שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו דגל הדיו?
דגל הדיו היה דגל ישראל שאלתרו הלוחמים מחטיבת הנגב, שכבשו את משטרת אוּם רַשְרַש (אילת של היום). הדבר אירע במסגרת מבצע עובדה ב-1949, להשלמת כיבוש המקום, כדי שלמדינת ישראל יהיה קשר לים-סוף.
את דגל הדיו יצרו הלוחמים מבד לבן ועליו שרטטו את סמלי הדגל בכתיבה עם דיו. הדגל הונף ב-10 במרץ 1949 על ידי חייליו של נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב, לאחר כיבוש אום רשרש. על העמוד טיפס אברהם אדן, שכינויו היה "ברן" ותלה את הדגל. הוא הפך לסמל ליצירתיות והתעוזה של חיילי צה"ל במלחמת השחרור והנחישות לכבוש את המקום בכל מחיר.
יש כל מיני אגדות על תחתוני נשים שמהם יצרה פועה האחות דגל הדיו. אלה ככל הנראה סתם סיפורים. הגרסה הרשמית היא שאת הדגל עצמו יצרה המזכירה החטיבתית פועה אראל, עוד לפני ההגעה לאום רשרש, מסדין לבן שמצאה ועם דיו רגיל. את סמל מגן הדוד היא העתיקה מציוד הרפואה שקיבלה לצורך המבצע.
כיום נשארה רק בקתה אחת מאום רשרש ולידה פסל של דגל הדיו והאלוף אדן מטפס עליו. שניהם נמצאים בצד הדרומי של קניון "מול הים" שבחוף אילת.
הנה סיפורו של דגל הדיו שהונף באום רשרש, אילת של היום (עברית):
http://youtu.be/XITUytniMQk
על המבצע שהוביל לכיבוש אום רשרש ולדגל הדיו (עברית):
http://youtu.be/bqqlbXrcKyc
וסיפור "החפלה" שארגנו חייליו של עוזי נרקיס למצרים, בדרך לאילת, במהלך מבצע "עובדה" (עברית):
http://youtu.be/_OeR4nrkXYc
מהו האאוטבק האוסטרלי?
ה"אאוטבק" (Outback) הוא שם חיבה לאזור באוסטרליה, שפירושו באנגלית "בחוץ מאחור".
האאוטבק האוסטרלי הוא המדבר העצום והנידח של היבשת. נהוג לומר על המדבר הנידח של האאוטבק שהוא רחוק יותר משום מקום...
מרבית תושבי אוסטרליה גרים בערים השוכנות במרחק של עד 30 קילומטרים מהאוקיינוס. ה"אאוטבק" הוא הכינוי של כל האזורים המיושבים בדלילות. יש בהם בעיקר חוות בקר וצאן ענקיות, שמכנים אותן באוסטרליה "תחנות".
יש פה ושם יישובים באאוטבק ששוכנים באזורים כה חמים שכדי ליצור מגורים קרירים בקיץ וחמימים בחורף הם נחפרו ממש בעמקי האדמה. המפורסם בהם הוא קובר פדי שבתגית "קובר פדי", אבל גם ווייט קליפס ואנדמוקה הם כאלה.
ברוב ערבת האאוטבק שבאוסטרליה לא בוצע עד היום מיפוי מהאדמה. עד לפני 70 שנה לא היה אפילו שם למדבר האימתני הזה, שגודלו של 130 אלף קילומטרים רבועים ואורכו 2400 קילומטרים!
באאוטבק של אוסטרליה יש כמה תופעות טבע מדבריות ייחודיות, כגון המונולית הגדול בעולם, הידוע בשמו האבורג'יני "אולורו" או בשמו הקודם "איירס רוק".
תופעה מעניינת אחרת היא הפינאקלז - אלפי סלעים ניצבים ומסתוריים שהגאולוגים עדיין לא סגורים על מה בדיוק יצר אותם.
הנה סרטון על פלינדרס ריינג'ס באאוטבק באוסטרליה:
http://youtu.be/wifxkNrzgiQ
הישרדות באאוטבק:
https://youtu.be/CJAtijncnDI
מראות מהממים של נופים באאוטבק:
https://youtu.be/fUlrqYnBmmg
האבוריג'ינים הילידים מספרים על החיים שלהם באאוטבק:
https://youtu.be/Vv921dHVs08
ומה שמוצאים המבקרים באאוטבק:
https://youtu.be/4b-2PEePU5s
מה אפשר לראות בהרי אילת?
הרי אילת הם אזור הררי עשיר בתופעות גאולוגיות ייחודיות להם. מסלעי הגרניט שהרי אילת הם האזור היחידי בארץ שבו הם מצויים בשפע, דרך דייקים ועד גופי מחדר שעלו ממעמקי האדמה והתגבשו בתוך סלעי היסוד - הרי אילת בנויים מסלעי יסוד קדומים שנוצרו לפני מאות מיליוני שנים. באזור זה הם מופיעים בצורה המרשימה ביותר בישראל.
