שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
האם העיניים שלנו גדלות עם השנים?
גדילת העיניים שלנו היא תופעה מעניינת מאד. העין היא הממשק הוויזואלי של המוח וספקית המידע העיקרי שלו על העולם החיצוני. והרי ככל שאנו מתבגרים אנו זקוקים לכאורה ליותר מידע, כדי לשרוד ולהתקיים בעולם.
רבים שואלים האם העיניים שלנו גדלות ביחד איתנו ואם כן - עד כמה?
העיניים מתפתחות עוד בבטן האם. במהלך 7 החודשים המתקדמים של ההריון, גדלות מאד עיני העובר. במקביל גדל גם העצב האופטי, שמחבר אותן אל המוח.
בעת הלידה גודלן של עיני התינוק הוא כ-75% מגודל העיניים של האדם המבוגר שהוא יהיה. זה מקור השמועה שהעיניים לא גדלות - הן דווקא כן גדלות, אבל בעיקר בהתחלה!
אז כשאנו נולדים, העיניים שלנו גדולות יחסית. הן יגדלו בשנים הראשונות, אפילו יותר מקצב גדילת הגוף של התינוק הרך. במהלך השנתיים הראשונות לחיי התינוק, יגדלו מאד העיניים והעצב האופטי, שאחראי לחבר אותן למוח. בהתאם לכך יש בשנים האלה התפתחות מדהימה ומתמדת בראיה שלנו.
ואגב, זו גם הסיבה שאצל תינוקות וילדים קטנים העיניים נראות גדולות יותר מאשר אלה של המבוגרים.
ואכן, לאחר השנים הראשונות, גודל העיניים שלנו כמעט ולא משתנה עם השנים. העיניים, שכבר בגיל מוקדם מאוד הגיעו כמעט לגודלן הסופי, לא עומדות לגדול באופן משמעותי. גלגל העין כן יגדל, אבל העין עצמה - כמעט ולא.
הנה העיניים המשוכללות שלנו ששום מצלמה מודרנית לא מתקרבת אליהן (מתורגם):
https://youtu.be/OGqAM2Mykng
כך התפתחו העיניים שלנו באבולוציה (מתורגם):
http://youtu.be/qrKZBh8BL_U
מבנה העין (עברית):
https://youtu.be/f6T5CqfpE7k
ותכנית טלוויזיה על העין לילדים (עברית):
https://youtu.be/7g67QCitGic?long=yes
איך אנו רואים? מהו חוש הראייה?
אנו רואים תודות לעיניים, מהאיברים המשוכללים והמורכבים ביותר בגופנו. אם נסביר בפשטות את תהליך הראייה אז זה יהיה כך:
אנו מביטים בדברים שמסביבנו. חפצים, בעלי חיים, בני אדם. כשקרני האור פוגעות בכל מיני דברים שכאלו, מוחזרות לעיניים שלנו, חודרות דרך הקרנית (cornea), מעין חלון קמור בחזית העין, עוברות דרך האישון (pupil) שגודלו משתנה בהתאם לעוצמת האור, מגיעות לעדשה (lens) המתכווצת או משתחררת כדי למקד את התמונה מקרני האור שיגיעו אל הרשתית (retina) בחלק האחורי של העין.
הרשתית מורכבת משכבה דקיקה של תאים רגישים לאור. היא נמצאת בצד האחורי של גלגל העין שלנו ואינה גדולה מבול דואר. כאן נמצא עצב הראיה (optic nerve) המייצר אותות עצביים שיישלחו מיד מהעין למוח.
כשיעבור המידע העצבי שהתקבל מאותן קרני אור, היישר אל מוחנו, הוא יעבד ויתרגם את האותות העצביים, יפענח את המידע שהגיע מהעיניים ו"יראה" או "יבין", בצבע מלא ולפרטי פרטים, את התמונה שאנו רואים.
