שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה מאריכים המסאים את תנוכי האוזניים?
המסאים, אחד השבטים המפורסמים באפריקה, הם שבט נוודים עם לוחמים מהידועים ביבשת.
לא כולם יודעים שלבני שבט המסאי שבקניה יש מנהג להאריך את תנוכי אוזניהם, בתהליך שנמשך שנים רבות. מנהג הפירסינג של השבט הזה מחבר חורים באוזניים עם הרחבתם, תוך הארכת תנוכי האוזניים למידות ארוכות במיוחד.
ניקוב האוזניים וההרחבה שלהם היא פעולה משמעותית למדי בכבודו ותדמיתו של המסאי בשבט. ככל שהחורים גדולים והתנוכים ארוכים נחשבים המסאים יפים יותר ומראה כזה גם מעיד על חוכמתו של בעל האוזניים.
את החורים באוזניים מתחילים בניקוב של חורי סיכה קטנטנים באוזניהם של המסאים, עוד כשהם ילדים. את התנוך מחוררים באמצעות קוצים וללא כל חיטוי. לאחר שהאוזן מחלימה, נוהגים להכניס לנקב מקלון צר, שעם הזמן מוחלף במקלות עבים יותר ויותר. בשלב מתקדם במיוחד מוכנסים לחורים פקקי שעם ולבסוף תכשיטים שהולכים ונעשים כבדים.
הכובד שלהם מושך את התנוך עד שבהדרגה הוא מגיע לכתף, אורך שנחשב אצל המסאים למושלם. בטקסים שונים, המסאים נוהגים לקשט את החורים בשרשראות וחרוזים.
אבל בעידן המודרני, כשהם יוצאים העירה למקום בו מודל היופי הזה פחות מוערך, מרבית המסאים מגלגלים את התנוך מסביב לאוזן, כך שהוא לא יבלוט לעיני זרים.
כמו עיוותי גוף מסורתיים ודומים בעולם, איש לא יודע מתי נולד המנהג הזה ומי היו המסאים הראשונים שמתחו את אוזניהם. מה שברור הוא שהם לא היחידים ברחבי העולם שמרחיבים את אוזניהם. משבט הואוראני שבאגן האמזונס ועד המסאים הקנייתיים, האוזניים המתוחות הן אולי לא מחזה נפוץ, אך ניתן למצוא אותו בפינות שונות של העולם.
הנה תנוכי האוזניים של בני שבט המסאי:
https://youtu.be/GbMKFyjLcHA?t=30s
והאוזניים עם צלוחיות החרס:
https://youtu.be/d_g-4ep7ZAk
מהו מנהג צילוק הגוף של שבטי נהר הספיק?
הייתם מאמינים שצלקות יכולות להיות דבר נחשק אצל אנשים בתרבויות שונות? הייתם חושבים שמישהו ירצה שיפצעו אותו וישאירו לו צלקות בכל הגוף והוא ייצא מרוצה? הייתם מקבלים טקס שכזה במקום בר-מצווה ו"תודה להורי שהביאוני עד הלום"?
ובכן, בהחלט. מסתבר שמנהג צילוק הגוף (Scarification) משמש כטקס התבגרות בחברות שבטיות שונות בעולם. למשל אצל בני השבטים שבפפואה גינאה החדשה, כמו שבטים בנהר הספיק (Sepik river tribes), שבט קנגאנאמן, או בשבטים ביבשת אפריקה.
בשבטים הללו משמש טקס יצירת הצלקות בגוף הצעיר, חלק משמעותי בטקס החניכה של הנערים שהופכים לגברים. זהו הטקס המקביל לטכסי חניכה רבים, המתרחשים ברחבי העולם. הזכרנו את בר המצווה היהודי, המילה המוסלמית, טקס נמלת הקליע בדרום אמריקה ועוד מגוון של טקסי חניכה שונים ומשונים.
כך או כך, בשבטים הללו הצילוק הוא רק חלק קטן מטקס התבגרות שנמשך שבועות, טקס שכולל השפלה פומבית של הצעירים ולא מעט כאבים. בטקס הצילוק יש תפקיד משמעותי מאד לזקני השבט, שהם באופן מסורתי מי שאחראים על שימור, קיום והעברת המסורת בשבט מדור לדור.
