שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם סיבי הזכוכית הנקראים פיברגלס?
כשמתבוננים על גוף מבריק של סירה או על לוח גלישה צבעוני, קשה לדמיין שמאחורי אותם משטחים חלקים וחזקים של לוחות הפיברגלס מסתתרים מיליוני חוטי זכוכית זעירים.
מהפיברגלס בונים כיום מבריכות שחייה ומתקני משחק ועד מטוסים, חלקי מכוניות ואפילו מכוניות שלמות (ראו למשל בתגית "סוסיתא").
פיברגלס (Fiberglass) או סיבי זכוכית (Glass Fiber) הוא חומר מרוכב שמשלב סיבים דקים של זכוכית עם שרף פלסטי כמו פוליאסטר או אפוקסי ויוצר חומר קל משקל אך חזק להפליא.
הסיפור מתחיל ב-1938, כאשר ראסל גיימס סלייטר וג'ון ה. תומאס מחברת אוונס-קורנינג (Owens-Corning) פיתחו את התהליך המסחרי לייצור סיבי זכוכית.
במלחמת העולם השנייה גילתה התעשייה הצבאית את הפוטנציאל העצום של החומר והזמינה כמויות גדולות לייצור מטוסים וציוד צבאי. עובדי המפעלים סיפרו אז על "ריקודי הגירוד" המוזרים ומעט משעשעים שביצעו פועלים בסוף המשמרת, כשניסו להסיר את סיבי הזכוכית הזעירים מהעור והבגדים.
תהליך הייצור של הפיברגלאס מרתק במיוחד. זכוכית מומסת בטמפרטורות של 1,260-1,370 מעלות צלזיוס ונדחפת דרך חרירים זעירים ביותר, כך שהיא יוצרת חוטים דקים כשערת אדם בעובי של 3-20 מיקרון. החוטים הללו מתקררים בתוך שניות, נמתחים במהירות מסחררת ונארגים למחצלות או לצרורות המשולבים עם שרפים נוזליים.
השימושים כיום בפיברגלס מגוונים להפליא - מיאכטות וסירות ועד חלקי גוף לרכב, בידוד תרמי בבתים, מגלשות מים ועד מיכלי מים ומשוטים.
היתרון הגדול של הפיברגלס הוא העמידות שלו לקורוזיה. מדובר בחומר שלא מחליד כמו מתכת ולא נפגע מלחות או מי ים. החיסרון העיקרי שלו הוא הקושי במיחזור, אם כי טכנולוגיות חדשות מנסות לפתור גם את האתגר הזה.
זהו הפיברגלס:
https://youtu.be/2pCqI6eg5WA
כך מייצרים פיברגלס:
https://youtu.be/KrgJi-NTz1w
והכוח של הפיברגלס עם העמידות שלו:
https://youtu.be/7CZcj_ZR73U
מה הייתה המכונית הישראלית?
"סוסיתא" היא מכונית מתוצרת ישראל, שיוצרה על ידי חברת אוטוקרס בין השנים 1960-1975. היא הייתה מכונית זולה ויעילה, שאפשרה לאזרחים "רגילים" בישראל לרכוש רכב למשפחה גם ללא תקציב גבוה למכונית מיבוא.
היא החלה כמכונית די גרועה ובנוייה רע, עם מנוע אנגלי ממוצע. בהמשך היא השתפרה אך על אף שהייתה מכונית ממוצעת ולא מיוחדת בשום דבר, זכתה הסוסיתא במהלך השנים למעמד מיתולוגי בישראל.
אבל המעמד הזה לא התפתח תודות לנהגים שנהגו בה. הסוסיתא הייתה רכב מועד לתקלות ולא איכותי כמו המכוניות היקרות מתוצרת חוץ. לעגו לה ולבעלים הגאים שרכשו אותה אז, באמירות כמו "סוסיתא קנית - על הכסף בכית!" או "סע וטייל בקרטוני ישראל".
אחד הדברים המעניינים שנקשרו בסוסיתא היא האגדה על כך שגמלים אוהבים לאכול אותה. בניגוד למכוניות שעשויות ממתכת, גופה של הסוסיתא היה עשוי מפיברגלס. לא ידוע מי עשה זאת, אולי מתחרה עסקי, אבל מישהו הפיץ שמועה שגמלים אוהבים ללעוס את הפיברגלס של הסוסיתא. אם זה נכון, הרי שככל הנראה הוא ניסה להניא את הרוכשים מלקנות רכבים כאלה ולהעבירם לטובת המכוניות שהוא מייצר.. האמת היא כמובן שאין שום דבר בשמועה ומעולם לא הזמין שום גמל סוסיתא לארוחת הצהריים שלו..
את השם "סוסיתא" בחרה יצרנית המכונית לאחר שערכה משאל וזכתה לאלפי הצעות לשמות למכונית הישראלית הראשונה. השם, אגב, הוצע בידי 7 אנשים שונים. הוא שילוב של הר סוסיתא שמשקיף על הכנרת, עם כוח הסוס של מנוע הרכב.