יפליא ודאי לדעת שהראייה שלנו מורכבת מאזור קטן במרכז העין, שבו רואים היטב תמונה מטושטשת ואזור גדול מסביב, בו רואים רק בשחור לבן. כשאנו מביטים בדברים, אנו משוטטים עם העין ויוצרים לעצמנו תמונה ממקטעים שונים.
כשהעיניים מתמקדות במשהו, אנו רק חושבים שאנו רואים מה שמסביבו. למעשה, ראינו אותם קודם והמוח הוא שמשלים לנו את התמונה מהזיכרון. זה מה שמוכיח את אמירת החוקרים שהמוח הוא איבר הראייה העיקרי שלנו, בעוד שהעיניים הן "רק" חיישנים.
הנה סרטון על חוש הראייה (עברית):
https://youtu.be/DPZRM0U9ja0
כך אנו רואים באמצעות העיניים (מתורגם):
http://youtu.be/Zw6R5Y1bcjo?t=23s
העיניים שלנו משוכללות הרבה יותר ממצלמות מודרניות (מתורגם):
https://youtu.be/OGqAM2Mykng
הסבר לילדים על הראייה (עברית):
https://youtu.be/mqKo0HyluqQ
לילדים באנגלית:
http://youtu.be/VIn63OrYHmY
ילד חביב שמסביר איך אנחנו רואים צבעים (עברית):
http://youtu.be/BHwY0SqJ5ZU
והדגמה של חוש הראייה וכיצד הוא פועל בעין:
http://youtu.be/gvozcv8pS3c?t=19s
איך רופאי עיניים משתמשים באופטלמוסקופ?
האופטלמוסקופ (ophthalmoscope או funduscope) הוא מכשיר רפואי שנועד להאיר לתוך העיניים, כדי לבדוק אותן, לאתר בעיות או לוודא שהכול תקין.
האופטלמוסקופ (יש לבטא אותו "אוף-תלמוסקופ") הוא מהכלים הוותיקים ביותר ברפואה המודרנית. הוא גם המקור לבדיקה רפואית שנקראת אופטלמוסקופיה (Ophthalmoscopy) ומאפשרת לצוות הרפואי להסתכל על מבנה העין בעזרתו.
בדיקה זו מסייעת לקבוע את בריאות הרשתית וזגוגית העין ומתבצעת כחלק מבדיקת ראייה או חלק מבדיקה גופנית תקופתית או כללית.
מאז המציא אותו הרופא הגרמני הרמן פון הלמהולץ (Hermann von Helmholtz) ב-1851 אופטלמוסקופ (או פנדוסקופ) לא זז מכיסם של רופאי עיניים ומתיק הרופא של רופאי משפחה ברחבי העולם.
הרעיון מאחוריו פשוט אך גאוני: כדי לבחון את פנים העין, צריך להאיר אותה ולהביט דרך אותו פתח שדרכו נכנס האור. הבעיה היא שבמצב רגיל, האור שמחזיר הרשתית חוזר בדיוק לכיוון שממנו בא. אי אפשר להציב עין של רופא בנקודה הזאת.
הלמהולץ פתר את הבעיה בדרך אלגנטית: שילוב של מראה עם חור קטן שדרכו הרופא מציץ, ומקור אור שמוחזר דרך אותו החור ישירות לתוך העין הנבדקת. כך האור נכנס, הרשתית מחזירה אותו החוצה, הוא עובר שוב דרך החור ומגיע לעין הבוחן.
כשהלמהולץ הציג את המצאתו לקולגות שלו, רופאים מהתחום, הם התקשו להאמין שניתן לראות את הרשתית בעין חיה ולא רק בניתוח לאחר המוות. ידידו הרופא הצבאי היה הראשון שניאות לשבת כנבדק.
המכשיר המודרני נראה כמו לפיד קטן עם ראש מתחלף. בראש מותקנות עדשות שניתן לסובב לרמות עוצמה שונות וכדי לפצות על הבדלי ראייה בין הרופא לבין המטופל. האור שמשתמשים בו הוא בדרך כלל אור לבן, אך יש גם פילטר ירוק ("אור אדום-עיוור") שמגביר ניגודיות ועוזר לזהות שינויים בכלי הדם שבעין.
