שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו השינוי בלוח השנה של פירלי?
הכל התחיל כשחברת הצמיגים פירלי, שנוהגת להוציא לאור כבר שנים רבות את "לוח השנה של פירלי" (Pirelli calendar) החליטה לשנות כיוון.
בלוח השנה המושקע הזה משקיעה החברה המון כסף. בכל שנה מגיעים צלמי אופנה מהידועים והטובים בעולם ומצלמים דוגמניות על בלבוש מינימלי.
העירום היה אמנותי אמנם ולא בסגנון המפתה של לוחות שנה של מוסכים, אבל הוא בטח לא פרגן למצולמות, אלא לתכונותיהן החיצוניות והבולטות לעין.
השינוי הסתמן עם הזמן, כשצלמים ידועים מעולם העיתונות החלו גם הם לקבל את האפשרות להציע צילומים ללוח. אחד מהם היה סטיב מקורי, צלם הנשיונל ג'יאוגרפיק שידוע במיוחד בצילום הנערה היפה שלו מאפגניסטן.
אבל לקראת הלוח של 2015 הזמינו בפירלי את הצלמת הידועה אנני ליבוביץ' וביקשו ממנה לצלם את מה שבזכותו היא הפכה לצלמת המפורסמת בעולם - הדיוקנאות שלה. הם ביקשו שתעשה בדיוק את מה שהיא רוצה ועושה נהדר.
ליבוביץ', סלבריטאית בפני עצמה וצלמת-על ידועה בכל העולם, החליטה על הקו שהיא הכי אוהבת. היא צילמה ללוח השנה של פירלי שורה של נשים מצליחות ומוכשרות להפליא. ההבדל היה בצילומים - כל הנשים היו לבושות, רובן נשים מבוגרות יחסית, 180 מעלות מהדוגמניות הדקיקות והמושכות חיצונית שהוצגו בלוח הזה בכל שנה מחדש.
וכך הפך הלוח הנודע, לראשונה בתולדותיו, לבעל אג'נדה שונה. הוא פירגן לחשיבה, ליצירתיות, לחריצות והכישרון ושם הצידה, לפחות לשנה אחת, את היופי החיצוני והנתונים הגופניים.
הנה סיפורו של לוח השנה שהשתנה:
https://youtu.be/g-yEJsvmYYo?t=38s
לוח שנה אופייני של פירלי משנות ה-90:
הלוח משנת 2010:
https://youtu.be/SNblsrfvuNA
איך נאלץ הצייר גויה להלביש את המאיה העירומה?
"המאיה", או בספרדית "לה מאחה" (La Maya), הוא אחד הציורים המפורסמים של הצייר יליד כרתים פרנסיסקו דה גויה.
זה אחד הציורים המעניינים בציוריו של הצייר הגאון שהתיישב בספרד, התפרסם בה ובהרבה מובנים הקדים את זמנו בתולדות האמנות.
היום הציור הזה ידוע בשם "המאיה העירומה". כי מאיה צוירה בו... ובכן, עירומה.
וזה לא סתם עירום. בקודים של התקופה הציור הזה הוא בוטה, ישיר, אפילו חצוף. הוא לא מותיר הרבה לדמיון. ונזכיר שהוא צויר בספרד הקתולית וחמורת הסבר, בתחילת המאה ה-19, תקופה שמרנית שבה ציורי עירום, במיוחד כל כך מפורשים וגלויים, לא היו מקובלים.
את תווי פניה של המאיה המצוירת טשטש גויה והפך לפנים כלליות של אישה, כל אישה. ודאי עשה זאת על מנת שלא יזהו אותה. רבים חשבו שהמאיה המצוירת היא הדוכסית מאלבה, שגויה היה ככל הנראה מאוהב בה בסתר. אבל כנראה שזו הייתה דווקא אחת מהפילגשים של המלך בארמון.
מכל מקום, בשאר הנושאים בציור הוא לא חסך בפרטים. שימו לב למבט הישיר שלה אל המתבונן, לגופה הלא מתבייש, להבלטת המותניים, הירכיים ואלוהים איתנו - החזה שלה...
הציור, ברור היה, עלול ובסוף אכן גרם לאמן הדגול להסתבך עם האינקוויזיציה הספרדית, אחד הגופים האחרונים בהיסטוריה שהיית רוצה להסתבך איתו.
כי כמו רבים בתקופתו, גויה די שנא את האינקוויזיציה (פרטים בתגית "אינקוויזיציה"). עשור וחצי אחר כך הוא גם תיאר אותה בהתאם, בציור "בית הדין של האינקוויזיציה", שהשלים בשנת 1819.
