» «
עייפות
כיצד מרמה הקפאין את מוחנו שאיננו עייפים?



אחרי נפט, הקפה הוא החומר הנצרך ביותר בכדור הארץ. המין האנושי צורך 100 אלף טונות של קפאין בכל שנה והמדענים רואים בו גם את הסם הנפוץ בעולם. אבל זו לא "העבירה" היחידה של הקפאין. מדובר בחומר שהוא אחד הנוכלים הגדולים של עולם הטבע...

כולנו יודעים שהקפאין והקפה שמכיל הרבה ממנו, גורמים לנו אמנם לנדודי שינה, לחץ דם גבוה יותר ואולי גם מוסיפים מעט לחרדות שלנו, אבל הם גורמים לנו גם להיות אנרגייים, נלהבים ועירניים...

הקפאין ידוע כחומר מעורר, המגביר את הריכוז והעירנות, במיוחד כשאנו עייפים. הרי רובנו מתחילים את הבוקר שלנו עם קפה, וגם בשעות הצהריים או הערב מכינים לעצמנו כוסות נגד העייפות.

אבל רגע... עירניים? - זו טעות. הקפאין נחשב סם מעורר אבל הוא כלל לא מעורר אותנו, אלא מטעה את מוחנו לחשוב שאיננו עייפים. למעשה אנו מוטעים לחשוב שאנו עירניים, מה שכלל לא הופך אותנו לעירניים באמת...

התבלבלתם? - טוב, עזבו...

כימית, הפעולה שקפאין מחולל במוח היא מרתקת - הוא מעכב את מעכבי הגוף. זה קורה בשהקפאין חוסם מולקולות שנקראות אדנוזין. המולקולות הללו הן שגורמות לנו לישון על ידי כך שהן גורמות לנוירונים במוחנו להאט את פעולתם ובכך לסמן לגוף להוריד הילוך ולהאט את פעולותיו. אבל כאן בא הקפאין, המתחרה באדנוזין וגורם לפעולה הפוכה - הוא מאט את האטת הנוירונים, כלומר לא נותן לנוירונים לגרום לתחושת עייפות ולהוריד את הקצב, משמע להרפות וללכת לישון.

אגב, כל העניין של הקפאין וההטעיה שהוא עושה למוח עובד גם כנגד הגמילה מהצורך של מי שהתרגלו לשתות קפה ורוצים להפסיק. אם ננסה להפסיק, יבואו מולקולות האדנוזין במשנה מרץ ויגרמו לנו לעייפות, לכאבי ראש ולמצב רוח ירוד. זה אמנם יעבור אחרי כמה ימים, כשהגוף יתרגל למצב החדש ונטול הקפאין, אבל השלב הזה מונע מרבים להפסיק עם צריכת הקפה המוחלטת. מה שאגב לא בטוח שהוא מומלץ, בשל יתרונות לא קטנים שהקפאין מעניק בכל זאת לבריאותנו.

אז מה היה לנו שם? - נוכל חלקלק, היורד במורד הגרון וגורם לנו לחוש עירנות, או לשכוח את העייפות. במידה רבה ובכמויות מדודות הוא גם עוזר להפיח אנרגיה בגופנו. בקיצור, המשיכו לשתות קפה ולתת להצגה של הקפאין להימשך - אבל במידה ובכיף!


הנה הצורך האנושי בקפה:

https://youtu.be/4YOwEqGykDM


כך מעוררת אותנו שתיית הקפה (מתורגם):

https://youtu.be/foLf5Bi9qXs


אבל הקפאין לא מעורר אלא מטעה את מוחנו:

https://youtu.be/xq0scBg5XF4
פיהוק
מהו פיהוק?



הפיהוק (Yawn), מעין רפלקס גופני שבו פעירה רחבה של הלוע מאפשרת שאיפה ונשיפה שמכניסה חמצן לבני אדם ובעלי חיים.

הסברה גורסת שפיהוק הוא הכנסה של יותר חמצן לגוף, חמצן שבשעת עייפות חסר בגוף, אבל מחקרים אחרים טוענים שפיהוקים הם הדרך של המוח לקרר את עצמו. יש גם על כך המון ביקורת מדעית וטענה אחרת רואה בפיהוק סוג של מעבר ממצב מנוחה לערנות גבוהה, אם תרצו זו מעין פעולת איפוס של מערכת העצבים, שמאתחלת אותה לתפקוד במצב החדש, של ערנות מלאה.

