שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו חוק פארטו ואיך הוא מאפשר התנהלות נכונה?
חוק פארטו או עיקרון פארטו (Pareto principle), הוא חוק שנקרא גם "חוק 80/20" ולפיו 20% מהפעולות שעושה אדם אחראיים ל-80% מהערך שהוא יוצר, בעוד שעבור 20% הנותרים של הערך הוא נאלץ להשקיע המון - 80% מהאנרגיה שלו. הרבה צעדי ייעול ותכנון עיסקי נגזרים מהחוק הזה, פרי הגותו של הכלכלן והסוציולוג וילפרדו פארטו.
האמת היא שפארטו ניסח לראשונה את העיקרון שלו בהקשר אחר לחלוטין. הוא ניסח מה שלימים ייקרא "חוק פארטו", בהקשר לאי-השוויון הכלכלי בחברה. פארטו הבחין ש-20% מאוכלוסיית איטליה מחזיקה ב-80% מהרכוש. יחס זה התגלה במקרים רבים נוספים ומאז משמש מדד פארטו למדידת אי השוויון בחלוקת הכנסה.
אבל בכל כך הרבה מקרים התגלה החוק של פארטו כנכון, עד שהוא הפך לעיקרון כללי, שמאפשר להבין ולנתח המון פעולות, כולל בתחומים כמו ייעול, התנהלות אישית, השקעות ועוד.
אחד מהדברים שחוק פארטו מאפשר לנו להבין הוא החשיבות של המיקוד - להיות ממוקד בדברים החשובים באמת, אלה שיוצרים את הערך ואת הניצול הטוב ביותר של הזמן שלנו, של הכסף שיש לנו, של האנרגיה והיצירתיות שלנו וכדומה.
מנהלי חברות יוכלו לשווק טוב יותר את המוצרים שלהם אם יטפחו למשל את 20% הטובים יותר מאנשי המכירות שלהם ויתעסקו פחות עם ה-80% הפחות מוצלחים. זניחת מוצרים שלא מצליחים במיוחד או שירותים כושלים, לטובת הגדלה בייצור של המוצרים הכי נמכרים והשירותים הכי מבוקשים, גם אלו יהיו פעולות נכונות להגדלת הרווח והצמיחה. חברות עסקיות רבות עושות זאת בקביעות.
גם צעירים ואפילו ילדים, שילמדו לנהל את דרכם במחשבה על ה"פארטו", יוכלו להתרכז בעיקר ובחשוב ולא בשולי ובתפל. ילדים שיזהו את השעות שבהן הם מכינים את השיעורים בצורה הכי מהירה וקלה, יוכלו לסיים את שיעוריהם וללמוד את החומר טוב יותר, בהרבה פחות זמן ומאמץ. אם ילמדו בשעות אלה ולא בשעות הפחות פוריות שלהם, ההבנה, החשיבה והקליטה יהיו במיטבן!
הנה הסבר של חוק פארטו (עברית):
http://youtu.be/wadm8AWIv5M
הסבר מצוין של המשמעות של חוק פארטו לחיים:
https://youtu.be/PaUWhO-B7Ts
חוק פארטו בעסקים:
https://youtu.be/lsGwqk_agcQ
דוגמאות לריכוז מאמץ ב-20% שמייצרים את 80% מההצלחה:
http://youtu.be/V28B_xOJzK4
וכך חוק 80/20 יכול לסייע לך לשנות:
http://youtu.be/bBQtel7tYNg
מהו השוויון בפני החוק?
המשפט "כולם שווים בפני החוק" ניתן להניח שמוכר לכם מהצהרות עצמאות, חוקות ונאומים פוליטיים. אך מה הוא אומר בפועל?
השוויון בפני החוק (Equality before the law), המכונה גם שוויון פורמלי (Formal Equality), הוא עיקרון יסוד בדמוקרטיות מודרניות, רעיון דמוקרטי בסיסי ואחד המאפיינים של משטרים הדמוקרטיים. הרעיון פשוט: כל אדם, ללא קשר למוצאו, מינו, עושרו או מעמדו החברתי או הדתי, כפוף לאותם חוקים בדיוק.
