שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך מייצרים עוגיות מזל?
מהי ההיסטוריה של עוגיות המקרונים?
ודאי ראיתם לא פעם את המקרונים (Macaroon), העוגיות הצבעוניות הקלאסיות שמככבות בכל חלון ראווה ופטיסרי בצרפת. גם בקונדיטוריות בעולם קשה להתחמק מהעוגיות העדינות והנפלאות, מלאות הטעם והצבעים המרהיבים הללו.
אבל הסיפור, למעשה, הוא מעט שונה. אם תחשבו על השם "מקרון", שמזכיר את שמה של פסטת המקרוני האיטלקית, כבר תבינו שיתכן שגם האיטלקים בתמונה.
ומה זה בתמונה? - המקרון נולד בעצם באיטליה, ככל הנראה בסביבות 1533 אצל קונדיטור איטלקי, שקרא לו "מקרוני". מכירים את בית מדיצ'י המפורסם? - אותה משפחה עשירה ופטרונית רבת שנים של אמנות ואמנים, מי שהצמיחה בין השאר מלכה צרפתית. ובכן, המשפחה המפורסמת מעורבת גם בעוגייה הזו.
אותו קונדיטור עבד אצלם, אבל הוא המציא את העוגייה האריסטוקרטית עצמה, ללא המילוי וללא ההכפלה שמאחסנת אותו. דרוש היה עוד מוח יצירתי, בדרך אל התהילה המתוקה.
הרעיון של המקרון הצרפתי, שאנו מכירים, עלה במוחו של הקונדיטור הצרפתי פייר דה פונטיין. בסביבות 1918, הוא החל למלא בין שתי עוגיות מקרוני, מילויים קרמיים שונים. כך נולד להיט פריזאי, המקרון הצרפתי, עוגיית הסנדוויץ' הצבעונית, בעלת המילוי הקרמי, או כמו שהיום מכנים אותה בצרפת - "מקרון פריזאי".
אבל למה פריזאי? - כי אם תבקשו בצרפת, במקומות שהם מחוץ לפריז, מקרון צרפתי, תקבלו לא פעם עוגיות מקרון במילויים אחרים ובצבעים אחרים. אם בעוגיית הסנדוויץ' הצבעונית חשקתם, זו עם המילוי הקרמי, עליכם לבקש "מקרון פריזאי".
הסיבה היא שבצרפת עוגיית המקרון היא כל עוגייה שעשויה מאגוזים טחונים, שקדים, קוקוס וכדומה, המעורבבים עם סוכר וחלבוני ביצים.
הנה תולדות המקרון:
https://youtu.be/mq539NxFinI
שף מומחה מספר כיצד הפכה העוגיה האיטלקית למעדן צרפתי:
https://youtu.be/_6t57V-N5Nw
כך מכינים אותם:
https://youtu.be/QxlawAHvwtU
ועוד צורת הכנה:
https://youtu.be/17-VOSJa3UM
מה הקשר של הפתי בר ללוח השנה?
הייתם מאמינים שכשאתם אוכלים ביסקוויט פתי בר, אתם אוכלים למעשה סוג של לוח שנה?
הפתי בר (Petit beurre), בעברית "החמאה הקטנה", שרובנו אוכלים מדי פעם, הוא ביסקוויט צרפתי שהומצא בשנת 1886 וזכה די מהר להצלחה ברחבי העולם.
אבל בפתי בר יש גם רעיון יצירתי וייחודי ולא כל כך ידוע. הביסקוויט הזה הוא מעין ייצוג של שנה קלנדרית שלימה.
יש בו 4 פינות המייצגות את ארבע העונות. 52 שיניים מסביב לייצור מספר השבועות בשנה (14 שיניים לאורך ו-10 לרוחב). על פני הביסקוויט תוכלו לספור בדיוק 24 חורים שהם 24 השעות ביממה.
