שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה מיוחד בנורת ביצת העין שעיצב פנטון?
"מנורת עציץ הפרחים" (Flowerpot VP9), או בגרסתה התלויה מהתקרה "מנורת ביצת העין" (Fried egg lamp), היא יצירת עיצוב קלאסית שתוכננה בשנת 1968 על ידי המעצב הדני ורנר פנטון (Verner Panton).
שימו לב לכמה נקודות מעניינות על המנורה בולטות בעיצוב החדשני שלה, שמדגיש צורות אורגניות כמו עציץ עם פרח והתאפיין במקור בצבעים נועזים, זוהרים ובוערים (כיום גיוונו אותם - ראו בסרטונים).
"ביצת העין" עוצבה בצורת ביצת עין שרואים כשמביטים בה מכיוון הנורה. גרסת השולחן היא של מעין עציץ מעוגל עם פרח אור המזדקר ממנו. אבל בעצם מדובר על קונספט עיצובי אחד.
הקווים האורגניים והרכים של המנורות הללו הם אחד המאפיינים של סגנונו הייחודי של פנטון. עיצובה, ששיקף את הרוח החדשנית והמהפכנית של הסיקסטיז, לא הציג רק מקור אור אלא פסל חי ומואר של ממש.
"מנורת העציץ הפורח", כפי שכונתה לעתים, עשויה לרוב מפלסטיק קשיח וצבועה בגוונים עזים וטיפוסיים לעבודותיו של פנטון. עם צבעים בוהקים כמו אדום, ירוק, צהוב, כחול וכתום, מנורת ביצת העין היא מייצגת נהדרת של הגישה הקונטור-פופית והפסיכדלית של העיצוב באותו עשור מרהיב ופסיכדלי, בהשראה שבאה בין היתר מפסיכדליה וסמים משני תודעה (LSD, מישהו? - לא!!!) ומעיצוב חללי משהו שנולד בצל המירוץ לחלל של שנות ה-60.
במקור יוצרה מנורת ביצת-העין על ידי חברת "לואי פולסן" (Louis Poulsen) והיא תוכננה כך שניתן להניח אותה על שולחן או לתלות אותה, מה שהפך אותה רב-תכליתית ושימושית מאוד.
מדנמרק לעולם כולו, הפכה מנורת VP9 להצלחה עולמית ולאחד הסמלים המובהקים של העיצוב המודרני של שנות ה-60. בכך היא נעשתה מייצגת אופיינית של הדרך המרהיבה שעשו העיצוב הדני והסקנדינבי כולו במהלך השנים, אל מרכז העיצוב העולמי של המוצרים.
מינימליסטית, יפה ושימושית - עד היום המנורה הזו נחשבת יצירת מופת בעולם עיצוב המוצר ובעיצוב בכלל והיא ממשיכה להיות פריט אספנות מבוקש וסמלו של העיצוב הסקנדינבי החדשני של שנות ה-60.
ורנר פנטון (ראו תגית "ורנר פנטון") זכה גם הוא, לא מעט בזכותה, להיחשב לאחד המעצבים החשובים של המאה ה-20. "ביצת העין" שלו היא ללא ספק אחד הפריטים המזוהים איתו ביותר ומייצגת מעולה של הגישה האמנותית והמודרניסטית שלו לעיצוב.
הנה מנורת הפרח:
https://youtu.be/-HS6luNj3qM
בין הנורות היפהפיות, שיצאו במגוון צבעים, נכללת גם נורת ביצת העין (Fried egg lamp):
https://youtu.be/c--ZAQt1XqU
הצללית השחורה - למחפשים אלגנטיות בשחור לבן:
https://youtu.be/RR7UcPzuDhQ
לואי פולסן מוציאה אותן היום בגוונים חדשים:
https://youtu.be/KJYuUwPD1X4
הגרסה הניידת שגם נטענת:
https://youtu.be/TmsnQ2bp3-4
אנבוקסינג של מנורת עציץ האור העדכנית:
https://youtu.be/Uzg2r_KHTEE
מהו כיסא ביצה תלוי?
