שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הקשר בין בוגי ווגי לאמנות מופשטת?
פיט מונדריאן, אחד האמנים המרכזיים בציור המופשט, אהב מאד מוסיקת בוגי ווגי סוערת. הוא הגיע לניו יורק ב-1940 והתאהב בעיר ובאווירה המוסיקלית שבה.
במהלך השנים הוא החל לתת כותרות בציוריו השונים ולשלב את אהבתו לסגנון המוסיקלי הזה. כך הפכה החיבה האישית של האמן לבוגי ווגי למרכיב יסודי באמנות שלו. דבר קטן שמחבר את האמנות הגדולה לרגש הבסיסי של חיבה.
הנה סרטון אנימציה מדהים שמראה את התפתחותו של מונדריאן וברקע המוסיקה שאהב:
http://youtu.be/iSCmWnIoRpI
והחיבור בין המוסיקה וריקודי ומוסיקת הבוגי ווגי:
https://youtu.be/3Km8yTnmzTI?t=11s
פיט מונדריאן, אחד האמנים המרכזיים בציור המופשט, אהב מאד מוסיקת בוגי ווגי סוערת. הוא הגיע לניו יורק ב-1940 והתאהב בעיר ובאווירה המוסיקלית שבה.
במהלך השנים הוא החל לתת כותרות בציוריו השונים ולשלב את אהבתו לסגנון המוסיקלי הזה. כך הפכה החיבה האישית של האמן לבוגי ווגי למרכיב יסודי באמנות שלו. דבר קטן שמחבר את האמנות הגדולה לרגש הבסיסי של חיבה.
הנה סרטון אנימציה מדהים שמראה את התפתחותו של מונדריאן וברקע המוסיקה שאהב:
http://youtu.be/iSCmWnIoRpI
והחיבור בין המוסיקה וריקודי ומוסיקת הבוגי ווגי:
https://youtu.be/3Km8yTnmzTI?t=11s
מה מיוחד בציור "ברודוויי בוגי ווגי" של מונדריאן?
יצירתו של פיט מונדריאן משנת 1943 "ברודוויי בוגי ווגי" מוצגת במוזיאון לאמנות מודרנית MOMA שבעיר ניו-יורק.
כמו מרבית יצירות מונדריאן הציור מצויר בסגנון הציור המופשט-גאומטרי. הוא מתאר בסגנון מופשט, את רחובות ניו יורק מלמעלה. רואים את צורת השתי וערב של רחובות העיר הגדולה, שהשתלבה כל כך יפה בגישתו האמנותית וסגנונו האופייני של מונדריאן.
הציור מושפע ומתאר את התנועה התוססת של שכונת מנהטן בניו-יורק, ביחד עם מוסיקת הבוגי ווגי שהאמן אהב. את הבוגי-ווגי אגב, הוא שילב בכמה יצירות, כמו זו הנוכחית וכמו "בוגי ווגי של ניצחון" שמצויה במוזיאון האג.
הנה סרטון שמראה בתנועה ממה מורכב "ברודוויי בוגי ווגי" של מונדריאן:
http://youtu.be/zZp7ndjzf_k
וסרטון אנימציה שנעשה בהשראת "ברודוויי בוגי ווגי":
http://youtu.be/4b85UBqUy28
יצירתו של פיט מונדריאן משנת 1943 "ברודוויי בוגי ווגי" מוצגת במוזיאון לאמנות מודרנית MOMA שבעיר ניו-יורק.
כמו מרבית יצירות מונדריאן הציור מצויר בסגנון הציור המופשט-גאומטרי. הוא מתאר בסגנון מופשט, את רחובות ניו יורק מלמעלה. רואים את צורת השתי וערב של רחובות העיר הגדולה, שהשתלבה כל כך יפה בגישתו האמנותית וסגנונו האופייני של מונדריאן.
הציור מושפע ומתאר את התנועה התוססת של שכונת מנהטן בניו-יורק, ביחד עם מוסיקת הבוגי ווגי שהאמן אהב. את הבוגי-ווגי אגב, הוא שילב בכמה יצירות, כמו זו הנוכחית וכמו "בוגי ווגי של ניצחון" שמצויה במוזיאון האג.
הנה סרטון שמראה בתנועה ממה מורכב "ברודוויי בוגי ווגי" של מונדריאן:
http://youtu.be/zZp7ndjzf_k
וסרטון אנימציה שנעשה בהשראת "ברודוויי בוגי ווגי":
http://youtu.be/4b85UBqUy28
מה הקשר בין בית שרדר למונדריאן?
בית ריטפלד שרדר (Rietveld Schröder House) הוא בית בסגנון האופייני של מונדריאן, אבל לא תוכנן על ידו. הבית נבנה בעיירה ההולנדית אוטרכט והוא גרסה אדריכלית לסגנונו של מונדריאן. גם ריטפלד, האדריכל שתכנן את הבית, וגם מונדריאן, היו חברים בקבוצת העיצוב "דה-סטיל" ומכאן הדמיון.