במילים אחרות, השופט לא אמור לשאול מי עומד לפניו, אלא רק לברר מה הוא עשה.
ההיסטוריה של הרעיון ארוכה. בתחילת המאה ה-6 לפני הספירה כותב המדינאי סולון, כשהוא עורך באתונה רפורמות דמוקרטיות: "חוקים קבעתי ישרים עבור כולם - נקלה ומרומם שווים בפני החוק".
במאה ה-5 לפני הספירה, ביוון העתיקה, כותב הרודוטוס "אבי ההיסטוריה" (Herodotus) על מה שהיום היינו קוראים "דמוקרטיה", בלשונו שלו "איסונומיה", שוויון החוק. השוויון הזה התממש באופן חזק בסוף ימי הביניים, כשנקבע במגנה כרטה (Magna Carta) שבאנגליה שהמלך עצמו כפוף גם הוא לחוק.
אגב, משמעות המילה הלטינית "פריווילגיה" היא "חוק פרטי". הרעיון בהקשר שלה הוא שבנו אין שליטים פריבילגים, שנמצאים מעל החוק או שיש להם חוק משלהם. כלומר, שוויון בפני החוק משמעותו היא שאין אדם או מיעוט שאינם כפופים לחוק, אלא הוא חל על כולם בשווה.
הניסוח המודרני התגבש בעיקר במאה ה-18, עם המהפכה הצרפתית וההצהרה האמריקאית על העצמאות, שהכריזו כי כל בני האדם נולדים שווים בזכויותיהם.
בפועל, השוויון בפני החוק מתחלק לכמה רבדים. הרובד הראשון הוא שוויון פורמלי טהור ורשמי: אותו חוק חל על כולם. הרובד השני, שנוי יותר במחלוקת, הוא שוויון מהותי (Substantive Equality): כדי שהחוק יהיה שוויוני באמת, יש לפעמים להתאים את ההתנהגות לנסיבות האדם. לדוגמה, מתן ייצוג משפטי חינמי לנאשמים חסרי אמצעים. יש דבר כזה והוא צודק וקיים גם בארץ בדמות הסנגוריה הציבורית.
הפער בין עיקרון למציאות הוא מוכר. הסופר הצרפתי אנטול פראנס (Anatole France) ניסח זאת בציניות: "החוק, בגדולתו השוויונית, אוסר על עשיר ועל עני כאחד לישון מתחת לגשרים." הביקורת חדה: כשמשאבים אינם שווים, גם חוק זהה עשוי להוביל לתוצאות שונות.
מדינות רבות מנסות לגשר על הפער הזה. בישראל, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מעגן את השוויון כזכות חוקתית. בארצות הברית, התיקון ה-14 לחוקה מבטיח הגנה שווה בפני החוק לכל אזרח. אך מחקרים חברתיים מראים שוב ושוב שלצער כולם, מיקום האדם בסולם הכלכלי והחברתי עדיין משפיע על אופן הטיפול בו במערכת המשפט.
השוויון בפני החוק אינו עובדה קיימת. הוא שאיפה מתמדת. ראוי לדבוק בו למען חברה מתוקנת והגונה.
הנה רעיון השוויון ובהמשך גם השוויון בפני החוק (עברית):
https://youtu.be/3MoUrMUyOYY
סיפור לידתה של ההיסטוריה, עם הרודוטוס "אבי ההיסטוריה" (מתורגם):
https://youtu.be/A542ixwyBhc
ולא פעם שוויון וחירות מתנגשים (עברית):
https://youtu.be/oNOROFBMPkc
מהן זכויות האדם?
זכויות האדם (Human rights) הוא רעיון הקובע שיש זכויות שכל אדם, מעצם היותו אדם, זכאי להן.
