שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו כיסא ברצלונה?
"כיסא ברצלונה" (Barcelona Chair) הוא כיסא ידוע במיוחד, שעוצב בידי לודוויג מיס ון דר רוהה ולילי רייך לביתן הגרמני בתערוכה העולמית של ברצלונה (בשנת 1929).
העיצוב התעשייתי מודרניסטי של הכיסא נחשב משמעותי בזרם העיצוב המודרניסטי בריהוט. הוא גם מהווה הדגמה נהדרת של גישת less is more, המפשטת ומסננת למינימום האפשרי, של ואן דה רוהה.
לודוויג מיס היה משכיל ורחב אופקים במיוחד ולתכנון הכיסא הוא שאב השראה מהכיסאות המתקפלים של התקופה הרומית העתיקה.
התוצאה ידועה: הכיסא הפך לאייקון והוא מהרהיטים הקלאסיים הכי אהובים ונערצים עד עצם היום הזה. ואגב, לכיסא ברצלונה עיצבו השניים גם הדום תואם.
הנה כסא ברצלונה:
https://youtu.be/2zOIQ8wweAc
כך הוא משווק כיום:
http://youtu.be/lMLOKc-p1M4
מצגת וידאו של הכסא האלמותי:
https://youtu.be/V6sOFg2F3Cs
כך מציגים אותו אנשי המכירות:
https://youtu.be/K64qbDAf0H0
וכך ניתן לצייר את כסא הברצלונה האייקוני:
https://youtu.be/VsSiOp1OUOU
מהי ארונית הקומפוניבילה?
קומפוניבילה (Componibili) היא ארונית עגולה שעיצבה בסוף שנות ה-60 אנה קסטלי פריירי לחברת "קרטל". בארונית הפלסטית הזו מ-1969 יש 3 מגירות עם דלתות המוסטות לצד על גבי מסילה פשוטה.
ארונית המגירות של אנה פריירי משלבת שימושיות עם חדשנות עיצובית בסגנון עיצוב החלל של סוף שנות השישים. ניתן למצוא אותה מצד אחד בדירות של צעירים אוהבי עיצוב, ומצד שני גם במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק.
כיום שולחן הצד העגול הזה, על שלושת חללי האיחסון שלו, הפך לוינטג'. בעבר הוא היה פורץ דרך בשימוש בפלסטיק, בצורה עגולה ובפשטות שימושית. שידת שלוש המגירות העגולה והצבעונית הזו היא סמל קלאסי לעיצוב האיטלקי המודרני.
הנה הקומפוניבילה - השידה בת 3 המגירות של אנה קסטלי מקרוב:
http://youtu.be/uDRjTGGM_Vo
וביחד עם עוד פרטי עיצוב קלאסיים:
http://youtu.be/H_5Y2CxBcyA
מה מיוחד בספריה של שטוטגרט?
אחת הספריות הפוטוגניות בתבל היא הספרייה העירונית של העיר הגרמנית שטוטגרט ( Stuttgart City LIbrary).
הספריה הזו מיוחדת במראה העתידני שלה, שקצת מזכיר סוג של מגדל בבל מודרני, החולש על הידע האנושי.
בספריה היו עם פתיחתה מעל 60 אלף כותרים ביותר מ-25 שפות, אבל אלו לא הדברים המיוחדים בה.
עם מראה של קובייה מושלמת, בגובה 44 מטרים וחזיתות באורך של 40 מטרים, לספרייה הזו שתי קומות תת קרקעיות ועוד 9 קומות עיליות.
המיוחד בה הוא שלא זו בלבד שמתכנן הספריה לא הסתיר את המדפים אחד אחרי השני, אלא שהוא הבליט אותם לכיוון החלל הפנימי והציגם כמרקם ססגוני של רעיונות על רקע לבן ומעין תובנות ויזואליות מקסימות.
האדריכל גם השאיר את מערכת המדרגות שבין הקומות פתוחה ובולטת מכל פינה וקומה. המעניין הוא שהתמונה לעיני המתבונן היא של המדרגות, על רקע האולם הלבן. זוהי התייחסות או ציטטה מהציור המפורסם "יחסות", של אמן התעתוע, הצייר ההולנדי אם סי אשר. הציור הזה צוטט לא פעם גם בסרטי קולנוע שונים.
אבל בשונה מלא מעט ספריות בעולם, מבנה הספריה כאן לא מתנכר לעולם שבחוץ. כל קומה כאן מתאפיינת בחזיתות פתוחות אל הנוף, מה שמחזק את הקשר בין עולם הידע שמשקפים הספרים לבין המציאות הסובבת את המבנה המיוחד הזה.
עוד מעניין הוא אולם הכניסה הענקי והמינימליסטי של הספרייה. זהו מעין מונוליט, המתכתב עם הפנתיאון המפורסם ברומא ומזכיר מקדשים עתיקים בסגנון סרטי ההרפתקאות של אינדיאנה ג'ונס.
עם 9 מטרים לאורך ולרוחב, גם הוא בנוי כקובייה, החדר מואר מסקיילייט מרכזי, חלון עילי הממוקם במרכז הגג ומכניס אור טבעי של שמש. החלל הזה לבן כולו ומשמש אזור שקט ומדיטטיבי, המאפשר להתנתק לשעה קלה מסביבת הספריה.
הנה הספריה של שטוטגרט מקרוב:
https://youtu.be/Uuw4lCtPAd4
סיפור הספריה בשטוטגרט:
https://youtu.be/sk3nkS1GoDY
מבט פנימה:
https://youtu.be/uQPDq6tm4WU
ותמונות:
https://youtu.be/2AuM3hmmrq8
מהו העיצוב המופלא של מרכז התעופה TWA?
מרכז התעופה של חברת טי דאבל יו איי (TWA Flight Center) הוא אחד הבניינים המיוחדים בעולם ומעבודות תכנון המבנים המיתולוגיות של גאון האדריכלות הפיני-אמריקאי אירו סארינן (Eero Saarinen).
התכנון העתידני הזה הוא חלק מז'אנר אדריכלי עתידני שזכה לשם "אדריכלות גוגי".
קשה להחליט מה מדהים ויפה בו יותר - המבנה החיצוני, שנראה כמו ציפור ענקית הפורשת כנפיים, או הפנים המעוקל ומסוגנן כמבנה עתידני מרהיב ובלתי נתפס ביופיו ובתכנון הגאוני והמתוחכם אך פשוט שלו.
תשאלו את יוצרי הסרט המצליח "Catch me if you can" בכיכובו של לאונרד דה קפריו, שהמרכז הופיע בו.
האדריכלות של מרכז הטיסה ההיסטורי של TWA משנת 1962 הפכה אותו במהירות לאיקוני והוא זכה לכינוי "קתדרלת התעופה". המתכנן סארינן, אגב, לא זכה לראותו גמור כי שנה קודם לפתיחה הוא הלך לעולמו.
עם השנים פשטה TWA את הרגל וחדלה לפעול. גם חברת התעופה טרנס וורלד איירליינס שקנתה והשתמשו במבנה המופלא אחריה לא שרדה. אחריה הפך המסוף שליד טרמינל 5 בנמל התעופה הניו-יורקי ג'ון פ. קנדי למקום רדום וכמעט מת.
18 שנה אחר כך, המהפך הגיע. בשנת 2019 הפך מבנה מרכז התעופה TWA לבית מלון יוקרתי נוסטלגי. המלון שנפתח אז החליף את מה שכונה "קתדרלת התעופה" אבל שמר על כל הסממנים המקוריים שלו וכיבד את מורשת התעופה של חברת התעופה המיתולוגית שסארינן כה התאמץ לכבד.
העיצוב של המלון הוא בסימן רטרו שיק אלגנטי ומוקפד במיוחד. המון סממנים ופריטים של TWA עליה השלום, כמו גם חלל המלון, המשופע ברהיטים הקלאסיים והאייקוניים שתכנן סארינן. הם מקסימים לא פחות מהמבנים של אירו סארינן ומוצבים במלון הזה גם בחדריו הרבים.
משפצי המלון אף הגדילו והחנו על המסלול שלפניו מטוס TWA ישן ומשופץ, המשמש בתור הבר של המלון. עגלת הדיילים עוברת בין המבלים בו והם מזמינים את המשקאות והקוקטיילים, ממש כמו פעם באוויר. אגב, זה לא הבר היחיד ויש עוד 7 כאלה ו-6 מסעדות במלון, מהטובות שיש.
חמותנו הייתה אומרת על זה "שלא נדע חרפת רעב..."
הנה סיפורו של המסוף המיתולוגי שהפך למלון ברוח הסיקסטיז:
https://youtu.be/3uIA9eFSNzY
המלון שהחליף את "קתדרלת התעופה" של אירו סארינן:
https://youtu.be/xgKFdkZeYBg
בלוגר מסביר על המקום:
https://youtu.be/jX4N0Tg4MMk
ההיסטוריה של מרכז TWA לתעופה:
https://youtu.be/SYyJNexJb9Q
ביקור בתוך מרכז הטיסה של TWA:
https://youtu.be/Zq07DzJIA34
התקנת המטוס TWA שהיה לבר:
https://youtu.be/TTD8-rqFcak
וסרט תיעודי על המלון שהחליף את מסוף הנוסעים המיתולוגי של TWA (מתורגם):
https://youtu.be/h0NY-OCnm6c?long=yes
מה מאפיין את העיצוב הסקנדינבי?
בשנים האחרונות הפך העיצוב הסקנדינבי (Scandinavian design) לפופולרי מאד בעולם. הוא משלב פשטות, מינימליזם ושימושיות.
סוד המראה החמים של העיצובים הנורדיים, מארצות הקור דוגמת שבדיה, פינלנד ודנמרק, הוא השילוב המיוחד שבו, המציע פשטות טבעית, מוארת וחמימה, תוך הימנעות ממינימליזם מנוכר, שכל כך אופייני לא פעם למודרניזם העיצובי.
