כבר מגיל צעיר אנו יודעים שמזון שיש בו סידן הוא מסייע ומחזק את העצמות שלנו. אם נאכל ממנו יתחזקו העצמות שלנו ונהיה יציבים ובריאים יותר. הסידן שומר על העצמות ועל מבנה השן שלנו.

אבל, למעשה, העצמות זקוקות לעוד מרכיב חיוני כדי להיות חזקות. מדובר בוויטמין D, המסייע בספיגת הסידן ובבניית העצם.

שני המרכיבים הללו חשובים מאד לגוף, לא רק אצל ילדים ומתבגרים שגופם נמצא בעיצומו של תהליך הגדילה, אלא גם אצל המבוגרים שבינינו.

תמצאו הרבה סידן וויטמין D במאכלים כמו חלב, ויוגורט, בדגים כמו סלמון, טונה וסרדינים, בטחינה ובירקות ירוקים, כמו תרד, פטרוזיליה ועלי רוקט. גם דגנים מועשרים מצויינים לבניית עצם וכך גם ביצים. אפילו מיץ תפוזים שידוע בוויטמין C שבו, נמכר כיום כשהוא מועשר בוויטמין D ובסידן.


הבה נבין כיצד העצמות שלנו מתפתחות וגדלות (מתורגם):

https://youtu.be/yJoQj5-TIvE


וסרטון על החלב והסידן שלו (עברית):

http://youtu.be/1TMSF9-4pEE

לאנשים מבוגרים יש 206 עצמות בגוף.
לתינוק יש אפילו יותר עצמות. בשלד של תינוקות יש כ-300 עצמות. חלק מהעצמות הללו עתיד להתמזג וכך יקטן מספר העצמות שבגופם של מבוגרים.

הכירו את השלד לעומק בתגית "שלד".


הנה סרטון על העצמות שבגופנו וכיצד הן מתחברות לשלד המלא:

http://youtu.be/7vLAE_P_u_4

מה עושה השלד בגוף האדם?
למה אנו צריכים את השלד בגופנו?


תפקיד השלד לתמוך בגוף, לייצב אותו, כדי שלא יהיה רך כמו פודינג או ג'לי מדולדל. השלד גם חייב להגן על האיברים העדינים שלנו, במיוחד על הלב, המוח והריאות שלנו.

אם הבשר והרקמות הרכות נרקבים די מהר לאחר המוות, עצמות השלד הקשות והקשיחות יכולות להישמר היטב למשך מאות ואף אלפי שנים. לפיכך, לא נדיר בעולם הארכיאולוגי למצוא שלדי אדם בחפירות ארכיאולוגיות שונות.

ואגב, בעוד שאצל היונקים השלד הוא פנימי ומורכב מעצמות שבתוך הגוף, בעולם החרקים, כמו החיפושיות למשל, נושא החרק את שלדו על פני גופו כמעין קופסה קשיחה, השומרת עליו מבחוץ.


הנה גוף האדם שנבנה מתוך השלד, כולל השרירים והעור המקיף אותנו:

http://youtu.be/anV6-3O-9mQ


וריקוד השלדים של וולט דיסני, מאחד מסרטיו הראשונים:

http://youtu.be/h03QBNVwX8Q

הגולגולת (Skull) היא המבנה הגרמי המורכב ביותר בגוף האדם. במהלך הדורות היא הפכה לסמל ידוע למוות, אבל אם חושבים על זה רגע הרי שהגולגולת היא אחד המבנים החשובים בגופנו לחיים. זאת משום שמטרתה של הגולגולת היא הגנה על המוח.

הגולגולת היא מעין כלוב של עצמות, הסוגר ושומר על מוחנו בצורה הדוקה במיוחד. בתוכה שוכן מרכז התפקוד של בני האדם והיונקים כולם - המוח. בלעדיו כמובן שאין לנו ולו שניה אחת של חיים.

עצמות הגולגולת האנושית, כ-28 במספר, מספקות ביחד הגנה ותמיכה לראש ולמוח העדין וההכרחי לתפקודנו.

כיפת הגולגולת המעוגלת מגנה על החלק העליון של המוח מפני פגיעה. חלקה העליון של גולגולת אנושית מורכב מ-8 עצמות מעוקלות, הצמודות זו לזו בשלבים, עם מעין תפרים גליים המאפשרים חיבור טוב וחזק יותר.

