שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו מחשב בעצם? האם כל דבר אלקטרוני הוא מחשב?
דומה שבעולם המודרני מחשבים נמצאים בכל מקום. אין תעשיה, תחום או עבודה שלא כוללים מגע כלשהו עם מחשבים. ממחשב ביתי, לפטופ, סמארטפון, טאבלט או שעון חכם ועד מחשב העל הכי חזק בעולם, רכיב ממוחשב מסוג "אינטרנט של הדברים" (IOT) שהוטמע בתוך בגד או מקרר או אפילו רובוט ועד מחשב ששולט במכונית אוטונומית או מנווט חללית לכוכב לכת רחוק - כולם הם סוג של מחשבים.
#כדי שמכשיר ייחשב בתור מחשב הוא צריך לענות על כמה תנאים או כמה משימות:
#קלט (Input)
מחשב צריך להיות מסוגל לקבל מידע מהמשתמש
#איחסון (Storage)
המחשב שומר ומאחסן מידע ויודע לשחזר אותו
#עיבוד (Processing)
אין כמו המחשב בלעבד נתונים בצורות ושיטות שונות, מהירות ומתוחכמות
#פלט (Output)
המחשב פולט בסופו של דבר את התוצאות, אם על מסך, בהדפסה, בשליטה על מכשיר, או בשליחת נתונים למשתמש.
תרגיל למחשבה
===========
האם כספומט הוא מחשב? - בדקו אם לדעתכם הוא מבצע את ארבעת התנאים שלמעלה.
ומטוס קרב - האם הוא מחשב? ומכשיר רדיו? והאם המיקסר שבמטבח הוא מחשב?
מה הופך מחשב למחשב? (מתורגם)
https://youtu.be/mCq8-xTH7jA
כל סוגי וגדלי המחשבים הקיימים:
https://youtu.be/uD0acIhi8xE
המחשב השולחני והמובילים בו לאורך השנים:
https://youtu.be/6OnnoSiRxWE
שעון חכם אפילו לילדים:
https://youtu.be/nFeEfZ-o9C8
מגוון המחשבים ו"האינטרנט של הדברים" (IOT) של חברת ASUS:
https://youtu.be/bQ1ASdMSo5w
ומחשב העל הסיני שנכון ל-2021 הוא המחשב החזק ביותר בעולם:
https://youtu.be/-eQ7zgwgTdI
מה היה במיוחד במחשב NeXT?
זה קרה כשהמנכ"ל האגדי ואחד משני המייסדים של Apple, סטיב ג'ובס, נזרק מהחברה שהוא הקים והוא זה שקבע את ה-DNA שלה. ג'ובס, שדירקטוריון החברה בעט אותו החוצה, עשה את המעשה הכי הגיוני בעיניו והקים חברת מחשבים חדשה (על הדרך אגב, הוא קנה חברת אנימציה קטנה ושמה Pixar ועתיד להפוך אותה לאימפריה, אבל זה סיפור אחר).
נחזור לענייננו, היזם הבלתי נלאה הקים את חברת המחשבים NeXT. הוא הבטיח לעצמו ולעולם שיתחרה בחברה אותה הקים ושהלכה לדעתו לכיוון שגוי ולכישלון.
הוא צדק. בזמן ש-Apple הולכת וצוללת בהכנסותיה ובמכירות המחשבים שהיא מנפיקה, כשמנכ"לים בה מתחלפים בקצב של דו"ח שנתי לבורסה ומחברה חדשנית ומובילה היא הופכת לחברת נישה כושלת ומדממת, "נקסט" החדשנית מבריקה בפיתוחים ובטכנולוגיה, אבל במקביל, גם היא לא מתרוממת במכירות.
כי עם כל ביצועיו המרשימים, ה”קובייה”, המחשב האישי והעיקרי של חברת NeXT, הפך גם הוא ל"פלופ" של עולם המחשבים באותם ימים. הוא היה עוצמתי אמנם ומרשים בביצועיו, אבל כמעט ולא נמכר. הסיבות היו בעיקר מחירו הלא הגיוני, 6,500 דולר ליחידה, אך גם האיטיות הבלתי סבירה של הכונן האופטי שהותקן בו.
השינוי מגיע בשנת 1996, כש-NeXT נרכשת בידי חברת Apple, במחיר של 400 מיליון דולר. ג'ובס, ששב לעבוד תחת Apple, מבין שזו הזדמנות ואולי גם הדרך של אפל להביע אמון בדרך המקורית שהוא הוביל. בחזרה בביתו הטבעי, הוא מתמרן ומוביל להדחתו של המנכ"ל גיל אמיליו ושנה אחרי שובו אליה, הוא שב לאחוז במושכות של חברת "אפל".
הוא מתעקש אגב על שכר מיוחד וחסר תקדים לעצמו - דולר אחד בשנה.... לא בדיחה.
די מהר יהפכו צעדי הרכישה והחזרת ג'ובס לכיסא המנכ"ל לנקודת המפנה ההיסטורית של Apple, ולמעשה עבור כל עולם הטכנולוגיה.
אבל מה שמעניין הוא שהטכנולוגיה והמחשוב של NeXT לא היו כישלונות טכנולוגיים, אלא למעשה העתיד של Apple. כי כשאפל קנתה את נקסט וזכתה בסטיב ג'ובס, היא רכשה בחבילה עוד יהלום מנצנץ.
יחד עם ג'ובס, שמכיסא המנכ"ל עתיד להפוך אותה לחברה המצליחה בהיסטוריה, "אפל" אחזה עתה במערכת ההפעלה של NeXT. ומערכת ההפעלה הזו עתידה להפוך לבסיס של מערכות ההפעלה העתידיות של המק המודרני ולימים ייצאו כל מחשבי המק החדשים כשהיא מערכת ההפעלה שלהם. כיום, רצים על מערכת ההפעלה של NeXT כל מחשבי המק בעולם.
בדיעבד ומרגע ששב לכור מחצבתו ב-Apple, ג'ובס המבריק לא יפסיק להוביל את אפל להתחדשות. הוא יכריז על קו מחשבי ה-iMac המהפכניים (אין כונן דיסקטים!) ואחרי שיבסס אותו וקו מקביל של מחשבי פרימיום יקרים ובעלי ביצועי-על, הוא יתפנה לסדרה מוצרים שיחוללו מהפכות של ממש. זה יתחיל מהאייפוד, נגן קבצי המוסיקה שיהפוך לאולטרה ווקמן של המאה ה-21, הוא יצויד בתוכנת iTunes שתייצר שוק עולמי של מוסיקה מקוונת, אז יבוא האייפון, שאחריו הטלפון כבר לא יהיה רק טלפון, האייפד ועוד. כל אלו מוצרים שיהפכו את אפל לאימפריה חסרת תקדים בהיסטוריה של התעשייה והטכנולוגיה.
הנה סרטון קצר על דרכו של סטיב ג'ובס, מייסד חברת Next:
http://youtu.be/1u6-9drcDF0
סטיב ג'ובס עצמו מציג את הדגמים החדשים ב-1990:
https://youtu.be/d76GBkG3oyM
וסרט תיעודי על האופי המרתק והדרך המופלאה של האיש והג'ובס:
https://youtu.be/pnoeSvHAJ9I?long=yes
מהי מהפכת המידע?
האינטרנט (Internet) מסתמן כבר עתה כמחולל המהפכה הגדולה ביותר מאז המהפכה התעשייתית. אולי קשה להאמין אבל יותר תוכן נוצר כיום ביומיים בלבד, מאשר בכל השנים מאז שחר האנושות ועד שנת 2003.
מהפכה המידע זו שבה אנו חיים מאופיינת במידע עצום שעומד לרשותנו. זוהי ממש התפוצצות מידע. היא כוללת אינסוף אתרי אינטרנט, מקורות מידע, ערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו, פודקסטים, בלוגים, רשתות חברתיות ונגישות אינסופית לכל מה שנחפש.
כמו המהפכה הקודמת הזו, גם "מהפכת המידע" משפיעה על הכלכלה, החברה והטכנולוגיה. בעידן שבו שולט המידע אין גבולות, אין משטרים ואין צבאות שיכולים לחסום את המידע מלהגיע גם אל אזרחי המדינות הסגורות והטוטליטריות ביותר. הידע הולך ומתפזר מבעלי הכוח אל האזרח הקטן. גם את מה שמנסים להסתיר, יש מי שחושפים במהירות ומגלים לציבור..
מהפכת המידע יצרה מצב שבו המידע נמצא בקצות אצבעותינו. מידע נגיש הופך למרכיב חשוב מאד בכל צד בחיינו והעובדה שהוא בהישג יד מפחיתה מכוחם של מי שהחזיקו בו בעבר ושחררו רק את מה שרצו שהציבור יידע.
האינטרנט משנה את הכלכלה בדרך בלתי נתפסת, מחליף אליטות מקצועיות, כלכליות ומדיניות, משנה את פני התקשורת בעולם כולו ומייצר מהפכות דוגמת "האביב הערבי" שממוטט משטרים בני עשרות שנים.
האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי, הוא הפך למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, הבידור, החדשות והידע של רוב העולם המודרני. החברים בעידן המידע מפוזרים בעולם כולו. מביתנו שבכפר הגלובאלי אנו פוגשים או יכולים לפגוש המוני חברים שיושבים אלפי קילומטרים מאיתנו.
בשנים שמאז המצאת הרשת הלכו כמויות המידע המופץ בעולם וגדלו באופן מהיר ומדהים. מאגרי המידע העצומים שנוצרו מאפשרים לגופים מדעיים ועסקיים לעשות בהם שימושים חכמים וליצור בעזרתם טכנולוגיות חדשות.
גם אנשים פרטיים נגישים למידע רב ומגוון ומנועי חיפוש חכמים וקלים לשימוש, מאפשרים לכל אחד למצוא כמעט מיידית כל מידע שנחוץ לו. כך יכול כל אדם ליצור בעצמו מידע, ידע וקידמה.
הדמוקרטיזציה בכוחו של הפרט שהקנתה רשת האינטרנט הביאה לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר ולזכות בהצלחה בעצמם.
כמו מהפכות קודמות בהתפתחות האנושות, גם מהפכת המידע יוצרת קפיצה למין האנושי, אל עבר עידן חדש ומסעיר.
הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):
http://youtu.be/21eFwbb48sE
אפילו אזרחים במדינות סגורות כמו סין נגישים לאוטוסטרדת המידע (מתורגם):
http://youtu.be/GwdpKKQY2z8
ושימו לב מה הרשת עשתה לעיתונות ולחדשות ברדיו ובטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/1Fd150XNCR8
מה זה תיכנות וקידוד?
אם שאלתם את עצמכם פעם מה זה תִּכְנוּת (Programming או Coding) הרי שאתם לא לבד.
תכנות הוא סדרת הוראות שמגדירות התנהגות. על תוכנית מחשב להיות טובה, אלגנטית, יעילה ונוחה לתחזוקה.
אבל התייחסות כזו היא בעיקר לכתיבת הקוד ונוטה להיות כללית מדי. אנו רואים בתכנות ביטוי של לוגיקה. בכלל, לצורך תכנות, הליך שכולל גם תכנון והבנה מעמיקה ומגוונת בתחום הפיתוח, נדרשת מומחיות בלא מעט נושאים, כולל בתחום היישום, באלגוריתמיקה וכמובן וככל הנראה בראש ובראשונה - בעולם של הלוגיקה.
התחום הזה דומה למתמטיקה ולכן לא מעט אנשים אומרים שתכנות הוא מתמטיקה יישומית. כי אם עולם הלוגיקה כולל את המתמטיקה והתכנות, המתמטיקה היא הצד התיאורטי שלו, בעוד שהתכנות הוא הצד המעשי, הפרקטי של הלוגיקה.
חברות גם מניחות שמתמטיקאים טובים יהיו מתכנתים ומהנדסי תוכנה מצוינים וגם אם מתמטיקה ברמה גבוהה לא הכרחית לתכנות, זה אכן בדרך כלל כך.
כבר שנים שמתנהל ויכוח על מהות התכנות - האם כתיבה של תכניות מחשב טובות היא יותר הנדסה, יותר אומנות, או אמנות של ממש. כנראה שפיתוח כולל את שלושת העולמות הללו ושמתכנת מצוין הוא גם בעל מקצוע טוב, גם בעל יכולת הנדסית משמעותית וגם אמן של קוד.