השבר הסורי-אפריקני חשף סלעים בגוונים ובצורות שונות וכוחות הבלייה השונים עשו גם הם את שלהם ויצרו מגוון מפעים וייחודי של צורות סלע, כמו אלה שיצרו בסלעי אבן החול את הקניון האדום, עמודי עמרם והגיא האבוד. מעניינים הם גם בולבוסי הגיר של מצפה סיירים.
למעט ערוצי הנחלים, הצומח בהרי אילת דל ביותר. הסיבה לכך היא בעיקר מזג האוויר הצחיח באופן קיצוני והתנאים האקלימיים הקשים.
הנה סרטון על הטבע בהרי אילת (עברית):
http://youtu.be/-Vm_gFCuK5I
מה יש בערבות הפמפאס של ארגנטינה?
פמפה, פמפס או פמפאס (Pampas) הוא מישור רחב ידיים בארגנטינה המהווה את מקום המרעה העיקרי עבור העדרים העצומים של הבקר, הצאן והסוסים בה, המסתובבים באופן חופשי במרחבים האדירים המשמשים להם מרעה.
מדובר באזור החקלאי המצוי בעיקר במרכז ארגנטינה וחלקים באורוגוואי ובדרום ברזיל. אלו מישורי ערבה עצומי ממדים, שמשתרעים על פני כ-777 אלף קילומטרים רבועים. הם ירוקי עשב ועתירי אדמה, המניבה יבולים חקלאיים עשירים ומגוונים. חלקים גדולים בפמפאס הם ביצות ואדמות חוליות.
הפמפאס נחשב החבל הגיאוגרפי המשמעותי ביותר בארגנטינה. חיות בו חיות-בר רבות, ביניהם אייל הפאמפאס הנפוץ, כמו גם שועל הפמפס, הננדו וכמה מיני ארמדיל.
בערבות הפמפאס חיים מרבית הגאוצ'וס, הנוהגים את הבקר ומפקחים עליו בשטחי המרעה העצומים והמרכזיים בגידול עדרי הבקר .
הבשר של ארגנטינה נודע בכל העולם באיכותו וארגנטינה מייצאת אותו לכל פינות כדור הארץ.
בתצורות של אזור הפמפס גילה צ'ארלס דארווין את התגליות החשובות שהביאו אותו להציע את עקרון "הברירה הטבעית", החשוב כל כך בתורת האבולוציה.
דארווין מצא כאן מאובנים של בעלי חיים גדולים ומכוסים בשריון. הוא זיהה את דמיונם תארמדילים שחיים באזור גם בימיו. במיוחד הרשים אותו הדמיון של מאובן של גליפטודון (Glyptodon), יונק קדמון וענקי ששמו בעברית מתורגם ל"שן חקוקה".
הוא הבין שהגליפטודון דומה מאוד לארמדילים המודרניים אבל אינו זהה להם. כאן האסימון שלו נפל. החוקר הגאוני הבין שלאורך תקופות ארוכות בנות מיליוני שנים, משתנים מיני בעלי החיים, בתהליך כלשהו שלו הוא יקרא "הברירה הטבעית".
הנה ערבות הפמפאס:
https://youtu.be/PI1FnnQ4_T4
והגאוצ'וס שחיים בפמפס ונוהגים את הבקר:
https://youtu.be/9TWoHUO6Ek0
מהי הסוואנה או הערבה?
הסוואנה (Savannah) היא ערבה שמנקדים אותה עצים ושיחים. לרוב היא מהווה שטח מרעה גדול לבעלי החיים שחיים בה.
לא פעם ערבת הסוואנה היא מעבר או תווך בין אזורי יער וחורש לבין אזורי עשב. כי חשוב לדעת שמרבית הצמחים בשטחי הסוואנה הם עשבים, כשביניהם פה ושם יש שיחים ומעט עצים או קבוצות עצים קטנות.
צמחיית הסוואנה משתנה ומושפעת מכמות הגשמים והצומח מהם, מהמרעה של בעלי החיים שחיים בה, מסוג האדמה שבה ומכמות השריפות והאש שנדלקת בה.
מרבית הסוואנות בעולם הן באפריקה, אם כי ישנן סוואנות גם בדרום אמריקה, אוסטרליה, הודו ועוד.
כחמישית מהיבשה שעל פני כדור הארץ היא סוואנה! - הסוואנות הללו פזורות משני צידי קו המשווה.
בין אזורי הסוואנה בעולם יש הבדלים שונים: בסוואנות באפריקה עצי שיטה רבים וחיים בהן יונקים גדולים, בעוד שבאוסטרליה יש באזורי הסוואנה עצי אקליפטוס רבים וחיות כיס דווקא.