כיסא הביצה (Egg chair) הוא אחד הכיסאות הידועים בעולם הריהוט המודרני. אבל רבים לא שמו לב לכיסא הביצה התלוי (Hanging Egg Chair), אחד הפריטים המוכרים גם הם בעולם העיצוב הסקנדינבי. למרות מראהו הפשוט, מאחוריו עומדת אחת הדמויות המרתקות ביותר בהיסטוריה של העיצוב הדני: נאנה דיטצל (Nanna Ditzel).
היא נולדה ב-1923 כנאנה הוברג (Nanna Hauberg), בבירת דנמרק קופנהגן (Copenhagen). כמי שגדלה בבית עם אהבה עמוקה לאמנות ועיצוב היא למדה נגרות, מקצוע נדיר מאוד לאשה באותם הימים.
בהמשך היא המשיכה ללמוד עיצוב רהיטים בבית הספר לאמנויות ומלאכה (School of Arts and Crafts) בקופנהגן. כאן היא פגשה ב-1943 את יורגן דיטצל (Jørgen Ditzel), שהיה גם הוא סטודנט לעיצוב. לאחר שסיימו את לימודיהם המשיכו שניהם לאקדמיה המלכותית לאמנויות, נישאו ב-1946 ופתחו יחד סטודיו עיצוב בקופנהגן.
ב-1959, הזוג הציג את כיסא הביצה התלוי, עשוי ראטן (rattan) ארוג ותלוי מהתקרה באמצעות שרשרת. הרעיון היה פשוט בצורה מטעה: ליצור כיסא שמעניק ליושבים בו תחושה של מרחב פרטי מושלם, כמו קן המרחף מעל הרצפה. הכיסא לא נוגע בקרקע כלל, מה שמעניק לו תחושה של שחרור ממש.
יורגן נפטר ב-1961, שנתיים בלבד לאחר שהכיסא הוצג, אך נאנה המשיכה לעצב לבדה.
כ הביצה תלוי התלוי הפך לסמל עיצובי של שנות ה-60, הופיע בעשרות צילומי אופנה ונחשב לאייקון של אותה תקופה - לצד כיסא הכדור הפלסטיק של המעצב הפיני ארו ארניו (Eero Aarnio) שהוצג ב-1963.
אגב, תמונה מפורסמת מאותה תקופה הציגה את דניה (Dennie), בתם של נאנה ויורגן, כשהיא יושבת בכיסא. תמונה זו הפכה לאחד הפרסומים המוצלחים ביותר של הכיסא.
נאנה דיטצל, שכונתה "הגבירה הראשונה של עיצוב הרהיטים הדני" (The First Lady of Danish Furniture Design), המשיכה לעצב עד מותה ב-2005. כיסא הביצה התלוי מיוצר עד היום על ידי חברת סיקה דיזיין (Sika-Design) הדנית, שעובדת בשיתוף עם צאצאי משפחת דיטצל.
הנה כיסא הביצה התלוי של ננה דיצל משנות השישים:
https://youtu.be/fIyLE1T-w2g
הכיסא הזה הוא רק אחד בזרם ריהוט הקש שהפך להצלחה במאה האחרונה:
https://youtu.be/_V10kWLh71U?long=yes
מה מיוחד בדנמרק?
דנמרק (Denmark) ידועה כיום בעולם כמדינה נאורה ומתקדמת, עם מערכת כלכלית וחברתית עוטפת וחכמה ואווירה נחשקת בין הדנים ומהם החוצה.
לאווירה זו בדנמרק אחראי מושג ה"הוגה" (Hygge), מילה בשפה הדנית שמשמעותה "אושר" והיא מקובלת שם כצורת חיים והתייחסות. לא מעט בזכות התפיסה הזו הפכו הדנים לאחד העמים השמחים והלבביים בעולם, לפי כל סקר והשוואה מדעית וסטטיסטית.
מדובר במדינה קטנה בצפון אירופה ואגב, המדינה עם הדגל הלאומי הוותיק ביותר שעושים בו שימוש רציף מאז ימי קדם. על מה שחסר לדנמרק בגודל היא מפצה בהשפעה. עם אוכלוסייה של כ-6 מיליון איש, היא מדורגת שוב ושוב כאחת המדינות המאושרות, השוויוניות והמשגשגות בעולם.
אך הדרך לשם לא הייתה קצרה.