ואכן, בעולם של המתכנתים יש אבחנה מסוימת בין programming, בעברית תִּכְנוּת, שזו דרך החשיבה לפתרון בעיות ברמה היותר מופשטת וייתכן אף בלי ידע בשפת תוכנה ספציפית, לבין coding שזה קִידּוּד והוא יותר החלק הטכני יותר של כתיבת הקוד ומחייב ללמוד את התחביר, ה-Syntax של השפה שבה ייכתב הקוד שלך.
רבים בתחום אומרים שאם למדת "פרוגרמינג", כלומר תכנות, יהיה לך קל מאוד ללמוד "קודינג", שזה קידוד. זו הסיבה שלמתכנתים אמיתיים כל כך קל ללמוד שפות תכנות חדשות וזו כנראה גם הסיבה שמנהיגי העולם החדשים הם מי שהיו מתכנתים מצוינים. התכנות ברמה הגבוהה שלו מסייע לבנות יכולת מנטלית גבוהה שדרושה להנהיג ולפרוץ למקומות חדשים.
להיכרות עם עולם התיכנות היכנסו לתגית "תכנות".
הנה העולם של המתכנתים (מתורגם):
https://youtu.be/tSysNQFUf2g
בעולם הפיתוח יש לא מעט שמבחינים בין מתכנת programmer למקודד coder:
https://youtu.be/CIRGjwYgdT4
אפילו בסמארטפון אפשר לקודד:
https://youtu.be/Cmq3TrS3ccU
סרט יותר ארוך על עולם התיכנות:
https://youtu.be/dU1xS07N-FA?long=yes
וראיון עם איש מחשבים על תכנות בעולם ההייטק (עברית):
https://youtu.be/MWuPuu2c1Y8?long=yes
מהם סוסים טרויאניים בעולם המחשבים והרפואה?
סוס טרויאני (Trojan Horse) הוא הכינוי ל"פוגען" מודרני, כלי תוכנה מזיק, הנפוץ לצערנו בעולם התוכנה והאינטרנט.
סוס טרויאני בעולם המחשבים הוא תוכנה שמתחזה לתוכנה מועילה, אבל בעצם מתגלה בהמשך כמזיקה.
הוא נקרא כמובן על שם סוס העץ הידוע מהסיפור המיתולוגי של מלחמת טרויה. משם בא הרעיון של דבר שנראה לכאורה תמים, בעוד שלמעשה הוא עתיד להסב נזקים. למעשה, הטריק היווני הקדום הזה הוא רלוונטי היום יותר מאי-פעם ולא נעלם מחיינו בעידן המודרני.
בדרך כלל הנזקים שגורמות תוכנות מסוג סוסים טרויאניים למחשבים מתבטאים בריגול במחשבים, בגניבת מידע מתוכם, במיוחד מידע פרטי השייך למשתמשים, כולל פרטי אשראי במטרה לשדוד כספים מחשבונות הבנק שלהם.
בניגוד לווירוס מחשבים או נוזקות דומות, מעטים המקרים שבהם תוכנת סוס טרויאני תגרום נזקים למחשבים עצמם או לתוכנות המותקנות בהם.
בעולם הרפואה משתמשים היום בסוסים טרויאניים בצורת וירוסים. הללו מוזרקים לחולים, פוגעים ומדביקים את כל התאים בגוף, אבל לא גורמים נזק. מה שכן, הם נושאים גן הרסני שפוגע רק בתאים הסרטניים מבין אלו שבגוף.
הנה סרטון שממחיש את מה שעושה תוכנת הסוס הטרויאני במחשב:
https://youtu.be/CvRIZHQMgco
ההשראה ההיסטורית - סוס העץ מטרויה:
https://youtu.be/YbiR6IMf5KQ
סוגי הנוזקות השונים במחשבים, כולל הסוס הטרויאני:
https://youtu.be/n8mbzU0X2nQ
וגם ברפואה אימצו את העיקרון הטרויאני - כאן בפיתוח שיטה לריפוי סרטן שאמורה לפעול כמו סוס טרויאני הפוגע בגידול הסרטני (עברית):
https://youtu.be/ZLaubULnFu8
מהו האינטרנט ואיך הוא שינה את הכל?
האינטרנט (Internet, קיצור של International Network) הוא רשת בינלאומית המהווה את הדרך או האמצעי בהם מתקשרים ביניהם מחשבים וחולקים מידע.
האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי. זוהי רשת מחשבים עולמית שהשפעתה האדירה על העולם המודרני הופכת אותה למרכז של מהפכה טכנולוגית, אולי הגדולה בהיסטוריה האנושית, היא מהפכת המידע.
לצד תרומתה לנגישות חסרת תקדים לידע ולמידע, השפעת רשת המחשבים הזו על צריכת התרבות, האמנות והבידור גם היא אדירה. הרשת הפכה למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, החדשות והידע של מרבית אנשי העולם המודרני.
אינספור שירותים שעברו לרשת, עולמות המסחר והממשל שהרשת הפכה בהם למרכזית, שיווק, פרסום והעברת מידע לציבור ועוד ועוד - האינטרנט טלטל את החברה האנושית, את הכלכלה והתרבות שלה יותר מכל גורם אחר מאז הוליד המין האנושי את התרבות.
בולט גם השדרוג שיצרה רשת האינטרנט בכוחו של הפרט. לצידה נוצרו גם נגישות ושוויון הזדמנויות מסוים, שהביאו לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר דרך הרשת ולזכות בהצלחה בעצמם.
פורומים, צ'טים, קהילות, בלוגרים, תגיות, תוכן גולשים, רשתות חברתיות, סטרימינג ומסחר אלקטרוני שהולך ומשתלט, לצד אתרים, אפליקציות ותוכנות ענן שמשנים במהירות את החיים. מקצועות שלמים שהולכים ונעלמים או משתנים לתמיד. לצידם נולדים עולמות חדשים וחוויות שהעולם לא הכיר. הכל בקצב מטורף, במספרים גדולים ובסכומי עתק.
אליטות נולדות, עולות ומחליפות את הקודמות. שפים ומאמני כושר הופכים לרוק סטארס לא פעם אף יותר מכוכבי זמר. כשאושיות רשת, ידוענים ומשפיענים הולכים ומחליפים את כוכבי המדיה הקודמים ולא פעם גם את הפוליטיקאים - דומה שהאינטרנט שינה את העולם במהירות שלא תאומן וכנראה שזו רק ההתחלה.
הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):
http://youtu.be/21eFwbb48sE
העולם של האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/J8hzJxb0rpc
אבל איך התפתח האינטרנט ומה הוא לא (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
סקירה על האינטרנט והשינויים שהביא לעולם (עברית):
https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
פרודיה על תכנית המחשבים האגדית "זומביט" בה מציג נדב את המרשתת (עברית):
https://youtu.be/L65S1V_Ug9I
וגם זה מה שהאינטרנט הביא לחיינו - המון שטויות אבל מאוד משעשעות:
https://youtu.be/FGgtwEQ-BTk
מהם העולמות הוירטואליים כמו סקנד לייף?
עולם וירטואלי הוא מקום מדומה, מעין עולם שלם ברשת האינטרנט, שבו יש אנשים שחיים, מתקשרים ועושים דברים, כמעט כמו בעולם האמיתי.
בעבר הייתה זו הייתה זו תוכנת סקנד לייף (Second Life) הטרנדית, בה יצרו אנשים קשר זה עם זה דרך האנטרנט, כשהם מיוצגים על ידי אווטארים - דמויות מייצגות.
סקנד לייף לא היה אתר שמרכיבים אותו דפי רשת, כמו הרשתות החברתיות המוכרות לנו או הבלוגים שהצליחו בעבר. הוא היה מעין יקום תלת מימדי מדומה, מורכב ורחב מימדים. ביקום הוירטואלי הזה היו רשומים מיליוני בני אדם, ארגונים וגופים מסחריים.
בתחילה העולם הוירטואלי של סקנד לייף כל כך הצליח, שהרבה חברות מסחריות קנו בו שטחים והקימו מעין בניינים, מתחמי שיווק ומכירות ועוד. אחרי כן הוא הלך ונמוג ואנשים התפנו לעולם החברתי שהציעה הרשת החברתית החדשה פייסבוק, העולם הכי לא וירטואלי שיש..
כיום מדובר על העולמות הוירטואליים החדשים, כמו העולם של "היי פידליטי" (High Fidelity), עולם וירטואלי שיאפשר לאנשים לתקשר ביניהם בצורה משוכללת הרבה יותר ובאמצעות שיחות קוליות של ממש. רעיון עוד יותר טרנדי הוא ה"מטאוורס", יקום או אפילו יקומים שלמים, שבהם אנשים ממש יוטמעו ויחוו אותם מתוך העולם, כאילו הם חלק ממנו ולא בצפייה בו על גבי מסך. קראו על כך בתגית "מטאוורס".
הנה סרטון שמציג את העולם הוירטואלי Second Life:
http://youtu.be/2mVUXnAeibE
תמונות מהחיים בעולם הוירטואלי "סקנד לייף":
http://youtu.be/GgNcTxgCMLQ
והיו גם סכנות בעולמות הווירטואליים (עברית):
https://youtu.be/NQnybQX5k2A
מהם אתרי אינטרנט בעצם?
מה הייתה מלחמת הדפדפנים?
מלחמת הדפדפנים (Browser Wars) היה הכינוי של מאבק עסקי חריף שהתקיים בין חברת מיקרוסופט לבין חברת נטסקייפ, על רקע התחרות בין הדפדפנים של שתי החברות.
הכל התחיל עם מארק אנדריסן, סטודנט להנדסת תוכנה מאוניברסיטת אילינוי, שהגה את רעיון האינטרנט החווייתי, מבוסס המולטימדיה, עם התמונות, הגרפיקה, ממשק המשתמש המודרני והקישורים ביניהם - כל הדברים שהוא הגדיר בקיצור כ"הייפרמדיה גלובלית". אנדריסן וחבורת סטודנטים מהאוניברסיטה שהצטרפו אליו, פיתחו את תוכנת המוזאיק (Mosaic) החופשית, שהייתה הדפדפן הראשון בעולם. המוזאיק יצר מהפכה עצומה והאינטרנט כמו שכולם מכירים אותו נולד ויצא לדרך.
כשאנדריסן סיים את הלימודים, הציע לו ג'ים קלארק, מולטי מיליונר שייסד בעבר את חברת סיליקון גרפיקס, להקים אתו חברה חדשה. הוא רצה לייצר דפדפן מקצועי ומסחרי. נטסקייפ שהקימו השניים ביחד הפכה להצלחה מסחררת. הדפדפן שלה הפך ללהיט עולמי ונמכר כמו לחמניות טריות. המון לחמניות...
אך כשמיקרוסופט, החברה החזקה בעולם, נכנסה לעולם הדפדפנים, החל המנכ"ל המצליח והעשיר שלה, להתחרות בנטסקייפ. מיקרוסופט הוסיפה ללא תשלום את הדפדפן שלה, אינטרנט אקספלורר, לתוך מערכת ההפעלה שלה "חלונות". כך היא הלכה והחלישה את המכירות של נטסקייפ. בהדרגה השתלטה מיקרוסופט על עולם האינטרנט, בעוד נטסקייפ שלא הצליחה להרוויח ממכירות פשוט נסגרה.
אבל כשנטסקייפ נסגרה, היא שחררה את הקוד של נטסקייפ לציבור כ"קוד פתוח". והצדק הפואטי היה שמאותו קוד פיתחה חברת "גוגל" את הדפדפן החינמי שלה "גוגל כרום". הכרום היה טוב בהרבה ומהיר מהאינטרנט אקספלורר והוא הלך והשתלט על הרשת. כיום מיקרוסופט פיתחה דפדפן חדש בשם Edge והיא מנסה שוב להשתלט על הרשת. ימים יגידו אם היא תצליח.
הנה התפתחות מלחמת הדפדפנים והשולטים בכל שלב:
https://youtu.be/W4wWdmfOibY
החקירה של ביל גייטס במהלך מלחמת הדפדפנים. היא לא עזרה:
https://youtu.be/xZ2vThhytJQ
המנצח לבסוף יהיה דפדפן הגוגל כרום:
https://youtu.be/eJm1-v_Uyb8
וסיפור עלייתו ונפילתו של דפדפן נטסקייפ:
https://youtu.be/LOWOLJci8d8?long=yes
דומה שבעולם המודרני מחשבים נמצאים בכל מקום. אין תעשיה, תחום או עבודה שלא כוללים מגע כלשהו עם מחשבים. ממחשב ביתי, לפטופ, סמארטפון, טאבלט או שעון חכם ועד מחשב העל הכי חזק בעולם, רכיב ממוחשב מסוג "אינטרנט של הדברים" (IOT) שהוטמע בתוך בגד או מקרר או אפילו רובוט ועד מחשב ששולט במכונית אוטונומית או מנווט חללית לכוכב לכת רחוק - כולם הם סוג של מחשבים.
