מצילוק המצח ועד פקקי עץ בנחיריים, דרך קעקועים, חידוד שיניים, צלחות שפתיים, הארכת האוזניים, תקיעת חרבות וכלי עבודה בלחיים או הרחבת איברים מטורפת - מגוון השיטות של עיוות הגוף (Body Modification) רווח בתרבויות רבות בעולם ומפתיע רבים.

לא פעם עיוות איברי הגוף וצורתו הוא תוצר של טקסי התבגרות. לעתים של מודל יופי חברתי שונה מהמוכר לנו ולפעמים אף צורת תיוג חברתי וענישה.

עיוותי הגוף למיניהם עלולים להזיק לבריאותם של בני-אדם, כמו הארכת הצוואר הנהוגה אצל נשות הג'ירפה, נשים מהשבטים שבצפון תאילנד, שמאריכות את הצוואר עם טבעות מיוחדות שמתווספות מדי שנה. לא רבים יודעים שללא טבעות ההארכה הללו, שיצרו עם השנים את הצוואר הארוך שלהן, הן כלל לא יכולות להחזיק את הצוואר שלהן זקוף.


הנה מנהגי עיוות גוף במקומות שונים בעולם:

https://youtu.be/WeHbv_UMU6I


פירסינג בלשון:

https://youtu.be/3Ng--ouTwak


פירסינג בכל הפנים:

https://youtu.be/Wkg0A3lBqf8


מקרים קיצוניים שמגיעים לצחצוח שיניים דרך הלחי:

https://youtu.be/iKGIdQSOL6A


ובני שבט הדינקה של דרום סודאן, שיוצרים צלקות 3 פסים:

https://youtu.be/NE34z5A4E_g

בסין של המאות האחרונות כלל אידאל היופי הנשי כפות רגליים זעירות. עד כדי כך העריצו באותה תקופה את הרגליים הנשיות הקטנות הללו, עד שהסינים נהגו בעבר להפוך את בנותיהם ליפות על ידי מנהג משונה של כריכת רגליהן ועיוות מכוון לצורה מאוד מסוימת.

כדי למנוע את ההתפתחות של כפות הרגליים נהגו בני התקופה בסין לחבוש אותן במעין גבס שיצרו מתחבושות שעברו השרייה בשלל חומרים ויובשו למוצק. מעטפת הגבס הזו גרמה לעצמות כף הרגל הנשית להישבר, מה שאפשר לכך כף הרגל שלה לשאר במידות שבין 7 ל-15 סנטימטרים.

הרגליים הכרוכות הללו זכו אז לכינוי "רגלי לוטוס". ממדים ספציפיים קיבלו תארים מיוחדים. לכינוי "רגלי לוטוס מוזהב" זכו אז כפות רגליים באורך של 7 ס"מ. כפות רגליים באורך כפול נקראו "רגלי לוטוס מוכסף".

כך היווה מודל היופי הסיני של רגלי הנשים במשך מאות שנים מודל של רגליים נשיות קשורות (Bound feet) ומעוותות לחלוטין.

אבל היה מחיר לרגליים הקטנות ולצורת ההליכה המעוותת שנבעה מהן. נשים רבות ש"התברכו" ברגליים כאלה, סבלו מכאבים לא פשוטים עד איומים. היו לא מעט כאלה שאף מתו מזיהומים בכפות הרגליים.

המנהג הזה של קשירת כפות הרגליים היה נפוץ ושרד בסין עד תחילת המאה ה-20.


הנה מנהג כריכת הרגליים בסין:

https://youtu.be/2YJUMcACnFM


כך כרכו את רגלי הנשים בסין של פעם:

https://youtu.be/d2GF9YmDY34


כיום הממשלה הסינית אוסרת על המנהג:

https://youtu.be/NuuIoJGPjBA


ראיון עם צלמת שתיעדה את אחרונות הנשים שסבלו מכריכת רגליים:

https://youtu.be/8o5t01Sy9HM


סרטון תיעודי על עיוות הרגליים הזה:

https://youtu.be/RN05Up9kl84?long=yes


וסרט תיעודי על המנהג האכזרי שנועד להפוך נשים למושכות בכריכת כפות הרגליים:

https://youtu.be/9eG2kZ4iM-c?long=yes

עיוותי גוף (Body Modifications) בעולם הם עניין מגוון ולא פעם משונה. ממתיחת אוזניים ושפתיים ועד הגבהת הצוואר לממדים שלא יאומנו - אנשים בעלי אמונות ושוחרי מסורות קדומות מאמינים בעיוותי הגוף הנהוגים אצלם, משלל סיבות ומנהגים.

