ההגיים, אותם קולות וצלילים היוצאים מפינו, נחלקים לשתי קבוצות: העיצורים והתנועות.

מה מבדיל בין עיצורים לתנועות? - כשהוגים את העיצורים, נעצר זרם האוויר ונחסם בחלל הפה. למשל האות פ שנעצרת בשפתיים או האות ש שנעצרת עם הלשון. בהגיית התנועות לעומת זאת, נע האוויר וזורם בלי הפרעה ועצירה, היישר מהריאות דרך חלל הפה החוצה. כך למשל אנו הוגים תנועות כמו "אי" (מנוקדת בחיריק) או או (שמנוקדת בחולם).

עיצור ותנועה ביחד מרכיבים את ההברה. הברה היא עיצור ותנועה ביחד.


כך המציאו היוונים הקדמונים את התנועות:

https://youtu.be/gL18gFhRwq4


הנה סרטון על העיצור והתנועה:

https://youtu.be/vLfwUOBKPRE


שמציג את העיצורים:

http://youtu.be/Cx1iEwpiLHc

הלשון שלנו היא איבר שרירי שמאפשר לנו לחוש טעם. כ-10,000 פקעיות טעם מכסות את הלשון שלנו וקולטות מולקולות מהמזון שאנו אוכלים. למעשה הן קולטות מולקולות מנוזלים בלבד והרוק הוא שמסייע להיווצרות הנוזלים הללו ולהמסה של המזון המוצק שאיו אוכלים. פקעיות הטעם הללו שולחות מידע למוח וכך אנו חשים הנאה או לא נהנים מטעמו של האוכל שאכלנו.

בני אדם משתמשים בלשון גם לדיבור והפקת צלילים. ישנם עיצורים, צלילי דיבור, שהלשון הכרחית להפקתם. בעיצורים כמו ל, ט או נ, תפקיד הלשון הוא חשוב ביותר. זו ככל הנראה הסיבה שהמושג "לשון" הפך לשם של שפת הדיבור שלנו, כמו שיודעים ילדים הלומדים בבית הספר את מקצוע הלשון.

גם בעלי חיים עושים שימוש בלשון. חתול מנקים את פרוותם מלכלוך בעזרת לשונם. צפרדעים צדים חרקים בעזרת לשונם. במקום להזיע כמונו, כלבים משתמשים בלשון כדי להוריד את חום גופם, באידוי המים מהלשון. וכמובן התוכים, בעלי הלשון העבה, שיכולים בעזרתה להגות מילים.

אגב, סתם שתדעו, ביחס לגודלה, הלשון היא השריר החזק בגופנו!


הנה סרטון על הלשון ותפקידיה:

http://youtu.be/0hwOL91cjwM?t=10s


כך הלשון מייצרת לנו את תחושת הטעם, אם כי מפת הטעמים היא לא בדיוק מה שחשבנו (מתורגם):

https://youtu.be/hz6GULbowAk



הסבר נוסף:

http://youtu.be/KuP-Kj7MHes