עד שנת 1888 שימשו לוחות זכוכית לצילום. בשנה זו פיתח ג'ורג' איסטמן חומר גמיש וחזק מפלסטיק, שהחליף את הזכוכית ואיפשר צילום רציף של תמונות רבות בשנייה. זה היה הפילם, שהיה תנאי חשוב בדרך לצילום קולנועי ראשון, שהגיע עשור אחר-כך.

כך ייסד איסטמן את חברת קודאק, שהפכה לשם נרדף לצילום וזכתה להצלחה מסחרית עצומה. "אתם תלחצו על הכפתור ואנחנו נעשה את השאר" הייתה סיסמתה של קודאק, שאכן הפכה את הצילום למלאכה קלה לכולם. עד אז היית צריך להיות בעל מקצוע כדי לצלם היטב, אבל קודאק הפכה את הצילום למשימה פשוטה וקלה.

בהמשך חייו הפך איסטמן למולטי-מיליארדר והמצאתו איפשרה לעולם הצילום ולעולם הקולנוע להפוך לתעשיות מצליחות ביותר, גם מבחינה כלכלית וגם בהשפעה העצומה של שתיהן על התרבות המודרנית.


הנה המצאת הפילם והמצלמה של קודאק:

http://youtu.be/_v0cUEBZSC4


איסטמן ואדיסון - שני הממציאים הדגולים שאיפשרו את תעשיית הקולנוע ולאחר שנים גם את הסרט המדבר:

http://youtu.be/4Q9shRCfkVQ


התפתחות הצילום, שבו תרם איסטמן חלק משמעותי ביותר:

http://youtu.be/VUsqS8Ena14


וסרטון בציורים על השתלבות המצאת הפילם של איסטמן ברצף ההמצאות שיצרו את הקולנוע:

http://youtu.be/BKJqeJ48CPs

קודאכרום (Kodachrome) היה פילם לצילום, מוצר קטנטן שעשה מהפכה בצילום הפופולרי - הוא היה סרט הצילום הצבעוני הראשון להמונים.

הצילום בצבע שהקודאכרום כל כך מזוהה איתו, הציג צבעים שהופקו באמצעות חומרים כימיים. חומרים אלו הצליחו לשחזר את הצבעים שצולמו והיו פורצי דרך למול הצילום בשחור-לבן, שהתבסס על חומרים שהציגו רק גוונים של אפור.

ממציא הקודאכרום, לאופולד גודובסקי הבן, היה כימאי ומוסיקאי. הוא עבד בחברת "קודאק" וביחד עם לאופולד מאנס, המציאו השניים בשנת 1935, את הפילם הראשון שזכה לשם "קודאכרום".

סרט הקודאכרום היה לסמלה של חברת קודאק במהלך המאה ה-20. הוא היה פילם דיאפוזיטיב - שימר את התמונה על מדיה שקופה. די מהר הפך הפילם הזה למוצר לוהט בקרב צלמים חובבים. גם בשנים שבהן חדר הצילום הדיגיטלי והשתלט על עולם הצילום, הצילום בקודאכרום המשיך להיות פופולרי יחסית, אצל מי שעדיין המשיכו לצלם במצלמות פילם.

סרט הקודאכרום נכנס לפנתיאון התרבותי של אמריקה ותרבות הפופ בשנת 1973, כשהונצח בלהיט ענק של הזמר האמריקאי פול סיימון. גם במדינת יוטה שבארצות הברית החליטו לקרוא פארק לאומי גדול על שמו.

גם כשהודיעה חברת קודאק, היצרנית האמריקאית שפיתחה את הקודאכרום, על הפסקת הייצור של סרט הצילום המפורסם, ברור היה שהקודאכרום הצליח להחזיק מעמד במכירות יותר מכל פילם אחר. זה הצליח אפילו לאחר שהמצלמות הדיגיטליות הפכו את סרטי הצילום הוותיקים לזיכרון רחוק מהתקופה האנלוגית.

הפסקת שיווק הקודאכרום הייתה רק חלק מהטרגדיה העסקית הגדולה בהרבה של החברה, של כישלון ההסתגלות שלה לעידן הדיגיטלי. זו התרחשה לאחר שבשנות ה-70 הייתה למעשה קודאק זו שפרצה את הדרך לדיגיטל. אחד ממהנדסיה הוא שהמציא את המצלמה הדיגיטלית הראשונה ובהמשך את החיישן הראשון שהצליח לקלוט יותר ממגה-פיקסל של מידע. אבל קודאק עצמה לא רצתה להיכנס לעידן המצלמות הדיגיטליות, מחשש שסרטי הצילום שלה לא יימכרו. מי שכן נכנסו לעולם הצילום הדיגיטלי היו מתחרותיה, בעוד היא פשטה רגל.