בימי הביניים, דנמרק הייתה אימפריה אזורית של ממש. בשיאה, שלטה הממלכה על שוודיה, נורווגיה, איסלנד, חלקים מגרמניה של היום. המלכים הדניים שלטו בים הבלטי ודרשו מכסים מכל ספינה שעברה דרך המצרים הצרים בין הים הצפוני לבלטי, צעד שמילא את האוצר המלכותי אך יצר לא מעט אויבים.
המאה ה-17 הכניסה את דנמרק לסדרת מלחמות הרסניות עם שוודיה השאפתנית. בשנת 1658, בשלום רוסקילד (Treaty of Roskilde), נאלצה דנמרק לוותר על חבל סקוניה (Scania) ושטחים נרחבים אחרים, ובכך נדחק גבולה מערבה. שוודיה הפכה למעצמה אזורית, ודנמרק הצטמקה, אך לא נשברה.
המאה ה-19 הביאה מכה נוספת: ב-1864, לאחר מלחמה קצרה וקשה, איבדה דנמרק את חבל שלזוויג-הולשטיין (Schleswig-Holstein) לידי פרוסיה ואוסטריה. כ-40% משטחה נבלעו בבת אחת. זה היה רגע לאומי טראומטי שעיצב את התרבות הדנית לדורות.
מה שקרה אחר כך הוא כמעט נס: במקום לחפש נקמה, בחרה דנמרק להפנות אנרגיה פנימה. הסיסמה "מה שאבד בחוץ, יושג מבפנים" (Hvad udad tabes, skal indad vindes) הפכה לקריאת תיגר לאומית. אנריקו מיליוס דאלגאס (Enrico Mylius Dalgas), קצין שהפך לאיש חזון אזרחי, הוביל מהפכת ייעור וחקלאות באדמות השממה הפנימיות של יוטלנד (Jutland) וייסד את החברה הדנית לייעור אדמות (Det Danske Hedeselskab).
במאה ה-20 בנתה דנמרק את מדינת הרווחה שלה בצעדים מדודים: חינוך חינם, בריאות ציבורית, קצבאות נדיבות, שוק עבודה גמיש הידוע בשם "פלקסיקוריטי" (Flexicurity), שילוב של גמישות לעסקים ואבטחה לעובדים. המודל הזה הפך לנקודת ייחוס לכלכלנים בכל העולם.
היום, דנמרק היא מהמדינות הפחות מושחתות בעולם, לפי דירוגי ארגון "שקיפות בינלאומית" (Transparency International).
עיצוב דני (Danish Design) הפך למותג עולמי, מהכיסאות של ארנה יאקובסן (Arne Jacobsen) ועד מערכות השמע של Bang & Olufsen שזכו להכרה בינלאומית. הטלוויזיה הדנית הצמיחה את "הגל הסקנדינבי" (Nordic Noir) שכבש את המסכים, עם סדרות כמו "הרצח" (The Killing) ו"בורגן" (Borgen).
ודאי לא כל ההיסטוריה הדנית הייתה מפוארת: כשנפוליאון הציף את אירופה במלחמות בתחילת המאה ה-19, דנמרק ניסתה להישאר נייטרלית אך הבריטים הפציצו את קופנהגן (Copenhagen) ב-1807 ולקחו את הצי הדני כולו כדי שלא יגיע לידי צרפת. התגובה הדנית? הצטרפות לצד נפוליאון, שהסתיימה בפשיטת רגל לאומית ב-1813. ממש לא יום טוב בהיסטוריה.
לזכותה של דנמרק רשום מבצע שכמעט ואין לו מקבילים בהיסטוריה. במלחמת העולם השנייה, כשהנאצים הורו לכל יהודי דנמרק לענוד טלאי צהוב, אמר המלך כריסטיאן העשירי (Christian X), לפי המסורת הדנית, שאם כך יהיה הרי שגם הוא יענוד אותו. הסיפור כנראה מיתולוגי ולא מתועד היסטורית, אך הוא משקף אמת עמוקה יותר. כי בהמשך אותה מלחמה הצליחו הדנים, תוך ימים ספורים, להבריח כ-7,000 יהודים דנים בסירות דיג לשוודיה הנייטרלית, באחד ממבצעי ההצלה המרשימים ביותר של המלחמה.
