שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם ענני השכבה או הרפידה?
ענני שכבה, סטרטוס (Stratus), הם העננים הלבנים שנראים כמו שכבות שטוחות וארוכות. בדרך כלל, יכיל ענן כזה גם טיפות מים וגם גבישי קרח.
כשענני שכבה נוצרים בגובה רב מאוד הם הופכים לענני נוצה, מכילים גבישי קרח בלבד וקוראים להם צירוס.
ענן סטרטוס הוא ענן שכבה שממדיו גדולים מאוד. הוא נוצר בזמן של עליית אוויר מתונה, בחזיתו של שקע ברומטרי.
ענני הסטרטוס הנמוכים והבהירים הם ברוב המקרים העננים הנמוכים שאנו רואים בשמיים וגם נוצרים נמוך.
הנה ענני השכבה בשמיים:
http://youtu.be/iUvtSkcRwZ0
מהם ענני הצעיף האפורים שמורידים גשם?
ענני הצעיף, או הנימבוס (Nimbus), הם עננים אפורים כהים ומשוננים, חסרי צורה אופיינית, הממלאים את השמיים ומחשיכים אותם.
לרוב מדובר בענני הגשם. ואכן, כשרואים עננים כאלו בשמיים, דעו לכם שהם מבשרים בדרך כלל על גשם שעומד לרדת.
פירושו המילה נִימְבּוּס בלטינית הוא "ענן משקעים" ומכאן בדיוק שמם העממי "ענני גשם".
צבעם האפור כהה של ענני הנימבוס נובע מצפיפותם (בשל המים הרבים שבהם) ומחסימת קרני השמש היוצרת אפלה. עננים אלו נוצרים בגובה נמוך יחסית.
חשוב לדעת שענני נימבוס לא חייבים להוריד דווקא גשם. הם מכילים משקעים כלשהם ואלה יכולים לרדת באופנים נוספים, כמו שלג או ברד.
משקעים של ענני הצעיף לא יכללו בדרך כלל ברקים או רעמים.
נימבו פירושו משקעים. ומכך נובעים גם ה"נימבוסטרטוס" - ענן המשקעים השכבתי, וה"קומולונימבוס" שהוא ענן משקעים ערמתי, בנראה בצורה של ערימה.
הנה ענני הגשם בפעולה - מעל אשדוד (ללא מילים):
https://youtu.be/Wy5yoIZokpY
ענני הצעיף האפורים (ללא סאונד):
https://youtu.be/5Dmvu7GyJyc
וענני גשם שנוצרים מניסויים של נאס"א:
https://youtu.be/uVo_CdRLoaE
מהם ענני הצמר גפן שבשמיים?
אתם רואים לפעמים בשמיים עננים שנראים כמו גושי צמר גפן גדולים?
אלה עננים תפוחים, שתחתיתם שטוחה והם נקראים ענני ערימה, או בשמם הלועזי ענני קומולוס (Cumulus).
ענני הקומולוס נימבוס הללו הם בדרך כלל אלה שגורמים לברקים ורעמים. העננים הללו, במיוחד הגדולים שבהם, גורמים לעתים קרובות לגשמים עזים ואף לברד וגם נד מים שהתעבו יכול לרדת מהם אל הים או האגם (ראו בתגית "נד מים").
אגב, ענני הערימה, או ענני הקומולוס, הם העננים התפוחים למעלה ושטוחים בתחתיתם. העננים הללו מרתקים כי הם בנויים על פי עקרון פרקטלי, כלומר הם פרקטלים טבעיים (הכירו את התופעה בתגית "פרקטלים").
מה פרקטלי בהם? - שמכל ענן מרכזי יוצאות שלוחות ענן הדומות לו ומכל שלוחה עוד שלוחות ענן קטנות ודומות ואז קטנטנות דומות וכך הלאה.
הנה סרטון קפיצות זמן של ענני ערימה:
http://youtu.be/232LFz-aiz4
וכך נוצרים הברקים מענני הגשם הללו:
https://youtu.be/WyygaemPt9s
מי הטייס המדמם שכמעט טבע בשמיים?
התשובה היא לגמרי חיובית. הטייס האמריקאי וויליאם רנקין (William Henry Rankin), שטס בשנת 1959 בתוך סופה, חצה אותה, נסק ונאלץ לנטוש את מטוסו התקול, בגובה של 12 קילומטרים.