הבית הוא כמובן תלת ממדי, אבל גם בו רואים את הצורה המוכרת של קווים ומישורים בצבעי יסוד ובזוויות ישרות. תכנן אותו האדריכל ההולנדי חריט ריטפלד ב-1924, בהזמנת טרוס שרדר (Truus Schröder), לקוחה שהזמינה את הבית לה ולילדיה.
בקשתה של שרדר הייתה שהבית יהיה עד כמה שאפשר ללא קירות פנימיים. ריטפלד נענה לה והבית בנוי כשבניגוד לקומת הקרקע הרגילה, על 3 חדרי השינה שבה, בקומתו השניה אין מחיצות פנימיות כלל. החלל הפתוח שמחליף בו את אוסף החדרים הסטטיים שהיו אופיינים לבתים של אותם ימים, הוא רעיון נדיר בשנות ה-20 של המאה הקודמת.
ריטפלד, אגב, נענה לבקשת בעלת הבית והתקין בקומה השנייה מערכת של לוחות נעים ומסתובבים, שמאפשרת להפוך את החלל הפתוח לעוד 3 חדרי שינה וסלון. הוא הגדיל עוד יותר ואיפשר יצירה של צירופי מחיצות שונים, המאפשרים לשחק עם פיצול החלל וליצור בו חוויות שונות ומגוונות.
בחזית הבית נראה הקולאז' הצבעוני האופייני לסגנון הדה סטיל, אלא שכאן הוא מורכב ממישורים דו-ממדיים, המשתלבים עם קווים חד-ממדיים המנותקים בכוונה מהם וזה מזה. המשטחים בו צבועים בלבן ואפור, המסגרות והמשקופים בשחור ומרכיבים מסוימים נצבעו בצבעי יסוד. כך מתמזגות באופן יפה גם מרפסות הבית.
בניין זה הוא מהבניינים היחידים שנבנו בסגנון הדה סטיל ולבטח הדוגמה המוכרת ביותר של אדריכלות בסגנון זה. לא רק לתשבחות הוא זכה, אלא גם לביקורת על השינוי שהוא מייצג, ביחס לאדריכלות השמרנית של זמנו. הרי בית ריטפלד הוא חלק מטור בתים אחיד ושמרני והוא מנוגד לאופיו לחלוטין. לא נעשה בו אפילו ניסיון קלוש להשתלב עם האדריכלות שמסביבו. בגבו הוא מחובר למבנה רגיל והניגוד ביניהם צורם גם היום.
אם אתם מגיעים לאוטרכט, ראו אותו בכתובת Prinshendriklaan 50ª. לאחר מותה של טרוס שרדר ב-1985 הוא שוקם ומשמש היום כמוזיאון וכאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. את המימון להפיכתו למוזיאון, אגב, תרמה הקהילה היהודית של אוטרכט. זאת לאות תודה על שבסמוך אליו נתנו תושבי העיר מחסה למשפחה יהודית, מפני הנאצים.
הנה סיפורו של הבית ויוצרו:
https://youtu.be/zyZZktZgamI
סקירת הבית על פי התכניות המקוריות:
https://youtu.be/txCG4mbCbck
גם הריהוט והעיצוב הפנימי מושפעים מתנועת הדה סטיל:
https://youtu.be/kf8WdLNuTj0
הבית מושפע מסגנונו של הצייר המודרני המופשט מונדריאן:
http://youtu.be/Nx-fCt_jftQ
בואו לביקור עם מדריך הולנדי:
https://youtu.be/r0tvx6rA1os
הנה תנועת הדה-סטיל:
https://youtu.be/UOSvUfbPHpY
בית ריטפלד שרדר (Rietveld Schröder House) הוא בית בסגנון האופייני של מונדריאן, אבל לא תוכנן על ידו. הבית נבנה בעיירה ההולנדית אוטרכט והוא גרסה אדריכלית לסגנונו של מונדריאן. גם ריטפלד, האדריכל שתכנן את הבית, וגם מונדריאן, היו חברים בקבוצת העיצוב "דה-סטיל" ומכאן הדמיון.
הבית הוא כמובן תלת ממדי, אבל גם בו רואים את הצורה המוכרת של קווים ומישורים בצבעי יסוד ובזוויות ישרות. תכנן אותו האדריכל ההולנדי חריט ריטפלד ב-1924, בהזמנת טרוס שרדר (Truus Schröder), לקוחה שהזמינה את הבית לה ולילדיה.
בקשתה של שרדר הייתה שהבית יהיה עד כמה שאפשר ללא קירות פנימיים. ריטפלד נענה לה והבית בנוי כשבניגוד לקומת הקרקע הרגילה, על 3 חדרי השינה שבה, בקומתו השניה אין מחיצות פנימיות כלל. החלל הפתוח שמחליף בו את אוסף החדרים הסטטיים שהיו אופיינים לבתים של אותם ימים, הוא רעיון נדיר בשנות ה-20 של המאה הקודמת.
ריטפלד, אגב, נענה לבקשת בעלת הבית והתקין בקומה השנייה מערכת של לוחות נעים ומסתובבים, שמאפשרת להפוך את החלל הפתוח לעוד 3 חדרי שינה וסלון. הוא הגדיל עוד יותר ואיפשר יצירה של צירופי מחיצות שונים, המאפשרים לשחק עם פיצול החלל וליצור בו חוויות שונות ומגוונות.
