כל חברה מסחרית צריכה להרוויח כדי להמשיך ולהתקיים. הרווח הוא מה שנשאר מהכנסות החברה, אחרי שיורדות מהן ההוצאות שלה. בין אם מדובר בחברות הייטק ובין אם מדובר בחנות, מסעדה או יצרן נעליים - כל עסק מסחרי צריך לגבש לעצמו מודל עיסקי ברור ולהרוויח, כלומר להכניס יותר ממה שהוא מוציא.

מודל עסקי הוא האופן שבו החברה יוצרת הכנסות ורווחים, כלומר מקורות ההכנסה של החברה המסחרית או העסק. ישנם מודלים עסקיים רבים ומגוונים.

הנה כמה דוגמאות למודלים עסקיים שווים:

חברה המוכרת מוצרים - המודל שלה הוא מכירה. היא קונה בזול ומוכרת ביוקר. מסחר. זה המודל העסקי הפופולרי והמוכר ביותר.

אתר אינטרנט חינמי - המודל העסקי שלו הוא לרוב מפרסומות באתר, ממכירת שירותים מיוחדים למי שמעוניין בהם (פרימיום), ממכירת מידע על מגמות וביקושים לגופים עסקיים אחרים ועוד.

חברה המשווקת מוצר תוכנה - המודלים שלה יכולים להיות מכירת התוכנה בכסף או חלוקתה בחינם וגביית תשלום עבור תמיכה בה. לעתים חברה כזו נותנת את הבסיס בחינם וגובה כספים עבור שירותים מסוימים, שירותי פרימיום שסגורים רק למי שמשלם עבורם.


הנה הסבר מהו מודל עיסקי (עברית):

http://youtu.be/37q9GB8oblM


בעולם הסטארטאפים המודל העסקי הוא הכרחי לגיוס כסף ממשקיעים ולבניית המיזם בצורה נכונה (עברית):

https://youtu.be/Pzj9Ryibp7M


המודל העסקי המרתק וייחודי של חברת איקאה:

https://youtu.be/tkfq__rdoD0


ותראו מה המודל העסקי של אפליקציית שידוכים למשל (עברית):

https://youtu.be/BRakUD0-EzE

סיטונאות (Wholesale) וקמעונאות (Retail) הם שני סוגי מסחר ומכירות. בעוד שקמעונאות היא מכירה של מוצרים לצרכנים עצמם, לרוב בכמויות קטנות, סיטונאות היא מכירת כמות גדולה של מוצרים לקמעונאי, על ידי היצרן, היבואן או המפיץ, שהם הסיטונאים.

הסיטונאי מוכר כל מוצר בכמות גדולה ובמחיר זול ליחידה מהמחיר שבו ימכור הקמעונאי לצרכן. הסיבה היא שהקמעונאי ימכור את המוצרים רק אם ירוויח ויוכל להתפרנס מהמסחר. לכן הוא ימכור לכל צרכן במחיר ליחידה יקר יותר וירוויח מפער המחירים, בין המחיר ששילם לכל יחידה למחיר שבו מכר אותה לצרכן.

הקמעונאי פוגש את הצרכן בחנות שלו, בשוק, באתר מקוון העוסק במסחר אלקטרוני וכדומה. הסיטונאי מוכר לקמעונאי באמצעות משאיות חלוקה להפצה לחנויות, שווקים סיטונאיים וכדומה. רבים מהקמעונאים פוגשים את הסיטונאים, בין אם הם יצרנים ובין אם הם יבואנים, בתערוכות מקצועיות שעורכת התעשייה אחת לשנה.


הנה הדרך שעושים הפרחים מהסיטונאי הממיין ואורז ועד למדפי הקמעונאים שקונים ממנו ומוכרים לצרכנים:

https://youtu.be/lBrsgtifAUM


עוד חנות של עסק סיטונאי:

https://youtu.be/OewN8HGNn8M


ובתערוכות כמו זו הקמעונאים פוגשים יצרנים וסיטונאים המציעים מוצרים מעניינים:

https://youtu.be/jxj1BmjtBdE

חוק פארטו או עיקרון פארטו (Pareto principle), הוא חוק שנקרא גם "חוק 80/20" ולפיו 20% מהפעולות שעושה אדם אחראיים ל-80% מהערך שהוא יוצר, בעוד שעבור 20% הנותרים של הערך הוא נאלץ להשקיע המון - 80% מהאנרגיה שלו. הרבה צעדי ייעול ותכנון עיסקי נגזרים מהחוק הזה, פרי הגותו של הכלכלן והסוציולוג וילפרדו פארטו.