בבדיקה עצמה, הרופא מחשיך את החדר, מקרב את המכשיר לעין המטופל עד למרחק של כמה סנטימטרים ומסתכל פנימה. מה הוא רואה? את הרשתית (Retina), כלי הדם, עצב הראייה (Optic Nerve) והמקולה (Macula), האזור שאחראי לראייה המרכזית החדה.
בדיקה זו מאפשרת לאבחן מחלות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, גלאוקומה (Glaucoma) ובעיות עצב הראייה, פעמים רבות לפני שהמטופל אפילו מרגיש שמשהו אינו תקין.
לפעמים הרופא מטפטף לעיני המטופל תרופות מרחיבות אישון (Mydriatic Drops) לפני הבדיקה. המטרה היא לאפשר מבט רחב יותר אל תוך פנים העין. האישון המורחב הופך את הבדיקה לנוחה ומפורטת יותר, אך משאיר את המטופל עם ראייה מטושטשת למספר שעות לאחר מכן.
הנה האופטלמוסקופיה - בדיקת עיניים:
https://youtu.be/77LG1BtBths
כך מבצעים אופטלמוסקופיה:
https://youtu.be/ch9yagEEyQQ
מה רואים בעזרת המכשיר?
https://youtu.be/1qiV8GqYROA
והנחיות לשימוש באופטלמוסקופ:
https://youtu.be/zgB8bpTcWk0
איך בנויות העיניים?
העין האנושית היא האמצעי שלנו לקלוט את קרני האור, מעין חיישן משוכלל שברא לנו הטבע. קרני האור פוגעות בדברים שונים מסביבנו וחוזרות לעין. הקרניים חודרות דרך האישון שבעין והאור פוגע ברשתית, שבצידו האחורי של גלגל העין. מהרשתית מעביר עצב הראיה את המידע על האור אל מוחנו. המוח מפענח את התמונה ו"רואה" אותה בצבעים.
למעשה, אזור קטן במרכז העין הוא האחראי לעיקר הראייה שלנו. בו רואים היטב, כשמסביבו טבעת שבה רואים תמונה מטושטשת ואזור גדול יותר מסביב, שבו אנו רואים רק בשחור לבן. כשאנו מביטים בדברים, אנו משוטטים עם העין ויוצרים לעצמנו תמונה ממקטעים שונים שנקלטים במרכז העין. כשאנו מתמקדים במשהו, אנו רק חושבים שאנו רואים מה שמסביבו. למעשה, ראינו אותם קודם והמוח הוא שמשלים לנו את התמונה מהזיכרון. את הצבעים והדיוק שמסביב איננו חווים באמת.
הנה סרטון על מבנה העין האנושית (עברית):
http://youtu.be/f6T5CqfpE7k
כך התפתחו העיניים שלנו (מתורגם):
http://youtu.be/qrKZBh8BL_U
סרטון שמדגים את חוש הראייה וכיצד הוא פועל בעין:
http://youtu.be/gvozcv8pS3c?t=19s
והעין מקרוב ובהילוך איטי, כך שרואים את הרטט העדין של האישון:
https://youtu.be/Fmg9ZOHESgQ?t=17s
מהו קורא הקשתית?
הזיהוי הביומטרי מאפשר לזהות כיום אנשים לפי שיטות שונות, מטביעות אצבע, דרך זיהוי תווי הפנים, זיהוי לפי רשתית העין ועד קשתית העין.
גדולים הם סיכוייה של שיטת האימות הביומטרי, המציעה שיטות אלה ואחרות לאותנטיקציה ביומטרית, להחליף את האימות באמצעות טביעת אצבע, שיטה מיושנת, שיש לה לא מעט מגבלות, במיוחד כשמדובר בזיהוי שאינו של אנשים חשודים. זיהוי כזה הולך ונדרש, אם במסגרת המאבק בטרור ואם לצרכי עולם העסקים, שמירת סודיות במתקנים רגישים ומניעת ריגול.
