שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איפה אפשר לאכול את הפיצות הטובות בעולם?
ללא ספק איטליה, מולדת הפיצה, היא המקום לאכול בו פיצה טובה ואיכותית. הפיצות באיטליה הן קודם כל דקות ולא ממלאות. הן עשויות בתיבול שהאיטלקים המציאו ולכן הן באמת מיוחדות במינן. ברוב המקרים הפיצה האיטלקית עשויה מחומרים טריים ובריאים יותר מהמקובל ברשתות הפיצה העולמיות ובמדינות אחרות.
הפיצה באיטליה היא מאכל פשוט בצורה שלא תאומן. עם 3 מרכיבים בלבד, בצק עם רוטב עגבניות וגבינה, היא מצליחה להיות טעימה כל כך ומדויקת בטעמה. יש מי שיוסיפו לפיצה עוד מרכיבים, אבל אין עוד הרבה מאכלים שבכל כך מעט מרכיבים, מצליחים לתת כל כך הרבה. מישהו, אגב, יצטרך פעם לחקור, איך לקחו את המאכל הנהדר הזה בעולם, שיא הפשטות והקלות, והפכו אותו לג'אנק פוד הכי פופולארי, אבל גם מהלא מוצלחים שיש, מבחינה תזונתית.
למה היה צריך את קלקול האיכות הבסיסית שלו מהמקור, עם הגרסאות המתאמצות, השמנות ומפוצצות בחומרים מיותרים, עם עודפי הבצק והמתכונים הממכרים, שלא מרבים בריאות או טעם לאוכלים, אלה שצורכים את מרבית הפיצות בעולם?
#משהו לדרך...
באיטליה פיצה היא מאכל שאוכלים כמעט אך ורק בערב.
הנה מומחים לפיצות והאבחנות שלהם על המאפה המיוחד הזה:
https://youtu.be/yDHM6A9_xUs
הפיצה הוותיקה ביותר בעיר האיטלקית נאפולי ואיך מכינים אותה כל כך טעימה ודקיקה:
https://youtu.be/Vx1nDIu5Knc?t=8s
הפיצות של רומא:
https://youtu.be/lZfV-jsFjKU
ולא פלא שכך, אם נשפוט מההיסטוריה של הפיצה:
https://youtu.be/5CzkdgCiBMo
איך נולדה הפיצה?
היא אחד מהמאכלים האהובים בעולם כולו. הפיצה (Pizza) נולדה באיטליה של ימי הביניים, אבל יש לה שורשים עתיקים הרבה יותר. היסטוריונים סבורים שכבר במאה ה-6 לפני הספירה השתמשו היוונים ואולי הפרסים במאפי בצק כבסיסים להגשה של מאכלים.
אפילו המילה "פיצה" באה מהמילה היוונית "פקטוס" (pektos), שפירושה מוצק.
מאז רווח המנהג ברחבי אגן הים התיכון ובמהלך השנים הוא הגיע עד התרבויות הערביות שבצפון אפריקה. כולם גילו את הטעם המצוין של בצק מרודד מקמח ועם השנים גם מבצק שמרים, שנאפה על גבי האבן החמה. בהמשך נולד הטאבון, תנור האפייה מאבן. הבצקים המרודדים החלו נאפים בעוד ועוד מקומות, כשבהם מגולגלים או מונחים מעליהם מאכלים שונים.
במאה ה-10 לספירה, כשכבשו המורים, מוסלמים מצפון אפריקה, חלקים מדרום איטליה, הם הביאו עימם את הפיתה. לא לחינם יש דמיון בין המילים פיתה ופיצה - המילה "פיצה" נולדה בנאפולי, העיר שבה הוקמה אז הפיצריה הראשונה בעולם.
האיטלקים ירשו אמנם מהאימפריה הרומית את המנהג להכין מאפים מרודדים, אבל המפגש עם הפיתה הערבית המלאה בכל-טוב הצית את הדמיון האיטלקי והם שכללו מאז את מאפה הפיצה, עד לדרגת אמנות.
ההבדל הוא שהאיטלקים לא מלאו את הפיתה במאכלים כמו הערבים, או גלגלו אותם בתוכה כמו הגירוס או הסופלקי היווני, אלא הניחו מעל הבצק את התוספות וכך אפו אותם ביחד.
רעיון נהדר. יום הולדת שמח! הפיצה נולדה!
הפיצות הראשונות החלו לכלול ירקות וגבינות מגוונים. על ה"פיצה ביאנקה", הפיצה הלבנה, בצק בלבד, החלו להניח את שני המרכיבים שיהפכו אותה לסנסציית שולחן כה פופולארית - רוטב שנעשה מהעגבניות, אותו ירק שהגיע לא מזמן מאמריקה, המכונה אז "העולם החדש". השני הוא גבינת המוצרלה, שהגיעה לאיטליה מהודו, שם היא הוכנה מחלב הבאפלו, התאו. כך נולדה בנאפולי פיצת ה"נאפוליטנה" - הפיצה הנפוצה בעולם.
ועדיין, הפיצה נחשבה אז למאכל עממי שהאצילים לא נהגו לאכול. השינוי הגיע במאה ה-18, כשמלכת נאפולי, מריה קרולינה, התאהבה בפיצה. היא החלה להגיש פיצות לאורחיה ובהדרגה החלו גם בני המעמד העליון באיטליה "להתמכר" לטעם של הפיצה הנאפוליטנית.
מאה אחר כך, לקראת סוף המאה ה-19, התענגו אומברטו הראשון ומשפחתו, מלכי איטליה הראשונים, על הפיצות שהכין לבני הארמון רפאל אספוזיטו, אופה הפיצות הגדול של התקופה. על הפיצה שהייתה חביבה במיוחד על מלכת איטליה, מרגריטה דה סבויה, נהג רפאל להניח עגבניות, גבינת מוצרלה ובזיליקום (ריחן). הוא קרא לפיצה "פיצה מרגריטה", על שמה של המלכה. כיאה לעידן הלאומיות, הפיצה הזו הייתה פיצה לאומית - עם הלבן של הגבינה, האדום של העגבנייה והירוק של הבזיליקום, היא "נצבעה" כולה בצבעי הדגל האיטלקי.
כשבסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, היגרו רבים מהאיטלקים לאמריקה, הפכה הפיצה למאכל פופולרי גם שם. מהגרים איטלקים החלו לפתוח פיצריות זולות ומשביעות והמאכל הפך למאכל רחוב אמריקאי מוביל.
בשנות ה-40 יתחילו להכין שם את הפיצות דמויות הפאי - פיצות עם בצק עבה. אמנם הטעם הנפלא והמאוזן של הפיצה האיטלקית הדקיקה נעדר מהן, אבל הפיצות עבות הבצק נמכרו היטב, היו משביעות מאד וזולות להפליא ומשום כך הן התאימו לתקופה. כיום חלק גדול מהפיצות שנמכרות ברחבי העולם הן פיצות אמריקניות בסגנון זה, במיוחד ברשתות הפיצה העולמיות שמשווקות אותן בהצלחה.
הנה תולדות הפיצה:
https://youtu.be/yzS4YQ45EyQ
מהמאה ה-18 הפכה הפיצה למאכל הנפוץ בעולם:
https://youtu.be/mxR3aGGBXt0
מפרקים את התפתחות הפיצה לפרטים:
https://youtu.be/PRn5iONxSQQ
סרטון אנימציה עם ההיסטוריה של הפיצה:
https://youtu.be/DtkG_Md6Ykk
השינויים שחלו בפיצה במהלך אלפי שנים:
https://youtu.be/XVX0tKmjQN8
והעיר האיטלקית נאפולי הטוענת כנראה בצדק לבכורה על הפיצה:
https://youtu.be/JZoruOm3_5w
מהי מכונת הפיצה האוטומטית?
מכונות המזון נפוצות בכל העולם. בשנים האחרונות הן מציעות לנו כמעט הכל. אבל באיטליה פיתחו את מכונת הפיצה האוטומטית (Pizza Vending machine) והיא הולכת ותופסת את מקומה במדינות העולם השונות.
מכונת הפיצה לא מחממת פיצה קפואה או משהו כזה. מדובר במכונה שאופה את הפיצה ומוסיפה את המרכיבים שבחרתם והכל במקום ולמול עיניכם. ממש כמו פיצריה של ממש.
הנה מכונת הפיצה האוטומטית:
https://youtu.be/Pyrav_9Pbsc
מכונת הקונספט כשהוצגה לראשונה:
https://youtu.be/VwOV_rN2d2Y
פיצה בשלוש דקות:
https://youtu.be/KV_MyumEkhs
בואו נטעם:
https://youtu.be/5appRbJrd9o
ומכונת פיצה באמריקה:
https://youtu.be/KGJWSpv1OwM
איך להכין פיצה על פיתה בקלות?
אוהבים פיצה? רוצים ללמוד להכין פיצה לבד?
זה די פשוט כשרוצים להכין בבית, עם פיתה בתור הבצק. היא נקראת פיצה פיתה. כדי להכין פיצה כזו מפיתה אחת עשו כך:
חותכים את הפיתה באמצע לשתי חתיכות בצד ומשטחים אותן היטב בעזרת מערוך, כדי שהיא תהיה יותר דקה וטעימה.
מורחים את רסק העגבניות ומניחים על הרסק טבעות בצל, גבינה צהובה וזיתים חתוכים ללא החרצנים.
מכניסים לגריל בתנור ל-5 עד 7 דקות.
מוציאים ומוסיפים תבלין פיצה.
מי שאוהב קצת חריף יוסיף דווקא טבסקו.
בתיאבון!
כך מכינים פיצה פיתה:
https://youtu.be/_WWnKYTT7Eo
פיצה על פיתה בערוץ הילדים:
https://youtu.be/LPs_DW0wDbk
ועוד מתכון פיצה על פיתה להכנה מהירה:
http://youtu.be/YYTuDjxuJu0
איך מייצרים את הפיצות הקפואות?
כולנו מכירים את הפיצה הקפואה שממתינה לנו במקפיא, כשאנו חושקים בפיצה חמה ומהירה להכנה. אבל איך מגיעות אותן פיצות קפואות למקפיא שלנו?
ההכנה של פיצות קפואות נעשית בדרך דומה להכנת פיצה בפיצריה, אותה מסעדה שמכינה פיצות טריות למאכל. כמובן שהכמויות גדולות בהרבה, שההכנה מבוצעת רובה ככולה על ידי מכונות גדולות ושהאריזה אוטומטית לחלוטין גם היא, אבל בסופו של דבר מדובר בתהליך זהה כמעט לחלוטין.
ומה עם הטעם, אנו שומעים אתכם שואלים? - ובכן, הנושא הזה כואב יותר ושונה מאד בין שני סוגי הפיצות הללו. אין כמו הפיצה הטריה ולכן שום פיצה קפואה לא תגרום לפיצריות לסגור את שעריהן מהקונים המתאווים לפיצה חמה ומתובלת היטב. בתיאבון!
כך מייצרים את הפיצות הקפואות במפעל:
https://youtu.be/Do7qLGiVbwY
הייצור, שלב אחרי שלב:
https://youtu.be/SqULgulLq3Q
פס ייצור של "דומינוז פיצה" לפיצות קפואות:
https://youtu.be/jPQ87J_5qyw
והפיצה הנחשקת על פס הייצור של הפיצות הקפואות:
https://youtu.be/OeQgrTznM78
איפה יצרו את הפיצה הארוכה בעולם?
