שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הפוקר, מטוס הקרב הראשון בהיסטוריה?
מטוסי הפוקר איינדקר Fokker E.I-IV) Eindecker) הם מטוסי קרב גרמניים, חד כנפיים וחד-מושביים (לטייס אחד) שפיתח המהנדס ההולנדי אנתוני פוקר.
הם היו המטוסים הראשונים שהמנוע שלהם היה בעל 80 כוחות סוס, בעוד שהמאוחרים והמתקדמים יותר מביניהם כללו מנועים של עד 160 כוחות סוס.
הפוקר היה המטוס הראשון שעליו הותקנה מערכת מתאם ירי, מבוסס על שתי מכונות ירייה מסוג "שפנדאו" בקוטר של 7.92 מילימטרים.
מערכת הירי הזו אפשרה להם לירות על מטוסי האויב בכינון ישיר דרך הפרופלר, המדחף הקדמי. בשנים 1915-1916 הקנתה המערכת הזו לחיל האוויר הגרמני עליונות אווירית מוחלטת בשמי החזית המערבית.
במלחמת העולם הראשונה הם שימשו את הגרמנים לצרכי סיור ותצפית על מטרות קרקע וים. המפציצים הזעירים שביניהם היו מטילים פצצות על מטרות בקרקע.
בהמשך המלחמה, החל מ-1911, היו מהם גם מטוסי קרב, ששימשו לצורכי ליווי והגנה של מטוסי סיור בלתי חמושים ועדיין לא כמטוסי קרב עצמאיים.
כי מספרם של מטוסי הקרב בשימוש צבאי היה מצומצם יחסית בתחילת המאה ה-20 ועד מלחמת העולם השנייה הם נתפסו כאנקדוטה נדירה יחסית, בשולי התעופה הצבאית.
#תולדות מטוסי הפוקר
כשאנתוני פוקר (Anthony Fokker), מהנדס תעופה הולנדי בן 25, הציג באמצע 1915 את מטוס הקרב Fokker Eindecker לצבא הגרמני עם מנגנון סנכרון משופר, הוא פתר בעיה שהטרידה את כל מעצבי מטוסי הקרב: איך לירות דרך המדחף הסיבובי מבלי לפגוע בלהבים.
הרעיון המקורי הגיע מהטייס הצרפתי רולאן גארוס (Roland Garros) שחיפה את להבי המדחף בפלדה, אבל הפתרון של פוקר היה הרבה יותר אלגנטי - מנגנון סנכרון מכני שחיבר את המקלע למדחף, כך שהכדורים יצאו רק כשהלהבים לא חסמו את הקנה.
לפני פוקר טייסי קרב היו חסרי אונים למדי. הם ניסו לירות לצדדים, להחזיק אקדחים בידיים או אפילו לזרוק חפצים על האויב.
בניסיונות הראשונים להרכיב מקלעים על המטוסים, חלק מהטייסים חיפו את להבי המדחף בפלדה כדי שכדורים שפגעו בהם יוסטו הצידה - פתרון לא מדויק במיוחד. פתאום טייס יכול היה לכוון את כל המטוס לעבר היעד ולירות ישר קדימה, מה שהפך את הטייסה למשימה הרבה יותר אינטואיטיבית ויעילה.
התוצאות היו קטלניות. בתקופה שכונתה נגע פוקר (Fokker Scourge), בין אוגוסט 1915 למאי 1916, הטייסים הגרמנים שלטו ללא עוררין בשמיים.
אסים כמו מקס אימלמן (Max Immelmann), מי שהוכרז כאלוף ההפלות של חיל האוויר הגרמני במלחמת העולם הראשונה ואוסוולד בולקה (Oswald Boelcke) הפילו עשרות מטוסי אויב.
אימלמן אף המציא תמרון אווירי שנקרא על שמו עד היום - תמרון אימלמן (Immelmann Turn) שבו המטוס מבצע חצי לולאה ואז מתהפך על הגב כדי לשנות כיוון במהירות.
בעולם יש עדיין מספר פוקרים, אשר יוצרו אז, החלו להטיס נוסעים אחרי המלחמה וטסים עד ימינו.
#על המהנדס שפיתח אותו
אנתוני פוקר עצמו היה דמות מרתקת ושנויה במחלוקת. הוא נולד בהולנד אבל בנה את אימפריית התעופה שלו בגרמניה הקיסרית, שם הפך לאחד מספקי המטוסים החשובים של הצבא.
