לאחר שארנולד שנברג המציא את טכניקת ההלחנה של 12 הצלילים, המשיכו תלמידיו המצטיינים אנטון וברן ואלבן ברג לפתח את שורת הצלילים שלו - הסריה. המוסיקה הסריאלית שלהם הלכה והתפתחה ונעשתה חמורה ונוקשה בהוראות שלה יותר ויותר. בהדרגה החלו להחיל את הטכניקה הסריאלית לא רק על גבהי הצלילים, אלא גם על המקצבים, העוצמה ודרכי הפקת הצליל. המוסיקה הסריאלית של שנברג ותלמידיו הפכה ל"סריאליזם טוטאלי" - שיטה קפדנית וכמעט קיצונית בדרישותיה מהמלחינים ומהמאזינים.

היו מלחינים כמו פְּיֵיר בּוּלֶז, שהתפתחו מהמוסיקה הסריאלית החמורה הזו לסגנונות חדשים, כמו מוסיקה קונקרטית ומוסיקה אלקטרו-אקוסטית.


הנה וריאציות אופוס 27 של אנטון וברן משנת 1936 בביצוע גלן גולד:

https://youtu.be/F9WGuRresCs


היצירה גם בתווים:

https://youtu.be/5hZXpDGQ-0M


יצירה מ-1957 בשיטת הסריאליזם הטוטאלי מאת המלחין מילטון באביט:

http://youtu.be/HRJ_eUJACu8


קטע מהיצירה "הפטיש ללא אוּמָן" של פייר בולז:

http://youtu.be/h5MSVRDeslY?t=19s


והקונצ'רטו המופתי לכינור של אלבן ברג, לזכר מאנון גרופיוס, בתם של אלמה מאהלר ומייסד הבאוהאוס וולטר גרופיוס שמתה בגיל 18 - "לזכר מלאך":

https://youtu.be/ldvZ1EVUYxA?long=yes