כנראה, אם לומר את האמת, שאין לנו עדיין ידע של ממש לגבי הפיהוק וסיבותיו.

כך או כך, הפיהוק משמש למרבית בעלי החיים הגדולים. רוב בעלי החוליות וודאי היונקים מפהקים. החל מקופים ופילים ועד לצבים, תנינים, ציפורים ומומחים טוענים שגם הדגים מפהקים.

אצלנו, בני האדם, נהוג מבחינת נימוס, להסתיר את הפה בשעת הפיהוק. כשהפיהוק מלווה בקול, רבים רואים בו זלזול ופגיעה באחרים. ואגב, רק שתדעו שלפי המסורת המוסלמית שבעל פה, זו המכונה החדית', הפיהוק הוא יצירתו של השטן והוא מהווה פתח שדרכו הוא מבקש להסתנן לגופנו. מעניין הוא שבימי הביניים עברה האמונה הזו גם לנוצרים וגם הם נהגו לכסות את הפה, מחשש להסתננות רוחות רעות אל הגוף...

קצת סטטיסטיקות? - פיהוק יכול להימשך מ-3 שניות ועד למספר דקות, אבל פיהוק ממוצע אורך 6 שניות.


קבלו הסבר על הפיהוקים (עברית):

https://youtu.be/BuiPVFaiwO0


האם הם מדבקים? (עברית)

http://youtu.be/daPsrxhK4V8


מישהו שהחליט "להדביק" אנשים בפיהוקים:

http://youtu.be/H9vztQ7Z9sQ


ויש בפיהוק בציבור משהו לא ממש מנומס, במיוחד אם הוא מביע שעמום. קבלו דוגמה משעשעת:

http://youtu.be/m_PiKXwGmo8
שינה
למה אנו ישנים?



בטח שאלתם את עצמכם פעם למה בעצם חשוב לישון. או אולי מדוע אנחנו "מבזבזים" שליש מחיינו על שינה? אולי אפשר בלעדיה? הרי הגדילה שאצל במי אדם מתרחשת בשינה, מתבצעת אצל כלבים דווקא בזמן שהם עירניים (מה שאומר שהשינה קדמה לגדילה ושתפקודים כאלה "נצמדו" אליה בהמשך האבולוציה).

מבחינה מדעית, שינה היא מצב פיזיולוגי שבו יורד סף התגובה לגירויים חיצוניים בהשוואה למצב שבו אנו ערים. וזה מוחנו שככל הנראה משנה את מנגנוני פעולתו ומוריד את רגישותו לגירויים חיצוניים שכאלה. זה לא אומר שפעילות המוח יורדת בזמן השינה - היא רק משתנה.

עוד לא התגלה בעל חיים, שמצויד במערכת עצבים ושאינו ישן. כלל ידוע בתורת האבולוציה קובע שכל מנגנון שהוא משותף לכל המינים, סביר שהוא ותיק מאד ובא מקדמת האבולוציה ושהוא גם מוצלח מאד מבחינה אבולוציונית. השינה היא מנגנון כזה, רווח מאד וותיק מאד. אך האם הוא גם מוצלח? ומהי בדיוק התועלת ששווה כל כך את הסיכון להיטרף בעודך ישן, במלחמת ההשרדות שחווים מינים רבים כל כך (ושגם האדם חווה עד לפני כמה אלפי שנים).

נראה שייעודה של שהשינה לשמש לאותו שינוי שנדרש לתפקוד המוח. נמצאו הוכחות לכך שבשינה מתנתק המוח מקבלה של מידע חדש מבחוץ ומתרכז בעיבוד המידע שהצטבר בו במהלך היום. חלק מהמידע מועבר לזיכרון, מידע מיותר נזרק ומידע חשוב ללמידה מעובד לטובת שיפור היכולת הקוגניטיבית שלנו. כדי שהמידע הזה, שנצבר ומטופל בתאי העצב, יטופל, יורדת בזמן השינה פעילות הסינפסות, הצמתים שמקשרים בין תאי העצב. כשנתעורר לאחר השינה, יחזרו הסינפסות לפעול ותפקוד המוח ישתפר פלאים. המוח סידר את עצמו היטב.


