תספורת המוהיקן (Mohawks) היא בעצם תספורת של פס שיער מהמצח אל העורף, שהושאר באמצע ראש מגולח. בסוף שנות ה-70 אומצה תסרוקת המוהיקן על ידי חובבי הפאנק בהמוניהם והיא הפכה לסימן היכר של הזמרים ה"פאנקיסטים" וחובבי המוסיקה הזו.

מקור התספורת ושמה הוא בשבט המוהאק האינדיאני, שלוחמיו נהגו להסתפר כך. האינדיאנים אף נהגו לצבוע את קצוות ה"קוצים" בצבעים טבעיים. כמוהם, נהגו גם צעירים רבים לצבוע את פס השיער בצבעים עזים ובוהקים.

לא פעם יצרו הצעירים בשיער "קוצים" גדולים ומאורכים, בעזרת ג'ל מייצב שיער או ביצים וסבון, שסייעו להעמיד את קוצי השיער במקומם. עיצוב זה הפך את התספורת גם לתסרוקת.


המוהיקן המודרני נולד עם להקות הפאנק:

https://youtu.be/O7dJ5ueKu0w


תסרוקות המוהיקן הגבוהות בעולם:

https://youtu.be/2AOhl5rAlpk


מצגת וידאו של פאנקיסטים עם תספורת המוהיקן:

https://youtu.be/eAqeA5Hc0K4


מישהו שנזכר במוהיקן והפאנק:

https://youtu.be/iN_OfB8k6bU


שבט המוהוק, אגב, פחות ידע שהוא כזה:

https://youtu.be/IPMGQWTTdbo


ומשהו מעולם הפרסומות:

https://youtu.be/3xTjiIkO1w0

תסרוקת אפרו (Afro) היא תסרוקת מתולתלת שהשיער בה השיער מתרחב כמו הילה. תסרוקת אפרו מתאימה לשיער מתולתל מאוד. באפריקה משתמשים במסרק צר עם שיניים ארוכות ומרווחות הנקרא "מכוש אפרו", כלי סירוק מסורתי שנולד באפריקה.

האפרו נולד בשנות ה-60 כשאביה הספר של ברברה טרי, נערה מהברונקס בניו-יורק שמיהרה לדייט מפתיע מבלי שהספיקה לעשות "רולים", סידר לה במהירות תסרוקת של שיער עומד. זו הייתה תסרוקת שנראתה כמו ענן שיער, שריחף מעל ברברה והלך איתה לכל מקום.

ההתלהבות מהתסרוקת הספונטנית והמגדילה הייתה מידית. בתוך זמן קצר היא הפכה לטרנד הכי חם בסוונטיז. ואכן, עידן השיא של האפרו היה בשנות ה-70. היא כל כך הצליחה, עד שבאותה תקופה רבים תלתלו את שערם החלק והפכו לבעלים הגאים של תסרוקת אפרו...

לצערם של רבים, האפרו היום נעלם לטובת נשים שחורות רבות שמחליקות את השיער, או עושות תסרוקות בסגנון של החברה הלבנה.

מקור השם 'אפרו' הוא מהאפריקאים, שצורת אפרו היא צורת השיער הטבעית שלהם.


הנה גאוות האפרו המרהיב (עברית):

https://youtu.be/Oc2kDGxQNTg


על גלגולי האפרו והשיער בישראל ובכלל (עברית):

https://youtu.be/4mNMmIVrTnM


חמישיית ג'קסון משנות ה-70 עם האפרו שלהם:

https://youtu.be/chJt4XDaZOc


תסרוקת אפרו הגדולה בעולם:

https://youtu.be/4dw4lOFYDEs


הקלידן וזמר האגדי בילי פרסטון עם אפרו מהודר:

https://youtu.be/IX2bE-OBtwk


מראה האפרו בין הטרנדים של צעירי שנות ה-70:

http://youtu.be/Bh2VmwiopXs


פרסומת לשמפו מיוחד לאפרו משנות השבעים:

https://youtu.be/XmNt5zDOUd8


מדריך אפרו:

