שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך התאהב פיגמליון בפסל שיצר?
סיפור פיגמליון (Pygmalion) הוא אגדה שמקורה בתרבות היוונית העתיקה. מסופר בו על פַּסָּל אמן מקפריסין בשם פיגמליון. הוא יצר את פסל האישה האידיאלית וקרא לה גלתיאה.
לאחר שפיסל את הפסל, התאהב פיגמליון בדמות האגדית של גלתיאה, על אף שלא מדובר היה באישה אלא בפסל. על פי האגדה היו אמונתו ואהבתו כלפי הפסל כה חזקים עד שאפרודיטה, אלת האהבה והיופי, החליטה והפכה את גלתיאה שפיסל, לאישה בשר ודם.
פיגמליון המאוהב נשא את גלתיאה, מי שהייתה פסל והפכה לאישה בשר ודם. מאז הם חיו באושר, כבעל ואישה.
למעשה, מדובר בסיפור של המשורר הרומאי הקדום אובידיוס. ממנו גם נולד "אפקט פיגמליון" (Pygmalion effect), שמה של תופעה פסיכולוגית חיובית, שנחקרה, הוכחה ומציינת את העובדה שאם נחזק את התלמיד ונאמין שהוא עתיד להצליח, יביאו החיזוקים הללו להתקדמות של ממש בלימודיו.
מאז הניסויים שהוכיחו את אפקט פיגמליון, בשלהי שנות השישים, האפקט הזה הפך לשמה של תופעה כללית, הגורסת שהנבואה החיובית לגבי אדם כלשהו מגשימה את עצמה וגורמת להשפעה חיובית באמונה שלו בעצמו ובהמשך גם לתפקודו ולהישגיו ובכך גם להגשמת הנבואה המקורית שיצליח.
הנה סיפור פיגמליון היווני:
https://youtu.be/xMnKyDVm8fY
אגדת פיגמליון המצוירת:
https://youtu.be/yTiKugksayI
הניסוי החינוכי פיגמליון בכיתה:
https://youtu.be/vJymYT_AkIc
אפקט פיגמליון בחינוך:
https://youtu.be/sZZs5atIGDU
קטעים מהמחזה "פיגמליון" לפי ג'ורג' ברנרד שואו (עברית):
https://youtu.be/ertO2YRSaxc
וסרט מלא על פיגמליון והפסל שנתן לו חיים:
https://youtu.be/tmdPj_XbF30?long=yes
מהו אפקט פיגמליון?
אנו היהודים מייחסים לרב שלמה קרליבך את האימרה "כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו". ואכן היום אנו יודעים שהשפעת האופן שבו תופס מבוגר משמעותי את הילד היא אדירה. יש לכך גם אישורים במדע החינוך ובמחקר הפסיכולוגי.
"אפקט פיגמליון" (Pygmalion effect) הוא שמה של תופעה פסיכולוגית חיובית, המעמידה במרכז החינוך, העצמה והאימון האישי את "הכוח של הציפיות" או האמונה באדם, שמקדמת אותו מאוד.
האפקט הזה מדבר על כך שאם נחזק את התלמיד, הילד הפרטי או מישהו יקר לנו ונבליט את האמונה שהוא עתיד להצליח ולצמוח, יביאו העידוד, החיזוקים והאמונה ביכולותיו למוטיבציה גדולה אצלו ולהתקדמות של ממש, בלימודיו, בקריירה או בחייו בכלל.
למשל בחינוך, מסביר אפקט פיגמליון שאם מורה מצפה מתלמידיו להצליח ומאמין בהם, יגביר הדבר את המוטיבציה שלהם וישפר את הישגי הלומדים באופן משמעותי, גם הרבה אחרי שלא יהיה איתם.
הרעיון מסתדר היטב עם דמות המורה המעצב שרבים פוגשים בבית הספר היסודי, דמות מחנכת שגרמה לתלמיד להנעה עצמית ולהתכווננות להצלחה ולהשקעה משמעותיים. ככל שמורים כאלה מצפים מתלמידיהם ליותר, כך אפקט פיגמליון יהפוך משמעותי יותר ויביא לכך שהנבואה תגשים את עצמה והתלמידים אכן יענו על הציפיות של המורים ויצליחו.
"אפקט פיגמליון" הוכח בניסוי מפורסם שביצעו החוקרים רוזנטל וג'יקובסון ובו הראו שמורים שקיבלו מידע והאמינו לו, על כך שכמה תלמידים אקראיים בכתתם הם בעלי בעלי פוטנציאל לימודי גבוה והם צפויים להתקדם, יצרו בהתנהגותם כלפי תלמידים אלו שיפור משמעותי בהישגי התלמידים הללו.
אפקט פיגמליון נקרא גם "אפקט רוזנטל", על שם החוקר המרכזי באותו ניסוי המפורסם, שהשפיע מאד על עולם ההוראה.
ואגב, הרעיון שציפיותיו של אדם עשויות להשפיע על התנהגות הזולת, מקורו במיתוס ששורשיו עוד בתרבות היוונית והרומית. הוא גם זה שהקנה לאפקט פיגמליון את שמו. תוכלו להכיר אותו בתגית "פיגמליון". מסופר בו על פיגמליון הפַּסָּל, שיצר את פסל האישה האידאלית ואז התאהב בפסל שיצר. הוא כה האמין ואהב את הפסל עד שאלת האהבה והיופי, אפרודיטה, הפכה את הפסל לאישה של ממש.