הנה פרסומת משנות ה-80 ל"קודאכרום":

https://youtu.be/HIVwUWeOMKc


מצגת וידאו קצרה:

https://youtu.be/nnHpdSEjfkI


שיר שהקדיש הזמר-יוצר פול סיימון לקודאכרום:

https://youtu.be/RGK19Pg6sB0


וביצוע נפלא שמציג מעט מהתצלומים הנפלאים שהפיק הפילם הצבעוני הזה:

https://youtu.be/N4ltLp30KVs

חלומו הגדול של הממציא היהודי הגדול והנשכח עמנואל גולדברג היה ליצור מצלמה שתאפשר לכל אחד לצלם סרטים. במילים אחרות, הוא המציא את המסרטה.

מסרטת הקינמו (Kinamo) של הממציא היהודי, לימים ישראלי, עמנואל גולדברג הייתה בדיוק מה שחלם ליצור. מצלמה קומפקטית, נוחה להפעלה לאדם הפשוט וכזו שצילמה סרטונים מצוינים.

אבל כמו ההפתעות שההיסטוריה לפעמים מזמנת לגאונים, המסרטה שהוא יצר הייתה כל כך טובה, שגם מקצוענים השתמשו בה ליצירת סרטים.

אחד מהם היה Joris Ivens, יוצר סרטי אוונגרד שהיה לאחד מגדולי הדוקומנטריסטים. בעזרת הקינמו יצר אייבנס אחדים מסרטיו הטובים ביותר.

אחד מסרטיו הגדולים הוא "הגשר" (De brug) שבו אפשרה לו הקינמו הקלה והקומפקטית תנועות צילום דינמיות וזוויות נועזות במיוחד.


הנה מסרטת הקינמו:

https://youtu.be/FUGV5vrZ_js


על סרטונים שצולמו בה:

https://youtu.be/dIkFpK6MgVQ


ובאנגלית על הממציא היהודי-ישראלי עמנואל גולדברג:

https://youtu.be/92KNBCOxLwc

הצילום לא היה תמיד בצבע. כולם ודאי שמו לב שצילומים ישנים וסרטים ישנים צולמו בשחור לבן.

כיום מצלמים במצלמות דיגיטליות שהצילום בהן הוא צבעוני כמעט בכל מקרה. אבל פעם צילום בצבע היה צילום מתקדם וחדשני. הצילום בצבע התאפשר אז באמצעות שימוש בפילם צבעוני ובתהליך שבו השתמשו בחומרים ובציוד חדשניים שמסוגלים היו להציג צבעים על גבי הנייר.

הצבעים בצילום הצבעוני הופקו אז באמצעות חומרים כימיים שיכולים היו לשחזר את הצבעים שצולמו, בשלב פיתוח התמונות. זאת לעומת צילום שחור-לבן שבו נעשה שימוש בחומרים שיכולים להציג רק גוונים של אפור, מה שנקרא שחור-לבן.

הצילום הדיגיטלי המודרני, לעומת זאת, לא משתמש בחומרים כימיים. בצילום דיגיטלי משתמשים בחיישן אלקטרוני שנמצא בתוך המצלמה או הטלפון הנייד המודרני. החיישן הזה מאפשר לשמור את התמונה שצילמנו, כמידע דיגיטלי בזיכרון של המצלמה או בכרטיס זיכרון שהוכנס בה. לאחר מכן ניתן לעבד את התמונה שנשמרה כמידע דיגיטלי, לשתף אותה עם אחרים ולהדפיסה על נייר בצבעים.


הנה פרסומת משנות ה-80 ל"קודאכרום" - סרט הצילום הצבעוני הראשון שיצא בשנת 1935 על ידי חברת קודאק:

https://youtu.be/HIVwUWeOMKc


והאיש שצילם את הסרט האחרון של "קודאכרום" לפני שהפסיקו להפיצו לטובת הצילום הדיגיטלי:

http://youtu.be/DUL6MBVKVLI?long=yes

אצל ההורים שלנו הצילום לא היה כמו היום. הוא לא היה דיגיטלי ואי אפשר היה מיד להשתמש בתמונות, להעלות למחשב, לעשות שינויים ותיקונים לתמונה בעזרת תוכנות ועוד.