https://youtu.be/RLyiLpZQr-k


בגין - קליפ נהדר מהשנים האחרונות עם הרבה אפרו:

https://youtu.be/WHoOBWbmCUc


ומראה האפרו-אמריקאיים לאורך המאה האחרונה, עד האפרו וגם אחריו:

http://youtu.be/Qif--fG8Gp4


ובימינו יש בתי ספר שרואים בתסרוקת האפרו בעיה:

https://youtu.be/JQF0zTnHfVQ

אלה שנות התשעים וברחבי העולם הולכים נערים כששערותיהם זקורות כלפי מעלה במראה קוצני משהו.

זוהי תסרוקת הקוצים, גרסה של תספורת המוהיקן (Mohawk), הידועה כ"מוהוק" ובה מעצבים את השיער לצורה זו.

השמן שאיפשר את העיצוב הקוצני הזה היה שמן החוחובה, למעשה ג'ל חוחובה, שהייתה תקופה שהוא נחשב לחלק בלתי נפרד מארון התמרוקים של כל "פאנקיסט".

באמצעות ג'ל החוחובה ניתן לעצב שיער כמעט לכל צורה שרוצים וממש לפסל את השיער לצורה הרצויה - כולל העמדת הקוצים ארוכים ואלגנטיים לתפארת בשיער.


הנה תסרוקת הקוצים הגברית:

https://youtu.be/2wMNo_GiB60


עיצוב קוצים בשיער בסגנון מוהיקני, או מוהוק:

https://youtu.be/qkkHfVbi7sI


כך עושים את זה נכון:

https://youtu.be/Isz3uzU8lcA


ומסתבר שהשמן לעיצוב הקוצני של השיער בא מכאן (עברית):

https://youtu.be/A5LDsbUhU_o

הפרסום העולמי שלו זכה בשנות ה-70 זמר הרגאיי בוב מארלי, הכיר לעולם כולו את דת הראסטפארי, שהתעוררה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בג'מייקה. ההצלחה המסחררת של מארלי הפך לפופולארי גם את התסרוקת שלו, תסרוקת שזכתה לכינוי "ראסטות". התסרוקת הייתה נפוצה בקרב מרבית מאמיניה של דת הראסטפארי. כך נכנסו הראסטות לאופנה המערבית והפכו לתסרוקת המועדפת על צעירים רבים ושוחרי תרבות הניו-אייג' רוחניים.

ראסטות, או דרדלוקס (Dreadlocks), הם קשרים בשיער, שהיו לכינוי של התסרוקת הנוצרת מהם. אלו אותן אסופות שיער מגולגלות, הנראות לעתים מבולגנות ולא מסודרות. בעבר אכן נהגו ליצור רסטות לא נקיות עם בלילות ביצים, אפר ואפילו חול, אבל כיום השיטות נקיות מאד. את הראסטות קולעים במאמץ רב, בעזרת מסרגה קטנה. הראסטות נפוצות בתרבויות שונות בעולם, כמו למשל בהודו, שבה מכנים את הראסטות בשם "ג'טה" (jata). מאמיני הראסטפארי מקשרים את הראסטות לשבט יהודה שהם רואים בו את מוצאם. תסרוקת הראסטות בעיניהם היא נסיון לחקות את רעמת האריה, סמלו של השבט. לכן הם גם רואים בראסטות סמל לרוחניות.

העדויות הראשונות לראסטות נמצאו בחפירות ארכאולוגית במצרים, אשר חשפו גופות ממצרים העתיקה בעלות סגנון שיער זה ואף פאות נוכריות עם צמות ארוכות. כתבי ודות עתיקים מתארים אף הם סגנון שיער זה וכתבים נוספים מצביעים על שימוש נרחב בתרבויות הקלטים, הויקינגים, האצטקים ושבטים גרמאניים שונים. כתבים נוצרים מתארים את ג'יימס הצדיק, הבישוף הראשון של ירושלים, כעוטה ראסטות עד לקרסוליו.