אבל אחת השיטות המוזרות והמפחידות ביותר לצפייה היא זו של אנשים הנועצים מכשירים חדים בלחייהם.

זה אחד מעיוותי הגוף המשונים ביותר בעולם. מי שמתחברים אליו הם בני הדת הטאואיסטית, המאמינים שמנהגם לתקוע חרבות סמוראים, סכינים ושיפודים בלחי יכפר על חטאיהם ויזכה אותם במזל טוב.

אפילו הדם הנשפך מגופם בעת המעשה של נעיצת העצם החד בלחייהם לא מפחיד את המאמינים. האמונה הטאואיסטית גורסת שכל טיפת דם שנשפכת מלחיו של המאמין מוקדשת לאלים.

המנהג הזה מתקיים אחת לשנה, במהלך הפסטיבל הצמחוני (KIN JE), פסטיבל הצמחונים באי פוקט שבתאילנד. לפי המסורת המקומית נולד פסטיבל הצמחונים ב-1825, עם להקת אופרה סינית שביקרה במקום וחלתה כולה. הסיפור הוא שכדי לפייס את האלים, אימצו חברי הלהקה בפוקט תפריט צמחוני וביצעו טקסים טאואיסטים ששיפרו את מצבם.

עם פתיחת הפסטיבל צועדים המשתתפים ברחובות ומכאיבים לעצמם, כשברקע מושמעת מוסיקה מסורתית וזיקוקים נורים אל השמיים.

וכך, במשך 9 ימי הפסטיבל ובמהלכו צועדים המאמינים הללו, עם מגוון החפצים התחובים להם בלחיים. יש מהם שתוקעים בלחי אחת חרב, שיפודים ומספר סכינים. אחרים מחוררים את שפתם התחתונה ומחדירים לתוכה אביזרים ארוכים אף יותר.

בפסטיבל מתקיימים גם פולחנים מכאיבים אחרים ונפוצים יותר ביבשת אסיה, כמו הליכה על גחלים.

"איך לא כואב להם?" - אתם ודאי שואלים. ובכן, כדי שלא להרגיש כאב מנסים המאמינים הטאואיסטים להיכנס ל"טראנס", מצב נפשי שיקל עליהם את הכאב ככל האפשר. את השאר עושה האמונה.


הנה מצגת וידאו על אחד מעיוותי הגוף המבהילים:

https://youtu.be/ckOGqhRIryg


טאואיסטים בפסטיבל הצמחונות בפוקט:

https://youtu.be/J6kGC3Y0PXY


ו-9 ימים של חפצים חדים ותקועים בלחיים:

https://youtu.be/_BwzygJW2Tk

שבט הקארן מהכפר נאי סוי שבצפון תאילנד מכונה "שבט ארוכות הצוואר". נשות השבט, שיש המכנים אותן גם "נשות הג'ירפה", עונדות כבר מגיל שנתיים טבעות זהב סביב צווארן. ככל שגילן עולה, גדל מספר הטבעות שעל הצוואר. הוא יכול להגיע עד 25 סלילים.

כבר מילדות מניחים לבנות השבט מסביב לצוואר את טבעות הזהב הראשונות ובכל שנה מוסיפים להן טבעת נוספת. ככל שיש יותר טבעות דוחף הכובד שלהן את עצם הבריח והצלעות של הנשים כלפי מטה והצוואר הולך ומתארך. כשהנשים גדלות מחליפים להן את הטבעות בטבעות רחבות יותר שמתאימות למידות הגוף הגדלות.

הטבעות הללו שוקלות לא מעט. משקל הטבעות שעל צוואר הנשים בשבט מגיע עד 5 קילו. לכן ככל שגילן של הנשים בוגר יותר הן פעילות פחות ופחות. כיום הן מתפרנסות מגדודי התיירים שמשלמים כדי לראותן, עם הטבעות שעל הצווארים הארוכים שלהן.

מעט עצוב הוא שמרגע שהן מתחילות לגדל את הצוואר, לא יכולות נשות השבט להפסיק את התמיכה של הטבעות. הסיבה היא שהצוואר נחלש ואינו יכול יותר להחזיק את הראש לבדו.


