שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם העגורים הנודדים למרחקים ועוצרים אצלנו?
העגורים (Cranes) הם משפחה של עופות גדולים עם צוואר ארוך ובעלי רגליים ארוכות. הם מהעופות הנודדים הכי מרשימים שיש.
אנו בישראל מכירים את העגורים האפורים היטב מעצירתם בארץ. הם עוצרים כאן בנדידתם דרומה לאפריקה לקראת החורף והשיבה באביב לאירופה.
האמת היא שהעגורים ממש מזכירים אותנו, בני האדם. במיוחד כשהם צורחים ללא הפסקה ולא נחים לרגע. כמונו הם גם חיים בזוגיות ומתחברים עם בני המין השני לכל חייהם. למינים שונים של עגוריים יש גינוני חיזור מרהיבים ולרוב הם גם ידועים בקנאותם זה לזה.
הנה העגורים שעוצרים באגמון החולה שבישראל בזמן הנדידה (עברית):
http://youtu.be/EStxNwP_tr8?t=7s
כתבת טלוויזיה בעברית על העגורים העוצרים בארץ במהלך הנדידה לאפריקה (עברית):
https://youtu.be/78E8Q8cjPZQ?long=yes
וסרטון ארוך באנגלית על נדידת העגורים:
http://youtu.be/dvC6xsacncA?long=yes
מהי אגדת העגורים של איביקוס?
סיפור העגורים של איביקוס (The Cranes of Ibykus) הוא אגדה יוונית עתיקה מרתקת, שעברה מדור לדור והפכה למטבע לשון המבטא ענישה בלתי צפויה. הסיפור מספר על איביקוס (Ibykus), משורר יווני מחונן שחי במאה ה-6 לפני הספירה. הוא יצא למסע לדלפי (Delphi) להשתתף בתחרויות המוזיקה והשירה המפורסמות.
בדרכו פגש איביקוס להקת עגורים נודדת, התייחס אליהם כאל חברים למסע, ביקש שגם הוא יזכה לקבלת פנים טובה כמותם. גורלו התהפך כאשר המשיך במסעו דרך יער מבודד, שם הותקף על ידי שני שודדים שארבו לו. חסר אונים מול תוקפיו, ברגעיו האחרונים הוא פנה אל העגורים שחגו מעליו, ביקש מהם להיות עדים למותו האכזרי.
הידיעה על מותו של איביקוס הגיעה לחבריו שהמתינו לו בסיראקוז (Syracuse). הם התאבלו על האובדן הטרגי, חיפשו דרכים לגלות את זהות הרוצחים בין ההמון הרב שהגיע לפסטיבל.
באירוע תיאטרלי שנערך בתיאטרון העתיק של סיראקוז, הופיעה מקהלה שגילמה את האריניות (Erinyes), אלות הנקמה היווניות העתיקות - ישויות מיתולוגיות רבות עוצמה שתפקידן לרדוף פושעים. המקהלה תיארה את האופן שבו האריניות רודפות חוטאים ללא מנוח והשאירה את הקהל המרותק שקוע בדממה מפחידה.
ברגע דרמטי, אחד הרוצחים שנכח בהצגה הבחין בלהקת עגורים שחלפה מעל התיאטרון. בתגובה ספונטנית של אשמה מצפונית, הוא קרא בקול: "הנה העגורים הנוקמים ששלח איביקוס!". תגובתו המפתיעה עוררה חשד מיידי בקרב הצופים. הרוצחים, מבוהלים מהסגרתם העצמית, נתפסו במהרה בידי הרשויות.
האגדה הזו משקפת תפיסה עמוקה על כוחו של המצפון האנושי, הנוקב באשמה עד שהאמת יוצאת לאור. היא מדגימה כיצד סודות אפלים מוצאים את דרכם החוצה בדרכים בלתי צפויות.
הסיפור זכה להדהוד תרבותי משמעותי לאורך הדורות ואף הפך במרוצת הדורות למטבע לשון. המשורר הגרמני פרידריך שילר (Friedrich Schiller) הנציח ב-1797 את האגדה בשירו המפורסם "Die Kraniche des Ibykus", שהעניק לסיפור העתיק משמעות חדשה בעידן הנאורות.
האגדה נשארת רלוונטית גם בימינו, מזכירה לנו שהמצפון האנושי נושא עמו את משקל מעשינו. היא מלמדת שאמת מוסרית, גם אם נסתרת זמנית, מוצאת דרכים מפתיעות להתגלות.