הנה בוב מארלי עם הראסטות:

http://youtu.be/loFDn94oZJ0


בג'מייקה:

http://youtu.be/2kzAdIOjnEY


על המשמעות וההיסטוריה של הרסטות:

http://youtu.be/N7JQ86hlGx0


ראסטה פרי שגידל ראסטות כבר 40 שנה:

http://youtu.be/XYbT5J4i3dc


בעלת הראסטות הארוכות בעולם:

http://youtu.be/wjOAv0esEo8


וסיפורה של בעלת ראסטות חדשות:

http://youtu.be/VV__RH3a7ZI

פאה נכרית (Wig) מוכרת לאורך ההיסטוריה כפריט אופנתי, דמוי שיער, שעשוי משיער אנושי וטבעי או משיער סינתטי, מלאכותי.

בעוד נשים מסורתיות ודתיות מחליפות באמצעותה את המטפחת או את כיסוי הראש, גברים מניחים אותה כבר מאות שנים, על הראש המקריח או המגולח.

הפאה הגברית (Men Wig) ידעה במהלך ההיסטוריה עליות וירידות. בתרבויות המזרח תיכון העתיקות של ימי קדם, היא נחשבה לסמל סטטוס משמעותי. אבל במצרים העתיקה למשל, היא גם הפתרון שמאפשר לאצילים ובני המלוכה, בני שני המינים, לגלח את שיערם ולמנוע כינים ובעיות היגיינה בשיער.

בתחילת ימי הביניים ובהמשך להתמוטטות האימפריות הגדולות של העולם העתיק, בדגש על האימפריה הרומית, הלכה הפאה ונעלמה. אבל המחלות של המאה ה-15 ואילך יחזירו אותה לאופנה ובגדול. הפאה הגברית זכתה לעדנה מחודשת באירופה של העת החדשה ובמאות האחרונות היא הפכה לסמל מעמד מתבקש.

היה זה לואי ה-13 שבשנת 1624 החל לאבד את שיערו. הוא שהכניס את הפאה הנוכרית לאופנה של אצילי צרפת. בנו, לואי ה-14 ירש את הקרחת של אביו והפך אותה לפריט אופנתי בכל אירופה של אותם ימים. מכאן ואילך הפכה הפאה לתקן אופנתי מעמדי בצרפת ובהדרגה בכל אירופה.

באירופה של המאה ה-17 היה כיסוי הראש ידוע בשמות פרוק (peruke) או פריוויג (periwig), כלומר "פאות אבקה" (powdered wigs). פאות ה"פריוויג" פודרו בפודרה, אבקה לבנה עם עמילן וריחות של תפוז או לבנדר. האבקה הזו נועדה להרחיק מזיקים שנמשכו לריחות החזקים שהדיפו שערות בעלי החיים שמהן יצרו את הפאות הללו. הפודרה היא שנתנה לפאות הללו את הצבע האופייני של לבן קרם, אוף ווייט.

מכאן עתידה הפאה להפוך לסמל מעמדי ולסוג של עדות ליכולותיו הכספיות של בעליה. גברים נהגו לצאת לציבור אז כשהם חובשים פאה ענקית על ראשם - כגודל הפאה, ידעו הסובבים אותם, כן גודל הונם ועושרם, שהודגמו באמצעותה.

לצבעה הלבן של הפאה במאה ה-18 אחראי המלך המזדקן ששערו האמיתי, או מה שנשאר ממנו הלבין והוא הזמין פאה לבנה. הצבע המלכותי הזה הפך את המראה הזקן למראה הנכון והאופנתי של אותם ימים.

גם אם בני המעמד הגבוה השתמשו בה יותר, החלה הפאה הנכרית לשמש בהדרגה את כלל האוכלוסייה. עם עידן הנאורות, או תקופת ההשכלה, רבים מההוגים ואנשי הרוח והדת, כולל רבנים אגב, חבשו את הפאה הנכרית לראשם, ללא ואף במקום כיסוי הראש המסורתי.

