג'יה.
אבל לפני הכל זהו סרט שהפקתו היא לא פחות מרשימה וכנראה מדהימה אפילו יותר מהקולנוע שבו. מדובר בדיוויד סלזניק, מי שיהפוך למפיק העצמאי הגדול בתולדות הוליווד ולדעת רבים המפיק הגדול ביותר אי פעם, שסיכן את הכל כדי לעשות סרט אחד. את הסרט הזה.
האיש רוכש את הזכויות על הספר ומייצר באזז מטורף בהוליווד, כשהוא עורך מבחני בד לתפקיד של סקרלט אוהרה. הוא בוחן מעל אלף שחקניות בהוליווד, כשרובן כאלה שהוא יודע מראש שאין להן סיכוי לתפקיד. בכך הוא כבר הופך את הסרט למדובר ביותר בעיר. כשהוא בוחר לתפקיד את השחקנית הבריטית האלמונית ויויאן לי, הוא מזניק אותה מיידית למעמד של הכוכבת הכי מדוברת בעולם. במקביל הוא מציע לגרי קופר את התפקיד הראשי וכשהאחרון מסרב העניין בסרט מגיע לשיא. מי שנעתר הוא קלרק גייבל, כוכב ענק שגם לו יש מה להפסיד אבל עכשיו זה מסקרן עוד יותר, כי כולם רוצים להבין מי משני השחקנים המצליחים החליט נכון.
כשכל העניינים הללו מתרחשים עוד לפני שהצילומים התחילו, ברור שהעניין בסרט מגיע לרמות שהוליווד לא הכירה עד אז.
והמדהים הוא שסלזניק לא עוצר באגדה שהוא מככב בה. כי גם אחרי הון העתק שמושקע בסרט, בסצינות ההמוניות המטורפות, בתלבושות והתפאורות המושקעות, גם כשהצילומים מתחילים הוא לא מפסיק לרגע לייצר שמועות חדשות ורכילות. הוא מפטר שוב ושוב את הבמאים של הסרט וכולם מדברים על המפיק הזה "שחושב שהוא יודע הכי טוב איך מביימים סרטים..."
וזה נמשך גם בחדר העריכה, כי מי שיושב עם העורכים הוא לא הבמאי אלא סלזניק עצמו, המחויב לסרט לחלוטין ומסכן הכל למען הסרט החשוב בחייו. אם ייכשל - הוא יודע שככל הנראה יאבד הרבה יותר מהכל. אבל מה אם יצליח, כמו שהוא מתכנן?
מבחינת עלילה "חלף עם הרוח" הוא אמנם מלודרמה פשוטה על סקרלט שמאוהבת בגבר שמצידו מתחתן עם אחרת. גם לה ייקח זמן עד שתבין שהיא מאוהבת בו, כי בינתיים היא תינשא לגבר אחר ותאבד את רט. הרקע ההיסטורי הוא של מלחמת האזרחים, בה מפסיד ברקע הדרום.
זהו אפוס היסטורי חסר תקדים על המלחמה החשובה כל כך בתולדות אמריקה. הביצוע והמשחק המוצלח של הכוכבים, ביחד עם שנינות הדיאלוגים, סייעו לרבים לדמיין את מוראות מלחמת האזרחים האמריקאית, תוך הם מקבלים אותה ארוזה היטב, עם סיפור אהבה מרגש ומלא פאתוס.
במקביל הפך הסרט את קלרק גייבל משחקן מצליח לכמעט אגדה והפך אותו למזוהה עם הסרט הזה לכל חייו. ענק הקולנוע האחר, גרי קופר, סירב לתפקיד ואוכל את הכובע. הוא היה בטוח שקלארק גייבל שקיבל את התפקיד עומד ליפול בגדול ולהרוס לעצמו את הקריירה. כמובן שמה שקרה הוא ההיפך המוחלט.
ראט באטלר (Rhett Butler), גיבור הסרט, הוא גבר קשוח אבל לא אופייני. אהבתו מוחלטת ולא מתביישת. בעלילה הוא מקריב את מרבית חייו לטובת אהבה לסקרלט, אישה מבולבלת, שרגשותיה אליו לא ברורים, אפילו לא לה עצמה.
קולנועית, באטלר הוא גם דמות מורכבת ומוצלחת מאוד. כך למשל הוא נאמן לדרום, אף שהוא ער מלכתחילה לעובדה שזהו הצד הלא צודק במלחמה הזו. הוא גם מעניין באהבתו הרגשית שמצד אחד מכניעה ומחלישה אותו, גם כשהוא מתחזק דימוי חיצוני ברור של גבר גס ומעט אלים אפילו.
חלף עם הרוח הוא גם הרגע המובהק בתקופת השיא של הוליווד הקלאסית. הוא אולי לא הטוב בסרטים שנוצרו בה באותה תקופה אבל הוא ללא ספק השאפתני, הזוהר והיומרני ביותר.
