שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד הפך האקסטזי לסם הניינטיז?
הוא היה הסם של הניינטיז כשכדורי האקסטזי (Ecstasy) מילאו כל מסיבה. מנגד, אקסטזי הוא בלתי חוקי ובעל השפעה מעוררת ומלאת הזיות.
אקסטזי, שרבים רואים בו את "סם האהבה", הוא סם סינתטי פופולרי המיוצר במעבדה ומקרב בני אדם ומגדיל אופוריה וקרבה בין הנוטלים אותו. במקביל, השימוש בו כרוך בסכנות שונות (ראו בהמשך).
מנגד, מחקרים שונים בוחנים, למרות הסיכונים, את הפוטנציאל הטיפולי של האקסטזי בטיפול בנפגעי הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), הידועה פשוט כ"פוסט טראומה".
שמו של הסם בא מ"אֶקסְטָזָה", בעברית תחושה מדהימה של אושר, שמחה והתרגשות. בין כינויי הרחוב שלו יש את אקסטה, סמיילי, מולי, קדילאק ובאנגלית כותבים אותו בשמות הסם XTC או Adam.
#היסטוריה
הסם הסינתטי אקסטזי, בעצם MDMA, פותח לראשונה בשנת 1912. באותם ימים הוא היה תרופה לדיכוי תיאבון.
בשנות ה-60 ובעשור שאחריו השתמשו בו לריפוי ובהצלחה. הוא כונה על ידי מטפלים כ"פניצילין של הנשמה". עם הזמן והפופולריות הגוברת שלו הגיעו עדויות על נפגעים רבים ובאמצע שנות ה-80 הוא הוצא אל מחוץ לחוק.
זה לא מאוד עזר. בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת אקסטזי הופך פופולרי כסם מסיבות מלהיב, במיוחד בסצנת המוזיקה האלקטרונית.
באותם ימים הוא מתגלה כגורם ברור לשחרור מוגבר של סרוטונין, דופמין ונוראדרנלין במוח, רכיבים שמובילים לתחושות אופוריה, קרבה רגשית והגברה של האמפתיה לאחרים. ההתלהבות של החוגגים הייתה זמנית.
#שימושים
אקסטזי הוא מוצר מעבדה סינטטי שהיצרנים עשויים להוסיף לו כל דבר שעולה על רוחם, כולל קפאין, אמפטמינים ולעתים גם קוקאין.
את סם האקסטזי צורכים בצורות שונות, לרוב בתור כמוסה, גלולה או טבלית ולעתים בתור אבקה. צריכת יותר מגלולה בודדת בזמן נתון נקראת "bumping".
רבים משתמשים באקסטזי להגברת החוויה החברתית, ההנאה מהריקודים ומהמוסיקה המושמעת.
#השפעות
ההשפעות של האקסטזי נמשכות 3-6 שעות. משתמשי הסם מדווחים על תחושות של עירנות ואנרגיה מוגברת, אך האקסטזי ידוע במיוחד בכך שהוא יוצר אצל הנוטלים אותו תחושות אופוריה, קרבה רגשית לסובבים אותם ואמפתיה מוגברת אליהם.
השפעתו הממריצה של האקסטזי מאפשרת למשתמשים לרקוד במשך זמן ארוך, אך יש בה סיכונים (ראו בהמשך).
#סכנות
ערבוב של אקסטזי עם אלכוהול נחשב מסוכן מאוד ואף יכול להיות קטלני. בין סיכוניו הכלליים יש סכנת עלייה בחום הגוף, התייבשות ובימים שלאחר השימוש סכנת כשל של הלב או הכליות.
סכנותיו לטווח הקצר הן השתוקקות לסם, כושר שיפוט לקוי, בלבול לא רצוני, חיבה מוגזמת, תחושות מדומות של מתח בשרירים, נעילה של הלסת, תחושת בחילה, ראיה מטושטשת ועד דיכאון, בעיות שינה, מצבי חרדה קיצוניים, צמרמורות, הזעה ונטייה להתעלפות ובמקרים מסוימים פרנויה.
