שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם טוקנים ב-AI ולמידת מכונה?
מאסימוני הטלפונים ועד עולם אבטחת מערכות מחשוב, טוקן (Token), בעברית “אסימון”, הוא מושג המשתנה בהתאם להקשר שבו הוא מוזכר. אפילו בתוך עולם המחשבים יש למושג טוקן כמה שימושים.
בלמידת מכונה, אחת הזירות המרתקות של העידן המודרני והתחום בו פועלים המודלים הפופולריים של ימינו, כמו Claude או ChatGPT, לטוקנים יש משמעות אדירה.
אותם מודלים גדולים, LLMים, הם מודלים מתמטיים. כדי לבצע את המשימות שאנו מבקשים מהם, תוך כדי תקשורת איתם בשפה טבעית, כמו אנגלית, עברית וכדומה, הם משתמשים בתהליך שנקרא "טוקניזציה".
במרכז הטוקניזציה נעשה פילוח של הטקסטים שהמודלים הללו מקבלים כנתונים, כדאטה, ליחידות קטנות יותר, תרגום של חלקי המידע הקטנים למספרים, כשאת יחידות המידע הללו, שהומרו למספרים, הם ינתחו בהמשך.
כך, אחרי שמסתיימת הטוקניזציה, הם מייצרים מהמידע טוקנים, מספרים שכל אחד מהם מייצג פריט מידע קטן. ה"טוקן" משמש בהם בתפקיד "אסימון למידת המכונה", שמתאר באופן מתמטי את יחידות הטקסט הקטנות. אלה מעין יחידות מידה שהמודלים המוכרים יוצרים מהקונטקסט.
לאחר שסיימו להפוך את המידע לטוקנים, מרבית המודלים שאנו מכירים הטוקנים משמשים לייצוג של הטקסט, ביחידות קטנות שהמודל מעבד בצורה מתמטית.
כשאנו משתמשים בטוקנים, זה כדי לסייע למודל להבין את המבנה של הטקסט, כך שיוכל לבצע על פיו את החישובים שלו. טוקן אחד יכול להיות כל חלק ממילה בשפה הרגילה שלנו, או אפילו תו אחד.
כדי להבין ולהגיב לקלט, המודל משתמש בכמות מסוימת של טוקנים. וטוקן יכול להיות כל פיסת מידע, מתו בודד ועד מילה שלמה ולעתים גם יותר. יש שיטות שונות של טוקניזציה והבחירה ביניהן היא בהתאם לאלגוריתם בו משתמשים. יש שהאסימון הוא לפי תווים (Character tokenization), אסימון לפי מילים, לפי משפט, ביטויים, טוקניזציה לפי מילת משנה ולפי מספר.
בשיחה על מודל AI (ה-LLM, כמו ChatGPT או Claude) משמש הטוקן לציון גודל השיחה על המודל והיקף המידע שיכול להיות בה. לכל מודל יש מגבלה של זיכרון התוכן שהוא יכול לעבד בשיחה אחת ולהתבסס עליו בתשובות שלו ובמהלך השיחה.
כל הטקסט שהמודל מכיל ובא מהקלט שמזרים לו המשתמש, כולל השאלות והתשובות וכל מידע נוסף, כל אלו מכונים "קונטקסט" (Context), כלומר "ההקשר".
חלון ההקשר (context window), או "חלון הקונטקסט", מייצג את כמות התוכן שהמודל יכול לעבד בשיחה עם משתמש. הכמות הזו נספרת בטוקנים. אם קלוד, למשל, תומך ב-200 אלף טוקנים, זה אומר שהשיחה יכולה לכלול כ-40 אלף מילים. אם לג'מיני של גוגל יש מיליון טוקנים, זה אומר פי 5 יותר מילים וגודל חלון הקונטקסט שלה, כלומר השיחות עם ג'מיני הוא של כ-2 ספרים ממוצעים.
טוקניזציה כפי שהיא נעשית בידי מדעני נתונים:
https://youtu.be/fNxaJsNG3-s
פרמטרים וטוקנים הם לא הכל במודלים:
https://youtu.be/a1nqXQMOCks
הסבר של Machine Learning Token באנגלית:
https://youtu.be/mnqXgojQCJI
וטוקניזציה באתרי אינטרנט שיכולה לשמש בהקשר אחר כאמצעי אבטחה:
https://youtu.be/Y7I4IDojhJk
איך פועלות תוכנות תרגום?
בספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דאגלס אדמס מוזכר "דג בבל". בספר תוקעים את הדג הזה באוזן וכך מבינים בלי הגבלה שפות שונות מכל שפות העולם. חברת יאהו קראה לשירות שלה על שמו Babel Fish והוא מתרגם טקסטים לבקשת הגולשים. כמו כל המתחרים, גם התוצאות של השירות המקוון הזה צנועות מעט יותר..
תרגום מכונה (Machine Translation) הוא פעולת תרגום משפה אחת לשפה אחרת שמבצעת תוכנת מחשב לבדה. בניגוד לתוכנת מילון, המתרגמת מילים בודדות, תרגום מכונה מתרגם טקסטים שלמים. תרגום מכונה כזה נקרא בשמות נוספים כמו "תרגום ממוחשב", "תרגום אוטומטי", או "תרגום באמצעות מחשב".
אחת הדוגמאות של שימוש בתרגום מכונה היא תוכנת התרגום של גוגל (Google Translate). תוכנה מקוונת זו היא כבר מזמן אגדה. לא שהיא הראשונה מסוגה והיא אפילו לא המהירה ביותר, אבל היא מתרגמת יותר שפות מכל תוכנה אחרת ועושה זאת לעיתים קרובות בצורה סבירה. אף על פי כן, היא מתרגמת בשגיאות רבות אל ומשפות שאינן שפות אירופיות. על אף שמבחינה טכנולוגית היא מהווה הישג של ממש, הרשת מלאה במקומות שבהם מוצגים התרגומים העילגים שלה באופן הומוריסטי ובלעג.
בניגוד לתוכנות התרגום אשר מבוססות על מסדי נתונים, נמנית גוגל טרנסלייט על התוכנות שמתבססות על לימוד וטעייה. תוכנה כזו לומדת ומתפתחת כל הזמן, על ידי כך שהיא נעזרת במשתמשים המתבקשים, במידה והם מוצאים שגיאות בתרגום, להזין לתוכנה את התיקונים שהם מציעים. כך התוכנה "לומדת" והולכת ומשפרת את כלי התרגום שלה ואת יכולת התרגום העתידי שתעשה.
יש חוקרים שסבורים שתרגום מכונה ללא סיוע אנושי יהיה אפשרי בעתיד והאדם יזכה בעתיד לתרגום מכונה מלא. אחרים סבורים שגם אם יחלפו עוד שנים רבות עד שהמחקר בתחום הזה יבשיל, לעולם לא יתקבל תרגום מכונה שהוא מושלם.
במדעי המחשב נקרא הענף שעוסק בין השאר בתרגום מכונה "עיבוד שפה טבעית", או בלועזית "Natural Language Processing", בקיצור NLP.
הנה תרגום סימולטני, בזמן אמת, של שיחות בתוכנת סקייפ:
https://youtu.be/LKB3FdgjexU
כך מתרגמות תוכנות תרגום בזמן אמת, על המקום:
https://youtu.be/X4BmV2t83SM
כך פועלת תוכנת תרגום של גוגל:
https://youtu.be/_GdSC1Z1Kzs
כך משתמש שחקן כדורגל כדי לתקשר עם המאמן שלו בעזרת תוכנת תרגום סלולארית:
https://youtu.be/oaVQxtzSkp4
לפעמים התרגום של המכונה נשמע מוזר, כמו כאן (מתורגם):
https://youtu.be/Qro3ObmS_0g
וסרטון תיעודי קצר על ההתפתחות של גוגל טרנסלייט:
https://youtu.be/OPTKlycwIkM?long=yes
מהו המחשוב הקוגניטיבי?
יתכן ששאלתם את עצמכם פעם איך זה שהמחשבים המשוכללים והמהירים כל כך יכולים לבצע כיום משימות שלא ייאמנו, אבל לא מסוגלים לבצע דברים שאפילו תינוקות עושים בקלות.
מזיהוי אנשים ועד להבנת השפה המדוברת, דרך למידה מטעויות או הבנת ההקשר בשיחה, להסיק מסקנות ועוד, יש לא מעט דברים שבני אדם מקבלים כמובנים מאליהם ואף כפשוטים, בעוד המחשבים מתקשה בהם מאד.
בדיוק לשם כך נוצר תחום חשוב במדעי המחשב. מחשוב קוגניטיבי (cognitive computing) הוא תחום בתוכנה המדמה את החשיבה האנושית.