בחזית הבית נראה הקולאז' הצבעוני האופייני לסגנון הדה סטיל, אלא שכאן הוא מורכב ממישורים דו-ממדיים, המשתלבים עם קווים חד-ממדיים המנותקים בכוונה מהם וזה מזה. המשטחים בו צבועים בלבן ואפור, המסגרות והמשקופים בשחור ומרכיבים מסוימים נצבעו בצבעי יסוד. כך מתמזגות באופן יפה גם מרפסות הבית.
בניין זה הוא מהבניינים היחידים שנבנו בסגנון הדה סטיל ולבטח הדוגמה המוכרת ביותר של אדריכלות בסגנון זה. לא רק לתשבחות הוא זכה, אלא גם לביקורת על השינוי שהוא מייצג, ביחס לאדריכלות השמרנית של זמנו. הרי בית ריטפלד הוא חלק מטור בתים אחיד ושמרני והוא מנוגד לאופיו לחלוטין. לא נעשה בו אפילו ניסיון קלוש להשתלב עם האדריכלות שמסביבו. בגבו הוא מחובר למבנה רגיל והניגוד ביניהם צורם גם היום.
אם אתם מגיעים לאוטרכט, ראו אותו בכתובת Prinshendriklaan 50ª. לאחר מותה של טרוס שרדר ב-1985 הוא שוקם ומשמש היום כמוזיאון וכאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. את המימון להפיכתו למוזיאון, אגב, תרמה הקהילה היהודית של אוטרכט. זאת לאות תודה על שבסמוך אליו נתנו תושבי העיר מחסה למשפחה יהודית, מפני הנאצים.
הנה סיפורו של הבית ויוצרו:
https://youtu.be/zyZZktZgamI
סקירת הבית על פי התכניות המקוריות:
https://youtu.be/txCG4mbCbck
גם הריהוט והעיצוב הפנימי מושפעים מתנועת הדה סטיל:
https://youtu.be/kf8WdLNuTj0
הבית מושפע מסגנונו של הצייר המודרני המופשט מונדריאן:
http://youtu.be/Nx-fCt_jftQ
בואו לביקור עם מדריך הולנדי:
https://youtu.be/r0tvx6rA1os
הנה תנועת הדה-סטיל:
https://youtu.be/UOSvUfbPHpY
מה הייתה התנועה האמנותית דֶה סְטֶיל?
תנועת דֶה סְטֶיל (De Stijl) היא תנועה אמנותית הולנדית, שעסקה בתחומים אמנותיים כמו ציור, עיצוב, אמנות ואדריכלות.
מרכזה של תנועת הדה-סטיל בהולנד והיא נולדה בשנות ה-20 של המאה ה-20. חברי הקבוצה ניסו ליצור אידאל של הרמוניה וסדר. מטרתם הייתה ליצור אמנות מופשטת וטהורה, תוך מאמץ לצמצם כל עצם מצוייר עד לצורה ולצבע הטהור שלו.
כך הם ניסחו, למשל, עקרונות שצמצמו באמנותם רק לשימוש בקווים אנכיים ואופקיים ותוך שימוש בצבעי היסוד בלבד: אדום, כחול, צהוב, לבן ושחור.
במקום את הנפח והמאסה, הדגישו חברי הקבוצה את הקו והמישור העצמאיים במרחב. הם חתרו להרמוניה אוניברסלית שנובעת מחוקיות רציונלית, בעלת היגיון מתמטי ומצומצמת, ללא כל פרט וקישוט.
הם גם קשרו בין קווים וצבעים, שהיו לרוב כאלה: קו אופקי נטה להיות אצלם כחול, כקו האופק שבים, קו אנכי - צהוב, כמו קרני השמש המגיעות בניצב לאדמה, אדום כצבע מיוחד ושחור ולבן כצבעים נייטרליים שמשמשים ככלי קומפוזיציה. שיטה זו נקראה הניאו-פלסטיציזם וניסח אותה מונדריאן.
היא הכילה קומפוזיציות לא-סימטריות שבהן הקו האנכי מווה יסוד מפעיל, בעוד הקו האופקי הוא יסוד סביל.
בין אמני הדה סטיל בלטו הצייר פיט מונדריאן, שהיה האמן הידוע מביניהם, וחריט ריטבלד, המעצב והאדריכל הנודע, שהציג את הפרשנות התלת-ממדית לרעיונות ה'דה סטיל'.
עקרונות תנועת הדה סטיל השפיעו רבות על אמנויות העיצוב בהמשך המאה ה-20. במיוחד הושפעו ממנה אדריכלים מאסכולת הבאוהאוס ומי שנמנו בהמשך על הסגנון הבינלאומי, שהתפתח ממנו.
מקור השם הוא מהולנדית, בה "דה סטיל" פירושו 'הסגנון'.