סכנות לטווח ארוך בשימוש ממושך כרוכות בסיכוי שצריכתו תגרום לנזק בלתי הפיך למוח, מה שישפיע על יכולת החשיבה והשיפוט של צרכן הסם. במצבים מסוימים השימוש עלול לגרום לפרנויה, עם חשדות, חוסר אמון או פחד מאחרים. בשימוש רב וארוך טווח באקסטה עלול המשתמש לגרום לעצמו לנזק במערכת הסרוטונין במוח.
לסם הזה יש גם השפעות אינטימיות של עלייה בליבידו, לצד עיכוב שפיכה אך הוא עלול לפגוע בתפקוד הזקפה.
סמים הם לא צחוק - הימנעו מהם!
הנה סיפורו של האקסטזי והבסיס שלו MDMA (מתורגם):
https://youtu.be/jEAr7ThsYew
מה הוא עושה למוח ולגוף?
https://youtu.be/48wiuAs8kz4
הפוטנציאל הרפואי של MDMA:
https://youtu.be/Dm9c9XiRl1A
ועל היותו "דבק רגשי שמחבר אנשים":
https://youtu.be/xqCeIGfTIaM
מה הקסדה שתרפא בעתיד מחלות מהמוח?
חברת בריינסווי (Brainsway) הישראלית פיתחה קסדה חדשנית שנועדה לטפל בליקויים נפשיים דרך המוח ובמחלות שמשפיעות על תפקוד המוח. מה שתורם ליכולת המופלאה הזו היא טכנולוגיה שתאפשר בעתיד למכשיר ה-Deep TMS לבצע פעולות שעד עתה נחשבו מדע בדיוני ולהילחם במחלות נפש דוגמת דיכאון, פוסט טראומה ומאניה דיפרסיה ועד למחלות שהן תוצר של הזדקנות המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון.
החידוש של ברינזוויי הוא מכשיר המצויד בטכנולוגיה חדשנית שמאפשרת פעולות על תאי עצב שנמצאים בעומק של עד 7 סנטימטרים במוח. זו טכנולוגיה שמתעלה על כל טכנולוגיה קודמת, כשהשיא בעבר היה חדירה והשפעה על עצבים הנמצאים בעומק של עד 2 סנטימטרים בלבד בתוך המוח האנושי.
הנה סרטון שמציג את הקסדה של בריינזווי:
http://youtu.be/rwUQVE39m_8
וטיפול בחולה שסובלת מדיכאון בעזרת הקסדה:
http://youtu.be/EKAxJajcJhU
איך התפתחה ההיפנוזה במהלך הדורות?
התפתחות ההיפנוזה (Hypnosis) לאורך הדורות עברה מהפך מסוים שמתחיל משיטות עתיקות וכיום נעשה בטכניקות מודרניות, הן טיפוליות והן בידוריות, מודיעיניות ואחרות.
בימי קדם השתמשו בהיפנוזה כאמצעי לטיפול רפואי ולגירוש שדים. במצרים, יוון ורומי העתיקות שימשה ההיפנוזה בטקסי ריפוי במקדשי שינה, שם הוכנסו מטופלים למצבי טראנס בהנחיית כוהנים ומרפאים. בהודו ובסין של אותם ימים, היו מצבים היפנוטיים חלק בלתי נפרד מהרפואה המסורתית ומפרקטיקות רוחניות כמו מדיטציה.
בימי הביניים ראתה הכנסייה הנוצרית את ההיפנוזה ככישוף והשימוש בו צומצם מאד.
המאה ה-18 סימנה את עידן המסמריזם, כאשר הרופא האוסטרי פרנץ אנטון מסמר (Franz Anton Mesmer) טיפל בהיפנוזה ובדמיון וההיפנוזה זכתה לשם "מסמריזם". הוא פיתח את תיאוריית "המגנטיות החייתית" והאמין בכוח בלתי נראה הזורם דרך כל היצורים החיים.
חוקר אחר בשם אבה פאריה (Abbé Faria) ערער על השימוש במגנטים וטען שהתופעה מבוססת על כוח ההצעה בלבד.