#כדי שמכשיר ייחשב בתור מחשב הוא צריך לענות על כמה תנאים או כמה משימות:
#קלט (Input)
מחשב צריך להיות מסוגל לקבל מידע מהמשתמש
#איחסון (Storage)
המחשב שומר ומאחסן מידע ויודע לשחזר אותו
#עיבוד (Processing)
אין כמו המחשב בלעבד נתונים בצורות ושיטות שונות, מהירות ומתוחכמות
#פלט (Output)
המחשב פולט בסופו של דבר את התוצאות, אם על מסך, בהדפסה, בשליטה על מכשיר, או בשליחת נתונים למשתמש.
תרגיל למחשבה
===========
האם כספומט הוא מחשב? - בדקו אם לדעתכם הוא מבצע את ארבעת התנאים שלמעלה.
ומטוס קרב - האם הוא מחשב? ומכשיר רדיו? והאם המיקסר שבמטבח הוא מחשב?
מה הופך מחשב למחשב? (מתורגם)
https://youtu.be/mCq8-xTH7jA
כל סוגי וגדלי המחשבים הקיימים:
https://youtu.be/uD0acIhi8xE
המחשב השולחני והמובילים בו לאורך השנים:
https://youtu.be/6OnnoSiRxWE
שעון חכם אפילו לילדים:
https://youtu.be/nFeEfZ-o9C8
מגוון המחשבים ו"האינטרנט של הדברים" (IOT) של חברת ASUS:
https://youtu.be/bQ1ASdMSo5w
ומחשב העל הסיני שנכון ל-2021 הוא המחשב החזק ביותר בעולם:
https://youtu.be/-eQ7zgwgTdI
זה קרה כשהמנכ"ל האגדי ואחד משני המייסדים של Apple, סטיב ג'ובס, נזרק מהחברה שהוא הקים והוא זה שקבע את ה-DNA שלה. ג'ובס, שדירקטוריון החברה בעט אותו החוצה, עשה את המעשה הכי הגיוני בעיניו והקים חברת מחשבים חדשה (על הדרך אגב, הוא קנה חברת אנימציה קטנה ושמה Pixar ועתיד להפוך אותה לאימפריה, אבל זה סיפור אחר).
נחזור לענייננו, היזם הבלתי נלאה הקים את חברת המחשבים NeXT. הוא הבטיח לעצמו ולעולם שיתחרה בחברה אותה הקים ושהלכה לדעתו לכיוון שגוי ולכישלון.
הוא צדק. בזמן ש-Apple הולכת וצוללת בהכנסותיה ובמכירות המחשבים שהיא מנפיקה, כשמנכ"לים בה מתחלפים בקצב של דו"ח שנתי לבורסה ומחברה חדשנית ומובילה היא הופכת לחברת נישה כושלת ומדממת, "נקסט" החדשנית מבריקה בפיתוחים ובטכנולוגיה, אבל במקביל, גם היא לא מתרוממת במכירות.
כי עם כל ביצועיו המרשימים, ה”קובייה”, המחשב האישי והעיקרי של חברת NeXT, הפך גם הוא ל"פלופ" של עולם המחשבים באותם ימים. הוא היה עוצמתי אמנם ומרשים בביצועיו, אבל כמעט ולא נמכר. הסיבות היו בעיקר מחירו הלא הגיוני, 6,500 דולר ליחידה, אך גם האיטיות הבלתי סבירה של הכונן האופטי שהותקן בו.
השינוי מגיע בשנת 1996, כש-NeXT נרכשת בידי חברת Apple, במחיר של 400 מיליון דולר. ג'ובס, ששב לעבוד תחת Apple, מבין שזו הזדמנות ואולי גם הדרך של אפל להביע אמון בדרך המקורית שהוא הוביל. בחזרה בביתו הטבעי, הוא מתמרן ומוביל להדחתו של המנכ"ל גיל אמיליו ושנה אחרי שובו אליה, הוא שב לאחוז במושכות של חברת "אפל".
הוא מתעקש אגב על שכר מיוחד וחסר תקדים לעצמו - דולר אחד בשנה.... לא בדיחה.
די מהר יהפכו צעדי הרכישה והחזרת ג'ובס לכיסא המנכ"ל לנקודת המפנה ההיסטורית של Apple, ולמעשה עבור כל עולם הטכנולוגיה.
אבל מה שמעניין הוא שהטכנולוגיה והמחשוב של NeXT לא היו כישלונות טכנולוגיים, אלא למעשה העתיד של Apple. כי כשאפל קנתה את נקסט וזכתה בסטיב ג'ובס, היא רכשה בחבילה עוד יהלום מנצנץ.
יחד עם ג'ובס, שמכיסא המנכ"ל עתיד להפוך אותה לחברה המצליחה בהיסטוריה, "אפל" אחזה עתה במערכת ההפעלה של NeXT. ומערכת ההפעלה הזו עתידה להפוך לבסיס של מערכות ההפעלה העתידיות של המק המודרני ולימים ייצאו כל מחשבי המק החדשים כשהיא מערכת ההפעלה שלהם. כיום, רצים על מערכת ההפעלה של NeXT כל מחשבי המק בעולם.
בדיעבד ומרגע ששב לכור מחצבתו ב-Apple, ג'ובס המבריק לא יפסיק להוביל את אפל להתחדשות. הוא יכריז על קו מחשבי ה-iMac המהפכניים (אין כונן דיסקטים!) ואחרי שיבסס אותו וקו מקביל של מחשבי פרימיום יקרים ובעלי ביצועי-על, הוא יתפנה לסדרה מוצרים שיחוללו מהפכות של ממש. זה יתחיל מהאייפוד, נגן קבצי המוסיקה שיהפוך לאולטרה ווקמן של המאה ה-21, הוא יצויד בתוכנת iTunes שתייצר שוק עולמי של מוסיקה מקוונת, אז יבוא האייפון, שאחריו הטלפון כבר לא יהיה רק טלפון, האייפד ועוד. כל אלו מוצרים שיהפכו את אפל לאימפריה חסרת תקדים בהיסטוריה של התעשייה והטכנולוגיה.
הנה סרטון קצר על דרכו של סטיב ג'ובס, מייסד חברת Next:
http://youtu.be/1u6-9drcDF0
סטיב ג'ובס עצמו מציג את הדגמים החדשים ב-1990:
https://youtu.be/d76GBkG3oyM
וסרט תיעודי על האופי המרתק והדרך המופלאה של האיש והג'ובס:
https://youtu.be/pnoeSvHAJ9I?long=yes
האינטרנט (Internet) מסתמן כבר עתה כמחולל המהפכה הגדולה ביותר מאז המהפכה התעשייתית. אולי קשה להאמין אבל יותר תוכן נוצר כיום ביומיים בלבד, מאשר בכל השנים מאז שחר האנושות ועד שנת 2003.
מהפכה המידע זו שבה אנו חיים מאופיינת במידע עצום שעומד לרשותנו. זוהי ממש התפוצצות מידע. היא כוללת אינסוף אתרי אינטרנט, מקורות מידע, ערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו, פודקסטים, בלוגים, רשתות חברתיות ונגישות אינסופית לכל מה שנחפש.
כמו המהפכה הקודמת הזו, גם "מהפכת המידע" משפיעה על הכלכלה, החברה והטכנולוגיה. בעידן שבו שולט המידע אין גבולות, אין משטרים ואין צבאות שיכולים לחסום את המידע מלהגיע גם אל אזרחי המדינות הסגורות והטוטליטריות ביותר. הידע הולך ומתפזר מבעלי הכוח אל האזרח הקטן. גם את מה שמנסים להסתיר, יש מי שחושפים במהירות ומגלים לציבור..
מהפכת המידע יצרה מצב שבו המידע נמצא בקצות אצבעותינו. מידע נגיש הופך למרכיב חשוב מאד בכל צד בחיינו והעובדה שהוא בהישג יד מפחיתה מכוחם של מי שהחזיקו בו בעבר ושחררו רק את מה שרצו שהציבור יידע.
האינטרנט משנה את הכלכלה בדרך בלתי נתפסת, מחליף אליטות מקצועיות, כלכליות ומדיניות, משנה את פני התקשורת בעולם כולו ומייצר מהפכות דוגמת "האביב הערבי" שממוטט משטרים בני עשרות שנים.
האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי, הוא הפך למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, הבידור, החדשות והידע של רוב העולם המודרני. החברים בעידן המידע מפוזרים בעולם כולו. מביתנו שבכפר הגלובאלי אנו פוגשים או יכולים לפגוש המוני חברים שיושבים אלפי קילומטרים מאיתנו.
בשנים שמאז המצאת הרשת הלכו כמויות המידע המופץ בעולם וגדלו באופן מהיר ומדהים. מאגרי המידע העצומים שנוצרו מאפשרים לגופים מדעיים ועסקיים לעשות בהם שימושים חכמים וליצור בעזרתם טכנולוגיות חדשות.
גם אנשים פרטיים נגישים למידע רב ומגוון ומנועי חיפוש חכמים וקלים לשימוש, מאפשרים לכל אחד למצוא כמעט מיידית כל מידע שנחוץ לו. כך יכול כל אדם ליצור בעצמו מידע, ידע וקידמה.
הדמוקרטיזציה בכוחו של הפרט שהקנתה רשת האינטרנט הביאה לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר ולזכות בהצלחה בעצמם.
כמו מהפכות קודמות בהתפתחות האנושות, גם מהפכת המידע יוצרת קפיצה למין האנושי, אל עבר עידן חדש ומסעיר.
הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):
http://youtu.be/21eFwbb48sE
אפילו אזרחים במדינות סגורות כמו סין נגישים לאוטוסטרדת המידע (מתורגם):
http://youtu.be/GwdpKKQY2z8
ושימו לב מה הרשת עשתה לעיתונות ולחדשות ברדיו ובטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/1Fd150XNCR8
אם שאלתם את עצמכם פעם מה זה תִּכְנוּת (Programming או Coding) הרי שאתם לא לבד.
תכנות הוא סדרת הוראות שמגדירות התנהגות. על תוכנית מחשב להיות טובה, אלגנטית, יעילה ונוחה לתחזוקה.
אבל התייחסות כזו היא בעיקר לכתיבת הקוד ונוטה להיות כללית מדי. אנו רואים בתכנות ביטוי של לוגיקה. בכלל, לצורך תכנות, הליך שכולל גם תכנון והבנה מעמיקה ומגוונת בתחום הפיתוח, נדרשת מומחיות בלא מעט נושאים, כולל בתחום היישום, באלגוריתמיקה וכמובן וככל הנראה בראש ובראשונה - בעולם של הלוגיקה.
התחום הזה דומה למתמטיקה ולכן לא מעט אנשים אומרים שתכנות הוא מתמטיקה יישומית. כי אם עולם הלוגיקה כולל את המתמטיקה והתכנות, המתמטיקה היא הצד התיאורטי שלו, בעוד שהתכנות הוא הצד המעשי, הפרקטי של הלוגיקה.
חברות גם מניחות שמתמטיקאים טובים יהיו מתכנתים ומהנדסי תוכנה מצוינים וגם אם מתמטיקה ברמה גבוהה לא הכרחית לתכנות, זה אכן בדרך כלל כך.
כבר שנים שמתנהל ויכוח על מהות התכנות - האם כתיבה של תכניות מחשב טובות היא יותר הנדסה, יותר אומנות, או אמנות של ממש. כנראה שפיתוח כולל את שלושת העולמות הללו ושמתכנת מצוין הוא גם בעל מקצוע טוב, גם בעל יכולת הנדסית משמעותית וגם אמן של קוד.
ואכן, בעולם של המתכנתים יש אבחנה מסוימת בין programming, בעברית תִּכְנוּת, שזו דרך החשיבה לפתרון בעיות ברמה היותר מופשטת וייתכן אף בלי ידע בשפת תוכנה ספציפית, לבין coding שזה קִידּוּד והוא יותר החלק הטכני יותר של כתיבת הקוד ומחייב ללמוד את התחביר, ה-Syntax של השפה שבה ייכתב הקוד שלך.