את העובדה שאיננו חובשים פאות נוכריות בימינו אנו חייבים למהפכה הצרפתית, שהפילה בסוף המאה ה-18 את האצולה הצרפתית, כמו גם למס הפאות שהוטל בבריטניה על חובשיהן.

אגב, פריט מתקופת לואי ה-14, שלא נעלם אז ביחד עם הפאה מהאופנה, הוא העניבה. איכשהו שרד הפריט הזה ולא נעלם ביחד עם האופנות המגוחכות דוגמת הפאה הגברית. בעוד צנחו לבור הנשייה ונעלמו במחשכי ההיסטוריה - העניבה ממשיכה לככב עד ימינו ודומה שביחד עם החליפה הגברית היא היום יוקרתית מאי-פעם.

באירופה של תחילת המאה ה-20 הלכה הפאה הגברית ונעלמה. אצלנו, בעולם של היום, גם אם יש עדיין תעשיית פאות ברחבי העולם, הפאה הגברית חדלה להיות נפוצה כבעבר. כיום היא משמשת בעיקר כיסוי ראש למתקרחים וגם בכך היא פחות שכיחה ונוכחת ברחוב - במיוחד כשטרנד המראה הקירח הופך בתחילת המאה ה-21 יותר ויותר פופולרי ולגיטימי אצל גברים מצליחים ואף בקרב הצעירים.

בעולם ממשיכים, לצד ייצור של פאות עבור קירחים, לייצר אותן גם לציבור היהודי, אך בדגש על הקהילה החרדית. כאן מכסות נשים חרדיות רבות, את ראשן ב"פאה נכרית", כינוי שניתן לפאה עשוית שיער, אך שיער של אישה נוכרית, אישה אחרת - ששערה החשוף אינו פוגע בצניעות ובכבוד של החרדית העוטה אותה.

בכך מאפשרת הפאה לקיים את חובת כיסוי שערות הראש ועדיין לא לפגוע בצניעותה של האישה, אבל זה כבר נושא אחר.


הנה תולדות הפאה הגברית בהיסטוריה:

https://youtu.be/0evWBettLBE


למה הגברים עטו עליהם את הפרוק, הפאה הגברית? - למשל באמריקה

https://youtu.be/_F0b_KcWRFE?t=19


כך מייצרים פאות עבור דראג קווינס - גברים המשחקים נשים:

https://youtu.be/8-QMeYvSKp0


פאות ממצרים העתיקה תוכלו לראות היום במוזיאון המצרי בקהיר:

http://youtu.be/fRlQEmumk5s


ומודל יופי מצרי עתיק שנוצר מהכינים שתקפו כל ראש אפשרי:

https://youtu.be/lKVh7CuPUQk

בני מצרים העתיקה ראו בשיער דבר מלוכלך. הוא גם איפשר לכינים להתנחל בו ואותן הרי קשה מאד לחסל.

לכן גילחו המצרים הקדמונים את ראשיהם ואת זקניהם. במקום הזקן היו הגברים נוהגים ללכת עם זקן מלאכותי, בעוד הנשים חבשו פאות כהות ומהודרות.

פאותיהן המוקפדות של המצריות הקדמוניות הפכו נערצות. עד היום יש פאות נכריות ותסרוקות נשיות המחקות את מראה הקליאופטרה המצרי.


חלק מתולדות השיער, העוסק במצרים העתיקה:

https://youtu.be/U48565qmqUk?t=16s


כך הכינים יצרו מודל יופי מצרי עתיק:

https://youtu.be/lKVh7CuPUQk


פאות ממצרים העתיקה תוכלו לראות היום במוזיאון המצרי בקהיר:

http://youtu.be/fRlQEmumk5s

צפייה בדיוני בית הדין בהאג היא חוויה חדשה עבור מרביתנו בארץ. מי שניסה לצפות בנאומים או בהחלטות השופטים, או לפחות ראה דיווח בחדשות את המשפט, התקשו ודאי להתעלם מהשופטים ועורכי הדין החובשים פיאות.