הנה הסיבות שאנו צריכים לישון:

https://youtu.be/3mufsteNrTI


הסבר החשיבות האבולוציונית שיש בשינה טובה:

http://youtu.be/0o2yyO0JAes


והנה תוצאות של ניסוי שבו מנעו שינה מאדם למשך ימים רבים ובדקו את תפקודיו הגופניים והמוחיים:

http://youtu.be/ZPpvS9wDOcA
שינה
כמה אנו צריכים לישון ולמה?



גופנו זקוק לכמות של שינה עמוקה בכל יום. לרובנו נחוצות 8 שעות שינה ביממה, כדי להתפתח ולשמור על הבריאות והחיוניות שלנו.

רבים חושבים שאין טעם להשלים שעות שינה חסרות ושאם לא ישנו בלילה, הרי שהגוף איבד את הצורך לישון, על אף העייפות הרבה. מחקרים מראים שהגוף זוכר היטב את המחסור שנוצר בשינה ופיצוי בשעות שינה, כלומר השלמת שעות השינה החסרות, הוא מצוין ורצוי לנו.


הנה סרטון שמסביר על חשיבותה של השינה ומדוע אנו ישנים:

http://youtu.be/DYCrw3LbUQI


והסיבה שכל אחד צריך לישון במיטה שלו:

https://youtu.be/3DrB_rfiFu8

עייפות

מרטין קליין
מהו הקרב הארוך בתולדות האולימפיאדה?



תחרות היאבקות שנמשכה כמעט 12 שעות היא ללא ספק קרב ההיאבקות הארוך בהיסטוריה והקרב האולימפי הכי ארוך בתולדות האולימפיאדה.

זה היה באולימפיאדת סטוקהולם בשנת 1912. המתאבק האסטוני מרטין קליין (Martin Klein) התחרה במסגרת המשלחת הרוסית. חוץ ממנו התחרו עוד 11 ספורטאים אסטונים במשלחת הרוסית, אך מי זוכר אותם...

את קליין, לעומת זאת, יזכרו לעד. בקרב היאבקות בלתי נשכח על חצי הגמר, נאבק המתאבק האסטוני הנמרץ במשך 11 שעות ו-40 דקות, באלוף העולם אלפרד אסיקיינן. הקרב נערך ביום שמש ומתחת לכיפת השמיים.

היה חם, אך שניהם לא ויתרו והתגוששו במרץ רב. הזמן עשה את שלו וכשנקפו השעות הם הלכו ונחלשו. העייפות הגדולה והשמש הקופחת עשו גם הם את שלהם ולעיתים נראו השניים כאילו הם רוצים בעיקר לישון.

כשהשעון התקרב לשעה ה-12 הצליח קליין להכניע את האלוף ולנצח את הקרב. בסיום הקרב היה מרטין קליין כה תשוש שהוא לא הצליח לגייס את הכוחות להשתתף בקרב הגמר. כך זכה מן ההפקר במדליית הזהב השוודי קלאס יוהנסון, בעוד קליין המתאושש נאלץ הסתפק במדליית הכסף, המדליה הראשונה שבה זכה אסטוני.

המצער הוא שהמדליה לא נזקפה לזכות אסטוניה, עדיין לא מדינה עצמאית באותה תקופה, אלא לטובת הרוסים.


נצחונו של מרטין קליין מעולם לא תועד אבל כך נראו קרבות היאבקות באותה תקופה:

https://youtu.be/pzXvTQIr6kQ


ותכנית חינוכית על ההיאבקות:

https://youtu.be/o-_Rl3lIYiU?long=yes
פיהוקים מדבקים
למה פיהוקים מדבקים?



אחת התופעות המעניינות בטבע היא של הפיהוקים המדבקים (Contagious yawning). את העובדה שהפיהוק מדבק תוכלו ללמוד מכל צפייה שתתנו בקבוצת אנשים שמישהו בה פיהק. מיד תוכלו לראות שחלק מהנוכחים מפהקים גם הם. יותר מזה, מחקרים שונים מצאו שגם מבט בתמונת אדם או חיה מפהקים ואפילו קריאה או מחשבה על פיהוקים, תגרום לאנשים לפהק...