מדובר בתוכנות שאמורות להיות מסוגלות לבנות ולנתח ידע, לבצע תהליך ארוך ומשמעותי של למידה עצמית, להבין את המידע לעומקו, לנתח טקסטים בצורה תבונית ולתקשר עם בני אדם בדרך שמבינה מצבי רוח, הקשרים חברתיים ואישיים ועוד, בקיצור כל דבר מהמרכיבים הקטנים של השפה האנושית ועד לסתם ללמוד מהניסיון.
במחשוב הקוגניטיבי מנסים לשלב בין יכולות שונות, שחלקן בפיתוח כבר שנים רבות. למידת מכונה, כריית מידע, זיהוי עצמים ייחודיים בתמונות, עיבוד שפה טבעית או איתור של דפוסים ותבניות במידע גולמי - כל אלה ואחרות אמורות לאפשר יצירה של מחשב שיכול לחקות את הדרך בה המוח האנושי עובד ולהפיק תוצאות ברמה גבוהה במיוחד, לקבל החלטות חכמות ועוד.
אם זה מזכיר לכם תחומים כמו אינטליגנציה מלאכותית או למידת מכונה, זה לא מקרה. מדובר בתחומי מחקר קרובים ומשיקים בהרבה מובנים.
מטרת החוקרים והמהנדסים העוסקים בתחום המחשוב הקוגניטיבי להביא לכך שבעתיד יוכלו מחשבים לבצע משימות פשוטות עבור בני-אדם, כמו חשיבת מומחה והבנת השפה האנושית.
כמובן שבצד פעולות "אנושיות" אלה ישלבו המחשבים גם את יכולותיהם המסורתיות כמו עיבוד נתונים בכמויות עצומות, מה שמוכר מתחום הביג דאטה, על מנת להפוך ליועצים נבונים לאנשי מקצוע בתחומים שונים, מרפואה ועד מדע והייטק.
יישומים נוספים שמצפים לפתח בעזרת מחשבים קוגניטיביים הם מערכות תקשורת בשפה טבעית, "נהגים ממוחשבים" ברכבים אוטונומיים (מכונית ללא נהג), עיבוד סמנטי, מנועי חיפוש שלומדים ועוד.
הנה המחשוב הקוגניטיבי המודרני בחצי דקה:
https://youtu.be/1tsFTBqXDdI
מצגת וידאו שמראה מה מאפשרות מערכות מחשוב קוגניטיביות:
https://youtu.be/1mPO-rXcmaw
מומחים מחברת יבמ מסבירים על העתיד של המחשוב הקוגניטיבי:
https://youtu.be/xRamODPdU1U
עולם זיהוי העצמים הממוחשב (מתורגם):
https://youtu.be/Cgxsv1riJhI?long=yes
והאם אנו מתקרבים למחשבים עם תודעה:
https://youtu.be/JTOMNkZJRao?long=yes
מהם סוכני AI ומה הם עושים?
במשפט אחד נאמר שסוכן AI ממיר את הידע של כיצד לעשות דברים ליכולות לעשות אותם ולעשייה ממוקדת וספציפית בפועל.
בשנת 2024 התחילה תעשיית ה-AI במרוץ לפיתוח "סוכנים חכמים" (AI agents) או "סוכני AI" בשמם הפופולרי (LLM Agents). מובילי הטכנולוגיה חוזים שהאייג'נטים הללו יהיו התוכנות החדשות ושהעולם יהיה מלא בהם.
סוכן ה-AI הוא המשך של הצ'טבוטים הוותיקים והעוזרים החכמים שעזרו לנו בעשור השני של המאה ה-21. הוא הופך את האינטליגנציה של הבינה המלאכותית לפעולה וליכולות ביצוע. הוא מבין את ההוראות שלך, מעבד את המידע הזה ומספקים את מה שביקשת - תשובה, פתרון, הסבר או עזרה בהשלמת משימה.
ברגע שהוא מוגדר היטב ומצויד בכלי ה-AI המתאימים, הסוכן החכם מטפל במשימות באופן מושכל ומדויק ומשחרר את המשתמשים להתמקד בענייניהם.
המשימה תבוצע, בהתחייבות של AI. זו מהפכה שעומדת להיות מהפכה מטורפת. אבל מיהם אותם סוכנים ומה בדיוק הם מאומנים ויכולים לעשות בשבילנו?
#מה זה סוכן AI?
אם AI באנגלית הוא ראשי התיבות של בינה מלאכותית, צריך להבין שבינה מלאכותית לכשעצמה היא מוח גולמי עם ים של פוטנציאל. אבל עד שלא נשאל אותה, עד שלא נבקש ממנה לעשות משהו ספציפי, ניתן לה תפקיד או משימה, היא לא תהיה ממש שימושית.
וזו בדיוק המשמעות של סוכן חכם, או סוכן AI. אם בינה מלאכותית היא גאון עם המון יכולת, אך כזה שהוא "ראש קטן", סוכן AI הוא ביצועיסט, סוג של בינה מעשית שבאמת נותנת עבודה, אבל יש לה יכולות מסוימות ורק אותן.
במילים פשוטות, האייג'נט עם ה-AI הוא עוזר וירטואלי חכם שמסוגל לבצע בעצמו משימות ספציפיות, תוך שימוש יעיל ביכולות הבינה המלאכותית. כמו ששעון מעורר יכול להעיר אותנו בבוקר, סוכן AI יכול לבדוק את המיילים שלנו, לתכנן לנו טיול בחו"ל, למצוא לנו בדיחות או אפילו לנגן לנו מוסיקה לפי מצב הרוח שלנו.
כלומר, בזמן שבינה מלאכותית עניינה להיות חכמה נורא ולדעת הכל, הסוכן החכם עם ה-AI הוא הגרסה המעשית. הוא זה שמבצע משימות מוגדרות ומבצע היטב. אפשר לדמות אותו למישהו מוכשר שמתגייס לצבא ואחרי שאומן לביצוע משימות מסוימות, הוא ממתין לפקודות. רק כשהוא מקבל פקודה או משימה, הוא "עושה את מה שצריך" ומבצע וממלא את ההוראות.
#איך הם עושים זאת?
התשובה הכי קצרה היא: באמצעות ביצוע של משימות בצורה חכמה, עצמאית ויעילה.
סוכני AI מאומנים ומצוידים, כך שהם יידעו כיצד להגיב הכי טוב לדרישות, למצבים ולצרכים שונים. הם מבצעים את המבוקש מהם, לאחר שקיבלו הוראות מפורטות וגם נתונים שהם צריכים לקבל או לאתר.
סוכנים מצוידי AI נבנו כך שיהיו מסוגלים להבין דרישות, לחוש את המשתמש, לפרש נתונים, להבין את הסביבה, לקבל החלטות מושכלות ולבצע פעולות מורכבות יחסית - עד שיצליחו להשיג את המטרות שהוגדרו מראש.
כך מצליחים סוכני בינה מלאכותית כאלו להגביר את היעילות שלהם עבורנו, בני האדם. הם עושים זאת למשל, על ידי אוטומציה של משימות שגרתיות שמוטלות עלינו, מה שנקרא לא פעם "עבודה שחורה".
בכך מאפשרים הסוכנים הבינתיים הללו לעובדים האנושיים שאנחנו, להתרכז באסטרטגיה ויצירתיות.
מודלי השפה הרחבים (LLMs) שבהם הם מצוידים מאפשרים לאייג'נטים הללו לבצע משימות בצורה עצמאית ויעילה. עוד משולבים בהם מודלים מתקדמים לעיבוד שפה טבעית, מה שמאפשר להם להבין פרומפטים, הוראות, הנחיות וטקסטים בכתיבה טבעית. תוך יישום של טכניקות ניתוח מתקדמות כמו "העץ המחשבה" או "שרשרת המחשבה" וביחד עם טכניקות ויכולות של למידת מכונה, הם יכולים להציע ביצועים מדהימים.
הסוכנים הללו משפרים את הפרודוקטיביות, מפחיתים טעויות ומאפשרים שיתוף. חלקם ממלאים משימות מוגדרות מראש, אחרים עונים על שאלות, יש היכולים לתקשר בקול אנושי ולנהל שיחה רגילה. לעתים הם מתוכנתים לנהוג ולחשוב כאילו הם פקיד, מזכירה, מנהל חשבונות, מדענית, סוכן נסיעות או תחקירן - רבים מהם ספציפיים וממלאים משימה אחת היטב ואחרים ממלאים מגוון של משימות ואפילו בו-זמנית.
ההבנה היא שבאמצעות יכולת ניתוח של נתונים מורכבים ויכולת למידה מתמשכת הסוכנים החכמים הללו ימשיכו לפעול ולצבור ניסיון, תוך שהם הופכים ומתחדדים, לכלים נבונים ובעלי ביצועים טובים יותר ויותר.
#איך עובדים איתם?
