שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך ישנם עופות שלא מסוגלים לעוף?
כשאנחנו חושבים על ציפורים, התמונה הראשונה שעולה בראשנו היא של ציפורים מעופפות בשמיים. אבל בעולם יש מעל 60 מינים של עופות שכלל לא יכולים לעוף.
מהפינגווינים שבאנטארקטיקה, דרך עוף הדודו (Dodo) שנכחד באי מאוריציוס, או היענים (Ostriches) באפריקה - עשרות מיני ציפורים בעולם איבדו את היכולת לעוף לאורך ההיסטוריה. הללו הם רק חלק מרשימת ציפורים שאיכשהו ויתרו או איבדו את יכולת הטיסה.
אבל כיצד זה קרה?
מסתבר שכנפיהם של עופות רבים הלכו וקטנו במהלך האבולוציה ולכן אותם עופות פשוט אינם יכולים לעוף. הם עברו תהליך שנקרא "אובדן משני" (Secondary Flightlessness) של יכולת הטיסה, אובדן אצל ציפורים שאבותיהן עפו.
הסיבה המרכזית לכך היא פשוטה. טיסה היא יקרה מאוד מבחינה אנרגטית. הציפור צריכה שרירי חזה ענקיים, עצמות חלולות וקלות ומטבוליזם (חילוף חומרים) מהיר שצורך המון אנרגיה.
הכנפיים התנוונו אצל ציפורים שחיו בסביבה ללא טורפים שמאיימים לצוד אותן או כשלא היה להן צורך לעוף כדי לתפוס מזון.
כשציפור מגיעה לסביבה שבה אין טורפים או שיש הרבה מזון זמין על הקרקע והיא לא צריכה להתאמץ כדי להשיגו, הטיסה הופכת למותרות ולמשהו מיותר. האבולוציה מעדיפה יעילות ובעלי חיים שחוסכים אנרגיה מצליחים יותר לשרוד ולהתרבות.
האיים המבודדים, למשל, היו המקום המושלם לתופעה הזאת. בניו זילנד לא היו יונקים טורפים במשך מיליוני שנים. לכן הציפורים התפתחו בחופשיות על הקרקע.
כך נוצרו הקיווי (Kiwi) הלילי והביישן, המואה (Moa) שנכחד, שהיה ציפור ענקית בגובה של עד 3 וחצי מטר ושקלה אפילו 230 קילוגרם. כך הוא הקקפו (Kakapo) תוכי הלילה הכבד ביותר בעולם שמטפס על עצים אבל לא יכול לעוף.
דוגמה מרתקת נוספת באה מאיי גלפגוס בדמות הקורמורנט חסר יכולת הטיסה (Flightless Cormorant), שכנפיו הצטמצמו לשליש מגודלן המקורי כי הוא מצא את כל מזונו במים.
גם הפינגווינים עברו את הניוון הזה.
עבורם האבולוציה בחרה בדרך שונה לגמרי. הם לא ויתרו על הטיסה אלא התאימו אותה לסביבה אחרת, כי הם פשוט "עפים" במים. כנפיהם הפכו לסנפירים יעילים והם זריזים ומהירים בציד הטרף באוקיינוס הקפוא.
אצל היענים באפריקה והאמו (Emu) באוסטרליה התפתחה יכולת של ריצה מהירה במקום טיסה. היענים יכולים להגיע למהירות ריצה של כ-70 קילומטר לשעה והם העופות הגדולים והמהירים ביותר על הקרקע.
האירוניה היא שאובדן הטיסה הפך מסוכן דווקא כשבני האדם הופיעו בתמונה. הדודו נכחד תוך פחות ממאה שנים, אחרי שההולנדים הגיעו למאוריציוס ב-1598. המואה הענקית הושמדה על ידי המאורים תוך מאות שנים מהגעתם לניו זילנד. ציפורים שהתפתחו ללא פחד מטורפים מצאו את עצמן פתאום חסרות הגנה. היום רבים מהעופות חסרי הטיסה נמצאים בסכנת הכחדה חמורה, מה שדורש מאמצי שימור הכרחיים ומואצים.
הנה הציפורים שלא יכולות לעוף (מתורגם):
https://youtu.be/hRzRjHzvOts
עוד על ציפורים ללא תעופה:
https://youtu.be/w9i17lBRsk0
הנה כמה מיני עופות שלא יכולים לעוף:
https://youtu.be/1tOL5k0eStU
עופות שלא עפים
כשאנחנו חושבים על ציפורים, התמונה הראשונה שעולה בראשנו היא של ציפורים מעופפות בשמיים. אבל בעולם יש מעל 60 מינים של עופות שכלל לא יכולים לעוף.