האמת היא שפארטו ניסח לראשונה את העיקרון שלו בהקשר אחר לחלוטין. הוא ניסח מה שלימים ייקרא "חוק פארטו", בהקשר לאי-השוויון הכלכלי בחברה. פארטו הבחין ש-20% מאוכלוסיית איטליה מחזיקה ב-80% מהרכוש. יחס זה התגלה במקרים רבים נוספים ומאז משמש מדד פארטו למדידת אי השוויון בחלוקת הכנסה.

אבל בכל כך הרבה מקרים התגלה החוק של פארטו כנכון, עד שהוא הפך לעיקרון כללי, שמאפשר להבין ולנתח המון פעולות, כולל בתחומים כמו ייעול, התנהלות אישית, השקעות ועוד.

אחד מהדברים שחוק פארטו מאפשר לנו להבין הוא החשיבות של המיקוד - להיות ממוקד בדברים החשובים באמת, אלה שיוצרים את הערך ואת הניצול הטוב ביותר של הזמן שלנו, של הכסף שיש לנו, של האנרגיה והיצירתיות שלנו וכדומה.

מנהלי חברות יוכלו לשווק טוב יותר את המוצרים שלהם אם יטפחו למשל את 20% הטובים יותר מאנשי המכירות שלהם ויתעסקו פחות עם ה-80% הפחות מוצלחים. זניחת מוצרים שלא מצליחים במיוחד או שירותים כושלים, לטובת הגדלה בייצור של המוצרים הכי נמכרים והשירותים הכי מבוקשים, גם אלו יהיו פעולות נכונות להגדלת הרווח והצמיחה. חברות עסקיות רבות עושות זאת בקביעות.

גם צעירים ואפילו ילדים, שילמדו לנהל את דרכם במחשבה על ה"פארטו", יוכלו להתרכז בעיקר ובחשוב ולא בשולי ובתפל. ילדים שיזהו את השעות שבהן הם מכינים את השיעורים בצורה הכי מהירה וקלה, יוכלו לסיים את שיעוריהם וללמוד את החומר טוב יותר, בהרבה פחות זמן ומאמץ. אם ילמדו בשעות אלה ולא בשעות הפחות פוריות שלהם, ההבנה, החשיבה והקליטה יהיו במיטבן!


הנה הסבר של חוק פארטו (עברית):

http://youtu.be/wadm8AWIv5M


הסבר מצוין של המשמעות של חוק פארטו לחיים:

https://youtu.be/PaUWhO-B7Ts


ולעסקים:

https://youtu.be/zPoA6dzKmtg


דוגמאות לריכוז מאמץ ב-20% שמייצרים את 80% מההצלחה:

http://youtu.be/V28B_xOJzK4


וכך חוק 80/20 יכול לסייע לך לשנות:

http://youtu.be/bBQtel7tYNg

ההתמדה היא תכונה של מי שאינם מפסיקים במה שהם עושים. יש להם חזון או מטרה והם מלאי נחישות להמשיך, בשקדנות, עקביות ועקשנות לא מתפשרות, למול הפיתוי להפסיק את המאמץ.

הצלחה, בכל תחום שהוא, מספורט ואמנות ועד עסקים או קריירה, כל הצלחה מחייבת התמדה.

יש אנשים רבים שאינם מתמידים במאמצים שלהם ומקטרים שאינם מצליחים ושאחרים מקבלים הזדמנויות שאין להם. במקרים רבים מדובר באנשים שלא מתמידים במאמץ ומרפים לאור הקשיים שבדרך.

אל תרפו. כשאתם מאמינים במשהו, אל תפסיקו להאמין, גם ובעיקר כשקשה לכם. המאמץ הכי גדול הוא לא בהכרח פיזי, אלא המאמץ שלא להרפות. הזכירו לעצמכן למה, מה הוציא אתכם לדרך? מה החזון שלכן לעתיד שאליו חתרתן, או מה המטרה שנשבעתם להשיג - התעקשו להמשיך ועבדו קשה ובכל פעם שאפשר, השתדלו לא לעבוד קשה אלא לעבוד נכון.