אתם נכנסים לסוכן אינטליגנטי שאתם יודעים שמבצע משימה מסוימת ונותנים לו הוראות. מצידו, תהליך העבודה מתחיל בקבלת המטרה המוגדרת שנתתם לו. הוא מפתח במהירות הבזק תוכנית פעולה, בוחר את הכלים המתאימים לביצוע של המשימה שלא פעם הוא יפרק למשימות משנה וכאן מגיע ביצוע המשימות בפועל והערכה של התוצאות.
הכל מתבצע בצורה אוטונומית, מבלי להיעזר בכם. בדרך כלל הסוכן מסתמך על נתונים והקשרים שנאספו במהלך ה"שיחות" הקודמות שלכם ו"לומד אתכם" ומה הציפיות שלכם ממנו.
כי אחת התכונות החשובות של סוכני AI נעוצה ביכולת שלהם ללמוד ולהשתפר לאורך זמן. הם מנתחים כל הזמן את תגובותיכם והפעולות שלכם, לומדים מהמשוב שקיבלו מכם ומבצעים התאמות שישפרו את הביצועים שלהם. כך יכולים סוכני AI להתפתח ולהתאים את עצמם לצרכים המשתנים שלכם ולהגיב טוב ומדויק יותר למגוון רחב של צרכים וסיטואציות.
הסוכן AI מגיש לכם את התוצאות ואתם מוזמנים להמשיך ולנהל איתו דיאלוג. אפשר לבקש ממנו הרחבות ושיפורים. תוכלו גם להכניס שינויים בבקשה המקורית או עדכונים, להטיל עליו לבצע פעולות שישפרו את הדיוק למה שיתאים לצרכים שלכם וכך הלאה.
#דוגמאות?
האפשרויות כמעט אינסופיות. כבר היום יש סוכנים חכמים רבים. יש מהם שיכולים לבצע חישובים, לחפש באינטרנט, להבין תמונות, לנתח מסמכים מורכבים, לגשת למאגרי מידע ולהפעיל המון כלים נוספים.
יש סוכנים שנותנים תשובות על שאלות בתחומים שונים כמו משפטים או מיסים, אחרים בונים תכנית טיול שמותאמת לבקשותינו ולכלל המשתנים, יש שמזמינים כרטיסים להופעות או מקומות במסעדות, אחרים מנסחים טקסטים וכדומה.
יש מהם שמבצעים אוטומציות שעושות בשבילך את העבודה, ממיינות את המיילים או מטפלות ב-To do list, כלומר ניהול המשימות האישי ועוד.
סוכני AI ייעודיים אחרים מפיקים טקסטים מותאמים אישית, למטרות כמו אימיילים, דו"חות, קורות חיים וחומרי שיווק. יכולותיהם מתגלות במיטבן כשהם מצליחים להתאים את רמת האוטונומיה שלהם, בהתאם לצרכים של המשתמשים ומטרותיהם.
הנה הסבר על סוכני AI:
https://youtu.be/wazHMMaiDEA
הבשלת היכולות של סוכנים חכמים מצוידי AI היא תוצאה של שנות התפתחות רבות:
https://youtu.be/WftLJZw6Cf8
צריך לתת סיכוי לסוכני AI חכמים (מתורגם):
https://youtu.be/xq8Ws1jyBX4
סוכן AI לפיתוח כלי תוכנה ואפליקציות רשת:
https://youtu.be/Wvyc2E6OHm8
הצ'טבוט המתקדם של Open AI שמשמש מתורגמן:
https://youtu.be/c2DFg53Zhvw
הכירו את ה-Projects של קלוד לבניית ושימוש בסוכני AI (עברית):
https://youtu.be/8mWR1r28ia4
הנה הסבר מקיף של סוכני ה-AI החדשים:
https://youtu.be/S9dc0y_Zesc?long=yes
והדגמת GPT 4o שהופך לסוכן AI ומסוגל לעשות פעולות שונות בשירותך:
https://youtu.be/DrKkKLEditU?long=yes
האם בית יכול להיות גאון?
כל אחד שמע על הבית החכם, אבל כמה אנשים שמעו על בית ממש חכם? גאון?
עזרים חדשים, מעין עוזרים וירטואליים חדשניים שהם חלק מהבית, אמורים ללוות את בני הבית ולענות להם על שאלות, להציע להם הצעות לשיפור האווירה והלימודים, המיזוג, האוכל ועוד. חברה בשם EmoSPARK יצרה מכשיר כזה, שהופך לעוזר ביתי המסייע לבני הבית בשלל תחומים. היופי בטכנולוגיה הזו היא שהיא לומדת כל הזמן את העדפות בני הבית ומה שהם רגילים ומסייעת להם כל הזמן באמצעות מה שהיא יודעת עליהם.
הילד לומד? - המערכת מסייעת בשיעורי הבית. רואים טלוויזיה וצריכים מידע על השחקן שעל המסך, רוצים טיפים לשיפור הארוחה שמכינים במטבח? - אתם כבר הבנתם ודאי...
מערכת נוספת היא ה"אקו" של אמזון, רמקול ביתי שמכיל את העוזרת האישית של אמזון, אלקסה. אקו נמצא כל הזמן בקשב, מאזין לפקודות אישיות קוליות של בני הבית ומסוגל למלא את רצונותיהם השונים, מלהשיג להם מידע, דרך הזמנת פיצה או משלוח ממסעדה ועד נגינה של שירים לפי פרמטרים שונים.
הנה סרטון על האינטליגנציה של הבית העתידי:
http://youtu.be/odQw5BDnCRs
אמזון אקו הוא עוזר מדומה ביתי שמדברים אליו:
https://youtu.be/vVYcOi8R8dg
עוזרים וירטואליים מתבססים על שפה טבעית:
https://youtu.be/h9D5_BWiL-Y
מהי שפה טבעית ואיך היא קשורה למחשבים?
שפה טבעית (Natural language) היא שפה שמדברים בה בני אדם. בניגוד ל"שפות מלאכותיות" כמו שפות המחשב שבעזרתן מתקשרים עם מחשבים, או שפות לוגיות ואחרות, השפה הטבעית נוצרה באופן טבעי, על ידי בני אדם וכדי לתקשר אחד עם השני. אנגלית או עברית למשל, הן שפות טבעיות. מדהים שיש בעולם כ-6000 שפות טבעיות ועד לפני מספר שנים לא ניתן היה לתקשר עם מחשב באף אחת מהן.
כמובן שהתקשורת עם מחשב בשפה טבעית, על ידי דיבור או כתיבה בשפה רגילה, היא נוחה וטבעית יותר. בשנים האחרונות שופרו היכולות הללו של תקשורת בין אדם למחשב בעזרת שפות טבעיות. זה תחום שנקרא "עיבוד שפה טבעית" (Natural language processing, או בקיצור NLP). הוא מבוצע בין השאר על ידי פיתוח תוכנות חכמות ולומדות, המנצלות בינה מלאכותית כדי שהמחשב "יבין" על מה המשתמש מדבר, כשהוא מתקשר אתו בשפה טבעית.
ממחשבי על חכמים ועד לסייענים אישיים באפליקציות סלולאריות - תוכנות רבות כיום מבינות ברמות שונות "שפות טבעיות" (Natural languages), שמאפשרות תקשורת עם המשתמש בדיבור רגיל ולא בשפת מחשב מיוחדת.
הנה קדימון הסרט "היא" על אדם שמתאהב במערכת הפעלה חכמה, שמבינה שפה טבעית:
https://youtu.be/4F_tHMxx23I?t=5s
הסבר המושג "עיבוד שפה טבעית":
https://youtu.be/J5IlKj7H8T8
שיחה עם קווירי, אפליקציה המסייעת בחיפושים, ה"מבינה" שפה טבעית:
https://youtu.be/-jrjfIDGYAE
ועוזר רפואי באפליקציה שמשתמשת ב-NLP להבנת הדיבור של המשתמש:
https://youtu.be/foQIVavHA4Y
מיהם העוזרים החכמים שבבית המודרני?
בהמשך לעוזרים וירטואליים אישיים, כמו סירי וקורטנה, המשתמשים בבינה מלאכותית כדי להבין את המשתמש ומסייעים מהסמארטפון בניהול החיים האישיים שלנו, דור של מכשירים חיצוניים, יוצאים עם הבינה המלאכותית של ענקיות הטכנולוגיה, כדי לסייע לנו בניהול חיים נוחים ופשוטים יותר.
אלקסה של אמסון, ג'ארביס של פייסבוק או גוגל הום של גוגל - גם העוזרים החכמים הללו מבינים "שפה טבעית" (Natural language). הם מסתובבים בבית ובני הבית יכולים לשוחח ולתקשר איתם בדיבור רגיל ולא בשפת מחשב או בכתיבה.