הנה סרטון על אפקט פיגמליון (מתורגם):
https://youtu.be/vTyvv6VnfcI
הסבר פשוט של אפקט פיגמליון (עברית):
https://youtu.be/hJIBLUTaKwQ
ציפיות יוצרות הצלחה:
https://youtu.be/sZZs5atIGDU
סיפורו של הממציא הדגול אדיסון מדגים זאת היטב (מתורגם):
https://youtu.be/qgTGUUB7uys
עוד הסבר על אפקט פיגמליון:
https://youtu.be/3brv_x5RN_8
סרטון אנימציה שמתאר את הניסוי החינוכי:
https://youtu.be/vJymYT_AkIc
אפקט פיגמליון השפיע גם על העולם העסקי:
https://youtu.be/9Wl_MZc1cTU
כמו גם על הניהול:
https://youtu.be/Ihol-e93v58
ועוד על האפקט פיגמליון והאגדה שנתנה לו את שמו:
https://youtu.be/GVrZiohlby4
מאיפה בא המבטא?
מבטא (Accent) הוא סגנון הגיית השפה הייחודי לקבוצה מסוימת, תוצאה ישירה של הדרך שבה מערכת הקול של החברים בה למדה להפיק צלילים בילדותם.
כשאדם רוכש שפה ראשונה, המוח בונה מפה פונטית של הצלילים הקיימים בה. כשהוא לומד שפה שנייה מאוחר יותר, הוא מנסה למפות את הצלילים החדשים על המפה הישנה. הפערים בין המפות הם המבטא.
הגיל שבו נרכשת שפה הוא גורם מכריע. ילדים שלמדו שפה לפני גיל 12 נוטים לדבר אותה ללא מבטא זר, בזכות הגמישות הגבוהה של המוח בגיל זה, תקופה שהחוקרים מכנים "תקופה קריטית" (critical period). זהו רעיון שפותח על ידי וילדר פנפילד (Wilder Penfield) בשנות ה-50 וגובש על ידי אריק לנברג (Eric Lenneberg) ב-1967.
מעבר לגיל זה, הרכישה של שפות חדשות היא אפשרית אבל המבטא בדרך כלל נשאר.
אבל מבטא אינו רק עניין של ביולוגיה. גם גיאוגרפיה, שכבה חברתית, השכלה ואפילו רצון מודע לשמור על זהות תרבותית - כל אלה משפיעים על הדרך שבה אנשים מדברים. בבריטניה למשל, המבטא היה היסטורית כרטיס כניסה חברתי, כאשר מבטא ה-Received Pronunciation שדיברו בבתי הספר הפרטיים היוקרתיים (public schools) סימן מעמד וחינוך.
בשנות ה-60 גילה הבלשן וויליאם לבוב (William Labov) תופעה מרתקת: תושבי האי מרתס וינייארד (Martha's Vineyard) שבמסצ'וסטס אימצו מבטא עבה ומובחן יותר במכוון, כאקט של גאווה מקומית כנגד גלי התיירים שהציפו את האי. המבטא הפך אצלם לנשק זהות.
חברתית, היות והמבטא מאפיין קבוצה מסוימת, הוא עשוי לשמש כגשר אך בו בזמן גם כמחסום. מחקרים הראו שאנשים מעריכים דוברים לפי מבטאם תוך שניות ספורות ומייחסים להם מאפיינים של אינטליגנציה, אמינות ומעמד חברתי. בארצות הברית, דוברים עם מבטא דרומי דווחו לעיתים כ"פחות משכילים" בסקרי תפיסה, אף שאין בין המבטא לאינטליגנציה שום קשר.
בקולנוע ידועה השחקנית מריל סטריפ (Meryl Streep) ביכולתה לשנות מבטא באופן משכנע לגמרי, יכולת שדורשת אימון אינטנסיבי בניתוח פונטי. עם זאת, רוב האנשים שומרים על מבטאם לאורך חיים שלמים, כי הוא חלק עמוק מהזהות שלהם.
#מבטא בחברה
שפה אחידה ופיצול אוכלוסיה - מבטאים שונים במקרים רבים מתפתחים אצל קבוצות אתניות או מעמדות שונים בחברה הדוברת שפה אחת. בשפות מסוימות, במיוחד באימפריות או במדינות גדולות מאוד, משתנים המבטאים לפי האזורים הגאוגרפיים השונים.
בחברות רבות יש מבטא סטנדרטי, מעין "המבטא הנכון", אך לא תמיד הוא גם המבטא הנפוץ באוכלוסייה. בבריטניה, למשל, היה המבטא של כ-3% מהאוכלוסייה למבטא התקני ביותר.
ילדים רוכשים די מהר מבטא זר, כמו שהם לומדים שפה חדשה. ילדים במשפחות נודדות מסוגלים לסגל לעצמם מבטאים חדשים עוד יותר מהר. אצל מבוגרים, עד שנות העשרים המוקדמות שלהם, המבטא נוטה להשתנות. בחייו הבוגרים של אדם, לעומת זאת, המבטא נשאר קבוע.
ואגב, חשוב שלא לבלבל בין מבטא שאוצר המילים בו זהה ורק הביטוי שלו שונה בין מבטאים ובין ניב, שלו יש גם אוצר מילים שונה וכך גם שינויים בחוקי הדקדוק.
בישראל, כחברת מהגרים, המבטא מטריד בעיקר את את המבוגרים, מי שנמנים על דור המהגרים הראשון. הדור השני, הילדים, מאבדים את המבטא. עם השנים נוצר כאן מבטא ישראלי, שמחד הוא בעל מאפיינים מסוימים ומנגד, הוא עדיין משתנה ולא חתום לחלוטין. כל זה קורה כשהמבטאים הולכים והופכים לחלק מהפולקלור.