המאה ה-19 הביאה מעבר משמעותי לגישה מדעית יותר. ב-1843 טבע ג'יימס ברייד (James Braid) את המונח "היפנוזה" וראה בה תהליך פסיכולוגי ולא מגנטי או רוחני. ז'אן-מרטן שרקו (Jean-Martin Charcot) השתמש בהיפנוזה לחקר היסטריה, בעוד אמבואז-אוגוסט ליבו (Ambroise-Auguste Liébeault) פיתח את "אסכולת נאנסי", שראתה בהיפנוזה תהליך פסיכולוגי נורמלי המבוסס על הצעה.
זיגמונד פרויד (Sigmund Freud) השתמש בתחילת המאה ה-20, בהיפנוזה לטיפול בהפרעות נוירוטיות, אך לבסוף העדיף את טכניקת האסוציאציות החופשיות.
במהלך מלחמות העולם, ההיפנוזה שימשה לטיפול בחיילים שסבלו מהלם קרב, נוירוזות וטראומות קשות.
תרומה מכרעת להתפתחות ההיפנוזה המודרנית הגיעה באמצע המאה ה-20 ממילטון אריקסון (Milton Erickson), פסיכיאטר אמריקאי שפיתח גישה חדשנית להיפנותרפיה. אריקסון פיתח שיטות היפנוטיות עקיפות שהותאמו אישית לכל מטופל, בניגוד לשיטות הסטנדרטיות והישירות שהיו נהוגות עד אז.
העידן המודרני הביא עמו התקדמות משמעותית במחקר המדעי של ההיפנוזה. טכנולוגיות הדמיית מוח כמו fMRI אפשרו לחוקרים לראות את השינויים הנוירולוגיים המתרחשים במוח בזמן טראנס היפנוטי, מה שחיזק את האמינות המדעית של התחום. בד בבד התפתחו מודלים תיאורטיים מודרניים המסבירים את מנגנוני ההיפנוזה, כמו מודל של "בקרה מוחית נויקוגניטיבית" ותיאוריית "המצב המשונה".
כיום, ההיפנוזה היא בעיקר שיטה טיפולית שמשתמשים בה פסיכולוגים ופסיכיאטרים. יש סביבה לא מעט מיתוסים על שליטה והתנגדות, אבל הפוטנציאל של ההיפנוזה בשחזור זיכרונות וטיפוליפ רפואיים כמו כאבי פנטום, בדגש על גפיים פנטומים, חושף את ההזדמנות שבה.
בשיטה זו ניתן לשפר ביצועים אתלטיים של ספורטאים ועוד יותר - לעזור למכורים ולסובלים בהתגברות על פוביות (חרדות) והתמכרויות שונות. בשיטה של היפנוזה מרגיעים את המטופלים ומהפנטים אותם, כשבעזרת התת-מודע שלהם ניתן לטפל בבעיות נפשיות, חרדות, פחדים וטיפולים מצוינים בהתמכרויות, כמו עישון, אלכוהול וכדומה.
ההיפנוזה, אם כן, מוכרת ככלי טיפולי יעיל במגוון תחומים, כולל טיפול בכאבים כרוניים, חרדות, הפסקת עישון וירידה במשקל. היא נתמכת יותר על ידי גופים רפואיים ופסיכולוגיים ברחבי העולם ומשלבת מחקר מדעי עם פרקטיקה קלינית.
ההיפנוזה הקלינית גם משולבת לא פעם בטיפולים פסיכולוגיים והיא מוכרת כיום כטיפול משלים, יעיל בתחומי הרפואה והפסיכולוגיה.
כיום ברור שהתפתחות ההיפנוזה עשתה את המעבר מתפיסות מיסטיות ורוחניות לגישה מדעית ופסיכולוגית, לצורך גיוס התודעה האנושית לתהליכי ריפוי ושינוי.