הנה תנועת הדה-סטיל:
https://youtu.be/UOSvUfbPHpY
סיפורה של תנועת הדה סטיל:
https://youtu.be/zyZZktZgamI
סקירת בית שרודר שעוצב ברוח התנועה:
https://youtu.be/zyZZktZgamI
כיסא אדום וכחול - יצירה נוספת ברוח הדה סטיל:
https://youtu.be/VocMPhETkdM
שניהם מושפעים מסגנונו של הצייר המודרני המופשט מונדריאן:
http://youtu.be/Nx-fCt_jftQ
תנועת דֶה סְטֶיל (De Stijl) היא תנועה אמנותית הולנדית, שעסקה בתחומים אמנותיים כמו ציור, עיצוב, אמנות ואדריכלות.
מרכזה של תנועת הדה-סטיל בהולנד והיא נולדה בשנות ה-20 של המאה ה-20. חברי הקבוצה ניסו ליצור אידאל של הרמוניה וסדר. מטרתם הייתה ליצור אמנות מופשטת וטהורה, תוך מאמץ לצמצם כל עצם מצוייר עד לצורה ולצבע הטהור שלו.
כך הם ניסחו, למשל, עקרונות שצמצמו באמנותם רק לשימוש בקווים אנכיים ואופקיים ותוך שימוש בצבעי היסוד בלבד: אדום, כחול, צהוב, לבן ושחור.
במקום את הנפח והמאסה, הדגישו חברי הקבוצה את הקו והמישור העצמאיים במרחב. הם חתרו להרמוניה אוניברסלית שנובעת מחוקיות רציונלית, בעלת היגיון מתמטי ומצומצמת, ללא כל פרט וקישוט.
הם גם קשרו בין קווים וצבעים, שהיו לרוב כאלה: קו אופקי נטה להיות אצלם כחול, כקו האופק שבים, קו אנכי - צהוב, כמו קרני השמש המגיעות בניצב לאדמה, אדום כצבע מיוחד ושחור ולבן כצבעים נייטרליים שמשמשים ככלי קומפוזיציה. שיטה זו נקראה הניאו-פלסטיציזם וניסח אותה מונדריאן.
היא הכילה קומפוזיציות לא-סימטריות שבהן הקו האנכי מווה יסוד מפעיל, בעוד הקו האופקי הוא יסוד סביל.
בין אמני הדה סטיל בלטו הצייר פיט מונדריאן, שהיה האמן הידוע מביניהם, וחריט ריטבלד, המעצב והאדריכל הנודע, שהציג את הפרשנות התלת-ממדית לרעיונות ה'דה סטיל'.
עקרונות תנועת הדה סטיל השפיעו רבות על אמנויות העיצוב בהמשך המאה ה-20. במיוחד הושפעו ממנה אדריכלים מאסכולת הבאוהאוס ומי שנמנו בהמשך על הסגנון הבינלאומי, שהתפתח ממנו.
מקור השם הוא מהולנדית, בה "דה סטיל" פירושו 'הסגנון'.
הנה תנועת הדה-סטיל:
https://youtu.be/UOSvUfbPHpY
סיפורה של תנועת הדה סטיל:
https://youtu.be/zyZZktZgamI
סקירת בית שרודר שעוצב ברוח התנועה:
https://youtu.be/zyZZktZgamI
כיסא אדום וכחול - יצירה נוספת ברוח הדה סטיל:
https://youtu.be/VocMPhETkdM
שניהם מושפעים מסגנונו של הצייר המודרני המופשט מונדריאן:
http://youtu.be/Nx-fCt_jftQ
פיט מונדריאן
מהו כיסא אדום וכחול של ריטפלד?
לפעמים כשאתה פוגש רעיון גדול, ההתרשמות היא כה גדולה עד שאתה עושה מאמצים גדולים להפוך אותו לחלק מהאמנות שלך ולנכס אותה באופן כלשהו לעצמך. זה בדיוק מה שקרה להולנדי חריט ריטפלד, מעצב מוכשר שב-1917 עיצב כיסא בסגנון תלת ממדי, ברוח קבוצת ה"דה סטיל", קבוצת מעצבים שבה היה חבר.
הכיסא הזה, שבמקור נבנה בצבעים שחור, לבן ואפור, עתיד היה להשתנות בצבעיו. זה קרה לאחר שחברי הדה-סטיל, שעליהם נמנה הצייר ההולנדי פיט מונדריאן, החליטו על עיצוב ויצירה בצבעי היסוד בלבד. מכאן ואילך, גם ריטפלד וגם מונדריאן עתידים לחולל מיני מהפכה בעיצוב ובציור המופשט. אצל הציירים ומונדריאן בראשם, ייקרא הסגנון בשם "מופשט גאומטרי".
ריטפלד, מעצב ואדריכל מוכשר, ישנה ברוח הרעיונות החדשים של הקבוצה את צבעיו של הכיסא שיצר, לצבעי היסוד. כך הפך הכיסא הכהה ל"כיסא אדום וכחול" (Red and Blue Chair) הנודע. מבלי משים יצר ריטפלד אייקון שייכנס לנצח לתולדות עיצוב הרהיטים ויהפוך לפריט הכי מוכר שעיצב.
אמנם הצבעים החדשים שיקבל "כיסא ריטפלד", היו זהים לצבעי היסוד, שבהם השתמש מונדריאן בציוריו. למעשה, הכיסא נבנה וכשריטפלד ראה ציור אופייני של מונדריאן הוא החליט לצבוע אותו בצבעי היסוד.