אבל עכשיו, אחרי החקירה שעבר במרתפיה, הוא יצא בזול ולא נענש בידיהם. למזלו.
יתכן שמה שתרם ל"זיכויו" היא העובדה המעניינת שלמעשה היו שני ציורי "מאחה". שניהם הוקדשו לאותה מאיה מסתורית ונועזת.
כי גויה עשה כאן תעלול אמנותי מחוצף ופרובוקטיבי של ממש, אבל כדרכו, תעלול גאוני.
בתחילה הוא הראה את מאיה העירומה רק לחברים קרובים. אבל טיפין טיפין, כשהחלו שמועות להתגלגל בארמון ואחריהן קולות שמרניים וגוברים של התנגדות לציור הבוטה והחושפני שהגאון מסתיר בסדנה שלו, צייר גויה ציור נוסף, בו הוא פשוט "הלביש" את המאיה העירומה.
כאילו אמר לשמרנים, "רציתם אותה לבושה? - קבלו ותיהנו! - ובבקשה אל תביטו אל הציור השני, המופקר... הוא לא בשבילכם!"
אז שני הציורים, "המאחה העירומה" ו"המאחה הלבושה", הן אותה מאיה. המבקרים, ששתקו מאז, לא הבינו את הסאב טקסט המתוחכם שהסתתר במעשה האמנותי וגם החברתי של גויה. למעשה, נתן האמן מדריך פשוט לאיך נראית כל אישה, וכמובן כל אדם, מתחת לבגדים.
והדמיון החופשי... הוא תמיד חופשי!
כי לעזאזל האינקוויזיציה, כיום שני הציורים, מאיה העירומה ולידה דמותה הלבושה, תלויים לתפארת, זה לצד זה, במוזיאון הפראדו במדריד. עירום באמנות של ימינו כבר הרבה פחות מסעיר או מטריד וכל מה שנותר מהסערה שנמנעה אז הוא סיפור טוב ושתי מאיות מרתקות ויפות, השוכנות זו ליד זו וממתיקות סוד.
הנה המאיה העירומה והמאיה הלבושה - ציורי ה"לה מאחה" במוזיאון הפראדו בספרד:
https://youtu.be/zYcExlVbjCI
הסיפור כולו:
https://youtu.be/IrqQJtqQ5UY
והיצירה לגיטרה של גרנדוס, שהוקדשה למאיה מהציור המפורסם של גויה:
https://youtu.be/gSlnhvYTB14
עירום
הכל התחיל כשחברת הצמיגים פירלי, שנוהגת להוציא לאור כבר שנים רבות את "לוח השנה של פירלי" (Pirelli calendar) החליטה לשנות כיוון.
בלוח השנה המושקע הזה משקיעה החברה המון כסף. בכל שנה מגיעים צלמי אופנה מהידועים והטובים בעולם ומצלמים דוגמניות על בלבוש מינימלי.
העירום היה אמנותי אמנם ולא בסגנון המפתה של לוחות שנה של מוסכים, אבל הוא בטח לא פרגן למצולמות, אלא לתכונותיהן החיצוניות והבולטות לעין.
השינוי הסתמן עם הזמן, כשצלמים ידועים מעולם העיתונות החלו גם הם לקבל את האפשרות להציע צילומים ללוח. אחד מהם היה סטיב מקורי, צלם הנשיונל ג'יאוגרפיק שידוע במיוחד בצילום הנערה היפה שלו מאפגניסטן.
אבל לקראת הלוח של 2015 הזמינו בפירלי את הצלמת הידועה אנני ליבוביץ' וביקשו ממנה לצלם את מה שבזכותו היא הפכה לצלמת המפורסמת בעולם - הדיוקנאות שלה. הם ביקשו שתעשה בדיוק את מה שהיא רוצה ועושה נהדר.
ליבוביץ', סלבריטאית בפני עצמה וצלמת-על ידועה בכל העולם, החליטה על הקו שהיא הכי אוהבת. היא צילמה ללוח השנה של פירלי שורה של נשים מצליחות ומוכשרות להפליא. ההבדל היה בצילומים - כל הנשים היו לבושות, רובן נשים מבוגרות יחסית, 180 מעלות מהדוגמניות הדקיקות והמושכות חיצונית שהוצגו בלוח הזה בכל שנה מחדש.
וכך הפך הלוח הנודע, לראשונה בתולדותיו, לבעל אג'נדה שונה. הוא פירגן לחשיבה, ליצירתיות, לחריצות והכישרון ושם הצידה, לפחות לשנה אחת, את היופי החיצוני והנתונים הגופניים.