כשמדובר בגולגולת, היות ומדובר בכלוב הגנה למוח, רק אם אין ברירה רפואית אחרת ולצורך ניתוחים קשים, חותכים ושוברים אותו. אבל ביום יום, אם הרופאים חושדים שמשהו במוח נפגע או נפגם, הם יכולים לבדוק זאת כיום באמצעות סורקים משוכללים, שיודעים לתת תמונה מוצלחת של המוח גם מבלי לנתח.

אם מעניין לברר מדוע הגולגולת היא החלק בגוף שמזוהה עם המוות, הרי שהסיבה לכך היא שהגולגולת הייתה מאז ומתמיד המבנה המוכר והמזוהה ביותר מתוך השלד האנושי. בניגוד לה, כל עצם או עצמות איבר גוף אחר יהיו קשים לרובנו לזיהוי. לכן, מאז העולם העתיק ועד ימינו, רבים הסמלים והשלטים שמזהירים מפני סכנות באמצעות תמונה או סמל של גולגולת.


#מבנה הגולגולת
בחללה המרכזי של הגולגולת יש חלוקה ל-3 מפלסים שכולם תומכים במוח. למבנה המוח מותאמים כל בליטה ושקע בגוגלגולת.

בכיפת הגולגולת, מורכב החלק העליון שלה מ-4 עצמות קטנות וקעורות. מגיל שנתיים בערך הן מהודקות זו לזו ועד אז יש שם עצמות רכות שחשוב להיזהר בהן, אצל תינוקות.

בקדמת הגולגולת שתי ארובות העיניים, שמכילות את גלגלי העיניים. חור אמצעי משמש כמעבר האוויר של האף. ולא רחוק ממנו בצד האחורי יש את עצם הלסת התחתונה, התלויה משני צדיה על צירים, בגובה האוזניים.

בתחתית הגולגולת, בחלק האחורי נמצא חור גדול ועגול שהחוקרים מכנים "הנקב הגדול". דרכו עובר חוט השדרה ובקדמתו יש פתחים קטנים יותר, דרכם עוברים העצבים, העורקים והוורידים מההמוח ואליו.


הנה הרכב הגולגולת האנושית (עברית):

https://youtu.be/yDMiIEcAZ2Q


עצמות הגולגולת:

https://youtu.be/WRmNC_yPQZ8


התפרים של הגולגולת האנושית:

https://youtu.be/oDdecphVkqI


כך תציירו גולגולת (ללא מילים):

https://youtu.be/fG6plIbZvi0


וההבדלים בין גולגולת נשית לגברית:

https://youtu.be/o3GvTnCuOIY

אלוזאורוס (Allosaurus) היה דינוזאור שעצמותיו היו חלולות. זה היה דינוזאור טורף ענקי, באורך של 12 מטרים וציפורניים חדות ובן לתת הסדרה של התרופודה.

אבל המעניינת יותר הייתה גולגולתו הענקית. סידור העצמות בגולגולת של האלוזאורוס איפשר לו לבלוע כמויות ונפחי בשר ענקיים ולהתנפח כמו מיני נחשים שבולעים בעלי חיים ענקיים ומעכלים אותם במשך שעות וימים לאחר מכן.


הנה סרטון על האלוזאורוס:

http://youtu.be/YSGdowqESaQ

בתקופת האבן, לפני 15 אלף שנה, בנו ציידים קדמונים באזורי רוסיה ואוקראינה של היום, בתי חורף מעצמות של ממותות. לאנשים בני התקופה שימשו העצמות הגדולות והחזקות הללו כחומר בנייה שימושי מאד ויציב ביותר. באחד מבתי הממותות (Mammoth houses) שנמצאו מאותה התקופה נמצאו עצמות של לא פחות מ-30 ממותות.

אבל המנהג לבנות בתי ממותות הוא הרבה יותר קדום. למשל בית שנמצא באוקראינה של היום ונבנה לפני כ-44 אלף שנים על ידי ניאנדרתלים. בבית הזה נמצאו שרידים של 116 עצמות גדולות, כולל גולגלות של ממותות, מלתעות, 14 ניבים והרבה עצמות רגל שלהן.

כדי להשיג את העצמות הללו לא היו צריכים הקדמונים לצוד אותן, אלא פשוט לאסוף עצמות של ממותה שהיו פזורות בתקופתם בכל מקום.


הנה סיפורם של בתי הממותות:

http://youtu.be/TNP8ZjZ_cRU


וכך נראו הממותות של אותו עידן:

https://youtu.be/eoYJr2_3Qbc

כולם יודעים שהכריש הוא טורף ים אימתני ומיומן. אבל פרט אחד חומק מרובנו, בקשר לטורף הימי הזה. הכרישים הם דגים שאין להם עצמות.

