שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי עונת המונסון הגשומה?
בכל שנה, כשהקיץ מגיע לשיאו באסיה, מתחוללת ביבשת אחת מתופעות הטבע המרשימות על פני כדור הארץ, עונת המוֹנסוּן (Monsoon season) והגשמים האימתניים שלה. בדרך כלל העונה הזו נמשכת לפחות חודש בשנה.
המונסון, שבאנגלית מכונה "wet season", היא מערכת מזג האוויר הגדולה בעולם. המילה, שמגיעה מהשפה הערבית בה "מוסים" פירושה עונה. היא מתארת מערכת רוחות ייחודית שמביאה גשמים עצומים למיליארדי אנשים.
במטאורולוגיה מגדירים את המונסון כזרימות אוויר עונתיות קבועות שמתהוות בתת היבשת ההודית בגלל הפרשים תרמיים (הפרשי חום וקור) שבין הים ליבשה.
מהחום הלוהט של הודו ועד לצפון הקפוא של סיביר - המונסון הוא דפוס מזג אוויר שמשפיע על מיליוני בני אדם במדינות הנמצאות ברחבי דרום אסיה. מצד אחד מציבים גשמי המונסון אוכל על שולחנם, אך לא פעם גם מציפים ומחריבים בהן קהילות גדולות.
#איך זה קורה?
המנגנון הטבעי שמאחורי המונסון דומה למכונת קיטור ענקית. כשהיבשת הגדולה של אסיה מתחממת בקיץ, האוויר החם עולה ויוצר אזור לחץ נמוך.
האוקיינוס ההודי נשאר קריר יחסית ויוצר מעליו אזור לחץ גבוה. הפרש הלחצים בין השניים יוצר רוחות חזקות שנושבות מהאוקיינוס לכיוון היבשת, רוחות שמביאות איתן לחות עצומה שהצטברה מעל המים החמים.
כשהרוחות הלחות פוגשות את הרי ההימלאיה (Himalayas) והרי הגאטס המערביים (Western Ghats) שבהודו, הן נאלצות לעלות לגובה. האוויר הלח מתקרר ומתעבה ויוצר עננים עבים שמורידים גשמים בכמויות אדירות.
בשנים של עודף גשמים כאלה יש הצפות הרסניות, מפולות בוץ נוראות ונזקים חמורים לחקלאות, לכלכלה ולבריאות הציבור.
#חיים עם המונסון
כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם מושפעת מגשמי המונסון העצומים. מדינות רבות בתת היבשת ההודית כמו הודו, בנגלדש, פקיסטן, נפאל, בהוטן, סרי לנקה והאיים המלדיביים מתבססות עליהם וניזוקות מהם.
כך נוצרה תלות במונסון ויחד עם זאת גם אימה ממנו. לצד התלות בברכה ששופע המונסון, יש את הסכנות שהוא עלול להביא איתו. בכל שנה מעוררת הגעתו חשש מהול בתקווה. אם סופת המונסון תהיה חזקה מדי, היא עלולה לשטוף ולהחריב בתים ולהרוס את היבולים בשדות, כשאם היא חלשה מדי, ייפגעו היבולים, מה שעלול להביא למחסור ולעליית מחירי המזון.
קחו למשל את הודו, שמחודש יוני ועד ספטמבר מספק לה המונסון כ-75% מהגשם השנתי שלה. עבור מיליוני אנשים בה הוא מהווה את מקור המים המתוקים העיקרי.
ומנגד, מקום בהודו בשם צ'ראפונג'י (Cherrapunji) מחזיק בשיא הגשם העולמי, עם כ-11,000 מילימטר גשם בשנה ממוצעת - פי 22 מהכמות השנתית בישראל. מקומות כאלה הם כל כך גשומים שהתושבים למדו לחיות עם המים - הם בונים גשרים מעצי גומי חיים שהשורשים שלהם גדלים ומתחזקים עם השנים.