הנה נשות שבט הקארן:

https://youtu.be/6QYiQPcOagw


מנהג הארכת הצוואר של שבט הפדאנג:

https://youtu.be/uwIvLSXfQrU


סיפורן של "נשות הג'ירף" של השבט:

http://youtu.be/yBPYDLYAXvE


ומצגת וידאו של הנשים עם הצוואר הארוך:

http://youtu.be/oHOL0PE1r0Y

צלקות פנים שבטיות (Tribal Marks) על פניהם של בני ובנות שבטים שונים באפריקה, הן תופעה מעניינת. הצלקות והסימנים שעל פניהם, מבחינים בין הגברים של השבטים השונים. הסימנים הללו גם מבדילים בינם לבין הנשים, שלעיתים הן מצולקות, אך אלו צלקות אופייניות לנשים. כמו בשבטים שונים, גם צילוק הפנים של בני שבט הדינקה שבדרום סודאן, הוא חלק מטקס התבגרות, שבו הופכים הנערים לגברים.

צילוק פניהם של הגברים בשבט הדינקה (Dinka tribe) נראה לרוב כשלושה קווים מקבילים לאורך המצח. אצל הגברים של השבט זהו סימן לגבורה ואומץ. בסביבות גיל ההתבגרות "זוכים" המתבגרים לחריטה על פניהם וזהו הסימן הברור של בני השבט לכך שהם נכנסים לעולם הגברים. מעתה הם ישאו בעול ההגנה והציד ויטלו חלק באחריות על יתר בני השבט.

במהלך טקס החניכה וההתבגרות, מצלקים את פניו של הנער המתבגר. כשמכשף השבט מניח את הסכין החם על פניהם, לא מעיזים נערי השבט לבכות. כל רתיעה, צעקה, יבבה או סימן של פחד, יגרמו לאובדן שמם הטוב והם ייחשבו לפחדנים.

יש לומר שצילוק פנים אינו יחודי לשבט הזה. שבטים רבים נוספים, באפריקה ובעולם, משתמשים בצלקות כמודל יופי, בטקסי חניכה והתבגרות ולמטרות פולחן.


הנה בני שבטים שמצלקים כך:

https://youtu.be/2YWMyGebhXY


היופי הוא מהצלקות, אבל מהכרס שלהם הם הרבה פחות מתרגשים:

https://youtu.be/aDRMnX7UpLs


יתכן שהצילוק קשור בעובדה שבני הדינקה הם מגדלי בקר מצטיינים?

https://youtu.be/lt-tTVoj_D8


הנה שבט נוסף בבנין שבמערב אפריקה שגם הוא מצלק את גופו:

https://youtu.be/1vvb16VyVEY


צלקות שבטיות נוספות:

https://youtu.be/VjH7gcO1G5w


ובכל זאת - סרט תיעודי על בני השבט המופלא הזה:

https://youtu.be/erNAdYoqaFo?long=yes

הקסטרטי (Castrati) היו זמרי האופרה שסורסו באירופה, כדי לשמור על קולם הגבוה. לגברים מתחלף הקול בגיל ההתבגרות. מקול של ילד, שהוא גבוה ודומה לקול של ילדה, או אישה בעלת קול סופרן, משתנה קולו לקול נמוך של גבר.

ברחבי אירופה בכלל ובאיטליה שבין המאה ה-16 ל-18 במיוחד, הייתה האופרה אחת מצורות הבילוי האמנותי החשובות ביותר. הקסטרטי היו ילדים שסורסו בסתר, כדי שיוכלו לשיר באופרות. התופעה של סירוס בכדי לשמור על קול גבוה תפסה מקום מרכזי בתרבות האופראית של אותם ימים. גם השימוש בסירוס כדי לספק לכנסייה זמרים בעלי קול גבוה היה די נפוץ.

באופן מוזר הפכו הקסטרטי, אותם זמרים מסורסים, לסלבריטאים של ממש. הם היו ככל הנראה הידוענים הראשונים בעולם המערבי.

אך חייהם לא היו קלים. הם לא התחתנו ובשל כך לא היו להם משפחה או קשרים בקהילה. הם נדדו ברחבי אירופה, כשמעריצים עוברים איתם מעיר לעיר וצופים בהם שוב ושוב.