העיצוב הנורדי מתאפיין בקווים נקיים, מתבסס על קירות צבועים בגוונים בהירים ונעימים ופלטת צבעים שבמרכזה צבעי השחור-לבן-אפור, תוך שילוב של עץ בצורה הרמונית, ביחד עם זכוכית, כמו גם צמחייה עשירה.
זה נמשך במונוכרומטיות ואסתטיקה. עם קירות בגווני לבן, שמנת או אפור בהיר, פינות עם בטון חשוף, ריהוט בגווני עץ טבעיים ובהירים ובדים בגווני פסטל. לעושר החומרי יכולים לתרום גם פריטי קרמיקה צבעוניים ומתכת לא מעובדת, במיוחד ברזל גולמי.
הרהיטים בעיצוב הסקנדינבי הם פונקציונליים, נוחים, פשוטים ומשלבים לא פעם בתבונה פתרונות אחסון חכמים. הצורה בהם משרתת את השימושיות והם משלבים לא פעם אלמנטים מהטבע.
אביזרים בגוונים דומיננטיים וחזקים, הדפסים רכים ונייטרליים, המשלבים גרפיקה מגוונת וצורות גאומטריות, כריות נוחות וצבעוניות על גבי פינות ישיבה בהירות, משלימים את עיצוב החלל הנורדי.
החוט המקשר בין העקרונות העיצוביים של הסגנון הוא השימושיות. החורף הצפוני הקשה והקור העז ששורר במהלכו בסקנדינביה, הביאו לכך שהמעצבים הנורדים העמידו תמיד את הצרכים לפני היופי. בשל הבידוד הגיאוגרפי, הם גם הרבו לעשות שימוש בחומרי גלם שנמצאו בהישג יד, דוגמת העצים המקומיים.
אגב, יש סיבות נוספות לכך שהעיצוב הסקנדינבי, סגנון מוערך ובעל ותק רב, כובש בשנים האחרונות חללים בכל העולם. אם זו ענקית הריהוט הסקנדינבית "איקאה", שמנגישה את חוויית המגורים הסקנדינבית לעולם כולו ומשלבת ריהוט זול ונוח, עם שיטות שיווק מתקדמות ויעילות.
בנוסף, בסקנדינביה זוכה הענף לתמיכה כספית על ידי הממשלות, שגם מקדמות את הפצתו ומעודדות את התפתחותו בדרכים שונות.
הכירו את העיצוב הסקנדינבי:
https://youtu.be/nJtBgBVtI3E
הסבר של מומחה לעיצוב נורדי סקנדינבי:
https://youtu.be/Afv2Zj4hDJ0
בית בעיצוב סקנדינבי - הרבה אור:
https://youtu.be/bXLtO7cV5NM
על העיצוב הדני, מהמרכזיים בעיצוב הסקנדינבי:
https://youtu.be/Z5LaUkGnMtw
בעלי מלאכה בדנמרק מייצרים אסתטיקה וגימור מוקפדים במיוחד:
https://youtu.be/2iCvmhJsjfI
דוגמאות מתוך בתים בעיצוב הסקנדינבי:
https://youtu.be/OFxDxKvCEVk
וסרט תיעודי על הריהוט הסקנדינבי:
https://youtu.be/Fl0_-PRr-hs?long=yes
למי הוקדש כסא ואסילי האייקוני של מרסל ברויר?
בין הכיסאות מודרניים, אנו מכירים לא מעט כיסאות בייצור המוני, המורכבים מצינורות פלדת אל-חלד חלולים ומכופפים, שעליהם מתוחות יריעות עור. אבל הראשון שבהם נולד בשנת 1925 ויצר מהפכה סגנונית של ממש.
קראו לו "כיסא ואסילי" (The Wassily Chair). זהו כיסא מרובע ממתכת (Tubular steel armchair) שתכנן ועיצב מרסל בּרוֹיֶיר (Marcel Breuer), שהושפע משלדת האופניים, שהפכו אז פופולריים מאוד.
מיד עם צאתו של הכיסא לשוק, הוא הפך לכיסא המוכר בעולם ולדוגמה המוכרת ביותר של כיסאות מודרניסטיים.
המהפכנות של "כיסא וסילי" נעוצה בכך שהוא היה הכיסא הראשון שלא התבסס על ארבע הרגליים המסורתיות, של כל הכיסאות אי-פעם. עליו אנו יושבים כשמשקלנו לא נתמך באמצעות רגלי הכיסא אלא בכוח ההתנגדות של צינור המתכת המכופף.
למעשה, ברוייר פירק וצמצם את הכורסה הקלאסית של אותה תקופה לאוסף של קווים עשויי מתכת חלולה ומשטחים עשויי רצועות בד, שנמתחים על שלד המתכת ויוצרים מושב ומשענת.
מיליוני החיקויים שנוצרו לו, רק הוכיחו עד כמה תפס כסא וסילי, שהפך עד מהרה לכיסא הפופולרי והמפורסם בעולם.
למעשה, נולד כיסא ואסילי, שנקרא גם "כיסא מועדון בי 3", בבית הספר באוהאוס. הוא היה כל כך מוצלח, עד שהפך כמעט מיידית לאייקון העיצובי הידוע ביותר של בית הספר המפורסם גם כך. כמובן שהכיסא הזה העניק מיידית גם לברוייר פרסום והכרה בינלאומית, כאחד מגדולי המעצבים בהיסטוריה.
מקור השם "כיסא ואסילי" הוא בשמו של הצייר ואסילי קאנדינסקי, שהיה מורה בבית הספר באוהאוס וחברו הטוב של ברוייר.
הנה כיסא וסילי כדוגמה לעיצובי זרם הבאוהאוס:
http://youtu.be/yv-OwS67OHM
כיסא ואסילי בשלל צבעים:
https://youtu.be/jpxscfYHUzs
וכך מזהים אם הוא אמיתי או לא:
https://youtu.be/oSBiJRvGKp0
מהו כיסא במאי?
כיסא במאי (Director's chair), או כיסא במאים, הוא כיסא מתקפל. הוא זכה לשמו מכיוון שבמאי קולנוע מרבים להשתמש בו בזמן הצילומים, בדרך כלל בשטח.
העובדה שהוא נוח לישיבה, מצד אחד, ומאידך גם מאפשר ניידות והעברה קלה לכל מקום, בעיקר תודות למשקלו הקל, היא שהפכה את הכיסא הזה לאהוב כל כך בתעשיית הקולנוע, כמו גם למטרות רבות שקשורות בצורך לשנע רהיטים ממקום למקום, כמו כיסאות לתערוכות בכנסים וכדומה. הוא גם נחשב לאחת הדוגמאות הטובות לעיצוב ותכנון שעונה באופן מושלם למטרה שלשמה הוא פותח.
את כיסא הבמאים ניתן לקפל בתנועת מספריים. גם המושב וגם משענת הגב שלו עשויים בדרך כלל מבד או מחומר פלסטי גמיש ומתקפל. רגליו של הכיסא והמשענות הצד שלו עשויים בדרך כלל מעץ, אם כי כיום עשויים חלק מהם גם ממתכת ומפלסטיק.
היסטורית, העיצוב של כיסא הבמאי מתבסס על עיצובי כסאות גנזך מימי הביניים ואם מביטים הרבה אחורה אפשר אף לראות שהוא שאב השראה מכיסא הקורול הרומי (Roman curule chair).
בסוף המאה ה-19 עיצבו בחברת "רהיטי גולד מדל קמפ" את הכיסא והחלו לייצרו בארצות הברית. שנה אחר כך, בשנת 1893, זכה הכיסא במדליית זהב ביריד העולמי שנערך בשיקגו ונכנס להיסטוריה.
הנה תולדות כיסא הבמאי:
https://youtu.be/RTENg4t7AKM
הוא שימושי להמון דברים:
https://youtu.be/aw_YwGoU6g0
כך מייצרים שלד במבוק לכסאות במאים בווייטנאם:
https://youtu.be/Ona6SpqFe0I
כך הוא נראה בסוף:
https://youtu.be/ZZ2Wa_-rbJQ
ויתרונותיו של כיסא הבמאי:
https://youtu.be/SNwJZLeJJYg
מהו שעון הכדור של המעצב ג'ורג' נלסון?
שעון הכדור (Ball clock) שעיצב המעצב האמריקאי ג'ורג' נלסון בשנות ה-50 הוא אחד מהפריטים הרבים שעיצב נלסון בכוונה להביא עיצוב מודרני לבתים האמריקאים של אותה תקופה.
"שעון כדור" הוא רק אחד מכמה שעונים שעיצב אז נלסון. הדגם הכי מוכר שלו הוא מגוון הצבעים, מה שהיה שונה מהשעונים הלבנים, השחור - לבן והאחרים שעיצב המעצב הנודע באותה תקופה.
הרעיון לשעונים נולד בהתכנסות לילית של נלסון עם מעצבים נוספים כמו איסאמי נוגוצ'י ובאקי פולר, מעין האקתון של מעצבים. רעיונות אחרים מאותה התכנסות לא מומשו ברובם, אך "הכדור" מומש והפך למוצלח ואהוד מאד.
"הכדור" נחשב אז גם חדשני, בעיקר בכך שהיה שעון קיר אולי הראשון ללא הזכוכית, שאפיינה עד אז שעוני קיר. חדשנות נוספת, שהיום נתפסת כמקובלת אך אז הייתה ממש נועזת, היא החלפה של המספרים הרגילים של השעון בכדורים שעליהם מצביעים המחוגים, שגם הם לא ממש נראים כמחוגים קלאסיים, אלא יותר כחיצים מודרניים.
השעון עוצב במקור לחברת הרמן מילר וכיום הוא משווק על ידי חברת מוצרי העיצוב המפורסמת "ויטרה".
הנה ג'ורג' נלסון מספר על הולדת הרעיון של שעוני הכדור:
https://youtu.be/urILkYvelbw
כך מציעים אותו כיום למכירה:
https://youtu.be/WIxj9tmL4-k
דגם לא צבעוני של שעון הכדורים:
https://youtu.be/fyN3EuAjYGg
מה סיפורו של הפלייסטיישן?