הנה המבטא וכיצד הוא נשאר איתנו (עברית):
https://youtu.be/fA50fF-KppI
סיפורה השנון של בעלת מבטא (עברית):
https://youtu.be/H2r3W9sOB6o
מה למבטא מזרחי עם ח' ו-ע' (עברית):
http://youtu.be/Bl1epz3tSSA
ולאיפה הם נעלמו בתקשורת? (עברית)
https://youtu.be/q-xs6eh3zps
בצורך לשנות מבטא עוסק המחזמר "גבירתי הנאווה" שמבוסס על "פיגמליון" של המחזאי ג'ורג' ברנרד שו (עברית):
https://youtu.be/I9Wn3VVCYUs?t=21
והתוצאה המשעשעת וכואבת של מבטא גרוע (עברית):
https://youtu.be/ZqqqjQCB46I
מה קרה בניסוי פיגמליון בכיתה?
"פיגמליון בכיתה" Pygmalion הוא שמו של ניסוי מפורסם בחינוך, שהתבצע בשיתוף פעולה עם מנהלי בתי ספר יסודיים, על תלמידי כיתות ד'.
הניסוי ניסה לבחון מימוש מעשי של אפקט פיגמליון (Pygmalion effect), בשמו המדעי "אפקט ציפיית המורה" (teacher-expectancy effect). השם הראשון מבוסס על סיפור פיגמליון המפורסם - ראו בתגית "אפקט פיגמליון".
הניסוי התקיים בשנת 1968, כשצמד חוקרים רוזנטל וג'ייקובסון ביצעו מבחן אינטיליגנציה לתלמידי כיתה ו' ולכאורה זיהה תלמידים ש"פורחים מאוחר". כלומר תלמידים שבתחילת הדרך אולי מפגרים אינטלקטואלית לעומת חבריהם, אך עד סוף הלימודים עשויים להצליח ולסגור את הפער מול חבריהם.
החוקרים החל בכך ששלפו רשימה אקראית של תלמידים שהגדירו כ"פורחים מאוחרים", למרות שלא הייתה כלל הבחנה ביניהם לבין האחרים.
נדגיש שוב - היה דבר במשותף לא היה לתלמידים שנבחרו אקראית ברשימה ומרביתם לא היו מחוננים.
בתחילת השנה קיבלה כל מורה רשימה של תלמידים כאלו בכיתותיה. מכאן ובמהלך השנה התלמידים הללו קיבלו מהמורה חיזוקים ועידוד על החשיבה שלהם, על תשובותיהם ה"נכונות" או המוצלחות, ללא שום קשר לאמת.
בתום שנת הלימודים התברר אכן שמי שהיו ברשימה, כלומר מי שהוגדרו כ"פורחים מאוחרים" אכן התקדמו יותר מתלמידים אחרים והשיגו במהלך השנה הישגים גבוהים יותר מהתלמידים שלא קיבלו חיזוקים והערכה מתמדת של המורים ליכולותיהם.
המורות, אגב, מי שהיללו את התלמידים הללו במהלך השנה, התקשו להאמין שהתלמידים שקיבלו בתחילת השנה ברשימת ה"פורחים מאוחרים", כלל אינם מחוננים.
מניסוי זה פיתחו רוזנטל וחבריו את הרעיון של אפקט פיגמליון בכיתה. תופעה שמסבירה כיצד ציפיות של מורים על תלמידים יכולות לשפר את ביצועיהם. האפקט מתבטא בשיפור בלימודים שחל בתלמיד, תודות לתמיכה רגשית, משוב, אתגרים קשים יותר והזדמנויות להצלחה שנותן לו המורה.
הניסוי והמחקר כולו, שזכה לשם "פיגמליון בכיתה", שינה את התפיסה החברתית על השפעת הציפיות המורחבת בהוראה. החוקרים רוזנטל וג'ייקובסון קיבלו חיזוקים ברחבי העולם על תרומתם המשמעותית באמצעותו - לחיבור שבין פסיכולוגיה וחינוך.
בנוסף, המחקר חשף שדעה קדומה של מורה על תלמיד יכולה לחולל שינוי וליצור תפיסת מציאות שגויה. על בסיס המחקר פרסם רוזנטל את ספרו המפורסם על "אפקט פיגמליון בחדר הכיתה" ובו ניסיון לאבחן את הגורמים להצלחה בלימודים, מתוך ציפיות המורה.
אנו נזכור ממנו שמורים מעצבים, במיוחד בבית ספר יסודי אבל לא רק, את התפיסה העצמית של תלמידיהם ואת האמונה בעצמם. "אפקט פיגמליון" הוא משמעותי, שכן הוא מדגים כיצד נבואה מגשימה את עצמה בכיתה ואיך תלמידים עונים בדרך כלל על ציפיות המורה.
#מחקר המשכי
שלל מחקרים הראו שהאפקט קיים ולא רק בחינוך. הוכחו למשל השפעות של דעות קדומות בקרב מורים, בעניינים כמו מוצא עדתי, מגדר, מעמד חברתי או אפילו לגבי תלמידים ממשפחה דתית. מחקרים אחרים לימדו על משתנים נוספים שיכולים לגרום להטיה באמונות המורים לגבי סיכויי ההצלחה של תלמידיהם.