הנה דנמרק (מתורגם):
https://youtu.be/Hp0-YP3lADk
יקר כאן, כמו בכל סקנדינביה
https://youtu.be/-VJX2W3O9Ek
העיצוב הדני מפורסם בכל העולם והוא נובע ממסורת ארוכה של בעלי מלאכה מצוינים:
https://youtu.be/2iCvmhJsjfI
דנמרק היא מדינת רווחה כמעט מושלמת:
https://youtu.be/J8ZLgnkX3qQ?long=yes
כמה מהמקומות והדברים הנפלאים שבה:
https://youtu.be/PIfAOPjfIEo?long=yes
על החיים בדנמרק:
https://youtu.be/S5KU-eVG9rM?long=yes
והנופים ומה שרואים בה:
https://youtu.be/10un5Ze5Isc?long=yes
מיהו ורנר פנטון, מעצב הכיסאות הגאון?
קראו לו ורנר פנטון (Verner Panton) והוא היה ככל הנראה המעצב המהנה, הצבעוני והמודרניסטי ביותר בתקופתו. מי שהחל את הקריירה שלו כשוליית אדריכלים, גילה מאוחר יותר את התשוקה שלו לעיצוב ונכנס לעולם הזה.
הוא החל ללמוד הרבה משני המנטורים שלו, המעצבים פול הנינגסן וארן ג'ייקובסן. אבל משלב מסוים פנטון החל ליצור אסתטיקה משלו. הוא בחר בדרך שונה ממעצבים דנים אחרים. התפיסה שלו הייתה שונה משלהם. הוא לא הלך כמו גדולי העיצוב הדני על קווים נקיים ומסורתיים. הרבה יותר סיקרן אותו העולם הפסיכדלי ולעצב רהיטים בסגנון עידן החלל.
כך הוא הלך והפך עם הזמן לאחד המעצבים הדניים הגדולים ביותר בכל הזמנים ולאחד המעצבים שהשפיעו הכי הרבה על העיצוב בימינו.
פנטון היה אולי המרכזי בזרם הפופ ארט הדני בעיצוב, שהתפתח בסיקסטיז, שנות ה-60 של המאה הקודמת, והפך פופולרי ביותר בעשור שאחריו. עם תשוקה לחומרים סינתטיים, כמו פרספקס, גומי וקצף, ידע פנטון לבחור לעיצובים שלו צבעים חזקים, מוארים ומגוונים מאוד. הוא מצא דרכים חדשניות ותוססות לשימוש שלו בצבעים.
פנטון היה ממש מקורי ומי שלגמרי האמין באפשרויות ללא גבול שמספקים שינויים של ובצורות המסורתיות. הוא הגה ופיתח תיאוריות חדשות לגבי אובייקטים המוכרים לנו, גם מהבחינה הפונקציונלית וגם מהבחינה הצורנית. כי גם בתחום הצורני הוא הבריק, במיוחד ביצירת צורות חדשניות ומקוריות לעיצובי הרהיטים שלו.
וכך, פנטון לא הפסיק לנסות ולהתנסות בהמון חומרים ותכונות חומר בעיצובים שלו והקפיד לעשות זאת במקביל לחקר ההתפתחות המתמדת של הטכנולוגיה והשינויים שהיא מביאה.
הנה סיפורו של המעצב ורנר פנטון ביחד עם דיטר ראמס הגרמני:
https://youtu.be/E9LL6vB2ET4
כיסא פנטון המפורסם:
http://youtu.be/0b-XvdiTbZ0
כיסא הקונוס:
https://youtu.be/6nDIGoBxb8w
ארמון ווארנה בדנמרק כפי שהוא עיצב בשנות ה-70:
https://youtu.be/ocpT2CNlHbY
מנורת הפרח:
https://youtu.be/-HS6luNj3qM
הנורות היפהפיות יצאו במגוון צבעים, כולל נורת ביצת העין (Fried egg lamp):
https://youtu.be/c--ZAQt1XqU
מנורות שפיגל קנטין שלו:
https://youtu.be/S7NZwrjgesU
עוד כמה מהכיסאות השווים של פנטון:
https://youtu.be/keOwch8X0lU
וסרט תיעודי על המעצב שאהב חומרים סינתטיים וצבעים:
https://youtu.be/jeJCY2RZI20?long=yes
עיצוב דני
"מנורת עציץ הפרחים" (Flowerpot VP9), או בגרסתה התלויה מהתקרה "מנורת ביצת העין" (Fried egg lamp), היא יצירת עיצוב קלאסית שתוכננה בשנת 1968 על ידי המעצב הדני ורנר פנטון (Verner Panton).
