על העלים אפשר לראות קווים דקיקים. אלה הם העורקים, שהם מעין צינורות דקים שמגיעים לכל פינה בעלה. ממש כמו שבעורקי האדם עובר דם, שמזין את כל חלקי גופנו, כך עובר המוהל בעורקיו של העלה ומזין אותו.

שימו לב שכמו מערכת הדם של בעלי החיים, עורקי העלים בנויים בצורה של פרקטל. מכל ענף מתפצלים ענפים נוספים וחוזר חלילה. בכל קנה מידה תראו את אותו מבנה של ענף ראשי וממנו ענפי משנה, שמהם עוד ענפים וכך הלאה.


הנה סרטון על עורקי העלה:

http://youtu.be/swLVNljDS64?t=22s


והנה סיפור העץ הנדיב:

http://youtu.be/LxMy8Xa58Fo

העלים נושרים בחורף מפני שהעץ מתקשה להזרים אליהם את המזון הדרוש.

בחורף התנאים קשים וככל שמתקרר, כבר בסתיו, מפסיק המוהל להגיע אל העלים. מכיוון שהמוהל הוא המזון שהעלים חייבים כדי לחיות, הם הולכים ונחלשים ואז ניתקים ונופלים אל הארץ. זוהי שלכת.

זהו מנגנון אבולוציוני שהתפתח בעצים רבים, כדי שיוכלו לשרוד עונה קרה, עם מעט מאוד שמש, כמו החורף. בהיעדר העלים נדרשת פחות אנרגיה לעץ כדי להמשיך ולהתקיים ולצלוח כך את החורף, עד בוא האביב וחזרת ימי השמש והפוטוסינתזה שמייצרת מקרני השמש אנרגיה לצמחים.


הנה הסבר לתהליך שעובר על העלים בסתיו:

https://youtu.be/JWva5AaDkXw


סרטון יפה על העלים בחורף:

http://youtu.be/NW65urCGG60


שיר נהדר על השלכת בביצוע שולי נתן (עברית):

https://youtu.be/U0Gk7XXcog0


ועוד שיר עם שלכת ותוגת סתיו (מתורגם):

https://youtu.be/YL9dRAOIZUo

חבצלות המים מסוג ויקטוריה אמאזוניקה (Victoria amazonica) הן כה גדולות שניתן להניח עליהן ילדים ולעתים אפילו מבוגרים, עד משקל של 80 קילוגרם. חבצלות המים מצליחות לשאת אותם ללא בעיה!

חבצלות המים הענקיות מרשימות במיוחד כשהן פורחות בפריחה צבעונית, שמשלימה את המראה המדהים של עשרות מגשים ששטים להם על פני המים.

חבצלות מים ענקיות כאלה אינן נפוצות בעולם ובאופן טבעי ניתן למצוא אותן רק באמאזונס. אבל אל תצפו לראות את פריחתן בביקור תיירים רגיל - את פריחת חבצלות המים אפשר לראות רק בלילה.


הנה העלים העצומים של שושנות המים (עברית):

https://youtu.be/trZqOmASq1s?t=1m40s&end=4m54s


צמחי המים של האי מאוריציוס הם כה גדולים, שהם נושאים בקלות ילדים:

http://youtu.be/0D8-nH02TVg


צמחי המים בשקט אופייני לפארק פמפלמוזס שבאי מאוריציוס:

http://youtu.be/ugl_Mw_4KNY


סרטון קפיצות זמן שמציג את הוויקטוריה אמאזוניקה בפריחתה:

http://youtu.be/0lAqK8Etefw


ועוד מצמחי המים המדהימים הללו:

http://youtu.be/C1LVpsOjblE

בעונת הסתיו החום יורד ונעשה מעט קריר. הימים בסתיו הולכים ומתקצרים. הצבעים נעשים רכים וכהים מעט יותר, כי השמש יורדת מעט מרום השמיים.

בסתיו נעשים העלים שעל העצים צהובים וכתומים ומתחילה שלכת, כשהם נושרים עם משבי הרוח הסתווית. הסיבה שהעלים מתים ואז נושרים היא אבולוציונית - כך העצים מתכוננים לחורף. העץ הרי חי מהאנרגיה של קרני השמש. קוראים לזה פוטוסינתזה. בחורף, כשיש מעט מאוד שמש, יש לעץ פחות אנרגיה. כמה שיהיו לו פחות עלים, כך תידרש להם פחות אנרגיה והעץ ישרוד את החורף טוב יותר. עד שבאביב השמש תחזור, הפוטוסינתזה תפיק אנרגיה והעץ ישוב ויגדל עלים ואפילו פרחים ופירות. איזה עצים חכמים יש לנו בעולם.