כך התפתחה ההיפנוזה:
https://youtu.be/yk0PCFp2SDs
ובפירוט על תולדות ההיפנוזה:
http://youtu.be/HBIPFxAouIE?t=11s?long=yes
פוסט טראומה
הוא היה הסם של הניינטיז כשכדורי האקסטזי (Ecstasy) מילאו כל מסיבה. מנגד, אקסטזי הוא בלתי חוקי ובעל השפעה מעוררת ומלאת הזיות.
אקסטזי, שרבים רואים בו את "סם האהבה", הוא סם סינתטי פופולרי המיוצר במעבדה ומקרב בני אדם ומגדיל אופוריה וקרבה בין הנוטלים אותו. במקביל, השימוש בו כרוך בסכנות שונות (ראו בהמשך).
מנגד, מחקרים שונים בוחנים, למרות הסיכונים, את הפוטנציאל הטיפולי של האקסטזי בטיפול בנפגעי הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), הידועה פשוט כ"פוסט טראומה".
שמו של הסם בא מ"אֶקסְטָזָה", בעברית תחושה מדהימה של אושר, שמחה והתרגשות. בין כינויי הרחוב שלו יש את אקסטה, סמיילי, מולי, קדילאק ובאנגלית כותבים אותו בשמות הסם XTC או Adam.
#היסטוריה
הסם הסינתטי אקסטזי, בעצם MDMA, פותח לראשונה בשנת 1912. באותם ימים הוא היה תרופה לדיכוי תיאבון.
בשנות ה-60 ובעשור שאחריו השתמשו בו לריפוי ובהצלחה. הוא כונה על ידי מטפלים כ"פניצילין של הנשמה". עם הזמן והפופולריות הגוברת שלו הגיעו עדויות על נפגעים רבים ובאמצע שנות ה-80 הוא הוצא אל מחוץ לחוק.
זה לא מאוד עזר. בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת אקסטזי הופך פופולרי כסם מסיבות מלהיב, במיוחד בסצנת המוזיקה האלקטרונית.
באותם ימים הוא מתגלה כגורם ברור לשחרור מוגבר של סרוטונין, דופמין ונוראדרנלין במוח, רכיבים שמובילים לתחושות אופוריה, קרבה רגשית והגברה של האמפתיה לאחרים. ההתלהבות של החוגגים הייתה זמנית.
#שימושים
אקסטזי הוא מוצר מעבדה סינטטי שהיצרנים עשויים להוסיף לו כל דבר שעולה על רוחם, כולל קפאין, אמפטמינים ולעתים גם קוקאין.
את סם האקסטזי צורכים בצורות שונות, לרוב בתור כמוסה, גלולה או טבלית ולעתים בתור אבקה. צריכת יותר מגלולה בודדת בזמן נתון נקראת "bumping".
רבים משתמשים באקסטזי להגברת החוויה החברתית, ההנאה מהריקודים ומהמוסיקה המושמעת.
#השפעות
ההשפעות של האקסטזי נמשכות 3-6 שעות. משתמשי הסם מדווחים על תחושות של עירנות ואנרגיה מוגברת, אך האקסטזי ידוע במיוחד בכך שהוא יוצר אצל הנוטלים אותו תחושות אופוריה, קרבה רגשית לסובבים אותם ואמפתיה מוגברת אליהם.
השפעתו הממריצה של האקסטזי מאפשרת למשתמשים לרקוד במשך זמן ארוך, אך יש בה סיכונים (ראו בהמשך).
#סכנות
ערבוב של אקסטזי עם אלכוהול נחשב מסוכן מאוד ואף יכול להיות קטלני. בין סיכוניו הכלליים יש סכנת עלייה בחום הגוף, התייבשות ובימים שלאחר השימוש סכנת כשל של הלב או הכליות.
סכנותיו לטווח הקצר הן השתוקקות לסם, כושר שיפוט לקוי, בלבול לא רצוני, חיבה מוגזמת, תחושות מדומות של מתח בשרירים, נעילה של הלסת, תחושת בחילה, ראיה מטושטשת ועד דיכאון, בעיות שינה, מצבי חרדה קיצוניים, צמרמורות, הזעה ונטייה להתעלפות ובמקרים מסוימים פרנויה.