הנה סיפורה של הסוסיתא והאם הגמלים באומת אוכלים לה את הפיברגלס (עברית):
https://youtu.be/fjrxc1R_BbE
נסיעה בתוך סוסיתא (עברית):
https://youtu.be/GjhlE-ykPO4
היא נוסעת עד היום (עברית):
https://youtu.be/e1HHgp_FozM
כתבת טלוויזיה מרתקת על הסוסיתא ואספנים אוהבים (עברית):
https://youtu.be/4EI5mIZNzCU?long=yes
ותכנית טלוויזיה משעשעת שהוקדשה לה (עברית):
https://youtu.be/L0ONvpMtRng?long=yes
מהי סירה?
סירה (Boat) היא כלי שיט קטן שאין לו סיפון. לרוב היא עשויה עץ או פיברגלס ומונעת הסירה בכוח מנוע, מפרשים או בעזרת משוטים.
תקנות משרד התחבורה בישראל, למשל, מוגדרת הסירה ככלי שיט שאורכו אינה עולה באורכה על 7 מטרים.
קיימים בעולם סוגים שונים של סירות. ביניהם ניתן למצוא סירות כמו סירת גומי, סירת דיג, סירת הצלה, סירת מפרש, סירת פדלים לנופשים, סירת משוטים, סירת נצרים, סירות קאנו, סירת הקיאק וסירת מנוע.
מקור המילה "סירה" הוא, לפי רש"י, מהמילה סיר. זאת עקב קוטנה של הסירה, לעומת האנייה והספינה, מה שמזכיר סיר קטן.
הנה סרטון שמציג מגוון סירות שונות ומשונות:
https://youtu.be/Xn-uS1dL09A
סירת דיג:
https://youtu.be/zJsmZ-bcAtg
סירות מרוץ בתחרות:
https://youtu.be/-898l3Dcgno
סירה עתיקה מלפני 2,000 שנה, שנשלתה מהכנרת והיא מתקופתו של ישו:
https://youtu.be/M_w5qPO99Ns
וסירה עתיקה של פרעה, שהתגלתה בקברו שבפירמידה:
https://youtu.be/5pCN7peywDw
איך נולדה סירת החסקה ומה מיוחד בה?
חַסַקֶה (SUP) היא ללא ספק הסירה בעלת הסקס אפיל הכי גדול שיש לנו כאן. פעם הרוויח כל גברבר שקיבל אותה בהשאלה מהמציל, מבטי הערכה והערצה מהחתיכות שעל החוף. לא פעם גם אסף אחת מהן לשיט קצר, כשמבטי הקנאה של חברותיה מלוות אותם ככל שהם מתרחקים אל מרחבי הים.
אבל לא כולם יודעים שחסקה היא גם ההמצאה הישראלית הכי מגניבה וקולית שנולדה כאן.
נתחיל בעובדות: חסקה היא סירה ישראלית, שהומצאה בארץ ומשמשת את המצילים כאן מאז תחילת שנות ה-30. זה כלי שיט חלול, בעבר היה עשוי עץ וכיום יותר פיברגלס ומחייב רק משוט אחד, עם שני להבים - אחד בכל צד.
החסקה מאפשרת חתירה בעמידה. זה סגנון שבאנגלית נקרא Supping, שם הפועל של הקיצור SUP (עבור Stand Up Paddling או "חתירה בעמידה").
וכמו בשיר המפורסם, אין בחסקה מפרש ולא מעקה. הסירה הזו כוללת רק משטח שעליו עומד החותר ופשוט חותר. משוט אחד, חותר אחד, הרבה גלים ולהציל חיים.
למה להציל חיים? - עוד רגע תדעו.
#תולדות החסקה
שנות השלושים בארץ ישראל. אחת ההמצאות הראשונות של היישוב העברי נולדת. היא רטובה כמו תינוק בן יומו, אבל גדולה הרבה יותר. זו סירת החסקה.
אין מחלוקת על ממציא החסקה, אבל נראה שהיו לו השפעות. אם אלה כלי השיט השטוחים ששימשו כאן את הדייגים הערביים ואם זה הגלשן החלול, שהומצא ב-1926 על ידי האמריקאי תום בלייק.
הממציא של החסקה הוא אדם מעורר השראה. שמו שלמה אלחסוף והוא לא מהנדס או מומחה לסירות. אלחסוף הוא מציל. הוא חירש או לפחות כבד שמיעה ויש לו ידע בנגרות כי בהכשרתו הוא הוכשר גם כנגר.
בתור מציל יש לאלחסוף בעיה להציל טובעים, כי השחייה עד אליהם, במיוחד כשהם טובעים במרחק גדול מהחוף, לוקחת זמן.
עם כשרון הנגרות שלו, הוא מחליט לייצר סירה מעץ, שתשמש את המצילים. מושפע מסירות הדיג השטוחות של הערבים תושבי הארץ, הוא בונה בתחילה סירה שיש לה לא רק חרטום אלא גם ירכתיים.