גם הציפורים בסתיו מתחילות לנדוד לארצות החמות ובמהלך הסתיו אפשר לראות בשמיים להקות ציפורים נודדות דרומה. באביב, כמו שאומר השיר, הן ישובו חזרה. לצפון הנעים של עונת הקיץ.


הנה הסתיו ביפאן:

https://youtu.be/chLL6vcPx8c


עלי השלכת הנושרים:

https://youtu.be/DLr1oWjIC44


השיר "בלילות הסתיו" של שם טוב לוי:

https://youtu.be/ge8ma9mIwBs


ופרק הסתיו מהיצירה של אנטוניו ויואלדי "ארבע העונות":

https://youtu.be/-pk_hw9Kcuk

כתום, צהוב, אדום או אפור - אם באביב ובקיץ עלי העצים הם ירוקים, בסתיו משתנים צבעיהם והם הופכים ססגוניים למדי.

אך מדוע משתנים צבעי העלים בסתיו? מה גורם להם לצבוע את עצמם בשלל גוונים? - התשובה היא שבעונה זו, בה האור מתמעט, לא נוצר כלורופיל. הוא החומר שצובע אותם בירוק. בהיעדרו - מתגלים הגוונים הנוספים של העלים והם נעשים ססגוניים ונהדרים.

בואו נדבר על הכלורופיל. צבעם הירוק של העלים נובע מאור השמש. בתהליך הפוטוסינתזה, שמזין את הצמחים מאור שמש והאנרגיה שבו, מיוצר בין השאר החומר שנקרא כלורופיל. הוא כל כך דומיננטי בעלים ובצמחים, עד שהוא צובע אותם בירוק ומאפיל על הגוונים האחרים שלהם.

בעונת הסתיו האפלולית יותר, לקראת החורף, הולך ומתמעט האור. משום כך מפסיקה בהדרגה הפוטוסינתזה והולך ונחלש ייצור הכלורופיל בצמח. בהדרגה מפנה הצבע הירוק את מקומו בעלים, לצבעיהם האחרים - צהוב, כתום, חום, אדום, סגול ואפילו ורוד. הצבעים הללו היו על העלים גם קודם, אך בגלל הכלורופיל הם לא בלטו. אחראי להם הגלוקוז, שנותר בעלים בסתיו, גם לאחר שהפוטוסינתזה פסקה. כך הופך צבעם של העלים לאדום, חום, צהוב וכו'.

בהמשך השנה, בחורף, יש מעט מאד אור והרבה עננים. אז העצים נחים, לא מתפתחים וניזונים בעיקר מהעודפים שצברו בקיץ. העלים, בחלק מהעצים נשרו לחלוטין ואינם עוד על הענפים. העצים ממתינים לצמיחה מחודשת של העלים, שתבוא באביב.


כך משתנים צבעי העלים שבעצים:

https://youtu.be/UuTrDnzmMxY


הנה הסבר מתורגם לשינוי צבע העלים:

https://youtu.be/IPvbl1mu7kM


לשינוי של צבע העלים בסתיו:

http://youtu.be/9mPwXC_ep4k


הנה ממגוון צבעי העלים המגוונים ביפאן:

https://youtu.be/GymDc0mavfE

שְׂמָמִית זנב-העלה (Leaf-Tailed Gecko) היא מין של שממית שחיה רק במדגסקר. יש לה תחפושת מרהיבה, שמזכירה את המקלונים שמתמזגים כל כך יפה עם ענפי העצים. התחפושת הזו מאפשרת לה הסוואה מצוינת. שמה ניתן לה בשל זנבה הגדול והשטוח, שצורתו היא צורת עלה. זנב זה הוא שמסייע לה להסוות את עצמה בצורה מושלמת.

גודלה של שממית זנב העלה מגיע ל-30 סנטימטרים. ביום היא מסווה את עצמה ונחה ובלילות היא צדה מזון.


הנה אלופת ההסוואה, שממית זנב-עלה, צדה בלילה:

https://youtu.be/n-Pizpm6DfM


ההסוואה המושלמת שלה:

https://youtu.be/xbtiFoF535A


ועוד צילומים מרהיבים של שממית זנב עלה מסווה:

https://youtu.be/S4dJA26nBso

מהי שלכת הסתיו?
מה זו שלכת?