בעבר חשבו שמדובר בסוג של חיקוי, אבל במחקר סריקות מוח (fMRI) שערכו בשנים האחרונות בפינלנד, התגלה שהפיהוקים מדבקים לחלוטין, אך שבניגוד למה שסברו בעבר, הם כלל אינם חיקוי. מסתבר ש-6 מתוך 10 אנשים פיהקו כשהם ראו מישהו אחר מפהק, גם כשהם כלל לא היו עייפים. בבדיקה אחרת בניסוי הסתבר ששיעור דומה של פיהוקים, 60%, נרשם גם כשהנבדקים ראו את המילה "פיהוק" רשומה על דף!

החוקרים שניהלו את המחקר טוענים שהדבקה בפיהוק היא בעצם "פעילות קבוצתית מסונכרנת", מעין שריד אבולוציוני של "תופעת העדר". ממש כמו להקת ציפורים שעפה ביחד לאותו כיוון ומקום, או כמו עדר חיות פרא, שרץ לכיוון זהה, אפשר לראות את הפיהוק כהעברת מסר של עייפות לחברי להקה אחרים, שמאפשר לסנכרן את דפוסי הפעילות והשינה ביניהם. זהו מנגנון אנושי בלתי נשלט, שהחוקרים עדיין מנסים למצוא מה היתרון ההישרדותי המדויק שהוא מקנה לאדם.

ואגב, זה לא רק האדם ש"נדבק" בפיהוקים... מסתבר שגם בעלי חיים נדבקים מבני-אדם בפיהוקים, בדיוק כמו שאנו נדבקים לא-פעם מהפיהוק שלהם.


הנה סרטון על פיהוקים והאם הם מדבקים:

http://youtu.be/daPsrxhK4V8


זו הסיבה שהפיהוקים מדבקים (מתורגם):

https://youtu.be/4NpG4F9yq00


ומישהו שהחליט "להדביק" אנשים בפיהוקים:

http://youtu.be/H9vztQ7Z9sQ
ג'ט לג
למה מתרחש הג'ט לג?



ג'ט לג (Jet lag), "פער הסילון", בעברית "יַעֶפֶת", היא תופעה המוכרת לכל מי שעבר בטיסה בין אזורי זמן שונים, כלומר עבר מספר קווי אורך על פני כדור הארץ. נניח שטסנו לארצות הברית. אנו נוחתים ודי מהר מגלים שבניגוד לשעון האמריקאי, גופנו ממשיך להתנהל על פי השעון שלנו. אנו צריכים לישון כשכולם שם מתעוררים בבוקר ואז מתעוררים, כשהאמריקאים נערכים לערב ולקראת שינה.

מסתבר שיש לנו קושי של ממש להסתגל לשעון החדש של המקום שאליו הגענו. הנטייה הגופנית שלנו לעירות (עירנות) ביום ולשינה בלילה היא לא תוצאה של אור-יום או חשיכה, אלא נובעת משעון פנימי שהגוף שלנו משמר גם כשאנו מגיעים למקום שבו זמני היום והלילה שונים משמעותית מאלה של הארץ ממנה באנו.

השעון הפנימי הזה, אגב, נוצר מהורמון שנקרא מלטונין (Melatonin). את החומר הזה מפריש הגוף בזמן חשיכה ובכך מסמן למוח שהגיע הזמן ללכת לישון. אולי משום כך המדענים מכנים את המלטונין "הפיג'מה של המוח". בכל מקרה, מהמוח "יוצאות פקודות לגוף" להתכונן לשינה. בבוקר, או כשיש אור מסביב, מפסיק הגוף לייצר מלטונין, כדי לגרום לנו להתעורר. פשששש... איזה גאון הגוף שלנו!

משום מה הטיסה לכיוון מזרח קשה לנו יותר מטיסה לכיוון מערב. הסיבה לכך לפי המחקר, היא שטיסה מזרחה "מקצרת" את הימים שלנו ומוציאה אותנו מהקצב הטבעי של הגוף. טיסה לכיוון מערב, לעומתה, "מאריכה" את הימים, באופן שתואם יותר את המחזור או השעון הפנימי של גופנו ולכן היא קלה יותר.

הבלבול שמתרחש בשעון הביולוגי שלנו, בשל הג'ט לג, מוביל במרבית המקרים לבלבול במערכות הגוף, שהבולט בסממניה הוא עניין השינה. אך בדרך כלל מסתנכרן בתוך ימים אחדים השעון הפיזיולוגי שלנו עם אזור הזמן החדש וזמני האור והחושך שבו. כך נגלה שהתנהגותנו מתאימה את עצמה מחדש לנסיבות הגאוגרפיות שאליהן הגענו.