אבל אלחסוף מבין שהירכתיים לא נחוצים. הצורך לסובב את הסירה במים הוא בעייתי למציל, במיוחד בזמן שהוא משיב אל החוף טובע שהרגע נשלף מהמים.
לכן בונה אלחסוף סירה נוספת, הפעם כזו שיש לה חרטום בשני הצדדים, גם מקדימה וגם מאחור. מעתה יכול המציל פשוט לשנות כיוון, על סיפון הסירה עצמו, ולחתור במהירות לכיוון השני, אל החוף.
את תנועת החסקה על הגלים יכול היה המציל לתמרן ולאזן בהטיית גופו. גם התחתית הקעורה של הסירה, כפי שעיצב אותה הממציא, מנעה מהחרטום לשקוע במים.
מידות הסירה שבנה אז אלחסוף היו 4.75 מטרים אורך ובמרכזה 1.25 מטרים רוחב. המדהים הוא שהעבודה שעשה הייתה כה מאוזנת ומדויקת, עד שמידות החסקה של אלחסוף נשארו זהות עד היום, גם כשעברו לייצר אותה מפיברגלס, עם הזמן.
הסירה החדשנית שהמציא המציל אלחסוף נפוצה די מהר והמצילים בחופי הארץ הצטיידו בה בהמוניהם. בשנות ה-70 החלו להשכיר סירות חסקה גם להמונים ושום גברבר לא פספס אז את ההזדמנות לקחת עליהן את הבחורה לסיבוב.
הנה חותר בחסקה:
https://youtu.be/nyxXWIq2vEw
השיר של להקת חיל הים "חסקה" (עברית):
https://youtu.be/HpQtd-QD3Q4
תכנית חינוכית עם החסקה (עברית):
https://youtu.be/0CoHfD1j4KY?long=yes
והאיש של החסקה - המציל (עברית):
https://youtu.be/LS1gf5VJPhY?t=32s?long=yes
בואו לשוט על חסקה:
https://youtu.be/IR4ZeeqC8YY?qr=yes
מיהם צ'ארלס וריי איימס "הביטלס של העיצוב"?
יש שקוראים להם בחיבה "הביטלס של העיצוב" - הזוג צ'ארלס וריי איימס (Charles and Ray Eames) היו זוג מעצבים אגדי מאמצע המאה ה-20, שתכננו בתים, ספרים, צעצועים, בדים, מצלמות, סרטים ובראש ובראשונה ריהוט מודרני, שהפך לקלאסיקה בתולדות העיצוב. החברות הגדולות והמצליחות ביותר היו לקוחות של השניים והם לא פעם מצאו את עצמם מעצבים מטוסים לחברת בואינג ואפילו צוללות מסחריות. הזוג איימס פתרו בעיות עיצוביות למוצרים החשובים של זמנם ועשו זאת במקצוענות, אך גם בהרבה הומור.
כאמור, בראש ובראשונה נודעו בני הזוג איימס בזכות הכיסאות הרבים והחדשניים שעוצבו בסטודיו שלהם, כמו דגמי הלאונג' וה-DSW שעיצבו ונחשבים לאייקוניים ומצליחים עד היום, בכל רחבי העולם. יש להם תפקיד חשוב בשינוי החדשני והדמוקרטי שעבר עולם העיצוב, שינוי שבמהלכו הפך הכיסא מפריט יקר שיוצר בעבודת יד לרהיט שהופך בייצור המוני ותעשייתי. הם היו הראשונים ליצור כיסאות מפלסטיק ופיברגלס ואימצו חומרים וצורות חדשות בסגנון המודרניזם, שהם הפכו מהמובילים שבו.
אבל הזוג אימס גם עיצבו פתרונות למוצרים רבים, יצרו תערוכות מדע וסרטי מדע פופולארי, תכננו בית לעצמם, שנודע עד היום כבית מודרניסטי מוצלח במיוחד ויצרו גם ארט דיירקשן ותפאורות לסרטי קולנוע. הם שילבו היטב במוצרים שהם עיצבו בין תחכום לפשטות, בין שימושיות ורצינות לשובבות, ובין ניקיון ואסתטיקה לחמימות אנושית. הזוג הזה יצר עבודות מהחשובות ביותר במודרניזם העיצובי של המאה ה-20. יש שכינו אותם "הביטלס של עולם העיצוב"..
הנה קדימון של הסרט הדוקומנטרי "איימס: הארכיטקט והציירת", שנעשה על הזוג המצליח:
https://youtu.be/_YMzmuBBBzo
דגמי הריהוט המגוונים של הזוג איימס:
http://youtu.be/TBHozkkfb1Y
סיפורם של בני הזוג המעצבים והבית המופתי שתכננו לעצמם:
https://youtu.be/E5gyCqw8Vxk
חיקויים של כסא ה-DSW כפי שהוא נמכר היום:
https://youtu.be/xotoL87m76Q
כיום יוצאים הרבה כסאות בסגנון ה-DSW, אבל עם טוויסט - כגון זה שהפלסטיק עזב אותו:
http://youtu.be/ivswfCJtbnE
ושיחה ארוכה על כיסאות הפלסטיק הנצחיים שלהם:
https://youtu.be/Dxnxuw9Y4lU?long=yes
מה זה סאפ ואיך גולשים בו?