הפלייסטיישן (PlayStation) היא קונסולת המשחקים של חברת סוני, שסימן ההיכר שלה היא העיצוב בצורת הבומרנג. הפלייסטיישן נולד לאחר שנפלה התכנית של סוני לייצר קונסולת משחקים ביחד עם חברת נינטנדו. סוני שהושפלה פומבית על ידי נינטנדו, כשהאחרונה העדיפה לבחור בפיליפס לשותפה, החליטה להוציא את הפלייסטיישן לבדה ולהפוך למתחרה שלה. היא הקדימה את נינטנדו והפכה ללהיט.
היתרון של סוני היה המחיר של הפלייסטיישן, ההתבססות על משחקי התלת-ממד החדשניים שלה, כמות המשחקים המיידית שנוצרה לפלייסטיישן והדיסקים שעליהם רצו המשחקים, במקום קלטות המשחקים ששלטו עד אז אצל המתחרה.
הפלייסטיישן PS1 שיוצר לראשונה ב-1994 הפך להצלחה ומאז הוא הולך ומתפתח במהדורות מודרניות יותר.
הנה סיפורו של הפלייסטיישן (עברית):
http://youtu.be/tUc3uNTZ9hU
תולדות ה-PSP:
http://youtu.be/Y0kpYoGJE0k
והדור השני והמדהים של הפלייסטיישן:
http://youtu.be/2NovfVn9PBU
"כיסא ברצלונה" (Barcelona Chair) הוא כיסא ידוע במיוחד, שעוצב בידי לודוויג מיס ון דר רוהה ולילי רייך לביתן הגרמני בתערוכה העולמית של ברצלונה (בשנת 1929).
העיצוב התעשייתי מודרניסטי של הכיסא נחשב משמעותי בזרם העיצוב המודרניסטי בריהוט. הוא גם מהווה הדגמה נהדרת של גישת less is more, המפשטת ומסננת למינימום האפשרי, של ואן דה רוהה.
לודוויג מיס היה משכיל ורחב אופקים במיוחד ולתכנון הכיסא הוא שאב השראה מהכיסאות המתקפלים של התקופה הרומית העתיקה.
התוצאה ידועה: הכיסא הפך לאייקון והוא מהרהיטים הקלאסיים הכי אהובים ונערצים עד עצם היום הזה. ואגב, לכיסא ברצלונה עיצבו השניים גם הדום תואם.
הנה כסא ברצלונה:
https://youtu.be/2zOIQ8wweAc
כך הוא משווק כיום:
http://youtu.be/lMLOKc-p1M4
מצגת וידאו של הכסא האלמותי:
https://youtu.be/V6sOFg2F3Cs
כך מציגים אותו אנשי המכירות:
https://youtu.be/K64qbDAf0H0
וכך ניתן לצייר את כסא הברצלונה האייקוני:
https://youtu.be/VsSiOp1OUOU
קומפוניבילה (Componibili) היא ארונית עגולה שעיצבה בסוף שנות ה-60 אנה קסטלי פריירי לחברת "קרטל". בארונית הפלסטית הזו מ-1969 יש 3 מגירות עם דלתות המוסטות לצד על גבי מסילה פשוטה.
ארונית המגירות של אנה פריירי משלבת שימושיות עם חדשנות עיצובית בסגנון עיצוב החלל של סוף שנות השישים. ניתן למצוא אותה מצד אחד בדירות של צעירים אוהבי עיצוב, ומצד שני גם במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק.
כיום שולחן הצד העגול הזה, על שלושת חללי האיחסון שלו, הפך לוינטג'. בעבר הוא היה פורץ דרך בשימוש בפלסטיק, בצורה עגולה ובפשטות שימושית. שידת שלוש המגירות העגולה והצבעונית הזו היא סמל קלאסי לעיצוב האיטלקי המודרני.
הנה הקומפוניבילה - השידה בת 3 המגירות של אנה קסטלי מקרוב:
http://youtu.be/uDRjTGGM_Vo
וביחד עם עוד פרטי עיצוב קלאסיים:
http://youtu.be/H_5Y2CxBcyA
אחת הספריות הפוטוגניות בתבל היא הספרייה העירונית של העיר הגרמנית שטוטגרט ( Stuttgart City LIbrary).
הספריה הזו מיוחדת במראה העתידני שלה, שקצת מזכיר סוג של מגדל בבל מודרני, החולש על הידע האנושי.
בספריה היו עם פתיחתה מעל 60 אלף כותרים ביותר מ-25 שפות, אבל אלו לא הדברים המיוחדים בה.
עם מראה של קובייה מושלמת, בגובה 44 מטרים וחזיתות באורך של 40 מטרים, לספרייה הזו שתי קומות תת קרקעיות ועוד 9 קומות עיליות.
המיוחד בה הוא שלא זו בלבד שמתכנן הספריה לא הסתיר את המדפים אחד אחרי השני, אלא שהוא הבליט אותם לכיוון החלל הפנימי והציגם כמרקם ססגוני של רעיונות על רקע לבן ומעין תובנות ויזואליות מקסימות.
האדריכל גם השאיר את מערכת המדרגות שבין הקומות פתוחה ובולטת מכל פינה וקומה. המעניין הוא שהתמונה לעיני המתבונן היא של המדרגות, על רקע האולם הלבן. זוהי התייחסות או ציטטה מהציור המפורסם "יחסות", של אמן התעתוע, הצייר ההולנדי אם סי אשר. הציור הזה צוטט לא פעם גם בסרטי קולנוע שונים.
אבל בשונה מלא מעט ספריות בעולם, מבנה הספריה כאן לא מתנכר לעולם שבחוץ. כל קומה כאן מתאפיינת בחזיתות פתוחות אל הנוף, מה שמחזק את הקשר בין עולם הידע שמשקפים הספרים לבין המציאות הסובבת את המבנה המיוחד הזה.
עוד מעניין הוא אולם הכניסה הענקי והמינימליסטי של הספרייה. זהו מעין מונוליט, המתכתב עם הפנתיאון המפורסם ברומא ומזכיר מקדשים עתיקים בסגנון סרטי ההרפתקאות של אינדיאנה ג'ונס.
עם 9 מטרים לאורך ולרוחב, גם הוא בנוי כקובייה, החדר מואר מסקיילייט מרכזי, חלון עילי הממוקם במרכז הגג ומכניס אור טבעי של שמש. החלל הזה לבן כולו ומשמש אזור שקט ומדיטטיבי, המאפשר להתנתק לשעה קלה מסביבת הספריה.
הנה הספריה של שטוטגרט מקרוב:
https://youtu.be/Uuw4lCtPAd4
סיפור הספריה בשטוטגרט:
https://youtu.be/sk3nkS1GoDY
מבט פנימה:
https://youtu.be/uQPDq6tm4WU
ותמונות:
https://youtu.be/2AuM3hmmrq8
מרכז התעופה של חברת טי דאבל יו איי (TWA Flight Center) הוא אחד הבניינים המיוחדים בעולם ומעבודות תכנון המבנים המיתולוגיות של גאון האדריכלות הפיני-אמריקאי אירו סארינן (Eero Saarinen).
התכנון העתידני הזה הוא חלק מז'אנר אדריכלי עתידני שזכה לשם "אדריכלות גוגי".
קשה להחליט מה מדהים ויפה בו יותר - המבנה החיצוני, שנראה כמו ציפור ענקית הפורשת כנפיים, או הפנים המעוקל ומסוגנן כמבנה עתידני מרהיב ובלתי נתפס ביופיו ובתכנון הגאוני והמתוחכם אך פשוט שלו.
תשאלו את יוצרי הסרט המצליח "Catch me if you can" בכיכובו של לאונרד דה קפריו, שהמרכז הופיע בו.
האדריכלות של מרכז הטיסה ההיסטורי של TWA משנת 1962 הפכה אותו במהירות לאיקוני והוא זכה לכינוי "קתדרלת התעופה". המתכנן סארינן, אגב, לא זכה לראותו גמור כי שנה קודם לפתיחה הוא הלך לעולמו.
עם השנים פשטה TWA את הרגל וחדלה לפעול. גם חברת התעופה טרנס וורלד איירליינס שקנתה והשתמשו במבנה המופלא אחריה לא שרדה. אחריה הפך המסוף שליד טרמינל 5 בנמל התעופה הניו-יורקי ג'ון פ. קנדי למקום רדום וכמעט מת.
18 שנה אחר כך, המהפך הגיע. בשנת 2019 הפך מבנה מרכז התעופה TWA לבית מלון יוקרתי נוסטלגי. המלון שנפתח אז החליף את מה שכונה "קתדרלת התעופה" אבל שמר על כל הסממנים המקוריים שלו וכיבד את מורשת התעופה של חברת התעופה המיתולוגית שסארינן כה התאמץ לכבד.
העיצוב של המלון הוא בסימן רטרו שיק אלגנטי ומוקפד במיוחד. המון סממנים ופריטים של TWA עליה השלום, כמו גם חלל המלון, המשופע ברהיטים הקלאסיים והאייקוניים שתכנן סארינן. הם מקסימים לא פחות מהמבנים של אירו סארינן ומוצבים במלון הזה גם בחדריו הרבים.
משפצי המלון אף הגדילו והחנו על המסלול שלפניו מטוס TWA ישן ומשופץ, המשמש בתור הבר של המלון. עגלת הדיילים עוברת בין המבלים בו והם מזמינים את המשקאות והקוקטיילים, ממש כמו פעם באוויר. אגב, זה לא הבר היחיד ויש עוד 7 כאלה ו-6 מסעדות במלון, מהטובות שיש.
חמותנו הייתה אומרת על זה "שלא נדע חרפת רעב..."