באלפי משפחות עניות מדי שנה דאגו אז לביצוע הניתוח מכיוון בכדי שהילד ייהנה מהצלחה כלכלית ואמנותית. חוקרים מעריכים שבתחילת המאה ה-18 סורסו כך כ-4,000 ילדים מדי שנה. מי מהקסטרטי שלא הפכו לזמרים או כוכבים בינלאומיים, עבדו במשרות קבועות בכנסיות ובמוסדות ציבור וזכו לקיום כלכלי טוב. זה הספיק להורים, בכדי לבצע את הניתוח.

זה היה הפילוסוף הצרפתי הנודע ז'אן ז'אק רוסו שביקר קשות את סירוס הילדים למטרות כאלה וחולל גל של התנגדות לתופעה האכזרית. במידה רבה בזכותו הלכה תרבות הקסטרטי ונעלמה במהלך המאה ה-18. הכנסיות עוד המשיכו עם זמרי קסטרטי ששרו בטקסים דתיים, אבל במאה ה-20 הם נעלמו לחלוטין.


הנה אלסנדרו מורשי אחד מאחרוני הקסטרטי בעולם:

https://youtu.be/lQo2PNnwOww


ורשימה של קסטרטי מפורסמים בהיסטוריה:

https://youtu.be/OxSlnE408Eo

שיוף שיניים (Teeth grinding) או חידוד השיניים (Teeth Sharpening) הם מהמנהגים המשונים והמיוחדים של שבטים שונים בעולם. מהשבטים באינדונזיה, האבוריג'ינים באוסטרליה, דרך בני השבטים בבאלי והילידים באפריקה - דומה שהמנהגים המוזרים של שינוי צורת השיניים הם נפוצים למדי.

בטקס ההתבגרות של מתבגרי השבטים בבאלי שבאינדונזיה, למשל, משייף הכוהן את השיניים הקדמיות שלהם. בני באלי מאמינים ש-6 השיניים המשויפות שלהם יבדילו אותם מהשדים, שלהם יש שיניים חדות. ביום מותם, לכשיגיעו לעולם הרוחות, ישמשו השיניים אמצעי הזיהוי שלהם בשער הכניסה, לעומת השדים, שכניסתם אסורה.

בשבטים אחרים באינדונזיה רואים בנשים בעלות שיניים מחודדות, נשים יפות ומושכות יותר. זה מודל יופי נדיר וכואב, אבל מבחינתם הוא זה שקובע אם אישה היא יפה או לא.

לעומתם, בתרבות של בני השבטים הבאלינזיים יצגו השיניים רגשות בעלי אופי שלילי, כמו קנאה וכעס. לפיכך, דווקא שיוף השיניים היא פעולה שנועדה לזכך את הנפש ולהרחיקה מרגשות לא רצויים שכאלה. שיניים מחודדות? - לא אצלם...

ארכיאולוגים ואנתרופולוגים מצאו שכבר בעת העתיקה התקיים המנהג של עיצוב השיניים. היו תרבויות שחידוד השיניים בהן נעשה כדי לחקות חיות. בתרבות המאיה, לעומת זאת, גילפו ועיצבו את השיניים כדי להבחין בין המעמדות.

עד ימינו שרד טקס השיוף של שיני האבוריג'ינים של אוסטרליה כטקס בעל אופי רוחני יותר. שימוש בשיוף וגילוף שיניים לצרכים רוחניים נפוץ גם בקרב בני חלק מהשבטים בסודאן ואפילו בווייטנאם.

גם באפריקה יש שבטים שאצלם שיניים מחודדות ומגולפות הן הצהרה אסתטית. אבל בשבטים אלה נוהגים לחדד את שיני המתבגרים דווקא ועושים זאת באמצעות אבן וסכין. בשיניים מחודדות נראים בני הנוער בשבטים הללו יפים במיוחד בעיני עצמם. זה מודל יופי נדיר שיש סיכוי שיש מבני המערב שיתחברו אליו. בקנדה זה כבר קורה (ראו בסרטונים שלמטה), כשאנשים משלמים לרופא שיניים חדד שיניים לכל דורש.


כך מחדדים שיניים באפריקה:

https://youtu.be/sDrvj3tkNFs


שיוף שיניים של בנות השבטים באינדונזיה:

https://youtu.be/314KpEm88LU


בקנדה יש רופא שיניים די מבוקש, שמחדד גם הוא את השיניים לצורת שיני ערפד:

https://youtu.be/hMiH1PnGoGM


ובבאלי שבאינדונזיה דווקא משטחים שיניים, כדי להרחיק יצרים חייתיים מהצעירים:

https://youtu.be/JCAmzQelO9E

שבט המורסי (Mursi) האפריקאי הוא אחד השבטים המבודדים בעולם. השבט המונה ב-6,000 איש חי באיזור נסתר ומבודד אחרי רכס הרים, כשמצידיו האחרים סוגרים ומגינים עליו 3 נהרות. כל אלה הופכים את האיזור למקום שהגישה אליו קשה מאד. רק בשנת 1970 התגלה השבט על ידי אנתרופולוגים בריטים והסתבר שאנשיו לא שמעו על אתיופיה, שבתחומה הם מתגוררים...