רבים בתחום אומרים שאם למדת "פרוגרמינג", כלומר תכנות, יהיה לך קל מאוד ללמוד "קודינג", שזה קידוד. זו הסיבה שלמתכנתים אמיתיים כל כך קל ללמוד שפות תכנות חדשות וזו כנראה גם הסיבה שמנהיגי העולם החדשים הם מי שהיו מתכנתים מצוינים. התכנות ברמה הגבוהה שלו מסייע לבנות יכולת מנטלית גבוהה שדרושה להנהיג ולפרוץ למקומות חדשים.
להיכרות עם עולם התיכנות היכנסו לתגית "תכנות".
הנה העולם של המתכנתים (מתורגם):
https://youtu.be/tSysNQFUf2g
בעולם הפיתוח יש לא מעט שמבחינים בין מתכנת programmer למקודד coder:
https://youtu.be/CIRGjwYgdT4
אפילו בסמארטפון אפשר לקודד:
https://youtu.be/Cmq3TrS3ccU
סרט יותר ארוך על עולם התיכנות:
https://youtu.be/dU1xS07N-FA?long=yes
וראיון עם איש מחשבים על תכנות בעולם ההייטק (עברית):
https://youtu.be/MWuPuu2c1Y8?long=yes
עולם המחשבים
סוס טרויאני (Trojan Horse) הוא הכינוי ל"פוגען" מודרני, כלי תוכנה מזיק, הנפוץ לצערנו בעולם התוכנה והאינטרנט.
סוס טרויאני בעולם המחשבים הוא תוכנה שמתחזה לתוכנה מועילה, אבל בעצם מתגלה בהמשך כמזיקה.
הוא נקרא כמובן על שם סוס העץ הידוע מהסיפור המיתולוגי של מלחמת טרויה. משם בא הרעיון של דבר שנראה לכאורה תמים, בעוד שלמעשה הוא עתיד להסב נזקים. למעשה, הטריק היווני הקדום הזה הוא רלוונטי היום יותר מאי-פעם ולא נעלם מחיינו בעידן המודרני.
בדרך כלל הנזקים שגורמות תוכנות מסוג סוסים טרויאניים למחשבים מתבטאים בריגול במחשבים, בגניבת מידע מתוכם, במיוחד מידע פרטי השייך למשתמשים, כולל פרטי אשראי במטרה לשדוד כספים מחשבונות הבנק שלהם.
בניגוד לווירוס מחשבים או נוזקות דומות, מעטים המקרים שבהם תוכנת סוס טרויאני תגרום נזקים למחשבים עצמם או לתוכנות המותקנות בהם.
בעולם הרפואה משתמשים היום בסוסים טרויאניים בצורת וירוסים. הללו מוזרקים לחולים, פוגעים ומדביקים את כל התאים בגוף, אבל לא גורמים נזק. מה שכן, הם נושאים גן הרסני שפוגע רק בתאים הסרטניים מבין אלו שבגוף.
הנה סרטון שממחיש את מה שעושה תוכנת הסוס הטרויאני במחשב:
https://youtu.be/CvRIZHQMgco
ההשראה ההיסטורית - סוס העץ מטרויה:
https://youtu.be/YbiR6IMf5KQ
סוגי הנוזקות השונים במחשבים, כולל הסוס הטרויאני:
https://youtu.be/n8mbzU0X2nQ
וגם ברפואה אימצו את העיקרון הטרויאני - כאן בפיתוח שיטה לריפוי סרטן שאמורה לפעול כמו סוס טרויאני הפוגע בגידול הסרטני (עברית):
https://youtu.be/ZLaubULnFu8
האינטרנט (Internet, קיצור של International Network) הוא רשת בינלאומית המהווה את הדרך או האמצעי בהם מתקשרים ביניהם מחשבים וחולקים מידע.
האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי. זוהי רשת מחשבים עולמית שהשפעתה האדירה על העולם המודרני הופכת אותה למרכז של מהפכה טכנולוגית, אולי הגדולה בהיסטוריה האנושית, היא מהפכת המידע.
לצד תרומתה לנגישות חסרת תקדים לידע ולמידע, השפעת רשת המחשבים הזו על צריכת התרבות, האמנות והבידור גם היא אדירה. הרשת הפכה למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, החדשות והידע של מרבית אנשי העולם המודרני.
אינספור שירותים שעברו לרשת, עולמות המסחר והממשל שהרשת הפכה בהם למרכזית, שיווק, פרסום והעברת מידע לציבור ועוד ועוד - האינטרנט טלטל את החברה האנושית, את הכלכלה והתרבות שלה יותר מכל גורם אחר מאז הוליד המין האנושי את התרבות.
בולט גם השדרוג שיצרה רשת האינטרנט בכוחו של הפרט. לצידה נוצרו גם נגישות ושוויון הזדמנויות מסוים, שהביאו לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר דרך הרשת ולזכות בהצלחה בעצמם.
פורומים, צ'טים, קהילות, בלוגרים, תגיות, תוכן גולשים, רשתות חברתיות, סטרימינג ומסחר אלקטרוני שהולך ומשתלט, לצד אתרים, אפליקציות ותוכנות ענן שמשנים במהירות את החיים. מקצועות שלמים שהולכים ונעלמים או משתנים לתמיד. לצידם נולדים עולמות חדשים וחוויות שהעולם לא הכיר. הכל בקצב מטורף, במספרים גדולים ובסכומי עתק.
אליטות נולדות, עולות ומחליפות את הקודמות. שפים ומאמני כושר הופכים לרוק סטארס לא פעם אף יותר מכוכבי זמר. כשאושיות רשת, ידוענים ומשפיענים הולכים ומחליפים את כוכבי המדיה הקודמים ולא פעם גם את הפוליטיקאים - דומה שהאינטרנט שינה את העולם במהירות שלא תאומן וכנראה שזו רק ההתחלה.
הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):
http://youtu.be/21eFwbb48sE
העולם של האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/J8hzJxb0rpc
אבל איך התפתח האינטרנט ומה הוא לא (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
סקירה על האינטרנט והשינויים שהביא לעולם (עברית):
https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
פרודיה על תכנית המחשבים האגדית "זומביט" בה מציג נדב את המרשתת (עברית):
https://youtu.be/L65S1V_Ug9I
וגם זה מה שהאינטרנט הביא לחיינו - המון שטויות אבל מאוד משעשעות:
https://youtu.be/FGgtwEQ-BTk
עולם וירטואלי הוא מקום מדומה, מעין עולם שלם ברשת האינטרנט, שבו יש אנשים שחיים, מתקשרים ועושים דברים, כמעט כמו בעולם האמיתי.
בעבר הייתה זו הייתה זו תוכנת סקנד לייף (Second Life) הטרנדית, בה יצרו אנשים קשר זה עם זה דרך האנטרנט, כשהם מיוצגים על ידי אווטארים - דמויות מייצגות.
סקנד לייף לא היה אתר שמרכיבים אותו דפי רשת, כמו הרשתות החברתיות המוכרות לנו או הבלוגים שהצליחו בעבר. הוא היה מעין יקום תלת מימדי מדומה, מורכב ורחב מימדים. ביקום הוירטואלי הזה היו רשומים מיליוני בני אדם, ארגונים וגופים מסחריים.
בתחילה העולם הוירטואלי של סקנד לייף כל כך הצליח, שהרבה חברות מסחריות קנו בו שטחים והקימו מעין בניינים, מתחמי שיווק ומכירות ועוד. אחרי כן הוא הלך ונמוג ואנשים התפנו לעולם החברתי שהציעה הרשת החברתית החדשה פייסבוק, העולם הכי לא וירטואלי שיש..
כיום מדובר על העולמות הוירטואליים החדשים, כמו העולם של "היי פידליטי" (High Fidelity), עולם וירטואלי שיאפשר לאנשים לתקשר ביניהם בצורה משוכללת הרבה יותר ובאמצעות שיחות קוליות של ממש. רעיון עוד יותר טרנדי הוא ה"מטאוורס", יקום או אפילו יקומים שלמים, שבהם אנשים ממש יוטמעו ויחוו אותם מתוך העולם, כאילו הם חלק ממנו ולא בצפייה בו על גבי מסך. קראו על כך בתגית "מטאוורס".
הנה סרטון שמציג את העולם הוירטואלי Second Life:
http://youtu.be/2mVUXnAeibE
תמונות מהחיים בעולם הוירטואלי "סקנד לייף":
http://youtu.be/GgNcTxgCMLQ
והיו גם סכנות בעולמות הווירטואליים (עברית):
https://youtu.be/NQnybQX5k2A
מהו אתר אינטרנט?
מה זה בעצם אתר אינטרנט?
אתר אינטרנט (Website) הוא למעשה אוסף של קבצי מחשב, כל אחד מהם הוא דף אינטרנט, עם קבצים נוספים הדרושים למראה והתפקוד שלהם.
אל דפי האינטרנט הללו אפשר להגיע בדרך כלל דרך רשת האינטרנט. לרוב יש שם דומיין, כמו cnn.com או eureka.org.il, הקושר ביניהם והם גם מקושרים ביניהם באמצעות קישורים, לינקים.
כל דפי האינטרנט של אתר מוחזקים בדרך כלל על אותו השרת, למעט אתרים גדולים או מורכבים יותר, שעשויים להתארח על כמה שרתים. אתרים רבים אינם מאוחסנים על שרתים של האדם או החברה שהם מייצגים או שייכים להם, אלא בחוות שרתים ואצל ספקי שירות אירוח אתרים, המנהלים את התחזוקה והפעילות התקינה של האתרים.
בדרך כלל מנוהלים אתרי אינטרנט ומאורגנים על ידי מנהל או מנהלת האתר. אתרים בנויים בדרך כלל בכמה צורות מקובלות. יש כלל בקרב בוני האתרים שנקרא "חוק יעקב". הוא קובע שמשתמשי כל אתר מבלים את מרבית זמנם באתרים אחרים. לכן המשמעות תהיה שהם מעדיפים שכל אתר יעבוד בצורה דומה לזו שבה פועלים כל האתרים האחרים שהם מכירים.
הנה סרטון הסבר על אתר האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/ch0aZQmGdBA
האתר הראשון בהיסטוריה של האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/xIAj_Gopa0A
שפת HTML ושפות מתקדמות המתבססות עליה הן יוצרות הקוד של האתרים (עברית):
https://youtu.be/97yBfMDaxUs
Framer חינמי ונדיב בונה אתר עם AI (מתורגם):
https://youtu.be/LLPFQicKDPA
שני מדריכים לכלי הרספונסיבי שמאפשר עיצוב חכם וקל:
https://youtu.be/tz_cb-95asc
https://youtu.be/U2EVNlDzAJQ
וכך נראו אתרי האינטרנט בשנת 1996:
https://youtu.be/WTKIgdfoHxM?long=yes
מה זה בעצם אתר אינטרנט?
אתר אינטרנט (Website) הוא למעשה אוסף של קבצי מחשב, כל אחד מהם הוא דף אינטרנט, עם קבצים נוספים הדרושים למראה והתפקוד שלהם.
אל דפי האינטרנט הללו אפשר להגיע בדרך כלל דרך רשת האינטרנט. לרוב יש שם דומיין, כמו cnn.com או eureka.org.il, הקושר ביניהם והם גם מקושרים ביניהם באמצעות קישורים, לינקים.
כל דפי האינטרנט של אתר מוחזקים בדרך כלל על אותו השרת, למעט אתרים גדולים או מורכבים יותר, שעשויים להתארח על כמה שרתים. אתרים רבים אינם מאוחסנים על שרתים של האדם או החברה שהם מייצגים או שייכים להם, אלא בחוות שרתים ואצל ספקי שירות אירוח אתרים, המנהלים את התחזוקה והפעילות התקינה של האתרים.
בדרך כלל מנוהלים אתרי אינטרנט ומאורגנים על ידי מנהל או מנהלת האתר. אתרים בנויים בדרך כלל בכמה צורות מקובלות. יש כלל בקרב בוני האתרים שנקרא "חוק יעקב". הוא קובע שמשתמשי כל אתר מבלים את מרבית זמנם באתרים אחרים. לכן המשמעות תהיה שהם מעדיפים שכל אתר יעבוד בצורה דומה לזו שבה פועלים כל האתרים האחרים שהם מכירים.