זיהוי קשתית (Iris recognition) היא שיטת זיהוי ביומטרי המשתמשת בשיטות לזיהוי תבנית והתאמתה לתמונת הקשתית בעינו של האדם. מסתבר שתבנית קשתית העין שלנו היא ייחודית, יציבה לאורך זמן וניתן לסרוק אותה גם ממרחק ואפילו ללא ידיעתו של הנסרק, מה שהופך אותה לטכנולוגיה שימושית ביותר, מהירה ולא פולשנית.
בעוד סריקת הרשתית מתבססת על המבנה הייחודי של כלי הדם ברשתית העין, בזיהוי קשתית משתמשים במצלמת וידאו עם תאורת אינפרה-אדום קרוב, המזהה מבנים מורכבים בקשתית שניתן לראות כלפי חוץ.
אלגוריתמים מתמטיים וסטיסטיים מנתחים את התבניות הדיגיטליות שקודדו ממבנים מורכבים אלה והמחשב סורק, במהירות של מיליוני תבניות לשנייה ועם מעט מאד כשלים בתוצאות החיפוש, בבסיס הנתונים של התבניות שנסרקו בעבר ונשמרו בו.
יתרונות הקשתית, כאיבר פנימי ומוגן, ומנגד כזה שניתן לסרוק אותו, מאפשרים לזהות האם מדובר באדם עצמו או במישהו אחר, האם זהו מתחזה או מורשה כניסה וכדומה.
יתרונה הגדול של האותנטיקציה הביומטרית, הוא מהירותה, שנאמדת בפי 3 ורמת הדיוק הגבוהה יותר, אל מול טביעת אצבע. הטכנולוגיה הזו מיועדת לשלל ישומים, מזיהוי מורשי כניסה למתחמים סגורים ועד לזיהוי המשתמש המורשה לטלפון הנייד.
הנה הזיהוי לפי קשתית העין:
https://youtu.be/apk4-OZrs78
וכך הטכנולוגיה של זיהוי הקשתית בעין פועלת:
https://youtu.be/fHS0nq13yPk
גדילת העיניים שלנו היא תופעה מעניינת מאד. העין היא הממשק הוויזואלי של המוח וספקית המידע העיקרי שלו על העולם החיצוני. והרי ככל שאנו מתבגרים אנו זקוקים לכאורה ליותר מידע, כדי לשרוד ולהתקיים בעולם.
רבים שואלים האם העיניים שלנו גדלות ביחד איתנו ואם כן - עד כמה?
העיניים מתפתחות עוד בבטן האם. במהלך 7 החודשים המתקדמים של ההריון, גדלות מאד עיני העובר. במקביל גדל גם העצב האופטי, שמחבר אותן אל המוח.
בעת הלידה גודלן של עיני התינוק הוא כ-75% מגודל העיניים של האדם המבוגר שהוא יהיה. זה מקור השמועה שהעיניים לא גדלות - הן דווקא כן גדלות, אבל בעיקר בהתחלה!
אז כשאנו נולדים, העיניים שלנו גדולות יחסית. הן יגדלו בשנים הראשונות, אפילו יותר מקצב גדילת הגוף של התינוק הרך. במהלך השנתיים הראשונות לחיי התינוק, יגדלו מאד העיניים והעצב האופטי, שאחראי לחבר אותן למוח. בהתאם לכך יש בשנים האלה התפתחות מדהימה ומתמדת בראיה שלנו.
ואגב, זו גם הסיבה שאצל תינוקות וילדים קטנים העיניים נראות גדולות יותר מאשר אלה של המבוגרים.
ואכן, לאחר השנים הראשונות, גודל העיניים שלנו כמעט ולא משתנה עם השנים. העיניים, שכבר בגיל מוקדם מאוד הגיעו כמעט לגודלן הסופי, לא עומדות לגדול באופן משמעותי. גלגל העין כן יגדל, אבל העין עצמה - כמעט ולא.