לבני השבט מסורת של מלחמות וקרבות עם שבטים שכנים שהפכה אותם ללוחמים באופי וברוח. הם חלקאים שמגדלים תירס ודגן וחיים כבר אלפי שנים חיים שלא השתנו בהרבה.

אבל מה שמושך עניין אל בני השבט הוא המנהג של נשות המורסי להשחיל דיסקית חרס, מעין צלוחית מקושטת, אל תוך שפתן התחתונה. מבחינת אנשי השבט זהו סמל יופי ומעמד חברתי ראשון במעלה, אבל האגדה בשבט מספרת שהמנהג נולד בעבר הרחוק, כשהתרבו החטיפות של בני ובנות השבט, שהיו ידועים ביופיים. אז עלה הרעיון, לכער את בנות השבט כך שיהיו פחות נחשקות לחוטפים. הדבר הביא אותן לנקב את השפתיים ולהשחיל בהן את דיסקיות החרס הללו. המנהג, שלנו נראה ודאי מוזר, נתפס אצלם כשיא היופי.

בדרך כלל גודלה של הצלחת הוא סימן לחשיבות החברתית או הכלכלית של האישה שנושאת אותה בשפתיה. כדי לאפשר את השחלת דיסקית החרס, חותכות נשות המורסי את שפתן התחתונה לכל אורכה ואף עוקרות את שורת השיניים הקדמיות. כבר בגיל 15 נאלצת כל נערה במורסי לעבור טקס ראשון, שבו מנקבים את שפתה התחתונה בעזרת קוצים, כך שניתן יהיה לענוד לה את הדיסקית. בכל שנה מגדילים את הדיסקית של האישה והשפה התחתונה שלה הולכת ומתרחבת בהתאם.

המנהג הזה כואב והופך את האישה המורסית לנכה, אבל דווקא הוא שמעלה את מעמדה החברתי בשבט. ככל שהצלוחית המקושטת שבשפתה תהיה יותר גדולה ומרשימה, יצטרך גבר שירצה בה לאישה לתת לאביה יותר בהמות כנדוניה...


הנה הצלוחית ששמה עליה בת שבט המורסי שבאתיופיה:

https://youtu.be/UIq9NrH6aFw


ומי שמתוארת כבעלת הצלחת הגדולה ביותר בדרום אתיופיה:

https://youtu.be/7URY1kaNJFo

המסאים, אחד השבטים המפורסמים באפריקה, הם שבט נוודים עם לוחמים מהידועים ביבשת.

לא כולם יודעים שלבני שבט המסאי שבקניה יש מנהג להאריך את תנוכי אוזניהם, בתהליך שנמשך שנים רבות. מנהג הפירסינג של השבט הזה מחבר חורים באוזניים עם הרחבתם, תוך הארכת תנוכי האוזניים למידות ארוכות במיוחד.

ניקוב האוזניים וההרחבה שלהם היא פעולה משמעותית למדי בכבודו ותדמיתו של המסאי בשבט. ככל שהחורים גדולים והתנוכים ארוכים נחשבים המסאים יפים יותר ומראה כזה גם מעיד על חוכמתו של בעל האוזניים.

את החורים באוזניים מתחילים בניקוב של חורי סיכה קטנטנים באוזניהם של המסאים, עוד כשהם ילדים. את התנוך מחוררים באמצעות קוצים וללא כל חיטוי. לאחר שהאוזן מחלימה, נוהגים להכניס לנקב מקלון צר, שעם הזמן מוחלף במקלות עבים יותר ויותר. בשלב מתקדם במיוחד מוכנסים לחורים פקקי שעם ולבסוף תכשיטים שהולכים ונעשים כבדים.

הכובד שלהם מושך את התנוך עד שבהדרגה הוא מגיע לכתף, אורך שנחשב אצל המסאים למושלם. בטקסים שונים, המסאים נוהגים לקשט את החורים בשרשראות וחרוזים.