הנה סרטון הסבר על אתר האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/ch0aZQmGdBA
האתר הראשון בהיסטוריה של האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/xIAj_Gopa0A
שפת HTML ושפות מתקדמות המתבססות עליה הן יוצרות הקוד של האתרים (עברית):
https://youtu.be/97yBfMDaxUs
Framer חינמי ונדיב בונה אתר עם AI (מתורגם):
https://youtu.be/LLPFQicKDPA
שני מדריכים לכלי הרספונסיבי שמאפשר עיצוב חכם וקל:
https://youtu.be/tz_cb-95asc
https://youtu.be/U2EVNlDzAJQ
וכך נראו אתרי האינטרנט בשנת 1996:
https://youtu.be/WTKIgdfoHxM?long=yes
מלחמת הדפדפנים (Browser Wars) היה הכינוי של מאבק עסקי חריף שהתקיים בין חברת מיקרוסופט לבין חברת נטסקייפ, על רקע התחרות בין הדפדפנים של שתי החברות.
הכל התחיל עם מארק אנדריסן, סטודנט להנדסת תוכנה מאוניברסיטת אילינוי, שהגה את רעיון האינטרנט החווייתי, מבוסס המולטימדיה, עם התמונות, הגרפיקה, ממשק המשתמש המודרני והקישורים ביניהם - כל הדברים שהוא הגדיר בקיצור כ"הייפרמדיה גלובלית". אנדריסן וחבורת סטודנטים מהאוניברסיטה שהצטרפו אליו, פיתחו את תוכנת המוזאיק (Mosaic) החופשית, שהייתה הדפדפן הראשון בעולם. המוזאיק יצר מהפכה עצומה והאינטרנט כמו שכולם מכירים אותו נולד ויצא לדרך.
כשאנדריסן סיים את הלימודים, הציע לו ג'ים קלארק, מולטי מיליונר שייסד בעבר את חברת סיליקון גרפיקס, להקים אתו חברה חדשה. הוא רצה לייצר דפדפן מקצועי ומסחרי. נטסקייפ שהקימו השניים ביחד הפכה להצלחה מסחררת. הדפדפן שלה הפך ללהיט עולמי ונמכר כמו לחמניות טריות. המון לחמניות...
אך כשמיקרוסופט, החברה החזקה בעולם, נכנסה לעולם הדפדפנים, החל המנכ"ל המצליח והעשיר שלה, להתחרות בנטסקייפ. מיקרוסופט הוסיפה ללא תשלום את הדפדפן שלה, אינטרנט אקספלורר, לתוך מערכת ההפעלה שלה "חלונות". כך היא הלכה והחלישה את המכירות של נטסקייפ. בהדרגה השתלטה מיקרוסופט על עולם האינטרנט, בעוד נטסקייפ שלא הצליחה להרוויח ממכירות פשוט נסגרה.
אבל כשנטסקייפ נסגרה, היא שחררה את הקוד של נטסקייפ לציבור כ"קוד פתוח". והצדק הפואטי היה שמאותו קוד פיתחה חברת "גוגל" את הדפדפן החינמי שלה "גוגל כרום". הכרום היה טוב בהרבה ומהיר מהאינטרנט אקספלורר והוא הלך והשתלט על הרשת. כיום מיקרוסופט פיתחה דפדפן חדש בשם Edge והיא מנסה שוב להשתלט על הרשת. ימים יגידו אם היא תצליח.
הנה התפתחות מלחמת הדפדפנים והשולטים בכל שלב:
https://youtu.be/W4wWdmfOibY
החקירה של ביל גייטס במהלך מלחמת הדפדפנים. היא לא עזרה:
https://youtu.be/xZ2vThhytJQ
המנצח לבסוף יהיה דפדפן הגוגל כרום:
https://youtu.be/eJm1-v_Uyb8
וסיפור עלייתו ונפילתו של דפדפן נטסקייפ:
https://youtu.be/LOWOLJci8d8?long=yes
מהם הסיבים האופטיים?
החברה המודרנית שבה אנו חיים והכפר הגלובאלי, שבו אנשים מכל פינות הגלובוס מנהלים קשרים בזמן אמת, הם הוויה תקשורתית חסרת תקדים בהיסטוריה. אם התקשורת העולמית בימינו היא כה משוכללת ומהירה, אנו חייבים תודה על כך לסיבים האופטיים (Optical fibers).
סיבים אופטיים מאפשרים כיום להעביר בין פינות העולם את תעבורת האינטרנט, תקשורת הטלפון והסלולאר הבינלאומית, לשלוח תמונות, וידאו ודואר אלקטרוני, כשהכל מתבצע בחלקיקי שניה.
סיב אופטי (Optical fiber) הוא חוט זכוכית המעביר אור מקצה אחד שלו לקצהו השני וכך מעביר מידע דיגיטלי במהירות עצומה.
את הסיבים האופטיים מייצרים מחומרים שונים, כשהזכוכית היא הנפוצה שבהם. סיבים כאלה פרושים כיום לאורך האוקיינוסים ומקשרים יבשות זו לזו במהירויות בלתי נתפסות. אורכם המצטבר של הסיבים האופטיים המקיפים את העולם, יכול להקיף את כדור הארץ עשרות אלפי פעמים.
מכיוון שסיבים אופטיים עשויים לרוב מזכוכית, הם מאובטחים יותר מכבלים מוליכים ומקשים על התחברות ושאיבת מידע מהם. המידע עובר בהם במהירות עצומה של 300 אלף קילומטרים בשניה, כלומר במהירות האור. ישנם גם סיבים אופטיים מפלסטיק וסיבים חלולים הממולאים בגז.
בהיותו מבוסס על שליחת קרני אור, השידור של סיב אופטי הוא חד-כיווני. לכן סיבים אופטיים יונחו תמיד בזוגות, לשליחת מידע דו-כיוונית.
בסיבים אופטיים משתמשים להעברת תקשורת נתונים, ברשתות מחשבים, בהעברת נתוני אינטרנט ברחבי העולם, לתקשורת בין טלפונים, במערכות לייזר ועוד.
הסיב האופטי מאפשר גם צילום דיגיטלי במקומות שקשה להגיע אליהם, כמו למשל לתוך גוף האדם. כך נעזרת שיטת האנדוסקופיה למשל, בסיב אופטי שמוחדר עם מצלמה זעירה לתוך הגוף ומאפשר לצלם איברים פנימיים לצורכי רפואה.
הנה הסיבים האופטיים:
http://youtu.be/N_kA8EpCUQo
כך פועל הסיב האופטי:
https://youtu.be/PeJP0zwp4cU
הפיזיקה של הסיב האופטי:
https://youtu.be/Zeo3UOk7_vA
כך מייצרים אותו:
http://youtu.be/6CqT4DuAVxs
הדגמה של העברת המידע בסיב אופטי מזכוכית:
http://youtu.be/VnqcuhzpNL4
והקידמה שמביאים הסיבים האופטיים לארץ (עברית):
https://youtu.be/G5XxdYbfMo8?long=yes
החברה המודרנית שבה אנו חיים והכפר הגלובאלי, שבו אנשים מכל פינות הגלובוס מנהלים קשרים בזמן אמת, הם הוויה תקשורתית חסרת תקדים בהיסטוריה. אם התקשורת העולמית בימינו היא כה משוכללת ומהירה, אנו חייבים תודה על כך לסיבים האופטיים (Optical fibers).
סיבים אופטיים מאפשרים כיום להעביר בין פינות העולם את תעבורת האינטרנט, תקשורת הטלפון והסלולאר הבינלאומית, לשלוח תמונות, וידאו ודואר אלקטרוני, כשהכל מתבצע בחלקיקי שניה.
סיב אופטי (Optical fiber) הוא חוט זכוכית המעביר אור מקצה אחד שלו לקצהו השני וכך מעביר מידע דיגיטלי במהירות עצומה.
את הסיבים האופטיים מייצרים מחומרים שונים, כשהזכוכית היא הנפוצה שבהם. סיבים כאלה פרושים כיום לאורך האוקיינוסים ומקשרים יבשות זו לזו במהירויות בלתי נתפסות. אורכם המצטבר של הסיבים האופטיים המקיפים את העולם, יכול להקיף את כדור הארץ עשרות אלפי פעמים.
מכיוון שסיבים אופטיים עשויים לרוב מזכוכית, הם מאובטחים יותר מכבלים מוליכים ומקשים על התחברות ושאיבת מידע מהם. המידע עובר בהם במהירות עצומה של 300 אלף קילומטרים בשניה, כלומר במהירות האור. ישנם גם סיבים אופטיים מפלסטיק וסיבים חלולים הממולאים בגז.
בהיותו מבוסס על שליחת קרני אור, השידור של סיב אופטי הוא חד-כיווני. לכן סיבים אופטיים יונחו תמיד בזוגות, לשליחת מידע דו-כיוונית.
בסיבים אופטיים משתמשים להעברת תקשורת נתונים, ברשתות מחשבים, בהעברת נתוני אינטרנט ברחבי העולם, לתקשורת בין טלפונים, במערכות לייזר ועוד.
הסיב האופטי מאפשר גם צילום דיגיטלי במקומות שקשה להגיע אליהם, כמו למשל לתוך גוף האדם. כך נעזרת שיטת האנדוסקופיה למשל, בסיב אופטי שמוחדר עם מצלמה זעירה לתוך הגוף ומאפשר לצלם איברים פנימיים לצורכי רפואה.
הנה הסיבים האופטיים:
http://youtu.be/N_kA8EpCUQo
כך פועל הסיב האופטי:
https://youtu.be/PeJP0zwp4cU
הפיזיקה של הסיב האופטי:
https://youtu.be/Zeo3UOk7_vA
כך מייצרים אותו:
http://youtu.be/6CqT4DuAVxs
הדגמה של העברת המידע בסיב אופטי מזכוכית:
http://youtu.be/VnqcuhzpNL4
והקידמה שמביאים הסיבים האופטיים לארץ (עברית):
https://youtu.be/G5XxdYbfMo8?long=yes
מהו המחשוב הקוגניטיבי?
יתכן ששאלתם את עצמכם פעם איך זה שהמחשבים המשוכללים והמהירים כל כך יכולים לבצע כיום משימות שלא ייאמנו, אבל לא מסוגלים לבצע דברים שאפילו תינוקות עושים בקלות.
מזיהוי אנשים ועד להבנת השפה המדוברת, דרך למידה מטעויות או הבנת ההקשר בשיחה, להסיק מסקנות ועוד, יש לא מעט דברים שבני אדם מקבלים כמובנים מאליהם ואף כפשוטים, בעוד המחשבים מתקשה בהם מאד.
בדיוק לשם כך נוצר תחום חשוב במדעי המחשב. מחשוב קוגניטיבי (cognitive computing) הוא תחום בתוכנה המדמה את החשיבה האנושית.
מדובר בתוכנות שאמורות להיות מסוגלות לבנות ולנתח ידע, לבצע תהליך ארוך ומשמעותי של למידה עצמית, להבין את המידע לעומקו, לנתח טקסטים בצורה תבונית ולתקשר עם בני אדם בדרך שמבינה מצבי רוח, הקשרים חברתיים ואישיים ועוד, בקיצור כל דבר מהמרכיבים הקטנים של השפה האנושית ועד לסתם ללמוד מהניסיון.
במחשוב הקוגניטיבי מנסים לשלב בין יכולות שונות, שחלקן בפיתוח כבר שנים רבות. למידת מכונה, כריית מידע, זיהוי עצמים ייחודיים בתמונות, עיבוד שפה טבעית או איתור של דפוסים ותבניות במידע גולמי - כל אלה ואחרות אמורות לאפשר יצירה של מחשב שיכול לחקות את הדרך בה המוח האנושי עובד ולהפיק תוצאות ברמה גבוהה במיוחד, לקבל החלטות חכמות ועוד.
אם זה מזכיר לכם תחומים כמו אינטליגנציה מלאכותית או למידת מכונה, זה לא מקרה. מדובר בתחומי מחקר קרובים ומשיקים בהרבה מובנים.
מטרת החוקרים והמהנדסים העוסקים בתחום המחשוב הקוגניטיבי להביא לכך שבעתיד יוכלו מחשבים לבצע משימות פשוטות עבור בני-אדם, כמו חשיבת מומחה והבנת השפה האנושית.