הנה העיניים המשוכללות שלנו ששום מצלמה מודרנית לא מתקרבת אליהן (מתורגם):
https://youtu.be/OGqAM2Mykng
כך התפתחו העיניים שלנו באבולוציה (מתורגם):
http://youtu.be/qrKZBh8BL_U
מבנה העין (עברית):
https://youtu.be/f6T5CqfpE7k
ותכנית טלוויזיה על העין לילדים (עברית):
https://youtu.be/7g67QCitGic?long=yes
אנו רואים תודות לעיניים, מהאיברים המשוכללים והמורכבים ביותר בגופנו. אם נסביר בפשטות את תהליך הראייה אז זה יהיה כך:
אנו מביטים בדברים שמסביבנו. חפצים, בעלי חיים, בני אדם. כשקרני האור פוגעות בכל מיני דברים שכאלו, מוחזרות לעיניים שלנו, חודרות דרך הקרנית (cornea), מעין חלון קמור בחזית העין, עוברות דרך האישון (pupil) שגודלו משתנה בהתאם לעוצמת האור, מגיעות לעדשה (lens) המתכווצת או משתחררת כדי למקד את התמונה מקרני האור שיגיעו אל הרשתית (retina) בחלק האחורי של העין.
הרשתית מורכבת משכבה דקיקה של תאים רגישים לאור. היא נמצאת בצד האחורי של גלגל העין שלנו ואינה גדולה מבול דואר. כאן נמצא עצב הראיה (optic nerve) המייצר אותות עצביים שיישלחו מיד מהעין למוח.
כשיעבור המידע העצבי שהתקבל מאותן קרני אור, היישר אל מוחנו, הוא יעבד ויתרגם את האותות העצביים, יפענח את המידע שהגיע מהעיניים ו"יראה" או "יבין", בצבע מלא ולפרטי פרטים, את התמונה שאנו רואים.
יפליא ודאי לדעת שהראייה שלנו מורכבת מאזור קטן במרכז העין, שבו רואים היטב תמונה מטושטשת ואזור גדול מסביב, בו רואים רק בשחור לבן. כשאנו מביטים בדברים, אנו משוטטים עם העין ויוצרים לעצמנו תמונה ממקטעים שונים.
כשהעיניים מתמקדות במשהו, אנו רק חושבים שאנו רואים מה שמסביבו. למעשה, ראינו אותם קודם והמוח הוא שמשלים לנו את התמונה מהזיכרון. זה מה שמוכיח את אמירת החוקרים שהמוח הוא איבר הראייה העיקרי שלנו, בעוד שהעיניים הן "רק" חיישנים.
הנה סרטון על חוש הראייה (עברית):
https://youtu.be/DPZRM0U9ja0
כך אנו רואים באמצעות העיניים (מתורגם):
http://youtu.be/Zw6R5Y1bcjo?t=23s
העיניים שלנו משוכללות הרבה יותר ממצלמות מודרניות (מתורגם):
https://youtu.be/OGqAM2Mykng
הסבר לילדים על הראייה (עברית):
https://youtu.be/mqKo0HyluqQ
לילדים באנגלית:
http://youtu.be/VIn63OrYHmY
ילד חביב שמסביר איך אנחנו רואים צבעים (עברית):
http://youtu.be/BHwY0SqJ5ZU
והדגמה של חוש הראייה וכיצד הוא פועל בעין:
http://youtu.be/gvozcv8pS3c?t=19s
האופטלמוסקופ (ophthalmoscope או funduscope) הוא מכשיר רפואי שנועד להאיר לתוך העיניים, כדי לבדוק אותן, לאתר בעיות או לוודא שהכול תקין.
האופטלמוסקופ (יש לבטא אותו "אוף-תלמוסקופ") הוא מהכלים הוותיקים ביותר ברפואה המודרנית. הוא גם המקור לבדיקה רפואית שנקראת אופטלמוסקופיה (Ophthalmoscopy) ומאפשרת לצוות הרפואי להסתכל על מבנה העין בעזרתו.