אחת לכמה שנים נשבר שיא הפיצה הארוכה ביותר בעולם. לפני כמה שנים הכינו אותה בנאפולי, מולדת הפיצה המקורית. אז היה אורכה 1853.88 מטרים. להכנתה השתמשו בין השאר ב-2,000 קילו קמח ו-1,600 קילו של רוטב עגבניות!
במשך השנים השתתפה בשבירת השיאים גם מילאנו, עם פיצה באורך של 1,595.45 מטרים.
אם עד אז כולן היו ערים איטלקיות, שהתחרו ביניהן על הכנת המאכל הלאומי האיטלקי והתאמצו לייצר ולקבוע שיא עולמי של מאכל הפיצה הארוך ביותר בעולם, המציאות עתידה להשתנות לפתע.
זה היה בשנת 2017, כשלקחה את הבכורה ארצות הברית של אמריקה, שבמונחי כמות היא אימפריית פיצה ענקית של ממש בימינו. הדבר קורה בעיירה פונטנה שבקליפורניה, בה התאגדו מסעדות ופיצריות רבות, שילבו ידיים ותנורים ויצרו פיצה מטורפת, באורך של 1,930 מטרים, כמעט 2 קילומטר.
באורך של 17 מגרשי כדורגל ועם 1,769 קילו של גבינת מוצרלה שנדרשו מעליה, 100 טבחים שעבדו 54 שעות בכדי להכין אותה, הפיצה האמריקנית הזו הפכה מיד לפיצה הארוכה בתבל והפיצה הארוכה ביותר אי-פעם.
אז מתי לדעתכם יישבר שיא הפיצה הארוכה בעולם שוב?
הנה הסגנית, הפיצה הארוכה של נאפולי:
https://youtu.be/LtJ3ucUCLdo
המתחרים והמנצחים הנוכחיים מאמריקה, שלעת עתה הם שיאני גינס בהכנת הפיצה הארוכה בהיסטוריה:
https://youtu.be/cho2sDJ9_Ig
ומסתבר שהפיצה הארוכה הזו היא גם מתחרה ראויה בתחרות על הפיצה הגדולה בהיסטוריה, או הפיצה הכי גדולה אי פעם:
https://youtu.be/YjGapYhLdhw
אז איך להכין פיצה בבית? (עברית)
https://youtu.be/Hsuz4I7IgEc
מה בין פיצה מרגריטה ללאומיות האיטלקית?
בעולם נחשבת הפיצה היום כג'אנק פוד, אבל באיטליה היא רחוקה במיוחד מלהכלל ברשימה הלא מכובדת הזו של הג'אנק פוד. כי הפיצה האיטלקית היא טעימה, בריאה יחסית ובעיקר פשוטה, מגוונת ומורכבת תמיד משלל חומרים טריים מאוד.
באיטליה רבים אוהבים את הסיפור על הפיצה מרגריטה, אחת הפופולריות שיש. אין ביטוי לאומי מרהיב יותר מזה שהיא נותנת ללאומיות האיטלקית, כדי להבין איך מזון ועוד מאכל עממי כמו פיצה, יכול להיות הרבה יותר מאוכל.
סיפור המרגריטה מתחיל בסוף המאה ה-19, עם אומברטו הראשון, מלך איטליה הראשון ובן לשושלת מפוארת של דוכסים, נסיכים ומלכים מקומיים.
בשנת 1889 מבקרת משפחת המלוכה בנאפולי הדרומית, מולדת הפיצה. מספרים שאומברטו ומשפחתו אפילו השתכנו בנאפולי למשך זמן מה.
זה היה בתקופה שהציבור המקומי בעיר היה מאוהב במאכל החם תרתי משמע שלו - הפיצה. הפיצה נולדה אמנם בנפולי אבל כבר החלה להגר צפונה ודי מהר היא עתידה להיות פופולרית בכל איטליה.
בכל אופן, אופה הפיצות הידוע בנפולי באותם ימים הוא טבח בשם רפאל אספוזיטו. הוא היה ידוע אז כמי שמכין פיצות מעולות ומיוחדות. אותו רפאל הוא גם אופה יצירתי במיוחד וכשהוא מתבקש להכין מאכל מקומי מיוחד למשפחת המלוכה, יש לו רעיון.
אספוזיטו יכול להכין פיצות מצוינות לאומברטו הראשון ולבני המשפחה המלכותית. אבל במיוחד הוא רוצה לפנק את רעייתו של אומברטו, מלכת איטליה ואהובת העם, מרגריטה דה סבויה.
בשבילה מחליט אספוזיטו יום אחד ליצור פיצה בצבעים. לפיצה החדשה שלו הוא קורא על שם המלכה הנערצת - "פיצה מרגריטה". זו לא סתם פיצה שמלטפת את האגו של מלכה אהובה. יש בה משהו נוסף.
כי המאה ה-19 ידועה כמאה של הלאומיות. כל אירופה נשטפה אז בעמים שרוצים עצמאות, עמים שגאים בארצם, עמים שרוצים להתאחד עם מיעוטים רחוקים שלהם שמצויים בממלכות אחרות, או אפילו עמים שרוצים לחזור למולדתם ואנחנו מתכוונים ליהודים הציונים, שמתחילים לחלום ולהגשים את המסע למדינה יהודית בארץ ישראל.
ממלכת איטליה היא מהארצות שנולדו באותו טרנד לאומי ששטף אז את אירופה. איטליה היא למעשה איחוד של נסיכויות קטנות, המתאחדות לאומה גדולה וחזקה ששמה איטליה.
משום כך מחליט אספוזיטו להכין פיצה בצבעי הדגל האיטלקי. כדי להכין פיצה "ולצבוע אותה" בצבעים הלאומיים מניח רפאל על הבצק הנהדר שהוא מכין את רסק העגבניות המיוחד שלו, את גבינת המוצרלה הנהדרת ועלים טריים של בזיליקום, צמח שנקרא בעברית "ריחן".