פוקר היה טייס מוכשר בעצמו, הדגים בעצמו את המטוסים שלו לגנרלים ולמפקדים. כשגרמניה הפסידה במלחמה, פוקר החליט לא להשאיר את המטוסים והציוד לצבא המנצח. הוא הבריח חזרה להולנד רכבות עמוסות במטוסים וחלפים, שם הקים מחדש את החברה.
וכך הפכו אחרי המלחמה הגדולה רבים מהפוקרים למטוסי נוסעים, מהראשונים בתולדות התעופה האזרחית, כשפוקר הופך בשנות ה-20 וה-30 ליצרן מוביל של מטוסי נוסעים.
למרות שהיתרון הטכנולוגי לא החזיק מעמד זמן רב - הבריטים והצרפתים פיתחו במהרה מערכות דומות - פוקר הוכיח עיקרון מרכזי: חידוש טכנולוגי אחד יכול להטות את מאזן הכוחות בשמיים. כל מטוס קרב מודרני שנושא תותחים או מקלעים חייב למורשת שהחלה במפעל הקטן של פוקר בשווארין (Schwerin), גרמניה.
הנה סיפורו של מטוס הפוקר החד כנפי:
https://youtu.be/-k8kiOtVznU
שחזור עכשווי של כוכב השמיים של מלחמת העולם הראשונה:
https://youtu.be/F4igKYgWXwY
דגם להרכבה של הפוקר אי 3:
https://youtu.be/dZ8XQhD8OnQ
הברון האדום שמטוסו היה פוקר מדגם מתקדם ותלת-כנפי (מתורגם):
https://youtu.be/io14H6fqnv4
ומטוס הנוסעים פוקר סופר יוניברסל (Fokker Super Universal), שיוצר בשנות ה-20, אחרי המלחמה, להטסת נוסעים:
https://youtu.be/zs-0IgMbIJQ
מהו משחק סכום אפס בתורת המשחקים?
"משחק סכום אפס" (Zero-sum game) בתורת המשחקים זה כמו משחק שבו כל מה שאחד מרוויח, מישהו אחר מפסיד בדיוק את אותו הדבר. כאילו שיש כמות קבועה של משהו טוב (או רע), והיא רק עוברת מאחד לשני. ה"סכום" הכולל של הדברים שנצברו והדברים שהופסדו בסוף תמיד שווה לאפס.
זה מה שנותן לזה את השם "סכום אפס", כי התוצאה הכוללת נשארת קבועה.
המונח הזה מגיע מתוך מה שנקרא "תורת המשחקים" (game theory), שזה תחום במתמטיקה שמתעסק בקבלת החלטות אסטרטגיות, לא רק במשחקי קופסה.
יש כל מיני דוגמאות קלאסיות למשחק סכום אפס במציאות. ניתן לחשוב על משחקים כמו פוקר (poker), שחמט (chess), שש-בש או דמקה.
בפוקר, כל הכסף ששחקן אחד מנצח, הוא למעשה הכסף ששחקנים אחרים הפסידו. בשחמט, יש רק מנצח אחד ומפסיד אחד, זה מצב של "או שאתה מנצח או שאתה מפסיד". אפילו משהו פשוט כמו "אבן נייר ומספריים" (rock, paper, scissors) על איזה פריט אחד זה סכום אפס, כי רק אחד יכול לזכות בו. אם מישהו גונב כסף ממישהו אחר, המרוויח מקבל את מה שהמפסיד איבד.
גם בתחומים כמו פיננסים (finance), דברים כמו מסחר באופציות (options) או חוזים עתידיים (futures) נחשבים לעתים קרובות כמשחקי סכום אפס, כי הרווח של צד אחד בעסקה שווה להפסד של הצד השני.
וכך גם בעולם המכירות (sales), יש לא פעם מצבים שמרגישים כמו כמשחק סכום אפס – או שאתה זוכה בלקוח או שהמתחרה שלך זוכה. בהקשר של יחסים (relationships), זה יכול להתבטא במחשבה שרק אדם אחד יכול "לנצח" על חשבון האחרים, מה שלא פעם יכול ליצור קונפליקט.
חשוב לדעת שלא הכל זה משחק סכום אפס. יש הרבה מצבים בחיים שבהם אפשר ליצור מצב שנקרא משחק סכום שונה מאפס (non-zero-sum game). במצבים כאלה יש שיתוף פעולה (cooperation) שיכול להגדיל את "העוגה" הכוללת, כך שכולם יכולים להרוויח (win-win situation).