התמונות אז צולמו ונאגרו במצלמה על גבי פילם (Film). זה היה מעין סרט ששמר את כל התמונות עליו. כשנגמר הפילם היו לוקחים אותו לפיתוח במעבדה. המעבדה פיתחה את התמונות ורק אז היה הצלם רואה אותן לראשונה.


הנה סרטון על המצלמות של פעם:

http://youtu.be/sSrAgJ17nyI


"קודאכרום" היה סרט הצילום הצבעוני הראשון, שיצא בשנת 1935 על ידי חברת קודאק:

https://youtu.be/nnHpdSEjfkI


ופרסומת לקודאכרום בצרפתית:

https://youtu.be/HIVwUWeOMKc

דאגֶרוׂטִיפִּים (Daguerreotype) הם לוחות צילום מהמאה ה-19, ששימשו בטכנולוגיית הצילום הראשונה שנוצרה. למעשה היו הדגרוטיפים סוג של צילומים עתיקים, מראשית ימי הצילום. הם גם מקודמיו של הפילם.

הצייר ומעצב התפאורות הצרפתי לואי ז'אק מנדה דאגר, היה זה שפיתח את הדאגרוטיפ ב-1836. הוא התבסס על ההליוגרפיה, שהומצאה ב-1826 על ידי ז'וזף ניספור נייפס.

הדאגרוטיפים היו לוחות כסף ממורקים שהונחו מאחורי "קמרה אובסקורה", סוג של קופסת צילום עתיקה. דרך הקמרה אובסקורה עבר האור ועבר גם הדימוי המצולם, מה ש"ראתה" המצלמה. כך הוטבע הנוף או האדם בדאגרוטיפ, ישירות על ידי קרני אור.

על אף שהדאגרוטיפ לא היה תהליך הצילום הראשון בהיסטוריה, הוא נחשב מהראשונים בתהליכי הצילום שהצליחו לקבע את הדימוי המצולם בצורה יציבה ואיכותית. זו הסיבה שהדאגרוטיפ הפך לשיטת הצילום המסחרי הראשונה, היה בהישג ידם של ההמונים וקידם את הצילום ואת השפעתו על החברה המודרנית.


הנה הסבר על הדאגרוטיפ:

https://youtu.be/d932Q6jYRg8


סיפורם המלא של הממציא וההמצאה:

https://youtu.be/N0Ambe4FwQk


כך מצלמים היום בדאגרוטיפ:

https://youtu.be/6CiCAe1On_Q


הנה תהליך הצילום והפיתוח, שלב אחרי שלב:

https://youtu.be/sDWyjM7dPY0

מצלמת הפוקט המתקפלת של חברת איסטמן קודאק (Folding Pocket Kodak) הייתה בין המצלמות הקומפקטיות הראשונות בהיסטוריה של הצילום והראשונה מביניהן שנמכרה כמצלמת מיינסטרים מתקפלת ל"אנשים רגילים".

המתכנן והמעצב שלה פרנק בראונל (Frank Brownell) עשה עבודה מצוינת. היא הייתה צרה, קומפקטית באמת ונוחה יחסית להפעלה. בכך היא פתחה את העידן של המצלמות המתקפלות הניידות, שישלטו בעולם הצילום, עד שנות ה-30 ויהיו אף פופולאריות למדי גם בשנות ה-40 של המאה ה-20.

בין מצלמות הפילם שמור מקום של כבוד כמצלמה שיצאה בשנות 1897-98 והפכה את הצילום לנייד וקל מבעבר. מצלמת הכיס המתקפלת של קודאק אפשרה אמנם לצלם צילומים בפורמט פשוט וקטן יחסית, אך היא הייתה ניידת וזמינה מבחינת המחיר. הדגם שלישי שלה יצא ב-1903, נמכר במחיר של 10 דולר והניב תמונות בגודל של גלויה.