לעומתן בסוואנה של דרום אמריקה יש הרבה יערות גשם ובהם מכרסמים רבים.
הנה טיול בסוואנה שבאפריקה:
https://youtu.be/xQElFcAXlHU
בעלי החיים בסוואנה:
http://youtu.be/DxAO-a0KrAQ
ועוד מראות יפים מהסוואנה:
https://youtu.be/9bQNRVyI4I0
מהי ההיסטוריה של התמר?
עץ התמר (Phoenix dactylifera) הוא אחד הצמחים המתורבתים העתיקים בהיסטוריה האנושית. ממצאים ארכאולוגיים מראים שבני אדם אספו תמרי בר כבר לפני יותר מ-50 אלף שנה.
אבל הביות האמיתי התרחש לפני כ-7,000 שנה, בין נהרות החידקל והפרת שבמסופוטמיה, האזור שהפך לאחר מכן לעיראק של היום.
אי אפשר לראות את תרבות המזרח התיכון ללא הפרי המתוק, האנרגטי והקל לנשיאה הזה. עצי התמר גדלים בסמוך למעיינות ובמלחות במדבר ומסייעים אלפי שנים לשיירות והנודדים שהתמרים היו עבורם צידה משמעותית לדרך הארוכה וספקו להם אנרגיה מיידית כשהתעייפו.
בציוויליזציות הקדומות של המזרח התיכון, עץ התמר לא היה רק מזון. הוא היה תשתית חיים שלמה. מהפירות הכינו מזון ומשקאות מותססים, מהגרעינים ייצרו שמן, ומהעלים והגזע בנו בתים, סלים וחבלים. בכל חלקיו נעשה שימוש.
בספר בראשית רבה (מא, א) הוטעם שבתמרים אין פסולת: "מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמרים לאכילה, לולבין להילול, חריות לסיכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן בתים..."
ניתן להוסיף את העובדה שברשימות עתיקות שנמצאו בשומר ובבבל מופיעים התמרים כאחד ממטבעות הסחר הנפוצים.
מסביב לשנת 4,000 לפני הספירה מגיעים עצי התמר למצרים. שם הם הופכים לסמל דתי ולאחד מסימני הפריחה. בהירוגליפים מצריים מייצג ומסמן ענף תמר את השנה החדשה. הפיניקים, שנתנו לעצים את שמם המודרני בלטינית, מפיצים אותם עוד יותר ממזרח לאגן הים התיכון ובהמשך גם לצפון אפריקה.
בתנ"ך, ארץ ישראל מתוארת כ"ארץ זבת חלב ודבש". ו"דבש" בהקשר זה אינו דבש דבורים אלא דבש תמרים - זה שנכלל גם בשבעת המינים. יריחו כונתה "עיר התמרים". בממצאים ממערת קומראן, ליד ים המלח, נמצאו גרעיני תמר בני 2,000 שנה. בשנת 2005 הצליח צוות מחקר ישראלי להנביט כמה מהם ולגדל מהם עץ חי, שקיבל את השם "מתושלח".
כשהתפשטו הכיבושים הערביים במאות ה-7 וה-8 לספירה, עצי התמר נוסעים איתם. הם מגיעים לספרד, לצפון אפריקה ובסופו של דבר גם לדרום אסיה.
הפסוק במסורת האסלאמית שמציין את הדקל כ"עץ ברוך" תרם להפצתו בכל הרחבת העולם המוסלמי. בספרד כיום, בעיר אלצ'ה (Elche), עדיין עומד יער תמרים עתיק שהגיע ממסורת ערבית זו ואף הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו (UNESCO).
המהפכה התעשייתית תשנה לימים גם את עולם התמרים. בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, מתחילים החוקרים לפתח זנים משופרים, למצוא ולפתח שיטות השקייה מתקדמות ולייצא תמרים בקנה מידה גדול.
במאה ה-20 ארצות הברית מביאה עצי תמר לקליפורניה ובסופו של דבר קמה תעשיית תמרים משגשגת בעמק קואצ'לה (Coachella Valley).
היום, עומד הייצור העולמי על למעלה מ-9 מיליון טון בשנה. מצרים, ערב הסעודית, איראן ועיראק הן המגדלות הגדולות של תמרים. בעיראק לבדה היו פעם 30 מיליון עצי תמר, אבל עשרות שנות מלחמה ורשלנות הורידו את מספרם לכ-9 מיליון.
עץ התמר שרד לאורך ההיסטוריה את הכל: מלחמות, שינויי אקלים ואימפריות שקמו ונפלו. הוא, לעומתם, עדיין ממשיך לצמוח, לגדול ולהניב המון תמרים מזינים ומלאים אנרגיה.