ובעיקר התמידו. בסוף זה יגיע. הרי אם קשה אז סימן שאתם בעליה, כי תמיד קל יותר בירידה!


"משל הבמבוק" מלמד על התמדה והשכר שיש בה:

https://youtu.be/hw9AbtSDrZ0


העקביות הנחוצה כדי להצליח בעסקים, למשל בניהול בית קפה:

https://youtu.be/PiwOtTJAgvw


הזדמנות נוספת להבין את חשיבות ההתמדה:

https://youtu.be/uvCsY0lG4pM


ודברים חשובים על חזון והתמדה של כאיש שהפך את החולשות שלו להצלחה:

https://youtu.be/1bumPyvzCyo?long=yes

מותג (Brand) אינו לוגו או שם של חברה אלא משהו חמקמק יותר. זה מעין התרשמות קולקטיבית של רבים, מהמוצר או המוצרים של היצרן.

זכיר, עקבי, חושב לטווח ארוך, בולט מההמון ושומר על קשר עם לקוחותיו - מותג מצליח מקפיד על הדברים האלה. אבל לפני הכל, הוא גורם לנו להתחבר אליו כי הוא מגדיר השתייכות לקבוצה.

כשאנו שותים קפה בסטארבקס, אנו יודעים שגם אם הקפה אצל המתחרים טעים יותר, נמשיך לשתות אותו כאן, כי אנו רוצים להמשיך ולהיות חלק מהקבוצה של אוהבי סטארבקס. כך אנו בוחרים גם את הג'ינס שלנו, את המכונית, את המחשב שלנו, את מנוע החיפוש באינטרנט ואת הטלפון הנייד שלנו.

מחקרים מוצאים שאנו גם מגדירים את עצמנו לא מעט, בזכות המותגים שאנו רוכשים. מה שמסביר לא מעט, אגב, למה אנחנו נוטים לסלוח לחולשות של המותג שאנו אוהבים ולקטול את אלו של המתחרים.

מדובר על השפעה חברתית. זו תופעה דומה ללחץ חברתי, אבל שקטה, מאוד יעילה ומכניסה המון כסף למותגים. יצרניות המותגים מגייסות לא פעם מובילי דעה, כמו בלוגרים, אושיות רשת, כוכבים, או יוטיוברים מובילים, שמחזקים את המודעות והאהדה למותגים שלהם וכך מייצרים את קהל נאמני-המותג.

זו גם הסיבה שמותג ממהר להיפטר מפרזנטור או פרזנטורית שלו, שמייצגים נאמנה את המותג ואף מגדילים בזכות הערכים שלהם את יוקרת המותג בעיני קהל היעד, ברגע שבו נוצר סדק ולו גם קל, ביוקרת הפרזנטור או בזיהויו עם הערכים הללו.

המדהים הוא שהמותגים המצליחים, בעיקר מותגי האופנה אבל לא רק הם, הצליחו ליצור את העסקה המושלמת. הצרכנים מוכנים לשלם לא פעם הון עתק עבור המותג היקר, שמצדו מגדיל את שם ובולטות שמו על המוצרים. חישבו על כך - הקונים מתהדרים בקניית המותג, בעוד שהם סוג של פראיירים גדולים - הם שילמו המון כסף רק כדי להיות שלטי פרסומת ניידים של המותג שרכשו.

מצד שני, ניסיון להקים בישראל, למשל, רשת מסחר חסכונית ללא מותגים, כשל לחלוטין. לסניפי רשת הקניות "אחד" שהבטיחה מוצרים זולים, ללא המותגים היקרים, הקונים פשוט לא הגיעו והיא נאלצה לסגור. נראה שבתת-ההכרה שלנו, גם אם לא נרצה להודות בכך, אנו משוכנעים שלמותג יש הצדקה ושקניה יקרה יותר של מותג מפורסם, מבטיחה מוצר טוב יותר.