מצלמה מתקפלת היא סוג מצלמה שניתן לשאת כמצלמה קומפקטית מאד וכשצריך - היא פשוט נפתחת למצלמה מלאה. הסוד שלה הוא מפוח מתקפל שמחבר בין העדשה והתריס לגוף המצלמה. פרישת המצלמה במלואה סיפקה את מרחק המיקוד הנכון מהסרט, בעוד סגירתו הקטינה את המצלמה ואפשרה את האחסון שלה בתיק.

אגב, את התוספת של דגם 1, קיבל הדגם המקורי שלה, רק לאחר שיצא דגם 1A והיה חשוב להבחין ביניהם. עד אז היא נקראה פשוט "Folding Pocket Kodak".


הנה מצלמת הפוקט המתקפלת של קודאק:

https://youtu.be/TZlah2vTPRM


הדגם המקורי שלה:

https://youtu.be/Rx0qVlTpWW8


פתיחת דגם 1A המתקדם מעט יותר:

https://youtu.be/KAbvwsGU-08


הדגם השני:

https://youtu.be/mOBYTB63H6w


והדגם השלישי:

https://youtu.be/I68tIjJkckw

את מצלמת הקופסה (Box camera) הציגה בשנת 1888 חברת קודאק האמריקאית וזו המצלמה שתהפוך למצלמה הפשוטה והעממית בשוק ותשלוט במשך 70 שנה בצילום הביתי. הממציא ומנהל החברה מצמיד לה את סיסמת הפירסומת "אתה לוחץ על הכפתור ואנחנו עושים את כל השאר".. ואכן, השאר הפך להיסטוריה.

מצלמת הקופסה, שכונתה לרוב "מצלמת הבוקס", הייתה המצלמה הראשונה שניתן היה להחזיק ביד. הוטענו בה 100 תמונות ולאחר שהסתיים הצילום על כולן, הובאה המצלמה אל המעבדה לפיתוח התמונות ושם הן פותחו, כשבמקביל הוטענה המצלמה בתמונות חדשות לצילום.

אבל מצלמת הבוקס הראשונה הייתה מסורבלת מדי ועדיין לא הפכה לביתית. רק ב-1900 סיימה המצלמה להיות כלי לניסיונות אמנותיים של אמנים ואנשי מדע. זה קרה כשיצאה לשוק "בראוני", מצלמת הקופסה השנייה של קודאק. הבראוני עלתה דולר וניתן היה להחליף בה פילם בקלות ובמהירות. עד לבוא המצלמות האוטומטיות, תהיה מצלמה זו הנפוצה ביותר בבתים רגילים ואצל חובבי הצילום הלא-מקצועיים.


הנה תולדות מצלמת הקופסא והבראוני:

http://youtu.be/U4qXLLb9yi0


על מצלמות ה"בראוני":

http://youtu.be/aWxIsF5g_ss


ופרסומת לבראוני מ-1958:

http://youtu.be/tODTeYDulKM

בשנת 1929 נולדה מצלמת הרוליפלקס (Rolleiflex camera), מצלמת רפלקס כפולת עדשות (TLR – Twin-Lens Reflex camera). זו הייתה סדרת דגמי היוקרה של המצלמה בעלת שתי העדשות התאומות בפורמט בינוני (שאיכותו טובה. ממש טובה).

המצלמה יוצרה על ידי חברת "רולי" (Rollei) הגרמנית, יצרנית שייסדו ב-1920 ריינולד הידקל ופול פראנק ושבעידן הצילום האנלוגי התמחתה בעיקר במצלמות לצלמים מקצועיים.

בין מצלמות הפילם שמור מקום של כבוד למצלמת הרוליפלקס כפולת העדשה. המצלמות הללו נודעו בקלות המשקל שלהן, בממדיהן הקטנים, בעמידות היחסית לפגיעות, כמו גם בעיניות ההצצה הנוחות ובמבנה המכני הפשוט.

אבל מה שקנה במיוחד את לב הצלמים הייתה האיכות שלה. מצלמת הרולפלקס זכתה בפרס הגדול ב"תערוכה העולמית" בפריז ב-1937 ולפרס הזה הייתה סיבה.

כי הרעיון שעומד מאחורי העדשות התאומות של מצלמת הרוליפלקס היה שהצלם מביט בנוף דרך העדשה העליונה, בעוד שהתמונה עצמה מצולמת דרך העדשה התחתונה הממוקמת לפני התריס והפילם.