הסתבר עם הזמן שהאפקט נפוץ גם במסגרות ארגוניות ויכול להגביר את האפקטיביות של עובדים, ספורטאים ועוד.
הנה סרטון על ניסוי פיגמליון בכיתה ופיגמליון אפקט:
https://youtu.be/vTyvv6VnfcI
סרטון אנימציה שמתאר את הניסוי החינוכי:
https://youtu.be/vJymYT_AkIc
וההשראה - סיפור פיגמליון היווני:
https://youtu.be/fSj8wQ0AD8s
מה הייתה תוכנת השיחה אלייזה?
"אלייזה" (Eliza) הייתה תוכנת שיחה, צ'אטבוט, שנולדה בשנת 1966 וחיקתה שיחה עם פסיכולוג. אלייזה נכתבה על ידי ג'וזף וייצנבאום, מדען מחשב וחוקר מ-MIT, כסוג של פרודיה על טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיה, בשיטת קרל רוג'רס. שיטה זו נחשבה בשנות ה-60 להצלחה גדולה. וייצנבאום ואנשיו באוניברסיטת MIT שבבוסטון הופתעו אז לגלות שרבים הגיבו אל 'אלייזה' ממש כאילו הייתה מטפל אמיתי ולא תוכנת מחשב פשוטה.
למרות ששיחה עם אליזה מרגישה לא פעם כשיחה עם דובר אינטליגנטי והיא מגיבה ומתקשרת באופן שנראה הגיוני, בפועל אלייזה אינה חכמה. היא הייתה אז רק סימולציה לשיחה עם פסיכולוג ועל אף שרבים קיוו שהיא תבונית, טענת המפתח הייתה חד-משמעית - אלייזה אינה מצוידת בבינה מלאכותית של ממש!
הטריק של וייצנבאום ואנשי MIT שפיתחו אותה היה לגרום לתוכנה לזהות מילות מפתח בדברי המשוחח עמה ולהשתמש בהן בתשובותיה באופן מתוכנת. דוגמאות לזיהוי מילות מפתח בתחום הטיפולי ולשימוש בהן לקידום השיחה, לא חסרות. נניח שהדובר אמר לאלייזה שהוא עצוב, התוכנה הייתה מגלה את מילת המפתח "עצוב" ושואלת אותו בצ'אט "למה אתה חושב שאתה עצוב?". אם הוא אמר שהוא שמח אז התגובה יכולה להיות כמו "ואיך ההרגשה להיות שמח?"
על שאלות ללא מילות מפתח אלייזה נהגה לשאול אז "האם שאלה זו מעניינת אותך?" או "מה מעניין אותך בשאלה זו?".
כך הולכת ונוצרת נוצרת שיחה משעשעת שכמעט יכולה להביא למחשבה שמדובר במטפל מבין ונבון. בשנות המחקר התגלה שאנשים ייחסו למילים של אלייזה משמעות רבה והתייחסו אליה לא פעם באופן רגשי, ממש כמו אל פסיכולוג אנושי.
באותה תקופה היו שדיברו על יכולותיה של אלייזה כתוכנה חכמה, שאולי תוכל לעמוד ב"מבחן טיורינג" אפשרי. אבל היא לא עשתה זאת, כפי שהצהירו מראש המפתחים. בכל זאת נרשמה אז אכזבה ברורה מכך שאלייזה לא באמת התגלתה כבעלת בינה מלאכותית. מדובר היה בשנות ה-60, עידן שבו כל המחשוב מבוסס המסוף (מקלדת ומסך המתחברים למחשב מרכזי) היה חדשני מאד והציפיות היו גבוהות מהיכולות האמיתיות של עולם המחשבים. רק 15 שנה אחר כך יגיעו המחשבים האישיים, ועוד 30 שנה יעברו, בטרם יתחילו לפעול מנועי חיפוש כמו "אסק ג'יבס", שהתבססו על עיבוד שפה טבעית, כשלצידן פועלות גם תוכנות ומערכות עזרה ממוחשבות "חכמות" מהסוג של "קליפי", שצורף אז ל-Windows.
הכישלון של אלייזה, עד כמה שהוא היה צפוי, היה אחת הסיבות לפתיחתו של העידן שנקרא אז "החורף של הבינה המלאכותית", תקופה שתימשך עד אמצע שנות ה-2000 ותתאפיין באכזבה מהבטחת האינטליגנציה המלאכותית.
גם היום אלייזה מסוגלת לגרום לדוברים עימה לשכוח שהיא מכונה, במצב שנקרא "השעיית חוסר האמונה". את אלייזה ממשיכות כיום תוכנות הצ'אטבוט (Chatbot). מדובר בסוגים של סוכנים חכמים, סוכני AI או סייענים חכמים, שבאחרונה הולכים ותופסים את מקומם בחיינו. הם עשויים להפוך לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט. במיוחד מכיוון שאנשים מאמינים להן ובהן.
ואגב, מקור השם "אלייזה" הוא בשמה של גיבורת "פיגמליון", המחזה הנודע של ג'ורג' ברנרד שו.
הנה סיפורן של השיחות עם תוכנת אלייזה ההיסטורית:
https://youtu.be/itYWwMJr1X4
שיחה עם תוכנה דמויית אלייזה על מחשב הקומודור:
https://youtu.be/4sngIh0YJtk
השיחות עם אלייזה:
https://youtu.be/CJWOOTMt4ko
מפגש בין צ'אטבוטים - בין העוזרת הווירטואלית של האייפון, סירי, לתוכנת אלייזה:
https://youtu.be/uTiLverShyc
וממשיכיה של אלייזה בעולם הצ'אטבוט:
http://youtu.be/iE9LtfQAYYU
סיפור פיגמליון (Pygmalion) הוא אגדה שמקורה בתרבות היוונית העתיקה. מסופר בו על פַּסָּל אמן מקפריסין בשם פיגמליון. הוא יצר את פסל האישה האידיאלית וקרא לה גלתיאה.