בעזרת סכיני גילוח, הזקנים חותכים לצעירים את עורם ויוצרים חתכים בגופם. מחוספס ומלא בחריצים זה המראה המקובל כאן לגבר. החתכים מדמים את מראה עורו של התנין, כשהאמונה השבטית היא שהתנין ירחיק את הילד שבגופו ויהפוך את הצעיר לגבר בוגר ומוכן למשימות של הגברים.
הנה טקס התבגרות עם צלקות - בפפואה גינאה החדשה:
https://youtu.be/1AZWfAidOzY
וגם בקנגאנאמן שבפפואה גינאה החדשה:
https://youtu.be/vFZvJMlXsuY
צילוק הגוף מתרחש בקרב שבטים רבים באפריקה:
https://youtu.be/Lfhot7tQcWs
וטקס חניכה שכרוך בהקזת דם מהאף והלשון, דם שנשאר מהאם שהולידה את הנערים:
https://youtu.be/7hQEJIaciRM
מהם טקסי ההליכה על גחלים?
הליכה על גחלים (Firewalking) מוכרת במקומות רבים בעולם. במנהג זה חגים גברים ונשים, צעירים וקשישים לצלילי מוסיקה רועשת סביב האש ולהגיע לדיסוציאיה, מצב בו הם שם בגופם אבל ראשם וליבם "טסים" למקום אחר, כי ממש ברגע השיא המשתתפים מתחילים לרוץ על גבי הגחלים הרוחשות.
ההליכה הטקסית על גחלים היא אחד הטקסים המפחידים ומרתקים בעולם והם נפוצים יחסית.
#איך זה התחיל?
האירוע המתועד הראשון מסוג זה התרחש בהודו, בסביבות המאה ה-12 לפני הספירה. החוקרים חלוקים ביניהם לגבי מקור הטקס. הנחה רווחת היא שמקורו ההיסטורי הוא בשורשים פגאניים, כלומר של עבודת אלילים. יתכן שמקור המנהג הוא בפולחן של אל היין היווני דיוניסוס.
בשנת 1200 לפני הספירה, בהודו של עידן הברזל, שני כוהנים ברהמינים (Brahmin) ניגשו לגחלים הלוהטות ועשו דבר שנראה בלתי אפשרי - הם הלכו עליהן. זה לא היה טקס דתי באותו מעמד, אלא תחרות על מי יילך הכי רחוק על האש וייחשב למנצח. מכל מקום, זהו התיעוד הכתוב הקדום ביותר של הליכה על גחלים ומאז הפרקטיקה לא פסקה.
#הפיזיקה של הליכת הגחלים
מה קורה פיזיקלית? - פרופסור דיוויד וילי (David Willey) מאוניברסיטת פיטסבורג (University of Pittsburgh) מסביר שגחלים מוליכות חום בצורה גרועה ביותר וכף הרגל אינה נוגעת בגחל מספיק זמן כדי לסבול כוויות. זאת בתנאי שממשיכים ללכת בקצב יציב. כי מי שעוצר נשרף ומי שרץ גם הוא נשרף, כי הרגל שוקעת עמוק יותר לתוך הגחלים.
#איך צועדים כך בעולם?
הליכה על גחלים נהוגה בעולם במקומות רבים ובכל אחד מהם מסיבותיו שלו. הליכה כזו מתועדת בכל קצות העולם - מהודו, יפן, סין וספרד, יוון, בולגריה, פיג'י, תאילנד, סרי לנקה, ניו זילנד ועוד.
הבושמנים במדבר הקלהארי, למשל, עורכים הליכות על גחלים מאז ימי קדם, כשהשימוש באש אצל הבושמנים הוא באופן כללי כגורם מטהר בטקסים שלהם.
דרך שבטים שונים באיי פיג'י, או בטקסים דתיים של מאמיני הכנסייה האורתודוקסית המזרחית של יוון ובולגריה וגם אצל המוסלמים השיעים בעשוראא, ההולכים על גחלים בקינה על מותו של חוסיין נכדו של מוחמד.
פקירים הודים ההולכים על גחלים וההודים של דת ההינדו בזמן פסטיבלי הטימיטי (Thimithi), גם בדרום אסיה וגם בתפוצות שלהם בדרום אפריקה, מלזיה וסינגפור.
