קראו לו פאול ארנסט פקנהיים והוא היה יהודי-גרמני. כרבים מהיהודים בשואה הוא מצא עצמו מהר מאד במחנה ריכוז, מחנה דכאו. קנאריס, מפקד המודיעין של הצבא הגרמני ה"וורמאכט", הוציאו ממחנה דכאו ואימן אותו לרגל בפלשתינה ולעקוב אחרי פעולות הבריטים. הנאצים החזיקו באימו של פקנהיים כבת ערובה והוא נדרש לדווח לקנאריס על תנועות הבריטים וההכנות שלהם לקראת הגעתו של "שועל המדבר" רומל למזרח התיכון.

אבל פקנהיים, שהוצנח בפלשתינה על ידי הנאצים, נלכד ממש בהגיעו על ידי הבריטים. הסופר מיכאל בר זוהר כותב בספרו על הפרשה "מזימה: סיפור המרגל היהודי של היטלר" שנראה שיריביו של קאנאריס בוורמאכט התנגדו לקבל סיוע מיהודי והעבירו לבריטים את המידע על צניחתו הקרובה של המרגל היהודי. כך סיכלו מתנגדי קנאריס את תוכניתו. המרגל פאקנהיים עצמו ישב בשנים שאחרי כן במחנות מעצר בריטיים ולאחר המלחמה הפך לסופר שכתב ספרי ריגול מצליחים בגרמנית.