רבים שמעו ודאי על ה"סאפ", אבל מהו בדיוק ולמה הוא משמש?
אז הסאפ (SUP), הוא בעצם "פאדל בורד", גלשן חתירה, בו השייט מתנהל בעמידה. הוא די מזכיר את ה"חסקה" שלנו, אבל שונה ממנו (פרטים בהמשך).
הסאפ או "פאדל בורד" ובקיצור "פאדל", הוא גלשן, מעט גדול מגלשן גלים, וכזה שחותרים בו באמצעות משוט בעל להב יחיד.
מקור שמו הפופולרי "סאפ", הוא בקיצור, ראשי התיבות של "Stand Up Paddleboard".
#למה זה טוב?
יתרונו הגדול של גלשן החתירה הוא שכדי לשלוט בו לא נדרש ניסיון קודם בתחום הגלים. הסאפ מתאים הן לגלים סוערים והן למים שקטים.
יש שני סוגים של סאפ. כזה שמותאם לחתירה למרחקים ואחר שמיועד ומתאים לתפיסת גלים.
בפאדל בורד אפשר לגלוש לא רק בים פתוח, אלא גם במקווי מים, תעלות גדולות, אגמים ונחלים.
יתרונו על הגלשנים הוא בכך שגלשן הגלים מחייב גלים טובים לגלישה וגלשן הרוח תלוי ברוח טובה, כזו שבמקומות רבים בעולם וישראל בתוכם, מוגבלת לימים בודדים בשנה.
לסאפ לא נדרשים כל אלה והוא מתאים לכל מזג אוויר וסיטואציה. גם בהשוואה לקייט סרפינג, הסאפ תלוי פחות בתנאי הסביבה, מה גם שהוא הרבה פחות מסוכן לגולש ולסביבה.
אפילו על הקיאק הסאפ עדיף, כי הוא לא עובד רק על פלג הגוף העליון, כמו בקיאק, אלא מפעיל שרירים רבים בכל הגוף.
הסאפ מהנה למי שאוהבים להפעיל את השרירים. לא מדובר רק בגברים, אלא גם בנשים, בני נוער וכולל את מי שלא עסקו מימיהם בספורט ימי. יש אפילו מי שמשלבים את הבילוי על הסאפ עם יוגה, מדיטציה ושיעורי פילאטיס.
#המקור של הסאפ
במקור הפאדל בורד נולד באיי פולינזיה שבאוקיינוס השקט. שם השתמשו בהם, כבר לפני מאות שנים, ראשי השבטים כסוג של סמל סטטוס, שעליו גלשו מעל פני המים ומעל שאר חברי השבט.
בפיג'י, כשהספורט הזה עשה את צעדיו הראשונים במים, איש לא חשב שלוח השיט הזה יכול להפוך ללהיט עולמי. אבל במאה ה-21 בצעו מספר גולשים מאיי הוואי מהלך שיווקי מדהים.
היזמים הצעירים הללו החיו את כלי השיט העתיק והצנוע. הם יצרו דגם מודרני ומעוצב שלו, תוך שימוש בחומרים חדישים והתוצאה התגלתה כגלשן מודרניסטי, המשלב גלישה וחתירה.
מהוואי הם החלו לשווק את ה"סאפ" וממנה פשטו הפאדל בורדים אל חופי קליפורניה האופנתיים ואחריהם לחופים אחרים בארצות הברית ומשם לשאר חופי העולם.
#ההבדלים בין סאפ לחסקה
אז מה בכל זאת ההבדל בין הפאדל, כלומר הסאפ, לחסקה הים תיכוני?
בגלישה על חסקה אין הרבה קושי פיזי. העמידה על לוח רוחב וארוך לא מחייבת מאמץ רב. בגלישה על הסאפ, לעומת זאת, נדרש מאמץ על קבוצות שרירים רבות לצורך היציבה.
בנוסף לכך, אם במשוט החסקה והקיאק יש שני להבים, שני צדדים שניתן לחתור בהם - לצד ימין ולצד שמאל, במשוט של הסאפ יש, כמו במשוט של סירת הקאנו, רק להב אחד.
הנה הסאפ (עברית):
https://youtu.be/276yIOZ_dSk
גלישת גלים עם שיבומי סאפ שמיוצר בארץ:
https://youtu.be/iy3a275AB9A
כך תשתמשו בסאפ:
https://youtu.be/ES2mShoQ3_Q
סקירה על הסאפ המתנפח (עברית):
https://youtu.be/w7F_MDgTgBo
לומדים לגלוש בסאפ:
https://youtu.be/UvGCxnRc5aI
בונה הגלשנים הישראלי שבונה סאפים מעץ (עברית):
https://youtu.be/LxHtTRhq_uA
ומה ההבדלים בין סאפים קשיחים, מתנפחים ועוד? (עברית)
https://youtu.be/hT2T67UGk_4?long=yes
כשמתבוננים על גוף מבריק של סירה או על לוח גלישה צבעוני, קשה לדמיין שמאחורי אותם משטחים חלקים וחזקים של לוחות הפיברגלס מסתתרים מיליוני חוטי זכוכית זעירים.