אתם כבר מבינים - מדובר בגובה שאנשים רגילים לא צונחים ממנו והצנחנים הספורים שכן עשו משהו דומה, עושים זאת עם ציוד מטורף. בעת שהאיש צנח, הוא גילה שבזמן הנטישה נפלה לו אחת הכפפות והיד החלה לקפוא במהירות. הוא גם כלל לא היה לבוש בצורה מתאימה לטמפרטורה של מינוס 45 מעלות פרנהייט, טמפרטורה רגילה בגבהים כאלה. גופו התנפח, הוא החל מדמם מכל נקב בגופו והוא הרגיש לחץ פנימי מטורף החוצה.
כי התנאים מרגע הנטישה היו איומים. אבל הקור העז והחמצן הדליל בגבהים הללו, על אף שגרמו להיפותרמיה וירידת טמפרטורת הגוף לרמות מסוכנות, לא היו העניין. הסיפור האמיתי והבלתי נתפס עוד יותר, מתחיל בהמשך הנפילה.
הטייס הצונח צניחה חופשית מצא עצמו נקלע לתוך ענני הסופה האיומים, שבתוכם טס עד לפני כמה דקות במטוסו. בשל הסופה ותנאי לחץ אוויר לא רגילים, מצנחו שאמור להיפתח באופן אוטומטי בגובה מסוים, נפתח לפני הזמן.
רנקין מצא עצמו צונח בתוך עננים כבדים וגשם כבד. בתוך העננים והגשם הרב שהם הורידו, הוא חש שהוא טובע ממש. מרוב הגשם הוא לא הצליח לנשום, כי כל שאיפת אוויר הכניסה לריאותיו מים ועוד מים... טביעה של ממש, אבל בשמיים.
בנוסף, בשל הרוחות העזות של הסופה, מצא עצמו הטייס האומלל מטולטל למעלה ולמטה ולצדדים. הסופה שיחקה בו כרצונה. הוא היה מריונטה של הרוחות ופשוט לא נפל למטה. הצניחה שהייתה אמורה להסתיים כבר מזמן, נמשכה. הסופה סרבה להוריד אותו אל הקרקע.
אבל איכשהו, בתום כל הטלטולים והדחיות, הצליח כוח הכבידה של כדור הארץ להנחיתו למטה. צניחה שהייתה אמורה להימשך 10 דקות, נמשכה לא פחות מ-40 דקות תמימות!
אחרי ככלות הכל, רנקין הצליח לשרוד את הצניחה הארוכה והקשה ביותר שיש. אבל לנחות על הקרקע כמו בן-אדם הוא עדיין לא קיבל את הזכות. במקום זאת הטיחה אותו הרוח גם עתה והוא מצא את עצמו נוחת באזור מיוער, שגם בו הוא סיים את הצניחה כשהוא תלוי על עץ. לבסוף, הוא הצליח להתנתק מהמצנח ונפל אל האדמה.
מדמם כולו וכואב מאוד, רנקין החל בהליכה רגלית, כשהוא מחפש עזרה או טלפון. בשלב מסוים הוא הגיע אל כביש ורק לאחר קשיים מרובים עצר לו אחד הנהגים טרמפ. הוא הסיעו לעבר מקום עם טלפון ומשם הזעיק אמבולנס.
הנזק הסופי שלו, תודה ששאלתם, היה קטן יחסית. המון חבורות על גופו ותופעות של היפותרמיה, שמהן הוא סבל בשל הקור העז. אבל לא היו לו שום נזקים אחרים ואחרי מספר שבועות הוא שוחרר מבית החולים ולא סבל יותר מאותה צניחה דרמתית. האמת היא שלהיפך - עם הזמן הוא כתב על האירוע שעבר ספר בשם "האיש שרכב על הרעם". הספר הפך אותו גם למקור ידע רב על נטישת מטוסים בגבהים לא נתפסים.
הנה סיפורה של הצניחה הארוכה בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/CfM6vQ6os2w
באנגלית:
https://youtu.be/0cqQzcChFG0
סיפורו של הטייס שטבע בעננים:
https://youtu.be/Qil3ivxRiGQ
תיאור טלוויזיוני של סוף הצניחה של רנקין:
https://youtu.be/0g2ZFeisxss
וסרטון שמספר את סיפורו בפירוט:
https://youtu.be/LfcbYMVK5k0?long=yes
ענני גשם
ענני שכבה, סטרטוס (Stratus), הם העננים הלבנים שנראים כמו שכבות שטוחות וארוכות. בדרך כלל, יכיל ענן כזה גם טיפות מים וגם גבישי קרח.