אם למשל, אנשים סוחרים ביניהם, בדרך כלל שניהם מרוויחים מזה. כך גם במשא ומתן עסקי, בו יכולים שני הצדדים להרוויח מההסכמות ולייצר רווח לשני הצדדים. מצב דומה יכול להתקיים בהסכמי סחר, שבהם שיתוף פעולה יכול ליצור תועלת הדדית לשניהם.
גם השקעה בבורסה (stock market) לטווח ארוך נחשבת בדרך כלל למשחק סכום חיובי, כי החברות המסחריות שבהם משקיעים יכולות לגדול עם הזמן וליצור ערך לכול מי שהחזיק במניות או בניירות הערך שלהן למשך זמן רב.
כללית, הן משחקי סכום אפס והן משחקי סכום לא אפס, הם מושגים מרכזיים בתורת המשחקים, המתארים סוגים שונים של אינטראקציות אסטרטגיות בעולם האמיתי. היסטורית, מחקרים במשחקי סכום אפס עם מספר כלשהו של שחקנים הם מהמחקרים הראשונים בתורת המשחקים, שנעשו בשנות ה-40 על ידי ג'ון פון נוימן ואוסקר מורגנשטרן, מראשוני תורת המשחקים.
אז נסכם בקצרה: משחק סכום אפס הוא מצב שבו הרווח של אחד, מאזן בדיוק את הפסדו של האחר או האחרים.
הנה משחק סכום אפס:
https://youtu.be/jeASPXeIxQQ
הסבר מעמיק יותר של קונספט המשחק סכום אפס:
https://youtu.be/HcmvbGNcvps
משחק סכום אפס בין סין לארה"ב בהשפעה במזרח התיכון (עברית):
https://youtu.be/i3LOK3RDVUw
מצגת וידאו על משחק הפוקר של החיים כמשחק סכום אפס - מי שהפסידו מממנים את הרווח של המנצחים (ללא מילים):
https://youtu.be/xBuQ9X9SqnI
וובינר על משחק סכום אפס ואיך מצבי WIN-WIN יכולים לעזור לשפר את יכולות המשא ומתן (עברית):
https://youtu.be/1rXCAM9NNDQ?long=yes
מתי הופיעו מטוסי הקרב הראשונים?
מטוסי קרב הופיעו בפעם הראשונה בהיסטוריה במלחמת העולם הראשונה והיו מטוסים קטנים שהונעו על ידי מדחף אחד.
את מלחמת העולם הראשונה החלו המטוסים בדרך כלל במשימות תצפית, סיור ולחימה במטוסי האויב. לקראת סופה ואחריה שופרו מטוסי הקרב מאד ותפקידיהם הורחבו בהרבה ממשימות של מודיעין צבאי, כמו שהיה אז.
מבחינת כלי הנשק הם כללו בתחילת המלחמה בקושי מכונת ירייה אחת. מטוס הפוקר הגרמני יסיים את המלחמה עם שני מקלעי שפנדאו הרסניים. מכונת הירייה היתה מסונכרנת עם סיבובי להב המדחף, כדי שהכדורים לא יפגעו בפרופלור (כמו שקראו אז למדחף) ויפילו את המטוס שלהם.
ההמצאה, אגב, הייתה של טייס קרב בשם רולאן גארוס. אתם מכירים אותו בזכות תחרות הטניס היוקרתית שנקראת על שמו. קראו על ההמצאה והאיש בתגית "מקלע מסונכרן".
כיום מטוסי הקרב הסילוניים הם מכונות מלחמה משוכללות ביותר. דוגמה מוצלחת היא זו של המטוס החזק בעולם כיום: מטוס אף 35 לייטנינג 2 - מטוס הקרב החמקן האמריקאי. זהו מטוס רב משימתי, שמבצע בהצטיינות משימות מגוונות, כולל תקיפה, הפצצה ויירוט. שלא נדע...
הנה ההפלה הראשונה של מטוס על ידי מטוס (עברית):
https://youtu.be/alTa4poO3Ls
סצנה מהסרט "Flyboys" משנת 2006 של מטוסי הקרב של מלחמת העולם הראשונה:
https://youtu.be/hnbiyUHR8i0
סיפורם של מטוסי קרב במלחמת העולם הראשונה:
https://youtu.be/3rVA_yRoiek
מטוסי הקרב של צה"ל כיום:
https://youtu.be/DiY1y_4pWs8
ומטוס הקרב המודרני F35:
https://youtu.be/Kshe7-BYfWc
פוקר
מטוסי הפוקר איינדקר Fokker E.I-IV) Eindecker) הם מטוסי קרב גרמניים, חד כנפיים וחד-מושביים (לטייס אחד) שפיתח המהנדס ההולנדי אנתוני פוקר.