בדיקה זו מסייעת לקבוע את בריאות הרשתית וזגוגית העין ומתבצעת כחלק מבדיקת ראייה או חלק מבדיקה גופנית תקופתית או כללית.
מאז המציא אותו הרופא הגרמני הרמן פון הלמהולץ (Hermann von Helmholtz) ב-1851 אופטלמוסקופ (או פנדוסקופ) לא זז מכיסם של רופאי עיניים ומתיק הרופא של רופאי משפחה ברחבי העולם.
הרעיון מאחוריו פשוט אך גאוני: כדי לבחון את פנים העין, צריך להאיר אותה ולהביט דרך אותו פתח שדרכו נכנס האור. הבעיה היא שבמצב רגיל, האור שמחזיר הרשתית חוזר בדיוק לכיוון שממנו בא. אי אפשר להציב עין של רופא בנקודה הזאת.
הלמהולץ פתר את הבעיה בדרך אלגנטית: שילוב של מראה עם חור קטן שדרכו הרופא מציץ, ומקור אור שמוחזר דרך אותו החור ישירות לתוך העין הנבדקת. כך האור נכנס, הרשתית מחזירה אותו החוצה, הוא עובר שוב דרך החור ומגיע לעין הבוחן.
כשהלמהולץ הציג את המצאתו לקולגות שלו, רופאים מהתחום, הם התקשו להאמין שניתן לראות את הרשתית בעין חיה ולא רק בניתוח לאחר המוות. ידידו הרופא הצבאי היה הראשון שניאות לשבת כנבדק.
המכשיר המודרני נראה כמו לפיד קטן עם ראש מתחלף. בראש מותקנות עדשות שניתן לסובב לרמות עוצמה שונות וכדי לפצות על הבדלי ראייה בין הרופא לבין המטופל. האור שמשתמשים בו הוא בדרך כלל אור לבן, אך יש גם פילטר ירוק ("אור אדום-עיוור") שמגביר ניגודיות ועוזר לזהות שינויים בכלי הדם שבעין.
בבדיקה עצמה, הרופא מחשיך את החדר, מקרב את המכשיר לעין המטופל עד למרחק של כמה סנטימטרים ומסתכל פנימה. מה הוא רואה? את הרשתית (Retina), כלי הדם, עצב הראייה (Optic Nerve) והמקולה (Macula), האזור שאחראי לראייה המרכזית החדה.
בדיקה זו מאפשרת לאבחן מחלות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, גלאוקומה (Glaucoma) ובעיות עצב הראייה, פעמים רבות לפני שהמטופל אפילו מרגיש שמשהו אינו תקין.
לפעמים הרופא מטפטף לעיני המטופל תרופות מרחיבות אישון (Mydriatic Drops) לפני הבדיקה. המטרה היא לאפשר מבט רחב יותר אל תוך פנים העין. האישון המורחב הופך את הבדיקה לנוחה ומפורטת יותר, אך משאיר את המטופל עם ראייה מטושטשת למספר שעות לאחר מכן.
הנה האופטלמוסקופיה - בדיקת עיניים:
https://youtu.be/77LG1BtBths
כך מבצעים אופטלמוסקופיה:
https://youtu.be/ch9yagEEyQQ
מה רואים בעזרת המכשיר?
https://youtu.be/1qiV8GqYROA
והנחיות לשימוש באופטלמוסקופ:
https://youtu.be/zgB8bpTcWk0
העין האנושית היא האמצעי שלנו לקלוט את קרני האור, מעין חיישן משוכלל שברא לנו הטבע. קרני האור פוגעות בדברים שונים מסביבנו וחוזרות לעין. הקרניים חודרות דרך האישון שבעין והאור פוגע ברשתית, שבצידו האחורי של גלגל העין. מהרשתית מעביר עצב הראיה את המידע על האור אל מוחנו. המוח מפענח את התמונה ו"רואה" אותה בצבעים.