עץ תמר המצוי (עברית):
https://youtu.be/kIqvL13bgRo
כך מפרים דקל נקבי עם אבקנים מעץ דקל זכר (עברית):
https://youtu.be/TitTfnRtaNg
מטע תמרים בישראל (ללא צליל):
https://youtu.be/vtMC0px4QMM
גדיד בקיץ:
https://youtu.be/vjDWaOOtVLY
מצגת וידאו על תמרי הערבה שלנו (ללא מילים):
https://youtu.be/ZBK2Io4isKw
השיר הנפלא "צל עץ תמר" (עברית):
https://youtu.be/dmcXpGnBuLE
והגדיד הטכנולוגי והאנושי בישראל (עברית):
https://youtu.be/UTRDupQD2BM?long=yes
מהו עץ התמר?
תמרים ובני אדם מהלכים יד ביד במשך אלפי שנים. קשה לחשוב על המזרח התיכון ללא הפרי המתוק, הארנגטי והקל לנשיאה הזה. היהדות רואה בפרי עץ התמר, את אחד משבעת מיני הפירות שארץ ישראל השתבחה בהם.
אז ברור שתמר, או ליתר דיוק תמר מצוי (Date palm), הוא מהגידולים החקלאיים החשובים באזורי האקלים החמים והיבשים, מהמזרח התיכון, דרך צפון אפריקה ועד לאזורים מדבר נוספים.
עתיק, זקוף וגבוה, התמר המצוי הוא עץ פרי בסוג תמר ממשפחת הדקליים. זהו עץ דו-בֵּיתי, בעל עצים זכריים המאבקים את עצי הנקבה שבהן יגיע בהמשך פרי התמר.
יכולת השרידות הגבוהה שלו מאפשרת לעץ התמר לשרוד תנאי יובש וחום גבוהים. אך מנגד, התמרים רגישים לשינויים במפלס מי התהום ולאיכות המים בסביבת בית השורשים שלהם.
פרי התמר ידוע בשרידותו הארוכה (יכולת שימור ללא קירור או איחסון מיוחד) ובהיותו בריא מאוד. פרי התומר עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק לאדם אנרגיה מיידית. מובילי השיירות במדבריות היבשים נהגו לשאת תמרים כצידה משמעותית לדרך הארוכה וכספק אנרגיה מיידי בשעות העייפות.
לכן הפך התמר לכל כך מבוקש במסורות של שלושת הדתות, היהדות, הנצרות והאיסלאם, מה שיוצר לו גם בימינו ביקוש רב, במיוחד באירועים מיוחדים ובחגים של הדתות הללו.
היסטוריונים ונוסעים יוונים, רומים, ערבים, פרסים, צלייני מסעי הצלב ויהודים בכל הדורות מציינים את איכותם המשובחת של תמרי יערות עין-גדי ובקעת בית-שאן
כיום מרבית עצי התמר המצוי בישראל הם מתורבתים ותמר המג'הול הישראלי והטעים הוא פופולרי בארץ ובעולם במיוחד. מעצי תמר הבר, לעומת זאת, נותרו מעט בארץ, בנגב הנמוך, בערבה ובאזורי ים המלח ובקעת הירדן. הם גדלים בסמוך למעיינות ולמלחות במדבר אך נמצאים בסכנת הכחדה חמורה.
#גדיד
קטיף התמר נקרא "גדיד" ועונת הגדיד נמשכת כחודשיים ודווקא בשני החודשים הלוהטים ביותר בשנה - חודש אוגוסט וספטמבר שאחריו. החום הכבד מעיק על הגודדים ולכן את עיקר מלאכת הגדיד הם עושים מוקדם בבוקר.
#החזרת זנים לחיים
בישראל, חשוב לדעת, הצליח צוות בראשות חוקרות מבריקות מהמרכז לחקלאות בת קיימא במכון הערבה הסביבתי של קיבוץ קטורה להחזיר לנו את פרי התמר המקראי.
במכון הצליחו להנביט זרעי תמרים מזן נכחד מתקופת בית שני שהתגלה במדבר יהודה. את 32 הזרעים מצאו בחפירות הארכיאולוגיות במערות קומראן ומהם הצליחו להחיות ולגדל זנים קדומים של התמרים שאכלו אבותינו, בתקופה שלפני החורבן והגלות.
עץ תמר המצוי (עברית):
https://youtu.be/kIqvL13bgRo
כך מפרים דקל נקבי עם אבקנים מעץ דקל זכר (עברית):
https://youtu.be/TitTfnRtaNg
מטע תמרים בישראל (ללא צליל):
https://youtu.be/vtMC0px4QMM
גדיד בקיץ:
https://youtu.be/vjDWaOOtVLY
מצגת וידאו על תמרי הערבה שלנו (ללא מילים):
https://youtu.be/ZBK2Io4isKw
השיר הנפלא "צל עץ תמר" (עברית):
https://youtu.be/dmcXpGnBuLE
והגדיד הטכנולוגי והאנושי בישראל (עברית):
https://youtu.be/UTRDupQD2BM?long=yes
דגל הדיו היה דגל ישראל שאלתרו הלוחמים מחטיבת הנגב, שכבשו את משטרת אוּם רַשְרַש (אילת של היום). הדבר אירע במסגרת מבצע עובדה ב-1949, להשלמת כיבוש המקום, כדי שלמדינת ישראל יהיה קשר לים-סוף.