הם היו המטוסים הראשונים שהמנוע שלהם היה בעל 80 כוחות סוס, בעוד שהמאוחרים והמתקדמים יותר מביניהם כללו מנועים של עד 160 כוחות סוס.
הפוקר היה המטוס הראשון שעליו הותקנה מערכת מתאם ירי, מבוסס על שתי מכונות ירייה מסוג "שפנדאו" בקוטר של 7.92 מילימטרים.
מערכת הירי הזו אפשרה להם לירות על מטוסי האויב בכינון ישיר דרך הפרופלר, המדחף הקדמי. בשנים 1915-1916 הקנתה המערכת הזו לחיל האוויר הגרמני עליונות אווירית מוחלטת בשמי החזית המערבית.
במלחמת העולם הראשונה הם שימשו את הגרמנים לצרכי סיור ותצפית על מטרות קרקע וים. המפציצים הזעירים שביניהם היו מטילים פצצות על מטרות בקרקע.
בהמשך המלחמה, החל מ-1911, היו מהם גם מטוסי קרב, ששימשו לצורכי ליווי והגנה של מטוסי סיור בלתי חמושים ועדיין לא כמטוסי קרב עצמאיים.
כי מספרם של מטוסי הקרב בשימוש צבאי היה מצומצם יחסית בתחילת המאה ה-20 ועד מלחמת העולם השנייה הם נתפסו כאנקדוטה נדירה יחסית, בשולי התעופה הצבאית.
#תולדות מטוסי הפוקר
כשאנתוני פוקר (Anthony Fokker), מהנדס תעופה הולנדי בן 25, הציג באמצע 1915 את מטוס הקרב Fokker Eindecker לצבא הגרמני עם מנגנון סנכרון משופר, הוא פתר בעיה שהטרידה את כל מעצבי מטוסי הקרב: איך לירות דרך המדחף הסיבובי מבלי לפגוע בלהבים.
הרעיון המקורי הגיע מהטייס הצרפתי רולאן גארוס (Roland Garros) שחיפה את להבי המדחף בפלדה, אבל הפתרון של פוקר היה הרבה יותר אלגנטי - מנגנון סנכרון מכני שחיבר את המקלע למדחף, כך שהכדורים יצאו רק כשהלהבים לא חסמו את הקנה.
לפני פוקר טייסי קרב היו חסרי אונים למדי. הם ניסו לירות לצדדים, להחזיק אקדחים בידיים או אפילו לזרוק חפצים על האויב.
בניסיונות הראשונים להרכיב מקלעים על המטוסים, חלק מהטייסים חיפו את להבי המדחף בפלדה כדי שכדורים שפגעו בהם יוסטו הצידה - פתרון לא מדויק במיוחד. פתאום טייס יכול היה לכוון את כל המטוס לעבר היעד ולירות ישר קדימה, מה שהפך את הטייסה למשימה הרבה יותר אינטואיטיבית ויעילה.
התוצאות היו קטלניות. בתקופה שכונתה נגע פוקר (Fokker Scourge), בין אוגוסט 1915 למאי 1916, הטייסים הגרמנים שלטו ללא עוררין בשמיים.
אסים כמו מקס אימלמן (Max Immelmann), מי שהוכרז כאלוף ההפלות של חיל האוויר הגרמני במלחמת העולם הראשונה ואוסוולד בולקה (Oswald Boelcke) הפילו עשרות מטוסי אויב.
אימלמן אף המציא תמרון אווירי שנקרא על שמו עד היום - תמרון אימלמן (Immelmann Turn) שבו המטוס מבצע חצי לולאה ואז מתהפך על הגב כדי לשנות כיוון במהירות.
בעולם יש עדיין מספר פוקרים, אשר יוצרו אז, החלו להטיס נוסעים אחרי המלחמה וטסים עד ימינו.
#על המהנדס שפיתח אותו
אנתוני פוקר עצמו היה דמות מרתקת ושנויה במחלוקת. הוא נולד בהולנד אבל בנה את אימפריית התעופה שלו בגרמניה הקיסרית, שם הפך לאחד מספקי המטוסים החשובים של הצבא.
