"חומת הצליל" (Wall Of Sound), או "חומת הסאונד", היא הכינוי לטכניקה בהפקה מוסיקלית, בה מקליטים כלי נגינה רבים על רצועות הקלטה וכשהן מושמעות בו-זמנית הן יוצרות מעין חומה מורכבת ועשירה של צלילים, היוצרת עומק תזמורתי מרשים.

התוצאה של "חומת הסאונד" היא רקע מוזיקלי דחוס, מורכב ועתיר נפח.

את הטכניקה הזו יצר המפיק המוסיקלי החדשן והגאון פיל ספקטור. ניתן בקלות לומר ש"חומת הצליל" הפכה לצליל של שנות ה-60 ושהיא שינתה את פני מוסיקת הרוק והפופ.


#הממציא
ספקטור, מלחין וכותב שירי פופ שהפך למפיק מוסיקלי, החליט לסטות מהעיבודים הרזים והנקיים שהיו נהוגים בתחילת שנות ה-60 וליצור ליווי מורחב, עמוס ומלא נפח לשירים. הוא נעזר בהקלטת הערוצים כדי להקליט נגנים רבים שניגנו על מגוון גדול של כלים ובאמצעות מיזוג והכפלות הערוצים, הוא יצר מהם מעין תזמורות רוק ענקיות ומלאות עומק.

לרשות ספקטור עמדו נגנים רבים, שבצעו את התפקידים שכתב להם. מיתרים, כלי נשיפה וכלי הקשה - כל יחידה הוקלטה לבדה ואז שולבה לעיבוד הכללי. גאונותו התבטאה גם בכך שהוא עשה הפוך מהנוהג בזמנו, כששילב אותם לתזמורת עתירת-שכבות ובמקום לטשטש את ההד הטבעי של ההקלטה, הוא השאיר ולעיתים אף הבליט אותו. זה הפך את הרקע המוסיקלי דחוס ומלא נפח.

בשנות ה-60 הוא הפך לשם הכי חם במוסיקה הקלה ומוסיקת הרוק הלכה והתעדכנה לסאונד של פיל ספקטור. מיסוך הסאונד הכבד שלו הוביל לשימוש באפקטים יותר ויותר ממלאים, כמו הדיסטורשן ושיטות הדהוד שונות. אמנים רבים הזמינו אותו להפיק להם תקליטים, ביניהם שמות גדולים, כמו אלביס, ברוס ספרינגסטין, ה"סקס פיסטולז", אבבא ו"הקלאש".

אבל הפסגה שלו הייתה הפקה מוסיקלית שעשה עבור הביטלס, ביחד ולחוד. בין השאר הוא הפיק להם את "Let it be" הנצחי ואת אלבומי הסולו של ג'ון לנון ושל ג'ורג' הריסון.

אך למרות הצלחתו וכספו הרב, סופו של ספקטור אינו טוב. כמויות הסמים והאלכוהול הלכו ודרדרו אותו לשגעון, אלימות קשה ורוע קיצוני והקריירה שלו התרסקה.

בשנת 2009 הוא הורשע ברצח אישה ונכלא ל-19 שנה. ספקטור נותר בכלא עד מותו ב-2021, חולה ואומלל. היה זה ג'ון לנון שהגדיר אותו בתור "המפיק הטוב ביותר אי-פעם". בסרט תיעודי מהצד השני של האוקיינוס האטלנטי נשאל עליו בריאן ווילסון, מנהיג להקת ה"ביץ' בויז" וגאון מוסיקלי בפני עצמו. ווילסון ענה שספקטור היה עבורו ההשראה הגדולה ביותר בחייו.

פיל ספקטור זכה גם להערכה רשמית עצומה. המגזין "רולינג סטון" דירג אותו במקום ה-63 של רשימת האמנים הטובים ביותר בהיסטוריה. הוא גם נבחר ונכנס באופן רשמי להיכל התהילה של הרוקנ'רול ולהיכל התהילה של כותבי השירים. חבל כל כך על הגאון שריסק את עצמו במו-ידיו עם חומרים הרסניים.

אל תתנו לעצמכם להיגרר לסמים או לאלכוהול.


הנה דוגמאות ומוסיקאים שמספרים על ספקטור וחומות הצליל שלו:

https://youtu.be/LRmRBrnQq8o


כמה מהשירים והדוגמאות לדחיסות והנפח של חומות צליל:

https://youtu.be/-4MznjQgxHc


שיטת "חומת הצליל" של פיל ספקטור:

https://youtu.be/eUJb9wxBWw4


"Be My Baby" של להקת הרונטס, מהשירים הראשונים שכללו "חומת צליל":

https://youtu.be/jrVbawRPO7I


"דה דו ראן ראן" של הקריסטלס, עוד אחד מהראשונים:

https://youtu.be/uzXOwvjIBbc


ודוגמא מאמצע שנות ה-70 ל"חומת הצליל" בלהיטי להקת הפופ אבבא:

https://youtu.be/Sj_9CiNkkn4

האלבום "Let it Be" של הביטלס נחשב לאחד האלבומים הטובים של הלהקה. לא כולם יודעים שההקלטות שלו היו בתקופה שבה הלהקה הייתה מפורקת כמעט לגמרי. איש מחברי הלהקה לא היה פנוי להרהר באלבום הנוסף של הלהקה וכל אחד מהחברים כבר עסק בכתיבה והקלטות לאלבום סולו משל עצמו. ההקלטות שכבו במחסן של חברת EMI ואנשי החברה החליטו למסור אותן למפיק מוסיקלי שיפיק מהן את האלבום.