הממציא הצרפתי לואי לה-פבר אוטיל הוציא אותו לשוק ב-1886. התחילה הוא לא רשם זכויות יוצרים על הרעיון שלו, אך משזכה הביסקוויט להצלחה אדירה העתיקו חברות רבות את המתכון שלו וגם את הצורה הייחודית שלואי המציא. רק שנתיים אחר כך, ב-1888, נרשם הביסקוויט בזכויות יוצרים וכדי לבדל אותו מאלו של המתחרים נתן לו לואי את השם "החמאה הקטנה המקורית" (Petit beurre).
התוצאה היא שבימינו ניתן להשיג את הפתי בר כמעט בכל פינה בעולם, באותה צורה ובטעמים מגוונים. רק השם משתנה. הגרמנים, למשל, קוראים להן עוגיות לייבניץ.
רבים יודעים שעוגיות הפתי בר הן מרכיב חובה בכדורי שוקולד שילדים אוהבים. הן מעולות גם בשכבות של עוגת ביסקוויטים. טחינת העוגיות מהפתי בר לאבקה דקה תהפוך אותן לבסיס מעולה בעוגות מוס וגבינה.
#משימה בלתי אפשרית
אם בארץ הפך השם פתיבר למותג מקומי של חברת אסם, חוכמת הפתי בר היא עולמית. אחת האגדות סביב הביסקוויט המפורסם היא שבלתי אפשרי לאכול 4 עוגיות פתי בר תוך דקה בלבד.
רבים ניסו ומנסים. האגדה אומרת שאיש לא הצליח. כמעט כולם מסיימים מובסים אל מול ערימת העוגיות היבשות. כי ברור שאם ניתן היה לשתות תוך כדי הדקה אולי ניתן היה לסיים 4 ב-60 שניות.
העניין הוא שהביסקוויטים הללו כל כך מייבשים את הפה שרבים מגלים שפשוט לא ניתן לבלוע את הגוש שנוצר בעת הלעיסה של הפתי בר.
אתם יכולים לנסות אבל לא לבד, עם כוס מים גדולה לידכם וכשאתם נזהרים שלא להחנק. בתיאבון!
הנה ביסקוויט הפתי בר:
https://youtu.be/jO9DfMLtslk
כך מייצרים את הפתי בר:
https://youtu.be/RzhmENuv5CE
דברים שאפשר להכין עם פתיבר:
https://youtu.be/4mRSyyUd6qY
משימת 4 העוגיות בדקה:
https://youtu.be/AYxeK41mrF0
נקניק שוקולד מבוסס על פתי בר:
https://youtu.be/Vn6mamvMexI
עוגת פתיבר ללא אפיה:
https://youtu.be/dQVp2MTmew8
והכינו פתי בר בבית:
https://youtu.be/pMOKEFM2hIg
מה מקורן של אוזני המן?
אוזני המן נולדו ממאכל שאינו יהודי אלא מאפה גרמני פופולארי. במקור הם היו עוגיות עממיות, מעין כיסוני פרג גרמניים בשם היידי "הוֹמֶן טָאש" או בגרמנית "מאָן טאַש" (mon tash), שפירושם "כיס פרג".
היהודים כינו אותן "אמאן טיש" והדרך הייתה קצרה לאמץ אותן לחג הפורים ולדמות את צורת האוזן המשונה שהם ראו בהן כדי להפוך אותן, בשיבוש על שיבוש, בכינוי העממי "אוזני המן".
מי שהציעו את השם 'אוזני המן' היו יהודי גרמניה ויהודי איטליה. מדרש אגדה יהודי מספר שהמן הרשע הגיע אל המלך כשהוא אבל וחפוי-ראש. אוזניו היו מקוטפות ומכאן "אוזני המן".
הנה סיפורם של ה"המנטאשן" או אוזני המן:
https://youtu.be/QUUZcsImNwI
כך מכינים אוזני המן (עברית):
https://youtu.be/joNmvNJap6g
ואזני המן לצד מאכלים יהודיים נוספים ומעולים:
https://youtu.be/qsOjuogpKZs
איך מייצרים עוגיות אוראו?