בניגוד לציור, את הכיסא יצר ריטפלד מקווים ומישורים שאין ביניהם חפיפה במרחב. זהו כיסא שנוצר מעץ צבוע, כשכל צורת קו בו צבועה שחור, כמו בציוריו של מונדריאן. הקודקודים שהם בעלי צורה חתוכה, זכו לצבע צהוב וממש כמו בציורי מונדריאן זכו המישורים לצבעי היסוד הנותרים: המושב כחול והמשענת אדומה.
אחת ההברקות של ריטפלד, שבזכותן נכנס להיכל התהילה, היא בכך שהצליח להסתיר את התלת-ממד, באמצעות צורות שיוצרות לכיסא תחושה של משטח גאומטרי טהור, בעל אופי ציורי, דו ממדי. וואו.
ריטפלד גם יצר רכיב לחיבור רכיבי העץ האורכיים שבכיסא. המחבר הזה מבוסס על מחברי עץ נסתרים והוא היה חדשני מאד לזמנו. הוא שימש כדי לחבר את החלקים הארוכים מבלי שיחתכו אחד את השני במישור זהה. המחבר פורץ הדרך זכה מאז לכינוי "מחבר ריטפלד".
על אף שאת "כיסא אדום כחול" המקורי, שיצר ריטפלד, שומרים ומציגים מעת לעת בתערוכות שונות, לא מייצרים אותו באופן מסחרי ותעשייתי. בשנת 2008 הוא כמעט ונעלם לעד, כשפרצה שריפה ענקית בעת שהוצג בתערוכה באוניברסיטת דלפט. הבניין שנשרף חרב כולו, אבל כבאי אמיץ הצליח לחלץ ממנו את הכיסא שהפך להיסטוריה, הכיסא היחידי והמקורי שיצר ריטפלד - "הכיסא אדום כחול".
כך היה "רד אנד בלו", כיסא בצבעי היסוד שיצר ריטפלד, לאחד הניסיונות הראשונים לעצב רהיטים ברוח התנועה ולכיסא פורץ דרך ואייקוני בתולדות העיצוב.
הנה כיסא אדום וכחול:
https://youtu.be/VocMPhETkdM
כך ריטפלד יצר אותו:
https://youtu.be/4OUH_hYaAy0
הוא מושפע מסגנונו של הצייר המודרני המופשט מונדריאן:
http://youtu.be/Nx-fCt_jftQ
קישוט לקיר בצורת כיסא אדום וכחול:
https://youtu.be/1f1-J41VH7k
מצגת וידאו על הכיסא המונדריאני:
https://youtu.be/HvtVHjLbUy4
תנועת הדה-סטיל:
https://youtu.be/UOSvUfbPHpY
וכך יוצרים לבד את הכיסא האדום וכחול:
https://youtu.be/YYSJUKKS-58
לפעמים כשאתה פוגש רעיון גדול, ההתרשמות היא כה גדולה עד שאתה עושה מאמצים גדולים להפוך אותו לחלק מהאמנות שלך ולנכס אותה באופן כלשהו לעצמך. זה בדיוק מה שקרה להולנדי חריט ריטפלד, מעצב מוכשר שב-1917 עיצב כיסא בסגנון תלת ממדי, ברוח קבוצת ה"דה סטיל", קבוצת מעצבים שבה היה חבר.
הכיסא הזה, שבמקור נבנה בצבעים שחור, לבן ואפור, עתיד היה להשתנות בצבעיו. זה קרה לאחר שחברי הדה-סטיל, שעליהם נמנה הצייר ההולנדי פיט מונדריאן, החליטו על עיצוב ויצירה בצבעי היסוד בלבד. מכאן ואילך, גם ריטפלד וגם מונדריאן עתידים לחולל מיני מהפכה בעיצוב ובציור המופשט. אצל הציירים ומונדריאן בראשם, ייקרא הסגנון בשם "מופשט גאומטרי".
ריטפלד, מעצב ואדריכל מוכשר, ישנה ברוח הרעיונות החדשים של הקבוצה את צבעיו של הכיסא שיצר, לצבעי היסוד. כך הפך הכיסא הכהה ל"כיסא אדום וכחול" (Red and Blue Chair) הנודע. מבלי משים יצר ריטפלד אייקון שייכנס לנצח לתולדות עיצוב הרהיטים ויהפוך לפריט הכי מוכר שעיצב.
אמנם הצבעים החדשים שיקבל "כיסא ריטפלד", היו זהים לצבעי היסוד, שבהם השתמש מונדריאן בציוריו. למעשה, הכיסא נבנה וכשריטפלד ראה ציור אופייני של מונדריאן הוא החליט לצבוע אותו בצבעי היסוד.
בניגוד לציור, את הכיסא יצר ריטפלד מקווים ומישורים שאין ביניהם חפיפה במרחב. זהו כיסא שנוצר מעץ צבוע, כשכל צורת קו בו צבועה שחור, כמו בציוריו של מונדריאן. הקודקודים שהם בעלי צורה חתוכה, זכו לצבע צהוב וממש כמו בציורי מונדריאן זכו המישורים לצבעי היסוד הנותרים: המושב כחול והמשענת אדומה.