אז מה היה בסוף אתם שואלים?
ובכן, הסרט הזה הפך מיידית לשובר קופות. רבים שקראו את הספר באו כדי לראותו על המסך הגדול והדיוק שלו ביחס לספר המקורי היה מושלם. הוא גם גרף 8 פרסי אוסקר, הפך לאבן דרך בתרבות האמריקאית, עם אינספור חיקויים, גיבורי קולנוע מסוג חדש, רגישים וקשוחים יותר ואפילו מדברים באופן מוצלח יותר.
וכמובן לא נשכח את המשפטים והאמירות האייקוניות, שמוביל בהם המשפט המיתי "בכנות, יקירתי, לא מזיז לי, לעזאזל" ("Frankly my dear, I don't give a damn.") - משפט שנבחר רשמית, בסקר ענקי בארצות הברית, לציטוט הקולנועי המפורסם ביותר בכל הזמנים.
הנה סצנה מהסרט "חלף עם הרוח":
https://youtu.be/GQ5ICXMC4xY
כאן הרגע שרט פוגש את סקרלט (מתורגם):
https://youtu.be/lrhNPS4nbmQ
תקציר הסרט:
https://youtu.be/lPBcPkfNI8c
וכיצד הפך לסרט המכניס בהיסטוריה של הקולנוע?
https://youtu.be/YvZ4X3V1Zms?long=yes
ראשון היה הספר "זורבה היווני" (Zorba the Greek), רומן שכתב ניקוס קזאנצאקיס ויצא לאור בשנת 1946.
הספר גולל את סיפורו בגוף ראשון של המספר, אינטלקטואל, הנוסע לאי כרתים ופוגש מקומי בשם אלכסיס זורבה, יווני סוער, הרפתקני, מלא חיים ואופטימי תמיד, שהופך לחברו ולמדריך שלו באי ובחיים היווניים.
מספר הסיפור, בזיל, הוא סופר ומעין פילוסוף, שזה עתה ירש מכרה פחם באי יווני רחוק. הוא מחליט לנסוע לשם כדי לפקח על העניינים.
בסירה שמובילה אותו אל האי כרתים הוא פוגש את זורבה הכריזמטי, איש בגיל העמידה שחי חיי הרפתקאות והופך למדריך של בזיל לחיים באי. זורבה חי את החיים, רוקד עושה מוסיקה ומאהב נמרץ, איש של נשים ואנשים.
בזיל נהנה מההיכרות עם זורבה, שמציג אותו בפני המקומיים ומכיר לו את החיים בו ובדרכי העולם ובהדרגה משנה את השקפתו של האורח האנגלי על החיים.
שניהם, בזיל וזורבה מתמודדים עם שורה של אתגרים כשהם מנסים להפעיל את המכרה. הם נתקלים בבירוקרטיה המקומית, מתעמתים עם חלק מתושבי הכפר המגלים עוינות וחווים כישלונות בלתי צפויים.
לאורך כל הסיפור, נשאר זורבה עצמו אופטימי ונראה שהוא נהנה מההרפתקאות, בעוד בזיל מנסה ליישב את הניגודים שבין ערכיו והאידיאלים האינטלקטואליים שלו לבין המציאות המבולגנת שהוא חווה.
מתחילתו ועד סופו המפתיע מציע "זורבה היווני" סיפור מעורר השראה על בני אדם, מפגש תרבותי, הרפתקאות, חברות וחיפוש אחרי משמעות.
מהספר נוצר בין השאר בשנת 1964 גם הסרט המפורסם, בבימוי המוצלח של מייקל קקויאניס. את אלכסיס זורבה, הדמות הראשית בסרט גילם השחקן המקסיקאי-אמריקאי אנתוני קווין, שכלל לא היה יווני, אך היטיב לגלם את דמותו של זורבה. את דמותו של בזיל, האורח האנגלי, גילם אלן בייטס.
את הסרט צילמו באתרים שונים באי כרתים, כולל בעיר חאניה, בחצי האי אקרוטירי ועוד. את הסצנה הכי מפורסמת מהסרט, זו של ריקוד הסירטאקי, צילמו בחוף של הכפר סטאברוס.
הנה קדימון הסרט:
https://youtu.be/hkuoaKtOZg8
"הריקוד של זורבה", הריקוד המפורסם שעל החוף "סירטאקי" על שיר הנושא:
https://youtu.be/2AzpHvLWFUM
ביוון הסירטקי הפך לריקוד עממי:
https://youtu.be/par4zqR6n80
את המוסיקה לסרט יצר המלחין היווני האגדי מיקיס תיאודורקיס:
https://youtu.be/QskFT7AaKH0
תמונות מההצגה זורבה היווני בתיאטרון הבימה:
https://youtu.be/eaPUkCU8ldc
והתמונה מהחוף עם מוזיקת זורבה היווני:
https://youtu.be/dzlcxN0lxSo