את דגל הדיו יצרו הלוחמים מבד לבן ועליו שרטטו את סמלי הדגל בכתיבה עם דיו. הדגל הונף ב-10 במרץ 1949 על ידי חייליו של נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב, לאחר כיבוש אום רשרש. על העמוד טיפס אברהם אדן, שכינויו היה "ברן" ותלה את הדגל. הוא הפך לסמל ליצירתיות והתעוזה של חיילי צה"ל במלחמת השחרור והנחישות לכבוש את המקום בכל מחיר.
יש כל מיני אגדות על תחתוני נשים שמהם יצרה פועה האחות דגל הדיו. אלה ככל הנראה סתם סיפורים. הגרסה הרשמית היא שאת הדגל עצמו יצרה המזכירה החטיבתית פועה אראל, עוד לפני ההגעה לאום רשרש, מסדין לבן שמצאה ועם דיו רגיל. את סמל מגן הדוד היא העתיקה מציוד הרפואה שקיבלה לצורך המבצע.
כיום נשארה רק בקתה אחת מאום רשרש ולידה פסל של דגל הדיו והאלוף אדן מטפס עליו. שניהם נמצאים בצד הדרומי של קניון "מול הים" שבחוף אילת.
הנה סיפורו של דגל הדיו שהונף באום רשרש, אילת של היום (עברית):
http://youtu.be/XITUytniMQk
על המבצע שהוביל לכיבוש אום רשרש ולדגל הדיו (עברית):
http://youtu.be/bqqlbXrcKyc
וסיפור "החפלה" שארגנו חייליו של עוזי נרקיס למצרים, בדרך לאילת, במהלך מבצע "עובדה" (עברית):
http://youtu.be/_OeR4nrkXYc
ה"אאוטבק" (Outback) הוא שם חיבה לאזור באוסטרליה, שפירושו באנגלית "בחוץ מאחור".
האאוטבק האוסטרלי הוא המדבר העצום והנידח של היבשת. נהוג לומר על המדבר הנידח של האאוטבק שהוא רחוק יותר משום מקום...
מרבית תושבי אוסטרליה גרים בערים השוכנות במרחק של עד 30 קילומטרים מהאוקיינוס. ה"אאוטבק" הוא הכינוי של כל האזורים המיושבים בדלילות. יש בהם בעיקר חוות בקר וצאן ענקיות, שמכנים אותן באוסטרליה "תחנות".
יש פה ושם יישובים באאוטבק ששוכנים באזורים כה חמים שכדי ליצור מגורים קרירים בקיץ וחמימים בחורף הם נחפרו ממש בעמקי האדמה. המפורסם בהם הוא קובר פדי שבתגית "קובר פדי", אבל גם ווייט קליפס ואנדמוקה הם כאלה.
ברוב ערבת האאוטבק שבאוסטרליה לא בוצע עד היום מיפוי מהאדמה. עד לפני 70 שנה לא היה אפילו שם למדבר האימתני הזה, שגודלו של 130 אלף קילומטרים רבועים ואורכו 2400 קילומטרים!
באאוטבק של אוסטרליה יש כמה תופעות טבע מדבריות ייחודיות, כגון המונולית הגדול בעולם, הידוע בשמו האבורג'יני "אולורו" או בשמו הקודם "איירס רוק".
תופעה מעניינת אחרת היא הפינאקלז - אלפי סלעים ניצבים ומסתוריים שהגאולוגים עדיין לא סגורים על מה בדיוק יצר אותם.
הנה סרטון על פלינדרס ריינג'ס באאוטבק באוסטרליה:
http://youtu.be/wifxkNrzgiQ
הישרדות באאוטבק:
https://youtu.be/CJAtijncnDI
מראות מהממים של נופים באאוטבק:
https://youtu.be/fUlrqYnBmmg
האבוריג'ינים הילידים מספרים על החיים שלהם באאוטבק:
https://youtu.be/Vv921dHVs08
ומה שמוצאים המבקרים באאוטבק:
https://youtu.be/4b-2PEePU5s
הרי אילת הם אזור הררי עשיר בתופעות גאולוגיות ייחודיות להם. מסלעי הגרניט שהרי אילת הם האזור היחידי בארץ שבו הם מצויים בשפע, דרך דייקים ועד גופי מחדר שעלו ממעמקי האדמה והתגבשו בתוך סלעי היסוד - הרי אילת בנויים מסלעי יסוד קדומים שנוצרו לפני מאות מיליוני שנים. באזור זה הם מופיעים בצורה המרשימה ביותר בישראל.