הנה סיפורו של המסוף המיתולוגי שהפך למלון ברוח הסיקסטיז:
https://youtu.be/3uIA9eFSNzY
המלון שהחליף את "קתדרלת התעופה" של אירו סארינן:
https://youtu.be/xgKFdkZeYBg
בלוגר מסביר על המקום:
https://youtu.be/jX4N0Tg4MMk
ההיסטוריה של מרכז TWA לתעופה:
https://youtu.be/SYyJNexJb9Q
ביקור בתוך מרכז הטיסה של TWA:
https://youtu.be/Zq07DzJIA34
התקנת המטוס TWA שהיה לבר:
https://youtu.be/TTD8-rqFcak
וסרט תיעודי על המלון שהחליף את מסוף הנוסעים המיתולוגי של TWA (מתורגם):
https://youtu.be/h0NY-OCnm6c?long=yes
עיצוב מודרני
בשנים האחרונות הפך העיצוב הסקנדינבי (Scandinavian design) לפופולרי מאד בעולם. הוא משלב פשטות, מינימליזם ושימושיות.
סוד המראה החמים של העיצובים הנורדיים, מארצות הקור דוגמת שבדיה, פינלנד ודנמרק, הוא השילוב המיוחד שבו, המציע פשטות טבעית, מוארת וחמימה, תוך הימנעות ממינימליזם מנוכר, שכל כך אופייני לא פעם למודרניזם העיצובי.
העיצוב הנורדי מתאפיין בקווים נקיים, מתבסס על קירות צבועים בגוונים בהירים ונעימים ופלטת צבעים שבמרכזה צבעי השחור-לבן-אפור, תוך שילוב של עץ בצורה הרמונית, ביחד עם זכוכית, כמו גם צמחייה עשירה.
זה נמשך במונוכרומטיות ואסתטיקה. עם קירות בגווני לבן, שמנת או אפור בהיר, פינות עם בטון חשוף, ריהוט בגווני עץ טבעיים ובהירים ובדים בגווני פסטל. לעושר החומרי יכולים לתרום גם פריטי קרמיקה צבעוניים ומתכת לא מעובדת, במיוחד ברזל גולמי.
הרהיטים בעיצוב הסקנדינבי הם פונקציונליים, נוחים, פשוטים ומשלבים לא פעם בתבונה פתרונות אחסון חכמים. הצורה בהם משרתת את השימושיות והם משלבים לא פעם אלמנטים מהטבע.
אביזרים בגוונים דומיננטיים וחזקים, הדפסים רכים ונייטרליים, המשלבים גרפיקה מגוונת וצורות גאומטריות, כריות נוחות וצבעוניות על גבי פינות ישיבה בהירות, משלימים את עיצוב החלל הנורדי.
החוט המקשר בין העקרונות העיצוביים של הסגנון הוא השימושיות. החורף הצפוני הקשה והקור העז ששורר במהלכו בסקנדינביה, הביאו לכך שהמעצבים הנורדים העמידו תמיד את הצרכים לפני היופי. בשל הבידוד הגיאוגרפי, הם גם הרבו לעשות שימוש בחומרי גלם שנמצאו בהישג יד, דוגמת העצים המקומיים.
אגב, יש סיבות נוספות לכך שהעיצוב הסקנדינבי, סגנון מוערך ובעל ותק רב, כובש בשנים האחרונות חללים בכל העולם. אם זו ענקית הריהוט הסקנדינבית "איקאה", שמנגישה את חוויית המגורים הסקנדינבית לעולם כולו ומשלבת ריהוט זול ונוח, עם שיטות שיווק מתקדמות ויעילות.
בנוסף, בסקנדינביה זוכה הענף לתמיכה כספית על ידי הממשלות, שגם מקדמות את הפצתו ומעודדות את התפתחותו בדרכים שונות.
הכירו את העיצוב הסקנדינבי:
https://youtu.be/nJtBgBVtI3E
הסבר של מומחה לעיצוב נורדי סקנדינבי:
https://youtu.be/Afv2Zj4hDJ0
בית בעיצוב סקנדינבי - הרבה אור:
https://youtu.be/bXLtO7cV5NM
על העיצוב הדני, מהמרכזיים בעיצוב הסקנדינבי:
https://youtu.be/Z5LaUkGnMtw
בעלי מלאכה בדנמרק מייצרים אסתטיקה וגימור מוקפדים במיוחד:
https://youtu.be/2iCvmhJsjfI
דוגמאות מתוך בתים בעיצוב הסקנדינבי:
https://youtu.be/OFxDxKvCEVk
וסרט תיעודי על הריהוט הסקנדינבי:
https://youtu.be/Fl0_-PRr-hs?long=yes
בין הכיסאות מודרניים, אנו מכירים לא מעט כיסאות בייצור המוני, המורכבים מצינורות פלדת אל-חלד חלולים ומכופפים, שעליהם מתוחות יריעות עור. אבל הראשון שבהם נולד בשנת 1925 ויצר מהפכה סגנונית של ממש.
קראו לו "כיסא ואסילי" (The Wassily Chair). זהו כיסא מרובע ממתכת (Tubular steel armchair) שתכנן ועיצב מרסל בּרוֹיֶיר (Marcel Breuer), שהושפע משלדת האופניים, שהפכו אז פופולריים מאוד.
מיד עם צאתו של הכיסא לשוק, הוא הפך לכיסא המוכר בעולם ולדוגמה המוכרת ביותר של כיסאות מודרניסטיים.
המהפכנות של "כיסא וסילי" נעוצה בכך שהוא היה הכיסא הראשון שלא התבסס על ארבע הרגליים המסורתיות, של כל הכיסאות אי-פעם. עליו אנו יושבים כשמשקלנו לא נתמך באמצעות רגלי הכיסא אלא בכוח ההתנגדות של צינור המתכת המכופף.
למעשה, ברוייר פירק וצמצם את הכורסה הקלאסית של אותה תקופה לאוסף של קווים עשויי מתכת חלולה ומשטחים עשויי רצועות בד, שנמתחים על שלד המתכת ויוצרים מושב ומשענת.
מיליוני החיקויים שנוצרו לו, רק הוכיחו עד כמה תפס כסא וסילי, שהפך עד מהרה לכיסא הפופולרי והמפורסם בעולם.
למעשה, נולד כיסא ואסילי, שנקרא גם "כיסא מועדון בי 3", בבית הספר באוהאוס. הוא היה כל כך מוצלח, עד שהפך כמעט מיידית לאייקון העיצובי הידוע ביותר של בית הספר המפורסם גם כך. כמובן שהכיסא הזה העניק מיידית גם לברוייר פרסום והכרה בינלאומית, כאחד מגדולי המעצבים בהיסטוריה.
מקור השם "כיסא ואסילי" הוא בשמו של הצייר ואסילי קאנדינסקי, שהיה מורה בבית הספר באוהאוס וחברו הטוב של ברוייר.
הנה כיסא וסילי כדוגמה לעיצובי זרם הבאוהאוס:
http://youtu.be/yv-OwS67OHM
כיסא ואסילי בשלל צבעים:
https://youtu.be/jpxscfYHUzs
וכך מזהים אם הוא אמיתי או לא:
https://youtu.be/oSBiJRvGKp0
כיסא במאי (Director's chair), או כיסא במאים, הוא כיסא מתקפל. הוא זכה לשמו מכיוון שבמאי קולנוע מרבים להשתמש בו בזמן הצילומים, בדרך כלל בשטח.
העובדה שהוא נוח לישיבה, מצד אחד, ומאידך גם מאפשר ניידות והעברה קלה לכל מקום, בעיקר תודות למשקלו הקל, היא שהפכה את הכיסא הזה לאהוב כל כך בתעשיית הקולנוע, כמו גם למטרות רבות שקשורות בצורך לשנע רהיטים ממקום למקום, כמו כיסאות לתערוכות בכנסים וכדומה. הוא גם נחשב לאחת הדוגמאות הטובות לעיצוב ותכנון שעונה באופן מושלם למטרה שלשמה הוא פותח.
את כיסא הבמאים ניתן לקפל בתנועת מספריים. גם המושב וגם משענת הגב שלו עשויים בדרך כלל מבד או מחומר פלסטי גמיש ומתקפל. רגליו של הכיסא והמשענות הצד שלו עשויים בדרך כלל מעץ, אם כי כיום עשויים חלק מהם גם ממתכת ומפלסטיק.
היסטורית, העיצוב של כיסא הבמאי מתבסס על עיצובי כסאות גנזך מימי הביניים ואם מביטים הרבה אחורה אפשר אף לראות שהוא שאב השראה מכיסא הקורול הרומי (Roman curule chair).
בסוף המאה ה-19 עיצבו בחברת "רהיטי גולד מדל קמפ" את הכיסא והחלו לייצרו בארצות הברית. שנה אחר כך, בשנת 1893, זכה הכיסא במדליית זהב ביריד העולמי שנערך בשיקגו ונכנס להיסטוריה.
הנה תולדות כיסא הבמאי:
https://youtu.be/RTENg4t7AKM
הוא שימושי להמון דברים:
https://youtu.be/aw_YwGoU6g0
כך מייצרים שלד במבוק לכסאות במאים בווייטנאם:
https://youtu.be/Ona6SpqFe0I
כך הוא נראה בסוף:
https://youtu.be/ZZ2Wa_-rbJQ
ויתרונותיו של כיסא הבמאי:
https://youtu.be/SNwJZLeJJYg
שעון הכדור (Ball clock) שעיצב המעצב האמריקאי ג'ורג' נלסון בשנות ה-50 הוא אחד מהפריטים הרבים שעיצב נלסון בכוונה להביא עיצוב מודרני לבתים האמריקאים של אותה תקופה.
"שעון כדור" הוא רק אחד מכמה שעונים שעיצב אז נלסון. הדגם הכי מוכר שלו הוא מגוון הצבעים, מה שהיה שונה מהשעונים הלבנים, השחור - לבן והאחרים שעיצב המעצב הנודע באותה תקופה.
הרעיון לשעונים נולד בהתכנסות לילית של נלסון עם מעצבים נוספים כמו איסאמי נוגוצ'י ובאקי פולר, מעין האקתון של מעצבים. רעיונות אחרים מאותה התכנסות לא מומשו ברובם, אך "הכדור" מומש והפך למוצלח ואהוד מאד.