שם שנצץ באותה תקופה משני צידי האוקיינוס האטלנטי היה פיל ספקטור. הוא היה מוסיקאי מצוין, שהפך למפיק מוסיקלי פורה ומוכשר. לאחר שרשרת הצלחות ענקיות של להקות ואמנים שעבדו אתו וזכו ללהיטים אלמותיים החליטו בחברת התקליטים לנסות אותו. ג'ון לנון דרש שספקטור יוכיח את יכולותיו הידועות כמפיק מוסיקלי בשיר סולו שלו "אינסטנט קארמה". ספקטור הפך אותו ללהיט עצום ולנון המרוצה התאהב. הוא אישר את הפרויקט וכך נמסרו לידי ספקטור ההקלטות של "לט איט בי". הוא התבקש להפיק אותן וקיבל "יד חופשית" לעשות בהן על פי הבנתו.

ספקטור עשה את מלאכתו ברצינות. הוא פצח בעיבודים עשירים ומלאי מיתרים וקולות, כמיטב מסורת שיטת "חומות הצליל" שהמציא. הרעיון היה ליצור שכבות של עומק והכפלות, כך שהשירים מקבלים נפח גדול ומרשים. הצליל שמתקבל מ"חומות הצליל" הוא סימפוני, כמעט קלאסי. משהו שהופך שירים קטנים לגדולים מהחיים ושירים גדולים ליצירות פאר... לט איט בי, אתם יודעים...

פיל ספקטור שלח עותקים מהתקליט הסופי לכל חברי הלהקה. הוא כלל גם הסברים להפקה שלו וקיווה לטוב. פול מקרטני היה היחיד שמחה על התוצאה. הוא הזדעזע מהעיבודים הלא-ביטלסיים וקיבל קשה מאד את הסילוף של מה שהוא ראה כרוח המוסיקלית של הלהקה. במיוחד מיהר פול לדרוש שהשירים שכתב, "לט איט בי" ו"הדרך הארוכה והמתפתלת", לא יצורפו לאלבום בגרסה הספקטורית. במקומם הוא ביקש לכלול באלבום את הגרסאות הרזות והאינטימיות שהקליט באולפן.

קליין מחברת התקליטים אפילו לא השיב לו. הוא עוד כעס על התעלמות הלהקה מהחומרים והאדישות הכללית שהפגינו בנושא האלבום במשך זמן רב. הוא עשה מה שהוא רצה, כשהכל מתבצע בהתאם לאינטרס של חברת התקליטים. קליין אף הוציא את השירים כתקליטונים ושלח אותם לתחנות הרדיו.

ההיסטוריה חייכה והפכה את האלבום עם עיבודיו של פיל ספקטור להצלחה מסחררת. גם השיר "הדרך הארוכה והמתפתלת", שפול כה השמיץ ותעב את ההפקה שלו, הפך ללהיט ענק והלהיט האחרון אי-פעם של הלהקה. מעריצי הלהקה התאהבו בו לגמרי. דווקא מה שפול ראה כחילול הקודש הביטלסי, נתפס בעיניהם כהפיכת הלהקה לקלסיקה, לגדולה מאי-פעם. באלבום הזה זכו הביטלס סופית להיחשב למוסיקאים שעומדים בשורה אחת עם גדולי המוסיקה הקלאסית... באך, בטהובן, ברהמס, ביטלס!

אבל פול מעולם לא שכח את מה שראה כהשפלה וכפגיעה בשירים שלו ובאלבום כולו. שנים אחר כך הוא יוציא את האלבום כולו שוב לאור, בגרסה שנקראה "לט איט בי בעירום". זה היה אותו אלבום, של אותה להקה, אבל ללא התוספות של פיל ספקטור. האלבום הזה, כמה עצוב, נכשל במכירות.


הנה תולדות האלבום "Let it Be" והפקתו של פיל ספקטור:

https://youtu.be/YI4k4SNcbLA?t=2m35s&end=4m30s


כפי שהפיק אותו פיל ספקטור:

https://youtu.be/3A19HSowZp0


הנה הגרסה הרזה שרצה פול מקרטני לשיר:

https://youtu.be/cWpRY0flS2U


כך יצא לבסוף באלבום "Let It Be Naked":

https://youtu.be/_pneJKj5wro


וכאן מקרטני בהופעה:

https://youtu.be/UdxU1sX8kfY

דמיין שאין גן עדן
זה קל, אם אתה יכול.
אין גיהנום מתחת
מעלינו רק רקיע כחול...

השיר Imagine, בעברית "דמיין", הוא אולי שירו המפורסם ביותר של ג'ון לנון - בלדה מלאת תקווה על עולם טוב, אוטופי, בלי רכוש ומלחמות, עולם ללא גבולות בין ארצות ובלי דתות שלא יכולות לחיות זו לצד זו.