מהפיברגלס בונים כיום מבריכות שחייה ומתקני משחק ועד מטוסים, חלקי מכוניות ואפילו מכוניות שלמות (ראו למשל בתגית "סוסיתא").
פיברגלס (Fiberglass) או סיבי זכוכית (Glass Fiber) הוא חומר מרוכב שמשלב סיבים דקים של זכוכית עם שרף פלסטי כמו פוליאסטר או אפוקסי ויוצר חומר קל משקל אך חזק להפליא.
הסיפור מתחיל ב-1938, כאשר ראסל גיימס סלייטר וג'ון ה. תומאס מחברת אוונס-קורנינג (Owens-Corning) פיתחו את התהליך המסחרי לייצור סיבי זכוכית.
במלחמת העולם השנייה גילתה התעשייה הצבאית את הפוטנציאל העצום של החומר והזמינה כמויות גדולות לייצור מטוסים וציוד צבאי. עובדי המפעלים סיפרו אז על "ריקודי הגירוד" המוזרים ומעט משעשעים שביצעו פועלים בסוף המשמרת, כשניסו להסיר את סיבי הזכוכית הזעירים מהעור והבגדים.
תהליך הייצור של הפיברגלאס מרתק במיוחד. זכוכית מומסת בטמפרטורות של 1,260-1,370 מעלות צלזיוס ונדחפת דרך חרירים זעירים ביותר, כך שהיא יוצרת חוטים דקים כשערת אדם בעובי של 3-20 מיקרון. החוטים הללו מתקררים בתוך שניות, נמתחים במהירות מסחררת ונארגים למחצלות או לצרורות המשולבים עם שרפים נוזליים.
השימושים כיום בפיברגלס מגוונים להפליא - מיאכטות וסירות ועד חלקי גוף לרכב, בידוד תרמי בבתים, מגלשות מים ועד מיכלי מים ומשוטים.
היתרון הגדול של הפיברגלס הוא העמידות שלו לקורוזיה. מדובר בחומר שלא מחליד כמו מתכת ולא נפגע מלחות או מי ים. החיסרון העיקרי שלו הוא הקושי במיחזור, אם כי טכנולוגיות חדשות מנסות לפתור גם את האתגר הזה.
זהו הפיברגלס:
https://youtu.be/2pCqI6eg5WA
כך מייצרים פיברגלס:
https://youtu.be/KrgJi-NTz1w
והכוח של הפיברגלס עם העמידות שלו:
https://youtu.be/7CZcj_ZR73U
"סוסיתא" היא מכונית מתוצרת ישראל, שיוצרה על ידי חברת אוטוקרס בין השנים 1960-1975. היא הייתה מכונית זולה ויעילה, שאפשרה לאזרחים "רגילים" בישראל לרכוש רכב למשפחה גם ללא תקציב גבוה למכונית מיבוא.
היא החלה כמכונית די גרועה ובנוייה רע, עם מנוע אנגלי ממוצע. בהמשך היא השתפרה אך על אף שהייתה מכונית ממוצעת ולא מיוחדת בשום דבר, זכתה הסוסיתא במהלך השנים למעמד מיתולוגי בישראל.
אבל המעמד הזה לא התפתח תודות לנהגים שנהגו בה. הסוסיתא הייתה רכב מועד לתקלות ולא איכותי כמו המכוניות היקרות מתוצרת חוץ. לעגו לה ולבעלים הגאים שרכשו אותה אז, באמירות כמו "סוסיתא קנית - על הכסף בכית!" או "סע וטייל בקרטוני ישראל".
אחד הדברים המעניינים שנקשרו בסוסיתא היא האגדה על כך שגמלים אוהבים לאכול אותה. בניגוד למכוניות שעשויות ממתכת, גופה של הסוסיתא היה עשוי מפיברגלס. לא ידוע מי עשה זאת, אולי מתחרה עסקי, אבל מישהו הפיץ שמועה שגמלים אוהבים ללעוס את הפיברגלס של הסוסיתא. אם זה נכון, הרי שככל הנראה הוא ניסה להניא את הרוכשים מלקנות רכבים כאלה ולהעבירם לטובת המכוניות שהוא מייצר.. האמת היא כמובן שאין שום דבר בשמועה ומעולם לא הזמין שום גמל סוסיתא לארוחת הצהריים שלו..
את השם "סוסיתא" בחרה יצרנית המכונית לאחר שערכה משאל וזכתה לאלפי הצעות לשמות למכונית הישראלית הראשונה. השם, אגב, הוצע בידי 7 אנשים שונים. הוא שילוב של הר סוסיתא שמשקיף על הכנרת, עם כוח הסוס של מנוע הרכב.