הנה תופעת הג'ט-לג:

https://youtu.be/CoR1bWi8QC4


הצד המדעי של תופעת הג'ט לג:

https://youtu.be/g5H9f3nGHw0


כך נמנע מהמוח ומהשעון הביולוגי שלנו להתבלבל:

https://youtu.be/tGKWbqixWSg


וכך מונעים את היעפת, הג'ט לג:

https://youtu.be/zu6E_68YFUw
שינה
למה חשוב לילד לישון בלילה?



בשנת הלילה גופנו גדל. במהלך השינה המוח גם ממיין רעיונות ומחשבות ומאפשר לנו להרגיש קשת שלמה של רגשות. רק שינה טובה מאפשרת את הפעולות החשובות הללו.


הנה סרטון על השינה וחשיבותה ועל מה להקפיד בשינה טובה:

http://youtu.be/CLhcMv12-CQ


השינה טובה וחשובה גם לזיכרון ולמידה (מתורגם):

https://youtu.be/gedoSfZvBgE


מלטונין
מהו המלטונין, "הורמון החושך" שמרדים אותנו?


האם שמעתם פעם על הורמון שנקרא מלטונין (Melatonin) שאחראי לוויסות מחזור השינה והעירות?

המלטונין הוא הורמון שהגוף שלנו מפריש עם חשיכה ובכך מסמן למוח שהגיע הזמן ללכת לישון. לכן המדענים מכנים את המלטונין "הורמון החושך" ויש גם ליצנים שאף נתנו לו את הכינוי המשעשע "הפיג'מה של המוח".

בעקבות הפרשת המלטונין, מוציא המוח פקודות לגוף, להתכונן לשינה. זו הסיבה שבטיסות אנשים שמים מסכת עיניים כהה שמחשיכה להם הכל ונרדמים די מהר.

זו גם הסיבה שבימינו חברות של מערכות הפעלה לטלפונים חכמים הוסיפו אפשרות של שינוי עוצמת ואפילו צבע התאורה, לקראת החשיכה. כך הן מעוניינות לסייע למשתמש לישון טוב ומספיק, כי אחרת האור החזק הבוקע מהמסך רק יעורר אותו עד שעות מאוחרות.

הדלקת האור במהלך הלילה, מעבירה למוח מידע שגוי והאדם נוטה להתעורר. הסיבה היא שמבחינת המוח האור אומר שהגיע היום וייצור המלטונין מופסק. לכן, יודעים כול מי שקמים במהלך הלילה "לעשות פיפי", שלא כדאי להדליק אורות בדרך.

בכל בוקר, או כשיש אור חזק מסביב, נוצרת תופעה הפוכה למה שקורה לנו עם חשיכה. אור הבוקר, או תאורה חזקה כלשהי, גורמים לנו לחוש שהגיע יום חדש. מבחינת המוח זה מחייב פעולה והגוף שלנו מפסיק מיידית לייצר מלטונין, כדי לגרום לנו להתעורר.

אגב, המלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף. הרי בחורף הימים קצרים הרבה יותר ולכן שעות האור מעטות והשמש שוקעת מוקדם. התוצאה? - במוח נקלטת השמש השוקעת מוקדם, מתחיל ייצור המלטונין, שהוא "הפיג'מה של המוח", ואנו חשים עייפות מוקדם יותר מאשר בקיץ.

"שעון הקיץ", הטכניקה בה מזיזים את השעות כדי לאפשר לאנשים ליהנות משעות אור מאוחרות יותר בקיץ, גם היא מתבססת על כך שהפרשת המלטונין תתאחר בשעה. כך, אנו נרדמים מאוחר יותר ונהנים מעוד שעה של בילויי קיץ, בים או בהליכה נעימה על הטיילת.


כך משפיעה עוצמת התאורה על ייצור המלטונין (עברית):

https://youtu.be/lzwkyItqgtk


החוסר במלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף (עברית):

https://youtu.be/bQglXjtAK_s


ומזונות שמחזקים את כמות המלטונין בגופנו (מתורגם):

https://youtu.be/5DeTN-fci_4


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.