הרעיון הזה הוא ממאפייני המשטר הדמוקרטי ואחד המרכיבים המשמעותיים בחברה חופשית ומודרנית. מרכיבים בזכויות הללו הם חופש הביטוי, חופש ההפגנה, העיתונות וכדומה.
כל משטר במדינה דמוקרטית אמיתית שומר על זכויות האדם, זכויות האזרח וזכויות הפרט. למעשה, השמירה על המאפיינים הללו היא מהסימנים של המשטר הדמוקרטי האמיתי.
שני ענפים בולטים בזכויות האדם: ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות וענף הזכויות הכלכליות-חברתיות. הראשון כולל בין השאר את הזכות לחיים, לחופש מצפון, לחופש ביטוי, לפרטיות ולקניין והשני - זכויות כמו זכות לתנאי עבודה הוגנים, הזכות לביטחון סוציאלי, הזכות לרמת חיים מינימלית, לבריאות, למנוחה, לחופשה, לחינוך והזכות לתרבות.
גם אם כולנו יודעים שיש ממשלות רודניות, שאינן מתחשבות בזכויות כאלה, כולנו צריכים לדעת שכל שלטון צריך גם להימנע מלהגביל את אזרחיו בשימוש בזכויות הללו ואף להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מהן.
#תולדות זכויות האדם
רעיון "זכויות האדם" נולד בהגות הליברלית וההומניסטית. את המושג עצמו טבע הפילוסוף ג'ון לוק, שעסק ב"אדם הטבעי", מי שקדם ל"אדם החברתי". לוק גרס שלכל אדם "זכויות טבעיות" שבטבע, עוד בטרם הוא השתלב בחברה, הוא יכול להגן עליהן. כשהוא חלק מהחברה האנושית, אין לחברה זכות, לפי לוק, לפגוע בזכויות הללו.
את הביסוס הראשוני והעיקרי לזכויות האדם יצרו המהפכנים במהפכה האמריקאית. שם אימץ ב-1776 את מושג הזכויות, כמו עוד רעיונות של ג'ון לוק, המדינאי האמריקאי ולימים הנשיא תומאס ג'פרסון, כשהכניס להצהרת העצמאות של ארצות הברית ולעשרת התיקונים הראשונים לחוקה האמריקאית, כ"מגילת הזכויות".
בהצהרה נכתב אז ש"מקובלות עלינו אמיתות אלו המוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאין לשלול מהם, בתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".
3 שנים אחר כך, בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז אימצו גם הצרפתים את הרעיון וכתבו ש"מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם, שאינן ניתנות לביטול... החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".
ב-1948 אימצה עצרת האו"ם את המושג והעיקרון ההומניסטי, שלכל אדם באשר הוא אדם יש זכויות מסוימות, שכל בן תרבות יסכים עליהן.
הנה כמה מזכויות האדם החשובות (עברית):
http://youtu.be/-ce_WiIxeh0
המגבלות והקושי לאכוף על ממשלות המפרות אותו הם חלק מנושא זכויות האדם (מתורגם):
https://youtu.be/nDgIVseTkuE
ההתחלה - שוויון וחופש (מתורגם):
http://youtu.be/nlQ1QlacQ1M
ונראה ששורשי הזכויות הטבעיות וזכויות האדם הן קדומות משחשבנו (עברית):
https://youtu.be/qJYQccHNNvY?long=yes
מהי הפרדת רשויות ומה הכרחי בה לדמוקרטיה?
דמוקרטיה מאוזנת שבנויה נכון חייבת לכלול "הפרדת רשויות" (Separation of powers). זה אומר שמתקיימות בה שלוש הרשויות מדיניות הכרחיות, חופשיות ובלתי תלויות זו בזו.
למעשה, הפרדת הרשויות היא המימוש של עיקרון ה"איזונים ובלמים" בדמוקרטיה. כל רשות מאזנת את האחרות ובולמת אותה באמצעים דמוקרטיים מצבירת כוח רב מדי, עד כדי השחתה ושימוש אפשרי בו לרעה.