מדובר במעין רמקולים חכמים, המשוטטים בבית החכם וממתינים לפקודות בני הבית. הם מסוגלים למלא הוראות מגוונות, מחיפוש מידע, דרך טיפול בהזמנות מוצרים ועד להשכמה, השמעת מוסיקה והפעלת מגוון שירותים של מפתחים עצמאיים, כמו הזמנת מוניות, שליחת פרחים וכדומה.
החזון הוא להפעיל משהו שהוא בין "באטלר" ואב-בית דיגיטלי לעולם הבית החכם ולתחום המתפתח של "האינטרנט של הדברים". כך פותחים העוזרים החכמים, לבקשתכם, את החנייה, מפעילים מזגן או הדוד החשמלי ועוד.
העוזרים החכמים והעוזרות החכמות נעשים חכמים מיום ליום וההערכה היא שהם ימלאו בבית העתיד יותר ויותר תפקידים שכיום ממלאים בני אדם, משירותי מזכירות ועזרה אישית, ועד תחזוקת בית, שירותי מודיעין, אספקת שירותים ומוצרים, הזמנת בעלי מקצוע, ארגון אירועים משפחתיים וחברתיים ועוד.
הנה ג'ארוויס של פייסבוק (בעברית):
https://youtu.be/0fNPG9SLZvc
גוגל הום של גוגל (בעברית):
https://youtu.be/LYaXf_QWnAk
אמזון אקו הוא עוזר מדומה ביתי שמדברים אליו:
https://youtu.be/vVYcOi8R8dg
העוזר החכם של EmoSpark:
http://youtu.be/odQw5BDnCRs
ואקו דוט של אמזון והעוזר החכם של גוגל:
https://youtu.be/dAsZVQvjCt8
מהו ווטסון, מחשב העל הלומד?
המודל הבינתי שנקרא "ווטסון" (Watson) הוא ככל הנראה הראשון שפותח על ידי חברת IBM, על מחשב-העל שלה. זה מודל AI קוגניטיבי, כמעט המחשב החושב שדורות של מדעני מחשב דיברו על בואו, אבל עם רגליים אי-שם בעתיד.
ווטסון נחשב עם הצגתו לציבור למחשב החכם בעולם וזכה להכרה בינלאומית. הוא החליף את "כחול עמוק". גם הוא פותח על ידי אותה חברה (Ibm) וזכה להישג היסטורי וחסר תקדים, כשניצח בעבר את אלוף העולם בשחמט.
ווטסון נקרא על שם תומאס ווטסון, מייסד IBM, אם כי לפי גרסה אחרת ווטסון קיבל את שמו מהעוזר של שרלוק הולמס, אותו עוזר שכמו מודל כזה, תמיד מסייע לו בחקר ובתשובות שונות לצרכי הבלש הנודע.
זה היה כשהיה הראשון שניצח בני אדם בשעשועון טריוויה בטלוויזיה. ווטסון השתתף אז בתוכנית הטלוויזיה הוותיקה בארה"ב, "ג'פרדי" ("מלך הטריוויה"). במהלך התכנית הוא הראה ידע עצום ושלט גם בטקטיקה של משחקי הטלוויזיה מסוג זה.
הניצחון של המחשב בנוק אאוט על פני המוח האנושי היה מהפכני בכל קנה מידה, במיוחד בזכות העובדה שווטסון לא היה מחובר לאינטרנט ולמנועי חיפוש דוגמת "גוגל", אלא רק מצויד במידע של אנציקלופדיות, מילונים, מאגרי חדשות, יצירות ספרות ושירה וכדומה.
ווטסון היווה ממש מהפכה, ביכולתו לחבר יכולות מתקדמות בחיפוש מידע מהיר ויעיל עם אינטליגנציה מלאכותית מהסוג הדרוש למכונה כזו. טכנולוגיות מתקדמות של למידה ממוחשבת (Machine Learning), עיבוד שפה טבעית (NLP), זיהוי קול אנושי (Speech Recognition) ומגוון שיטות לאיחזור מידע (שליפה מהירה ממאגרים עצומים), היקנו לו את היכולת לתפקד באופן חסר תקדים בתחום המחשוב.
הנה סרטון על מחשב-העל ווטסון ואיך יבמ יצרה אותו:
https://youtu.be/U6rvaWaiZNg
רגע היסטורי - לראשונה ווטסון מנצח בני אדם בשעשועון הידע הטלוויזיוני:
https://youtu.be/WFR3lOm_xhE
כיום הוא כלי מרכזי בניסיונות למצוא תרופה לסרטן:
https://youtu.be/HkEOJnn_zlg
כאן ווטסון לומד לבשל:
https://youtu.be/yrfMcNE0y9s
והוא פתוח לשימוש של סטארטאפים ומפתחים הזקוקים לכוח המחשוב המטורף שלו:
https://youtu.be/RBF4hhgAJJc
ומסביבו יש כנסים מרתקים גם בארץ (עברית):
https://youtu.be/M_q5z6VXRzI
איך הופך הצ'אטבוט לרובוט האינטרנט החדש?
בעשור האחרון אנו הולכים ונחשפים לשירותים, כמו פייסבוק שפתחה את שירות ההודעות שלה, Messenger, לצ'ט-בוטים (Chatbots) או ל-OpenAI שמנפיקה בוט חכם במיוחד כמו chatgpt ומאפשרת לאלפי שירותים של צ'אט בוטים כאלה להיווצר תוך זמן קצר, תוך התבססות על GPT, הבינה המלאכותית המדהימה שהיא פיתחה.
הן לא היחידות כמובן.
צ'אט בוטים הם רכיבי תוכנה קטנים, מעין תוכנות זעירות, שחוסכות לנו זמן ומאמץ. למעשה, הצ'אט-בוט הוא מעין רובוט תוכנה שמקבל מאיתנו הוראות ורץ לבצע.
יש בוטים אינטליגנטיים, המצוידים ביכולות של "עיבוד שפה טבעית" (NLP). כלומר, ניתן להתכתב עם בוטים שכאלה, ממש כאילו היו בני אנוש - כותבים להם בשפה יומיומית והם "מבינים" אותנו. היכולת של NLP לחסוך לנו כתיבה טכנית, בתחביר שמיועד להפעלת מכונה, כלומר באמצעות קוד, היא נפלאה.
בעתיד היכולת הזו תתפתח יותר ויותר ותקל את התקשורת מולם, מה עוד שכבר היום יש בוטים חכמים שמבינים דיבור אנושי ומנהלים שיחה קולית. כרגע, עם זאת, מרבית הבוטים עדיין מתבססים על בחירה מתוך תפריטי אפשרויות מוכנים מראש.
מסתבר שאת רוב הפעולות בעולם יכולים צ'ט-בוטים לבצע בלי למצמץ ולחסוך לנו זמן רב ואף שגיאות ששוות לא פעם לכסף. צ'אט בוט שמאפשר הזמנת פיצה, למשל, יחליף את איש הפיצריה שעונה לטלפון. לבקשתכם הוא יציג את התפריט, יאפשר להזמין, לבקש תוספות מתפריט או לבחור את מידת החריפות ולשלם בקלות ובמהירות. אחרי שהבוט מטפל בכל שלבי ההזמנה ומוציא הוראת הכנה למטבח הפיצריה, נותר ללקוח רק להמתין לפיצה המהבילה שתגיע אליו.
כלומר, כל מה שהיום עושים החבר'ה המותשים בסניף הפיצריה, יכול הבוט לבצע בנינוחות ממוחשבת ובדייקנות מביכה, היישר מהמסנג'ר של פייסבוק או מאפליקציות כמו ווטסאפ וטלגרם.
כמובן שמטרתה של פייסבוק היא שהמשתמשים יעשו הכל בפלטפורמה של החברה, מבלי להשתמש בתוכנות, אפליקציות או כלים חיצוניים. כמה שיותר נקבל אצלה בבית - נישאר עוד יותר זמן, נחזק את שביעות הרצון מהרשת החברתית שלה ובעיקר נכניס לה כסף...
על הדרך היא חוסכת לנו הורדה והתקנת של אפליקציה נפרדת לכל עסק, לימוד של הממשק של כל אפליקציה כזו (כלומר של הדרך שבה היא מתקשרת עם המשתמש) וכדומה.
צ'ט-בוטים הם לא דבר חדש. כבר בימי ה-IRC, עידן הדינוזאורים של הרשת, פעלו בוטים שונים שאפשרו ביצוע פעולות פשוטות מול תוכנה. היום יכולים גופים עסקיים ואתרים שונים לבצע פעולות דרך הצ'אט-בוטים, אבל הרעיון נשאר כשהיה - אדם מצ'טט עם תוכנה, שמבצעת בשבילו משימות.