זהו מעין גן עדן גלובלי, בו שולטת אוניברסליות נעימה ונחשקת, המבוססת על שלום, שוויון ושלווה עולמיים.

השיר, שהתפרסם בשנת 1971 כחלק מהאלבום "Imagine", שהופק על ידי פיל ספקטור, הפך במהירות רבה להמנון עולמי. רבים רואים בו את השיר האוטופי המפורסם ביותר אי-פעם ובמהלך השנים הוא נבחר שוב ושוב למקומות המובילים ברשימת הפזמונים הגדולים של כל הזמנים.

זהו אחד השירים היחידים שניתן לומר שהביא לשינוי טוב כלשהו בעולם. אבל נראה שהוא הביא לעוד עניין קטן - למותו של ג'ון לנון.

כי מארק דייויד צ'פמן, מעריץ שרצח את לנון, טען שעשה זאת מכיוון שג'ון לנון הפך לאדם צבוע ומזויף. כולם ידעו על מה הוא מדבר. בשיר "Imagine" הצליח לנון להרגיז לא מעט אנשים, שראו את הפער בין המילים האוטופיות והיפות שהופיעו בשיר ובין החיים שהוא עצמו חי.

למשל, בין לנון שמדמיין בשיר עולם ללא רכוש, אבל הוא עצמו מבצע אותו בווילה יפהפייה, מנוכרת ומנקרת עיניים. בחייו שלו, ניהל לנון חיים של מיליונר. האם פסנתר הכנף הלבן והנוצץ שלו עצבן את צ'פמן?

או שהיה זה לנון שרצה עולם ללא דתות והוא עצמו ניהל רומן עם זרמים רוחניים הזויים יותר ופחות ועם מהרישים שסחררו אותו לחלוטין.

או אולי הרגיז את צ'פמן אותו לנון, שחולם על עולם ללא אלימות וביקש כבר מזמן לתת צ'אנס לשלום, אבל הוא עצמו היה מסוכסך קשות עם חברו ללהקה והסתבך בעצמו לא פעם באלימות?

כיום, Imagine הוא ההמנון של אירגון זכויות האדם "אמנסטי". הוא זכה לחיי נצח ומשפיע על דורות של אנשים טובים. אבל האיש שכתב אותו נרצח מזמן. זה לא קרה מפני שהציע אלטרנטיבה לעולם אלים והפוך לרוח השיר, אבל אולי זה קרה מפני שחי חיים שלא הציגו דוגמה אישית שתאמה את החזון הנפלא שלו.


הנה השיר Imagine, בעברית "דמיינו":

https://youtu.be/YkgkThdzX-8


אמנים שממשיכים להעביר את המסר:

https://youtu.be/L7IP4UlXvG8


ואימרו שלום לפסנתר הלבן במוזיאון הביטלס בליברפול:

https://youtu.be/UvtyJDT7sF8

רבים חושבים שהאם מרי מהשיר הידוע Let it Be של הביטלס היא האם הקדושה של הנוצרים, מרים אימו של ישו. מוסיקת העוגב המלווה בעיבוד הפומפוזי שבאלבום רק מחזק את הרושם הכמעט דתי של השיר וארבעת המופלאים השאירו את העניין להחלטת המאזינים.

אבל האמת היא שמדובר במרי, אימו של פול מקרטני, האם שהפרידה ממנה הייתה לטראומה של חייו. מרי מקרטני, מי שהייתה אחות ומיילדת במקצועה, מתה בילדותו של פול. זה קרה כתוצאה של סיבוכים בניתוח שעברה במהלך הטיפול בסרטן השד שאובחן אצלה כמה שנים לפני לכן.

את הנחמה על האובדן ניתב פול בן ה-14, נער מוסיקלי שבידו גיטרה, לשעות ארוכות של נגינה וכתיבת שירים עם הגיטרה שלו.

ערב אחד, סיפר פול פעם, הוא חלם חלום. בחלומו הופיעה אימו מרי וזה היה כבר מרגש. כשהתעורר הוא נזכר שבחלום היא אמרה לו משהו כמו "הכל יהיה טוב, לט איט בי!".

פול המרוגש הרגיש מבורך על החלום שבו זכה. בימים הבאים הוא כתב את השיר המופלא. רבים מהמעריצים של הלהקה אהבו את השיר, שהפך כמעט להמנון נוצרי. הדו משמעיות של Mother Mary עבדה היטב - גם שיר זיכרון, גם שיר עידוד להמונים וגם שיר אישי שהפך להמנון של מאות מיליוני אנשים.


הנה פול מקרטני והביטלס שרים אותו:

https://youtu.be/CGj85pVzRJs


בחדר החזרות:

https://youtu.be/_pneJKj5wro


ביצוע מרהיב מתוך הסרט מחזמר Across the Universe המבוסס על שירי הביטלס:

https://youtu.be/GXkEzSDwSFM


ומשתתפת בריאליטי שמשעשעת איתו:

https://youtu.be/1955Rm9bDTA