עיקרון הפרדת הרשויות, שהוא מאפיין יסוד במשטר דמוקרטי, קובע שהרשויות הללו מתפקדות במקביל ומפקחות זו על זו, אבל משתדלות שלא להתערב, כל רשות בעבודתה של רשות אחרת.
אלה הן הרשויות, המופרדות זו מזו: הרשות המחוקקת, שהיא הפרלמנט (אצלנו הכנסת היא הפרלמנט), הרשות המבצעת, היא הממשלה והרשות השופטת - בתי המשפט ומערכת המשפט כולה.
לקיומה של הדמוקרטיה חשוב שהרשויות הללו, המחוקקת, המבצעת והשופטת, יפעלו במקביל זו לזו ויפקחו זו על זו, אך ישתדלו להמעיט ככל הניתן בהתערבות זו בעבודתה של זו. זאת כל עוד אין התנגשות בין ערכי היסוד או החוקה של המדינה יבין מעשיהן של הרשויות השונות הללו.
אגב, בציבור רווחת גם התפיסה של קיומה של רשות רביעית. מדובר בעיתונות ובתקשורת החופשית ובחשיבות שלהן לדמוקרטיה. מכאן הכינוי "הרשות הרביעית", כאילו היא רשות נוספת, שהתווספה לשלוש הרשויות הקלאסיות.
עד כמה הפרדת הרשויות הכרחית לשלטון דמוקרטי יעידו מעשיהם בהיסטוריה של דיקטטורים ומנהיגים של שלטון יחיד. הדבר הראשון שהם מבצעים כשהם עולים לשלטון הוא החלשת והגבלת הרשות המחוקקת והרשות השופטת, כדי שלא "יפריעו" למעלליהם בתור הרשות המבצעת.
הנה הפרדת הרשויות בדמוקרטיה:
https://youtu.be/18FCmLqobmc
והעקרונות עם המושגים בדמוקרטיה (עברית):
http://youtu.be/t0DSlM4cZ0U
עקרונות
חוק פארטו או עיקרון פארטו (Pareto principle), הוא חוק שנקרא גם "חוק 80/20" ולפיו 20% מהפעולות שעושה אדם אחראיים ל-80% מהערך שהוא יוצר, בעוד שעבור 20% הנותרים של הערך הוא נאלץ להשקיע המון - 80% מהאנרגיה שלו. הרבה צעדי ייעול ותכנון עיסקי נגזרים מהחוק הזה, פרי הגותו של הכלכלן והסוציולוג וילפרדו פארטו.
האמת היא שפארטו ניסח לראשונה את העיקרון שלו בהקשר אחר לחלוטין. הוא ניסח מה שלימים ייקרא "חוק פארטו", בהקשר לאי-השוויון הכלכלי בחברה. פארטו הבחין ש-20% מאוכלוסיית איטליה מחזיקה ב-80% מהרכוש. יחס זה התגלה במקרים רבים נוספים ומאז משמש מדד פארטו למדידת אי השוויון בחלוקת הכנסה.
אבל בכל כך הרבה מקרים התגלה החוק של פארטו כנכון, עד שהוא הפך לעיקרון כללי, שמאפשר להבין ולנתח המון פעולות, כולל בתחומים כמו ייעול, התנהלות אישית, השקעות ועוד.
אחד מהדברים שחוק פארטו מאפשר לנו להבין הוא החשיבות של המיקוד - להיות ממוקד בדברים החשובים באמת, אלה שיוצרים את הערך ואת הניצול הטוב ביותר של הזמן שלנו, של הכסף שיש לנו, של האנרגיה והיצירתיות שלנו וכדומה.