כמובן שבצד פעולות "אנושיות" אלה ישלבו המחשבים גם את יכולותיהם המסורתיות כמו עיבוד נתונים בכמויות עצומות, מה שמוכר מתחום הביג דאטה, על מנת להפוך ליועצים נבונים לאנשי מקצוע בתחומים שונים, מרפואה ועד מדע והייטק.
יישומים נוספים שמצפים לפתח בעזרת מחשבים קוגניטיביים הם מערכות תקשורת בשפה טבעית, "נהגים ממוחשבים" ברכבים אוטונומיים (מכונית ללא נהג), עיבוד סמנטי, מנועי חיפוש שלומדים ועוד.
הנה המחשוב הקוגניטיבי המודרני בחצי דקה:
https://youtu.be/1tsFTBqXDdI
מצגת וידאו שמראה מה מאפשרות מערכות מחשוב קוגניטיביות:
https://youtu.be/1mPO-rXcmaw
מומחים מחברת יבמ מסבירים על העתיד של המחשוב הקוגניטיבי:
https://youtu.be/xRamODPdU1U
עולם זיהוי העצמים הממוחשב (מתורגם):
https://youtu.be/Cgxsv1riJhI?long=yes
והאם אנו מתקרבים למחשבים עם תודעה:
https://youtu.be/JTOMNkZJRao?long=yes
יתכן ששאלתם את עצמכם פעם איך זה שהמחשבים המשוכללים והמהירים כל כך יכולים לבצע כיום משימות שלא ייאמנו, אבל לא מסוגלים לבצע דברים שאפילו תינוקות עושים בקלות.
מזיהוי אנשים ועד להבנת השפה המדוברת, דרך למידה מטעויות או הבנת ההקשר בשיחה, להסיק מסקנות ועוד, יש לא מעט דברים שבני אדם מקבלים כמובנים מאליהם ואף כפשוטים, בעוד המחשבים מתקשה בהם מאד.
בדיוק לשם כך נוצר תחום חשוב במדעי המחשב. מחשוב קוגניטיבי (cognitive computing) הוא תחום בתוכנה המדמה את החשיבה האנושית.
מדובר בתוכנות שאמורות להיות מסוגלות לבנות ולנתח ידע, לבצע תהליך ארוך ומשמעותי של למידה עצמית, להבין את המידע לעומקו, לנתח טקסטים בצורה תבונית ולתקשר עם בני אדם בדרך שמבינה מצבי רוח, הקשרים חברתיים ואישיים ועוד, בקיצור כל דבר מהמרכיבים הקטנים של השפה האנושית ועד לסתם ללמוד מהניסיון.
במחשוב הקוגניטיבי מנסים לשלב בין יכולות שונות, שחלקן בפיתוח כבר שנים רבות. למידת מכונה, כריית מידע, זיהוי עצמים ייחודיים בתמונות, עיבוד שפה טבעית או איתור של דפוסים ותבניות במידע גולמי - כל אלה ואחרות אמורות לאפשר יצירה של מחשב שיכול לחקות את הדרך בה המוח האנושי עובד ולהפיק תוצאות ברמה גבוהה במיוחד, לקבל החלטות חכמות ועוד.
אם זה מזכיר לכם תחומים כמו אינטליגנציה מלאכותית או למידת מכונה, זה לא מקרה. מדובר בתחומי מחקר קרובים ומשיקים בהרבה מובנים.
מטרת החוקרים והמהנדסים העוסקים בתחום המחשוב הקוגניטיבי להביא לכך שבעתיד יוכלו מחשבים לבצע משימות פשוטות עבור בני-אדם, כמו חשיבת מומחה והבנת השפה האנושית.
כמובן שבצד פעולות "אנושיות" אלה ישלבו המחשבים גם את יכולותיהם המסורתיות כמו עיבוד נתונים בכמויות עצומות, מה שמוכר מתחום הביג דאטה, על מנת להפוך ליועצים נבונים לאנשי מקצוע בתחומים שונים, מרפואה ועד מדע והייטק.
יישומים נוספים שמצפים לפתח בעזרת מחשבים קוגניטיביים הם מערכות תקשורת בשפה טבעית, "נהגים ממוחשבים" ברכבים אוטונומיים (מכונית ללא נהג), עיבוד סמנטי, מנועי חיפוש שלומדים ועוד.
הנה המחשוב הקוגניטיבי המודרני בחצי דקה:
https://youtu.be/1tsFTBqXDdI
מצגת וידאו שמראה מה מאפשרות מערכות מחשוב קוגניטיביות:
https://youtu.be/1mPO-rXcmaw
מומחים מחברת יבמ מסבירים על העתיד של המחשוב הקוגניטיבי:
https://youtu.be/xRamODPdU1U
עולם זיהוי העצמים הממוחשב (מתורגם):
https://youtu.be/Cgxsv1riJhI?long=yes
והאם אנו מתקרבים למחשבים עם תודעה:
https://youtu.be/JTOMNkZJRao?long=yes
מהי מציאות רבודה?
מציאות רבודה היא טכנולוגיה חדשנית בעולם המחשבים שמציגה רובד חדש על המציאות, או בפשטות - מידע נוסף על המציאות הנראית בתמונה.
במציאות הרבודה מוצגים לדרישת המשתמש מרכיבי מידע מהאינטרנט או ממקורות מידע אחרים. מרכיבי מידע אלו מתמזגים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת וניתנים לשליטה אינטראקטיבית, כלומר המשתמש יכול לשלוט בהצגתם באופנים שונים, כמו בפקודות קוליות, במסכי מגע ועוד.
מרכיבי המידע של המציאות הרבודה יכולים לכלול מידע כתוב, קולי או ויזואלי (ציורים, איורים וכדומה). ניתן להציג כך דגמים בתלת ממד של תמונה, הדגמות בווידאו של פריטים שאתם רואים בפוסטר, ספר, מודעה בעיתון וכך הלאה.
שימושי מציאות רבודה ניתן למצוא כיום באפליקציות סלולאר וטאבלטים, במשקפיים חכמים ועוד.
הנה סרטון עם דוגמאות של מציאות רבודה לחיי היום יום:
http://youtu.be/tnRJaHZH9lo?t=1m6s
שימוש במציאות רבודה כדי לתת מידע על מקומות בתל אביב:
http://youtu.be/KAp5xBQTMoE?t=5s
משחק מציאות רבודה לסמארטפונים, שבו מחפשים פוקימונים ומתחרים באחרים מי יתפוס אותם:
https://youtu.be/2sj2iQyBTQs
בקמפיין פוליטי הנשיא אובמה הצטלם במציאות רבודה עם בוחריו:
http://youtu.be/B4qsLf-S0I4
ומציאות רבודה בעולם הפרסום:
http://youtu.be/oH_LfXnklRw
באדריכלות המודרנית:
https://youtu.be/oGLb1cxGm-c
האמנות:
https://youtu.be/yFcSbGBBLMg?t=3m17s&end=4m15s
החינוך:
https://youtu.be/Q_xF8ujj7ko
וסרט תיעודי על עולם המציאות הרבודה:
https://youtu.be/Xg4pKgXSJho?long=yes
מציאות רבודה היא טכנולוגיה חדשנית בעולם המחשבים שמציגה רובד חדש על המציאות, או בפשטות - מידע נוסף על המציאות הנראית בתמונה.
במציאות הרבודה מוצגים לדרישת המשתמש מרכיבי מידע מהאינטרנט או ממקורות מידע אחרים. מרכיבי מידע אלו מתמזגים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת וניתנים לשליטה אינטראקטיבית, כלומר המשתמש יכול לשלוט בהצגתם באופנים שונים, כמו בפקודות קוליות, במסכי מגע ועוד.
מרכיבי המידע של המציאות הרבודה יכולים לכלול מידע כתוב, קולי או ויזואלי (ציורים, איורים וכדומה). ניתן להציג כך דגמים בתלת ממד של תמונה, הדגמות בווידאו של פריטים שאתם רואים בפוסטר, ספר, מודעה בעיתון וכך הלאה.
שימושי מציאות רבודה ניתן למצוא כיום באפליקציות סלולאר וטאבלטים, במשקפיים חכמים ועוד.
הנה סרטון עם דוגמאות של מציאות רבודה לחיי היום יום:
http://youtu.be/tnRJaHZH9lo?t=1m6s
שימוש במציאות רבודה כדי לתת מידע על מקומות בתל אביב:
http://youtu.be/KAp5xBQTMoE?t=5s
משחק מציאות רבודה לסמארטפונים, שבו מחפשים פוקימונים ומתחרים באחרים מי יתפוס אותם:
https://youtu.be/2sj2iQyBTQs
בקמפיין פוליטי הנשיא אובמה הצטלם במציאות רבודה עם בוחריו:
http://youtu.be/B4qsLf-S0I4
ומציאות רבודה בעולם הפרסום:
http://youtu.be/oH_LfXnklRw
באדריכלות המודרנית:
https://youtu.be/oGLb1cxGm-c
האמנות:
https://youtu.be/yFcSbGBBLMg?t=3m17s&end=4m15s
החינוך:
https://youtu.be/Q_xF8ujj7ko
וסרט תיעודי על עולם המציאות הרבודה:
https://youtu.be/Xg4pKgXSJho?long=yes
מה זה פיקסל?
פיקסל (Pixel) הוא נקודת צבע. מליוני נקודות צבע כמוה מרכיבות את התמונה הגדולה על מסך הטלוויזיה או המחשב. פירוש המילה הוא מעין קיצור באנגלית של המושג "המרכיב של התמונה" (Picture Element) באנגלית.
הרכבי העוצמות של 3 הצבעים האפשריים בפיקסל הם 256 רמות לכל צבע וכך מאפשרים ליצור מעל 16 מליון צבעים!
כך מרכיבים צבעי היסוד בפיקסלים את הצבעים של כל פיקסל בתמונה שעל המסך (עברית):
https://youtu.be/XsOZsl_EcWg?t=8s&end=1m52s
כך ניתן לשנותם ובכך לערוך תמונות בתוכנות עריכה:
http://youtu.be/2-stCNB8jT8
וקדימון סרט הפעולה המצחיק גם אם ילדותי "פיקסל":
https://youtu.be/XAHprLW48no
פיקסל (Pixel) הוא נקודת צבע. מליוני נקודות צבע כמוה מרכיבות את התמונה הגדולה על מסך הטלוויזיה או המחשב. פירוש המילה הוא מעין קיצור באנגלית של המושג "המרכיב של התמונה" (Picture Element) באנגלית.
הרכבי העוצמות של 3 הצבעים האפשריים בפיקסל הם 256 רמות לכל צבע וכך מאפשרים ליצור מעל 16 מליון צבעים!
כך מרכיבים צבעי היסוד בפיקסלים את הצבעים של כל פיקסל בתמונה שעל המסך (עברית):
https://youtu.be/XsOZsl_EcWg?t=8s&end=1m52s
כך ניתן לשנותם ובכך לערוך תמונות בתוכנות עריכה:
http://youtu.be/2-stCNB8jT8
וקדימון סרט הפעולה המצחיק גם אם ילדותי "פיקסל":
https://youtu.be/XAHprLW48no
איך נולד Apple II המחשב האישי הראשון?
על אף שהמושג "מחשב אישי" היה קיים כבר משנות ה-60 של המאה הקודמת, כנראה שמחשב Apple II הוא המחשב הראשון והממשי שזכאי להיקרא "המחשב האישי".
חברת Apple והמייסדים שלה סטיב ווזניאק וסטיב ג'ובס, כללו במחשב זה גם מסך ומקלדת, לראשונה בתולדות המחשב. השניים היו הראשונים שדאגו לפתרון כולל ומספק למחשוב ביתי של ממש ולמעשה פיתחו את המחשב האישי הראשון בהיסטוריה.
כבר בשנות ה-70, כמעט מהתחלה, היו מחשבי אפל גם המחשבים האישיים הראשונים בעולם שאפשרו למשתמשים הרחבה שלהם בעזרת כרטיסים.
לאחר שהמחשב הראשון של אפל סימן את הדרך וזכה להצלחה מוגבלת, יצא מחשב ה-Apple 2 ב-1977. הוא היה המחשב הצבעוני הראשון מאז ומעולם והפך די מהר למחשב האישי הפופולארי ביותר בעולם.
מי שאימצה את מחשבי Apple בהתלהבות הייתה מערכת החינוך האמריקאית ואלה שהלכו בעקבותיה.