הנה המותג ועוצמתו המסחרית:

https://youtu.be/9iqo8N7clEE


המותג הוא חלק מהותי בהצלחה של חברת Apple (עברית):

https://youtu.be/YdsuxW-g_F4


ילדים הם צרכני מותגי אלקטרוניקה:

https://youtu.be/bErm6mriNEc


לא מעט מותגים קטנים בונים את עצמם על קשר מיטבי עם הלקוח:

https://youtu.be/3DD8SXMEuGg


המחקר הישראלי שמצא שהמותג משפיע על ההתנהגות (עברית):

https://youtu.be/PHrTJRG3sKc


ובחיוך - חקיין צלילי האופנועים של המותגים המובילים בעולם:

https://youtu.be/mwpKwowBuro

אפילו באינטרנט, ממלכת הדברים המוזרים שהופכים טרנדיים להפליא, מהווה סדרת האינטרנט הפופולארית Will it blend תופעה תרבותית יוצאת דופן. בסדרה זו סרטונים ויראליים רבים שבהם מושלכים אל תוך בלנדר מגוון פריטים, ממכשירים חדשים ויקרים להפליא שהופכים לאבקה אפורה ועד לעצמים משונים אחרים. הכל הולך בבלנדר הזה...

המרכיבים הקומיים שהתפתחו סביב טקס הטחינה של מכשירים יקרים ונחשקים בבלנדר הפכו את הסרטונים הללו לנצפים במיוחד ומיליוני צפיות נרשמות לכל סרטון כזה. אבל נראה שההתרגשות שמוצאים הגולשים בסרטונים הללו היא קצת כמו זו שמתעוררת אצל רבים בצפייה בסרטוני זוועה או סרטי אימה בטלוויזיה. כשאדם מתיישב לראות את המכשירים הנחשקים כל כך, כשהם נטחנים עד דק בבלנדר הביתי, הוא צופה בפחד הגדול שלו, שיינזק המכשיר היקר שקנה או שקיבל מההורים, מבלי להיפגע...

לבלנדטק, חברה אמריקאית שמייצרת את הבלנדרים החזקים והעמידים ביותר בשוק, נמאס לשווק בסרטונים משעממים שאף אחד לא צופה בהם. ג'ורג' רייט, מנהל השיווק של החברה, ראה שוב ושוב את מייסד החברה והמנכ"ל שלה, טום דיקסון, בוחן את עמידות הבלנדרים שלו בניסיונות לבחון כיצד הם פועלים על חומרים שונים. יום אחד הוא הציע לדיקסון להעלות סרטונים שלו בחלוק מעבדה ומשקפי מגן, כשהוא טוחן חפצים, לא לפני שהוא שואל "האם זה ייטחן?"

דיקסון אפילו לא ידע אז מהו יוטיוב. האיש הוא אמנם ממציא גאון שהצליח לפתוח ולרשום פטנט על הבלנדרים החזקים ביותר, אבל גיק של אינטרנט הוא ממש לא היה. בכל זאת הוא הסכים לרעיון המוזר... הם העלו את הסרטון הראשון, שבו השליך דיקסון לבלנדר כמה כדורי גולף וטחן אותם. בסרטון הזה צפו מעל 7 מיליון אנשים!

והתוצאה הפכה להצלחה עצומה. כולם רצו לראות את הסרטון המשונה שבו טוחן דיקסון חפצים בבלנדרים שהוא מוכר. עשרות מיליוני צפיות צברה חברת "בלנדטק" בסרטונים נוספים ומכירות הבלנדרים שלה עלו בחדות. עוד ועוד חפצים נחשקים ונחשקים מאד נטחנו בבלנדרים שלה, ביניהם כל דגם של אייפון שיצא, אייפד יקר, אינסוף גאדג'טים ומכשירים, צעצועים ומוצרים מותרות, כלי בית, עטים וכל דבר הזוי אחר שעלה במוחם. דיקסון הוזמן על ידי יצרנים לטחון את מוצריהם והתארח שוב ושוב בתכניות טלוויזיה שהפכו אותו לכוכב.

לעסקים זה עשה דברים מדהימים. המכירות גאו ועלו ומוצרי בלנדטק נמכרים כיום בכל העולם. מהחברה שהייתה שווה 20 מיליון דולר, היא הפכה לחברה של חצי מיליארד. מאות מיליארדי צפיות נרשמו לסרטונים שלה.


הנה סרטון בסדרת האינטרנט הפופולרית Will it blend:

http://youtu.be/lBUJcD6Ws6s


גיבור הסדרה מספר על הדרך שעשתה:

http://youtu.be/hHIqUkogY7g


קדימון לסרט שעשו על ההצלחה הזו:

http://youtu.be/oMHCfZ9mxQE


טום דיקסון מנסה להסביר את התופעה המדהימה שיצר:

http://youtu.be/lK1ZKT9PB_8


הסרטון שעלה ב-2007 כשנטחן מכשיר האייפון הראשון בתוך בלנדר:

https://youtu.be/qg1ckCkm8YI


וטחינה בבלנדר מוקדשת גם לדברים מוזרים יותר כמו שלד וגולגולת:

http://youtu.be/AsTZm7QtY84

איש או אשת מכירות (Sales) הם מי שמוכרים לקונה פוטנציאלי. פנים אל פנים, בטלפון או אונליין.