"הכדור" נחשב אז גם חדשני, בעיקר בכך שהיה שעון קיר אולי הראשון ללא הזכוכית, שאפיינה עד אז שעוני קיר. חדשנות נוספת, שהיום נתפסת כמקובלת אך אז הייתה ממש נועזת, היא החלפה של המספרים הרגילים של השעון בכדורים שעליהם מצביעים המחוגים, שגם הם לא ממש נראים כמחוגים קלאסיים, אלא יותר כחיצים מודרניים.
השעון עוצב במקור לחברת הרמן מילר וכיום הוא משווק על ידי חברת מוצרי העיצוב המפורסמת "ויטרה".
הנה ג'ורג' נלסון מספר על הולדת הרעיון של שעוני הכדור:
https://youtu.be/urILkYvelbw
כך מציעים אותו כיום למכירה:
https://youtu.be/WIxj9tmL4-k
דגם לא צבעוני של שעון הכדורים:
https://youtu.be/fyN3EuAjYGg
הפלייסטיישן (PlayStation) היא קונסולת המשחקים של חברת סוני, שסימן ההיכר שלה היא העיצוב בצורת הבומרנג. הפלייסטיישן נולד לאחר שנפלה התכנית של סוני לייצר קונסולת משחקים ביחד עם חברת נינטנדו. סוני שהושפלה פומבית על ידי נינטנדו, כשהאחרונה העדיפה לבחור בפיליפס לשותפה, החליטה להוציא את הפלייסטיישן לבדה ולהפוך למתחרה שלה. היא הקדימה את נינטנדו והפכה ללהיט.
היתרון של סוני היה המחיר של הפלייסטיישן, ההתבססות על משחקי התלת-ממד החדשניים שלה, כמות המשחקים המיידית שנוצרה לפלייסטיישן והדיסקים שעליהם רצו המשחקים, במקום קלטות המשחקים ששלטו עד אז אצל המתחרה.
הפלייסטיישן PS1 שיוצר לראשונה ב-1994 הפך להצלחה ומאז הוא הולך ומתפתח במהדורות מודרניות יותר.
הנה סיפורו של הפלייסטיישן (עברית):
http://youtu.be/tUc3uNTZ9hU
תולדות ה-PSP:
http://youtu.be/Y0kpYoGJE0k
והדור השני והמדהים של הפלייסטיישן:
http://youtu.be/2NovfVn9PBU
מהי הספריה המדהימה של סין?
בסין נפתחה בשנת 2017 "העין של סין", ספריית עיר הנמל הסינית טיאנג'ין (Tianjin Binhai). זוהי אחת הספריות המעניינות והמרהיבות בעולם כולו והיא יושבת בתוך מבנה עתידני ויפה להפליא שעוצב על ידי אדריכל הולנדי, ביחד עם עמיתים מסין.
החלק המרשים בספריה הזו הוא "הר הספרים" - מעין צוק עתיר מדפים שמטפס בצורה בלתי אפשרית, כמו לא מעט צוקים בטבע. אנחנו מאמינים שהוא מדמה את הקושי לקרוא בעידן הנוכחי.
במרכז המבנה השקוף יושב אודיטוריום מואר ומרשים בצורת כדור. אגב, לספריה כמעט 34 אלף מטרים רבועים, שלקח בסך הכל 3 שנים לבנות. טוב, סין...
אתם שואלים ודאי איך מגיעים למדפים העליונים, הקשים להשגה. אז כאן האמת נחשפת - באותם מדפים אין ספרים אמיתיים אלא עיצובי אלומיניום של ספרים. זה עורר הרבה ביקורת בהתחלה.
אבל אל תרחמו או תחשבו שלמעשה יש כאן מעט ספרים. ביום הפתיחה שלה ב-2017, היו בספריה הזו מיליון ומאתיים אלף ספרים! - מרביתם מאוחסנים בחדרים אחרים של המבנה ולא באולם המרכזי והמעוצב שלפניכם.
הנה הספריה החדשנית של העיר טיאנג'ין:
https://youtu.be/9omlLV5aK3E
עוד מצגת וידאו שלה:
https://youtu.be/qcxjMYCWJNI
וטיול בתוכה:
https://youtu.be/fwrvCq9dj78
בסין נפתחה בשנת 2017 "העין של סין", ספריית עיר הנמל הסינית טיאנג'ין (Tianjin Binhai). זוהי אחת הספריות המעניינות והמרהיבות בעולם כולו והיא יושבת בתוך מבנה עתידני ויפה להפליא שעוצב על ידי אדריכל הולנדי, ביחד עם עמיתים מסין.
החלק המרשים בספריה הזו הוא "הר הספרים" - מעין צוק עתיר מדפים שמטפס בצורה בלתי אפשרית, כמו לא מעט צוקים בטבע. אנחנו מאמינים שהוא מדמה את הקושי לקרוא בעידן הנוכחי.
במרכז המבנה השקוף יושב אודיטוריום מואר ומרשים בצורת כדור. אגב, לספריה כמעט 34 אלף מטרים רבועים, שלקח בסך הכל 3 שנים לבנות. טוב, סין...
אתם שואלים ודאי איך מגיעים למדפים העליונים, הקשים להשגה. אז כאן האמת נחשפת - באותם מדפים אין ספרים אמיתיים אלא עיצובי אלומיניום של ספרים. זה עורר הרבה ביקורת בהתחלה.
אבל אל תרחמו או תחשבו שלמעשה יש כאן מעט ספרים. ביום הפתיחה שלה ב-2017, היו בספריה הזו מיליון ומאתיים אלף ספרים! - מרביתם מאוחסנים בחדרים אחרים של המבנה ולא באולם המרכזי והמעוצב שלפניכם.
הנה הספריה החדשנית של העיר טיאנג'ין:
https://youtu.be/9omlLV5aK3E
עוד מצגת וידאו שלה:
https://youtu.be/qcxjMYCWJNI
וטיול בתוכה:
https://youtu.be/fwrvCq9dj78
מה סיפורו של כיסא הכדור?
כיסא הכדור של אירו ארניו, או בכינוי הלועזי שלו - "הבול צ'ייר" (Ball chair), הוא אייקון של ממש. יש המכנים אותו "הגלובוס" בשל צורתו שמזכירה גלובוס עם מפת העולם. הרעיון שעליו הוא מבוסס הוא להיות מעין "חדר בתוך חדר", כאילו ניתן לשבת בו, במרחב פרטי שבו היושב נמצא, בתוך החדר הכללי. הוא אמנם בתוך שלו אך בזכות הסיבוב של הכיסא על צירו משתנה הסביבה הנשקפת ממנו.
הכדור הוא מהכיסאות המזוהים ביותר בתולדות הרהיטים של המאה ה -20 והוא הפך למרכיב תרבותי של ממש. בין השאר הופיע הכסא הכדורי הזה בסרטי קולנוע, כמו "גברים בשחור" ובשנות ה-60 גם בסדרת הטלוויזיה המיתולוגית "האסיר". אפילו בפרק הפרודיה שהקדישה לסדרה משפחת סימפסון הוא כיכב.
הנה כיסא הכדור:
http://youtu.be/CYp_6Ti5g9w
כיסאות הכדור בסצנה מהסרט "גברים בשחור":
https://youtu.be/dijVbM9DpxU
המעצב בן ה-80 על הכיסא המפורסם ביותר שעיצב:
http://youtu.be/MJNMknukN0w?t=1m27s
וקליפ יפאני שכולו על כסא הכדור הנודע:
https://youtu.be/XjvRKJDvtRs
כיסא הכדור של אירו ארניו, או בכינוי הלועזי שלו - "הבול צ'ייר" (Ball chair), הוא אייקון של ממש. יש המכנים אותו "הגלובוס" בשל צורתו שמזכירה גלובוס עם מפת העולם. הרעיון שעליו הוא מבוסס הוא להיות מעין "חדר בתוך חדר", כאילו ניתן לשבת בו, במרחב פרטי שבו היושב נמצא, בתוך החדר הכללי. הוא אמנם בתוך שלו אך בזכות הסיבוב של הכיסא על צירו משתנה הסביבה הנשקפת ממנו.
הכדור הוא מהכיסאות המזוהים ביותר בתולדות הרהיטים של המאה ה -20 והוא הפך למרכיב תרבותי של ממש. בין השאר הופיע הכסא הכדורי הזה בסרטי קולנוע, כמו "גברים בשחור" ובשנות ה-60 גם בסדרת הטלוויזיה המיתולוגית "האסיר". אפילו בפרק הפרודיה שהקדישה לסדרה משפחת סימפסון הוא כיכב.
הנה כיסא הכדור:
http://youtu.be/CYp_6Ti5g9w
כיסאות הכדור בסצנה מהסרט "גברים בשחור":
https://youtu.be/dijVbM9DpxU
המעצב בן ה-80 על הכיסא המפורסם ביותר שעיצב:
http://youtu.be/MJNMknukN0w?t=1m27s
וקליפ יפאני שכולו על כסא הכדור הנודע:
https://youtu.be/XjvRKJDvtRs
מהו כיסא אדום וכחול של ריטפלד?
לפעמים כשאתה פוגש רעיון גדול, ההתרשמות היא כה גדולה עד שאתה עושה מאמצים גדולים להפוך אותו לחלק מהאמנות שלך ולנכס אותה באופן כלשהו לעצמך. זה בדיוק מה שקרה להולנדי חריט ריטפלד, מעצב מוכשר שב-1917 עיצב כיסא בסגנון תלת ממדי, ברוח קבוצת ה"דה סטיל", קבוצת מעצבים שבה היה חבר.
הכיסא הזה, שבמקור נבנה בצבעים שחור, לבן ואפור, עתיד היה להשתנות בצבעיו. זה קרה לאחר שחברי הדה-סטיל, שעליהם נמנה הצייר ההולנדי פיט מונדריאן, החליטו על עיצוב ויצירה בצבעי היסוד בלבד. מכאן ואילך, גם ריטפלד וגם מונדריאן עתידים לחולל מיני מהפכה בעיצוב ובציור המופשט. אצל הציירים ומונדריאן בראשם, ייקרא הסגנון בשם "מופשט גאומטרי".