מנהלי חברות יוכלו לשווק טוב יותר את המוצרים שלהם אם יטפחו למשל את 20% הטובים יותר מאנשי המכירות שלהם ויתעסקו פחות עם ה-80% הפחות מוצלחים. זניחת מוצרים שלא מצליחים במיוחד או שירותים כושלים, לטובת הגדלה בייצור של המוצרים הכי נמכרים והשירותים הכי מבוקשים, גם אלו יהיו פעולות נכונות להגדלת הרווח והצמיחה. חברות עסקיות רבות עושות זאת בקביעות.
גם צעירים ואפילו ילדים, שילמדו לנהל את דרכם במחשבה על ה"פארטו", יוכלו להתרכז בעיקר ובחשוב ולא בשולי ובתפל. ילדים שיזהו את השעות שבהן הם מכינים את השיעורים בצורה הכי מהירה וקלה, יוכלו לסיים את שיעוריהם וללמוד את החומר טוב יותר, בהרבה פחות זמן ומאמץ. אם ילמדו בשעות אלה ולא בשעות הפחות פוריות שלהם, ההבנה, החשיבה והקליטה יהיו במיטבן!
הנה הסבר של חוק פארטו (עברית):
http://youtu.be/wadm8AWIv5M
הסבר מצוין של המשמעות של חוק פארטו לחיים:
https://youtu.be/PaUWhO-B7Ts
חוק פארטו בעסקים:
https://youtu.be/lsGwqk_agcQ
דוגמאות לריכוז מאמץ ב-20% שמייצרים את 80% מההצלחה:
http://youtu.be/V28B_xOJzK4
וכך חוק 80/20 יכול לסייע לך לשנות:
http://youtu.be/bBQtel7tYNg
המשפט "כולם שווים בפני החוק" ניתן להניח שמוכר לכם מהצהרות עצמאות, חוקות ונאומים פוליטיים. אך מה הוא אומר בפועל?
השוויון בפני החוק (Equality before the law), המכונה גם שוויון פורמלי (Formal Equality), הוא עיקרון יסוד בדמוקרטיות מודרניות, רעיון דמוקרטי בסיסי ואחד המאפיינים של משטרים הדמוקרטיים. הרעיון פשוט: כל אדם, ללא קשר למוצאו, מינו, עושרו או מעמדו החברתי או הדתי, כפוף לאותם חוקים בדיוק.
במילים אחרות, השופט לא אמור לשאול מי עומד לפניו, אלא רק לברר מה הוא עשה.
ההיסטוריה של הרעיון ארוכה. בתחילת המאה ה-6 לפני הספירה כותב המדינאי סולון, כשהוא עורך באתונה רפורמות דמוקרטיות: "חוקים קבעתי ישרים עבור כולם - נקלה ומרומם שווים בפני החוק".
במאה ה-5 לפני הספירה, ביוון העתיקה, כותב הרודוטוס "אבי ההיסטוריה" (Herodotus) על מה שהיום היינו קוראים "דמוקרטיה", בלשונו שלו "איסונומיה", שוויון החוק. השוויון הזה התממש באופן חזק בסוף ימי הביניים, כשנקבע במגנה כרטה (Magna Carta) שבאנגליה שהמלך עצמו כפוף גם הוא לחוק.
אגב, משמעות המילה הלטינית "פריווילגיה" היא "חוק פרטי". הרעיון בהקשר שלה הוא שבנו אין שליטים פריבילגים, שנמצאים מעל החוק או שיש להם חוק משלהם. כלומר, שוויון בפני החוק משמעותו היא שאין אדם או מיעוט שאינם כפופים לחוק, אלא הוא חל על כולם בשווה.
הניסוח המודרני התגבש בעיקר במאה ה-18, עם המהפכה הצרפתית וההצהרה האמריקאית על העצמאות, שהכריזו כי כל בני האדם נולדים שווים בזכויותיהם.