כשענני שכבה נוצרים בגובה רב מאוד הם הופכים לענני נוצה, מכילים גבישי קרח בלבד וקוראים להם צירוס.
ענן סטרטוס הוא ענן שכבה שממדיו גדולים מאוד. הוא נוצר בזמן של עליית אוויר מתונה, בחזיתו של שקע ברומטרי.
ענני הסטרטוס הנמוכים והבהירים הם ברוב המקרים העננים הנמוכים שאנו רואים בשמיים וגם נוצרים נמוך.
הנה ענני השכבה בשמיים:
http://youtu.be/iUvtSkcRwZ0
ענני הצעיף, או הנימבוס (Nimbus), הם עננים אפורים כהים ומשוננים, חסרי צורה אופיינית, הממלאים את השמיים ומחשיכים אותם.
לרוב מדובר בענני הגשם. ואכן, כשרואים עננים כאלו בשמיים, דעו לכם שהם מבשרים בדרך כלל על גשם שעומד לרדת.
פירושו המילה נִימְבּוּס בלטינית הוא "ענן משקעים" ומכאן בדיוק שמם העממי "ענני גשם".
צבעם האפור כהה של ענני הנימבוס נובע מצפיפותם (בשל המים הרבים שבהם) ומחסימת קרני השמש היוצרת אפלה. עננים אלו נוצרים בגובה נמוך יחסית.
חשוב לדעת שענני נימבוס לא חייבים להוריד דווקא גשם. הם מכילים משקעים כלשהם ואלה יכולים לרדת באופנים נוספים, כמו שלג או ברד.
משקעים של ענני הצעיף לא יכללו בדרך כלל ברקים או רעמים.
נימבו פירושו משקעים. ומכך נובעים גם ה"נימבוסטרטוס" - ענן המשקעים השכבתי, וה"קומולונימבוס" שהוא ענן משקעים ערמתי, בנראה בצורה של ערימה.
הנה ענני הגשם בפעולה - מעל אשדוד (ללא מילים):
https://youtu.be/Wy5yoIZokpY
ענני הצעיף האפורים (ללא סאונד):
https://youtu.be/5Dmvu7GyJyc
וענני גשם שנוצרים מניסויים של נאס"א:
https://youtu.be/uVo_CdRLoaE
אתם רואים לפעמים בשמיים עננים שנראים כמו גושי צמר גפן גדולים?
אלה עננים תפוחים, שתחתיתם שטוחה והם נקראים ענני ערימה, או בשמם הלועזי ענני קומולוס (Cumulus).
ענני הקומולוס נימבוס הללו הם בדרך כלל אלה שגורמים לברקים ורעמים. העננים הללו, במיוחד הגדולים שבהם, גורמים לעתים קרובות לגשמים עזים ואף לברד וגם נד מים שהתעבו יכול לרדת מהם אל הים או האגם (ראו בתגית "נד מים").
אגב, ענני הערימה, או ענני הקומולוס, הם העננים התפוחים למעלה ושטוחים בתחתיתם. העננים הללו מרתקים כי הם בנויים על פי עקרון פרקטלי, כלומר הם פרקטלים טבעיים (הכירו את התופעה בתגית "פרקטלים").
מה פרקטלי בהם? - שמכל ענן מרכזי יוצאות שלוחות ענן הדומות לו ומכל שלוחה עוד שלוחות ענן קטנות ודומות ואז קטנטנות דומות וכך הלאה.
הנה סרטון קפיצות זמן של ענני ערימה:
http://youtu.be/232LFz-aiz4
וכך נוצרים הברקים מענני הגשם הללו:
https://youtu.be/WyygaemPt9s
התשובה היא לגמרי חיובית. הטייס האמריקאי וויליאם רנקין (William Henry Rankin), שטס בשנת 1959 בתוך סופה, חצה אותה, נסק ונאלץ לנטוש את מטוסו התקול, בגובה של 12 קילומטרים.