פוקר היה טייס מוכשר בעצמו, הדגים בעצמו את המטוסים שלו לגנרלים ולמפקדים. כשגרמניה הפסידה במלחמה, פוקר החליט לא להשאיר את המטוסים והציוד לצבא המנצח. הוא הבריח חזרה להולנד רכבות עמוסות במטוסים וחלפים, שם הקים מחדש את החברה.
וכך הפכו אחרי המלחמה הגדולה רבים מהפוקרים למטוסי נוסעים, מהראשונים בתולדות התעופה האזרחית, כשפוקר הופך בשנות ה-20 וה-30 ליצרן מוביל של מטוסי נוסעים.
למרות שהיתרון הטכנולוגי לא החזיק מעמד זמן רב - הבריטים והצרפתים פיתחו במהרה מערכות דומות - פוקר הוכיח עיקרון מרכזי: חידוש טכנולוגי אחד יכול להטות את מאזן הכוחות בשמיים. כל מטוס קרב מודרני שנושא תותחים או מקלעים חייב למורשת שהחלה במפעל הקטן של פוקר בשווארין (Schwerin), גרמניה.
הנה סיפורו של מטוס הפוקר החד כנפי:
https://youtu.be/-k8kiOtVznU
שחזור עכשווי של כוכב השמיים של מלחמת העולם הראשונה:
https://youtu.be/F4igKYgWXwY
דגם להרכבה של הפוקר אי 3:
https://youtu.be/dZ8XQhD8OnQ
הברון האדום שמטוסו היה פוקר מדגם מתקדם ותלת-כנפי (מתורגם):
https://youtu.be/io14H6fqnv4
ומטוס הנוסעים פוקר סופר יוניברסל (Fokker Super Universal), שיוצר בשנות ה-20, אחרי המלחמה, להטסת נוסעים:
https://youtu.be/zs-0IgMbIJQ
"משחק סכום אפס" (Zero-sum game) בתורת המשחקים זה כמו משחק שבו כל מה שאחד מרוויח, מישהו אחר מפסיד בדיוק את אותו הדבר. כאילו שיש כמות קבועה של משהו טוב (או רע), והיא רק עוברת מאחד לשני. ה"סכום" הכולל של הדברים שנצברו והדברים שהופסדו בסוף תמיד שווה לאפס.
זה מה שנותן לזה את השם "סכום אפס", כי התוצאה הכוללת נשארת קבועה.
המונח הזה מגיע מתוך מה שנקרא "תורת המשחקים" (game theory), שזה תחום במתמטיקה שמתעסק בקבלת החלטות אסטרטגיות, לא רק במשחקי קופסה.
יש כל מיני דוגמאות קלאסיות למשחק סכום אפס במציאות. ניתן לחשוב על משחקים כמו פוקר (poker), שחמט (chess), שש-בש או דמקה.
בפוקר, כל הכסף ששחקן אחד מנצח, הוא למעשה הכסף ששחקנים אחרים הפסידו. בשחמט, יש רק מנצח אחד ומפסיד אחד, זה מצב של "או שאתה מנצח או שאתה מפסיד". אפילו משהו פשוט כמו "אבן נייר ומספריים" (rock, paper, scissors) על איזה פריט אחד זה סכום אפס, כי רק אחד יכול לזכות בו. אם מישהו גונב כסף ממישהו אחר, המרוויח מקבל את מה שהמפסיד איבד.
גם בתחומים כמו פיננסים (finance), דברים כמו מסחר באופציות (options) או חוזים עתידיים (futures) נחשבים לעתים קרובות כמשחקי סכום אפס, כי הרווח של צד אחד בעסקה שווה להפסד של הצד השני.
וכך גם בעולם המכירות (sales), יש לא פעם מצבים שמרגישים כמו כמשחק סכום אפס – או שאתה זוכה בלקוח או שהמתחרה שלך זוכה. בהקשר של יחסים (relationships), זה יכול להתבטא במחשבה שרק אדם אחד יכול "לנצח" על חשבון האחרים, מה שלא פעם יכול ליצור קונפליקט.
חשוב לדעת שלא הכל זה משחק סכום אפס. יש הרבה מצבים בחיים שבהם אפשר ליצור מצב שנקרא משחק סכום שונה מאפס (non-zero-sum game). במצבים כאלה יש שיתוף פעולה (cooperation) שיכול להגדיל את "העוגה" הכוללת, כך שכולם יכולים להרוויח (win-win situation).