מכירות (Sales) הן פעולה של אחד על אחד. המוכרנים מנסים למכור לאדם אחד, לחברה אחת או לארגון בודד.

אנשי המכירות הללו נוקטים בשלל שיטות מכירה. הם ינסו להיפגש, לשוחח בטלפון, באינטרנט. פעמים הם ישלחו או יבקשו לשלוח חומר, לשכנע או להציע התנסות - הכל על מנת להשלים את עסקת המכירה.

המוכרן בחנות הוא בדרך כלל מומחה לתחום שבו החנות עוסקת או אדם שמכיר את המוצרים היטב. הוא או היא יסייעו ללקוחות לבחור ולקנות מהמלאי או בהזמנה, את המוצר המתאים לצורכיהם. המוכר מסביר ומדגים את המוצרים ללקוחות ומסייע להם בקנייה מוצלחת.


הנה צעירים שעובדים במכירות בחו"ל (עברית):

http://youtu.be/J1QS8uI4K7g?t=3m16s


נדנוד, נחמדות, התגברות על דחייה, חשדנות וטקטיקות מותאמות - כך פועלים אנשי מכירות בחנויות ובכלל (עברית):

https://youtu.be/4_EcF20r0WU


ועולם המכירות לילדים:

https://youtu.be/M6GfTYlLqXM

כשפותחים עסק, כדאי לשנן את הכלל הקדוש גם אם משעשע, של עולם הנדל"ן. לפיו, שלושת הדברים הכי חשובים בנדל"ן הם מיקום, מיקום ומיקום...

המיקום של העסק הוא כל כך חשוב לקיומו, עד כדי כך שהוא הגורם המשמעותי ביותר להצלחתו. במילים אחרות, בחירת המיקום של העסק החדש תקבע יותר מכל דבר אחר אם הוא יצליח או ייכשל.

אחת המשמעויות של זה היא החנות הפינתית (Corner shop). כשהם פותחים עסק חדש בחנות, נוהגים היזמים המנוסים לחפש חנות פינתית, כשהסיבה העיקרית לכך היא החשיפה הגדולה שלה לרחוב. כמובן שזה לא השיקול היחידי, כי חשוב האם באיזור יש נמצא קהל היעד שלך, מה סוג הסחורה, הנגישות של הקונים, חנייה ועוד, אבל אחרי כל אלה, חנות פינתית שווה בכל מקרה יותר מחנות רגילה.

מה טוב בחנות פינתית? - חנות פינתית עדיפה מכיוון שהיא ניבטת לשני רחובות, מה שמבטיח לעסק חשיפה כפולה, גם למי שבאים מהרחוב הראשון וגם לאלו מהרחוב השני. יתרון נוסף מתגלה כשיש רמזור במקום ואז נחשפים הנהגים לעסק, בכל פעם שהם ממתינים לאור הירוק...

אבל החשיבות העצומה של החשיפה של העסק מתגלית בדרך כלל כשהעסק ממוקם רע. אם הוא במקום לא חשוף, נניח שהוא ממוקם במרכזה של שורת חנויות, עלול בעל העסק לגלות שאיש לא יודע על קיום החנות שלו. במקרה כזה כדאי להיצמד לחנות גדולה ומצליחה, בתחום אחר מתחום העיסוק של העסק שלך. כך, אם החנות שלך תהיה צמודה לסופרמרקט מצליח או לבית מרקחת הומה אדם, ובסביבה לא יהיה עסק מתחרה לשלך, באותו תחום עיסוק, הסיכוי להצליח טוב יותר והעסק לא ייאלץ לפרסם ולעשות מבצעים רבים, שיעיקו על התקציב.

כדאי גם לבדוק שהעסק ממוקם במקום שבו נמצא קהל היעד שלו. אם עסק הוא לצעירים עסוקים, כדאי שלא ייפתח בשכונה מבוגרת. אם הוא למוצרים לתינוק, מומלץ שיהיה בסביבת מגורים של משפחות צעירות.