סכנות לטווח ארוך בשימוש ממושך כרוכות בסיכוי שצריכתו תגרום לנזק בלתי הפיך למוח, מה שישפיע על יכולת החשיבה והשיפוט של צרכן הסם. במצבים מסוימים השימוש עלול לגרום לפרנויה, עם חשדות, חוסר אמון או פחד מאחרים. בשימוש רב וארוך טווח באקסטה עלול המשתמש לגרום לעצמו לנזק במערכת הסרוטונין במוח.
לסם הזה יש גם השפעות אינטימיות של עלייה בליבידו, לצד עיכוב שפיכה אך הוא עלול לפגוע בתפקוד הזקפה.
סמים הם לא צחוק - הימנעו מהם!
הנה סיפורו של האקסטזי והבסיס שלו MDMA (מתורגם):
https://youtu.be/jEAr7ThsYew
מה הוא עושה למוח ולגוף?
https://youtu.be/48wiuAs8kz4
הפוטנציאל הרפואי של MDMA:
https://youtu.be/Dm9c9XiRl1A
ועל היותו "דבק רגשי שמחבר אנשים":
https://youtu.be/xqCeIGfTIaM
חברת בריינסווי (Brainsway) הישראלית פיתחה קסדה חדשנית שנועדה לטפל בליקויים נפשיים דרך המוח ובמחלות שמשפיעות על תפקוד המוח. מה שתורם ליכולת המופלאה הזו היא טכנולוגיה שתאפשר בעתיד למכשיר ה-Deep TMS לבצע פעולות שעד עתה נחשבו מדע בדיוני ולהילחם במחלות נפש דוגמת דיכאון, פוסט טראומה ומאניה דיפרסיה ועד למחלות שהן תוצר של הזדקנות המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון.
החידוש של ברינזוויי הוא מכשיר המצויד בטכנולוגיה חדשנית שמאפשרת פעולות על תאי עצב שנמצאים בעומק של עד 7 סנטימטרים במוח. זו טכנולוגיה שמתעלה על כל טכנולוגיה קודמת, כשהשיא בעבר היה חדירה והשפעה על עצבים הנמצאים בעומק של עד 2 סנטימטרים בלבד בתוך המוח האנושי.
הנה סרטון שמציג את הקסדה של בריינזווי:
http://youtu.be/rwUQVE39m_8
וטיפול בחולה שסובלת מדיכאון בעזרת הקסדה:
http://youtu.be/EKAxJajcJhU
התפתחות ההיפנוזה (Hypnosis) לאורך הדורות עברה מהפך מסוים שמתחיל משיטות עתיקות וכיום נעשה בטכניקות מודרניות, הן טיפוליות והן בידוריות, מודיעיניות ואחרות.
בימי קדם השתמשו בהיפנוזה כאמצעי לטיפול רפואי ולגירוש שדים. במצרים, יוון ורומי העתיקות שימשה ההיפנוזה בטקסי ריפוי במקדשי שינה, שם הוכנסו מטופלים למצבי טראנס בהנחיית כוהנים ומרפאים. בהודו ובסין של אותם ימים, היו מצבים היפנוטיים חלק בלתי נפרד מהרפואה המסורתית ומפרקטיקות רוחניות כמו מדיטציה.
בימי הביניים ראתה הכנסייה הנוצרית את ההיפנוזה ככישוף והשימוש בו צומצם מאד.
המאה ה-18 סימנה את עידן המסמריזם, כאשר הרופא האוסטרי פרנץ אנטון מסמר (Franz Anton Mesmer) טיפל בהיפנוזה ובדמיון וההיפנוזה זכתה לשם "מסמריזם". הוא פיתח את תיאוריית "המגנטיות החייתית" והאמין בכוח בלתי נראה הזורם דרך כל היצורים החיים.
חוקר אחר בשם אבה פאריה (Abbé Faria) ערער על השימוש במגנטים וטען שהתופעה מבוססת על כוח ההצעה בלבד.