השבר הסורי-אפריקני חשף סלעים בגוונים ובצורות שונות וכוחות הבלייה השונים עשו גם הם את שלהם ויצרו מגוון מפעים וייחודי של צורות סלע, כמו אלה שיצרו בסלעי אבן החול את הקניון האדום, עמודי עמרם והגיא האבוד. מעניינים הם גם בולבוסי הגיר של מצפה סיירים.
למעט ערוצי הנחלים, הצומח בהרי אילת דל ביותר. הסיבה לכך היא בעיקר מזג האוויר הצחיח באופן קיצוני והתנאים האקלימיים הקשים.
הנה סרטון על הטבע בהרי אילת (עברית):
http://youtu.be/-Vm_gFCuK5I
פמפה, פמפס או פמפאס (Pampas) הוא מישור רחב ידיים בארגנטינה המהווה את מקום המרעה העיקרי עבור העדרים העצומים של הבקר, הצאן והסוסים בה, המסתובבים באופן חופשי במרחבים האדירים המשמשים להם מרעה.
מדובר באזור החקלאי המצוי בעיקר במרכז ארגנטינה וחלקים באורוגוואי ובדרום ברזיל. אלו מישורי ערבה עצומי ממדים, שמשתרעים על פני כ-777 אלף קילומטרים רבועים. הם ירוקי עשב ועתירי אדמה, המניבה יבולים חקלאיים עשירים ומגוונים. חלקים גדולים בפמפאס הם ביצות ואדמות חוליות.
הפמפאס נחשב החבל הגיאוגרפי המשמעותי ביותר בארגנטינה. חיות בו חיות-בר רבות, ביניהם אייל הפאמפאס הנפוץ, כמו גם שועל הפמפס, הננדו וכמה מיני ארמדיל.
בערבות הפמפאס חיים מרבית הגאוצ'וס, הנוהגים את הבקר ומפקחים עליו בשטחי המרעה העצומים והמרכזיים בגידול עדרי הבקר .
הבשר של ארגנטינה נודע בכל העולם באיכותו וארגנטינה מייצאת אותו לכל פינות כדור הארץ.
בתצורות של אזור הפמפס גילה צ'ארלס דארווין את התגליות החשובות שהביאו אותו להציע את עקרון "הברירה הטבעית", החשוב כל כך בתורת האבולוציה.
דארווין מצא כאן מאובנים של בעלי חיים גדולים ומכוסים בשריון. הוא זיהה את דמיונם תארמדילים שחיים באזור גם בימיו. במיוחד הרשים אותו הדמיון של מאובן של גליפטודון (Glyptodon), יונק קדמון וענקי ששמו בעברית מתורגם ל"שן חקוקה".
הוא הבין שהגליפטודון דומה מאוד לארמדילים המודרניים אבל אינו זהה להם. כאן האסימון שלו נפל. החוקר הגאוני הבין שלאורך תקופות ארוכות בנות מיליוני שנים, משתנים מיני בעלי החיים, בתהליך כלשהו שלו הוא יקרא "הברירה הטבעית".
הנה ערבות הפמפאס:
https://youtu.be/PI1FnnQ4_T4
והגאוצ'וס שחיים בפמפס ונוהגים את הבקר:
https://youtu.be/9TWoHUO6Ek0
ערבה
הסוואנה (Savannah) היא ערבה שמנקדים אותה עצים ושיחים. לרוב היא מהווה שטח מרעה גדול לבעלי החיים שחיים בה.
לא פעם ערבת הסוואנה היא מעבר או תווך בין אזורי יער וחורש לבין אזורי עשב. כי חשוב לדעת שמרבית הצמחים בשטחי הסוואנה הם עשבים, כשביניהם פה ושם יש שיחים ומעט עצים או קבוצות עצים קטנות.
צמחיית הסוואנה משתנה ומושפעת מכמות הגשמים והצומח מהם, מהמרעה של בעלי החיים שחיים בה, מסוג האדמה שבה ומכמות השריפות והאש שנדלקת בה.
מרבית הסוואנות בעולם הן באפריקה, אם כי ישנן סוואנות גם בדרום אמריקה, אוסטרליה, הודו ועוד.
כחמישית מהיבשה שעל פני כדור הארץ היא סוואנה! - הסוואנות הללו פזורות משני צידי קו המשווה.
בין אזורי הסוואנה בעולם יש הבדלים שונים: בסוואנות באפריקה עצי שיטה רבים וחיים בהן יונקים גדולים, בעוד שבאוסטרליה יש באזורי הסוואנה עצי אקליפטוס רבים וחיות כיס דווקא.