שימו לב לכמה נקודות מעניינות על המנורה בולטות בעיצוב החדשני שלה, שמדגיש צורות אורגניות כמו עציץ עם פרח והתאפיין במקור בצבעים נועזים, זוהרים ובוערים (כיום גיוונו אותם - ראו בסרטונים).
"ביצת העין" עוצבה בצורת ביצת עין שרואים כשמביטים בה מכיוון הנורה. גרסת השולחן היא של מעין עציץ מעוגל עם פרח אור המזדקר ממנו. אבל בעצם מדובר על קונספט עיצובי אחד.
הקווים האורגניים והרכים של המנורות הללו הם אחד המאפיינים של סגנונו הייחודי של פנטון. עיצובה, ששיקף את הרוח החדשנית והמהפכנית של הסיקסטיז, לא הציג רק מקור אור אלא פסל חי ומואר של ממש.
"מנורת העציץ הפורח", כפי שכונתה לעתים, עשויה לרוב מפלסטיק קשיח וצבועה בגוונים עזים וטיפוסיים לעבודותיו של פנטון. עם צבעים בוהקים כמו אדום, ירוק, צהוב, כחול וכתום, מנורת ביצת העין היא מייצגת נהדרת של הגישה הקונטור-פופית והפסיכדלית של העיצוב באותו עשור מרהיב ופסיכדלי, בהשראה שבאה בין היתר מפסיכדליה וסמים משני תודעה (LSD, מישהו? - לא!!!) ומעיצוב חללי משהו שנולד בצל המירוץ לחלל של שנות ה-60.
במקור יוצרה מנורת ביצת-העין על ידי חברת "לואי פולסן" (Louis Poulsen) והיא תוכננה כך שניתן להניח אותה על שולחן או לתלות אותה, מה שהפך אותה רב-תכליתית ושימושית מאוד.
מדנמרק לעולם כולו, הפכה מנורת VP9 להצלחה עולמית ולאחד הסמלים המובהקים של העיצוב המודרני של שנות ה-60. בכך היא נעשתה מייצגת אופיינית של הדרך המרהיבה שעשו העיצוב הדני והסקנדינבי כולו במהלך השנים, אל מרכז העיצוב העולמי של המוצרים.
מינימליסטית, יפה ושימושית - עד היום המנורה הזו נחשבת יצירת מופת בעולם עיצוב המוצר ובעיצוב בכלל והיא ממשיכה להיות פריט אספנות מבוקש וסמלו של העיצוב הסקנדינבי החדשני של שנות ה-60.
ורנר פנטון (ראו תגית "ורנר פנטון") זכה גם הוא, לא מעט בזכותה, להיחשב לאחד המעצבים החשובים של המאה ה-20. "ביצת העין" שלו היא ללא ספק אחד הפריטים המזוהים איתו ביותר ומייצגת מעולה של הגישה האמנותית והמודרניסטית שלו לעיצוב.
הנה מנורת הפרח:
https://youtu.be/-HS6luNj3qM
בין הנורות היפהפיות, שיצאו במגוון צבעים, נכללת גם נורת ביצת העין (Fried egg lamp):
https://youtu.be/c--ZAQt1XqU
הצללית השחורה - למחפשים אלגנטיות בשחור לבן:
https://youtu.be/RR7UcPzuDhQ
לואי פולסן מוציאה אותן היום בגוונים חדשים:
https://youtu.be/KJYuUwPD1X4
הגרסה הניידת שגם נטענת:
https://youtu.be/TmsnQ2bp3-4
אנבוקסינג של מנורת עציץ האור העדכנית:
https://youtu.be/Uzg2r_KHTEE
כיסא הביצה (Egg chair) הוא אחד הכיסאות הידועים בעולם הריהוט המודרני. אבל רבים לא שמו לב לכיסא הביצה התלוי (Hanging Egg Chair), אחד הפריטים המוכרים גם הם בעולם העיצוב הסקנדינבי. למרות מראהו הפשוט, מאחוריו עומדת אחת הדמויות המרתקות ביותר בהיסטוריה של העיצוב הדני: נאנה דיטצל (Nanna Ditzel).