מחשבי "אפל" קסמו למחנכים ולמורי המחשבים מפני שהיו מצוידים בכלי תכנות פשוטים ואפשרו לתלמידים ללמוד תכנות בשפות מחשב פשוטות ומתאימות לילדים, כמו שפת בייסיק ושפת לוגו שהתבססה על גרפיקה ועל תכנות הליכים שעל הילד ללמד צב וירטואלי לבצע.
ה"אפל 2" גם סימן את הדרך למחשבי קומודור, אטארי, ספקטרום וה-PC (קיצור של "מחשב אישי" באנגלית) ולמחשבי המקינטוש שיבואו אחריהם. הוא היה העתיד והמחשב האישי החשוב ביותר של שנות ה-70.
הנה ההתחלה של מייסדי אפל ומפתחי המחשב האישי הראשון בהיסטוריה:
https://youtu.be/DQh-1N_inMc
מחשב האפל הראשון "Apple I" של שני היזמים משנת 1976:
https://youtu.be/sH-g9SyX4S0
על החידוש של אפל בשנות ה-80 (עברית):
https://youtu.be/fnzUSWfAzhk
וסרטון הפרסומת המקורי למחשב ה"אפל 2":
http://youtu.be/FxZ_Z-_j71I
על אף שהמושג "מחשב אישי" היה קיים כבר משנות ה-60 של המאה הקודמת, כנראה שמחשב Apple II הוא המחשב הראשון והממשי שזכאי להיקרא "המחשב האישי".
חברת Apple והמייסדים שלה סטיב ווזניאק וסטיב ג'ובס, כללו במחשב זה גם מסך ומקלדת, לראשונה בתולדות המחשב. השניים היו הראשונים שדאגו לפתרון כולל ומספק למחשוב ביתי של ממש ולמעשה פיתחו את המחשב האישי הראשון בהיסטוריה.
כבר בשנות ה-70, כמעט מהתחלה, היו מחשבי אפל גם המחשבים האישיים הראשונים בעולם שאפשרו למשתמשים הרחבה שלהם בעזרת כרטיסים.
לאחר שהמחשב הראשון של אפל סימן את הדרך וזכה להצלחה מוגבלת, יצא מחשב ה-Apple 2 ב-1977. הוא היה המחשב הצבעוני הראשון מאז ומעולם והפך די מהר למחשב האישי הפופולארי ביותר בעולם.
מי שאימצה את מחשבי Apple בהתלהבות הייתה מערכת החינוך האמריקאית ואלה שהלכו בעקבותיה.
מחשבי "אפל" קסמו למחנכים ולמורי המחשבים מפני שהיו מצוידים בכלי תכנות פשוטים ואפשרו לתלמידים ללמוד תכנות בשפות מחשב פשוטות ומתאימות לילדים, כמו שפת בייסיק ושפת לוגו שהתבססה על גרפיקה ועל תכנות הליכים שעל הילד ללמד צב וירטואלי לבצע.
ה"אפל 2" גם סימן את הדרך למחשבי קומודור, אטארי, ספקטרום וה-PC (קיצור של "מחשב אישי" באנגלית) ולמחשבי המקינטוש שיבואו אחריהם. הוא היה העתיד והמחשב האישי החשוב ביותר של שנות ה-70.
הנה ההתחלה של מייסדי אפל ומפתחי המחשב האישי הראשון בהיסטוריה:
https://youtu.be/DQh-1N_inMc
מחשב האפל הראשון "Apple I" של שני היזמים משנת 1976:
https://youtu.be/sH-g9SyX4S0
על החידוש של אפל בשנות ה-80 (עברית):
https://youtu.be/fnzUSWfAzhk
וסרטון הפרסומת המקורי למחשב ה"אפל 2":
http://youtu.be/FxZ_Z-_j71I
מהי בינה מלאכותית או אינטליגנציה מלאכותית?
הגדרה פשוטה של האינטליגנציה המלאכותית או הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence) היא: כל דבר שמחקה את האינטליגנציה שלנו כבני אדם באמצעות מחשבים.
בינה מלאכותית היא תוכנה או מכונה שיכולה לפתור בעיות שאדם יכול לפתור. בניגוד למחשבים של פעם, שהיו מסוגלים להתמודד עם בעיות חישוביות, אך לא לחשוב, מערכת כזו מסוגלת לחקות חשיבה של ממש, כולל חשיבה מופשטת (על מושגים), דמיון, הסקת מסקנות לוגיות, ראייה, הבנת שפה טבעית, דיבור, הבנת העולם והכי חשוב, למידה.
מערכת כזו יכולה לא פעם ללמוד ולהתפתח מבחינת יכולותיה, ממש כמו שאנו לומדים כל הזמן וכך נעשים חכמים יותר. כך תלמד ותפעל המערכת על פי הבנתה ואז היא תהיה "מכונה לומדת". תחום למידת המכונה מתמחה ברעיון הזה, של פיתוחי מערכות לומדות ואימון שלהם, כמו שהורה או מורה מאמן ילד שגדל. קראו על כך בתגית "למידת מכונה".
יש גם תחום של "למידה עמוקה", בו המכונה "לא צריכה" אנשים שילמדו ויאמנו אותה, אלא לומדת, מסיקה מסקנות ומפתחת יכולות בעצמה. הרחיבו על כך בתגית "למידה עמוקה".
באופן כללי, בינה מלאכותית יכולה לחשוב. שימוש במידע שנאסף מבחוץ (בעזרת החושים) וזה שבפנים (ממאגרי הזיכרון והידע שצברנו בעבר) מאפשר את החשיבה הזו. לחשוב פירושו להשתמש במידע הזה ולארגן אותו מחדש ובכך ליצור מידע חדש. המידע שנוצר הוא הלמידה שלנו, ההמצאות שלנו, היצירות האמנותיות, ההומור וכדומה.
המבחן למערכת שיש בה בינה מלאכותית הוא "מבחן טיורינג". על פי מבחן זה, רק תוכנה אחת הצליחה עד היום להצטייר כבעלת תבונה ברמה שכזו (ראו באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג").
הנה הסבר קצר ומהיר על הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/acnIX2b2lpY?t=11s
דברים שמייצר ה-AI וכיצד הוא התפתח כל כך:
https://youtu.be/XtlC-rCjUyM
לאט ופשוט על הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/hE74j-nD-q8
העולם של האינטליגנציה המלאכותית (עברית):
https://youtu.be/xcOw84E93MI
כך ה-AI ישנה ומשנה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/RzkD_rTEBYs
על רובוטים ומערכות תיב"ם (תכנון באמצעות מחשב), שמשתמשים בבינה מלאכותית (עברית):
https://youtu.be/g0yEDyEppeM
רובוט יצירתי שיכול להמציא בעצמו ולא רק לחזור על דברים שהוכנסו לתוכו:
https://youtu.be/-U-lQYwzFAQ
קבלו את iCub שיכול להבחין בדברים שתינוק יכול לדעת:
https://youtu.be/2oJSJa6P_EI
מה שאומר שיצירתיות היא חלק מהבינה המלאכותית (מתורגם):
https://youtu.be/Rh9vBczqMk0
הרצאת טד על הבינה המלאכותית שתשחרר אותנו מעבודה שחורה ולא יעילה (מתורגם):
https://youtu.be/ajGgd9Ld-Wc?long=yes
וסרטון תיעודי על האינטליגנציה המלאכותית:
https://youtu.be/53K1dMyslJg?long=yes
הגדרה פשוטה של האינטליגנציה המלאכותית או הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence) היא: כל דבר שמחקה את האינטליגנציה שלנו כבני אדם באמצעות מחשבים.
בינה מלאכותית היא תוכנה או מכונה שיכולה לפתור בעיות שאדם יכול לפתור. בניגוד למחשבים של פעם, שהיו מסוגלים להתמודד עם בעיות חישוביות, אך לא לחשוב, מערכת כזו מסוגלת לחקות חשיבה של ממש, כולל חשיבה מופשטת (על מושגים), דמיון, הסקת מסקנות לוגיות, ראייה, הבנת שפה טבעית, דיבור, הבנת העולם והכי חשוב, למידה.
מערכת כזו יכולה לא פעם ללמוד ולהתפתח מבחינת יכולותיה, ממש כמו שאנו לומדים כל הזמן וכך נעשים חכמים יותר. כך תלמד ותפעל המערכת על פי הבנתה ואז היא תהיה "מכונה לומדת". תחום למידת המכונה מתמחה ברעיון הזה, של פיתוחי מערכות לומדות ואימון שלהם, כמו שהורה או מורה מאמן ילד שגדל. קראו על כך בתגית "למידת מכונה".
יש גם תחום של "למידה עמוקה", בו המכונה "לא צריכה" אנשים שילמדו ויאמנו אותה, אלא לומדת, מסיקה מסקנות ומפתחת יכולות בעצמה. הרחיבו על כך בתגית "למידה עמוקה".
באופן כללי, בינה מלאכותית יכולה לחשוב. שימוש במידע שנאסף מבחוץ (בעזרת החושים) וזה שבפנים (ממאגרי הזיכרון והידע שצברנו בעבר) מאפשר את החשיבה הזו. לחשוב פירושו להשתמש במידע הזה ולארגן אותו מחדש ובכך ליצור מידע חדש. המידע שנוצר הוא הלמידה שלנו, ההמצאות שלנו, היצירות האמנותיות, ההומור וכדומה.
המבחן למערכת שיש בה בינה מלאכותית הוא "מבחן טיורינג". על פי מבחן זה, רק תוכנה אחת הצליחה עד היום להצטייר כבעלת תבונה ברמה שכזו (ראו באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג").
הנה הסבר קצר ומהיר על הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/acnIX2b2lpY?t=11s
דברים שמייצר ה-AI וכיצד הוא התפתח כל כך:
https://youtu.be/XtlC-rCjUyM
לאט ופשוט על הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/hE74j-nD-q8
העולם של האינטליגנציה המלאכותית (עברית):
https://youtu.be/xcOw84E93MI
כך ה-AI ישנה ומשנה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/RzkD_rTEBYs
על רובוטים ומערכות תיב"ם (תכנון באמצעות מחשב), שמשתמשים בבינה מלאכותית (עברית):
https://youtu.be/g0yEDyEppeM
רובוט יצירתי שיכול להמציא בעצמו ולא רק לחזור על דברים שהוכנסו לתוכו:
https://youtu.be/-U-lQYwzFAQ
קבלו את iCub שיכול להבחין בדברים שתינוק יכול לדעת:
https://youtu.be/2oJSJa6P_EI
מה שאומר שיצירתיות היא חלק מהבינה המלאכותית (מתורגם):
https://youtu.be/Rh9vBczqMk0
הרצאת טד על הבינה המלאכותית שתשחרר אותנו מעבודה שחורה ולא יעילה (מתורגם):
https://youtu.be/ajGgd9Ld-Wc?long=yes
וסרטון תיעודי על האינטליגנציה המלאכותית:
https://youtu.be/53K1dMyslJg?long=yes
מהו מקינטוש, מחשב המולטימדיה הראשון שנוצר?
ממציאי המחשב האישי, חברת Apple ומנהלה סטיב ג'ובס, הוציאו בשנת 1984 את המקינטוש (Macintosh), המחשב האישי הראשון שכלל מימשק משתמש גרפי. זה היה מחשב קומפקטי, מעוצב, כל כולו בגוף אחד עם המסך שלו ונראה אז כמו העתיד. הוא היה העתיד. בהווה.
"הגאונות של מקינטוש היא שאינך צריך להיות גאון כדי להשתמש בו". זו הייתה הסיסמה של Apple. ואכן, הממשק שלו כלל לראשונה את העכבר, את החלונות, התפריטים, הצליל והקול המובנה ועוד דברים שאחר-כך יהפכו לחלק בלתי נפרד מהמחשבים האישיים, אבל עד אז לא נכללו בהם. הכל היה קל הרבה יותר ומאפשר המון יותר.
המהפכה שיצר מחשב המקינטוש היתה עצומה - הוא פתח את הדלת למחשב כמו שאנו מכירים אותו היום, למולטימדיה במחשב, שכללה קול, תמונה, וידאו ועוד ואפילו לאינטרנט שייכנס לחיינו שנה אחר-כך.