הנה סיפורו של לוח השנה שהשתנה:
https://youtu.be/g-yEJsvmYYo?t=38s
לוח שנה אופייני של פירלי משנות ה-90:
הלוח משנת 2010:
https://youtu.be/SNblsrfvuNA
"המאיה", או בספרדית "לה מאחה" (La Maya), הוא אחד הציורים המפורסמים של הצייר יליד כרתים פרנסיסקו דה גויה.
זה אחד הציורים המעניינים בציוריו של הצייר הגאון שהתיישב בספרד, התפרסם בה ובהרבה מובנים הקדים את זמנו בתולדות האמנות.
היום הציור הזה ידוע בשם "המאיה העירומה". כי מאיה צוירה בו... ובכן, עירומה.
וזה לא סתם עירום. בקודים של התקופה הציור הזה הוא בוטה, ישיר, אפילו חצוף. הוא לא מותיר הרבה לדמיון. ונזכיר שהוא צויר בספרד הקתולית וחמורת הסבר, בתחילת המאה ה-19, תקופה שמרנית שבה ציורי עירום, במיוחד כל כך מפורשים וגלויים, לא היו מקובלים.
את תווי פניה של המאיה המצוירת טשטש גויה והפך לפנים כלליות של אישה, כל אישה. ודאי עשה זאת על מנת שלא יזהו אותה. רבים חשבו שהמאיה המצוירת היא הדוכסית מאלבה, שגויה היה ככל הנראה מאוהב בה בסתר. אבל כנראה שזו הייתה דווקא אחת מהפילגשים של המלך בארמון.
מכל מקום, בשאר הנושאים בציור הוא לא חסך בפרטים. שימו לב למבט הישיר שלה אל המתבונן, לגופה הלא מתבייש, להבלטת המותניים, הירכיים ואלוהים איתנו - החזה שלה...
הציור, ברור היה, עלול ובסוף אכן גרם לאמן הדגול להסתבך עם האינקוויזיציה הספרדית, אחד הגופים האחרונים בהיסטוריה שהיית רוצה להסתבך איתו.
כי כמו רבים בתקופתו, גויה די שנא את האינקוויזיציה (פרטים בתגית "אינקוויזיציה"). עשור וחצי אחר כך הוא גם תיאר אותה בהתאם, בציור "בית הדין של האינקוויזיציה", שהשלים בשנת 1819.
אבל עכשיו, אחרי החקירה שעבר במרתפיה, הוא יצא בזול ולא נענש בידיהם. למזלו.
יתכן שמה שתרם ל"זיכויו" היא העובדה המעניינת שלמעשה היו שני ציורי "מאחה". שניהם הוקדשו לאותה מאיה מסתורית ונועזת.
כי גויה עשה כאן תעלול אמנותי מחוצף ופרובוקטיבי של ממש, אבל כדרכו, תעלול גאוני.
בתחילה הוא הראה את מאיה העירומה רק לחברים קרובים. אבל טיפין טיפין, כשהחלו שמועות להתגלגל בארמון ואחריהן קולות שמרניים וגוברים של התנגדות לציור הבוטה והחושפני שהגאון מסתיר בסדנה שלו, צייר גויה ציור נוסף, בו הוא פשוט "הלביש" את המאיה העירומה.
כאילו אמר לשמרנים, "רציתם אותה לבושה? - קבלו ותיהנו! - ובבקשה אל תביטו אל הציור השני, המופקר... הוא לא בשבילכם!"
אז שני הציורים, "המאחה העירומה" ו"המאחה הלבושה", הן אותה מאיה. המבקרים, ששתקו מאז, לא הבינו את הסאב טקסט המתוחכם שהסתתר במעשה האמנותי וגם החברתי של גויה. למעשה, נתן האמן מדריך פשוט לאיך נראית כל אישה, וכמובן כל אדם, מתחת לבגדים.
והדמיון החופשי... הוא תמיד חופשי!
כי לעזאזל האינקוויזיציה, כיום שני הציורים, מאיה העירומה ולידה דמותה הלבושה, תלויים לתפארת, זה לצד זה, במוזיאון הפראדו במדריד. עירום באמנות של ימינו כבר הרבה פחות מסעיר או מטריד וכל מה שנותר מהסערה שנמנעה אז הוא סיפור טוב ושתי מאיות מרתקות ויפות, השוכנות זו ליד זו וממתיקות סוד.
הנה המאיה העירומה והמאיה הלבושה - ציורי ה"לה מאחה" במוזיאון הפראדו בספרד:
https://youtu.be/zYcExlVbjCI
הסיפור כולו:
https://youtu.be/IrqQJtqQ5UY
והיצירה לגיטרה של גרנדוס, שהוקדשה למאיה מהציור המפורסם של גויה:
https://youtu.be/gSlnhvYTB14