אבל בעידן המודרני, כשהם יוצאים העירה למקום בו מודל היופי הזה פחות מוערך, מרבית המסאים מגלגלים את התנוך מסביב לאוזן, כך שהוא לא יבלוט לעיני זרים.

כמו עיוותי גוף מסורתיים ודומים בעולם, איש לא יודע מתי נולד המנהג הזה ומי היו המסאים הראשונים שמתחו את אוזניהם. מה שברור הוא שהם לא היחידים ברחבי העולם שמרחיבים את אוזניהם. משבט הואוראני שבאגן האמזונס ועד המסאים הקנייתיים, האוזניים המתוחות הן אולי לא מחזה נפוץ, אך ניתן למצוא אותו בפינות שונות של העולם.


הנה תנוכי האוזניים של בני שבט המסאי:

https://youtu.be/GbMKFyjLcHA?t=30s


והאוזניים עם צלוחיות החרס:

https://youtu.be/d_g-4ep7ZAk

הייתם מאמינים שצלקות יכולות להיות דבר נחשק אצל אנשים בתרבויות שונות? הייתם חושבים שמישהו ירצה שיפצעו אותו וישאירו לו צלקות בכל הגוף והוא ייצא מרוצה? הייתם מקבלים טקס שכזה במקום בר-מצווה ו"תודה להורי שהביאוני עד הלום"?

ובכן, בהחלט. מסתבר שמנהג צילוק הגוף (Scarification) משמש כטקס התבגרות בחברות שבטיות שונות בעולם. למשל אצל בני השבטים שבפפואה גינאה החדשה, כמו שבטים בנהר הספיק (Sepik river tribes), שבט קנגאנאמן, או בשבטים ביבשת אפריקה.

בשבטים הללו משמש טקס יצירת הצלקות בגוף הצעיר, חלק משמעותי בטקס החניכה של הנערים שהופכים לגברים. זהו הטקס המקביל לטכסי חניכה רבים, המתרחשים ברחבי העולם. הזכרנו את בר המצווה היהודי, המילה המוסלמית, טקס נמלת הקליע בדרום אמריקה ועוד מגוון של טקסי חניכה שונים ומשונים.

כך או כך, בשבטים הללו הצילוק הוא רק חלק קטן מטקס התבגרות שנמשך שבועות, טקס שכולל השפלה פומבית של הצעירים ולא מעט כאבים. בטקס הצילוק יש תפקיד משמעותי מאד לזקני השבט, שהם באופן מסורתי מי שאחראים על שימור, קיום והעברת המסורת בשבט מדור לדור.

בעזרת סכיני גילוח, הזקנים חותכים לצעירים את עורם ויוצרים חתכים בגופם. מחוספס ומלא בחריצים זה המראה המקובל כאן לגבר. החתכים מדמים את מראה עורו של התנין, כשהאמונה השבטית היא שהתנין ירחיק את הילד שבגופו ויהפוך את הצעיר לגבר בוגר ומוכן למשימות של הגברים.


הנה טקס התבגרות עם צלקות - בפפואה גינאה החדשה:

https://youtu.be/1AZWfAidOzY


וגם בקנגאנאמן שבפפואה גינאה החדשה:

https://youtu.be/vFZvJMlXsuY


צילוק הגוף מתרחש בקרב שבטים רבים באפריקה:

https://youtu.be/Lfhot7tQcWs


וטקס חניכה שכרוך בהקזת דם מהאף והלשון, דם שנשאר מהאם שהולידה את הנערים:

https://youtu.be/7hQEJIaciRM

איפור הפנים המקומי של בני מיאנמר הוא קרם מעץ עץ הטנאקה (thanakha) הגדל בעיקר שם. כבר מגיל צעיר מורחים הבורמזים את הטנאקה במעין ציורים מיוחדים ואופייניים על הלחיים, האף והמצח.

את סודו של עץ התאנאקה גילו כבר לפני יותר מ-2000 שנה. בנות מרכז בורמה (thanakha) גילו שניתן לייצר מעין אבקה או משחה בהירה, על ידי שפשוף ענף מהעץ הזה באבן מחוספסת. דילול קל של המשחה במים ומקבלים סוג של קרם טבעי, בעל ניחוח לימוני ושלל יתרונות.

בשביל בני המקום משמש קרם עץ הטנאקה לכמה צרכים. הוא גם איפור יפה לפנים וגם שומר מקרינת השמש, אך הוא גם קרם לחות נגד יובש ומזין מצוין לעור. הנשים המקומיות יודעות לספר אפילו שאיפור הטנקה מחליק קמטים ומרחיק יתושים.