הנה הסבר של הצ'ט בוטים החדשים:
https://youtu.be/mmmaLe8KM-o
מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק מציג את הצ'אטבוטים ומדגים:
https://youtu.be/EOYnFUJyOlQ
הסבר איך הצ'ט-בוט עובד:
https://youtu.be/MT4JWtm5n5M
ובפינת ההומור שלנו - זה מה שקורה כשמדענים נותנים לשני בוטים אינטליגנטיים לשוחח זה עם זה:
https://youtu.be/WnzlbyTZsQY
מאסימוני הטלפונים ועד עולם אבטחת מערכות מחשוב, טוקן (Token), בעברית “אסימון”, הוא מושג המשתנה בהתאם להקשר שבו הוא מוזכר. אפילו בתוך עולם המחשבים יש למושג טוקן כמה שימושים.
בלמידת מכונה, אחת הזירות המרתקות של העידן המודרני והתחום בו פועלים המודלים הפופולריים של ימינו, כמו Claude או ChatGPT, לטוקנים יש משמעות אדירה.
אותם מודלים גדולים, LLMים, הם מודלים מתמטיים. כדי לבצע את המשימות שאנו מבקשים מהם, תוך כדי תקשורת איתם בשפה טבעית, כמו אנגלית, עברית וכדומה, הם משתמשים בתהליך שנקרא "טוקניזציה".
במרכז הטוקניזציה נעשה פילוח של הטקסטים שהמודלים הללו מקבלים כנתונים, כדאטה, ליחידות קטנות יותר, תרגום של חלקי המידע הקטנים למספרים, כשאת יחידות המידע הללו, שהומרו למספרים, הם ינתחו בהמשך.
כך, אחרי שמסתיימת הטוקניזציה, הם מייצרים מהמידע טוקנים, מספרים שכל אחד מהם מייצג פריט מידע קטן. ה"טוקן" משמש בהם בתפקיד "אסימון למידת המכונה", שמתאר באופן מתמטי את יחידות הטקסט הקטנות. אלה מעין יחידות מידה שהמודלים המוכרים יוצרים מהקונטקסט.
לאחר שסיימו להפוך את המידע לטוקנים, מרבית המודלים שאנו מכירים הטוקנים משמשים לייצוג של הטקסט, ביחידות קטנות שהמודל מעבד בצורה מתמטית.
כשאנו משתמשים בטוקנים, זה כדי לסייע למודל להבין את המבנה של הטקסט, כך שיוכל לבצע על פיו את החישובים שלו. טוקן אחד יכול להיות כל חלק ממילה בשפה הרגילה שלנו, או אפילו תו אחד.
כדי להבין ולהגיב לקלט, המודל משתמש בכמות מסוימת של טוקנים. וטוקן יכול להיות כל פיסת מידע, מתו בודד ועד מילה שלמה ולעתים גם יותר. יש שיטות שונות של טוקניזציה והבחירה ביניהן היא בהתאם לאלגוריתם בו משתמשים. יש שהאסימון הוא לפי תווים (Character tokenization), אסימון לפי מילים, לפי משפט, ביטויים, טוקניזציה לפי מילת משנה ולפי מספר.
בשיחה על מודל AI (ה-LLM, כמו ChatGPT או Claude) משמש הטוקן לציון גודל השיחה על המודל והיקף המידע שיכול להיות בה. לכל מודל יש מגבלה של זיכרון התוכן שהוא יכול לעבד בשיחה אחת ולהתבסס עליו בתשובות שלו ובמהלך השיחה.
כל הטקסט שהמודל מכיל ובא מהקלט שמזרים לו המשתמש, כולל השאלות והתשובות וכל מידע נוסף, כל אלו מכונים "קונטקסט" (Context), כלומר "ההקשר".
חלון ההקשר (context window), או "חלון הקונטקסט", מייצג את כמות התוכן שהמודל יכול לעבד בשיחה עם משתמש. הכמות הזו נספרת בטוקנים. אם קלוד, למשל, תומך ב-200 אלף טוקנים, זה אומר שהשיחה יכולה לכלול כ-40 אלף מילים. אם לג'מיני של גוגל יש מיליון טוקנים, זה אומר פי 5 יותר מילים וגודל חלון הקונטקסט שלה, כלומר השיחות עם ג'מיני הוא של כ-2 ספרים ממוצעים.
טוקניזציה כפי שהיא נעשית בידי מדעני נתונים:
https://youtu.be/fNxaJsNG3-s
פרמטרים וטוקנים הם לא הכל במודלים:
https://youtu.be/a1nqXQMOCks
הסבר של Machine Learning Token באנגלית:
https://youtu.be/mnqXgojQCJI
וטוקניזציה באתרי אינטרנט שיכולה לשמש בהקשר אחר כאמצעי אבטחה:
https://youtu.be/Y7I4IDojhJk
בספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דאגלס אדמס מוזכר "דג בבל". בספר תוקעים את הדג הזה באוזן וכך מבינים בלי הגבלה שפות שונות מכל שפות העולם. חברת יאהו קראה לשירות שלה על שמו Babel Fish והוא מתרגם טקסטים לבקשת הגולשים. כמו כל המתחרים, גם התוצאות של השירות המקוון הזה צנועות מעט יותר..
תרגום מכונה (Machine Translation) הוא פעולת תרגום משפה אחת לשפה אחרת שמבצעת תוכנת מחשב לבדה. בניגוד לתוכנת מילון, המתרגמת מילים בודדות, תרגום מכונה מתרגם טקסטים שלמים. תרגום מכונה כזה נקרא בשמות נוספים כמו "תרגום ממוחשב", "תרגום אוטומטי", או "תרגום באמצעות מחשב".
אחת הדוגמאות של שימוש בתרגום מכונה היא תוכנת התרגום של גוגל (Google Translate). תוכנה מקוונת זו היא כבר מזמן אגדה. לא שהיא הראשונה מסוגה והיא אפילו לא המהירה ביותר, אבל היא מתרגמת יותר שפות מכל תוכנה אחרת ועושה זאת לעיתים קרובות בצורה סבירה. אף על פי כן, היא מתרגמת בשגיאות רבות אל ומשפות שאינן שפות אירופיות. על אף שמבחינה טכנולוגית היא מהווה הישג של ממש, הרשת מלאה במקומות שבהם מוצגים התרגומים העילגים שלה באופן הומוריסטי ובלעג.
בניגוד לתוכנות התרגום אשר מבוססות על מסדי נתונים, נמנית גוגל טרנסלייט על התוכנות שמתבססות על לימוד וטעייה. תוכנה כזו לומדת ומתפתחת כל הזמן, על ידי כך שהיא נעזרת במשתמשים המתבקשים, במידה והם מוצאים שגיאות בתרגום, להזין לתוכנה את התיקונים שהם מציעים. כך התוכנה "לומדת" והולכת ומשפרת את כלי התרגום שלה ואת יכולת התרגום העתידי שתעשה.
יש חוקרים שסבורים שתרגום מכונה ללא סיוע אנושי יהיה אפשרי בעתיד והאדם יזכה בעתיד לתרגום מכונה מלא. אחרים סבורים שגם אם יחלפו עוד שנים רבות עד שהמחקר בתחום הזה יבשיל, לעולם לא יתקבל תרגום מכונה שהוא מושלם.
במדעי המחשב נקרא הענף שעוסק בין השאר בתרגום מכונה "עיבוד שפה טבעית", או בלועזית "Natural Language Processing", בקיצור NLP.
הנה תרגום סימולטני, בזמן אמת, של שיחות בתוכנת סקייפ:
https://youtu.be/LKB3FdgjexU
כך מתרגמות תוכנות תרגום בזמן אמת, על המקום:
https://youtu.be/X4BmV2t83SM
כך פועלת תוכנת תרגום של גוגל:
https://youtu.be/_GdSC1Z1Kzs
כך משתמש שחקן כדורגל כדי לתקשר עם המאמן שלו בעזרת תוכנת תרגום סלולארית:
https://youtu.be/oaVQxtzSkp4
לפעמים התרגום של המכונה נשמע מוזר, כמו כאן (מתורגם):
https://youtu.be/Qro3ObmS_0g
וסרטון תיעודי קצר על ההתפתחות של גוגל טרנסלייט:
https://youtu.be/OPTKlycwIkM?long=yes
יתכן ששאלתם את עצמכם פעם איך זה שהמחשבים המשוכללים והמהירים כל כך יכולים לבצע כיום משימות שלא ייאמנו, אבל לא מסוגלים לבצע דברים שאפילו תינוקות עושים בקלות.
מזיהוי אנשים ועד להבנת השפה המדוברת, דרך למידה מטעויות או הבנת ההקשר בשיחה, להסיק מסקנות ועוד, יש לא מעט דברים שבני אדם מקבלים כמובנים מאליהם ואף כפשוטים, בעוד המחשבים מתקשה בהם מאד.
בדיוק לשם כך נוצר תחום חשוב במדעי המחשב. מחשוב קוגניטיבי (cognitive computing) הוא תחום בתוכנה המדמה את החשיבה האנושית.