כך היו בפיצה הזו שלושת צבעי הדגל של איטליה: האדום של העגבנייה, הלבן של גבינת המוצרלה והירוק של הבזיליקום. היה בה את כל מה שטעים ואת כל מה שאיטלקי והיה לה סיפור על מלכה נערצת וממלכה שרוצה להיות אחת.
ומכאן, כיאה לעידן הלאומיות, הפיצה של אספוזיטו הפכה במהירות לפיצה הלאומית של האיטלקים. נכון להיום, אומרים שהמרגריטה היא גם הפיצה האיטלקית הנפוצה ביותר בעולם המערבי ואולי גם המוכרת ביותר בעולם. אז כנראה שהיא כבר מזמן לא רק פיצה לאומית, אלא ממש פיצה בינלאומית...
הנה סיפורה של הפיצה מרגריטה שאספוזיטו הכין למלכה:
https://youtu.be/PRn5iONxSQQ
כך תכינו מרגריטה פיצה בצבעי הדגל האיטלקי:
https://youtu.be/3bRQjJKJE-g
מתכון (עברית):
https://youtu.be/Zw177Bl1H9Q
ובואו לאכול פיצה טעימה במיוחד (עברית):
https://youtu.be/X9SZYijcZw8
למה משמש הריחן הידוע כבזיליקום?
בזיליקום (Basil), בעברית "רֵיחָן" ובזיקה לשמו הערבי "רַיְחַאן", הוא אחד מצמחי התבלין הפופולריים שיש. הוא משמש במטבח כאחד מעשבי התיבול האהובים ובמטבח האיטלקי הוא מרכזי במיוחד.
כבר מאות שנים שעושים לו כבוד באירופה. כך, למשל, נוהגים במקומות שונים לשים ענף של ריחן בידי המתים, כדי להבטיח להם מסע בטוח לעולם הבא.
אבל באיטליה הריחן הוא סמל האהבה. מי ששם בשערותיו ענף קטן של בזיליקום רומז בכך לאהובתו על כוונתו להינשא לה. היא, אגב, אם תרצה לרמוז לו שתסכים, תניח במרפסת הבית עציץ או כלי עמוס בעלי בזיליקום.
#היסטוריה
לא הצטבר המון ידע על תולדות הבזיליקום. ככל הידוע, מקורו באזורים הטרופיים. ידועים כיום סעיקר אזורים במרכז אפריקה ודרום-מזרח אסיה, בהם גדל הריחן בימי קדם.
ביוון העתיקה כל כך העריכו את ריחו ותכונותיו של הצמח, עד שהמליכו אותו כ"מלך התבלינים". ואכן, מקור השם "בזיליקום" במילה היוונית "בזילאוס" (Basileus), שפירושה מלכותי, מלך, או שולט. וכן המילה "בזיליקה" לכנסיה הנוצרית העתיקה, באה מהמעמד שלה בתור מקום מרכזי ושולט.
בכנסייה היוונית-אורתודוקסית מאמינים עד היום שהריחן יצמח ליד קברו של המשיח בתחיית המתים. מכאן באה חשיבותו הדתית והשימוש בו בהכנה של "המים הקדושים" לטקסים שלהם ושל זרמי כנסיות קרובים, כמו אלה של הבולגרים, הסרבים, הרומנים והמקדונים. אצל חלקם אף מניחים בזיליקום מתחת למזבח.
גם בדת ההינדואיזם ההודית, שהריחן מכונה בה "טולסי", יש לו מעמד קדוש ומשמעותי. בהודו מניחים עלי ריחן בפיות המתים, כדי להבטיח שיגיעו אל האל.
#מטבח
במטבח הבזיליקום ידוע בריחו ובמאכלים הרבים שניתן לתבל בעליו. בעיקר הוא אהוב במטבח האיטלקי, בו הבזיליקום תורם לרטבים, הבולט בהם הוא רוטב הפסטו ולסלטים שונים. יש מנות איטלקיות שרבים בעולם רואים כמושלמות, לא מעט בזכותו. המוכרות ביניהן הן הפסטה עם פסטו והפיצה נפוליטנה.
#בריאות
הבזיליקום מוכר ברפואה העממית גם כצמח מרפא שיכול לעזור בניקוי הגוף, בבקרת הסוכר אצל חולי סוכרת ולבריאות השיניים.
#גינון
בגינון יש שיטות שונות להשבחת טעמו של הבזיליקום והרכות של עליו. כדי להשיג את שניהם נוהגים הגננים למנוע את פריחת הבזיליקום. עושים זאת על ידי גיזום מתמיד של ניצני הפריחה שלו, כל אימת שהם מופיעים.
הבזיליקום הוא צמח שונא קור. חורף קר יכול לחסל אותו. הידענים עוטפים אותו בחממה קטנה, חצי בקבוק בעציץ קטן או שקית גדולה בעציץ יותר גדול.
אחד הדברים הנהדרים בבזיליקום הוא שקל להשריש וליצור מחתיכת ענף קטנה עוד ועוד צמחי ריחן חדשים. פשוט חותכים ענף קטן ומכניסים לכוס מים או צנצנת. הוא יגדל שם, יוציא שורשים ותוך כמה שבועות יהיה לכם שתיל גדול לשתילה בעציץ.
הגננים נוהגים להבדיל בין כמה זני בזיליקום. בין הבולטים בהם יש את זן ה"ג'נובס", בעל הטעם הקלאסי וזן שקיבל את הכינוי "מלכת סיאם" ומציע טעם חריף יותר.