מהפינגווינים שבאנטארקטיקה, דרך עוף הדודו (Dodo) שנכחד באי מאוריציוס, או היענים (Ostriches) באפריקה - עשרות מיני ציפורים בעולם איבדו את היכולת לעוף לאורך ההיסטוריה. הללו הם רק חלק מרשימת ציפורים שאיכשהו ויתרו או איבדו את יכולת הטיסה.
אבל כיצד זה קרה?
מסתבר שכנפיהם של עופות רבים הלכו וקטנו במהלך האבולוציה ולכן אותם עופות פשוט אינם יכולים לעוף. הם עברו תהליך שנקרא "אובדן משני" (Secondary Flightlessness) של יכולת הטיסה, אובדן אצל ציפורים שאבותיהן עפו.
הסיבה המרכזית לכך היא פשוטה. טיסה היא יקרה מאוד מבחינה אנרגטית. הציפור צריכה שרירי חזה ענקיים, עצמות חלולות וקלות ומטבוליזם (חילוף חומרים) מהיר שצורך המון אנרגיה.
הכנפיים התנוונו אצל ציפורים שחיו בסביבה ללא טורפים שמאיימים לצוד אותן או כשלא היה להן צורך לעוף כדי לתפוס מזון.
כשציפור מגיעה לסביבה שבה אין טורפים או שיש הרבה מזון זמין על הקרקע והיא לא צריכה להתאמץ כדי להשיגו, הטיסה הופכת למותרות ולמשהו מיותר. האבולוציה מעדיפה יעילות ובעלי חיים שחוסכים אנרגיה מצליחים יותר לשרוד ולהתרבות.
האיים המבודדים, למשל, היו המקום המושלם לתופעה הזאת. בניו זילנד לא היו יונקים טורפים במשך מיליוני שנים. לכן הציפורים התפתחו בחופשיות על הקרקע.
כך נוצרו הקיווי (Kiwi) הלילי והביישן, המואה (Moa) שנכחד, שהיה ציפור ענקית בגובה של עד 3 וחצי מטר ושקלה אפילו 230 קילוגרם. כך הוא הקקפו (Kakapo) תוכי הלילה הכבד ביותר בעולם שמטפס על עצים אבל לא יכול לעוף.
דוגמה מרתקת נוספת באה מאיי גלפגוס בדמות הקורמורנט חסר יכולת הטיסה (Flightless Cormorant), שכנפיו הצטמצמו לשליש מגודלן המקורי כי הוא מצא את כל מזונו במים.
גם הפינגווינים עברו את הניוון הזה.
עבורם האבולוציה בחרה בדרך שונה לגמרי. הם לא ויתרו על הטיסה אלא התאימו אותה לסביבה אחרת, כי הם פשוט "עפים" במים. כנפיהם הפכו לסנפירים יעילים והם זריזים ומהירים בציד הטרף באוקיינוס הקפוא.
אצל היענים באפריקה והאמו (Emu) באוסטרליה התפתחה יכולת של ריצה מהירה במקום טיסה. היענים יכולים להגיע למהירות ריצה של כ-70 קילומטר לשעה והם העופות הגדולים והמהירים ביותר על הקרקע.
האירוניה היא שאובדן הטיסה הפך מסוכן דווקא כשבני האדם הופיעו בתמונה. הדודו נכחד תוך פחות ממאה שנים, אחרי שההולנדים הגיעו למאוריציוס ב-1598. המואה הענקית הושמדה על ידי המאורים תוך מאות שנים מהגעתם לניו זילנד. ציפורים שהתפתחו ללא פחד מטורפים מצאו את עצמן פתאום חסרות הגנה. היום רבים מהעופות חסרי הטיסה נמצאים בסכנת הכחדה חמורה, מה שדורש מאמצי שימור הכרחיים ומואצים.
הנה הציפורים שלא יכולות לעוף (מתורגם):
https://youtu.be/hRzRjHzvOts
עוד על ציפורים ללא תעופה:
https://youtu.be/w9i17lBRsk0
הנה כמה מיני עופות שלא יכולים לעוף:
https://youtu.be/1tOL5k0eStU