בפועל, השוויון בפני החוק מתחלק לכמה רבדים. הרובד הראשון הוא שוויון פורמלי טהור ורשמי: אותו חוק חל על כולם. הרובד השני, שנוי יותר במחלוקת, הוא שוויון מהותי (Substantive Equality): כדי שהחוק יהיה שוויוני באמת, יש לפעמים להתאים את ההתנהגות לנסיבות האדם. לדוגמה, מתן ייצוג משפטי חינמי לנאשמים חסרי אמצעים. יש דבר כזה והוא צודק וקיים גם בארץ בדמות הסנגוריה הציבורית.
הפער בין עיקרון למציאות הוא מוכר. הסופר הצרפתי אנטול פראנס (Anatole France) ניסח זאת בציניות: "החוק, בגדולתו השוויונית, אוסר על עשיר ועל עני כאחד לישון מתחת לגשרים." הביקורת חדה: כשמשאבים אינם שווים, גם חוק זהה עשוי להוביל לתוצאות שונות.
מדינות רבות מנסות לגשר על הפער הזה. בישראל, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מעגן את השוויון כזכות חוקתית. בארצות הברית, התיקון ה-14 לחוקה מבטיח הגנה שווה בפני החוק לכל אזרח. אך מחקרים חברתיים מראים שוב ושוב שלצער כולם, מיקום האדם בסולם הכלכלי והחברתי עדיין משפיע על אופן הטיפול בו במערכת המשפט.
השוויון בפני החוק אינו עובדה קיימת. הוא שאיפה מתמדת. ראוי לדבוק בו למען חברה מתוקנת והגונה.
הנה רעיון השוויון ובהמשך גם השוויון בפני החוק (עברית):
https://youtu.be/3MoUrMUyOYY
סיפור לידתה של ההיסטוריה, עם הרודוטוס "אבי ההיסטוריה" (מתורגם):
https://youtu.be/A542ixwyBhc
ולא פעם שוויון וחירות מתנגשים (עברית):
https://youtu.be/oNOROFBMPkc
זכויות האדם (Human rights) הוא רעיון הקובע שיש זכויות שכל אדם, מעצם היותו אדם, זכאי להן.
הרעיון הזה הוא ממאפייני המשטר הדמוקרטי ואחד המרכיבים המשמעותיים בחברה חופשית ומודרנית. מרכיבים בזכויות הללו הם חופש הביטוי, חופש ההפגנה, העיתונות וכדומה.
כל משטר במדינה דמוקרטית אמיתית שומר על זכויות האדם, זכויות האזרח וזכויות הפרט. למעשה, השמירה על המאפיינים הללו היא מהסימנים של המשטר הדמוקרטי האמיתי.
שני ענפים בולטים בזכויות האדם: ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות וענף הזכויות הכלכליות-חברתיות. הראשון כולל בין השאר את הזכות לחיים, לחופש מצפון, לחופש ביטוי, לפרטיות ולקניין והשני - זכויות כמו זכות לתנאי עבודה הוגנים, הזכות לביטחון סוציאלי, הזכות לרמת חיים מינימלית, לבריאות, למנוחה, לחופשה, לחינוך והזכות לתרבות.
גם אם כולנו יודעים שיש ממשלות רודניות, שאינן מתחשבות בזכויות כאלה, כולנו צריכים לדעת שכל שלטון צריך גם להימנע מלהגביל את אזרחיו בשימוש בזכויות הללו ואף להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מהן.
#תולדות זכויות האדם
רעיון "זכויות האדם" נולד בהגות הליברלית וההומניסטית. את המושג עצמו טבע הפילוסוף ג'ון לוק, שעסק ב"אדם הטבעי", מי שקדם ל"אדם החברתי". לוק גרס שלכל אדם "זכויות טבעיות" שבטבע, עוד בטרם הוא השתלב בחברה, הוא יכול להגן עליהן. כשהוא חלק מהחברה האנושית, אין לחברה זכות, לפי לוק, לפגוע בזכויות הללו.