בסתיו, כשיורדת הטמפרטורה ונעשה פחות חם מהקיץ, מתקצרים הימים ועלי העצים לא מקבלים מספיק אור כדי לבצע את תהליך הפוטוסינתזה שחשוב לבריאותם. משום כך לא מצליחים העצים לייצר כלורופיל בעליהם וזה גורם לעלים להצהיב ולהאדים ואז לנשור. זוהי השלכת שמוכרת לנו משום שהעצים מתרוקנים מרוב העלים ומסביבם יש המון עלי שלכת מפוזרים.

יש עצים שאינם משירים את העלים שלהם. עצים כאלו נקראים "עצים ירוקי-עד".


הנה הסבר מתורגם לשינוי צבע העלים:

https://youtu.be/IPvbl1mu7kM


לשינוי של צבע העלים בסתיו:

http://youtu.be/9mPwXC_ep4k


סרטון קפיצות זמן של סתיו ושלכת:

https://youtu.be/VIXsc_NcDlE


שלכת בעצי הדובדבן שביפאן:

http://youtu.be/PfiVUgDmU88


ומצגת וידאו של שלכת:

http://youtu.be/EagVnMO-HUY

משפחת הסוּקוּלנטים (Succulents) היא משפחת צמחים רב-שנתיים, בעלי עלים וגבעולים בשרניים ועבים, המכילים תאים האוגרים בתוכם מים. משמעות המילה סוּקוּלנט בלטינית היא "עסיס".

בהום דקורייטינג או סטיילינג, עיצוב הפנים הביתי, משפחת הסוקולנטים הפכה בשנים האחרונות ללהיט עיצובי של ממש. מאוחסנים ויפים במכלים קומפקטיים, עם צורתם הפיסולית, הצבעונית והיפה להפליא, שהפכה אותם לצמחים הכי אהודים בעיצוב המודרני.

על הסוקולנטים נמנים גם הקקטוסים, צמחי המדבר והישימון הנצחיים. למעשה, כל הסוקולנטים מאד קלים לגידול ולא דורשים מאמץ לשם כך, גם בזכות המים שצמחי הסוקולנט אוגרים בגבעולים שלהם, מה שכמעט ולא מחייב השקיה.

אז אין להם פריחה מרהיבה אבל רבים מהם צומחים כמו פסלים, שיכולים להזכיר בקלות שושנת ים או אלמוג ססגוני. וזה עוד לפני שמזכירים את עליהם הצבעוניים ולא פעם מרהיבים, בגוונים כמו תכול, סגול, אדום, כתום, ירוק או אפילו אפור אלגנטי.

ובכלל, הם גדלים באקלים של ערבות חמות, דלות גשמים בעונה החמה ויבשות בעונה הקרה. מקומות כמו דרום מערב ארה"ב, מקסיקו ומרכז אמריקה הדרומית, האי מדגסקר ודרום יבשת אפריקה.


הכירו את הסוקולנטים:

https://youtu.be/2R7P1JDCBa8


שלל סוקולנטים במשתלה:

https://youtu.be/GXfDsyet3nE


גינת סוקולנטים:

https://youtu.be/dPIQIti8HDc


הכינו בעצמכם עציץ סוקולנטים:

https://youtu.be/yE1QZmciF1A

כשגוזמים עצים, אנו מקצרים את ענפיהם. זה לכאורה לא דבר חכם... למה לגזום ענפים של עץ שרוצים שיגדל?

אבל הגיזום הוא דבר טוב. הוא מאפשר לעץ להתרכז במה שחשוב לגדילה בריאה ופוריה.

אז איך זה קורה?

קיצור הענפים מחזק את העץ ומאפשר לו להשתמש במזון שהוא מקבל, פחות לגידול הענפים הרבים שלו ויותר כדי להרבות את הפירות ולהפוך אותם גדולים ועסיסיים הרבה יותר.

גם הענפים, במקום לגדול ארוכים ולהתפרש בלי מבנה מסודר, כשמקצרים אותם אז מאפשרים לנם לצמוח ביחד לטובת הצמח והצמח יכול אז לגדול במבנה מלא ומוצק, בריא יותר וכזה שגדל היטב.

כך יוצא שככל שהעץ פחות מתפרש וגדל, הוא הופך עץ פורה יותר ובריא יותר.


הנה גיזום עצי פרי:

http://youtu.be/yNytXvxWJIY