בעידן המודרני גילו את היתרונות של הקרם הזה וכיום מייצרים מעץ הטנאקה תכשירים המופצים בעולם כולו. המשווקים מספרים שהקרם עתיר בחומצה טאנית, שמקנה לעור מראה זוהר, בריא ויפה - בזמן קצר.


הנה קרם הטנאקה של מיאנמר:

https://youtu.be/Eulbkr77El8


כך מורחות אותו הבורמזיות:

https://youtu.be/COHKP9DCnKY


כבר מגיל צעיר:

https://youtu.be/tCWx9Mv1U2I


הנה דוגמאות איפור הפנים של בני ובנות מיאנמר:

https://youtu.be/77bHrgDPkJ4

יפתיע אולי לגלות שבעוד נשות וגברי המערב עושים מאמצי על ומוציאים ממון כדי לזכות בשיניים צחורות ומבהיקות מלובן, ביפאן נהגו בעבר להיות יפים על ידי צביעת השיניים בשחור דווקא.

כן, ביפן של המאות ה-16 עד ה-19 נחשב מנהג השחרת השיניים (Teeth Blackening) למודל היופי המקובל אצל הנשים. זה היה נוהג נפוץ ונשים שלא נהגו על פיו נחשבו פחות מעניינות ומושכות עבור הגברים.

את הנוהג הזה, אגב, הן ירשו מהסמוראים. אצלם נולד המנהג להכהות את השיניים, בתור הפגנה של נאמנות לאדון.

את הגוון השחור לשיניים נהגו אז ליצור מסוג של דיו שחור, שהופק בדרך כלשהי מקליפות בוטנים. הגוון האפל של השן התקבל על ידי מריחת שכבות רבות של הדיו הזה על השיניים.

גם בימינו יש תרבויות מסוימות ברחבי אסיה ובמיוחד מזרח אסיה, שבהן נוהגים לצבוע כך את השיניים. שבט אחד במיאנמר, למשל, ממשיך גם היום לדבוק במודל היופי הכהה הזה. כדי להיחשב יפות ומושכות עבור הגברים שלהן, נוהגות נשות השבט, שמתגורר כולו באחד הכפרים במדינה, לצבוע את שיניהן בדיו השחור.

עם זאת ומבחינה רפואית, החומר השחור הזה די שנוי במחלוקת. אמנם יש בו תכונות המונעות עששת, אך מנגד הוא נוטה ליצור בעיות מעיים שיכולות להתגלות כחמורות למדי.


כך השחירו שיניים ביפאן של פעם:

https://youtu.be/DnSZ0TPxA8I


בלוגרים מתפעלים ממנהג השחרת השיניים:

https://youtu.be/oer9neSIAec


והיפנים לא לבד - שבטים מסוימים במיאנמר נוהגים בדיוק כך:

https://youtu.be/UF-Zag5jorE

תופעת הארכת הגולגלות נעשית באמצעות חבישות וקיבועים שגורמים לגולגולת לגדול לצורה של החבישה או הקיבוע. כלומר, מבנה הגולגולת משתנה תחת לחץ מלאכותי שיוצרים עליה.

התהליך של הארכה מלאכותית של הגולגולת הונהג בחלק מהתרבויות בהיסטוריה, בכדי לשפר את האינטליגנציה. בתרבויות קדומות נחשבו בעלי גולגולות מוארכות כבעלי חוש שישי ויכולות נבואיות, כולל הפיכתם לשמאנים, המסוגלים לזהות סכנות עתידיות ולחזות שינויים במזג האוויר.

המנהג נולד ככל הנראה במונגוליה, בערבות אסיה, אם כי גם בתרבות השומרית ובהמשך בתרבויות מסופוטמיה נוספות, נהגו להאריך את ראשיהם בנסיבות דתיות.

המנהג היה נפוץ גם בקרב האצולה המצרית בימי השושלת ה-18. יתכן שהמנהג באזור היה קדום הרבה יותר, שכן נמצאה באזור מצרים גולגולת מוארכת בת 45 אלף שנה. כך או כך, גם המלכה המצרית נפרטיטי היתה בעלת ראש מוארך וכך גם המלך הפרעוני תות ענח' אמון. יש מחלוקת בין החוקרים, אם מדובר במאפיין גנטי של משפחת הפרעונים או בהארכה מלאכותית של הגולגולת.