אוהבים עוגיות אוריאו? חשבתם פעם איך נוצרו עוגיות הסנדביץ' האהובות כל כך?
עוגיות אוראו (Oreo Cookies) הן עוגיות הסנדוויץ' הפופולאריות בעולם. משערים שמאות מיליארדים מהן נמכרו מאז השקתן ולפיכך הן העוגיות הנמכרות ביותר במאה ה-20. ביום לידתן, אי שם בפברואר 1912, היו העוגיות שת אוראו בעלות צורה של "תלולית" ושווקו בקופסת שימורים בעלת מכסה זכוכית שקוף שדרכו ניתן היה להביט בעוגיות שבקופסה. הן נמכרו אז בטעמי לימון וקרם. כיום, לשם השוואה, יש בעולם יותר מ-60 טעמים של אוראו.
רק ב-1952 שונתה צורת העוגיה לצורת הסנדוויץ' שיש לה היום. בארצות הברית יש מגוון גדול של מוצרי "אוראו", כולל גליליות, עוגות ואפילו מעדני חלב שבהם, כמו בעוגייה, שתי שכבות כהות בטעם שוקולד, וביניהן שכבת וניל לבנה.
ההשערה המקובלת לגבי מקור שמן של העוגיות, מתייחסת למילה Oreo, שמשמעותה ביוונית "הר" או "גבעה".
לאחר הכנתן נארזות העוגיות באריזה ומוכנסות לארגזים שיישלחו לחנויות.
כך מייצרים את עוגיות אוראו במפעל:
https://youtu.be/kJVxVAb-DVE
אולי תתקשו לייצר עוגיות קטנות שכאלה, אבל מה דעתכם על עוגת אוראו גדולה?
https://youtu.be/l7TT6DqyQKg
ופס הייצור של עוגיות אוריאו:
https://youtu.be/dp6WGrtAEnM
מה הן קוקיז, או עוגיות באינטרנט?
קוקי (Cookie), עוגייה בלעז, היא אוסף של אותיות ומספרים, המשמש באתר אינטרנט, כדי לעקוב אחרי גולש, לאימות זהותו ולאגירת מידע על אודותיו, כמו לדוגמה כדי לשמור על העדפות המשתמש באתר, כך. שניתן יהיה לשרתו טוב בפעמים הבאות שבהן יבקר באתר, על סמך העדפותיו מהפעם הראשונה.
העוגיה נוצרת על ידי השרת שבו מאוחסן האתר ומועברת לדפדפן של המשתמש ונשמרת בזיכרון המחשב שלו. בכל פעם שהגולש שב לאתר יוצר הדפדפן שלו קשר עם השרת והמחרוזת מוחזרת בחזרה אל השרת. כך מזהה השרת את המשתמש ויכול "לטפל" בו באופן מותאם.
חלק מהטיפול האישי, אגב, הוא בהתאמת פרסומות שמתאימות בדיוק לגולש. אם פעם נהגו לפרסם, למשל, מודעות לנשים בעיתוני נשים ובעיתונים כלכליים מודעות לאנשי עסקים, היום מאפשרות העוגיות לזהות מאפיינים מדויקים וספציפיים הרבה יותר של הגולש. אם הוא חיפש תוכן על כלב, העוגיה מאפשרת למערכת לזהות שיש לו ככל הנראה כלב ומתאימה לו פרסומות למוצרים מעולם הכלבים, כמו מוצרי כלבים, מזון לכלבים וכדומה.
מכיוון שהן עוקבות אחר התנהגות הדפדפן והמשתמש, ישנם רבים הרואים בעוגיות מקור לדאגה בהקשר לפרטיות באינטרנט. עם זאת העוגיה אינה תכנית מחשב שיכולה לפעול אלא פשוט מחרוזת של מספרים.
ניתן אמנם החליט שלא להשתמש בעוגיות, אך חסימה שלהן יכולה לא פעם לגרום לכך שאתרי אינטרנט מסוימים לא יפעלו כראוי. אחת הדוגמאות היא של עגלת קניות באתרי קניות. ללא עוגיות לא יוכל המשתמש לאסוף את הפריטים שבחר באתר לקניה ולמעשה לא יוכל לקנות יותר מפריט בודד בכל קניה.