לעומתן בסוואנה של דרום אמריקה יש הרבה יערות גשם ובהם מכרסמים רבים.
הנה טיול בסוואנה שבאפריקה:
https://youtu.be/xQElFcAXlHU
בעלי החיים בסוואנה:
http://youtu.be/DxAO-a0KrAQ
ועוד מראות יפים מהסוואנה:
https://youtu.be/9bQNRVyI4I0
עץ התמר (Phoenix dactylifera) הוא אחד הצמחים המתורבתים העתיקים בהיסטוריה האנושית. ממצאים ארכאולוגיים מראים שבני אדם אספו תמרי בר כבר לפני יותר מ-50 אלף שנה.
אבל הביות האמיתי התרחש לפני כ-7,000 שנה, בין נהרות החידקל והפרת שבמסופוטמיה, האזור שהפך לאחר מכן לעיראק של היום.
אי אפשר לראות את תרבות המזרח התיכון ללא הפרי המתוק, האנרגטי והקל לנשיאה הזה. עצי התמר גדלים בסמוך למעיינות ובמלחות במדבר ומסייעים אלפי שנים לשיירות והנודדים שהתמרים היו עבורם צידה משמעותית לדרך הארוכה וספקו להם אנרגיה מיידית כשהתעייפו.
בציוויליזציות הקדומות של המזרח התיכון, עץ התמר לא היה רק מזון. הוא היה תשתית חיים שלמה. מהפירות הכינו מזון ומשקאות מותססים, מהגרעינים ייצרו שמן, ומהעלים והגזע בנו בתים, סלים וחבלים. בכל חלקיו נעשה שימוש.
בספר בראשית רבה (מא, א) הוטעם שבתמרים אין פסולת: "מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמרים לאכילה, לולבין להילול, חריות לסיכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן בתים..."
ניתן להוסיף את העובדה שברשימות עתיקות שנמצאו בשומר ובבבל מופיעים התמרים כאחד ממטבעות הסחר הנפוצים.
מסביב לשנת 4,000 לפני הספירה מגיעים עצי התמר למצרים. שם הם הופכים לסמל דתי ולאחד מסימני הפריחה. בהירוגליפים מצריים מייצג ומסמן ענף תמר את השנה החדשה. הפיניקים, שנתנו לעצים את שמם המודרני בלטינית, מפיצים אותם עוד יותר ממזרח לאגן הים התיכון ובהמשך גם לצפון אפריקה.
בתנ"ך, ארץ ישראל מתוארת כ"ארץ זבת חלב ודבש". ו"דבש" בהקשר זה אינו דבש דבורים אלא דבש תמרים - זה שנכלל גם בשבעת המינים. יריחו כונתה "עיר התמרים". בממצאים ממערת קומראן, ליד ים המלח, נמצאו גרעיני תמר בני 2,000 שנה. בשנת 2005 הצליח צוות מחקר ישראלי להנביט כמה מהם ולגדל מהם עץ חי, שקיבל את השם "מתושלח".
כשהתפשטו הכיבושים הערביים במאות ה-7 וה-8 לספירה, עצי התמר נוסעים איתם. הם מגיעים לספרד, לצפון אפריקה ובסופו של דבר גם לדרום אסיה.
הפסוק במסורת האסלאמית שמציין את הדקל כ"עץ ברוך" תרם להפצתו בכל הרחבת העולם המוסלמי. בספרד כיום, בעיר אלצ'ה (Elche), עדיין עומד יער תמרים עתיק שהגיע ממסורת ערבית זו ואף הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו (UNESCO).
המהפכה התעשייתית תשנה לימים גם את עולם התמרים. בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, מתחילים החוקרים לפתח זנים משופרים, למצוא ולפתח שיטות השקייה מתקדמות ולייצא תמרים בקנה מידה גדול.
במאה ה-20 ארצות הברית מביאה עצי תמר לקליפורניה ובסופו של דבר קמה תעשיית תמרים משגשגת בעמק קואצ'לה (Coachella Valley).
היום, עומד הייצור העולמי על למעלה מ-9 מיליון טון בשנה. מצרים, ערב הסעודית, איראן ועיראק הן המגדלות הגדולות של תמרים. בעיראק לבדה היו פעם 30 מיליון עצי תמר, אבל עשרות שנות מלחמה ורשלנות הורידו את מספרם לכ-9 מיליון.
עץ התמר שרד לאורך ההיסטוריה את הכל: מלחמות, שינויי אקלים ואימפריות שקמו ונפלו. הוא, לעומתם, עדיין ממשיך לצמוח, לגדול ולהניב המון תמרים מזינים ומלאים אנרגיה.