הסינכרון שבין שתי העדשות הללו, שסונכרנו לחלוטין זו עם זו, הביא לכך שמידת הפוקוס שקבע הצלם בעדשה העליונה, סונכרנה מיידית גם לעדשה התחתונה וזו שבעצם דרכה התמונה מצולמת. הסנכרון הזה הביא לאיכות גבוהה מאוד של תמונות והפטנט של העדשות התאומות הפך בעשורים הבאים ללהיט גדול.

בקרב הצלמים, המצלמות הללו היו מאוד אהודות ועם הזמן אף קמו להן חיקויים רבים. העדשות במצלמות היו באיכות מעולה ויוצרו על ידי חברות זייס (75 מ"מ, צמצם 3.5) ושניידר (80 מ"מ, צמצם 2.8).


הנה מצלמת הרוליפלקס:

https://youtu.be/s270GW_ohEA


כמה מילים אישיות שלה:

https://youtu.be/wVroYdjR7f0


כך מצלמים במצלמת רוליפלקס:

https://youtu.be/wSiYDNOCxLs


תמונות תל אביב הקטנה שצולמו בה על ידי הצלם אברהם סוסקין:

https://youtu.be/6FIJinBWiBg


והנה סיפורן של מצלמות הרוליפלקס:

https://youtu.be/GRemcTtwqpg?long=yes

בשנת 1959 נולדה המצלמה שתהפוך את כולנו לצלמים. זה קרה כשחברת אגפא הוציאה את המצלמה האוטומטית המלאה הראשונה שלה. במצלמה הזו לא נדרש הצלם לעשות דבר כדי לצלם תמונה אלא לכוון וללחוץ.

עם הזמן הטכנולוגיה התפתחה והמצלמה האישית לצלמים החובבים הלכה ונעשתה קטנה וקלה. אבל המצלמה האוטומטית הייתה עוד שלב באבולוציה של הצילום, שבו הצלם אפילו לא נדרש ליכולת צילום. כל מיני פרטים כמו פוקוס, צמצם או כמות אור, לא היו הכרחיים יותר במצלמה הזו. היא הוציאה תמונות בינוניות ולא מקצועיות, אבל צבעוניות ונחמדות לאלבום הפרטי של המשפחה.

וזו לא הייתה רק האוטומציה שהפכה אותה למבוקשת כל כך. המצלמה האוטומטית הייתה קלה ונוחה, אפשרה להחליף את הפילם במהירות (הפילם הפך מהר מאד לקלטת קטנה ונוחה), לחלקן היה פלאש, מבזק מובנה במצלמה שנשלף בקלות. רוצים צילום במסיבה או בחשיכה? - לוחצים על הכפתור, הפלאש יוצא ומצלמים. גם אם התמונות היו בינוניות, הן הספיקו כדי להנציח רגעים שמחים ומאושרים..

המצלמה האוטומטית הייתה מצלמה פשוטה שאפשרה לצלם בקלות ובכל מקום. אבל היא הייתה עדיין מרובעת ויקרה יחסית. בשנות ה-70 יצאה מצלמת האינסטמטיק של קודאק. אלו היו מצלמות פוקט שטוחות, קלות וזולות להפליא. את הפילם החליפה בהן קלטת קלה ומהירה להחלפה, שבתוכה הפילם היה כבר מכוון להפעלה. האינסטמטיק הפכו במהירות ללהיט ענק ושוק המצלמות האוטומטיות הצליח מאד, כשחברות רבות החלו לייצר מצלמות כאלה.

המצלמות האוטומטיות שלטו שנים רבות והיו מתנה מבוקשת לצעירים ומתבגרים, שלא התיימרו להיות חובבי צילום. בעידן המצלמות הדיגיטליות, הן גם הפכו דיגיטליות ועד היום הן ממשיכות להימכר בכמויות עצומות בעולם כולו.


הנה המצלמה האוטומטית של אגפא:

https://youtu.be/pWbU9TwCDY8


אוסף של מצלמות פוקט אוטומטיות ישנות:

https://youtu.be/JnEBeVHE2LQ


הפוקט אינסטמטיק של קודאק עם הפלאש לתאורה:

https://youtu.be/Uhg0UpFziQU


המצלמה האוטומטית של שנות ה-80:

https://youtu.be/buLCsVizF3I


מבט בוחן במצלמת כיס של קודאק:

https://youtu.be/1mG7TBqzjrw


והיו גם אוטומטיות שהדפיסו מיד את הצילום:

https://youtu.be/XTiop4eFck0