הנה ההסבר של קוקיז:
https://youtu.be/I01XMRo2ESg
ופירוט באנימציה:
https://youtu.be/IPQhME1UYQU
איך מכינים עוגיות מזל סיניות?
אכלתם פעם עוגיית מזל במסעדה סינית? איך הן נוצרו?
עוגיות מזל (Fortune Cookies) סיניות מכילות פתק עם מחשבה חכמה או איזה שהוא לקח לחיים. את עוגיות המזל מכינים מבצק. את הבצק מכינים מסוכר, צבע מאכל זהוב, שומן ירקות וחומר מעבה, עם מים וקמח חיטה. מכונה מכינה מהתערובת הדלילה מעין משטחים קטנים. מכונה נוספת משטחת אותם ושולחת אותם לאפייה קטלה ולמכונה שתניח עליהם את הפתקים המפורסמים ותסגור את העוגיות על הפתקים. יש 5000 עתידות שונים בפתקים ובכל יום נוצרים במפעל הזה 4 מיליון עוגיות מזל!
עכשיו נארזות עוגיות במזל באריזה פלסטיק שקופה ומכונה חותכת את האריזה לכל עוגיה לבד וסוגרת אותה. מיון אחרון של העוגיות, כדי להוציא עוגיות מזל שבורות (הן הרי עלולות לעשות "מזל רע") והן נארזות בארגזים, עם דחיסה עדינה, כדי שייכנסו לארגזים בדיוק...
מזל טוב ובתיאבון!
הנה סרטון שמראה את הכנת עוגיות המזל במפעל:
https://youtu.be/qh_iYWyWGps
כך מייצרים את עוגיית המזל במפעל ביתי לא גדול בסין:
https://youtu.be/T7nUvdvTwqk
כך עוגיות מזל מיוצרות ברובע הסיני בסן פרנסיסקו שבארה"ב:
https://youtu.be/bQ4IdQ0uB9o
וכך יוצרים בבית:
https://youtu.be/vPWy3u6beFY
אכלתם פעם עוגיית מזל במסעדה סינית? איך הן נוצרו?
עוגיות מזל (Fortune Cookies) סיניות מכילות פתק עם מחשבה חכמה או איזה שהוא לקח לחיים. את עוגיות המזל מכינים מבצק. את הבצק מכינים מסוכר, צבע מאכל זהוב, שומן ירקות וחומר מעבה, עם מים וקמח חיטה. מכונה מכינה מהתערובת הדלילה מעין משטחים קטנים. מכונה נוספת משטחת אותם ושולחת אותם לאפייה קטלה ולמכונה שתניח עליהם את הפתקים המפורסמים ותסגור את העוגיות על הפתקים. יש 5000 עתידות שונים בפתקים ובכל יום נוצרים במפעל הזה 4 מיליון עוגיות מזל!
עכשיו נארזות עוגיות במזל באריזה פלסטיק שקופה ומכונה חותכת את האריזה לכל עוגיה לבד וסוגרת אותה. מיון אחרון של העוגיות, כדי להוציא עוגיות מזל שבורות (הן הרי עלולות לעשות "מזל רע") והן נארזות בארגזים, עם דחיסה עדינה, כדי שייכנסו לארגזים בדיוק...
מזל טוב ובתיאבון!
הנה סרטון שמראה את הכנת עוגיות המזל במפעל:
https://youtu.be/qh_iYWyWGps
כך מייצרים את עוגיית המזל במפעל ביתי לא גדול בסין:
https://youtu.be/T7nUvdvTwqk
כך עוגיות מזל מיוצרות ברובע הסיני בסן פרנסיסקו שבארה"ב:
https://youtu.be/bQ4IdQ0uB9o
וכך יוצרים בבית:
https://youtu.be/vPWy3u6beFY
ודאי ראיתם לא פעם את המקרונים (Macaroon), העוגיות הצבעוניות הקלאסיות שמככבות בכל חלון ראווה ופטיסרי בצרפת. גם בקונדיטוריות בעולם קשה להתחמק מהעוגיות העדינות והנפלאות, מלאות הטעם והצבעים המרהיבים הללו.