התוצאות של העונה הזו הן דרמטיות ומשנות חיים. המונסון מזין את שדות האורז והחיטה של הודו, בנגלדש (Bangladesh) ודרום מזרח אסיה במהלך יוני עד ספטמבר.
#הקצוות
בלי המונסון, מיליארדי אנשים לא יוכלו לגדל מספיק מזון כדי לחיות. החקלאים מחכים למונסון בדריכות רבה, כי עיתוי הגעתו ועוצמתו קובעים את גורל היבול השנתי ואת הכלכלה של מדינות שלמות.
למונסון יש גם צד קשה. גשמים עזים גורמים להצפות הרסניות ולמפולות בוץ. בשנת 2005, קיבלה העיר מומבאי (Mumbai) 944 מילימטר גשם ביום אחד. תושבי העיר אמרו בהומור מר שהם קיבלו שנה שלמה של גשמים אירופיים בתוך 24 שעות.
משבר האקלים ושינויי האקלים הנוכחיים בעולם מדאיגים מדענים, כי הם עלולים להפריע למערכת המונסון העדינה. מחקרים מראים שהמונסון הופך פחות צפוי. יש בו תקופות יובש ארוכות שמתחלפות עם גשמים קיצוניים.
עונת המונסון היא "סם החיים" עבור מיליארדי אנשים באסיה, במיוחד בתת-היבשת ההודית, אזור בו גשמי המונסון הם המפתח לחיים עצמם וכל המדינות תלויות בו ומושפעות - לטוב ולרע, מזון וסכנות.
הנה עונת המונסון:
https://youtu.be/FcURDmVPpkw
הרצאת וידאו על עונת המונסון:
https://youtu.be/Tn4hG7nLnyg
סרטון שמסביר לעומק את המונסון האסייתי:
https://youtu.be/1nstixjMS7A?long=yes
סרט תיעודי על משמעות עונת המונסון בהודו:
https://youtu.be/FcxT97sTFjE?long=yes
עונת המונסון
בכל שנה, כשהקיץ מגיע לשיאו באסיה, מתחוללת ביבשת אחת מתופעות הטבע המרשימות על פני כדור הארץ, עונת המוֹנסוּן (Monsoon season) והגשמים האימתניים שלה. בדרך כלל העונה הזו נמשכת לפחות חודש בשנה.
המונסון, שבאנגלית מכונה "wet season", היא מערכת מזג האוויר הגדולה בעולם. המילה, שמגיעה מהשפה הערבית בה "מוסים" פירושה עונה. היא מתארת מערכת רוחות ייחודית שמביאה גשמים עצומים למיליארדי אנשים.
במטאורולוגיה מגדירים את המונסון כזרימות אוויר עונתיות קבועות שמתהוות בתת היבשת ההודית בגלל הפרשים תרמיים (הפרשי חום וקור) שבין הים ליבשה.
מהחום הלוהט של הודו ועד לצפון הקפוא של סיביר - המונסון הוא דפוס מזג אוויר שמשפיע על מיליוני בני אדם במדינות הנמצאות ברחבי דרום אסיה. מצד אחד מציבים גשמי המונסון אוכל על שולחנם, אך לא פעם גם מציפים ומחריבים בהן קהילות גדולות.
#איך זה קורה?
המנגנון הטבעי שמאחורי המונסון דומה למכונת קיטור ענקית. כשהיבשת הגדולה של אסיה מתחממת בקיץ, האוויר החם עולה ויוצר אזור לחץ נמוך.
האוקיינוס ההודי נשאר קריר יחסית ויוצר מעליו אזור לחץ גבוה. הפרש הלחצים בין השניים יוצר רוחות חזקות שנושבות מהאוקיינוס לכיוון היבשת, רוחות שמביאות איתן לחות עצומה שהצטברה מעל המים החמים.