לאחר שפיסל את הפסל, התאהב פיגמליון בדמות האגדית של גלתיאה, על אף שלא מדובר היה באישה אלא בפסל. על פי האגדה היו אמונתו ואהבתו כלפי הפסל כה חזקים עד שאפרודיטה, אלת האהבה והיופי, החליטה והפכה את גלתיאה שפיסל, לאישה בשר ודם.
פיגמליון המאוהב נשא את גלתיאה, מי שהייתה פסל והפכה לאישה בשר ודם. מאז הם חיו באושר, כבעל ואישה.
למעשה, מדובר בסיפור של המשורר הרומאי הקדום אובידיוס. ממנו גם נולד "אפקט פיגמליון" (Pygmalion effect), שמה של תופעה פסיכולוגית חיובית, שנחקרה, הוכחה ומציינת את העובדה שאם נחזק את התלמיד ונאמין שהוא עתיד להצליח, יביאו החיזוקים הללו להתקדמות של ממש בלימודיו.
מאז הניסויים שהוכיחו את אפקט פיגמליון, בשלהי שנות השישים, האפקט הזה הפך לשמה של תופעה כללית, הגורסת שהנבואה החיובית לגבי אדם כלשהו מגשימה את עצמה וגורמת להשפעה חיובית באמונה שלו בעצמו ובהמשך גם לתפקודו ולהישגיו ובכך גם להגשמת הנבואה המקורית שיצליח.
הנה סיפור פיגמליון היווני:
https://youtu.be/xMnKyDVm8fY
אגדת פיגמליון המצוירת:
https://youtu.be/yTiKugksayI
הניסוי החינוכי פיגמליון בכיתה:
https://youtu.be/vJymYT_AkIc
אפקט פיגמליון בחינוך:
https://youtu.be/sZZs5atIGDU
קטעים מהמחזה "פיגמליון" לפי ג'ורג' ברנרד שואו (עברית):
https://youtu.be/ertO2YRSaxc
וסרט מלא על פיגמליון והפסל שנתן לו חיים:
https://youtu.be/tmdPj_XbF30?long=yes
אנו היהודים מייחסים לרב שלמה קרליבך את האימרה "כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו". ואכן היום אנו יודעים שהשפעת האופן שבו תופס מבוגר משמעותי את הילד היא אדירה. יש לכך גם אישורים במדע החינוך ובמחקר הפסיכולוגי.
"אפקט פיגמליון" (Pygmalion effect) הוא שמה של תופעה פסיכולוגית חיובית, המעמידה במרכז החינוך, העצמה והאימון האישי את "הכוח של הציפיות" או האמונה באדם, שמקדמת אותו מאוד.
האפקט הזה מדבר על כך שאם נחזק את התלמיד, הילד הפרטי או מישהו יקר לנו ונבליט את האמונה שהוא עתיד להצליח ולצמוח, יביאו העידוד, החיזוקים והאמונה ביכולותיו למוטיבציה גדולה אצלו ולהתקדמות של ממש, בלימודיו, בקריירה או בחייו בכלל.
למשל בחינוך, מסביר אפקט פיגמליון שאם מורה מצפה מתלמידיו להצליח ומאמין בהם, יגביר הדבר את המוטיבציה שלהם וישפר את הישגי הלומדים באופן משמעותי, גם הרבה אחרי שלא יהיה איתם.
הרעיון מסתדר היטב עם דמות המורה המעצב שרבים פוגשים בבית הספר היסודי, דמות מחנכת שגרמה לתלמיד להנעה עצמית ולהתכווננות להצלחה ולהשקעה משמעותיים. ככל שמורים כאלה מצפים מתלמידיהם ליותר, כך אפקט פיגמליון יהפוך משמעותי יותר ויביא לכך שהנבואה תגשים את עצמה והתלמידים אכן יענו על הציפיות של המורים ויצליחו.
"אפקט פיגמליון" הוכח בניסוי מפורסם שביצעו החוקרים רוזנטל וג'יקובסון ובו הראו שמורים שקיבלו מידע והאמינו לו, על כך שכמה תלמידים אקראיים בכתתם הם בעלי בעלי פוטנציאל לימודי גבוה והם צפויים להתקדם, יצרו בהתנהגותם כלפי תלמידים אלו שיפור משמעותי בהישגי התלמידים הללו.
אפקט פיגמליון נקרא גם "אפקט רוזנטל", על שם החוקר המרכזי באותו ניסוי המפורסם, שהשפיע מאד על עולם ההוראה.
ואגב, הרעיון שציפיותיו של אדם עשויות להשפיע על התנהגות הזולת, מקורו במיתוס ששורשיו עוד בתרבות היוונית והרומית. הוא גם זה שהקנה לאפקט פיגמליון את שמו. תוכלו להכיר אותו בתגית "פיגמליון". מסופר בו על פיגמליון הפַּסָּל, שיצר את פסל האישה האידאלית ואז התאהב בפסל שיצר. הוא כה האמין ואהב את הפסל עד שאלת האהבה והיופי, אפרודיטה, הפכה את הפסל לאישה של ממש.