אבל הסיפור, למעשה, הוא מעט שונה. אם תחשבו על השם "מקרון", שמזכיר את שמה של פסטת המקרוני האיטלקית, כבר תבינו שיתכן שגם האיטלקים בתמונה.
ומה זה בתמונה? - המקרון נולד בעצם באיטליה, ככל הנראה בסביבות 1533 אצל קונדיטור איטלקי, שקרא לו "מקרוני". מכירים את בית מדיצ'י המפורסם? - אותה משפחה עשירה ופטרונית רבת שנים של אמנות ואמנים, מי שהצמיחה בין השאר מלכה צרפתית. ובכן, המשפחה המפורסמת מעורבת גם בעוגייה הזו.
אותו קונדיטור עבד אצלם, אבל הוא המציא את העוגייה האריסטוקרטית עצמה, ללא המילוי וללא ההכפלה שמאחסנת אותו. דרוש היה עוד מוח יצירתי, בדרך אל התהילה המתוקה.
הרעיון של המקרון הצרפתי, שאנו מכירים, עלה במוחו של הקונדיטור הצרפתי פייר דה פונטיין. בסביבות 1918, הוא החל למלא בין שתי עוגיות מקרוני, מילויים קרמיים שונים. כך נולד להיט פריזאי, המקרון הצרפתי, עוגיית הסנדוויץ' הצבעונית, בעלת המילוי הקרמי, או כמו שהיום מכנים אותה בצרפת - "מקרון פריזאי".
אבל למה פריזאי? - כי אם תבקשו בצרפת, במקומות שהם מחוץ לפריז, מקרון צרפתי, תקבלו לא פעם עוגיות מקרון במילויים אחרים ובצבעים אחרים. אם בעוגיית הסנדוויץ' הצבעונית חשקתם, זו עם המילוי הקרמי, עליכם לבקש "מקרון פריזאי".
הסיבה היא שבצרפת עוגיית המקרון היא כל עוגייה שעשויה מאגוזים טחונים, שקדים, קוקוס וכדומה, המעורבבים עם סוכר וחלבוני ביצים.
הנה תולדות המקרון:
https://youtu.be/mq539NxFinI
שף מומחה מספר כיצד הפכה העוגיה האיטלקית למעדן צרפתי:
https://youtu.be/_6t57V-N5Nw
כך מכינים אותם:
https://youtu.be/QxlawAHvwtU
ועוד צורת הכנה:
https://youtu.be/17-VOSJa3UM
הייתם מאמינים שכשאתם אוכלים ביסקוויט פתי בר, אתם אוכלים למעשה סוג של לוח שנה?
הפתי בר (Petit beurre), בעברית "החמאה הקטנה", שרובנו אוכלים מדי פעם, הוא ביסקוויט צרפתי שהומצא בשנת 1886 וזכה די מהר להצלחה ברחבי העולם.
אבל בפתי בר יש גם רעיון יצירתי וייחודי ולא כל כך ידוע. הביסקוויט הזה הוא מעין ייצוג של שנה קלנדרית שלימה.
יש בו 4 פינות המייצגות את ארבע העונות. 52 שיניים מסביב לייצור מספר השבועות בשנה (14 שיניים לאורך ו-10 לרוחב). על פני הביסקוויט תוכלו לספור בדיוק 24 חורים שהם 24 השעות ביממה.
הממציא הצרפתי לואי לה-פבר אוטיל הוציא אותו לשוק ב-1886. התחילה הוא לא רשם זכויות יוצרים על הרעיון שלו, אך משזכה הביסקוויט להצלחה אדירה העתיקו חברות רבות את המתכון שלו וגם את הצורה הייחודית שלואי המציא. רק שנתיים אחר כך, ב-1888, נרשם הביסקוויט בזכויות יוצרים וכדי לבדל אותו מאלו של המתחרים נתן לו לואי את השם "החמאה הקטנה המקורית" (Petit beurre).