את הביסוס הראשוני והעיקרי לזכויות האדם יצרו המהפכנים במהפכה האמריקאית. שם אימץ ב-1776 את מושג הזכויות, כמו עוד רעיונות של ג'ון לוק, המדינאי האמריקאי ולימים הנשיא תומאס ג'פרסון, כשהכניס להצהרת העצמאות של ארצות הברית ולעשרת התיקונים הראשונים לחוקה האמריקאית, כ"מגילת הזכויות".
בהצהרה נכתב אז ש"מקובלות עלינו אמיתות אלו המוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאין לשלול מהם, בתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".
3 שנים אחר כך, בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז אימצו גם הצרפתים את הרעיון וכתבו ש"מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם, שאינן ניתנות לביטול... החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".
ב-1948 אימצה עצרת האו"ם את המושג והעיקרון ההומניסטי, שלכל אדם באשר הוא אדם יש זכויות מסוימות, שכל בן תרבות יסכים עליהן.
הנה כמה מזכויות האדם החשובות (עברית):
http://youtu.be/-ce_WiIxeh0
המגבלות והקושי לאכוף על ממשלות המפרות אותו הם חלק מנושא זכויות האדם (מתורגם):
https://youtu.be/nDgIVseTkuE
ההתחלה - שוויון וחופש (מתורגם):
http://youtu.be/nlQ1QlacQ1M
ונראה ששורשי הזכויות הטבעיות וזכויות האדם הן קדומות משחשבנו (עברית):
https://youtu.be/qJYQccHNNvY?long=yes
דמוקרטיה מאוזנת שבנויה נכון חייבת לכלול "הפרדת רשויות" (Separation of powers). זה אומר שמתקיימות בה שלוש הרשויות מדיניות הכרחיות, חופשיות ובלתי תלויות זו בזו.
למעשה, הפרדת הרשויות היא המימוש של עיקרון ה"איזונים ובלמים" בדמוקרטיה. כל רשות מאזנת את האחרות ובולמת אותה באמצעים דמוקרטיים מצבירת כוח רב מדי, עד כדי השחתה ושימוש אפשרי בו לרעה.
עיקרון הפרדת הרשויות, שהוא מאפיין יסוד במשטר דמוקרטי, קובע שהרשויות הללו מתפקדות במקביל ומפקחות זו על זו, אבל משתדלות שלא להתערב, כל רשות בעבודתה של רשות אחרת.
אלה הן הרשויות, המופרדות זו מזו: הרשות המחוקקת, שהיא הפרלמנט (אצלנו הכנסת היא הפרלמנט), הרשות המבצעת, היא הממשלה והרשות השופטת - בתי המשפט ומערכת המשפט כולה.
לקיומה של הדמוקרטיה חשוב שהרשויות הללו, המחוקקת, המבצעת והשופטת, יפעלו במקביל זו לזו ויפקחו זו על זו, אך ישתדלו להמעיט ככל הניתן בהתערבות זו בעבודתה של זו. זאת כל עוד אין התנגשות בין ערכי היסוד או החוקה של המדינה יבין מעשיהן של הרשויות השונות הללו.
אגב, בציבור רווחת גם התפיסה של קיומה של רשות רביעית. מדובר בעיתונות ובתקשורת החופשית ובחשיבות שלהן לדמוקרטיה. מכאן הכינוי "הרשות הרביעית", כאילו היא רשות נוספת, שהתווספה לשלוש הרשויות הקלאסיות.
עד כמה הפרדת הרשויות הכרחית לשלטון דמוקרטי יעידו מעשיהם בהיסטוריה של דיקטטורים ומנהיגים של שלטון יחיד. הדבר הראשון שהם מבצעים כשהם עולים לשלטון הוא החלשת והגבלת הרשות המחוקקת והרשות השופטת, כדי שלא "יפריעו" למעלליהם בתור הרשות המבצעת.
הנה הפרדת הרשויות בדמוקרטיה:
https://youtu.be/18FCmLqobmc
והעקרונות עם המושגים בדמוקרטיה (עברית):
http://youtu.be/t0DSlM4cZ0U