הנה סיפורה של הסוסיתא והאם הגמלים באומת אוכלים לה את הפיברגלס (עברית):
https://youtu.be/fjrxc1R_BbE
נסיעה בתוך סוסיתא (עברית):
https://youtu.be/GjhlE-ykPO4
היא נוסעת עד היום (עברית):
https://youtu.be/e1HHgp_FozM
כתבת טלוויזיה מרתקת על הסוסיתא ואספנים אוהבים (עברית):
https://youtu.be/4EI5mIZNzCU?long=yes
ותכנית טלוויזיה משעשעת שהוקדשה לה (עברית):
https://youtu.be/L0ONvpMtRng?long=yes
סירה (Boat) היא כלי שיט קטן שאין לו סיפון. לרוב היא עשויה עץ או פיברגלס ומונעת הסירה בכוח מנוע, מפרשים או בעזרת משוטים.
תקנות משרד התחבורה בישראל, למשל, מוגדרת הסירה ככלי שיט שאורכו אינה עולה באורכה על 7 מטרים.
קיימים בעולם סוגים שונים של סירות. ביניהם ניתן למצוא סירות כמו סירת גומי, סירת דיג, סירת הצלה, סירת מפרש, סירת פדלים לנופשים, סירת משוטים, סירת נצרים, סירות קאנו, סירת הקיאק וסירת מנוע.
מקור המילה "סירה" הוא, לפי רש"י, מהמילה סיר. זאת עקב קוטנה של הסירה, לעומת האנייה והספינה, מה שמזכיר סיר קטן.
הנה סרטון שמציג מגוון סירות שונות ומשונות:
https://youtu.be/Xn-uS1dL09A
סירת דיג:
https://youtu.be/zJsmZ-bcAtg
סירות מרוץ בתחרות:
https://youtu.be/-898l3Dcgno
סירה עתיקה מלפני 2,000 שנה, שנשלתה מהכנרת והיא מתקופתו של ישו:
https://youtu.be/M_w5qPO99Ns
וסירה עתיקה של פרעה, שהתגלתה בקברו שבפירמידה:
https://youtu.be/5pCN7peywDw
חַסַקֶה (SUP) היא ללא ספק הסירה בעלת הסקס אפיל הכי גדול שיש לנו כאן. פעם הרוויח כל גברבר שקיבל אותה בהשאלה מהמציל, מבטי הערכה והערצה מהחתיכות שעל החוף. לא פעם גם אסף אחת מהן לשיט קצר, כשמבטי הקנאה של חברותיה מלוות אותם ככל שהם מתרחקים אל מרחבי הים.
אבל לא כולם יודעים שחסקה היא גם ההמצאה הישראלית הכי מגניבה וקולית שנולדה כאן.
נתחיל בעובדות: חסקה היא סירה ישראלית, שהומצאה בארץ ומשמשת את המצילים כאן מאז תחילת שנות ה-30. זה כלי שיט חלול, בעבר היה עשוי עץ וכיום יותר פיברגלס ומחייב רק משוט אחד, עם שני להבים - אחד בכל צד.
החסקה מאפשרת חתירה בעמידה. זה סגנון שבאנגלית נקרא Supping, שם הפועל של הקיצור SUP (עבור Stand Up Paddling או "חתירה בעמידה").
וכמו בשיר המפורסם, אין בחסקה מפרש ולא מעקה. הסירה הזו כוללת רק משטח שעליו עומד החותר ופשוט חותר. משוט אחד, חותר אחד, הרבה גלים ולהציל חיים.
למה להציל חיים? - עוד רגע תדעו.
#תולדות החסקה
שנות השלושים בארץ ישראל. אחת ההמצאות הראשונות של היישוב העברי נולדת. היא רטובה כמו תינוק בן יומו, אבל גדולה הרבה יותר. זו סירת החסקה.
אין מחלוקת על ממציא החסקה, אבל נראה שהיו לו השפעות. אם אלה כלי השיט השטוחים ששימשו כאן את הדייגים הערביים ואם זה הגלשן החלול, שהומצא ב-1926 על ידי האמריקאי תום בלייק.
הממציא של החסקה הוא אדם מעורר השראה. שמו שלמה אלחסוף והוא לא מהנדס או מומחה לסירות. אלחסוף הוא מציל. הוא חירש או לפחות כבד שמיעה ויש לו ידע בנגרות כי בהכשרתו הוא הוכשר גם כנגר.
בתור מציל יש לאלחסוף בעיה להציל טובעים, כי השחייה עד אליהם, במיוחד כשהם טובעים במרחק גדול מהחוף, לוקחת זמן.
עם כשרון הנגרות שלו, הוא מחליט לייצר סירה מעץ, שתשמש את המצילים. מושפע מסירות הדיג השטוחות של הערבים תושבי הארץ, הוא בונה בתחילה סירה שיש לה לא רק חרטום אלא גם ירכתיים.