המאה ה-19 הביאה מעבר משמעותי לגישה מדעית יותר. ב-1843 טבע ג'יימס ברייד (James Braid) את המונח "היפנוזה" וראה בה תהליך פסיכולוגי ולא מגנטי או רוחני. ז'אן-מרטן שרקו (Jean-Martin Charcot) השתמש בהיפנוזה לחקר היסטריה, בעוד אמבואז-אוגוסט ליבו (Ambroise-Auguste Liébeault) פיתח את "אסכולת נאנסי", שראתה בהיפנוזה תהליך פסיכולוגי נורמלי המבוסס על הצעה.
זיגמונד פרויד (Sigmund Freud) השתמש בתחילת המאה ה-20, בהיפנוזה לטיפול בהפרעות נוירוטיות, אך לבסוף העדיף את טכניקת האסוציאציות החופשיות.
במהלך מלחמות העולם, ההיפנוזה שימשה לטיפול בחיילים שסבלו מהלם קרב, נוירוזות וטראומות קשות.
תרומה מכרעת להתפתחות ההיפנוזה המודרנית הגיעה באמצע המאה ה-20 ממילטון אריקסון (Milton Erickson), פסיכיאטר אמריקאי שפיתח גישה חדשנית להיפנותרפיה. אריקסון פיתח שיטות היפנוטיות עקיפות שהותאמו אישית לכל מטופל, בניגוד לשיטות הסטנדרטיות והישירות שהיו נהוגות עד אז.
העידן המודרני הביא עמו התקדמות משמעותית במחקר המדעי של ההיפנוזה. טכנולוגיות הדמיית מוח כמו fMRI אפשרו לחוקרים לראות את השינויים הנוירולוגיים המתרחשים במוח בזמן טראנס היפנוטי, מה שחיזק את האמינות המדעית של התחום. בד בבד התפתחו מודלים תיאורטיים מודרניים המסבירים את מנגנוני ההיפנוזה, כמו מודל של "בקרה מוחית נויקוגניטיבית" ותיאוריית "המצב המשונה".
כיום, ההיפנוזה היא בעיקר שיטה טיפולית שמשתמשים בה פסיכולוגים ופסיכיאטרים. יש סביבה לא מעט מיתוסים על שליטה והתנגדות, אבל הפוטנציאל של ההיפנוזה בשחזור זיכרונות וטיפוליפ רפואיים כמו כאבי פנטום, בדגש על גפיים פנטומים, חושף את ההזדמנות שבה.
בשיטה זו ניתן לשפר ביצועים אתלטיים של ספורטאים ועוד יותר - לעזור למכורים ולסובלים בהתגברות על פוביות (חרדות) והתמכרויות שונות. בשיטה של היפנוזה מרגיעים את המטופלים ומהפנטים אותם, כשבעזרת התת-מודע שלהם ניתן לטפל בבעיות נפשיות, חרדות, פחדים וטיפולים מצוינים בהתמכרויות, כמו עישון, אלכוהול וכדומה.
ההיפנוזה, אם כן, מוכרת ככלי טיפולי יעיל במגוון תחומים, כולל טיפול בכאבים כרוניים, חרדות, הפסקת עישון וירידה במשקל. היא נתמכת יותר על ידי גופים רפואיים ופסיכולוגיים ברחבי העולם ומשלבת מחקר מדעי עם פרקטיקה קלינית.
ההיפנוזה הקלינית גם משולבת לא פעם בטיפולים פסיכולוגיים והיא מוכרת כיום כטיפול משלים, יעיל בתחומי הרפואה והפסיכולוגיה.
כיום ברור שהתפתחות ההיפנוזה עשתה את המעבר מתפיסות מיסטיות ורוחניות לגישה מדעית ופסיכולוגית, לצורך גיוס התודעה האנושית לתהליכי ריפוי ושינוי.
כך התפתחה ההיפנוזה:
https://youtu.be/yk0PCFp2SDs
ובפירוט על תולדות ההיפנוזה:
http://youtu.be/HBIPFxAouIE?t=11s?long=yes