התוצאה היא שבימינו ניתן להשיג את הפתי בר כמעט בכל פינה בעולם, באותה צורה ובטעמים מגוונים. רק השם משתנה. הגרמנים, למשל, קוראים להן עוגיות לייבניץ.
רבים יודעים שעוגיות הפתי בר הן מרכיב חובה בכדורי שוקולד שילדים אוהבים. הן מעולות גם בשכבות של עוגת ביסקוויטים. טחינת העוגיות מהפתי בר לאבקה דקה תהפוך אותן לבסיס מעולה בעוגות מוס וגבינה.
#משימה בלתי אפשרית
אם בארץ הפך השם פתיבר למותג מקומי של חברת אסם, חוכמת הפתי בר היא עולמית. אחת האגדות סביב הביסקוויט המפורסם היא שבלתי אפשרי לאכול 4 עוגיות פתי בר תוך דקה בלבד.
רבים ניסו ומנסים. האגדה אומרת שאיש לא הצליח. כמעט כולם מסיימים מובסים אל מול ערימת העוגיות היבשות. כי ברור שאם ניתן היה לשתות תוך כדי הדקה אולי ניתן היה לסיים 4 ב-60 שניות.
העניין הוא שהביסקוויטים הללו כל כך מייבשים את הפה שרבים מגלים שפשוט לא ניתן לבלוע את הגוש שנוצר בעת הלעיסה של הפתי בר.
אתם יכולים לנסות אבל לא לבד, עם כוס מים גדולה לידכם וכשאתם נזהרים שלא להחנק. בתיאבון!
הנה ביסקוויט הפתי בר:
https://youtu.be/jO9DfMLtslk
כך מייצרים את הפתי בר:
https://youtu.be/RzhmENuv5CE
דברים שאפשר להכין עם פתיבר:
https://youtu.be/4mRSyyUd6qY
משימת 4 העוגיות בדקה:
https://youtu.be/AYxeK41mrF0
נקניק שוקולד מבוסס על פתי בר:
https://youtu.be/Vn6mamvMexI
עוגת פתיבר ללא אפיה:
https://youtu.be/dQVp2MTmew8
והכינו פתי בר בבית:
https://youtu.be/pMOKEFM2hIg
אוזני המן נולדו ממאכל שאינו יהודי אלא מאפה גרמני פופולארי. במקור הם היו עוגיות עממיות, מעין כיסוני פרג גרמניים בשם היידי "הוֹמֶן טָאש" או בגרמנית "מאָן טאַש" (mon tash), שפירושם "כיס פרג".
היהודים כינו אותן "אמאן טיש" והדרך הייתה קצרה לאמץ אותן לחג הפורים ולדמות את צורת האוזן המשונה שהם ראו בהן כדי להפוך אותן, בשיבוש על שיבוש, בכינוי העממי "אוזני המן".
מי שהציעו את השם 'אוזני המן' היו יהודי גרמניה ויהודי איטליה. מדרש אגדה יהודי מספר שהמן הרשע הגיע אל המלך כשהוא אבל וחפוי-ראש. אוזניו היו מקוטפות ומכאן "אוזני המן".
הנה סיפורם של ה"המנטאשן" או אוזני המן:
https://youtu.be/QUUZcsImNwI
כך מכינים אוזני המן (עברית):
https://youtu.be/joNmvNJap6g
ואזני המן לצד מאכלים יהודיים נוספים ומעולים:
https://youtu.be/qsOjuogpKZs
עוגיות
אוהבים עוגיות אוריאו? חשבתם פעם איך נוצרו עוגיות הסנדביץ' האהובות כל כך?