אבל אלחסוף מבין שהירכתיים לא נחוצים. הצורך לסובב את הסירה במים הוא בעייתי למציל, במיוחד בזמן שהוא משיב אל החוף טובע שהרגע נשלף מהמים.
לכן בונה אלחסוף סירה נוספת, הפעם כזו שיש לה חרטום בשני הצדדים, גם מקדימה וגם מאחור. מעתה יכול המציל פשוט לשנות כיוון, על סיפון הסירה עצמו, ולחתור במהירות לכיוון השני, אל החוף.
את תנועת החסקה על הגלים יכול היה המציל לתמרן ולאזן בהטיית גופו. גם התחתית הקעורה של הסירה, כפי שעיצב אותה הממציא, מנעה מהחרטום לשקוע במים.
מידות הסירה שבנה אז אלחסוף היו 4.75 מטרים אורך ובמרכזה 1.25 מטרים רוחב. המדהים הוא שהעבודה שעשה הייתה כה מאוזנת ומדויקת, עד שמידות החסקה של אלחסוף נשארו זהות עד היום, גם כשעברו לייצר אותה מפיברגלס, עם הזמן.
הסירה החדשנית שהמציא המציל אלחסוף נפוצה די מהר והמצילים בחופי הארץ הצטיידו בה בהמוניהם. בשנות ה-70 החלו להשכיר סירות חסקה גם להמונים ושום גברבר לא פספס אז את ההזדמנות לקחת עליהן את הבחורה לסיבוב.
הנה חותר בחסקה:
https://youtu.be/nyxXWIq2vEw
השיר של להקת חיל הים "חסקה" (עברית):
https://youtu.be/HpQtd-QD3Q4
תכנית חינוכית עם החסקה (עברית):
https://youtu.be/0CoHfD1j4KY?long=yes
והאיש של החסקה - המציל (עברית):
https://youtu.be/LS1gf5VJPhY?t=32s?long=yes
בואו לשוט על חסקה:
https://youtu.be/IR4ZeeqC8YY?qr=yes
פיברגלס
יש שקוראים להם בחיבה "הביטלס של העיצוב" - הזוג צ'ארלס וריי איימס (Charles and Ray Eames) היו זוג מעצבים אגדי מאמצע המאה ה-20, שתכננו בתים, ספרים, צעצועים, בדים, מצלמות, סרטים ובראש ובראשונה ריהוט מודרני, שהפך לקלאסיקה בתולדות העיצוב. החברות הגדולות והמצליחות ביותר היו לקוחות של השניים והם לא פעם מצאו את עצמם מעצבים מטוסים לחברת בואינג ואפילו צוללות מסחריות. הזוג איימס פתרו בעיות עיצוביות למוצרים החשובים של זמנם ועשו זאת במקצוענות, אך גם בהרבה הומור.
כאמור, בראש ובראשונה נודעו בני הזוג איימס בזכות הכיסאות הרבים והחדשניים שעוצבו בסטודיו שלהם, כמו דגמי הלאונג' וה-DSW שעיצבו ונחשבים לאייקוניים ומצליחים עד היום, בכל רחבי העולם. יש להם תפקיד חשוב בשינוי החדשני והדמוקרטי שעבר עולם העיצוב, שינוי שבמהלכו הפך הכיסא מפריט יקר שיוצר בעבודת יד לרהיט שהופך בייצור המוני ותעשייתי. הם היו הראשונים ליצור כיסאות מפלסטיק ופיברגלס ואימצו חומרים וצורות חדשות בסגנון המודרניזם, שהם הפכו מהמובילים שבו.
אבל הזוג אימס גם עיצבו פתרונות למוצרים רבים, יצרו תערוכות מדע וסרטי מדע פופולארי, תכננו בית לעצמם, שנודע עד היום כבית מודרניסטי מוצלח במיוחד ויצרו גם ארט דיירקשן ותפאורות לסרטי קולנוע. הם שילבו היטב במוצרים שהם עיצבו בין תחכום לפשטות, בין שימושיות ורצינות לשובבות, ובין ניקיון ואסתטיקה לחמימות אנושית. הזוג הזה יצר עבודות מהחשובות ביותר במודרניזם העיצובי של המאה ה-20. יש שכינו אותם "הביטלס של עולם העיצוב"..
הנה קדימון של הסרט הדוקומנטרי "איימס: הארכיטקט והציירת", שנעשה על הזוג המצליח:
https://youtu.be/_YMzmuBBBzo
דגמי הריהוט המגוונים של הזוג איימס:
http://youtu.be/TBHozkkfb1Y
סיפורם של בני הזוג המעצבים והבית המופתי שתכננו לעצמם:
https://youtu.be/E5gyCqw8Vxk
חיקויים של כסא ה-DSW כפי שהוא נמכר היום:
https://youtu.be/xotoL87m76Q
כיום יוצאים הרבה כסאות בסגנון ה-DSW, אבל עם טוויסט - כגון זה שהפלסטיק עזב אותו:
http://youtu.be/ivswfCJtbnE
ושיחה ארוכה על כיסאות הפלסטיק הנצחיים שלהם:
https://youtu.be/Dxnxuw9Y4lU?long=yes
רבים שמעו ודאי על ה"סאפ", אבל מהו בדיוק ולמה הוא משמש?