הנה הבזיליקום וההיסטוריה שלו:
https://youtu.be/unUoQ5tUNm0
את הריחן, הבזיליקום, אפשר לגדל בקלות (עברית):
https://youtu.be/aOSutGqGIjU
כך משרישים המון בזיליקום:
https://youtu.be/9E78RrwRA3U
כך שומרים עליו ומגדלים בהצלחה גם בחורף (עברית):
https://youtu.be/c7ugf3lQ5h0
כך מגדלים בזיליקום באנגלית:
https://youtu.be/uhYnR1ciT7M?long=yes
וייבוש הריחן:
https://youtu.be/eALhSi60N-E?long=yes
ללא ספק איטליה, מולדת הפיצה, היא המקום לאכול בו פיצה טובה ואיכותית. הפיצות באיטליה הן קודם כל דקות ולא ממלאות. הן עשויות בתיבול שהאיטלקים המציאו ולכן הן באמת מיוחדות במינן. ברוב המקרים הפיצה האיטלקית עשויה מחומרים טריים ובריאים יותר מהמקובל ברשתות הפיצה העולמיות ובמדינות אחרות.
הפיצה באיטליה היא מאכל פשוט בצורה שלא תאומן. עם 3 מרכיבים בלבד, בצק עם רוטב עגבניות וגבינה, היא מצליחה להיות טעימה כל כך ומדויקת בטעמה. יש מי שיוסיפו לפיצה עוד מרכיבים, אבל אין עוד הרבה מאכלים שבכל כך מעט מרכיבים, מצליחים לתת כל כך הרבה. מישהו, אגב, יצטרך פעם לחקור, איך לקחו את המאכל הנהדר הזה בעולם, שיא הפשטות והקלות, והפכו אותו לג'אנק פוד הכי פופולארי, אבל גם מהלא מוצלחים שיש, מבחינה תזונתית.
למה היה צריך את קלקול האיכות הבסיסית שלו מהמקור, עם הגרסאות המתאמצות, השמנות ומפוצצות בחומרים מיותרים, עם עודפי הבצק והמתכונים הממכרים, שלא מרבים בריאות או טעם לאוכלים, אלה שצורכים את מרבית הפיצות בעולם?
#משהו לדרך...
באיטליה פיצה היא מאכל שאוכלים כמעט אך ורק בערב.
הנה מומחים לפיצות והאבחנות שלהם על המאפה המיוחד הזה:
https://youtu.be/yDHM6A9_xUs
הפיצה הוותיקה ביותר בעיר האיטלקית נאפולי ואיך מכינים אותה כל כך טעימה ודקיקה:
https://youtu.be/Vx1nDIu5Knc?t=8s
הפיצות של רומא:
https://youtu.be/lZfV-jsFjKU
ולא פלא שכך, אם נשפוט מההיסטוריה של הפיצה:
https://youtu.be/5CzkdgCiBMo
היא אחד מהמאכלים האהובים בעולם כולו. הפיצה (Pizza) נולדה באיטליה של ימי הביניים, אבל יש לה שורשים עתיקים הרבה יותר. היסטוריונים סבורים שכבר במאה ה-6 לפני הספירה השתמשו היוונים ואולי הפרסים במאפי בצק כבסיסים להגשה של מאכלים.
אפילו המילה "פיצה" באה מהמילה היוונית "פקטוס" (pektos), שפירושה מוצק.
מאז רווח המנהג ברחבי אגן הים התיכון ובמהלך השנים הוא הגיע עד התרבויות הערביות שבצפון אפריקה. כולם גילו את הטעם המצוין של בצק מרודד מקמח ועם השנים גם מבצק שמרים, שנאפה על גבי האבן החמה. בהמשך נולד הטאבון, תנור האפייה מאבן. הבצקים המרודדים החלו נאפים בעוד ועוד מקומות, כשבהם מגולגלים או מונחים מעליהם מאכלים שונים.
במאה ה-10 לספירה, כשכבשו המורים, מוסלמים מצפון אפריקה, חלקים מדרום איטליה, הם הביאו עימם את הפיתה. לא לחינם יש דמיון בין המילים פיתה ופיצה - המילה "פיצה" נולדה בנאפולי, העיר שבה הוקמה אז הפיצריה הראשונה בעולם.
האיטלקים ירשו אמנם מהאימפריה הרומית את המנהג להכין מאפים מרודדים, אבל המפגש עם הפיתה הערבית המלאה בכל-טוב הצית את הדמיון האיטלקי והם שכללו מאז את מאפה הפיצה, עד לדרגת אמנות.
ההבדל הוא שהאיטלקים לא מלאו את הפיתה במאכלים כמו הערבים, או גלגלו אותם בתוכה כמו הגירוס או הסופלקי היווני, אלא הניחו מעל הבצק את התוספות וכך אפו אותם ביחד.
רעיון נהדר. יום הולדת שמח! הפיצה נולדה!
הפיצות הראשונות החלו לכלול ירקות וגבינות מגוונים. על ה"פיצה ביאנקה", הפיצה הלבנה, בצק בלבד, החלו להניח את שני המרכיבים שיהפכו אותה לסנסציית שולחן כה פופולארית - רוטב שנעשה מהעגבניות, אותו ירק שהגיע לא מזמן מאמריקה, המכונה אז "העולם החדש". השני הוא גבינת המוצרלה, שהגיעה לאיטליה מהודו, שם היא הוכנה מחלב הבאפלו, התאו. כך נולדה בנאפולי פיצת ה"נאפוליטנה" - הפיצה הנפוצה בעולם.
ועדיין, הפיצה נחשבה אז למאכל עממי שהאצילים לא נהגו לאכול. השינוי הגיע במאה ה-18, כשמלכת נאפולי, מריה קרולינה, התאהבה בפיצה. היא החלה להגיש פיצות לאורחיה ובהדרגה החלו גם בני המעמד העליון באיטליה "להתמכר" לטעם של הפיצה הנאפוליטנית.