הפאה החוקית, או הפאה המשפטית (Legal wig) כמו שלעתים מכנים אותה, היא מנהג רווח בחלק ממדינות אירופה. באנגליה, למשל, כל פרקליט או שופט יגיעו לאולם בית המשפט כשהם חובשים את הפאה הלבנה הזו.

חבישת הפאה של השופטים החלה במאה ה-17, במקביל לאופנה דומה, בצרפת למשל. מספרים שהיה זה לואי ה-13, שהכניס את הפאה הנוכרית לאופנה הצרפתית הגברית, לאחר שהחל לאבד את שיערו. גם בנו, לואי ה-14, הקריח כמו אביו די מוקדם. עם הפופולריות שלו הפכה הפאה לאופנתית בצרפת וממנה בכל אירופה.

מספרים שבמאה ה-18 פורצת אופנת הפאה הלבנה.זה קורה כי המלך הזדקן ושאריות השיער שלו הלבינו, מה שהפך את מראה השיער הלבן לאופנתית החדש.

מכל מקום, מסורת חבישת הפאה אצל השופטים ועורכי הדין מקורה באותו קוד לבוש מוקדם, שהיה נפוץ מאוד כבר באנגליה של המאה ה-17. כאן הפכו הפאות לטרנד גברי, בתקופת שלטונו של המלך צ'ארלס השני. בני המעמדות הגבוהים של אותה תקופה היו מאוד בקטע ודאגו להחזיק מספר פאות, יקרות להחריד ובאופן מסוים מהוות גם סמל סטטוס.

כדי להשוויץ במעמדם ובכוחם, המשפטנים נהגו לחבוש את הפאות לא רק באולם בית המשפט, אלא גם מחוץ לאולם, כסמל מעמדי והפגנת כוח. מאז ועד היום לחבוש פאה חוקית היא מסורת מקובלת באנגליה. ברחוב זה כמובן הפסיק בעת המודרנית, אבל לא בבית המשפט.

אבל למה רק חלק מהשופטים בבית הדין הבינלאומי חובשים פאה? - כי המשפטנים מגיעים להאג ממדינות שונות שמשתתפות בדיונים. מרביתם נוהגים לשמור על המסורת של הלבוש וההופעה המשפטית הנהוגה בארצם. משום כך, אלו שבאים ממדינות שבהן הפאה הלבנה היא חובה, חובשים את הפאה גם כשהם במקום מושבו של בית הדין הבינלאומי בהולנד. האחרים לא.

באנגליה ובעוד ממדינות הפאה החוקית יש מומחים לייצור הפאות הלא זולות הללו. למשל, הפירמה של החייט הוותיק בלונדון, Ede & Ravenscroft, שמייצרת את כיסויי הראש הללו כבר מעל 300 שנה. הם מייצרים אותם לגמרי בעבודת יד, משערות סוסים.

אז איך מרגישים השופטים כשהם חובשים פאה שכזו באולם המשפט? - רבים ממי שהתרגלו להופיע כך בבית משפט מעידים שההרגשה טובה. פרקליט אחד העיד פעם בראיון שכשהוא חובש את הפאה, הוא חש ממש כאביר הנכנס, כשהוא מצויד לקרב באולם המשפט.


מדוע שופטים חובשים פאה בבריטניה?

https://youtu.be/-sCcdBPCFc4


החייט בלונדון שמייצר פאות בעבודת יד, משיער סוס:

https://youtu.be/dvoHXzObShc


הפאות הללו המשיכו גם אצל מנהיגי ארצות הברית:

https://youtu.be/n57NZCjOAKI


ומדהים לראות כמה היו מוכנים לסבול מחום בקיץ לא ממוזג למען המסורת:

https://youtu.be/_F0b_KcWRFE


על תחזוקת פאות השופטים באוסטרליה:

https://youtu.be/7jyu2gpIgyA


הפאה היא רק חלק מהלבוש המסורתי בבית המשפט:

https://youtu.be/GjhMIRWoanY


שינויים והקלות במסורת הפאות של השופטים:

https://youtu.be/X2IlaDzzk_E