עץ תמר המצוי (עברית):
https://youtu.be/kIqvL13bgRo
כך מפרים דקל נקבי עם אבקנים מעץ דקל זכר (עברית):
https://youtu.be/TitTfnRtaNg
מטע תמרים בישראל (ללא צליל):
https://youtu.be/vtMC0px4QMM
גדיד בקיץ:
https://youtu.be/vjDWaOOtVLY
מצגת וידאו על תמרי הערבה שלנו (ללא מילים):
https://youtu.be/ZBK2Io4isKw
השיר הנפלא "צל עץ תמר" (עברית):
https://youtu.be/dmcXpGnBuLE
והגדיד הטכנולוגי והאנושי בישראל (עברית):
https://youtu.be/UTRDupQD2BM?long=yes
תמרים ובני אדם מהלכים יד ביד במשך אלפי שנים. קשה לחשוב על המזרח התיכון ללא הפרי המתוק, הארנגטי והקל לנשיאה הזה. היהדות רואה בפרי עץ התמר, את אחד משבעת מיני הפירות שארץ ישראל השתבחה בהם.
אז ברור שתמר, או ליתר דיוק תמר מצוי (Date palm), הוא מהגידולים החקלאיים החשובים באזורי האקלים החמים והיבשים, מהמזרח התיכון, דרך צפון אפריקה ועד לאזורים מדבר נוספים.
עתיק, זקוף וגבוה, התמר המצוי הוא עץ פרי בסוג תמר ממשפחת הדקליים. זהו עץ דו-בֵּיתי, בעל עצים זכריים המאבקים את עצי הנקבה שבהן יגיע בהמשך פרי התמר.
יכולת השרידות הגבוהה שלו מאפשרת לעץ התמר לשרוד תנאי יובש וחום גבוהים. אך מנגד, התמרים רגישים לשינויים במפלס מי התהום ולאיכות המים בסביבת בית השורשים שלהם.
פרי התמר ידוע בשרידותו הארוכה (יכולת שימור ללא קירור או איחסון מיוחד) ובהיותו בריא מאוד. פרי התומר עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק לאדם אנרגיה מיידית. מובילי השיירות במדבריות היבשים נהגו לשאת תמרים כצידה משמעותית לדרך הארוכה וכספק אנרגיה מיידי בשעות העייפות.
לכן הפך התמר לכל כך מבוקש במסורות של שלושת הדתות, היהדות, הנצרות והאיסלאם, מה שיוצר לו גם בימינו ביקוש רב, במיוחד באירועים מיוחדים ובחגים של הדתות הללו.
היסטוריונים ונוסעים יוונים, רומים, ערבים, פרסים, צלייני מסעי הצלב ויהודים בכל הדורות מציינים את איכותם המשובחת של תמרי יערות עין-גדי ובקעת בית-שאן
כיום מרבית עצי התמר המצוי בישראל הם מתורבתים ותמר המג'הול הישראלי והטעים הוא פופולרי בארץ ובעולם במיוחד. מעצי תמר הבר, לעומת זאת, נותרו מעט בארץ, בנגב הנמוך, בערבה ובאזורי ים המלח ובקעת הירדן. הם גדלים בסמוך למעיינות ולמלחות במדבר אך נמצאים בסכנת הכחדה חמורה.
#גדיד
קטיף התמר נקרא "גדיד" ועונת הגדיד נמשכת כחודשיים ודווקא בשני החודשים הלוהטים ביותר בשנה - חודש אוגוסט וספטמבר שאחריו. החום הכבד מעיק על הגודדים ולכן את עיקר מלאכת הגדיד הם עושים מוקדם בבוקר.
#החזרת זנים לחיים
בישראל, חשוב לדעת, הצליח צוות בראשות חוקרות מבריקות מהמרכז לחקלאות בת קיימא במכון הערבה הסביבתי של קיבוץ קטורה להחזיר לנו את פרי התמר המקראי.
במכון הצליחו להנביט זרעי תמרים מזן נכחד מתקופת בית שני שהתגלה במדבר יהודה. את 32 הזרעים מצאו בחפירות הארכיאולוגיות במערות קומראן ומהם הצליחו להחיות ולגדל זנים קדומים של התמרים שאכלו אבותינו, בתקופה שלפני החורבן והגלות.
עץ תמר המצוי (עברית):
https://youtu.be/kIqvL13bgRo
כך מפרים דקל נקבי עם אבקנים מעץ דקל זכר (עברית):
https://youtu.be/TitTfnRtaNg
מטע תמרים בישראל (ללא צליל):
https://youtu.be/vtMC0px4QMM
גדיד בקיץ:
https://youtu.be/vjDWaOOtVLY
מצגת וידאו על תמרי הערבה שלנו (ללא מילים):
https://youtu.be/ZBK2Io4isKw
השיר הנפלא "צל עץ תמר" (עברית):
https://youtu.be/dmcXpGnBuLE
והגדיד הטכנולוגי והאנושי בישראל (עברית):
https://youtu.be/UTRDupQD2BM?long=yes