ההונים הביאו אותו לאירופה וגם הגותים ביבשת האירופית אימצו את המנהג. מדובר בתופעה שהפכה נפוצה בכל העולם ובמהלך ההיסטוריה לא היה איזור גאוגרפי מסוים שרק הוא התאפיין בה.

בהמשך ההיסטוריה אימצו תרבויות שונות את מנהג הזה כשהסיבות מגוונות - הן סיבות דתיות, חברתיות, אסתטיות ולעתים מנימוקים בריאותיים.

במאה האחרונה זוהה המנהג הזה גם בתורכיה וגם בדרום צרפת. למשל באזור העיר הצרפתית טולוז, שאנתרופולוגים מצאו בה מקרים כאלו. יתכן שמדובר במנהג שמזכיר שבטים גותיים שנהגו להאריך גולגלות.

האינדיאנים ברחבי אמריקה האמינו שעליהם להאריך את הגולגולת כדי לחזק את הקשר עם עולם הרוחות. במרכז אמריקה יכולים היו רק העשירים לעצב את הגולגולת. גם שבטים באפריקה נהגו ונוהגים גם כיום להאריך את הגולגלות. הסיבות שלהם גם הן דתיות. שבט המנגבוטו בקונגו, למשל, מאמין שהמנהג הזה "מרצה את האלים".


הנה סרטון על הארכת הגולגלות בעמים עתיקים:

https://youtu.be/JnERUZNqwbc

בכל מדינה מתקדמת בעולם נתפסת כיום האכלת יתר (Force feeding) כתופעה שלילית בגידול וחינוך ילדים. אם פעם היו אימהות שהכריחו ילדים לאכול, כדי שיגדלו ו"יהיו בריאים", היום הגישה היא אחרת. אמהות עדיין רוצות שילדיהם "יאכלו מספיק כדי לגדול" אבל האבסה וההאכלה בכמויות גדולות כבר אינה מקובלת כלל.

אבל מודל היופי במקומות שונים בעולם עדיין שונה פלאים. מסתבר שהניגוד המוחלט לאופנת הרזון הנשי במערב הוא טיפוח ההשמנה של נשות מאוריטניה. במדינה האפריקאית הזו הכל עובד הפוך - לפחות במה שקשור למודל היופי הנשי. השומן שם הוא עדות לבריאות וזה כל כך מושרש שם, עד שזה הפך למודל היופי המקומי. נשים שמנות נחשבות שם עוצרות נשימה ביופיין, בעוד שנשים רזות כמו במערב נחשבות ללא בריאות, לא יפות וככאלה שאיש לא יסכים לשאת לאישה.

איך זה עובד? - אם בחברות מערביות עושים, במיוחד עושות, דיאטות קיצוניות, על מנת להרזות ולהישאר רזות, נשות מאורטניה מפטמות את בנותיהן, ממש בכוח, מאביסות אותן במזון, כדי להפוך אותן לשמנות ובכך לאפשר להן שידוך טוב ונישואין מוצלחים, עם גברים בעלי טעם טוב.

מודל היופי ההפוך הזה הוא קיצוני במיוחד. אישה או נערה מאוריטנית שלא תהיה שמנה מספיק, לא תקבל הצעת נישואין. נשים שמנות במיוחד הן המבוקשות ביותר במאוריטניה ולהן יהיו הרבה מחזרים. הרבה מחזרים פירושו שהן יוכלו לזכות בגברים הכי טובים מביניהם. מכאן לא צריך לפרט - נשים שמנות במאוריטניה הן נשים מסודרות. כבדות תנועה ולא בריאות, אבל חברתית הן בפסגה.

אז אם בחברה המערבית פונות הנשים למחנה הדיאטה, כדי להוריד ממשקלן באופן קיצוני, הרי שבמאוריטניה הן מעדיפות לעטות על גופן שכבות שומן הרסניות מבחינה בריאותית, רק כדי להיות יפות בעיני הגברים המאוריטניים ולהתחתן.


על השמנת היתר של נשות מאוריטניה:

https://youtu.be/a-BPDEtzU3Q


סיפורו של מודל היופי של נשות מאוריטניה:

https://youtu.be/X6VrzGWCq2I


וסרט תיעודי על האבסת הילדות האכזרית במאוריטניה כדי להשמינן:

https://youtu.be/ZM2q7XFOOgg?long=yes