הנה סיפור העגורים שנקמו את נקמתו של איביקוס:
https://youtu.be/s5sZzReo6fM
תמונות ממופע באלט על סיפור עגורי איביקוס:
https://youtu.be/vU3Exmd5ues
בינה מספרת:
https://youtu.be/ERAn1UBDySk
עוד אגדה על עגורים:
https://youtu.be/7XpxfhfdpPg
מהו ריקוד העגורים?
ריקודי חיזור בטבע הם די נפוצים. מעופות דורסים ועד יענים, תיקנים וזבובים ואפילו דגים - נראה שכולם רוקדים!
אבל אצל העגורים (Cranes) הריקוד הוא ממש דרך חיים. טקס החיזור הריקודי שלהם הוא של זוגות עגורים, הרוקדים בתוך מחול משותף והמוני של זוגות שונים.
החל מהריקוד הראשון בני הזוג יבלו את כל חייהם ביחד והריקוד יהפוך לחלק מהבילוי הקבוע שלהם, לאורך כל ימות השנה.
בנוסף לריקודי החיזור הזוגיים בעונת החיזור, רוקדים העגורים בקבוצות משפחתיות ובקבוצות של המשפחה המורחבת.
יש חוקרים שרואים בריקוד בצוותא אמצעי שמחזק את הקשרים המשפחתיים שלהם, אולי קצת כמו שבני אדם נוהגים לרקוד בשמחות, רק בלי די ג'יי...
הנה העגורים המרקדים:
http://youtu.be/-o4xsvE1p-g
באלט של עגורים:
http://youtu.be/M8qprOG2LxY
וריקוד זוגי:
http://youtu.be/a_O40AC9EpM?t=8s
ריקוד עם רעש, מעין מועדון ריקודים עגורי:
http://youtu.be/yXUlP4ybLXQ?t=1m27s
ועגורים מרקדים ביפאן:
http://youtu.be/yslOGXjWo-k?t=18s
איך לקפל עגור מנייר?
העגור הוא מעבודות האוריגמי הכי מוכרות ואהובות. חושבים שזה קשה לעשות עגור מנייר? - ובכן, ממש לא..
הנה סרטון הדרכה לקיפול של עגור מנייר באוריגמי:
http://youtu.be/YOCyKlCL8EM
מדוע ציפורים עפות בצורת V?
לא רבים יודעים שציפורים עפות למרחקים בזכות פיזיקה פשוטה וחכמה, שהן אולי לא מבינות אבל למדו להשתמש בה במהלך האבולוציה והיא משמשת אותן היטב.
מדובר בצורת ה-V המוכרת, שניתן לראות בה עפות לא מעט להקות של ציפורים נודדות.
הטיסה, או המעוף בצורת V, הם תופעה שעוררה סקרנות במשך דורות. מחקרים מדעיים מודרניים גילו שלמבנה הזה יש יתרונות אווירודינמיים משמעותיים המאפשרים לציפורים לחסוך באנרגיה במהלך טיסות ארוכות.
אך מהו היתרון הגדול בצורה זו של טיסה, מבחינת הכוח הנדרש לתעופת הלהקה?
מדענים גילו כבר מזמן שכשציפור מניפה את כנפיה היא יוצרת מערבולת אוויר העולה מאחורי קצוות כנפיה. עם הזמן הובן שציפור שטסה מאחורי המובילה ובמעט הצידה, מרוויחה מהמערבולת הקטנה הזו.
מה הרווח של הציפור האחורית?
מסתבר שהציפור שמאחורי המובילה יכולה לנצל את זרם האוויר העולה שיצרה הציפור המובילה ובכך לחסוך בין 20 ל-30 אחוזים מהאנרגיה, כלומר הכוח שנדרש למעופה שלה.
וזו בדיוק הסיבה שהציפורים מסתדרות בזווית אלכסונית אחת ביחס לשנייה, כשכל אחת נהנית מהעזרה של זו שלפניה.
מחקר פורץ דרך שפורסם בכתב העת Nature ב-2014 עקב אחר מגלנים קירחים צפוניים (Northern Bald Ibis) באמצעות חיישנים וגילה שהציפורים מסנכרנות בדיוק את תנועת הכנפיים שלהן ואת המיקום המדויק שלהן ביחס לציפורים שלפניהן.