אם למשל, אנשים סוחרים ביניהם, בדרך כלל שניהם מרוויחים מזה. כך גם במשא ומתן עסקי, בו יכולים שני הצדדים להרוויח מההסכמות ולייצר רווח לשני הצדדים. מצב דומה יכול להתקיים בהסכמי סחר, שבהם שיתוף פעולה יכול ליצור תועלת הדדית לשניהם.
גם השקעה בבורסה (stock market) לטווח ארוך נחשבת בדרך כלל למשחק סכום חיובי, כי החברות המסחריות שבהם משקיעים יכולות לגדול עם הזמן וליצור ערך לכול מי שהחזיק במניות או בניירות הערך שלהן למשך זמן רב.
כללית, הן משחקי סכום אפס והן משחקי סכום לא אפס, הם מושגים מרכזיים בתורת המשחקים, המתארים סוגים שונים של אינטראקציות אסטרטגיות בעולם האמיתי. היסטורית, מחקרים במשחקי סכום אפס עם מספר כלשהו של שחקנים הם מהמחקרים הראשונים בתורת המשחקים, שנעשו בשנות ה-40 על ידי ג'ון פון נוימן ואוסקר מורגנשטרן, מראשוני תורת המשחקים.
אז נסכם בקצרה: משחק סכום אפס הוא מצב שבו הרווח של אחד, מאזן בדיוק את הפסדו של האחר או האחרים.
הנה משחק סכום אפס:
https://youtu.be/jeASPXeIxQQ
הסבר מעמיק יותר של קונספט המשחק סכום אפס:
https://youtu.be/HcmvbGNcvps
משחק סכום אפס בין סין לארה"ב בהשפעה במזרח התיכון (עברית):
https://youtu.be/i3LOK3RDVUw
מצגת וידאו על משחק הפוקר של החיים כמשחק סכום אפס - מי שהפסידו מממנים את הרווח של המנצחים (ללא מילים):
https://youtu.be/xBuQ9X9SqnI
וובינר על משחק סכום אפס ואיך מצבי WIN-WIN יכולים לעזור לשפר את יכולות המשא ומתן (עברית):
https://youtu.be/1rXCAM9NNDQ?long=yes
מטוסי קרב הופיעו בפעם הראשונה בהיסטוריה במלחמת העולם הראשונה והיו מטוסים קטנים שהונעו על ידי מדחף אחד.
את מלחמת העולם הראשונה החלו המטוסים בדרך כלל במשימות תצפית, סיור ולחימה במטוסי האויב. לקראת סופה ואחריה שופרו מטוסי הקרב מאד ותפקידיהם הורחבו בהרבה ממשימות של מודיעין צבאי, כמו שהיה אז.
מבחינת כלי הנשק הם כללו בתחילת המלחמה בקושי מכונת ירייה אחת. מטוס הפוקר הגרמני יסיים את המלחמה עם שני מקלעי שפנדאו הרסניים. מכונת הירייה היתה מסונכרנת עם סיבובי להב המדחף, כדי שהכדורים לא יפגעו בפרופלור (כמו שקראו אז למדחף) ויפילו את המטוס שלהם.
ההמצאה, אגב, הייתה של טייס קרב בשם רולאן גארוס. אתם מכירים אותו בזכות תחרות הטניס היוקרתית שנקראת על שמו. קראו על ההמצאה והאיש בתגית "מקלע מסונכרן".
כיום מטוסי הקרב הסילוניים הם מכונות מלחמה משוכללות ביותר. דוגמה מוצלחת היא זו של המטוס החזק בעולם כיום: מטוס אף 35 לייטנינג 2 - מטוס הקרב החמקן האמריקאי. זהו מטוס רב משימתי, שמבצע בהצטיינות משימות מגוונות, כולל תקיפה, הפצצה ויירוט. שלא נדע...
הנה ההפלה הראשונה של מטוס על ידי מטוס (עברית):
https://youtu.be/alTa4poO3Ls
סצנה מהסרט "Flyboys" משנת 2006 של מטוסי הקרב של מלחמת העולם הראשונה:
https://youtu.be/hnbiyUHR8i0
סיפורם של מטוסי קרב במלחמת העולם הראשונה:
https://youtu.be/3rVA_yRoiek
מטוסי הקרב של צה"ל כיום:
https://youtu.be/DiY1y_4pWs8
ומטוס הקרב המודרני F35:
https://youtu.be/Kshe7-BYfWc