הנה סרטון על אפקט פיגמליון (מתורגם):
https://youtu.be/vTyvv6VnfcI
הסבר פשוט של אפקט פיגמליון (עברית):
https://youtu.be/hJIBLUTaKwQ
ציפיות יוצרות הצלחה:
https://youtu.be/sZZs5atIGDU
סיפורו של הממציא הדגול אדיסון מדגים זאת היטב (מתורגם):
https://youtu.be/qgTGUUB7uys
עוד הסבר על אפקט פיגמליון:
https://youtu.be/3brv_x5RN_8
סרטון אנימציה שמתאר את הניסוי החינוכי:
https://youtu.be/vJymYT_AkIc
אפקט פיגמליון השפיע גם על העולם העסקי:
https://youtu.be/9Wl_MZc1cTU
כמו גם על הניהול:
https://youtu.be/Ihol-e93v58
ועוד על האפקט פיגמליון והאגדה שנתנה לו את שמו:
https://youtu.be/GVrZiohlby4
מבטא (Accent) הוא סגנון הגיית השפה הייחודי לקבוצה מסוימת, תוצאה ישירה של הדרך שבה מערכת הקול של החברים בה למדה להפיק צלילים בילדותם.
כשאדם רוכש שפה ראשונה, המוח בונה מפה פונטית של הצלילים הקיימים בה. כשהוא לומד שפה שנייה מאוחר יותר, הוא מנסה למפות את הצלילים החדשים על המפה הישנה. הפערים בין המפות הם המבטא.
הגיל שבו נרכשת שפה הוא גורם מכריע. ילדים שלמדו שפה לפני גיל 12 נוטים לדבר אותה ללא מבטא זר, בזכות הגמישות הגבוהה של המוח בגיל זה, תקופה שהחוקרים מכנים "תקופה קריטית" (critical period). זהו רעיון שפותח על ידי וילדר פנפילד (Wilder Penfield) בשנות ה-50 וגובש על ידי אריק לנברג (Eric Lenneberg) ב-1967.
מעבר לגיל זה, הרכישה של שפות חדשות היא אפשרית אבל המבטא בדרך כלל נשאר.
אבל מבטא אינו רק עניין של ביולוגיה. גם גיאוגרפיה, שכבה חברתית, השכלה ואפילו רצון מודע לשמור על זהות תרבותית - כל אלה משפיעים על הדרך שבה אנשים מדברים. בבריטניה למשל, המבטא היה היסטורית כרטיס כניסה חברתי, כאשר מבטא ה-Received Pronunciation שדיברו בבתי הספר הפרטיים היוקרתיים (public schools) סימן מעמד וחינוך.
בשנות ה-60 גילה הבלשן וויליאם לבוב (William Labov) תופעה מרתקת: תושבי האי מרתס וינייארד (Martha's Vineyard) שבמסצ'וסטס אימצו מבטא עבה ומובחן יותר במכוון, כאקט של גאווה מקומית כנגד גלי התיירים שהציפו את האי. המבטא הפך אצלם לנשק זהות.
חברתית, היות והמבטא מאפיין קבוצה מסוימת, הוא עשוי לשמש כגשר אך בו בזמן גם כמחסום. מחקרים הראו שאנשים מעריכים דוברים לפי מבטאם תוך שניות ספורות ומייחסים להם מאפיינים של אינטליגנציה, אמינות ומעמד חברתי. בארצות הברית, דוברים עם מבטא דרומי דווחו לעיתים כ"פחות משכילים" בסקרי תפיסה, אף שאין בין המבטא לאינטליגנציה שום קשר.
בקולנוע ידועה השחקנית מריל סטריפ (Meryl Streep) ביכולתה לשנות מבטא באופן משכנע לגמרי, יכולת שדורשת אימון אינטנסיבי בניתוח פונטי. עם זאת, רוב האנשים שומרים על מבטאם לאורך חיים שלמים, כי הוא חלק עמוק מהזהות שלהם.
#מבטא בחברה
שפה אחידה ופיצול אוכלוסיה - מבטאים שונים במקרים רבים מתפתחים אצל קבוצות אתניות או מעמדות שונים בחברה הדוברת שפה אחת. בשפות מסוימות, במיוחד באימפריות או במדינות גדולות מאוד, משתנים המבטאים לפי האזורים הגאוגרפיים השונים.
בחברות רבות יש מבטא סטנדרטי, מעין "המבטא הנכון", אך לא תמיד הוא גם המבטא הנפוץ באוכלוסייה. בבריטניה, למשל, היה המבטא של כ-3% מהאוכלוסייה למבטא התקני ביותר.
ילדים רוכשים די מהר מבטא זר, כמו שהם לומדים שפה חדשה. ילדים במשפחות נודדות מסוגלים לסגל לעצמם מבטאים חדשים עוד יותר מהר. אצל מבוגרים, עד שנות העשרים המוקדמות שלהם, המבטא נוטה להשתנות. בחייו הבוגרים של אדם, לעומת זאת, המבטא נשאר קבוע.
ואגב, חשוב שלא לבלבל בין מבטא שאוצר המילים בו זהה ורק הביטוי שלו שונה בין מבטאים ובין ניב, שלו יש גם אוצר מילים שונה וכך גם שינויים בחוקי הדקדוק.
בישראל, כחברת מהגרים, המבטא מטריד בעיקר את את המבוגרים, מי שנמנים על דור המהגרים הראשון. הדור השני, הילדים, מאבדים את המבטא. עם השנים נוצר כאן מבטא ישראלי, שמחד הוא בעל מאפיינים מסוימים ומנגד, הוא עדיין משתנה ולא חתום לחלוטין. כל זה קורה כשהמבטאים הולכים והופכים לחלק מהפולקלור.