תוצאות המחקר הזה, אגב, הראו שהן לא רק שומרות על מיקום נכון אלא גם משנות את תזמון נפנוף הכנפיים במדויק כדי למקסם את היתרון האווירודינמי ולהימנע מאזורים שבהם זרם האוויר יורד.
הציפורים גם מחליפות את מיקומן בטיסה בצורת V כך שהעומס של הציפור המובילה, שאינה נהנית מחיסכון באנרגיה, יתחלק בין כל חברות הלהקה. זה מתרחש כשכל כמה זמן מחליפה ציפור אחרת את המובילה שהתעייפה וזו יכולה לעבור לאחור וליהנות מהכוח שמקנה ללהקה המובילה החדשה.
הטיסה בצורת ה-V מקלה גם על תקשורת ותיאום בתוך הלהקה. כל ציפור יכולה לראות את חברותיה ולשמור על מרחק ומיקום אופטימליים. המחקרים מצאו שציפורים נמצאות בטווח של כ-3 מטרים מהציפור שלפניהן, על מנת (כלומר כדי) להפיק את המירב מהיתרון האווירודינמי.
מעניין שלא כל מיני הציפורים משתמשים בשיטה הזו. לרוב נהנות מהשיטה הזו ציפורים גדולות, כמו אווזים (Geese), ברבורים (Swans), ברווזים (Ducks), חסידות (Storks), עגורים (Cranes) ומגלנים (Ibises) שטסות למרחקים בצורת V.
לעומתן, שציפורים קטנות יותר נוטות לטוס בלהקות צפופות וחסרות מבנה ברור.
ממצא נחמד ומעניין התגלה במחקר ב-2001, כשחוקרים אימנו שקנאים לעוף מאחורי סירה ממונעת, כדי לחקור את דפוסי הטיסה שלהם. בניסוי הזה הם הצליחו למדוד ישירות את התועלת האנרגטית של הטיסה במבנה ובכך התחזקה השערת הסיבה למעוף בצורת V.
הנה הסבר אווירודינמי של המעוף של להקת ציפורים בצורת V (מתורגם):
https://youtu.be/f_ocOobKq5Q?end=1m39s
הסבר נוסף באנגלית:
https://youtu.be/Ahm9x8QTQJk
והמחשה קצרה ויפה שמדגימה את היתרון של מבנה ה-V:
https://youtu.be/3N7iEEmmqdA

העגורים (Cranes) הם משפחה של עופות גדולים עם צוואר ארוך ובעלי רגליים ארוכות. הם מהעופות הנודדים הכי מרשימים שיש.
אנו בישראל מכירים את העגורים האפורים היטב מעצירתם בארץ. הם עוצרים כאן בנדידתם דרומה לאפריקה לקראת החורף והשיבה באביב לאירופה.
האמת היא שהעגורים ממש מזכירים אותנו, בני האדם. במיוחד כשהם צורחים ללא הפסקה ולא נחים לרגע. כמונו הם גם חיים בזוגיות ומתחברים עם בני המין השני לכל חייהם. למינים שונים של עגוריים יש גינוני חיזור מרהיבים ולרוב הם גם ידועים בקנאותם זה לזה.
הנה העגורים שעוצרים באגמון החולה שבישראל בזמן הנדידה (עברית):
http://youtu.be/EStxNwP_tr8?t=7s
כתבת טלוויזיה בעברית על העגורים העוצרים בארץ במהלך הנדידה לאפריקה (עברית):
https://youtu.be/78E8Q8cjPZQ?long=yes
וסרטון ארוך באנגלית על נדידת העגורים:
http://youtu.be/dvC6xsacncA?long=yes

סיפור העגורים של איביקוס (The Cranes of Ibykus) הוא אגדה יוונית עתיקה מרתקת, שעברה מדור לדור והפכה למטבע לשון המבטא ענישה בלתי צפויה. הסיפור מספר על איביקוס (Ibykus), משורר יווני מחונן שחי במאה ה-6 לפני הספירה. הוא יצא למסע לדלפי (Delphi) להשתתף בתחרויות המוזיקה והשירה המפורסמות.
בדרכו פגש איביקוס להקת עגורים נודדת, התייחס אליהם כאל חברים למסע, ביקש שגם הוא יזכה לקבלת פנים טובה כמותם. גורלו התהפך כאשר המשיך במסעו דרך יער מבודד, שם הותקף על ידי שני שודדים שארבו לו. חסר אונים מול תוקפיו, ברגעיו האחרונים הוא פנה אל העגורים שחגו מעליו, ביקש מהם להיות עדים למותו האכזרי.