אז הסאפ (SUP), הוא בעצם "פאדל בורד", גלשן חתירה, בו השייט מתנהל בעמידה. הוא די מזכיר את ה"חסקה" שלנו, אבל שונה ממנו (פרטים בהמשך).
הסאפ או "פאדל בורד" ובקיצור "פאדל", הוא גלשן, מעט גדול מגלשן גלים, וכזה שחותרים בו באמצעות משוט בעל להב יחיד.
מקור שמו הפופולרי "סאפ", הוא בקיצור, ראשי התיבות של "Stand Up Paddleboard".
#למה זה טוב?
יתרונו הגדול של גלשן החתירה הוא שכדי לשלוט בו לא נדרש ניסיון קודם בתחום הגלים. הסאפ מתאים הן לגלים סוערים והן למים שקטים.
יש שני סוגים של סאפ. כזה שמותאם לחתירה למרחקים ואחר שמיועד ומתאים לתפיסת גלים.
בפאדל בורד אפשר לגלוש לא רק בים פתוח, אלא גם במקווי מים, תעלות גדולות, אגמים ונחלים.
יתרונו על הגלשנים הוא בכך שגלשן הגלים מחייב גלים טובים לגלישה וגלשן הרוח תלוי ברוח טובה, כזו שבמקומות רבים בעולם וישראל בתוכם, מוגבלת לימים בודדים בשנה.
לסאפ לא נדרשים כל אלה והוא מתאים לכל מזג אוויר וסיטואציה. גם בהשוואה לקייט סרפינג, הסאפ תלוי פחות בתנאי הסביבה, מה גם שהוא הרבה פחות מסוכן לגולש ולסביבה.
אפילו על הקיאק הסאפ עדיף, כי הוא לא עובד רק על פלג הגוף העליון, כמו בקיאק, אלא מפעיל שרירים רבים בכל הגוף.
הסאפ מהנה למי שאוהבים להפעיל את השרירים. לא מדובר רק בגברים, אלא גם בנשים, בני נוער וכולל את מי שלא עסקו מימיהם בספורט ימי. יש אפילו מי שמשלבים את הבילוי על הסאפ עם יוגה, מדיטציה ושיעורי פילאטיס.
#המקור של הסאפ
במקור הפאדל בורד נולד באיי פולינזיה שבאוקיינוס השקט. שם השתמשו בהם, כבר לפני מאות שנים, ראשי השבטים כסוג של סמל סטטוס, שעליו גלשו מעל פני המים ומעל שאר חברי השבט.
בפיג'י, כשהספורט הזה עשה את צעדיו הראשונים במים, איש לא חשב שלוח השיט הזה יכול להפוך ללהיט עולמי. אבל במאה ה-21 בצעו מספר גולשים מאיי הוואי מהלך שיווקי מדהים.
היזמים הצעירים הללו החיו את כלי השיט העתיק והצנוע. הם יצרו דגם מודרני ומעוצב שלו, תוך שימוש בחומרים חדישים והתוצאה התגלתה כגלשן מודרניסטי, המשלב גלישה וחתירה.
מהוואי הם החלו לשווק את ה"סאפ" וממנה פשטו הפאדל בורדים אל חופי קליפורניה האופנתיים ואחריהם לחופים אחרים בארצות הברית ומשם לשאר חופי העולם.
#ההבדלים בין סאפ לחסקה
אז מה בכל זאת ההבדל בין הפאדל, כלומר הסאפ, לחסקה הים תיכוני?
בגלישה על חסקה אין הרבה קושי פיזי. העמידה על לוח רוחב וארוך לא מחייבת מאמץ רב. בגלישה על הסאפ, לעומת זאת, נדרש מאמץ על קבוצות שרירים רבות לצורך היציבה.
בנוסף לכך, אם במשוט החסקה והקיאק יש שני להבים, שני צדדים שניתן לחתור בהם - לצד ימין ולצד שמאל, במשוט של הסאפ יש, כמו במשוט של סירת הקאנו, רק להב אחד.
הנה הסאפ (עברית):
https://youtu.be/276yIOZ_dSk
גלישת גלים עם שיבומי סאפ שמיוצר בארץ:
https://youtu.be/iy3a275AB9A
כך תשתמשו בסאפ:
https://youtu.be/ES2mShoQ3_Q
סקירה על הסאפ המתנפח (עברית):
https://youtu.be/w7F_MDgTgBo
לומדים לגלוש בסאפ:
https://youtu.be/UvGCxnRc5aI
בונה הגלשנים הישראלי שבונה סאפים מעץ (עברית):
https://youtu.be/LxHtTRhq_uA
ומה ההבדלים בין סאפים קשיחים, מתנפחים ועוד? (עברית)
https://youtu.be/hT2T67UGk_4?long=yes