הם לא לבד בעניין חוסר העצמות הזה. כמו כל מחלקת דגי הסחוס, שעליה הם נמנים, גם לכרישים אין עצמות אמיתיות אבל ממש לא רק להם. כך או כך, השלד של הכרישים עשוי מרקמה סיבית שנקראת סחוס. למעשה, מכל גופם של הכרישים, רק השיניים שלהם עשויים עצם!

כמו רוב דגי הסחוס, מרבית הכרישים הם טורפים. למעשה, הכריש הוא צייד הים המושלם. חושיו פועלים במתואם למטרת ציד בים. חוש הריח שלו מפותח מאוד והוא רואה למרחק רב. כרישים מסוגלים לזהות טרף ממרחק של מעל קילומטר וכמובן שגם לזהות טורפים המאיימים עליהם כבר ממרחק.


הנה הכריש (מתורגם):

https://youtu.be/svlEfxTyJQE


הכריש האימתני הוא מכונת הציד של הים:

http://youtu.be/h1XYa93Rz_Q


קבלו הסבר על הכריש שאין לו עצמות אלא סחוס:

http://youtu.be/U4b-Mv_3e4U


ובואו לחווית מציאות מדומה עם כרישים:

http://youtu.be/3WIS6N_9gjA?qr=yes

הסטגוזאורוס (Stegosaurus) הוא אחד הדינוזאורים הידועים והמוכרים ביותר, בזכות המראה המיוחד שלו. כולם מזהים אותו בזכות לוחות עצם בולטים ודקים, שהיו לו על גבו וחיממו את גופו מאור השמש.

הסטגוזאורוס היה בגודל של פיל בן ימינו, כשהגדולים הגיעו לגודל של אוטובוס. ראשו לעומת זאת, היה קטן למדי, מה שאומר שמוחו הקטן לא אפשר לו להיות חכם מדי.. זנבו החד של הדינוזאור סטגוזאורוס הגן עליו מטורפים ותוקפים. פיו, שהייתה לו צורת מקור, סייע לו באכילת צמחים.

פירוש השם סטגוזאורוס הוא "לטאת גג" או "הלטאה עם הגג", על שום לוחות העצם שעל הגב, שנראו כמו רעפים.


בואו להכיר את הסטגזאור:

https://youtu.be/m1OG4SxKjxU


הסטגזאור במלוא הדרו:

http://youtu.be/0XRkTqOg3hI


מציג את עצמו:

http://youtu.be/pvTvrvDolTk


והסטגוזאורוס בסביבתו:

http://youtu.be/eUdcrYvhJr8

וִילְהֵלְם רֶנְטְגֶן (Wilhelm Röntgen), פיזיקאי ומדען גרמני, הוא ראשון הזוכים בפרס נובל לפיזיקה ובכלל.

זה היה בשנת 1901. אבל סיפורו של החוקר המרתק הזה מתחיל שש שנים לפני כן, ב-1895. רנטגן ערך באותה תקופה ניסויים עם שפופרת קתודית, סוג של מנורה ייחודית. לפתע הוא הבחין בדבר מוזר - מסך הבריום, שהיה מצופה בחומר פלואורסנטי, החל לזהור ללא סיבה או הסבר כלשהו.

רנטגן הופתע, במיוחד בשל העובדה שהשפופרת הייתה עטופה בנייר שחור ואטום שמנע יציאה של אור החוצה. המדען הבין שלגמרי במקרה הוא גילה משהו חדש ומעניין. ולא סתם מעניין אלא מדהים - זו ככל הנראה קרינה, שהיא בלתי נראית וחודרת דרך חומרים.

במהלך השבועות הבאים ותוך בדיקת הקרניים החדשות שגילה, הסתגר וילהלם הסקרן במעבדה שלו, כשהוא אוכל וישן בה. הוא לא הפסיק לערוך ניסויים מגוונים ובהדרגה למד באופן ברור שהקרינה המסתורית הזו חודרת דרך חומרים רבים ונבלעת רק על ידי עופרת.

הניסוי המפורסם ביותר שלו במהלך המחקרים הללו הנםיק את צילום הרנטגן המפורסם ביותר, צילום ידה של אשתו, אנה ברטה רנטגן, בו אפשר היה לראות את העצמות שבתוך היד - מבחוץ.

הצילום הזה, אגב, נחשב לצילום הרנטגן הראשון בהיסטוריה.