ריטפלד, מעצב ואדריכל מוכשר, ישנה ברוח הרעיונות החדשים של הקבוצה את צבעיו של הכיסא שיצר, לצבעי היסוד. כך הפך הכיסא הכהה ל"כיסא אדום וכחול" (Red and Blue Chair) הנודע. מבלי משים יצר ריטפלד אייקון שייכנס לנצח לתולדות עיצוב הרהיטים ויהפוך לפריט הכי מוכר שעיצב.
אמנם הצבעים החדשים שיקבל "כיסא ריטפלד", היו זהים לצבעי היסוד, שבהם השתמש מונדריאן בציוריו. למעשה, הכיסא נבנה וכשריטפלד ראה ציור אופייני של מונדריאן הוא החליט לצבוע אותו בצבעי היסוד.
בניגוד לציור, את הכיסא יצר ריטפלד מקווים ומישורים שאין ביניהם חפיפה במרחב. זהו כיסא שנוצר מעץ צבוע, כשכל צורת קו בו צבועה שחור, כמו בציוריו של מונדריאן. הקודקודים שהם בעלי צורה חתוכה, זכו לצבע צהוב וממש כמו בציורי מונדריאן זכו המישורים לצבעי היסוד הנותרים: המושב כחול והמשענת אדומה.
אחת ההברקות של ריטפלד, שבזכותן נכנס להיכל התהילה, היא בכך שהצליח להסתיר את התלת-ממד, באמצעות צורות שיוצרות לכיסא תחושה של משטח גאומטרי טהור, בעל אופי ציורי, דו ממדי. וואו.
ריטפלד גם יצר רכיב לחיבור רכיבי העץ האורכיים שבכיסא. המחבר הזה מבוסס על מחברי עץ נסתרים והוא היה חדשני מאד לזמנו. הוא שימש כדי לחבר את החלקים הארוכים מבלי שיחתכו אחד את השני במישור זהה. המחבר פורץ הדרך זכה מאז לכינוי "מחבר ריטפלד".
על אף שאת "כיסא אדום כחול" המקורי, שיצר ריטפלד, שומרים ומציגים מעת לעת בתערוכות שונות, לא מייצרים אותו באופן מסחרי ותעשייתי. בשנת 2008 הוא כמעט ונעלם לעד, כשפרצה שריפה ענקית בעת שהוצג בתערוכה באוניברסיטת דלפט. הבניין שנשרף חרב כולו, אבל כבאי אמיץ הצליח לחלץ ממנו את הכיסא שהפך להיסטוריה, הכיסא היחידי והמקורי שיצר ריטפלד - "הכיסא אדום כחול".
כך היה "רד אנד בלו", כיסא בצבעי היסוד שיצר ריטפלד, לאחד הניסיונות הראשונים לעצב רהיטים ברוח התנועה ולכיסא פורץ דרך ואייקוני בתולדות העיצוב.
הנה כיסא אדום וכחול:
https://youtu.be/VocMPhETkdM
כך ריטפלד יצר אותו:
https://youtu.be/4OUH_hYaAy0
הוא מושפע מסגנונו של הצייר המודרני המופשט מונדריאן:
http://youtu.be/Nx-fCt_jftQ
קישוט לקיר בצורת כיסא אדום וכחול:
https://youtu.be/1f1-J41VH7k
מצגת וידאו על הכיסא המונדריאני:
https://youtu.be/HvtVHjLbUy4
תנועת הדה-סטיל:
https://youtu.be/UOSvUfbPHpY
וכך יוצרים לבד את הכיסא האדום וכחול:
https://youtu.be/YYSJUKKS-58
לפעמים כשאתה פוגש רעיון גדול, ההתרשמות היא כה גדולה עד שאתה עושה מאמצים גדולים להפוך אותו לחלק מהאמנות שלך ולנכס אותה באופן כלשהו לעצמך. זה בדיוק מה שקרה להולנדי חריט ריטפלד, מעצב מוכשר שב-1917 עיצב כיסא בסגנון תלת ממדי, ברוח קבוצת ה"דה סטיל", קבוצת מעצבים שבה היה חבר.
הכיסא הזה, שבמקור נבנה בצבעים שחור, לבן ואפור, עתיד היה להשתנות בצבעיו. זה קרה לאחר שחברי הדה-סטיל, שעליהם נמנה הצייר ההולנדי פיט מונדריאן, החליטו על עיצוב ויצירה בצבעי היסוד בלבד. מכאן ואילך, גם ריטפלד וגם מונדריאן עתידים לחולל מיני מהפכה בעיצוב ובציור המופשט. אצל הציירים ומונדריאן בראשם, ייקרא הסגנון בשם "מופשט גאומטרי".
ריטפלד, מעצב ואדריכל מוכשר, ישנה ברוח הרעיונות החדשים של הקבוצה את צבעיו של הכיסא שיצר, לצבעי היסוד. כך הפך הכיסא הכהה ל"כיסא אדום וכחול" (Red and Blue Chair) הנודע. מבלי משים יצר ריטפלד אייקון שייכנס לנצח לתולדות עיצוב הרהיטים ויהפוך לפריט הכי מוכר שעיצב.
אמנם הצבעים החדשים שיקבל "כיסא ריטפלד", היו זהים לצבעי היסוד, שבהם השתמש מונדריאן בציוריו. למעשה, הכיסא נבנה וכשריטפלד ראה ציור אופייני של מונדריאן הוא החליט לצבוע אותו בצבעי היסוד.
בניגוד לציור, את הכיסא יצר ריטפלד מקווים ומישורים שאין ביניהם חפיפה במרחב. זהו כיסא שנוצר מעץ צבוע, כשכל צורת קו בו צבועה שחור, כמו בציוריו של מונדריאן. הקודקודים שהם בעלי צורה חתוכה, זכו לצבע צהוב וממש כמו בציורי מונדריאן זכו המישורים לצבעי היסוד הנותרים: המושב כחול והמשענת אדומה.
אחת ההברקות של ריטפלד, שבזכותן נכנס להיכל התהילה, היא בכך שהצליח להסתיר את התלת-ממד, באמצעות צורות שיוצרות לכיסא תחושה של משטח גאומטרי טהור, בעל אופי ציורי, דו ממדי. וואו.
ריטפלד גם יצר רכיב לחיבור רכיבי העץ האורכיים שבכיסא. המחבר הזה מבוסס על מחברי עץ נסתרים והוא היה חדשני מאד לזמנו. הוא שימש כדי לחבר את החלקים הארוכים מבלי שיחתכו אחד את השני במישור זהה. המחבר פורץ הדרך זכה מאז לכינוי "מחבר ריטפלד".
על אף שאת "כיסא אדום כחול" המקורי, שיצר ריטפלד, שומרים ומציגים מעת לעת בתערוכות שונות, לא מייצרים אותו באופן מסחרי ותעשייתי. בשנת 2008 הוא כמעט ונעלם לעד, כשפרצה שריפה ענקית בעת שהוצג בתערוכה באוניברסיטת דלפט. הבניין שנשרף חרב כולו, אבל כבאי אמיץ הצליח לחלץ ממנו את הכיסא שהפך להיסטוריה, הכיסא היחידי והמקורי שיצר ריטפלד - "הכיסא אדום כחול".
כך היה "רד אנד בלו", כיסא בצבעי היסוד שיצר ריטפלד, לאחד הניסיונות הראשונים לעצב רהיטים ברוח התנועה ולכיסא פורץ דרך ואייקוני בתולדות העיצוב.
הנה כיסא אדום וכחול:
https://youtu.be/VocMPhETkdM
כך ריטפלד יצר אותו:
https://youtu.be/4OUH_hYaAy0
הוא מושפע מסגנונו של הצייר המודרני המופשט מונדריאן:
http://youtu.be/Nx-fCt_jftQ
קישוט לקיר בצורת כיסא אדום וכחול:
https://youtu.be/1f1-J41VH7k
מצגת וידאו על הכיסא המונדריאני:
https://youtu.be/HvtVHjLbUy4
תנועת הדה-סטיל:
https://youtu.be/UOSvUfbPHpY
וכך יוצרים לבד את הכיסא האדום וכחול:
https://youtu.be/YYSJUKKS-58
מה מיוחד בכיסא הבועה?
כיסא הבועה, הבאבל צ'ייר (Bubble chair), הוא כיסא שבאופן מסוים הפך לסמל של העיצוב המודרני, שהפך בשנות ה-60 לצופה פני עתיד. בתקופה זו, כשסגנון החיים המעוצב, הקולנוע העתידני, חומרים וטכנולוגיות ייצור חדשות ותרבות הפופ ארט נפגשו, החלו רבים לרהט את בתיהם בפרטי עיצוב שנראו לקוחים מסרטים עתידניים.
בתוך הסצנה העיצובית הזו יצר המעצב הפיני אירו ארניו בשנת 196 את כסא הבועה. הוא היה סוג של התכתבות עם יצירת פאר עיצובית אחרת שלו, כיסא הכדור. אמנם כיסא הבועה היה קטן ממנו, אך יחודו לעומת הכדור הניצב היה בהיותו תלוי מהתקרה ושקוף לחלוטין. בצורה כזו איפשר המעצב לאור לחדור מכל הכיוונים ולמלא את הכסא.
החומר שבזכותו ניתן היה ליצור כסא שקוף שכזה היה אקריליק. בתהליך הייצור נהגו לחמם את האקריליק ולהביא אותו לטמפרטורות גבוהות ואז ניפחו אותו בתוך תבנית, עד שקיבל צורה של בועת סבון. את החמימות סיפק המושב המרופד בבד או עור.
לכיסא גם יתרון אקוסטי מסוים, בכך שהוא סוגר על היושב בו ומבודד אותו מעט מרעשים בסביבה.