מאה אחר כך, לקראת סוף המאה ה-19, התענגו אומברטו הראשון ומשפחתו, מלכי איטליה הראשונים, על הפיצות שהכין לבני הארמון רפאל אספוזיטו, אופה הפיצות הגדול של התקופה. על הפיצה שהייתה חביבה במיוחד על מלכת איטליה, מרגריטה דה סבויה, נהג רפאל להניח עגבניות, גבינת מוצרלה ובזיליקום (ריחן). הוא קרא לפיצה "פיצה מרגריטה", על שמה של המלכה. כיאה לעידן הלאומיות, הפיצה הזו הייתה פיצה לאומית - עם הלבן של הגבינה, האדום של העגבנייה והירוק של הבזיליקום, היא "נצבעה" כולה בצבעי הדגל האיטלקי.
כשבסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, היגרו רבים מהאיטלקים לאמריקה, הפכה הפיצה למאכל פופולרי גם שם. מהגרים איטלקים החלו לפתוח פיצריות זולות ומשביעות והמאכל הפך למאכל רחוב אמריקאי מוביל.
בשנות ה-40 יתחילו להכין שם את הפיצות דמויות הפאי - פיצות עם בצק עבה. אמנם הטעם הנפלא והמאוזן של הפיצה האיטלקית הדקיקה נעדר מהן, אבל הפיצות עבות הבצק נמכרו היטב, היו משביעות מאד וזולות להפליא ומשום כך הן התאימו לתקופה. כיום חלק גדול מהפיצות שנמכרות ברחבי העולם הן פיצות אמריקניות בסגנון זה, במיוחד ברשתות הפיצה העולמיות שמשווקות אותן בהצלחה.
הנה תולדות הפיצה:
https://youtu.be/yzS4YQ45EyQ
מהמאה ה-18 הפכה הפיצה למאכל הנפוץ בעולם:
https://youtu.be/mxR3aGGBXt0
מפרקים את התפתחות הפיצה לפרטים:
https://youtu.be/PRn5iONxSQQ
סרטון אנימציה עם ההיסטוריה של הפיצה:
https://youtu.be/DtkG_Md6Ykk
השינויים שחלו בפיצה במהלך אלפי שנים:
https://youtu.be/XVX0tKmjQN8
והעיר האיטלקית נאפולי הטוענת כנראה בצדק לבכורה על הפיצה:
https://youtu.be/JZoruOm3_5w
מכונות המזון נפוצות בכל העולם. בשנים האחרונות הן מציעות לנו כמעט הכל. אבל באיטליה פיתחו את מכונת הפיצה האוטומטית (Pizza Vending machine) והיא הולכת ותופסת את מקומה במדינות העולם השונות.
מכונת הפיצה לא מחממת פיצה קפואה או משהו כזה. מדובר במכונה שאופה את הפיצה ומוסיפה את המרכיבים שבחרתם והכל במקום ולמול עיניכם. ממש כמו פיצריה של ממש.
הנה מכונת הפיצה האוטומטית:
https://youtu.be/Pyrav_9Pbsc
מכונת הקונספט כשהוצגה לראשונה:
https://youtu.be/VwOV_rN2d2Y
פיצה בשלוש דקות:
https://youtu.be/KV_MyumEkhs
בואו נטעם:
https://youtu.be/5appRbJrd9o
ומכונת פיצה באמריקה:
https://youtu.be/KGJWSpv1OwM
אוהבים פיצה? רוצים ללמוד להכין פיצה לבד?
זה די פשוט כשרוצים להכין בבית, עם פיתה בתור הבצק. היא נקראת פיצה פיתה. כדי להכין פיצה כזו מפיתה אחת עשו כך:
חותכים את הפיתה באמצע לשתי חתיכות בצד ומשטחים אותן היטב בעזרת מערוך, כדי שהיא תהיה יותר דקה וטעימה.
מורחים את רסק העגבניות ומניחים על הרסק טבעות בצל, גבינה צהובה וזיתים חתוכים ללא החרצנים.
מכניסים לגריל בתנור ל-5 עד 7 דקות.
מוציאים ומוסיפים תבלין פיצה.
מי שאוהב קצת חריף יוסיף דווקא טבסקו.
בתיאבון!
כך מכינים פיצה פיתה:
https://youtu.be/_WWnKYTT7Eo
פיצה על פיתה בערוץ הילדים:
https://youtu.be/LPs_DW0wDbk
ועוד מתכון פיצה על פיתה להכנה מהירה:
http://youtu.be/YYTuDjxuJu0
פיצה
כולנו מכירים את הפיצה הקפואה שממתינה לנו במקפיא, כשאנו חושקים בפיצה חמה ומהירה להכנה. אבל איך מגיעות אותן פיצות קפואות למקפיא שלנו?
ההכנה של פיצות קפואות נעשית בדרך דומה להכנת פיצה בפיצריה, אותה מסעדה שמכינה פיצות טריות למאכל. כמובן שהכמויות גדולות בהרבה, שההכנה מבוצעת רובה ככולה על ידי מכונות גדולות ושהאריזה אוטומטית לחלוטין גם היא, אבל בסופו של דבר מדובר בתהליך זהה כמעט לחלוטין.
ומה עם הטעם, אנו שומעים אתכם שואלים? - ובכן, הנושא הזה כואב יותר ושונה מאד בין שני סוגי הפיצות הללו. אין כמו הפיצה הטריה ולכן שום פיצה קפואה לא תגרום לפיצריות לסגור את שעריהן מהקונים המתאווים לפיצה חמה ומתובלת היטב. בתיאבון!
כך מייצרים את הפיצות הקפואות במפעל:
https://youtu.be/Do7qLGiVbwY
הייצור, שלב אחרי שלב:
https://youtu.be/SqULgulLq3Q
פס ייצור של "דומינוז פיצה" לפיצות קפואות:
https://youtu.be/jPQ87J_5qyw
והפיצה הנחשקת על פס הייצור של הפיצות הקפואות:
https://youtu.be/OeQgrTznM78
אחת לכמה שנים נשבר שיא הפיצה הארוכה ביותר בעולם. לפני כמה שנים הכינו אותה בנאפולי, מולדת הפיצה המקורית. אז היה אורכה 1853.88 מטרים. להכנתה השתמשו בין השאר ב-2,000 קילו קמח ו-1,600 קילו של רוטב עגבניות!