הנה המבטא וכיצד הוא נשאר איתנו (עברית):
https://youtu.be/fA50fF-KppI
סיפורה השנון של בעלת מבטא (עברית):
https://youtu.be/H2r3W9sOB6o
מה למבטא מזרחי עם ח' ו-ע' (עברית):
http://youtu.be/Bl1epz3tSSA
ולאיפה הם נעלמו בתקשורת? (עברית)
https://youtu.be/q-xs6eh3zps
בצורך לשנות מבטא עוסק המחזמר "גבירתי הנאווה" שמבוסס על "פיגמליון" של המחזאי ג'ורג' ברנרד שו (עברית):
https://youtu.be/I9Wn3VVCYUs?t=21
והתוצאה המשעשעת וכואבת של מבטא גרוע (עברית):
https://youtu.be/ZqqqjQCB46I
"פיגמליון בכיתה" Pygmalion הוא שמו של ניסוי מפורסם בחינוך, שהתבצע בשיתוף פעולה עם מנהלי בתי ספר יסודיים, על תלמידי כיתות ד'.
הניסוי ניסה לבחון מימוש מעשי של אפקט פיגמליון (Pygmalion effect), בשמו המדעי "אפקט ציפיית המורה" (teacher-expectancy effect). השם הראשון מבוסס על סיפור פיגמליון המפורסם - ראו בתגית "אפקט פיגמליון".
הניסוי התקיים בשנת 1968, כשצמד חוקרים רוזנטל וג'ייקובסון ביצעו מבחן אינטיליגנציה לתלמידי כיתה ו' ולכאורה זיהה תלמידים ש"פורחים מאוחר". כלומר תלמידים שבתחילת הדרך אולי מפגרים אינטלקטואלית לעומת חבריהם, אך עד סוף הלימודים עשויים להצליח ולסגור את הפער מול חבריהם.
החוקרים החל בכך ששלפו רשימה אקראית של תלמידים שהגדירו כ"פורחים מאוחרים", למרות שלא הייתה כלל הבחנה ביניהם לבין האחרים.
נדגיש שוב - היה דבר במשותף לא היה לתלמידים שנבחרו אקראית ברשימה ומרביתם לא היו מחוננים.
בתחילת השנה קיבלה כל מורה רשימה של תלמידים כאלו בכיתותיה. מכאן ובמהלך השנה התלמידים הללו קיבלו מהמורה חיזוקים ועידוד על החשיבה שלהם, על תשובותיהם ה"נכונות" או המוצלחות, ללא שום קשר לאמת.
בתום שנת הלימודים התברר אכן שמי שהיו ברשימה, כלומר מי שהוגדרו כ"פורחים מאוחרים" אכן התקדמו יותר מתלמידים אחרים והשיגו במהלך השנה הישגים גבוהים יותר מהתלמידים שלא קיבלו חיזוקים והערכה מתמדת של המורים ליכולותיהם.
המורות, אגב, מי שהיללו את התלמידים הללו במהלך השנה, התקשו להאמין שהתלמידים שקיבלו בתחילת השנה ברשימת ה"פורחים מאוחרים", כלל אינם מחוננים.
מניסוי זה פיתחו רוזנטל וחבריו את הרעיון של אפקט פיגמליון בכיתה. תופעה שמסבירה כיצד ציפיות של מורים על תלמידים יכולות לשפר את ביצועיהם. האפקט מתבטא בשיפור בלימודים שחל בתלמיד, תודות לתמיכה רגשית, משוב, אתגרים קשים יותר והזדמנויות להצלחה שנותן לו המורה.
הניסוי והמחקר כולו, שזכה לשם "פיגמליון בכיתה", שינה את התפיסה החברתית על השפעת הציפיות המורחבת בהוראה. החוקרים רוזנטל וג'ייקובסון קיבלו חיזוקים ברחבי העולם על תרומתם המשמעותית באמצעותו - לחיבור שבין פסיכולוגיה וחינוך.
בנוסף, המחקר חשף שדעה קדומה של מורה על תלמיד יכולה לחולל שינוי וליצור תפיסת מציאות שגויה. על בסיס המחקר פרסם רוזנטל את ספרו המפורסם על "אפקט פיגמליון בחדר הכיתה" ובו ניסיון לאבחן את הגורמים להצלחה בלימודים, מתוך ציפיות המורה.
אנו נזכור ממנו שמורים מעצבים, במיוחד בבית ספר יסודי אבל לא רק, את התפיסה העצמית של תלמידיהם ואת האמונה בעצמם. "אפקט פיגמליון" הוא משמעותי, שכן הוא מדגים כיצד נבואה מגשימה את עצמה בכיתה ואיך תלמידים עונים בדרך כלל על ציפיות המורה.
#מחקר המשכי
שלל מחקרים הראו שהאפקט קיים ולא רק בחינוך. הוכחו למשל השפעות של דעות קדומות בקרב מורים, בעניינים כמו מוצא עדתי, מגדר, מעמד חברתי או אפילו לגבי תלמידים ממשפחה דתית. מחקרים אחרים לימדו על משתנים נוספים שיכולים לגרום להטיה באמונות המורים לגבי סיכויי ההצלחה של תלמידיהם.
הסתבר עם הזמן שהאפקט נפוץ גם במסגרות ארגוניות ויכול להגביר את האפקטיביות של עובדים, ספורטאים ועוד.