אחת ההברקות של ריטפלד, שבזכותן נכנס להיכל התהילה, היא בכך שהצליח להסתיר את התלת-ממד, באמצעות צורות שיוצרות לכיסא תחושה של משטח גאומטרי טהור, בעל אופי ציורי, דו ממדי. וואו.
ריטפלד גם יצר רכיב לחיבור רכיבי העץ האורכיים שבכיסא. המחבר הזה מבוסס על מחברי עץ נסתרים והוא היה חדשני מאד לזמנו. הוא שימש כדי לחבר את החלקים הארוכים מבלי שיחתכו אחד את השני במישור זהה. המחבר פורץ הדרך זכה מאז לכינוי "מחבר ריטפלד".
על אף שאת "כיסא אדום כחול" המקורי, שיצר ריטפלד, שומרים ומציגים מעת לעת בתערוכות שונות, לא מייצרים אותו באופן מסחרי ותעשייתי. בשנת 2008 הוא כמעט ונעלם לעד, כשפרצה שריפה ענקית בעת שהוצג בתערוכה באוניברסיטת דלפט. הבניין שנשרף חרב כולו, אבל כבאי אמיץ הצליח לחלץ ממנו את הכיסא שהפך להיסטוריה, הכיסא היחידי והמקורי שיצר ריטפלד - "הכיסא אדום כחול".
כך היה "רד אנד בלו", כיסא בצבעי היסוד שיצר ריטפלד, לאחד הניסיונות הראשונים לעצב רהיטים ברוח התנועה ולכיסא פורץ דרך ואייקוני בתולדות העיצוב.
הנה כיסא אדום וכחול:
https://youtu.be/VocMPhETkdM
כך ריטפלד יצר אותו:
https://youtu.be/4OUH_hYaAy0
הוא מושפע מסגנונו של הצייר המודרני המופשט מונדריאן:
http://youtu.be/Nx-fCt_jftQ
קישוט לקיר בצורת כיסא אדום וכחול:
https://youtu.be/1f1-J41VH7k
מצגת וידאו על הכיסא המונדריאני:
https://youtu.be/HvtVHjLbUy4
תנועת הדה-סטיל:
https://youtu.be/UOSvUfbPHpY
וכך יוצרים לבד את הכיסא האדום וכחול:
https://youtu.be/YYSJUKKS-58
מהי "אמנות מנוונת"?
זה היה בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה. תושבי העיר מינכן, עיר שהוכתרה על ידי היטלר כבירת האמנות הגרמנית, הוכרחו לשלם 10 פני ולהיכנס לתערוכה בה יצפו בעבודות של יהודים וקומוניסטים.
התערוכה עסקה במה שהנאצים כינו "אמנות מנוונת" (Entartete Kunst) או "אמנות דגנרטיבית". היא נועדה להציג את מה שבעיני הנאצים נחשב לאמנות מושחתת, מנוונת וסוטה. אמנות שמראה גרמנים לא יפים, לא הגרמנים ה"ארים", לא בלונדינים, עם עיניים כחולות, גבוהים ומרשימים כמו שהיטלר וגבלס תיארו בתעמולה שלהם.
למעשה נועדה התערוכה להכפיש את האמנות המודרנית ולגרום לאמנים היוצרים אותה להתיישר עם האמנות היפה בעיני הנאצים, האמנות "הנכונה" בעיני היטלר.
בין המושמצים על ידי הנאצים, אגב, היו כמה מהשמות הגדולים של אמנות המאה ה-20, כולל אנרי מאטיס, פבלו פיקאסו, מקס ארנסט, פיט מונדריאן, אדוורד מונק, וסילי קנדינסקי ומארק שאגאל.
השמות הללו גם מבהירים מהם הזרמים המודרניסטיים שבהם ראו היטלר ונאמניו אמנות מנוונת - פוביזם, אקספרסיוניזם, דאדא, סוריאליזם, קוביזם ו"האובייקטיביות החדשה".
הנאצים, שרצו להשליט מדיניות תרבותית אחידה, העריצו את האמנות הקלאסית, בנוסח היווני והרומי שלה. במסעם להשליט את האסתטיקה הזו על גרמניה כולה, הם רצו לטהר את המוזיאונים מ"האמנות המנוונת" (Decadent art), או "האמנות הדגנרטיבית" כפי שכינו אותה. הם הפכו את התערוכה לתערוכה נודדת, שעברה מעיר לעיר ברחבי הרייך השלישי.
התערוכה הזו לא הייתה האקט היחיד של הנאצים כנגד האמנות המודרנית, שעליה השתלטו לדבריהם היהודים. הם הוקיעו את האמנות הזו במגוון דרכים אחרות, החריבו יצירות מודרניות ובזזו רבות אחרות.