סטיב ג'ובס אמר פעם ש"את המקינטוש יצרו מוסיקאים, משוררים, אמנים, זואולוגים והיסטוריונים, שבמקרה היו גם אנשי המחשבים הטובים בעולם.." - המחשב הזה אכן הפך לכלי פנטסטי לאמנים, גרפיקאים, מוסיקאים וכותבים - הוא נתן להם השראה לעשות דברים גדולים, יצירתיים. ליצור ולעבוד בו בזמן.
האמת היא שלא רק אמנים ומעצבים אהבו אותו. על אף מחירו הגבוה ממתחריו, המקינטוש הפך למחשב הפופולארי ביותר בשוק החינוך בארצות הברית. הוא השפיע על דורות של מורים ותלמידים, שבבגרותם הפכו למשתמשי אפל כבדים ולמעריצי סטיב ג'ובס, מאלה שיהפכו אותו לאלוהים של הטכנולוגיה האישית בשנות ה-2000. חלק מהם הפכו בעצמם לאגדות, לאמנים מפורסמים, מעצבים ויזמים.
הנה המקינטוש כמו שהכירו אותו אנשי המחשבים בשנות ה-80:
https://youtu.be/-5zeJyQ31rM
תופעת המקינטוש שנמשכת מאז 1984:
http://youtu.be/8oV7__svn7w
ההיכרות הראשונה עם המקינטוש שעשה סטיב ג'ובס לעיתונאים ולקהל הרחב:
http://youtu.be/2B-XwPjn9YY
היום לא נותר לנו אלא להרכיב אותו מלבני לגו ולהכניס אליו טאבלט:
https://youtu.be/lgYq3CJTlD4
או לצפות בתערוכת מוצרי מקינטוש כמו זו שנערכה בישראל פעם (עברית):
https://youtu.be/pO5V1Lc7SbA
ממציאי המחשב האישי, חברת Apple ומנהלה סטיב ג'ובס, הוציאו בשנת 1984 את המקינטוש (Macintosh), המחשב האישי הראשון שכלל מימשק משתמש גרפי. זה היה מחשב קומפקטי, מעוצב, כל כולו בגוף אחד עם המסך שלו ונראה אז כמו העתיד. הוא היה העתיד. בהווה.
"הגאונות של מקינטוש היא שאינך צריך להיות גאון כדי להשתמש בו". זו הייתה הסיסמה של Apple. ואכן, הממשק שלו כלל לראשונה את העכבר, את החלונות, התפריטים, הצליל והקול המובנה ועוד דברים שאחר-כך יהפכו לחלק בלתי נפרד מהמחשבים האישיים, אבל עד אז לא נכללו בהם. הכל היה קל הרבה יותר ומאפשר המון יותר.
המהפכה שיצר מחשב המקינטוש היתה עצומה - הוא פתח את הדלת למחשב כמו שאנו מכירים אותו היום, למולטימדיה במחשב, שכללה קול, תמונה, וידאו ועוד ואפילו לאינטרנט שייכנס לחיינו שנה אחר-כך.
סטיב ג'ובס אמר פעם ש"את המקינטוש יצרו מוסיקאים, משוררים, אמנים, זואולוגים והיסטוריונים, שבמקרה היו גם אנשי המחשבים הטובים בעולם.." - המחשב הזה אכן הפך לכלי פנטסטי לאמנים, גרפיקאים, מוסיקאים וכותבים - הוא נתן להם השראה לעשות דברים גדולים, יצירתיים. ליצור ולעבוד בו בזמן.
האמת היא שלא רק אמנים ומעצבים אהבו אותו. על אף מחירו הגבוה ממתחריו, המקינטוש הפך למחשב הפופולארי ביותר בשוק החינוך בארצות הברית. הוא השפיע על דורות של מורים ותלמידים, שבבגרותם הפכו למשתמשי אפל כבדים ולמעריצי סטיב ג'ובס, מאלה שיהפכו אותו לאלוהים של הטכנולוגיה האישית בשנות ה-2000. חלק מהם הפכו בעצמם לאגדות, לאמנים מפורסמים, מעצבים ויזמים.
הנה המקינטוש כמו שהכירו אותו אנשי המחשבים בשנות ה-80:
https://youtu.be/-5zeJyQ31rM
תופעת המקינטוש שנמשכת מאז 1984:
http://youtu.be/8oV7__svn7w
ההיכרות הראשונה עם המקינטוש שעשה סטיב ג'ובס לעיתונאים ולקהל הרחב:
http://youtu.be/2B-XwPjn9YY
היום לא נותר לנו אלא להרכיב אותו מלבני לגו ולהכניס אליו טאבלט:
https://youtu.be/lgYq3CJTlD4
או לצפות בתערוכת מוצרי מקינטוש כמו זו שנערכה בישראל פעם (עברית):
https://youtu.be/pO5V1Lc7SbA
מהן שפות תכנות?
שפת תכנות (Programming language) היא שפה המובנת למחשב. קוד שנכתב בשפת התכנות הוא בעצם תוכנה, או חלק מתוכנה. כלומר קוד כזה הוא סדרה של פקודות שגורמות למחשב לבצע פעולות שונות ומגוונות.
את התחומים הללו ששפות התכנות מסוגלות לגרום למחשב לבצע, אתם מכירים היטב ונתקלים בהם כל יום וכל היום. מניווט מנקודה לנקודה (כן, גם טלפון חכם הוא מחשב!), דרך כתיבה ושליחה של מייל לאדם אחר, הפעלה של משחק מחשב, ציור במחשב או השמעת מוסיקה וכדומה.
שפת תכנות היא הכלי שמאפשר לבני אדם, לרוב בעלי מקצוע הידועים כ"מתכנתים", לתקשר עם מחשבים ולתת להם הוראות.
השפה הזו מאפשרת את קיומו של תִּכְנוּת המחשבים, אחד המקצועות המרכזיים של עידן המחשב.
לכל שפת תכנות יש סדרה של עקרונות וכללים מוגדרים. יש לה תחביר - כלומר דרך שבה יש לנסח את הפקודות שנותן המתכנת למחשב. כך יכול המתכנת לכתוב את קוד המקור של תכנית המחשב ובסיומו, לאחר ניפוי ותיקון השגיאות, מבצעת התכנית את תפקידה.
בחירת שפת התכנות המתאימה על ידי המתכנתת תהיה על פי אופי הפרויקט, תכונות השפה והתאמתה למקום עבודה והתמחותו.
בשפות תכנות מודרניות יש שימוש רב באובייקטים. בין השאר זה אומר שקוד המקור, כלומר מה שהמתכנת כותב, משתמש לא פעם ברכיבים שנכתבו על ידי אחרים ושותפו על ידם לטובת הכלל. כך יוצא שכתיבה בשפת תכנות כזו מתבססת לא פעם על הרחבות חיצוניות, המכונות "ספריות".
כיום, בעידן האינטרנט, יש שפות תכנות שמתמחות בצד השרת (אותו מחשב משוכלל שנמצא ב"ענן" ומבצע פעולות שיישלחו בדרך כלל לדפדפן שלנו) ואחרות מתמחות בצד המשתמש, הקליינט, כלומר שפועלות על ובמחשב שלנו.
שפת התכנות Javacript למשל, היא שפה שמתמחה בצד המשתמש, קליינט סייד. פייתון (Python), בניגוד לה, היא שפה המשמשת בעיקר לצד השרת, סרוור סייד.
רק להמחשה של העניין - שתיהן מהשפות הכי פופולריות ומוצלחות. הראשונה היא אולי השפה הכי נפוצה בימינו והשניה Python, היא אולי השפה הכי קלה ללימוד של מתחילים ועדיין היא שפה מעולה לפיתוחי צד שרת ולתעשיית הסייבר. Python (קורס מלא ומתורגם לעברית בסרטון האחרון) היא גם השפה העיקרית של עולם הלמידה העמוקה (Deep Learning) - העתיד של הבינה המלאכותית, שהולך ומשנה את עולם האינטרנט כיום.
מהי שפת תכנות? (עברית):
https://youtu.be/ur7o0dAUDTg
הכוח והיופי שבתכנות (מתורגם):
https://youtu.be/crw_U-UgvcY
על המצאת שפת התכנות:
https://youtu.be/Wchru8alhaE
מתכנת מסביר על שפות תוכנה שונות (עברית):
https://youtu.be/7Baq_Xw4azM
שפות התכנות הפופולריות ב-50 שנה האחרונות ועד היום:
https://youtu.be/Og847HVwRSI
ההיסטוריה של שפות התכנות:
https://youtu.be/mhpslN-OD_o?long=yes
וקורס מלא לשפת פייתון הפופולרית, קלה ומצליחה מאוד (מתורגם):
https://youtu.be/rfscVS0vtbw?long=yes
שפת תכנות (Programming language) היא שפה המובנת למחשב. קוד שנכתב בשפת התכנות הוא בעצם תוכנה, או חלק מתוכנה. כלומר קוד כזה הוא סדרה של פקודות שגורמות למחשב לבצע פעולות שונות ומגוונות.
את התחומים הללו ששפות התכנות מסוגלות לגרום למחשב לבצע, אתם מכירים היטב ונתקלים בהם כל יום וכל היום. מניווט מנקודה לנקודה (כן, גם טלפון חכם הוא מחשב!), דרך כתיבה ושליחה של מייל לאדם אחר, הפעלה של משחק מחשב, ציור במחשב או השמעת מוסיקה וכדומה.
שפת תכנות היא הכלי שמאפשר לבני אדם, לרוב בעלי מקצוע הידועים כ"מתכנתים", לתקשר עם מחשבים ולתת להם הוראות.
השפה הזו מאפשרת את קיומו של תִּכְנוּת המחשבים, אחד המקצועות המרכזיים של עידן המחשב.
לכל שפת תכנות יש סדרה של עקרונות וכללים מוגדרים. יש לה תחביר - כלומר דרך שבה יש לנסח את הפקודות שנותן המתכנת למחשב. כך יכול המתכנת לכתוב את קוד המקור של תכנית המחשב ובסיומו, לאחר ניפוי ותיקון השגיאות, מבצעת התכנית את תפקידה.
בחירת שפת התכנות המתאימה על ידי המתכנתת תהיה על פי אופי הפרויקט, תכונות השפה והתאמתה למקום עבודה והתמחותו.
בשפות תכנות מודרניות יש שימוש רב באובייקטים. בין השאר זה אומר שקוד המקור, כלומר מה שהמתכנת כותב, משתמש לא פעם ברכיבים שנכתבו על ידי אחרים ושותפו על ידם לטובת הכלל. כך יוצא שכתיבה בשפת תכנות כזו מתבססת לא פעם על הרחבות חיצוניות, המכונות "ספריות".
כיום, בעידן האינטרנט, יש שפות תכנות שמתמחות בצד השרת (אותו מחשב משוכלל שנמצא ב"ענן" ומבצע פעולות שיישלחו בדרך כלל לדפדפן שלנו) ואחרות מתמחות בצד המשתמש, הקליינט, כלומר שפועלות על ובמחשב שלנו.
שפת התכנות Javacript למשל, היא שפה שמתמחה בצד המשתמש, קליינט סייד. פייתון (Python), בניגוד לה, היא שפה המשמשת בעיקר לצד השרת, סרוור סייד.
רק להמחשה של העניין - שתיהן מהשפות הכי פופולריות ומוצלחות. הראשונה היא אולי השפה הכי נפוצה בימינו והשניה Python, היא אולי השפה הכי קלה ללימוד של מתחילים ועדיין היא שפה מעולה לפיתוחי צד שרת ולתעשיית הסייבר. Python (קורס מלא ומתורגם לעברית בסרטון האחרון) היא גם השפה העיקרית של עולם הלמידה העמוקה (Deep Learning) - העתיד של הבינה המלאכותית, שהולך ומשנה את עולם האינטרנט כיום.
מהי שפת תכנות? (עברית):
https://youtu.be/ur7o0dAUDTg
הכוח והיופי שבתכנות (מתורגם):
https://youtu.be/crw_U-UgvcY
על המצאת שפת התכנות:
https://youtu.be/Wchru8alhaE
מתכנת מסביר על שפות תוכנה שונות (עברית):
https://youtu.be/7Baq_Xw4azM
שפות התכנות הפופולריות ב-50 שנה האחרונות ועד היום:
https://youtu.be/Og847HVwRSI
ההיסטוריה של שפות התכנות:
https://youtu.be/mhpslN-OD_o?long=yes
וקורס מלא לשפת פייתון הפופולרית, קלה ומצליחה מאוד (מתורגם):
https://youtu.be/rfscVS0vtbw?long=yes