במשך השנים השתתפה בשבירת השיאים גם מילאנו, עם פיצה באורך של 1,595.45 מטרים.
אם עד אז כולן היו ערים איטלקיות, שהתחרו ביניהן על הכנת המאכל הלאומי האיטלקי והתאמצו לייצר ולקבוע שיא עולמי של מאכל הפיצה הארוך ביותר בעולם, המציאות עתידה להשתנות לפתע.
זה היה בשנת 2017, כשלקחה את הבכורה ארצות הברית של אמריקה, שבמונחי כמות היא אימפריית פיצה ענקית של ממש בימינו. הדבר קורה בעיירה פונטנה שבקליפורניה, בה התאגדו מסעדות ופיצריות רבות, שילבו ידיים ותנורים ויצרו פיצה מטורפת, באורך של 1,930 מטרים, כמעט 2 קילומטר.
באורך של 17 מגרשי כדורגל ועם 1,769 קילו של גבינת מוצרלה שנדרשו מעליה, 100 טבחים שעבדו 54 שעות בכדי להכין אותה, הפיצה האמריקנית הזו הפכה מיד לפיצה הארוכה בתבל והפיצה הארוכה ביותר אי-פעם.
אז מתי לדעתכם יישבר שיא הפיצה הארוכה בעולם שוב?
הנה הסגנית, הפיצה הארוכה של נאפולי:
https://youtu.be/LtJ3ucUCLdo
המתחרים והמנצחים הנוכחיים מאמריקה, שלעת עתה הם שיאני גינס בהכנת הפיצה הארוכה בהיסטוריה:
https://youtu.be/cho2sDJ9_Ig
ומסתבר שהפיצה הארוכה הזו היא גם מתחרה ראויה בתחרות על הפיצה הגדולה בהיסטוריה, או הפיצה הכי גדולה אי פעם:
https://youtu.be/YjGapYhLdhw
אז איך להכין פיצה בבית? (עברית)
https://youtu.be/Hsuz4I7IgEc
בעולם נחשבת הפיצה היום כג'אנק פוד, אבל באיטליה היא רחוקה במיוחד מלהכלל ברשימה הלא מכובדת הזו של הג'אנק פוד. כי הפיצה האיטלקית היא טעימה, בריאה יחסית ובעיקר פשוטה, מגוונת ומורכבת תמיד משלל חומרים טריים מאוד.
באיטליה רבים אוהבים את הסיפור על הפיצה מרגריטה, אחת הפופולריות שיש. אין ביטוי לאומי מרהיב יותר מזה שהיא נותנת ללאומיות האיטלקית, כדי להבין איך מזון ועוד מאכל עממי כמו פיצה, יכול להיות הרבה יותר מאוכל.
סיפור המרגריטה מתחיל בסוף המאה ה-19, עם אומברטו הראשון, מלך איטליה הראשון ובן לשושלת מפוארת של דוכסים, נסיכים ומלכים מקומיים.
בשנת 1889 מבקרת משפחת המלוכה בנאפולי הדרומית, מולדת הפיצה. מספרים שאומברטו ומשפחתו אפילו השתכנו בנאפולי למשך זמן מה.
זה היה בתקופה שהציבור המקומי בעיר היה מאוהב במאכל החם תרתי משמע שלו - הפיצה. הפיצה נולדה אמנם בנפולי אבל כבר החלה להגר צפונה ודי מהר היא עתידה להיות פופולרית בכל איטליה.
בכל אופן, אופה הפיצות הידוע בנפולי באותם ימים הוא טבח בשם רפאל אספוזיטו. הוא היה ידוע אז כמי שמכין פיצות מעולות ומיוחדות. אותו רפאל הוא גם אופה יצירתי במיוחד וכשהוא מתבקש להכין מאכל מקומי מיוחד למשפחת המלוכה, יש לו רעיון.
אספוזיטו יכול להכין פיצות מצוינות לאומברטו הראשון ולבני המשפחה המלכותית. אבל במיוחד הוא רוצה לפנק את רעייתו של אומברטו, מלכת איטליה ואהובת העם, מרגריטה דה סבויה.
בשבילה מחליט אספוזיטו יום אחד ליצור פיצה בצבעים. לפיצה החדשה שלו הוא קורא על שם המלכה הנערצת - "פיצה מרגריטה". זו לא סתם פיצה שמלטפת את האגו של מלכה אהובה. יש בה משהו נוסף.
כי המאה ה-19 ידועה כמאה של הלאומיות. כל אירופה נשטפה אז בעמים שרוצים עצמאות, עמים שגאים בארצם, עמים שרוצים להתאחד עם מיעוטים רחוקים שלהם שמצויים בממלכות אחרות, או אפילו עמים שרוצים לחזור למולדתם ואנחנו מתכוונים ליהודים הציונים, שמתחילים לחלום ולהגשים את המסע למדינה יהודית בארץ ישראל.
ממלכת איטליה היא מהארצות שנולדו באותו טרנד לאומי ששטף אז את אירופה. איטליה היא למעשה איחוד של נסיכויות קטנות, המתאחדות לאומה גדולה וחזקה ששמה איטליה.
משום כך מחליט אספוזיטו להכין פיצה בצבעי הדגל האיטלקי. כדי להכין פיצה "ולצבוע אותה" בצבעים הלאומיים מניח רפאל על הבצק הנהדר שהוא מכין את רסק העגבניות המיוחד שלו, את גבינת המוצרלה הנהדרת ועלים טריים של בזיליקום, צמח שנקרא בעברית "ריחן".
כך היו בפיצה הזו שלושת צבעי הדגל של איטליה: האדום של העגבנייה, הלבן של גבינת המוצרלה והירוק של הבזיליקום. היה בה את כל מה שטעים ואת כל מה שאיטלקי והיה לה סיפור על מלכה נערצת וממלכה שרוצה להיות אחת.