מומלץ לפתוח חנות באיזור עם פעילות לאורך כל היום. ההכנסות במקום שיש בו פעילות מהבוקר ועד אחר-הצהריים ברציפות, תהיינה כפולות ובטוחות יותר. גם בערב יש לעסק מה להציע? - נפלא!

הכל כמובן בהנחה שהעסק טוב, עם סחורה ושירות איכותיים. בהצלחה!

הפרסומות (Ads) נועדו כדי לשווק מוצרים ושירותים, למי שעשוי לרכוש אותם ויכול לשלם עבורם.

מטרת הפרסומת היא חשיפה למוצר חדש, לשירות רלוונטי, או למבצע צרכני כלשהו, כמו הוזלת מחיר, למשל במטרה להגדיל את המכירות או להיפטר ממלאי מיותר ששוכב יותר מדי זמן במחסנים.

אם היצרן היה מייצר מוצרים ולא מפרסם אותם, מעט מאד לקוחות היו רוכשים אותם ומחירם של המוצרים הללו היה נשאר גבוה.

ככל שהפרסומת תגדיל את המכירות, ניתן יהיה להוזיל את מחיר המוצר הבודד והלקוחות בעתיד ישלמו פחות. בנוסף, בייצור המוני יוכל היצרן להוריד את המחירים ועדיין להרוויח יותר - לעיתים הוא ירוויח אף הרבה יותר!


הנה פרסומת שמדגימה כמה ניתן להיות יצירתי ולא להוציא על זה כסף רב:

http://youtu.be/U-tKdWUPJ-w


פרסומות שמצליחה להעביר את מסר הדיוק והאיכות דרך תמונה וללא מאמץ:

http://youtu.be/3xkdSEf4AD4


הפרסומת המפורסמת בהיסטוריה, פרסומת "האח הגדול" למחשב המקינטוש מ-1984:

http://youtu.be/VtvjbmoDx-I


פרסומת שמותירה את מבקר הפרסומות שלנו חסר מילים (עברית):

https://youtu.be/mO8DXQIzXQM


והשיווק בעידן הדיגיטלי, שנעשה ללא פרסום בכלל:

https://youtu.be/bl9ACcWQGTs?long=yes

מתח רווחים נמוך הוא מכירה של כמות גדולה של מוצרים, במחיר זול במיוחד ליחידה בודדת. כך ניתן להרוויח מעט על כל מוצר, אבל ההכנסה על כל המוצרים גדלה.

חנויות משתמשות במחירים זולים מסיבות שונות. יש כאלו שנעזרים במחיר הזול, כדי לפרוץ לשוק חדש ולמכור לצרכנים שרגילים לקנות ביוקר. הללו קונים אצלם בזול והם זוכים בנתח-שוק, אחוזים מהמכירות של אותו מוצר בשוק. כך נכנסה רשת קופיקס, למשל, לשוק בתי הקפה, בתוך זמן קצר ובהצלחה מרשימה. כך הצליחו מוצרים זולים ואיכותיים כמו המכוניות מהמזרח הרחוק, להפוך את המכוניות הללו ללהיטי מכירות בשוק הרכב היקר.

לעיתים מתבסס עסק שלם על מכירות במתח רווחים נמוך. רשתות הדיסקאונט, בארץ ובעולם, מוכרות את כל המוצרים במחירים זולים יותר. הן מפנקות פחות וחוסכות בעיצוב החנויות ובשטחי המכירה, אך את החסכון הזה בתפעול החנויות הן "מגלגלות" אל הלקוח, כלומר מוזילות לו את המחירים.

תוכלו לקרוא וללמוד על זה בהרחבה באאוריקה, בתגית "מתח רווחים נמוך, יוקר המחיה, צרכנות".


הנה יזם קופיקס, שהכל בה עלה בה 5 שקלים, מסביר את השיטה:

http://youtu.be/j1_3iAXz1jg


וחברה המתמחרת שיחות סלולאר במחירים זולים ועדיין מרוויחה:

http://youtu.be/lBT8AL2sOGI

אחד הדברים הבולטים היותר בעולם השיווקי ובמיתוג של ימינו הוא הלוגו (Logo). מדובר באותו איור או צורה גרפית שבה מעוצב שם של חברה עסקית, מותג, ארגון, מוצר, אתר אינטרנט וכדומה. לרוב הוא יופיע על המוצרים, הפרסומות, נייר המכתבים או המיילים שנשלחים על ידי עובדיו, על בניין החברה, מדי העובדים וכדומה.