הנה סרטון על ניסוי פיגמליון בכיתה ופיגמליון אפקט:
https://youtu.be/vTyvv6VnfcI
סרטון אנימציה שמתאר את הניסוי החינוכי:
https://youtu.be/vJymYT_AkIc
וההשראה - סיפור פיגמליון היווני:
https://youtu.be/fSj8wQ0AD8s
פיגמליון
"אלייזה" (Eliza) הייתה תוכנת שיחה, צ'אטבוט, שנולדה בשנת 1966 וחיקתה שיחה עם פסיכולוג. אלייזה נכתבה על ידי ג'וזף וייצנבאום, מדען מחשב וחוקר מ-MIT, כסוג של פרודיה על טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיה, בשיטת קרל רוג'רס. שיטה זו נחשבה בשנות ה-60 להצלחה גדולה. וייצנבאום ואנשיו באוניברסיטת MIT שבבוסטון הופתעו אז לגלות שרבים הגיבו אל 'אלייזה' ממש כאילו הייתה מטפל אמיתי ולא תוכנת מחשב פשוטה.
למרות ששיחה עם אליזה מרגישה לא פעם כשיחה עם דובר אינטליגנטי והיא מגיבה ומתקשרת באופן שנראה הגיוני, בפועל אלייזה אינה חכמה. היא הייתה אז רק סימולציה לשיחה עם פסיכולוג ועל אף שרבים קיוו שהיא תבונית, טענת המפתח הייתה חד-משמעית - אלייזה אינה מצוידת בבינה מלאכותית של ממש!
הטריק של וייצנבאום ואנשי MIT שפיתחו אותה היה לגרום לתוכנה לזהות מילות מפתח בדברי המשוחח עמה ולהשתמש בהן בתשובותיה באופן מתוכנת. דוגמאות לזיהוי מילות מפתח בתחום הטיפולי ולשימוש בהן לקידום השיחה, לא חסרות. נניח שהדובר אמר לאלייזה שהוא עצוב, התוכנה הייתה מגלה את מילת המפתח "עצוב" ושואלת אותו בצ'אט "למה אתה חושב שאתה עצוב?". אם הוא אמר שהוא שמח אז התגובה יכולה להיות כמו "ואיך ההרגשה להיות שמח?"
על שאלות ללא מילות מפתח אלייזה נהגה לשאול אז "האם שאלה זו מעניינת אותך?" או "מה מעניין אותך בשאלה זו?".
כך הולכת ונוצרת נוצרת שיחה משעשעת שכמעט יכולה להביא למחשבה שמדובר במטפל מבין ונבון. בשנות המחקר התגלה שאנשים ייחסו למילים של אלייזה משמעות רבה והתייחסו אליה לא פעם באופן רגשי, ממש כמו אל פסיכולוג אנושי.
באותה תקופה היו שדיברו על יכולותיה של אלייזה כתוכנה חכמה, שאולי תוכל לעמוד ב"מבחן טיורינג" אפשרי. אבל היא לא עשתה זאת, כפי שהצהירו מראש המפתחים. בכל זאת נרשמה אז אכזבה ברורה מכך שאלייזה לא באמת התגלתה כבעלת בינה מלאכותית. מדובר היה בשנות ה-60, עידן שבו כל המחשוב מבוסס המסוף (מקלדת ומסך המתחברים למחשב מרכזי) היה חדשני מאד והציפיות היו גבוהות מהיכולות האמיתיות של עולם המחשבים. רק 15 שנה אחר כך יגיעו המחשבים האישיים, ועוד 30 שנה יעברו, בטרם יתחילו לפעול מנועי חיפוש כמו "אסק ג'יבס", שהתבססו על עיבוד שפה טבעית, כשלצידן פועלות גם תוכנות ומערכות עזרה ממוחשבות "חכמות" מהסוג של "קליפי", שצורף אז ל-Windows.
הכישלון של אלייזה, עד כמה שהוא היה צפוי, היה אחת הסיבות לפתיחתו של העידן שנקרא אז "החורף של הבינה המלאכותית", תקופה שתימשך עד אמצע שנות ה-2000 ותתאפיין באכזבה מהבטחת האינטליגנציה המלאכותית.
גם היום אלייזה מסוגלת לגרום לדוברים עימה לשכוח שהיא מכונה, במצב שנקרא "השעיית חוסר האמונה". את אלייזה ממשיכות כיום תוכנות הצ'אטבוט (Chatbot). מדובר בסוגים של סוכנים חכמים, סוכני AI או סייענים חכמים, שבאחרונה הולכים ותופסים את מקומם בחיינו. הם עשויים להפוך לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט. במיוחד מכיוון שאנשים מאמינים להן ובהן.
ואגב, מקור השם "אלייזה" הוא בשמה של גיבורת "פיגמליון", המחזה הנודע של ג'ורג' ברנרד שו.
הנה סיפורן של השיחות עם תוכנת אלייזה ההיסטורית:
https://youtu.be/itYWwMJr1X4
שיחה עם תוכנה דמויית אלייזה על מחשב הקומודור:
https://youtu.be/4sngIh0YJtk
השיחות עם אלייזה:
https://youtu.be/CJWOOTMt4ko
מפגש בין צ'אטבוטים - בין העוזרת הווירטואלית של האייפון, סירי, לתוכנת אלייזה:
https://youtu.be/uTiLverShyc
וממשיכיה של אלייזה בעולם הצ'אטבוט:
http://youtu.be/iE9LtfQAYYU