שקוף, זוהר וחדשני - הנה כיסא הבועה:
https://youtu.be/S9Be5dy7JaE
לא חייבים דווקא לשבת על כיסא הבועה:
https://youtu.be/yZzeLFR6Xuk
כשכיסא הבועה מזמין גם תנועה:
https://youtu.be/XGZaX_STsbw
ועיצובים חדשים ברוח כיסא הבועה:
https://youtu.be/94BUCqlNykU
כיסא הבועה, הבאבל צ'ייר (Bubble chair), הוא כיסא שבאופן מסוים הפך לסמל של העיצוב המודרני, שהפך בשנות ה-60 לצופה פני עתיד. בתקופה זו, כשסגנון החיים המעוצב, הקולנוע העתידני, חומרים וטכנולוגיות ייצור חדשות ותרבות הפופ ארט נפגשו, החלו רבים לרהט את בתיהם בפרטי עיצוב שנראו לקוחים מסרטים עתידניים.
בתוך הסצנה העיצובית הזו יצר המעצב הפיני אירו ארניו בשנת 196 את כסא הבועה. הוא היה סוג של התכתבות עם יצירת פאר עיצובית אחרת שלו, כיסא הכדור. אמנם כיסא הבועה היה קטן ממנו, אך יחודו לעומת הכדור הניצב היה בהיותו תלוי מהתקרה ושקוף לחלוטין. בצורה כזו איפשר המעצב לאור לחדור מכל הכיוונים ולמלא את הכסא.
החומר שבזכותו ניתן היה ליצור כסא שקוף שכזה היה אקריליק. בתהליך הייצור נהגו לחמם את האקריליק ולהביא אותו לטמפרטורות גבוהות ואז ניפחו אותו בתוך תבנית, עד שקיבל צורה של בועת סבון. את החמימות סיפק המושב המרופד בבד או עור.
לכיסא גם יתרון אקוסטי מסוים, בכך שהוא סוגר על היושב בו ומבודד אותו מעט מרעשים בסביבה.
שקוף, זוהר וחדשני - הנה כיסא הבועה:
https://youtu.be/S9Be5dy7JaE
לא חייבים דווקא לשבת על כיסא הבועה:
https://youtu.be/yZzeLFR6Xuk
כשכיסא הבועה מזמין גם תנועה:
https://youtu.be/XGZaX_STsbw
ועיצובים חדשים ברוח כיסא הבועה:
https://youtu.be/94BUCqlNykU
מה הגאונות בכיסא הזיג זג של ריטפלד?
את כיסא הזיג זג (Zigzag chair) האייקוני והבלתי נשכח, עיצב חריט ריטפלד בשנת 1932.
בעיצוב כמעט דו מימדי זה, של צורת האות Z, הוא נטש את צורת הכיסא המקובלת לטובת חיבור מדהים בפשטותו, של ארבעה משטחי עץ לכיסא שלם, כשהחיבורים ביניהם מתבצעים באמצעות מחברים מיוחדים ואלכסוניים בעלי מראה ציפורי, שזכו לכינוי "זנב-סנונית" (dovetail joint).
עיצוב הכסא המינימליסטי והמהודק, מסמן הדגשה של הצורה, הקומפוזיציה והנוכחות בחלל, תוך זניחה מסוימת של ריטוולד את נושא הצבע, שכל כך העסיק אותו בקבוצת ה"דה סטיל" בה היה חבר ובעיצוב "כסא אדום-כחול" המפורסם שלו.
כמו הכיסא הקודם שלו, גם כיסא הזיגזג מהווה שינוי מחשבתי ופורץ דרך של מהות המושג עיצוב וכיצד רהיט מתפקד ומשתלב בחלל בו הוא ממוקם.
ריטוולד, שהיה אדריכל, החליט לעצב מעין "כיסא תומכה", שהתבסס על עקרון ששאל מעולם האדריכלות ונקרא "קאנטילבר" (Cantilever). בשיטה זו מיוצבת כל הקונסטרוקציה של הכיסא על נקודת תמיכה אחת. לשם כך הוא השתמש בעקרונות שהביא מעולם הפיזיקה, המשלבים היטב גמישות וקשיחות, תוך חלוקה חכמה של המשקל בתוך המערכת.
כך יכול היה המעצב פורץ הדרך להיפרד בעיצוב הכיסא מהרגליים האחוריות, תוך שימוש בחומר אחד והמשכי. המעניין הוא שאם המושב האופקי שלו יושב על לוח אלכסוני ודינמי, התומכה האחורית בת 90 המעלות שלו מחייבת ישיבה זקופה ושמרנית משהו.
עיצוב כיסא הזיג זג השפיע על כסאות מפורסמים אחרים בתולדות העיצוב. הבולט שבהם הוא כמובן כיסא הפאנטון המפורסם. גם הוא עוצב בשאיפה מודרניסטית של ורנר פאנטון, לעיצוב כיסא שלם מיחידה אחת מינימליסטית. במקרה של הפאנטון זה נעשה לגמרי מחומר אחד, מיציקת פלסטיק בלבד, שהתאפשרה לראשונה בשנות ה-60 וה-70.
הנה כיסא הזיג זג מ-1932:
https://youtu.be/KIBoDlePjsA
כך מייצרים את כיסא הזיג זג היום:
https://youtu.be/EWF4RLAsciQ
כך תבנו אותו לבד:
https://youtu.be/wdZ3jBa6368
את כיסא הזיג זג (Zigzag chair) האייקוני והבלתי נשכח, עיצב חריט ריטפלד בשנת 1932.
בעיצוב כמעט דו מימדי זה, של צורת האות Z, הוא נטש את צורת הכיסא המקובלת לטובת חיבור מדהים בפשטותו, של ארבעה משטחי עץ לכיסא שלם, כשהחיבורים ביניהם מתבצעים באמצעות מחברים מיוחדים ואלכסוניים בעלי מראה ציפורי, שזכו לכינוי "זנב-סנונית" (dovetail joint).
עיצוב הכסא המינימליסטי והמהודק, מסמן הדגשה של הצורה, הקומפוזיציה והנוכחות בחלל, תוך זניחה מסוימת של ריטוולד את נושא הצבע, שכל כך העסיק אותו בקבוצת ה"דה סטיל" בה היה חבר ובעיצוב "כסא אדום-כחול" המפורסם שלו.
כמו הכיסא הקודם שלו, גם כיסא הזיגזג מהווה שינוי מחשבתי ופורץ דרך של מהות המושג עיצוב וכיצד רהיט מתפקד ומשתלב בחלל בו הוא ממוקם.
ריטוולד, שהיה אדריכל, החליט לעצב מעין "כיסא תומכה", שהתבסס על עקרון ששאל מעולם האדריכלות ונקרא "קאנטילבר" (Cantilever). בשיטה זו מיוצבת כל הקונסטרוקציה של הכיסא על נקודת תמיכה אחת. לשם כך הוא השתמש בעקרונות שהביא מעולם הפיזיקה, המשלבים היטב גמישות וקשיחות, תוך חלוקה חכמה של המשקל בתוך המערכת.
כך יכול היה המעצב פורץ הדרך להיפרד בעיצוב הכיסא מהרגליים האחוריות, תוך שימוש בחומר אחד והמשכי. המעניין הוא שאם המושב האופקי שלו יושב על לוח אלכסוני ודינמי, התומכה האחורית בת 90 המעלות שלו מחייבת ישיבה זקופה ושמרנית משהו.
עיצוב כיסא הזיג זג השפיע על כסאות מפורסמים אחרים בתולדות העיצוב. הבולט שבהם הוא כמובן כיסא הפאנטון המפורסם. גם הוא עוצב בשאיפה מודרניסטית של ורנר פאנטון, לעיצוב כיסא שלם מיחידה אחת מינימליסטית. במקרה של הפאנטון זה נעשה לגמרי מחומר אחד, מיציקת פלסטיק בלבד, שהתאפשרה לראשונה בשנות ה-60 וה-70.
הנה כיסא הזיג זג מ-1932:
https://youtu.be/KIBoDlePjsA
כך מייצרים את כיסא הזיג זג היום:
https://youtu.be/EWF4RLAsciQ
כך תבנו אותו לבד:
https://youtu.be/wdZ3jBa6368
מה מיוחד בעיצוב ה-SK4 של חברת בראון?
חברת "בראון", שנוסדה בשנת 1921 על ידי המהנדס מקס בראון, החלה לייצר בשנת 1929 מכשירי רדיו. בשנת 1932 החלה "בראון" לייצר רדיו ופטיפון, משולבים במכשיר אחד.
בשנת 1951, לאחר שמייסד החברה מקס בראון מת, החלו שני בניו, ארתור וארווין, לנהל את חברת בראון. הם החלו ליישם תכנית עיצוב שיטתית, עם עיצוב מוצר מינימליסטי ושבמרכזה פשטות גאומטרית והדגשה ברורה של הפונקציונליות, התפקוד של המכשיר.
לרדיו-פטיפון SK4 משנת 1959 היה עיצוב חדשני ומצוין. מערכת הסטריאו הזו של חברת בראון (Braun SK4 Phonosuper) כונתה "הארון של שלגיה". זהו עיצוב משותף של המעצב הדגול דיטר ראמס והנס גוגלו.
כשמונה דיטר ראמס, בשנת 1961, כמנהל מחלקת העיצוב של "בראון", הוא עיצב ברוח האקדמיה לעיצוב באוהאוס. מראשית שנות ה-50 הוא וצוותו שמו לעצמם מטרה להמשיך עם העיצוב המודרני שהושפע כל כך מהבאוהאוס.
ה-SK4, למשל, היה מכשיר בהיר ולבן, צבעים אהודים על המודרניסטים הגרמנים. העיצוב הנקי והבהיר של מוצרי בראון נבעו מחשיבה הגיונית ושאיפה להרמוניה עיצובית. במכשיר הזה היא הושגה לחלוטין והקו הזה ימשיך גם בדגמים הבאים, דוגמת ה-SK5 המרהיבה.
המערכת של בראון במוזיאון ה-MOMA בניו-יורק:
https://youtu.be/Ln-oBY1sIlg
מערכת BRAUN SK55 שהמשיכה את הקו העיצובי המיוחד הזה:
https://youtu.be/7guH-BxMkss
נערת פוסטר - הנה היא בפרסומת של מוזיאון העיצוב בלונדון:
https://youtu.be/flSB1wZuXwA
וגם הצליל של ה-SK5 היה נפלא:
https://youtu.be/kQ5dyx1ZE04
חברת "בראון", שנוסדה בשנת 1921 על ידי המהנדס מקס בראון, החלה לייצר בשנת 1929 מכשירי רדיו. בשנת 1932 החלה "בראון" לייצר רדיו ופטיפון, משולבים במכשיר אחד.