היא נולדה ב-1923 כנאנה הוברג (Nanna Hauberg), בבירת דנמרק קופנהגן (Copenhagen). כמי שגדלה בבית עם אהבה עמוקה לאמנות ועיצוב היא למדה נגרות, מקצוע נדיר מאוד לאשה באותם הימים.
בהמשך היא המשיכה ללמוד עיצוב רהיטים בבית הספר לאמנויות ומלאכה (School of Arts and Crafts) בקופנהגן. כאן היא פגשה ב-1943 את יורגן דיטצל (Jørgen Ditzel), שהיה גם הוא סטודנט לעיצוב. לאחר שסיימו את לימודיהם המשיכו שניהם לאקדמיה המלכותית לאמנויות, נישאו ב-1946 ופתחו יחד סטודיו עיצוב בקופנהגן.
ב-1959, הזוג הציג את כיסא הביצה התלוי, עשוי ראטן (rattan) ארוג ותלוי מהתקרה באמצעות שרשרת. הרעיון היה פשוט בצורה מטעה: ליצור כיסא שמעניק ליושבים בו תחושה של מרחב פרטי מושלם, כמו קן המרחף מעל הרצפה. הכיסא לא נוגע בקרקע כלל, מה שמעניק לו תחושה של שחרור ממש.
יורגן נפטר ב-1961, שנתיים בלבד לאחר שהכיסא הוצג, אך נאנה המשיכה לעצב לבדה.
כ הביצה תלוי התלוי הפך לסמל עיצובי של שנות ה-60, הופיע בעשרות צילומי אופנה ונחשב לאייקון של אותה תקופה - לצד כיסא הכדור הפלסטיק של המעצב הפיני ארו ארניו (Eero Aarnio) שהוצג ב-1963.
אגב, תמונה מפורסמת מאותה תקופה הציגה את דניה (Dennie), בתם של נאנה ויורגן, כשהיא יושבת בכיסא. תמונה זו הפכה לאחד הפרסומים המוצלחים ביותר של הכיסא.
נאנה דיטצל, שכונתה "הגבירה הראשונה של עיצוב הרהיטים הדני" (The First Lady of Danish Furniture Design), המשיכה לעצב עד מותה ב-2005. כיסא הביצה התלוי מיוצר עד היום על ידי חברת סיקה דיזיין (Sika-Design) הדנית, שעובדת בשיתוף עם צאצאי משפחת דיטצל.
הנה כיסא הביצה התלוי של ננה דיצל משנות השישים:
https://youtu.be/fIyLE1T-w2g
הכיסא הזה הוא רק אחד בזרם ריהוט הקש שהפך להצלחה במאה האחרונה:
https://youtu.be/_V10kWLh71U?long=yes
דנמרק (Denmark) ידועה כיום בעולם כמדינה נאורה ומתקדמת, עם מערכת כלכלית וחברתית עוטפת וחכמה ואווירה נחשקת בין הדנים ומהם החוצה.
לאווירה זו בדנמרק אחראי מושג ה"הוגה" (Hygge), מילה בשפה הדנית שמשמעותה "אושר" והיא מקובלת שם כצורת חיים והתייחסות. לא מעט בזכות התפיסה הזו הפכו הדנים לאחד העמים השמחים והלבביים בעולם, לפי כל סקר והשוואה מדעית וסטטיסטית.
מדובר במדינה קטנה בצפון אירופה ואגב, המדינה עם הדגל הלאומי הוותיק ביותר שעושים בו שימוש רציף מאז ימי קדם. על מה שחסר לדנמרק בגודל היא מפצה בהשפעה. עם אוכלוסייה של כ-6 מיליון איש, היא מדורגת שוב ושוב כאחת המדינות המאושרות, השוויוניות והמשגשגות בעולם.
אך הדרך לשם לא הייתה קצרה.