הלוגו, בעברית סַמְלִיל, מעוצב במיטב המקרים באופן מינימליסטי ולא מרבה בפרטים. פעמים רבות יתלווה לסמל גם טקסט, כמו שם המותג, שהוא החברה או המוצר. לעיתים הלוגו יורכב רק מטקסט, אבל אז בחירת הגופן, צורת האות, תנסה להעביר את רוח המותג וערכיו.

זוכרים את הלוגו של נייק, נייקי? - הוא משדר מהירות והישגים. אם תבחנו את הלוגואים של חברות מתחרות תוכלו לראות שכמעט לכולן יש לוגו שמנסה לשדר ערכים דומים. זו הסיבה שבכולן יהיה מרכיב של "סווש", רק בקומפוזיציות אחרות. כך משמש גם החץ הנסתר בלוגו של FedEx, שמבטא הנעה של משלוחים ממקום למקום. או כדור הארץ המורכב מהרבה חלקים של האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה וכך הלאה.

בהיותו עתיד להיות הזיהוי הגרפי והשיווקי המוביל של החברה או המוצר, משקיעים בחשיבה ועיצוב של הלוגו הרבה מאמץ ויצירתיות. בכדי שישדר בקרב הצרכנים את ערכי המוצג, בצורה פשוטה ומדויקת, מנסים להטמיע בו את רוח הדבר, את מטרתו או את שליחותו בעולם.

במקרים רבים הופך הלוגו, שנוצר כדי לסמל ולייצג את בעליו בתודעת הציבור, כה מזוהה עימו, עד שהוא מהווה נכס שיווקי עצום. לכן חוקי הקניין הרוחני וסמלי המסחר אוסר להעתיק או להטעות בלוגו דומה, מטעם מוצרים או חברות מתחרות.


כך מעצבים לוגו:

http://youtu.be/RBTiTcHm_ac


הנה סודות מרתקים בלוגואים ידועים:

https://youtu.be/FMmwAV1uzJ4


והמשמעויות הנסתרות שמאחרי לוגואים מפורסמים:

https://youtu.be/UKc271fj2ok

התחרות היא אחד המנגנונים היעילים והטובים ביותר לטובת הצרכנים במשק. נניח שמוצר מסוים נמכר רק על ידי חנות אחת, בעל החנות יוכל למכור את המוצר במחיר גבוה, כי לקונים הזקוקים למוצר אין ברירה והם יוכלו לקנות אותו רק אצלו (קראו על מצב כזה באאוריקה בתגית "מונופול"). אך אם המוצר יימכר גם בחנות אחרת בסביבה, הרי שבעל החנות המתחרה יוכל להציעו במחיר נמוך יותר ורבים מהקונים יעברו לקנות אצלו. לכן התחרות טובה לקונים, כי המוכרים נזהרים שלא להגזים במחירים ולהתקע עם מוצרים שלא נמכרו ומתקלקלים במחסן, במקום להביא לרווח כספי.

ומכיוון שהתחרות גורמת לכך שהמוכרים מורידים מחירים, כדי למכור יותר ולהצליח להרוויח למול המתחרים שלהם - היא טובה לקונה. אבל התחרות עושה עוד דבר לטובת הקונים. היא גם מובילה לשירות טוב לצרכן. כשמשווק יודע שאם הלקוח יקבל ממנו שירות גרוע הוא יפנה אל המתחרים שלו, הוא ישפר את השירות וישתדל לשמור על הלקוח אצלו. כלל ידוע הוא שיותר קל ועולה פחות כסף לשמור על לקוח קיים, מאשר לרכוש לקוח חדש. לכן התחרות טובה גם להורדת מחירים וגם לשיפור השירות. מאותן סיבות גם יצרן שיש לו מתחרים ישקיע בפיתוח מוצריו, בהוספת חידושים ודגמים משופרים ובשירות ותיקונים למוצרים שכבר נמכרו.

ומכיוון שתחרות היא תנאי למחירים זולים יותר, מניעה שלה על ידי הסכמים בין המוכרים היא רעה ואסורה לפי החוק. קראו על כך באאוריקה בתגית "קרטל".


הנה דיון בטלוויזיה על תחרות בין רשתות קפה (עברית):

http://youtu.be/l5K-LhIfYlA