ביוון, תראקיה ומקדוניה מתקיים מדי שנה ב-21 במאי טקס ה"אנאסטנריה" (Anastenaria). לפי האגדה, מקורו באיקונות קדושות שחילצו המקומיים מכנסייה בוערת ושלא נשרפו. צאצאי אותם מצילים נשבעו לצעוד מדי שנה על האש לכבוד הקיסר קונסטנטין (Emperor Constantine) ואמו הלנה (Helen) בטקס שנמשך ברציפות כבר מעל 700 שנה.
בפיג'י, שבט הסאוואו (Sawau) מהאי בקה (Beqa) צועד על אבנים לוהטות. לפי האגדה השבטית, אחד מאבות השבט הציל רוח-מים לכודה, ובתמורה קיבל את ה"כוח" לצעוד על אש ללא פגיעה, כוח שעובר מדור לדור.
ובעוד הכנסייה היוונית האורתודוקסית אסרה על כמריה להשתתף בטקסי האנסטנריה. הגחלים ממשיכות להאיר בכפרים, במקדשים ובאולמות גדולים.
עוד דוגמה אפשר למצוא בספרד, בכפר סן פדרו מנריקה, בו נישאות שלוש נערות על גב שלושה בחורים צעירים תוך כדי הליכה על גחלים. זה קורה מדי ערב בחג יוחנן הקדוש - בטקס שנמשך מאות שנים ברציפות.
הולכי גחלים הם גם חלק מהבודהיסטים והטאוסיטים ביפן, לצד שבטים בפולינזיה וילדות בבאלי המוקפות בטקסים, בידי רוחות מיטיבות.
אפילו במערב הטרנד הזה תפס, למשל בסמינרים לניהול ולהתפתחות עצמית. הגורו האמריקאי טוני רובינס (Tony Robbins) ואלן לואיס הם בין הידוענים שמעבירים סמינרים כאלה בהצלחה רבה. בשנות ה-80, רובינס הפך את הפרקטיקה לאטרקציה תאגידית וכדרך להתגבר על פחד פסיכולוגי. חברות כמו קוקה קולה (Coca-Cola), מיקרוסופט (Microsoft) וגוגל (Google) אימצו אותה מאז כאימון גיבוש.
הנה מנהג ההליכה על הגחלים של נזירים במקדש מריאמן בסינגפור:
https://youtu.be/xbULBv8NDwQ
הולכים על גחלים בטקס האנסטנריה בצפון יוון:
https://youtu.be/AYVqHEqOh0M
הולכים על גחלים בהודו:
https://youtu.be/vWyYyqCiW8E
בפיג'י הולכים כמעט על האש:
https://youtu.be/BHMwYpm2edc
הולכי גחלים בסרי לנקה (הגדילו למסך מלא):
https://youtu.be/CGNnGgvTzsY
מה האמת שמאחורי הליכות גחלים:
https://youtu.be/1W7FahK7DO4
פרסומת שממחישה אותה כטקס מעבר:
https://youtu.be/efHhVKG_cLY
מה קורה כשלא יודעים לכוון את החום?
https://youtu.be/LfYtHbmI-NI
הליכה ישראלית על גחלים (עברית):
https://youtu.be/YgQewz6p8XA?long=yes
למה נועדו עיוותי הגוף במקומות שונים בעולם?
מצילוק המצח ועד פקקי עץ בנחיריים, דרך קעקועים, חידוד שיניים, צלחות שפתיים, הארכת האוזניים, תקיעת חרבות וכלי עבודה בלחיים או הרחבת איברים מטורפת - מגוון השיטות של עיוות הגוף (Body Modification) רווח בתרבויות רבות בעולם ומפתיע רבים.
לא פעם עיוות איברי הגוף וצורתו הוא תוצר של טקסי התבגרות. לעתים של מודל יופי חברתי שונה מהמוכר לנו ולפעמים אף צורת תיוג חברתי וענישה.
עיוותי הגוף למיניהם עלולים להזיק לבריאותם של בני-אדם, כמו הארכת הצוואר הנהוגה אצל נשות הג'ירפה, נשים מהשבטים שבצפון תאילנד, שמאריכות את הצוואר עם טבעות מיוחדות שמתווספות מדי שנה. לא רבים יודעים שללא טבעות ההארכה הללו, שיצרו עם השנים את הצוואר הארוך שלהן, הן כלל לא יכולות להחזיק את הצוואר שלהן זקוף.