מדובר בתוכנות שאמורות להיות מסוגלות לבנות ולנתח ידע, לבצע תהליך ארוך ומשמעותי של למידה עצמית, להבין את המידע לעומקו, לנתח טקסטים בצורה תבונית ולתקשר עם בני אדם בדרך שמבינה מצבי רוח, הקשרים חברתיים ואישיים ועוד, בקיצור כל דבר מהמרכיבים הקטנים של השפה האנושית ועד לסתם ללמוד מהניסיון.
במחשוב הקוגניטיבי מנסים לשלב בין יכולות שונות, שחלקן בפיתוח כבר שנים רבות. למידת מכונה, כריית מידע, זיהוי עצמים ייחודיים בתמונות, עיבוד שפה טבעית או איתור של דפוסים ותבניות במידע גולמי - כל אלה ואחרות אמורות לאפשר יצירה של מחשב שיכול לחקות את הדרך בה המוח האנושי עובד ולהפיק תוצאות ברמה גבוהה במיוחד, לקבל החלטות חכמות ועוד.
אם זה מזכיר לכם תחומים כמו אינטליגנציה מלאכותית או למידת מכונה, זה לא מקרה. מדובר בתחומי מחקר קרובים ומשיקים בהרבה מובנים.
מטרת החוקרים והמהנדסים העוסקים בתחום המחשוב הקוגניטיבי להביא לכך שבעתיד יוכלו מחשבים לבצע משימות פשוטות עבור בני-אדם, כמו חשיבת מומחה והבנת השפה האנושית.
כמובן שבצד פעולות "אנושיות" אלה ישלבו המחשבים גם את יכולותיהם המסורתיות כמו עיבוד נתונים בכמויות עצומות, מה שמוכר מתחום הביג דאטה, על מנת להפוך ליועצים נבונים לאנשי מקצוע בתחומים שונים, מרפואה ועד מדע והייטק.
יישומים נוספים שמצפים לפתח בעזרת מחשבים קוגניטיביים הם מערכות תקשורת בשפה טבעית, "נהגים ממוחשבים" ברכבים אוטונומיים (מכונית ללא נהג), עיבוד סמנטי, מנועי חיפוש שלומדים ועוד.
הנה המחשוב הקוגניטיבי המודרני בחצי דקה:
https://youtu.be/1tsFTBqXDdI
מצגת וידאו שמראה מה מאפשרות מערכות מחשוב קוגניטיביות:
https://youtu.be/1mPO-rXcmaw
מומחים מחברת יבמ מסבירים על העתיד של המחשוב הקוגניטיבי:
https://youtu.be/xRamODPdU1U
עולם זיהוי העצמים הממוחשב (מתורגם):
https://youtu.be/Cgxsv1riJhI?long=yes
והאם אנו מתקרבים למחשבים עם תודעה:
https://youtu.be/JTOMNkZJRao?long=yes
במשפט אחד נאמר שסוכן AI ממיר את הידע של כיצד לעשות דברים ליכולות לעשות אותם ולעשייה ממוקדת וספציפית בפועל.
בשנת 2024 התחילה תעשיית ה-AI במרוץ לפיתוח "סוכנים חכמים" (AI agents) או "סוכני AI" בשמם הפופולרי (LLM Agents). מובילי הטכנולוגיה חוזים שהאייג'נטים הללו יהיו התוכנות החדשות ושהעולם יהיה מלא בהם.
סוכן ה-AI הוא המשך של הצ'טבוטים הוותיקים והעוזרים החכמים שעזרו לנו בעשור השני של המאה ה-21. הוא הופך את האינטליגנציה של הבינה המלאכותית לפעולה וליכולות ביצוע. הוא מבין את ההוראות שלך, מעבד את המידע הזה ומספקים את מה שביקשת - תשובה, פתרון, הסבר או עזרה בהשלמת משימה.
ברגע שהוא מוגדר היטב ומצויד בכלי ה-AI המתאימים, הסוכן החכם מטפל במשימות באופן מושכל ומדויק ומשחרר את המשתמשים להתמקד בענייניהם.
המשימה תבוצע, בהתחייבות של AI. זו מהפכה שעומדת להיות מהפכה מטורפת. אבל מיהם אותם סוכנים ומה בדיוק הם מאומנים ויכולים לעשות בשבילנו?
#מה זה סוכן AI?
אם AI באנגלית הוא ראשי התיבות של בינה מלאכותית, צריך להבין שבינה מלאכותית לכשעצמה היא מוח גולמי עם ים של פוטנציאל. אבל עד שלא נשאל אותה, עד שלא נבקש ממנה לעשות משהו ספציפי, ניתן לה תפקיד או משימה, היא לא תהיה ממש שימושית.
וזו בדיוק המשמעות של סוכן חכם, או סוכן AI. אם בינה מלאכותית היא גאון עם המון יכולת, אך כזה שהוא "ראש קטן", סוכן AI הוא ביצועיסט, סוג של בינה מעשית שבאמת נותנת עבודה, אבל יש לה יכולות מסוימות ורק אותן.
במילים פשוטות, האייג'נט עם ה-AI הוא עוזר וירטואלי חכם שמסוגל לבצע בעצמו משימות ספציפיות, תוך שימוש יעיל ביכולות הבינה המלאכותית. כמו ששעון מעורר יכול להעיר אותנו בבוקר, סוכן AI יכול לבדוק את המיילים שלנו, לתכנן לנו טיול בחו"ל, למצוא לנו בדיחות או אפילו לנגן לנו מוסיקה לפי מצב הרוח שלנו.
כלומר, בזמן שבינה מלאכותית עניינה להיות חכמה נורא ולדעת הכל, הסוכן החכם עם ה-AI הוא הגרסה המעשית. הוא זה שמבצע משימות מוגדרות ומבצע היטב. אפשר לדמות אותו למישהו מוכשר שמתגייס לצבא ואחרי שאומן לביצוע משימות מסוימות, הוא ממתין לפקודות. רק כשהוא מקבל פקודה או משימה, הוא "עושה את מה שצריך" ומבצע וממלא את ההוראות.
#איך הם עושים זאת?
התשובה הכי קצרה היא: באמצעות ביצוע של משימות בצורה חכמה, עצמאית ויעילה.
סוכני AI מאומנים ומצוידים, כך שהם יידעו כיצד להגיב הכי טוב לדרישות, למצבים ולצרכים שונים. הם מבצעים את המבוקש מהם, לאחר שקיבלו הוראות מפורטות וגם נתונים שהם צריכים לקבל או לאתר.
סוכנים מצוידי AI נבנו כך שיהיו מסוגלים להבין דרישות, לחוש את המשתמש, לפרש נתונים, להבין את הסביבה, לקבל החלטות מושכלות ולבצע פעולות מורכבות יחסית - עד שיצליחו להשיג את המטרות שהוגדרו מראש.
כך מצליחים סוכני בינה מלאכותית כאלו להגביר את היעילות שלהם עבורנו, בני האדם. הם עושים זאת למשל, על ידי אוטומציה של משימות שגרתיות שמוטלות עלינו, מה שנקרא לא פעם "עבודה שחורה".
בכך מאפשרים הסוכנים הבינתיים הללו לעובדים האנושיים שאנחנו, להתרכז באסטרטגיה ויצירתיות.
מודלי השפה הרחבים (LLMs) שבהם הם מצוידים מאפשרים לאייג'נטים הללו לבצע משימות בצורה עצמאית ויעילה. עוד משולבים בהם מודלים מתקדמים לעיבוד שפה טבעית, מה שמאפשר להם להבין פרומפטים, הוראות, הנחיות וטקסטים בכתיבה טבעית. תוך יישום של טכניקות ניתוח מתקדמות כמו "העץ המחשבה" או "שרשרת המחשבה" וביחד עם טכניקות ויכולות של למידת מכונה, הם יכולים להציע ביצועים מדהימים.
הסוכנים הללו משפרים את הפרודוקטיביות, מפחיתים טעויות ומאפשרים שיתוף. חלקם ממלאים משימות מוגדרות מראש, אחרים עונים על שאלות, יש היכולים לתקשר בקול אנושי ולנהל שיחה רגילה. לעתים הם מתוכנתים לנהוג ולחשוב כאילו הם פקיד, מזכירה, מנהל חשבונות, מדענית, סוכן נסיעות או תחקירן - רבים מהם ספציפיים וממלאים משימה אחת היטב ואחרים ממלאים מגוון של משימות ואפילו בו-זמנית.
ההבנה היא שבאמצעות יכולת ניתוח של נתונים מורכבים ויכולת למידה מתמשכת הסוכנים החכמים הללו ימשיכו לפעול ולצבור ניסיון, תוך שהם הופכים ומתחדדים, לכלים נבונים ובעלי ביצועים טובים יותר ויותר.
#איך עובדים איתם?