הידיעה על מותו של איביקוס הגיעה לחבריו שהמתינו לו בסיראקוז (Syracuse). הם התאבלו על האובדן הטרגי, חיפשו דרכים לגלות את זהות הרוצחים בין ההמון הרב שהגיע לפסטיבל.
באירוע תיאטרלי שנערך בתיאטרון העתיק של סיראקוז, הופיעה מקהלה שגילמה את האריניות (Erinyes), אלות הנקמה היווניות העתיקות - ישויות מיתולוגיות רבות עוצמה שתפקידן לרדוף פושעים. המקהלה תיארה את האופן שבו האריניות רודפות חוטאים ללא מנוח והשאירה את הקהל המרותק שקוע בדממה מפחידה.
ברגע דרמטי, אחד הרוצחים שנכח בהצגה הבחין בלהקת עגורים שחלפה מעל התיאטרון. בתגובה ספונטנית של אשמה מצפונית, הוא קרא בקול: "הנה העגורים הנוקמים ששלח איביקוס!". תגובתו המפתיעה עוררה חשד מיידי בקרב הצופים. הרוצחים, מבוהלים מהסגרתם העצמית, נתפסו במהרה בידי הרשויות.
האגדה הזו משקפת תפיסה עמוקה על כוחו של המצפון האנושי, הנוקב באשמה עד שהאמת יוצאת לאור. היא מדגימה כיצד סודות אפלים מוצאים את דרכם החוצה בדרכים בלתי צפויות.
הסיפור זכה להדהוד תרבותי משמעותי לאורך הדורות ואף הפך במרוצת הדורות למטבע לשון. המשורר הגרמני פרידריך שילר (Friedrich Schiller) הנציח ב-1797 את האגדה בשירו המפורסם "Die Kraniche des Ibykus", שהעניק לסיפור העתיק משמעות חדשה בעידן הנאורות.
האגדה נשארת רלוונטית גם בימינו, מזכירה לנו שהמצפון האנושי נושא עמו את משקל מעשינו. היא מלמדת שאמת מוסרית, גם אם נסתרת זמנית, מוצאת דרכים מפתיעות להתגלות.
הנה סיפור העגורים שנקמו את נקמתו של איביקוס:
https://youtu.be/s5sZzReo6fM
תמונות ממופע באלט על סיפור עגורי איביקוס:
https://youtu.be/vU3Exmd5ues
בינה מספרת:
https://youtu.be/ERAn1UBDySk
עוד אגדה על עגורים:
https://youtu.be/7XpxfhfdpPg

ריקודי חיזור בטבע הם די נפוצים. מעופות דורסים ועד יענים, תיקנים וזבובים ואפילו דגים - נראה שכולם רוקדים!
אבל אצל העגורים (Cranes) הריקוד הוא ממש דרך חיים. טקס החיזור הריקודי שלהם הוא של זוגות עגורים, הרוקדים בתוך מחול משותף והמוני של זוגות שונים.
החל מהריקוד הראשון בני הזוג יבלו את כל חייהם ביחד והריקוד יהפוך לחלק מהבילוי הקבוע שלהם, לאורך כל ימות השנה.
בנוסף לריקודי החיזור הזוגיים בעונת החיזור, רוקדים העגורים בקבוצות משפחתיות ובקבוצות של המשפחה המורחבת.
יש חוקרים שרואים בריקוד בצוותא אמצעי שמחזק את הקשרים המשפחתיים שלהם, אולי קצת כמו שבני אדם נוהגים לרקוד בשמחות, רק בלי די ג'יי...
הנה העגורים המרקדים:
http://youtu.be/-o4xsvE1p-g
באלט של עגורים:
http://youtu.be/M8qprOG2LxY
וריקוד זוגי:
http://youtu.be/a_O40AC9EpM?t=8s
ריקוד עם רעש, מעין מועדון ריקודים עגורי:
http://youtu.be/yXUlP4ybLXQ?t=1m27s
ועגורים מרקדים ביפאן:
http://youtu.be/yslOGXjWo-k?t=18s

העגור הוא מעבודות האוריגמי הכי מוכרות ואהובות. חושבים שזה קשה לעשות עגור מנייר? - ובכן, ממש לא..