בימי הביניים, דנמרק הייתה אימפריה אזורית של ממש. בשיאה, שלטה הממלכה על שוודיה, נורווגיה, איסלנד, חלקים מגרמניה של היום. המלכים הדניים שלטו בים הבלטי ודרשו מכסים מכל ספינה שעברה דרך המצרים הצרים בין הים הצפוני לבלטי, צעד שמילא את האוצר המלכותי אך יצר לא מעט אויבים.
המאה ה-17 הכניסה את דנמרק לסדרת מלחמות הרסניות עם שוודיה השאפתנית. בשנת 1658, בשלום רוסקילד (Treaty of Roskilde), נאלצה דנמרק לוותר על חבל סקוניה (Scania) ושטחים נרחבים אחרים, ובכך נדחק גבולה מערבה. שוודיה הפכה למעצמה אזורית, ודנמרק הצטמקה, אך לא נשברה.
המאה ה-19 הביאה מכה נוספת: ב-1864, לאחר מלחמה קצרה וקשה, איבדה דנמרק את חבל שלזוויג-הולשטיין (Schleswig-Holstein) לידי פרוסיה ואוסטריה. כ-40% משטחה נבלעו בבת אחת. זה היה רגע לאומי טראומטי שעיצב את התרבות הדנית לדורות.
מה שקרה אחר כך הוא כמעט נס: במקום לחפש נקמה, בחרה דנמרק להפנות אנרגיה פנימה. הסיסמה "מה שאבד בחוץ, יושג מבפנים" (Hvad udad tabes, skal indad vindes) הפכה לקריאת תיגר לאומית. אנריקו מיליוס דאלגאס (Enrico Mylius Dalgas), קצין שהפך לאיש חזון אזרחי, הוביל מהפכת ייעור וחקלאות באדמות השממה הפנימיות של יוטלנד (Jutland) וייסד את החברה הדנית לייעור אדמות (Det Danske Hedeselskab).
במאה ה-20 בנתה דנמרק את מדינת הרווחה שלה בצעדים מדודים: חינוך חינם, בריאות ציבורית, קצבאות נדיבות, שוק עבודה גמיש הידוע בשם "פלקסיקוריטי" (Flexicurity), שילוב של גמישות לעסקים ואבטחה לעובדים. המודל הזה הפך לנקודת ייחוס לכלכלנים בכל העולם.
היום, דנמרק היא מהמדינות הפחות מושחתות בעולם, לפי דירוגי ארגון "שקיפות בינלאומית" (Transparency International).
עיצוב דני (Danish Design) הפך למותג עולמי, מהכיסאות של ארנה יאקובסן (Arne Jacobsen) ועד מערכות השמע של Bang & Olufsen שזכו להכרה בינלאומית. הטלוויזיה הדנית הצמיחה את "הגל הסקנדינבי" (Nordic Noir) שכבש את המסכים, עם סדרות כמו "הרצח" (The Killing) ו"בורגן" (Borgen).
ודאי לא כל ההיסטוריה הדנית הייתה מפוארת: כשנפוליאון הציף את אירופה במלחמות בתחילת המאה ה-19, דנמרק ניסתה להישאר נייטרלית אך הבריטים הפציצו את קופנהגן (Copenhagen) ב-1807 ולקחו את הצי הדני כולו כדי שלא יגיע לידי צרפת. התגובה הדנית? הצטרפות לצד נפוליאון, שהסתיימה בפשיטת רגל לאומית ב-1813. ממש לא יום טוב בהיסטוריה.
לזכותה של דנמרק רשום מבצע שכמעט ואין לו מקבילים בהיסטוריה. במלחמת העולם השנייה, כשהנאצים הורו לכל יהודי דנמרק לענוד טלאי צהוב, אמר המלך כריסטיאן העשירי (Christian X), לפי המסורת הדנית, שאם כך יהיה הרי שגם הוא יענוד אותו. הסיפור כנראה מיתולוגי ולא מתועד היסטורית, אך הוא משקף אמת עמוקה יותר. כי בהמשך אותה מלחמה הצליחו הדנים, תוך ימים ספורים, להבריח כ-7,000 יהודים דנים בסירות דיג לשוודיה הנייטרלית, באחד ממבצעי ההצלה המרשימים ביותר של המלחמה.