אתם כבר מבינים - מדובר בגובה שאנשים רגילים לא צונחים ממנו והצנחנים הספורים שכן עשו משהו דומה, עושים זאת עם ציוד מטורף. בעת שהאיש צנח, הוא גילה שבזמן הנטישה נפלה לו אחת הכפפות והיד החלה לקפוא במהירות. הוא גם כלל לא היה לבוש בצורה מתאימה לטמפרטורה של מינוס 45 מעלות פרנהייט, טמפרטורה רגילה בגבהים כאלה. גופו התנפח, הוא החל מדמם מכל נקב בגופו והוא הרגיש לחץ פנימי מטורף החוצה.
כי התנאים מרגע הנטישה היו איומים. אבל הקור העז והחמצן הדליל בגבהים הללו, על אף שגרמו להיפותרמיה וירידת טמפרטורת הגוף לרמות מסוכנות, לא היו העניין. הסיפור האמיתי והבלתי נתפס עוד יותר, מתחיל בהמשך הנפילה.
הטייס הצונח צניחה חופשית מצא עצמו נקלע לתוך ענני הסופה האיומים, שבתוכם טס עד לפני כמה דקות במטוסו. בשל הסופה ותנאי לחץ אוויר לא רגילים, מצנחו שאמור להיפתח באופן אוטומטי בגובה מסוים, נפתח לפני הזמן.
רנקין מצא עצמו צונח בתוך עננים כבדים וגשם כבד. בתוך העננים והגשם הרב שהם הורידו, הוא חש שהוא טובע ממש. מרוב הגשם הוא לא הצליח לנשום, כי כל שאיפת אוויר הכניסה לריאותיו מים ועוד מים... טביעה של ממש, אבל בשמיים.
בנוסף, בשל הרוחות העזות של הסופה, מצא עצמו הטייס האומלל מטולטל למעלה ולמטה ולצדדים. הסופה שיחקה בו כרצונה. הוא היה מריונטה של הרוחות ופשוט לא נפל למטה. הצניחה שהייתה אמורה להסתיים כבר מזמן, נמשכה. הסופה סרבה להוריד אותו אל הקרקע.
אבל איכשהו, בתום כל הטלטולים והדחיות, הצליח כוח הכבידה של כדור הארץ להנחיתו למטה. צניחה שהייתה אמורה להימשך 10 דקות, נמשכה לא פחות מ-40 דקות תמימות!
אחרי ככלות הכל, רנקין הצליח לשרוד את הצניחה הארוכה והקשה ביותר שיש. אבל לנחות על הקרקע כמו בן-אדם הוא עדיין לא קיבל את הזכות. במקום זאת הטיחה אותו הרוח גם עתה והוא מצא את עצמו נוחת באזור מיוער, שגם בו הוא סיים את הצניחה כשהוא תלוי על עץ. לבסוף, הוא הצליח להתנתק מהמצנח ונפל אל האדמה.
מדמם כולו וכואב מאוד, רנקין החל בהליכה רגלית, כשהוא מחפש עזרה או טלפון. בשלב מסוים הוא הגיע אל כביש ורק לאחר קשיים מרובים עצר לו אחד הנהגים טרמפ. הוא הסיעו לעבר מקום עם טלפון ומשם הזעיק אמבולנס.
הנזק הסופי שלו, תודה ששאלתם, היה קטן יחסית. המון חבורות על גופו ותופעות של היפותרמיה, שמהן הוא סבל בשל הקור העז. אבל לא היו לו שום נזקים אחרים ואחרי מספר שבועות הוא שוחרר מבית החולים ולא סבל יותר מאותה צניחה דרמתית. האמת היא שלהיפך - עם הזמן הוא כתב על האירוע שעבר ספר בשם "האיש שרכב על הרעם". הספר הפך אותו גם למקור ידע רב על נטישת מטוסים בגבהים לא נתפסים.
הנה סיפורה של הצניחה הארוכה בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/CfM6vQ6os2w
באנגלית:
https://youtu.be/0cqQzcChFG0
סיפורו של הטייס שטבע בעננים:
https://youtu.be/Qil3ivxRiGQ
תיאור טלוויזיוני של סוף הצניחה של רנקין:
https://youtu.be/0g2ZFeisxss
וסרטון שמספר את סיפורו בפירוט:
https://youtu.be/LfcbYMVK5k0?long=yes