מכיוון שלא ידע בדיוק מה טיבה של הקרינה החדשה, רנטגן קרא לה "קרני X". למה דווקא X? כי זו היה מנהג מקובל, מעין מוסכמה במתמטיקה ובמדע לכנות כך כל דבר לא ידוע. לצד השם הנוסף "קרני רנטגן", שניתן במהלך השנים, יישאר השם הזה, X-rays, עד היום, בתור שמן של הקרניים הללו - גם מאה ויותר שנים אחרי שפוצח טבען של הקרניים והקרינה והן מפוענחות לחלוטין.

הגילוי הזה שינה את עולם הרפואה באופן בלתי נתפס. בזכותו התאפשר לרופאים לקבל מבט אל תוך הגוף האנושי, מבלי הצורך לנתח אותו. זה אמנם מבט מוגבל, בעיקר לעצמות, אבל זו הייתה מהפכה אמיתית, שכאמור זיכתה את החוקר הגאון רנטגן בפרס נובל הראשון לפיזיקה.

ורנטגן הצנוע עשה עוד מעשה מדהים. באלטרואיזם ואנושיות מופתיים הוא קבע שהתגלית שלו צריכה להיות תרומה לאנושות כולה וסירב לרשום עליה פטנט ולהתעשר עושר עצום. וכך, במקום שיהיה מקור לעושר אישי ורווחה אינסופית לו ולמשפחתו, הפך מכשיר הרנטגן לנפוץ בעולם כולו, הציל אינספור חיים והקל על סבלם של מאות מיליוני אנשים, מכל הארצות והמעמדות, במהלך השנים.

זו ללא ספק דוגמה מעוררת השראה למדען אמיתי שהאמין בכל ליבו שעל המדע לשרת את טובת האנושות ולא רק את תהילת המדענים.

על שמו של רנטגן נקראת יחידת המידה למדידת קרינה מייננת, "רנטגן" וכן היסוד הכימי רנטגניום.


הנה סיפורו של רנטגן ופרס הנובל הראשון (עברית):

https://youtu.be/vSCatc-O-DI


כך הוא גילה את קרני הרנטגן (מתורגם):

https://youtu.be/gsV7SJDDCY4


ואלה קרני ה-X, הקרניים שזיכו את רנטגן בפרס הנובל הראשון לפיזיקה (מתורגם):

https://youtu.be/ydbEI23XieA

כשאנחנו מזדקנים אנו נעשים יותר נמוכים. כן כן, הגובה היורד הוא עובדה ידועה ומוכרת לכל מי ש"מגדלים" סבא או סבתא קשישים או התראו לאחר תקופה עם מכר זקן.

למעט אובדן גובה משמעותי או מהיר שעלול להצביע על מצב בריאותי שרופא חייב לבדוק, הזקנה הופכת אותנו קטנים יותר.

יש כמה גורמים עיקריים התורמים באופן טבעי לאובדן הגובה ההדרגתי בגיל זקנה:


#היחלשות העצמות
עם השנים ובאופן טבעי הולכות העצמות ונחלשות, כשהן גם מאבדות מצפיפותן. זהו מצב שנקרא אוסטאופורוזיס ובין השאר הוא יכול להוביל לשברים בחוליות, כלומר בעצמות עמוד השדרה. אלה יכולות להידחס ולהביא לירידה בגובה.


#היחלשות דסקיות הסחוס
דסקיות הסחוס המרפדות את החוליות עלולות גם הן להישחק ולהתכווץ, מה שתורם עוד יותר לאובדן הגובה.


#איבוד שריר
עם הגיל, אנו מאבדים מסת שריר, במיוחד בליבה ובגב. ירידה זו בחוזק השרירים שלנו יכולה להוביל ליציבה כפופה, מה שגורם לנו להיראות קצרים יותר, גם אם מבנה השלד שלנו נותר ללא שינוי.


#השטחת רגליים מקושתות
הקשתות בכפות רגלינו עלולות להשתטח לאורך השנים, מה שישפיע גם הוא, אם כי פחות, על הגובה הכללי שלנו.

חשוב לציין כי בעוד שירידה קלה בגובה נחשבת תקינה עם הגיל, אובדן גובה משמעותי או מהיר עשוי להצביע על מצב בריאותי בסיסי ומחייב התייעצות עם רופא.


הנה הסיבות שגורמות לנו לקטון בזקנתנו:

https://youtu.be/0yNOfa9K8tk?si=BXTSpyF1-gTt-Hka


הסבר על דרכים למנוע התנמכות בגיל הזיקנה:

https://youtu.be/qdmU5ikZ870?si=sleFLQPgjrAiqwHK


והסבר מפורט על הסיבות לקטינת הגוף בגובה:

https://youtu.be/7cf33DCzuqk?long=yes