הנה סרטון הדרכה לקיפול של עגור מנייר באוריגמי:
http://youtu.be/YOCyKlCL8EM
עגורים

לא רבים יודעים שציפורים עפות למרחקים בזכות פיזיקה פשוטה וחכמה, שהן אולי לא מבינות אבל למדו להשתמש בה במהלך האבולוציה והיא משמשת אותן היטב.
מדובר בצורת ה-V המוכרת, שניתן לראות בה עפות לא מעט להקות של ציפורים נודדות.
הטיסה, או המעוף בצורת V, הם תופעה שעוררה סקרנות במשך דורות. מחקרים מדעיים מודרניים גילו שלמבנה הזה יש יתרונות אווירודינמיים משמעותיים המאפשרים לציפורים לחסוך באנרגיה במהלך טיסות ארוכות.
אך מהו היתרון הגדול בצורה זו של טיסה, מבחינת הכוח הנדרש לתעופת הלהקה?
מדענים גילו כבר מזמן שכשציפור מניפה את כנפיה היא יוצרת מערבולת אוויר העולה מאחורי קצוות כנפיה. עם הזמן הובן שציפור שטסה מאחורי המובילה ובמעט הצידה, מרוויחה מהמערבולת הקטנה הזו.
מה הרווח של הציפור האחורית?
מסתבר שהציפור שמאחורי המובילה יכולה לנצל את זרם האוויר העולה שיצרה הציפור המובילה ובכך לחסוך בין 20 ל-30 אחוזים מהאנרגיה, כלומר הכוח שנדרש למעופה שלה.
וזו בדיוק הסיבה שהציפורים מסתדרות בזווית אלכסונית אחת ביחס לשנייה, כשכל אחת נהנית מהעזרה של זו שלפניה.
מחקר פורץ דרך שפורסם בכתב העת Nature ב-2014 עקב אחר מגלנים קירחים צפוניים (Northern Bald Ibis) באמצעות חיישנים וגילה שהציפורים מסנכרנות בדיוק את תנועת הכנפיים שלהן ואת המיקום המדויק שלהן ביחס לציפורים שלפניהן.
תוצאות המחקר הזה, אגב, הראו שהן לא רק שומרות על מיקום נכון אלא גם משנות את תזמון נפנוף הכנפיים במדויק כדי למקסם את היתרון האווירודינמי ולהימנע מאזורים שבהם זרם האוויר יורד.
הציפורים גם מחליפות את מיקומן בטיסה בצורת V כך שהעומס של הציפור המובילה, שאינה נהנית מחיסכון באנרגיה, יתחלק בין כל חברות הלהקה. זה מתרחש כשכל כמה זמן מחליפה ציפור אחרת את המובילה שהתעייפה וזו יכולה לעבור לאחור וליהנות מהכוח שמקנה ללהקה המובילה החדשה.
הטיסה בצורת ה-V מקלה גם על תקשורת ותיאום בתוך הלהקה. כל ציפור יכולה לראות את חברותיה ולשמור על מרחק ומיקום אופטימליים. המחקרים מצאו שציפורים נמצאות בטווח של כ-3 מטרים מהציפור שלפניהן, על מנת (כלומר כדי) להפיק את המירב מהיתרון האווירודינמי.
מעניין שלא כל מיני הציפורים משתמשים בשיטה הזו. לרוב נהנות מהשיטה הזו ציפורים גדולות, כמו אווזים (Geese), ברבורים (Swans), ברווזים (Ducks), חסידות (Storks), עגורים (Cranes) ומגלנים (Ibises) שטסות למרחקים בצורת V.
לעומתן, שציפורים קטנות יותר נוטות לטוס בלהקות צפופות וחסרות מבנה ברור.
ממצא נחמד ומעניין התגלה במחקר ב-2001, כשחוקרים אימנו שקנאים לעוף מאחורי סירה ממונעת, כדי לחקור את דפוסי הטיסה שלהם. בניסוי הזה הם הצליחו למדוד ישירות את התועלת האנרגטית של הטיסה במבנה ובכך התחזקה השערת הסיבה למעוף בצורת V.
הנה הסבר אווירודינמי של המעוף של להקת ציפורים בצורת V (מתורגם):
https://youtu.be/f_ocOobKq5Q?end=1m39s
הסבר נוסף באנגלית:
https://youtu.be/Ahm9x8QTQJk
והמחשה קצרה ויפה שמדגימה את היתרון של מבנה ה-V:
https://youtu.be/3N7iEEmmqdA