ומכאן, כיאה לעידן הלאומיות, הפיצה של אספוזיטו הפכה במהירות לפיצה הלאומית של האיטלקים. נכון להיום, אומרים שהמרגריטה היא גם הפיצה האיטלקית הנפוצה ביותר בעולם המערבי ואולי גם המוכרת ביותר בעולם. אז כנראה שהיא כבר מזמן לא רק פיצה לאומית, אלא ממש פיצה בינלאומית...
הנה סיפורה של הפיצה מרגריטה שאספוזיטו הכין למלכה:
https://youtu.be/PRn5iONxSQQ
כך תכינו מרגריטה פיצה בצבעי הדגל האיטלקי:
https://youtu.be/3bRQjJKJE-g
מתכון (עברית):
https://youtu.be/Zw177Bl1H9Q
ובואו לאכול פיצה טעימה במיוחד (עברית):
https://youtu.be/X9SZYijcZw8
בזיליקום (Basil), בעברית "רֵיחָן" ובזיקה לשמו הערבי "רַיְחַאן", הוא אחד מצמחי התבלין הפופולריים שיש. הוא משמש במטבח כאחד מעשבי התיבול האהובים ובמטבח האיטלקי הוא מרכזי במיוחד.
כבר מאות שנים שעושים לו כבוד באירופה. כך, למשל, נוהגים במקומות שונים לשים ענף של ריחן בידי המתים, כדי להבטיח להם מסע בטוח לעולם הבא.
אבל באיטליה הריחן הוא סמל האהבה. מי ששם בשערותיו ענף קטן של בזיליקום רומז בכך לאהובתו על כוונתו להינשא לה. היא, אגב, אם תרצה לרמוז לו שתסכים, תניח במרפסת הבית עציץ או כלי עמוס בעלי בזיליקום.
#היסטוריה
לא הצטבר המון ידע על תולדות הבזיליקום. ככל הידוע, מקורו באזורים הטרופיים. ידועים כיום סעיקר אזורים במרכז אפריקה ודרום-מזרח אסיה, בהם גדל הריחן בימי קדם.
ביוון העתיקה כל כך העריכו את ריחו ותכונותיו של הצמח, עד שהמליכו אותו כ"מלך התבלינים". ואכן, מקור השם "בזיליקום" במילה היוונית "בזילאוס" (Basileus), שפירושה מלכותי, מלך, או שולט. וכן המילה "בזיליקה" לכנסיה הנוצרית העתיקה, באה מהמעמד שלה בתור מקום מרכזי ושולט.
בכנסייה היוונית-אורתודוקסית מאמינים עד היום שהריחן יצמח ליד קברו של המשיח בתחיית המתים. מכאן באה חשיבותו הדתית והשימוש בו בהכנה של "המים הקדושים" לטקסים שלהם ושל זרמי כנסיות קרובים, כמו אלה של הבולגרים, הסרבים, הרומנים והמקדונים. אצל חלקם אף מניחים בזיליקום מתחת למזבח.
גם בדת ההינדואיזם ההודית, שהריחן מכונה בה "טולסי", יש לו מעמד קדוש ומשמעותי. בהודו מניחים עלי ריחן בפיות המתים, כדי להבטיח שיגיעו אל האל.
#מטבח
במטבח הבזיליקום ידוע בריחו ובמאכלים הרבים שניתן לתבל בעליו. בעיקר הוא אהוב במטבח האיטלקי, בו הבזיליקום תורם לרטבים, הבולט בהם הוא רוטב הפסטו ולסלטים שונים. יש מנות איטלקיות שרבים בעולם רואים כמושלמות, לא מעט בזכותו. המוכרות ביניהן הן הפסטה עם פסטו והפיצה נפוליטנה.
#בריאות
הבזיליקום מוכר ברפואה העממית גם כצמח מרפא שיכול לעזור בניקוי הגוף, בבקרת הסוכר אצל חולי סוכרת ולבריאות השיניים.
#גינון
בגינון יש שיטות שונות להשבחת טעמו של הבזיליקום והרכות של עליו. כדי להשיג את שניהם נוהגים הגננים למנוע את פריחת הבזיליקום. עושים זאת על ידי גיזום מתמיד של ניצני הפריחה שלו, כל אימת שהם מופיעים.
הבזיליקום הוא צמח שונא קור. חורף קר יכול לחסל אותו. הידענים עוטפים אותו בחממה קטנה, חצי בקבוק בעציץ קטן או שקית גדולה בעציץ יותר גדול.
אחד הדברים הנהדרים בבזיליקום הוא שקל להשריש וליצור מחתיכת ענף קטנה עוד ועוד צמחי ריחן חדשים. פשוט חותכים ענף קטן ומכניסים לכוס מים או צנצנת. הוא יגדל שם, יוציא שורשים ותוך כמה שבועות יהיה לכם שתיל גדול לשתילה בעציץ.
הגננים נוהגים להבדיל בין כמה זני בזיליקום. בין הבולטים בהם יש את זן ה"ג'נובס", בעל הטעם הקלאסי וזן שקיבל את הכינוי "מלכת סיאם" ומציע טעם חריף יותר.
הנה הבזיליקום וההיסטוריה שלו:
https://youtu.be/unUoQ5tUNm0
את הריחן, הבזיליקום, אפשר לגדל בקלות (עברית):
https://youtu.be/aOSutGqGIjU
כך משרישים המון בזיליקום:
https://youtu.be/9E78RrwRA3U
כך שומרים עליו ומגדלים בהצלחה גם בחורף (עברית):
https://youtu.be/c7ugf3lQ5h0
כך מגדלים בזיליקום באנגלית:
https://youtu.be/uhYnR1ciT7M?long=yes
וייבוש הריחן:
https://youtu.be/eALhSi60N-E?long=yes