עוגיות אוראו (Oreo Cookies) הן עוגיות הסנדוויץ' הפופולאריות בעולם. משערים שמאות מיליארדים מהן נמכרו מאז השקתן ולפיכך הן העוגיות הנמכרות ביותר במאה ה-20. ביום לידתן, אי שם בפברואר 1912, היו העוגיות שת אוראו בעלות צורה של "תלולית" ושווקו בקופסת שימורים בעלת מכסה זכוכית שקוף שדרכו ניתן היה להביט בעוגיות שבקופסה. הן נמכרו אז בטעמי לימון וקרם. כיום, לשם השוואה, יש בעולם יותר מ-60 טעמים של אוראו.
רק ב-1952 שונתה צורת העוגיה לצורת הסנדוויץ' שיש לה היום. בארצות הברית יש מגוון גדול של מוצרי "אוראו", כולל גליליות, עוגות ואפילו מעדני חלב שבהם, כמו בעוגייה, שתי שכבות כהות בטעם שוקולד, וביניהן שכבת וניל לבנה.
ההשערה המקובלת לגבי מקור שמן של העוגיות, מתייחסת למילה Oreo, שמשמעותה ביוונית "הר" או "גבעה".
לאחר הכנתן נארזות העוגיות באריזה ומוכנסות לארגזים שיישלחו לחנויות.
כך מייצרים את עוגיות אוראו במפעל:
https://youtu.be/kJVxVAb-DVE
אולי תתקשו לייצר עוגיות קטנות שכאלה, אבל מה דעתכם על עוגת אוראו גדולה?
https://youtu.be/l7TT6DqyQKg
ופס הייצור של עוגיות אוריאו:
https://youtu.be/dp6WGrtAEnM
קוקי (Cookie), עוגייה בלעז, היא אוסף של אותיות ומספרים, המשמש באתר אינטרנט, כדי לעקוב אחרי גולש, לאימות זהותו ולאגירת מידע על אודותיו, כמו לדוגמה כדי לשמור על העדפות המשתמש באתר, כך. שניתן יהיה לשרתו טוב בפעמים הבאות שבהן יבקר באתר, על סמך העדפותיו מהפעם הראשונה.
העוגיה נוצרת על ידי השרת שבו מאוחסן האתר ומועברת לדפדפן של המשתמש ונשמרת בזיכרון המחשב שלו. בכל פעם שהגולש שב לאתר יוצר הדפדפן שלו קשר עם השרת והמחרוזת מוחזרת בחזרה אל השרת. כך מזהה השרת את המשתמש ויכול "לטפל" בו באופן מותאם.
חלק מהטיפול האישי, אגב, הוא בהתאמת פרסומות שמתאימות בדיוק לגולש. אם פעם נהגו לפרסם, למשל, מודעות לנשים בעיתוני נשים ובעיתונים כלכליים מודעות לאנשי עסקים, היום מאפשרות העוגיות לזהות מאפיינים מדויקים וספציפיים הרבה יותר של הגולש. אם הוא חיפש תוכן על כלב, העוגיה מאפשרת למערכת לזהות שיש לו ככל הנראה כלב ומתאימה לו פרסומות למוצרים מעולם הכלבים, כמו מוצרי כלבים, מזון לכלבים וכדומה.
מכיוון שהן עוקבות אחר התנהגות הדפדפן והמשתמש, ישנם רבים הרואים בעוגיות מקור לדאגה בהקשר לפרטיות באינטרנט. עם זאת העוגיה אינה תכנית מחשב שיכולה לפעול אלא פשוט מחרוזת של מספרים.
ניתן אמנם החליט שלא להשתמש בעוגיות, אך חסימה שלהן יכולה לא פעם לגרום לכך שאתרי אינטרנט מסוימים לא יפעלו כראוי. אחת הדוגמאות היא של עגלת קניות באתרי קניות. ללא עוגיות לא יוכל המשתמש לאסוף את הפריטים שבחר באתר לקניה ולמעשה לא יוכל לקנות יותר מפריט בודד בכל קניה.
הנה ההסבר של קוקיז:
https://youtu.be/I01XMRo2ESg
ופירוט באנימציה:
https://youtu.be/IPQhME1UYQU