אבל צחוק הגורל הוא שהתערוכה המקורית, שנאסר על ילדים לצפות בה, בשל "המוסריות הירודה" שהנאצים ראו בה, דווקא חשפה קהל עצום בגרמניה, לאמנות המודרנית ובדיעבד השיגה את ההיפך ממה שהתכוונה. האוצרים בתערוכה הצמידו לכל יצירה תווית שמסבירה אותה ובדיעבד עשו מלאכה מצוינת לקידום ההבנה והאימוץ של המודרניזם. אז בפראפרזה על המשפט הידוע "כך חולף טמטום עולם!"
הנה סיפור התיעוב שחשו היטלר והנאצים כלפי האמנות המודרנית:
https://youtu.be/_0Rm9uZSyvQ
תערוכה של אמנות דגנרטית, כפי שכינו אותה הנאצים:
https://youtu.be/xmyynpSHx_4
וזרם הפוביזם בציור:
https://youtu.be/tcjJEOapNKY
זה היה בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה. תושבי העיר מינכן, עיר שהוכתרה על ידי היטלר כבירת האמנות הגרמנית, הוכרחו לשלם 10 פני ולהיכנס לתערוכה בה יצפו בעבודות של יהודים וקומוניסטים.
התערוכה עסקה במה שהנאצים כינו "אמנות מנוונת" (Entartete Kunst) או "אמנות דגנרטיבית". היא נועדה להציג את מה שבעיני הנאצים נחשב לאמנות מושחתת, מנוונת וסוטה. אמנות שמראה גרמנים לא יפים, לא הגרמנים ה"ארים", לא בלונדינים, עם עיניים כחולות, גבוהים ומרשימים כמו שהיטלר וגבלס תיארו בתעמולה שלהם.
למעשה נועדה התערוכה להכפיש את האמנות המודרנית ולגרום לאמנים היוצרים אותה להתיישר עם האמנות היפה בעיני הנאצים, האמנות "הנכונה" בעיני היטלר.
בין המושמצים על ידי הנאצים, אגב, היו כמה מהשמות הגדולים של אמנות המאה ה-20, כולל אנרי מאטיס, פבלו פיקאסו, מקס ארנסט, פיט מונדריאן, אדוורד מונק, וסילי קנדינסקי ומארק שאגאל.
השמות הללו גם מבהירים מהם הזרמים המודרניסטיים שבהם ראו היטלר ונאמניו אמנות מנוונת - פוביזם, אקספרסיוניזם, דאדא, סוריאליזם, קוביזם ו"האובייקטיביות החדשה".
הנאצים, שרצו להשליט מדיניות תרבותית אחידה, העריצו את האמנות הקלאסית, בנוסח היווני והרומי שלה. במסעם להשליט את האסתטיקה הזו על גרמניה כולה, הם רצו לטהר את המוזיאונים מ"האמנות המנוונת" (Decadent art), או "האמנות הדגנרטיבית" כפי שכינו אותה. הם הפכו את התערוכה לתערוכה נודדת, שעברה מעיר לעיר ברחבי הרייך השלישי.
התערוכה הזו לא הייתה האקט היחיד של הנאצים כנגד האמנות המודרנית, שעליה השתלטו לדבריהם היהודים. הם הוקיעו את האמנות הזו במגוון דרכים אחרות, החריבו יצירות מודרניות ובזזו רבות אחרות.
אבל צחוק הגורל הוא שהתערוכה המקורית, שנאסר על ילדים לצפות בה, בשל "המוסריות הירודה" שהנאצים ראו בה, דווקא חשפה קהל עצום בגרמניה, לאמנות המודרנית ובדיעבד השיגה את ההיפך ממה שהתכוונה. האוצרים בתערוכה הצמידו לכל יצירה תווית שמסבירה אותה ובדיעבד עשו מלאכה מצוינת לקידום ההבנה והאימוץ של המודרניזם. אז בפראפרזה על המשפט הידוע "כך חולף טמטום עולם!"
הנה סיפור התיעוב שחשו היטלר והנאצים כלפי האמנות המודרנית:
https://youtu.be/_0Rm9uZSyvQ
תערוכה של אמנות דגנרטית, כפי שכינו אותה הנאצים:
https://youtu.be/xmyynpSHx_4
וזרם הפוביזם בציור:
https://youtu.be/tcjJEOapNKY
מהן התבניות הגיאומטריות של פיט מונדריאן?
הוא היה מהאמנים החשובים ביותר במאה ה-20 ומאבות הציור המופשט והמודרניזם. קראו לו פיט מונדריאן (Piet Mondrian) והוא הותיר מעל 1,500 עבודות ואחת לא גמורה.
בשנת 1905 והוא בן 33, ביקר הצייר ההולנדי פיט מונדריאן בתערוכה של ואן גוך, שהשפיעה עליו מאוד. בהמשך הוא הושפע מהפוביזם ומהקוביזם של פיקאסו. תערוכה של פיקאסו השפיעה עליו מאוד והוא החל ללמוד לעומק את הרעיונות והטכניקות הקוביסטיות. בהדרגה החל מונדריאן, ממש כמו הקוביסטים, לתת קדימות בציוריו לצבע על פני הרישום, הפרטים וההבעה.