בשנת 1951, לאחר שמייסד החברה מקס בראון מת, החלו שני בניו, ארתור וארווין, לנהל את חברת בראון. הם החלו ליישם תכנית עיצוב שיטתית, עם עיצוב מוצר מינימליסטי ושבמרכזה פשטות גאומטרית והדגשה ברורה של הפונקציונליות, התפקוד של המכשיר.
לרדיו-פטיפון SK4 משנת 1959 היה עיצוב חדשני ומצוין. מערכת הסטריאו הזו של חברת בראון (Braun SK4 Phonosuper) כונתה "הארון של שלגיה". זהו עיצוב משותף של המעצב הדגול דיטר ראמס והנס גוגלו.
כשמונה דיטר ראמס, בשנת 1961, כמנהל מחלקת העיצוב של "בראון", הוא עיצב ברוח האקדמיה לעיצוב באוהאוס. מראשית שנות ה-50 הוא וצוותו שמו לעצמם מטרה להמשיך עם העיצוב המודרני שהושפע כל כך מהבאוהאוס.
ה-SK4, למשל, היה מכשיר בהיר ולבן, צבעים אהודים על המודרניסטים הגרמנים. העיצוב הנקי והבהיר של מוצרי בראון נבעו מחשיבה הגיונית ושאיפה להרמוניה עיצובית. במכשיר הזה היא הושגה לחלוטין והקו הזה ימשיך גם בדגמים הבאים, דוגמת ה-SK5 המרהיבה.
המערכת של בראון במוזיאון ה-MOMA בניו-יורק:
https://youtu.be/Ln-oBY1sIlg
מערכת BRAUN SK55 שהמשיכה את הקו העיצובי המיוחד הזה:
https://youtu.be/7guH-BxMkss
נערת פוסטר - הנה היא בפרסומת של מוזיאון העיצוב בלונדון:
https://youtu.be/flSB1wZuXwA
וגם הצליל של ה-SK5 היה נפלא:
https://youtu.be/kQ5dyx1ZE04
מי היה גדול מעצבי המוצר דיטר ראמס?
המוטו של המעצב האגדי דיטר ראמס (Dieter Rams) הוא "אתה לא יכול להבין עיצוב טוב, אם אתה לא מבין אנשים”.
המעצב הגרמני הנודע הוא מהדמויות הבולטות בעולם העיצוב התעשייתי. הוא גורס שמרכיבי עיצוב טוב הם צורה, צבע, חומר ומבנה.
דיטר ראמס נולד בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת בגרמניה. את ילדותו הוא העביר בצל מלחמת העולם השנייה ובנעוריו הוא חווה את תבוסת גרמניה ובהמשך את פלישת הצבא האמריקאי לארצו.
ראמס הצעיר הושפע מסבו הנגר והרבה לבלות באותה תקופה בנגרייה שלו. הוא אהד את תנועת הבאוהאוס ובהמשך את בית הספר לעיצוב בעיר אולם (Ulm).
משסיים את לימודי האדריכלות ב-1953 הוא החל לעבוד במשרד אדריכלים בפרנקפורט. שנתיים אח"כ גייסה אותו חברת בראון (Braun) ובשנת 1961 מינו אותו לראש מחלקת העיצוב בחברה. בתפקיד הזה הוא החזיק ב-34 השנים הבאות והחשובות בקריירה שלו.
"לא תוכל להבין עיצוב טוב, אם אינך מבין אנשים” הוא אמר פעם.
מערכות סטריאו, מוצרי קול, מכונות גילוח, מחשבונים ועוד ועוד - במשך 40 שנה הוא עיצב או ניהל צוותי עיצוב שיצרו מעל 500 מוצרים של Braun, יצרנית מוצרי החשמל הגרמנית, ושל רהיטי חברת Vitsoe, בה השתלב החל משנת 1995.
אם האדריכל והמעצב הנודע לודוויג מיז ון דר רוהה נהג לומר ש-"less is more", כלומר "פחות הוא יותר", ראמס טבע את הביטוי שלו "less, but better", כלומר "פחות, אבל יותר טוב". ואכן, האיש שעולם העיצוב מביט עליו בהערצה, היה הגאון של ה"פחות" (Less) ואביר המינימליזם העיצובי החכם.
שנים אחר כך, אגב, ובהתייחסו לטלפונים הסלולריים שהתפשטו בכל העולם, הוא ישנה את המוטו שלו ל“פחות יהיה טוב בכל מקום”.
בשנות השבעים, הוא פרסם מניפסט שבו הציג את" עשרת הדברות" המפורסמות שלו לעיצוב טוב (good design). האחרונה הייתה פורצת דרך: "עיצוב טוב", נכתב בה, "...הוא כמה שפחות עיצוב."
ראמס גם השפיע מאוד על ג'ונתן אייב, המעצב הראשי של חברת אפל, מהמקינטוש ועד לאייפוד והאייפון ומי שלימים יהפוך לאחד המעצבים הידועים בעולם.
בסוף המאה ה-20 היה ראמס המעצב התעשייתי המשפיע והחשוב ביותר. רבים מעיצוביו מוצגים במוזיאוני עיצוב ואמנות ברחבי העולם ונכללים באוספים הקבועים של המוזיאונים החשובים שבהם.
הנה דיטר ראמס וסיפורו:
https://youtu.be/epEWrycjNXc
עשרת העקרונות של ראמס לעיצוב נכון:
https://youtu.be/-mlAdcQZZAM
העיצוב שיצר לחברת בראון היה זה שהשפיע יותר מכל על העיצוב של Apple:
https://youtu.be/yLbItWERwqQ
מערכת הסטריאו האייקונית שעיצב ראמס ל"בראון" מככבת במוזיאון העיצוב בלונדון:
https://youtu.be/flSB1wZuXwA
ומוצגת בימינו במוזיאון לאמנות מודרנית ה-MOMA בניו-יורק:
https://youtu.be/Ln-oBY1sIlg
המוטו של המעצב האגדי דיטר ראמס (Dieter Rams) הוא "אתה לא יכול להבין עיצוב טוב, אם אתה לא מבין אנשים”.
המעצב הגרמני הנודע הוא מהדמויות הבולטות בעולם העיצוב התעשייתי. הוא גורס שמרכיבי עיצוב טוב הם צורה, צבע, חומר ומבנה.
דיטר ראמס נולד בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת בגרמניה. את ילדותו הוא העביר בצל מלחמת העולם השנייה ובנעוריו הוא חווה את תבוסת גרמניה ובהמשך את פלישת הצבא האמריקאי לארצו.
ראמס הצעיר הושפע מסבו הנגר והרבה לבלות באותה תקופה בנגרייה שלו. הוא אהד את תנועת הבאוהאוס ובהמשך את בית הספר לעיצוב בעיר אולם (Ulm).
משסיים את לימודי האדריכלות ב-1953 הוא החל לעבוד במשרד אדריכלים בפרנקפורט. שנתיים אח"כ גייסה אותו חברת בראון (Braun) ובשנת 1961 מינו אותו לראש מחלקת העיצוב בחברה. בתפקיד הזה הוא החזיק ב-34 השנים הבאות והחשובות בקריירה שלו.
"לא תוכל להבין עיצוב טוב, אם אינך מבין אנשים” הוא אמר פעם.
מערכות סטריאו, מוצרי קול, מכונות גילוח, מחשבונים ועוד ועוד - במשך 40 שנה הוא עיצב או ניהל צוותי עיצוב שיצרו מעל 500 מוצרים של Braun, יצרנית מוצרי החשמל הגרמנית, ושל רהיטי חברת Vitsoe, בה השתלב החל משנת 1995.
אם האדריכל והמעצב הנודע לודוויג מיז ון דר רוהה נהג לומר ש-"less is more", כלומר "פחות הוא יותר", ראמס טבע את הביטוי שלו "less, but better", כלומר "פחות, אבל יותר טוב". ואכן, האיש שעולם העיצוב מביט עליו בהערצה, היה הגאון של ה"פחות" (Less) ואביר המינימליזם העיצובי החכם.
שנים אחר כך, אגב, ובהתייחסו לטלפונים הסלולריים שהתפשטו בכל העולם, הוא ישנה את המוטו שלו ל“פחות יהיה טוב בכל מקום”.
בשנות השבעים, הוא פרסם מניפסט שבו הציג את" עשרת הדברות" המפורסמות שלו לעיצוב טוב (good design). האחרונה הייתה פורצת דרך: "עיצוב טוב", נכתב בה, "...הוא כמה שפחות עיצוב."
ראמס גם השפיע מאוד על ג'ונתן אייב, המעצב הראשי של חברת אפל, מהמקינטוש ועד לאייפוד והאייפון ומי שלימים יהפוך לאחד המעצבים הידועים בעולם.
בסוף המאה ה-20 היה ראמס המעצב התעשייתי המשפיע והחשוב ביותר. רבים מעיצוביו מוצגים במוזיאוני עיצוב ואמנות ברחבי העולם ונכללים באוספים הקבועים של המוזיאונים החשובים שבהם.
הנה דיטר ראמס וסיפורו:
https://youtu.be/epEWrycjNXc
עשרת העקרונות של ראמס לעיצוב נכון:
https://youtu.be/-mlAdcQZZAM
העיצוב שיצר לחברת בראון היה זה שהשפיע יותר מכל על העיצוב של Apple:
https://youtu.be/yLbItWERwqQ
מערכת הסטריאו האייקונית שעיצב ראמס ל"בראון" מככבת במוזיאון העיצוב בלונדון:
https://youtu.be/flSB1wZuXwA
ומוצגת בימינו במוזיאון לאמנות מודרנית ה-MOMA בניו-יורק:
https://youtu.be/Ln-oBY1sIlg