הנה דנמרק (מתורגם):
https://youtu.be/Hp0-YP3lADk
יקר כאן, כמו בכל סקנדינביה
https://youtu.be/-VJX2W3O9Ek
העיצוב הדני מפורסם בכל העולם והוא נובע ממסורת ארוכה של בעלי מלאכה מצוינים:
https://youtu.be/2iCvmhJsjfI
דנמרק היא מדינת רווחה כמעט מושלמת:
https://youtu.be/J8ZLgnkX3qQ?long=yes
כמה מהמקומות והדברים הנפלאים שבה:
https://youtu.be/PIfAOPjfIEo?long=yes
על החיים בדנמרק:
https://youtu.be/S5KU-eVG9rM?long=yes
והנופים ומה שרואים בה:
https://youtu.be/10un5Ze5Isc?long=yes
קראו לו ורנר פנטון (Verner Panton) והוא היה ככל הנראה המעצב המהנה, הצבעוני והמודרניסטי ביותר בתקופתו. מי שהחל את הקריירה שלו כשוליית אדריכלים, גילה מאוחר יותר את התשוקה שלו לעיצוב ונכנס לעולם הזה.
הוא החל ללמוד הרבה משני המנטורים שלו, המעצבים פול הנינגסן וארן ג'ייקובסן. אבל משלב מסוים פנטון החל ליצור אסתטיקה משלו. הוא בחר בדרך שונה ממעצבים דנים אחרים. התפיסה שלו הייתה שונה משלהם. הוא לא הלך כמו גדולי העיצוב הדני על קווים נקיים ומסורתיים. הרבה יותר סיקרן אותו העולם הפסיכדלי ולעצב רהיטים בסגנון עידן החלל.
כך הוא הלך והפך עם הזמן לאחד המעצבים הדניים הגדולים ביותר בכל הזמנים ולאחד המעצבים שהשפיעו הכי הרבה על העיצוב בימינו.
פנטון היה אולי המרכזי בזרם הפופ ארט הדני בעיצוב, שהתפתח בסיקסטיז, שנות ה-60 של המאה הקודמת, והפך פופולרי ביותר בעשור שאחריו. עם תשוקה לחומרים סינתטיים, כמו פרספקס, גומי וקצף, ידע פנטון לבחור לעיצובים שלו צבעים חזקים, מוארים ומגוונים מאוד. הוא מצא דרכים חדשניות ותוססות לשימוש שלו בצבעים.
פנטון היה ממש מקורי ומי שלגמרי האמין באפשרויות ללא גבול שמספקים שינויים של ובצורות המסורתיות. הוא הגה ופיתח תיאוריות חדשות לגבי אובייקטים המוכרים לנו, גם מהבחינה הפונקציונלית וגם מהבחינה הצורנית. כי גם בתחום הצורני הוא הבריק, במיוחד ביצירת צורות חדשניות ומקוריות לעיצובי הרהיטים שלו.
וכך, פנטון לא הפסיק לנסות ולהתנסות בהמון חומרים ותכונות חומר בעיצובים שלו והקפיד לעשות זאת במקביל לחקר ההתפתחות המתמדת של הטכנולוגיה והשינויים שהיא מביאה.
הנה סיפורו של המעצב ורנר פנטון ביחד עם דיטר ראמס הגרמני:
https://youtu.be/E9LL6vB2ET4
כיסא פנטון המפורסם:
http://youtu.be/0b-XvdiTbZ0
כיסא הקונוס:
https://youtu.be/6nDIGoBxb8w
ארמון ווארנה בדנמרק כפי שהוא עיצב בשנות ה-70:
https://youtu.be/ocpT2CNlHbY
מנורת הפרח:
https://youtu.be/-HS6luNj3qM
הנורות היפהפיות יצאו במגוון צבעים, כולל נורת ביצת העין (Fried egg lamp):
https://youtu.be/c--ZAQt1XqU
מנורות שפיגל קנטין שלו:
https://youtu.be/S7NZwrjgesU
עוד כמה מהכיסאות השווים של פנטון:
https://youtu.be/keOwch8X0lU
וסרט תיעודי על המעצב שאהב חומרים סינתטיים וצבעים:
https://youtu.be/jeJCY2RZI20?long=yes