אתם נכנסים לסוכן אינטליגנטי שאתם יודעים שמבצע משימה מסוימת ונותנים לו הוראות. מצידו, תהליך העבודה מתחיל בקבלת המטרה המוגדרת שנתתם לו. הוא מפתח במהירות הבזק תוכנית פעולה, בוחר את הכלים המתאימים לביצוע של המשימה שלא פעם הוא יפרק למשימות משנה וכאן מגיע ביצוע המשימות בפועל והערכה של התוצאות.
הכל מתבצע בצורה אוטונומית, מבלי להיעזר בכם. בדרך כלל הסוכן מסתמך על נתונים והקשרים שנאספו במהלך ה"שיחות" הקודמות שלכם ו"לומד אתכם" ומה הציפיות שלכם ממנו.
כי אחת התכונות החשובות של סוכני AI נעוצה ביכולת שלהם ללמוד ולהשתפר לאורך זמן. הם מנתחים כל הזמן את תגובותיכם והפעולות שלכם, לומדים מהמשוב שקיבלו מכם ומבצעים התאמות שישפרו את הביצועים שלהם. כך יכולים סוכני AI להתפתח ולהתאים את עצמם לצרכים המשתנים שלכם ולהגיב טוב ומדויק יותר למגוון רחב של צרכים וסיטואציות.
הסוכן AI מגיש לכם את התוצאות ואתם מוזמנים להמשיך ולנהל איתו דיאלוג. אפשר לבקש ממנו הרחבות ושיפורים. תוכלו גם להכניס שינויים בבקשה המקורית או עדכונים, להטיל עליו לבצע פעולות שישפרו את הדיוק למה שיתאים לצרכים שלכם וכך הלאה.
#דוגמאות?
האפשרויות כמעט אינסופיות. כבר היום יש סוכנים חכמים רבים. יש מהם שיכולים לבצע חישובים, לחפש באינטרנט, להבין תמונות, לנתח מסמכים מורכבים, לגשת למאגרי מידע ולהפעיל המון כלים נוספים.
יש סוכנים שנותנים תשובות על שאלות בתחומים שונים כמו משפטים או מיסים, אחרים בונים תכנית טיול שמותאמת לבקשותינו ולכלל המשתנים, יש שמזמינים כרטיסים להופעות או מקומות במסעדות, אחרים מנסחים טקסטים וכדומה.
יש מהם שמבצעים אוטומציות שעושות בשבילך את העבודה, ממיינות את המיילים או מטפלות ב-To do list, כלומר ניהול המשימות האישי ועוד.
סוכני AI ייעודיים אחרים מפיקים טקסטים מותאמים אישית, למטרות כמו אימיילים, דו"חות, קורות חיים וחומרי שיווק. יכולותיהם מתגלות במיטבן כשהם מצליחים להתאים את רמת האוטונומיה שלהם, בהתאם לצרכים של המשתמשים ומטרותיהם.
הנה הסבר על סוכני AI:
https://youtu.be/wazHMMaiDEA
הבשלת היכולות של סוכנים חכמים מצוידי AI היא תוצאה של שנות התפתחות רבות:
https://youtu.be/WftLJZw6Cf8
צריך לתת סיכוי לסוכני AI חכמים (מתורגם):
https://youtu.be/xq8Ws1jyBX4
סוכן AI לפיתוח כלי תוכנה ואפליקציות רשת:
https://youtu.be/Wvyc2E6OHm8
הצ'טבוט המתקדם של Open AI שמשמש מתורגמן:
https://youtu.be/c2DFg53Zhvw
הכירו את ה-Projects של קלוד לבניית ושימוש בסוכני AI (עברית):
https://youtu.be/8mWR1r28ia4
הנה הסבר מקיף של סוכני ה-AI החדשים:
https://youtu.be/S9dc0y_Zesc?long=yes
והדגמת GPT 4o שהופך לסוכן AI ומסוגל לעשות פעולות שונות בשירותך:
https://youtu.be/DrKkKLEditU?long=yes
עיבוד שפה טבעית
כל אחד שמע על הבית החכם, אבל כמה אנשים שמעו על בית ממש חכם? גאון?
עזרים חדשים, מעין עוזרים וירטואליים חדשניים שהם חלק מהבית, אמורים ללוות את בני הבית ולענות להם על שאלות, להציע להם הצעות לשיפור האווירה והלימודים, המיזוג, האוכל ועוד. חברה בשם EmoSPARK יצרה מכשיר כזה, שהופך לעוזר ביתי המסייע לבני הבית בשלל תחומים. היופי בטכנולוגיה הזו היא שהיא לומדת כל הזמן את העדפות בני הבית ומה שהם רגילים ומסייעת להם כל הזמן באמצעות מה שהיא יודעת עליהם.
הילד לומד? - המערכת מסייעת בשיעורי הבית. רואים טלוויזיה וצריכים מידע על השחקן שעל המסך, רוצים טיפים לשיפור הארוחה שמכינים במטבח? - אתם כבר הבנתם ודאי...
מערכת נוספת היא ה"אקו" של אמזון, רמקול ביתי שמכיל את העוזרת האישית של אמזון, אלקסה. אקו נמצא כל הזמן בקשב, מאזין לפקודות אישיות קוליות של בני הבית ומסוגל למלא את רצונותיהם השונים, מלהשיג להם מידע, דרך הזמנת פיצה או משלוח ממסעדה ועד נגינה של שירים לפי פרמטרים שונים.
הנה סרטון על האינטליגנציה של הבית העתידי:
http://youtu.be/odQw5BDnCRs
אמזון אקו הוא עוזר מדומה ביתי שמדברים אליו:
https://youtu.be/vVYcOi8R8dg
עוזרים וירטואליים מתבססים על שפה טבעית:
https://youtu.be/h9D5_BWiL-Y
שפה טבעית (Natural language) היא שפה שמדברים בה בני אדם. בניגוד ל"שפות מלאכותיות" כמו שפות המחשב שבעזרתן מתקשרים עם מחשבים, או שפות לוגיות ואחרות, השפה הטבעית נוצרה באופן טבעי, על ידי בני אדם וכדי לתקשר אחד עם השני. אנגלית או עברית למשל, הן שפות טבעיות. מדהים שיש בעולם כ-6000 שפות טבעיות ועד לפני מספר שנים לא ניתן היה לתקשר עם מחשב באף אחת מהן.
כמובן שהתקשורת עם מחשב בשפה טבעית, על ידי דיבור או כתיבה בשפה רגילה, היא נוחה וטבעית יותר. בשנים האחרונות שופרו היכולות הללו של תקשורת בין אדם למחשב בעזרת שפות טבעיות. זה תחום שנקרא "עיבוד שפה טבעית" (Natural language processing, או בקיצור NLP). הוא מבוצע בין השאר על ידי פיתוח תוכנות חכמות ולומדות, המנצלות בינה מלאכותית כדי שהמחשב "יבין" על מה המשתמש מדבר, כשהוא מתקשר אתו בשפה טבעית.
ממחשבי על חכמים ועד לסייענים אישיים באפליקציות סלולאריות - תוכנות רבות כיום מבינות ברמות שונות "שפות טבעיות" (Natural languages), שמאפשרות תקשורת עם המשתמש בדיבור רגיל ולא בשפת מחשב מיוחדת.
הנה קדימון הסרט "היא" על אדם שמתאהב במערכת הפעלה חכמה, שמבינה שפה טבעית:
https://youtu.be/4F_tHMxx23I?t=5s
הסבר המושג "עיבוד שפה טבעית":
https://youtu.be/J5IlKj7H8T8
שיחה עם קווירי, אפליקציה המסייעת בחיפושים, ה"מבינה" שפה טבעית:
https://youtu.be/-jrjfIDGYAE
ועוזר רפואי באפליקציה שמשתמשת ב-NLP להבנת הדיבור של המשתמש:
https://youtu.be/foQIVavHA4Y
בהמשך לעוזרים וירטואליים אישיים, כמו סירי וקורטנה, המשתמשים בבינה מלאכותית כדי להבין את המשתמש ומסייעים מהסמארטפון בניהול החיים האישיים שלנו, דור של מכשירים חיצוניים, יוצאים עם הבינה המלאכותית של ענקיות הטכנולוגיה, כדי לסייע לנו בניהול חיים נוחים ופשוטים יותר.
אלקסה של אמסון, ג'ארביס של פייסבוק או גוגל הום של גוגל - גם העוזרים החכמים הללו מבינים "שפה טבעית" (Natural language). הם מסתובבים בבית ובני הבית יכולים לשוחח ולתקשר איתם בדיבור רגיל ולא בשפת מחשב או בכתיבה.
מדובר במעין רמקולים חכמים, המשוטטים בבית החכם וממתינים לפקודות בני הבית. הם מסוגלים למלא הוראות מגוונות, מחיפוש מידע, דרך טיפול בהזמנות מוצרים ועד להשכמה, השמעת מוסיקה והפעלת מגוון שירותים של מפתחים עצמאיים, כמו הזמנת מוניות, שליחת פרחים וכדומה.