כשהרוחות הלחות פוגשות את הרי ההימלאיה (Himalayas) והרי הגאטס המערביים (Western Ghats) שבהודו, הן נאלצות לעלות לגובה. האוויר הלח מתקרר ומתעבה ויוצר עננים עבים שמורידים גשמים בכמויות אדירות.
בשנים של עודף גשמים כאלה יש הצפות הרסניות, מפולות בוץ נוראות ונזקים חמורים לחקלאות, לכלכלה ולבריאות הציבור.
#חיים עם המונסון
כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם מושפעת מגשמי המונסון העצומים. מדינות רבות בתת היבשת ההודית כמו הודו, בנגלדש, פקיסטן, נפאל, בהוטן, סרי לנקה והאיים המלדיביים מתבססות עליהם וניזוקות מהם.
כך נוצרה תלות במונסון ויחד עם זאת גם אימה ממנו. לצד התלות בברכה ששופע המונסון, יש את הסכנות שהוא עלול להביא איתו. בכל שנה מעוררת הגעתו חשש מהול בתקווה. אם סופת המונסון תהיה חזקה מדי, היא עלולה לשטוף ולהחריב בתים ולהרוס את היבולים בשדות, כשאם היא חלשה מדי, ייפגעו היבולים, מה שעלול להביא למחסור ולעליית מחירי המזון.
קחו למשל את הודו, שמחודש יוני ועד ספטמבר מספק לה המונסון כ-75% מהגשם השנתי שלה. עבור מיליוני אנשים בה הוא מהווה את מקור המים המתוקים העיקרי.
ומנגד, מקום בהודו בשם צ'ראפונג'י (Cherrapunji) מחזיק בשיא הגשם העולמי, עם כ-11,000 מילימטר גשם בשנה ממוצעת - פי 22 מהכמות השנתית בישראל. מקומות כאלה הם כל כך גשומים שהתושבים למדו לחיות עם המים - הם בונים גשרים מעצי גומי חיים שהשורשים שלהם גדלים ומתחזקים עם השנים.
התוצאות של העונה הזו הן דרמטיות ומשנות חיים. המונסון מזין את שדות האורז והחיטה של הודו, בנגלדש (Bangladesh) ודרום מזרח אסיה במהלך יוני עד ספטמבר.
#הקצוות
בלי המונסון, מיליארדי אנשים לא יוכלו לגדל מספיק מזון כדי לחיות. החקלאים מחכים למונסון בדריכות רבה, כי עיתוי הגעתו ועוצמתו קובעים את גורל היבול השנתי ואת הכלכלה של מדינות שלמות.
למונסון יש גם צד קשה. גשמים עזים גורמים להצפות הרסניות ולמפולות בוץ. בשנת 2005, קיבלה העיר מומבאי (Mumbai) 944 מילימטר גשם ביום אחד. תושבי העיר אמרו בהומור מר שהם קיבלו שנה שלמה של גשמים אירופיים בתוך 24 שעות.
משבר האקלים ושינויי האקלים הנוכחיים בעולם מדאיגים מדענים, כי הם עלולים להפריע למערכת המונסון העדינה. מחקרים מראים שהמונסון הופך פחות צפוי. יש בו תקופות יובש ארוכות שמתחלפות עם גשמים קיצוניים.
עונת המונסון היא "סם החיים" עבור מיליארדי אנשים באסיה, במיוחד בתת-היבשת ההודית, אזור בו גשמי המונסון הם המפתח לחיים עצמם וכל המדינות תלויות בו ומושפעות - לטוב ולרע, מזון וסכנות.
הנה עונת המונסון:
https://youtu.be/FcURDmVPpkw
הרצאת וידאו על עונת המונסון:
https://youtu.be/Tn4hG7nLnyg
סרטון שמסביר לעומק את המונסון האסייתי:
https://youtu.be/1nstixjMS7A?long=yes
סרט תיעודי על משמעות עונת המונסון בהודו:
https://youtu.be/FcxT97sTFjE?long=yes