בהמשך הותיר מונדריאן ביצירותיו רק צורות גאומטריות שונות על הבד, עם מעט צבעים שמדגישים אותן. כמקובל באמנות המופשטת הוא נתן להם שמות במספרים או בתיאורים יבשים של צבע וצורה. לבסוף החל מונדריאן לצייר ריבועים ומלבנים צבעוניים ובכך השלים את המעבר אל הציור המופשט ואל המודרניזם של המאה ה-20, שהוא עתיד להיות מהאמנים החשובים בו.
עד כדי כך היו ציוריו מופשטים שמומחית לתולדות האמנות גילתה שציור מופשט של מונדריאן נתלה במוזיאונים במשך 75 שנה כשהוא הפוך, מאז הוצג לציבור לראשונה.
מונדריאן נחשב לאחד החשובים בתת-סגנון שנקרא "מופשט גאומטרי", אבל דגל ברעיון חדש עוד יותר שלו קרא "ציור נאופלסטי". הציורים הניאופלסטיים של פיט מונדריאן התבססו על עקרונות של מבנה וחלל, ושל איזון ושיווי משקל.
הנה סיפורו ויצירותיו של מונדריאן:
https://youtu.be/dhv3_nGfETw
סרטון אנימציה שמתאר את התפתחות השיטה של מונדריאן:
https://youtu.be/iSCmWnIoRpI
כך הובילה האמנות המודרנית את מונדריאן לסגנונו המיוחד:
https://youtu.be/9fmiKOOvLUo
שחזור של חדר העבודה שלו:
https://youtu.be/xkq5jQhH0WE
מונדריאן הפך למשפיע בתרבות המודרנית ובדור היוטיוב זה יוצא מעניין, כמו בפרויקט הבא:
http://youtu.be/WVks2r3q4sE
מסעדה במוזיאון ישראל שתוכננה בהשראת מונדיאן:
http://youtu.be/oIGFQEkjRrE
אנימציה ברוח עבודותיו:
https://youtu.be/CoVEmrHsfBk
רגע, יצירה! - כך תציירו כמו מונדריאן:
https://youtu.be/dNQd2aoeGRk
וסרט תיעודי על האמן הגיאומטרי:
https://youtu.be/WDWzY95EEbA?long=yes
הוא היה מהאמנים החשובים ביותר במאה ה-20 ומאבות הציור המופשט והמודרניזם. קראו לו פיט מונדריאן (Piet Mondrian) והוא הותיר מעל 1,500 עבודות ואחת לא גמורה.
בשנת 1905 והוא בן 33, ביקר הצייר ההולנדי פיט מונדריאן בתערוכה של ואן גוך, שהשפיעה עליו מאוד. בהמשך הוא הושפע מהפוביזם ומהקוביזם של פיקאסו. תערוכה של פיקאסו השפיעה עליו מאוד והוא החל ללמוד לעומק את הרעיונות והטכניקות הקוביסטיות. בהדרגה החל מונדריאן, ממש כמו הקוביסטים, לתת קדימות בציוריו לצבע על פני הרישום, הפרטים וההבעה.
בהמשך הותיר מונדריאן ביצירותיו רק צורות גאומטריות שונות על הבד, עם מעט צבעים שמדגישים אותן. כמקובל באמנות המופשטת הוא נתן להם שמות במספרים או בתיאורים יבשים של צבע וצורה. לבסוף החל מונדריאן לצייר ריבועים ומלבנים צבעוניים ובכך השלים את המעבר אל הציור המופשט ואל המודרניזם של המאה ה-20, שהוא עתיד להיות מהאמנים החשובים בו.
עד כדי כך היו ציוריו מופשטים שמומחית לתולדות האמנות גילתה שציור מופשט של מונדריאן נתלה במוזיאונים במשך 75 שנה כשהוא הפוך, מאז הוצג לציבור לראשונה.
מונדריאן נחשב לאחד החשובים בתת-סגנון שנקרא "מופשט גאומטרי", אבל דגל ברעיון חדש עוד יותר שלו קרא "ציור נאופלסטי". הציורים הניאופלסטיים של פיט מונדריאן התבססו על עקרונות של מבנה וחלל, ושל איזון ושיווי משקל.
הנה סיפורו ויצירותיו של מונדריאן:
https://youtu.be/dhv3_nGfETw
סרטון אנימציה שמתאר את התפתחות השיטה של מונדריאן:
https://youtu.be/iSCmWnIoRpI
כך הובילה האמנות המודרנית את מונדריאן לסגנונו המיוחד:
https://youtu.be/9fmiKOOvLUo
שחזור של חדר העבודה שלו:
https://youtu.be/xkq5jQhH0WE
מונדריאן הפך למשפיע בתרבות המודרנית ובדור היוטיוב זה יוצא מעניין, כמו בפרויקט הבא:
http://youtu.be/WVks2r3q4sE
מסעדה במוזיאון ישראל שתוכננה בהשראת מונדיאן:
http://youtu.be/oIGFQEkjRrE
אנימציה ברוח עבודותיו:
https://youtu.be/CoVEmrHsfBk
רגע, יצירה! - כך תציירו כמו מונדריאן:
https://youtu.be/dNQd2aoeGRk
וסרט תיעודי על האמן הגיאומטרי:
https://youtu.be/WDWzY95EEbA?long=yes