החזון הוא להפעיל משהו שהוא בין "באטלר" ואב-בית דיגיטלי לעולם הבית החכם ולתחום המתפתח של "האינטרנט של הדברים". כך פותחים העוזרים החכמים, לבקשתכם, את החנייה, מפעילים מזגן או הדוד החשמלי ועוד.
העוזרים החכמים והעוזרות החכמות נעשים חכמים מיום ליום וההערכה היא שהם ימלאו בבית העתיד יותר ויותר תפקידים שכיום ממלאים בני אדם, משירותי מזכירות ועזרה אישית, ועד תחזוקת בית, שירותי מודיעין, אספקת שירותים ומוצרים, הזמנת בעלי מקצוע, ארגון אירועים משפחתיים וחברתיים ועוד.
הנה ג'ארוויס של פייסבוק (בעברית):
https://youtu.be/0fNPG9SLZvc
גוגל הום של גוגל (בעברית):
https://youtu.be/LYaXf_QWnAk
אמזון אקו הוא עוזר מדומה ביתי שמדברים אליו:
https://youtu.be/vVYcOi8R8dg
העוזר החכם של EmoSpark:
http://youtu.be/odQw5BDnCRs
ואקו דוט של אמזון והעוזר החכם של גוגל:
https://youtu.be/dAsZVQvjCt8
המודל הבינתי שנקרא "ווטסון" (Watson) הוא ככל הנראה הראשון שפותח על ידי חברת IBM, על מחשב-העל שלה. זה מודל AI קוגניטיבי, כמעט המחשב החושב שדורות של מדעני מחשב דיברו על בואו, אבל עם רגליים אי-שם בעתיד.
ווטסון נחשב עם הצגתו לציבור למחשב החכם בעולם וזכה להכרה בינלאומית. הוא החליף את "כחול עמוק". גם הוא פותח על ידי אותה חברה (Ibm) וזכה להישג היסטורי וחסר תקדים, כשניצח בעבר את אלוף העולם בשחמט.
ווטסון נקרא על שם תומאס ווטסון, מייסד IBM, אם כי לפי גרסה אחרת ווטסון קיבל את שמו מהעוזר של שרלוק הולמס, אותו עוזר שכמו מודל כזה, תמיד מסייע לו בחקר ובתשובות שונות לצרכי הבלש הנודע.
זה היה כשהיה הראשון שניצח בני אדם בשעשועון טריוויה בטלוויזיה. ווטסון השתתף אז בתוכנית הטלוויזיה הוותיקה בארה"ב, "ג'פרדי" ("מלך הטריוויה"). במהלך התכנית הוא הראה ידע עצום ושלט גם בטקטיקה של משחקי הטלוויזיה מסוג זה.
הניצחון של המחשב בנוק אאוט על פני המוח האנושי היה מהפכני בכל קנה מידה, במיוחד בזכות העובדה שווטסון לא היה מחובר לאינטרנט ולמנועי חיפוש דוגמת "גוגל", אלא רק מצויד במידע של אנציקלופדיות, מילונים, מאגרי חדשות, יצירות ספרות ושירה וכדומה.
ווטסון היווה ממש מהפכה, ביכולתו לחבר יכולות מתקדמות בחיפוש מידע מהיר ויעיל עם אינטליגנציה מלאכותית מהסוג הדרוש למכונה כזו. טכנולוגיות מתקדמות של למידה ממוחשבת (Machine Learning), עיבוד שפה טבעית (NLP), זיהוי קול אנושי (Speech Recognition) ומגוון שיטות לאיחזור מידע (שליפה מהירה ממאגרים עצומים), היקנו לו את היכולת לתפקד באופן חסר תקדים בתחום המחשוב.
הנה סרטון על מחשב-העל ווטסון ואיך יבמ יצרה אותו:
https://youtu.be/U6rvaWaiZNg
רגע היסטורי - לראשונה ווטסון מנצח בני אדם בשעשועון הידע הטלוויזיוני:
https://youtu.be/WFR3lOm_xhE
כיום הוא כלי מרכזי בניסיונות למצוא תרופה לסרטן:
https://youtu.be/HkEOJnn_zlg
כאן ווטסון לומד לבשל:
https://youtu.be/yrfMcNE0y9s
והוא פתוח לשימוש של סטארטאפים ומפתחים הזקוקים לכוח המחשוב המטורף שלו:
https://youtu.be/RBF4hhgAJJc
ומסביבו יש כנסים מרתקים גם בארץ (עברית):
https://youtu.be/M_q5z6VXRzI
בעשור האחרון אנו הולכים ונחשפים לשירותים, כמו פייסבוק שפתחה את שירות ההודעות שלה, Messenger, לצ'ט-בוטים (Chatbots) או ל-OpenAI שמנפיקה בוט חכם במיוחד כמו chatgpt ומאפשרת לאלפי שירותים של צ'אט בוטים כאלה להיווצר תוך זמן קצר, תוך התבססות על GPT, הבינה המלאכותית המדהימה שהיא פיתחה.
הן לא היחידות כמובן.
צ'אט בוטים הם רכיבי תוכנה קטנים, מעין תוכנות זעירות, שחוסכות לנו זמן ומאמץ. למעשה, הצ'אט-בוט הוא מעין רובוט תוכנה שמקבל מאיתנו הוראות ורץ לבצע.
יש בוטים אינטליגנטיים, המצוידים ביכולות של "עיבוד שפה טבעית" (NLP). כלומר, ניתן להתכתב עם בוטים שכאלה, ממש כאילו היו בני אנוש - כותבים להם בשפה יומיומית והם "מבינים" אותנו. היכולת של NLP לחסוך לנו כתיבה טכנית, בתחביר שמיועד להפעלת מכונה, כלומר באמצעות קוד, היא נפלאה.
בעתיד היכולת הזו תתפתח יותר ויותר ותקל את התקשורת מולם, מה עוד שכבר היום יש בוטים חכמים שמבינים דיבור אנושי ומנהלים שיחה קולית. כרגע, עם זאת, מרבית הבוטים עדיין מתבססים על בחירה מתוך תפריטי אפשרויות מוכנים מראש.
מסתבר שאת רוב הפעולות בעולם יכולים צ'ט-בוטים לבצע בלי למצמץ ולחסוך לנו זמן רב ואף שגיאות ששוות לא פעם לכסף. צ'אט בוט שמאפשר הזמנת פיצה, למשל, יחליף את איש הפיצריה שעונה לטלפון. לבקשתכם הוא יציג את התפריט, יאפשר להזמין, לבקש תוספות מתפריט או לבחור את מידת החריפות ולשלם בקלות ובמהירות. אחרי שהבוט מטפל בכל שלבי ההזמנה ומוציא הוראת הכנה למטבח הפיצריה, נותר ללקוח רק להמתין לפיצה המהבילה שתגיע אליו.
כלומר, כל מה שהיום עושים החבר'ה המותשים בסניף הפיצריה, יכול הבוט לבצע בנינוחות ממוחשבת ובדייקנות מביכה, היישר מהמסנג'ר של פייסבוק או מאפליקציות כמו ווטסאפ וטלגרם.
כמובן שמטרתה של פייסבוק היא שהמשתמשים יעשו הכל בפלטפורמה של החברה, מבלי להשתמש בתוכנות, אפליקציות או כלים חיצוניים. כמה שיותר נקבל אצלה בבית - נישאר עוד יותר זמן, נחזק את שביעות הרצון מהרשת החברתית שלה ובעיקר נכניס לה כסף...
על הדרך היא חוסכת לנו הורדה והתקנת של אפליקציה נפרדת לכל עסק, לימוד של הממשק של כל אפליקציה כזו (כלומר של הדרך שבה היא מתקשרת עם המשתמש) וכדומה.
צ'ט-בוטים הם לא דבר חדש. כבר בימי ה-IRC, עידן הדינוזאורים של הרשת, פעלו בוטים שונים שאפשרו ביצוע פעולות פשוטות מול תוכנה. היום יכולים גופים עסקיים ואתרים שונים לבצע פעולות דרך הצ'אט-בוטים, אבל הרעיון נשאר כשהיה - אדם מצ'טט עם תוכנה, שמבצעת בשבילו משימות.
הנה הסבר של הצ'ט בוטים החדשים:
https://youtu.be/mmmaLe8KM-o
מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק מציג את הצ'אטבוטים ומדגים:
https://youtu.be/EOYnFUJyOlQ
הסבר איך הצ'ט-בוט עובד:
https://youtu.be/MT4JWtm5n5M
ובפינת ההומור שלנו - זה מה שקורה כשמדענים נותנים לשני בוטים אינטליגנטיים לשוחח זה עם זה:
https://youtu.be/WnzlbyTZsQY