למעשה, אזור קטן במרכז העין הוא האחראי לעיקר הראייה שלנו. בו רואים היטב, כשמסביבו טבעת שבה רואים תמונה מטושטשת ואזור גדול יותר מסביב, שבו אנו רואים רק בשחור לבן. כשאנו מביטים בדברים, אנו משוטטים עם העין ויוצרים לעצמנו תמונה ממקטעים שונים שנקלטים במרכז העין. כשאנו מתמקדים במשהו, אנו רק חושבים שאנו רואים מה שמסביבו. למעשה, ראינו אותם קודם והמוח הוא שמשלים לנו את התמונה מהזיכרון. את הצבעים והדיוק שמסביב איננו חווים באמת.
הנה סרטון על מבנה העין האנושית (עברית):
http://youtu.be/f6T5CqfpE7k
כך התפתחו העיניים שלנו (מתורגם):
http://youtu.be/qrKZBh8BL_U
סרטון שמדגים את חוש הראייה וכיצד הוא פועל בעין:
http://youtu.be/gvozcv8pS3c?t=19s
והעין מקרוב ובהילוך איטי, כך שרואים את הרטט העדין של האישון:
https://youtu.be/Fmg9ZOHESgQ?t=17s
עין
הזיהוי הביומטרי מאפשר לזהות כיום אנשים לפי שיטות שונות, מטביעות אצבע, דרך זיהוי תווי הפנים, זיהוי לפי רשתית העין ועד קשתית העין.
גדולים הם סיכוייה של שיטת האימות הביומטרי, המציעה שיטות אלה ואחרות לאותנטיקציה ביומטרית, להחליף את האימות באמצעות טביעת אצבע, שיטה מיושנת, שיש לה לא מעט מגבלות, במיוחד כשמדובר בזיהוי שאינו של אנשים חשודים. זיהוי כזה הולך ונדרש, אם במסגרת המאבק בטרור ואם לצרכי עולם העסקים, שמירת סודיות במתקנים רגישים ומניעת ריגול.
זיהוי קשתית (Iris recognition) היא שיטת זיהוי ביומטרי המשתמשת בשיטות לזיהוי תבנית והתאמתה לתמונת הקשתית בעינו של האדם. מסתבר שתבנית קשתית העין שלנו היא ייחודית, יציבה לאורך זמן וניתן לסרוק אותה גם ממרחק ואפילו ללא ידיעתו של הנסרק, מה שהופך אותה לטכנולוגיה שימושית ביותר, מהירה ולא פולשנית.
בעוד סריקת הרשתית מתבססת על המבנה הייחודי של כלי הדם ברשתית העין, בזיהוי קשתית משתמשים במצלמת וידאו עם תאורת אינפרה-אדום קרוב, המזהה מבנים מורכבים בקשתית שניתן לראות כלפי חוץ.
אלגוריתמים מתמטיים וסטיסטיים מנתחים את התבניות הדיגיטליות שקודדו ממבנים מורכבים אלה והמחשב סורק, במהירות של מיליוני תבניות לשנייה ועם מעט מאד כשלים בתוצאות החיפוש, בבסיס הנתונים של התבניות שנסרקו בעבר ונשמרו בו.
יתרונות הקשתית, כאיבר פנימי ומוגן, ומנגד כזה שניתן לסרוק אותו, מאפשרים לזהות האם מדובר באדם עצמו או במישהו אחר, האם זהו מתחזה או מורשה כניסה וכדומה.
יתרונה הגדול של האותנטיקציה הביומטרית, הוא מהירותה, שנאמדת בפי 3 ורמת הדיוק הגבוהה יותר, אל מול טביעת אצבע. הטכנולוגיה הזו מיועדת לשלל ישומים, מזיהוי מורשי כניסה למתחמים סגורים ועד לזיהוי המשתמש המורשה לטלפון הנייד.
הנה הזיהוי לפי קשתית העין:
https://youtu.be/apk4-OZrs78
וכך הטכנולוגיה של זיהוי הקשתית בעין פועלת:
https://youtu.be/fHS0nq13yPk