הנה מנהגי עיוות גוף במקומות שונים בעולם:
https://youtu.be/WeHbv_UMU6I
פירסינג בלשון:
https://youtu.be/3Ng--ouTwak
פירסינג בכל הפנים:
https://youtu.be/Wkg0A3lBqf8
מקרים קיצוניים שמגיעים לצחצוח שיניים דרך הלחי:
https://youtu.be/iKGIdQSOL6A
ובני שבט הדינקה של דרום סודאן, שיוצרים צלקות 3 פסים:
https://youtu.be/NE34z5A4E_g
האם צלקות הפנים של שבט הדינקה הן יחודיות?
צלקות פנים שבטיות (Tribal Marks) על פניהם של בני ובנות שבטים שונים באפריקה, הן תופעה מעניינת. הצלקות והסימנים שעל פניהם, מבחינים בין הגברים של השבטים השונים. הסימנים הללו גם מבדילים בינם לבין הנשים, שלעיתים הן מצולקות, אך אלו צלקות אופייניות לנשים. כמו בשבטים שונים, גם צילוק הפנים של בני שבט הדינקה שבדרום סודאן, הוא חלק מטקס התבגרות, שבו הופכים הנערים לגברים.
צילוק פניהם של הגברים בשבט הדינקה (Dinka tribe) נראה לרוב כשלושה קווים מקבילים לאורך המצח. אצל הגברים של השבט זהו סימן לגבורה ואומץ. בסביבות גיל ההתבגרות "זוכים" המתבגרים לחריטה על פניהם וזהו הסימן הברור של בני השבט לכך שהם נכנסים לעולם הגברים. מעתה הם ישאו בעול ההגנה והציד ויטלו חלק באחריות על יתר בני השבט.
במהלך טקס החניכה וההתבגרות, מצלקים את פניו של הנער המתבגר. כשמכשף השבט מניח את הסכין החם על פניהם, לא מעיזים נערי השבט לבכות. כל רתיעה, צעקה, יבבה או סימן של פחד, יגרמו לאובדן שמם הטוב והם ייחשבו לפחדנים.
יש לומר שצילוק פנים אינו יחודי לשבט הזה. שבטים רבים נוספים, באפריקה ובעולם, משתמשים בצלקות כמודל יופי, בטקסי חניכה והתבגרות ולמטרות פולחן.
הנה בני שבטים שמצלקים כך:
https://youtu.be/2YWMyGebhXY
היופי הוא מהצלקות, אבל מהכרס שלהם הם הרבה פחות מתרגשים:
https://youtu.be/aDRMnX7UpLs
יתכן שהצילוק קשור בעובדה שבני הדינקה הם מגדלי בקר מצטיינים?
https://youtu.be/lt-tTVoj_D8
הנה שבט נוסף בבנין שבמערב אפריקה שגם הוא מצלק את גופו:
https://youtu.be/1vvb16VyVEY
ובכל זאת - סרט תיעודי על בני השבט המופלא הזה:
https://youtu.be/erNAdYoqaFo?long=yes
למה אנשים עושים קעקועים?
קעקוע (Tattoo) הוא רישום או סימן שמצויר לתמיד, מתחת לעור. מדובר בהשתלה של פיגמנט, או ציור באמצעות צבע מיוחד או דיו, שמוחדר אל מתחת לעור.
בעולם המודרני הקעקועים מאד פופולאריים. יש לכך סיבות שונות, תרבותיות בעיקר. בקרב רבים נתפס כיום הקעקוע כדרך לזכות ביחודיות, בעולם שהולך ונעשה זהה, שבו כולם לובשים את אותם מותגים, מהלכים באותן תסרוקות ועם אותם הרגלים, שומעים את אותם אמנים, צופים באותן סדרות ואותם סרטים ועוד. ככל שאנו דומים יותר, אנשים רבים רוצים שיהיה להם משהו שהוא רק שלהם, לרכוש משהו משמעותי שיילך איתם כל החיים, יזכיר להם אירוע או אדם ויהפוך את גופם, שהוא כל כך דומה לשל כולם - ליחודי ושונה. הקעקוע הוא הדרך הפשוטה לעשות זאת.
המעניין הוא שבשבטים ותרבויות עתיקות היה הקעקוע חלק מטקס שדווקא העיד על השתייכות, התבגרות ושינויי סטטוס חברתי. אם כיום אוסרים מרבית ההורים על ילדים ומתבגרים לקעקע את גופם, בתרבויות מסוימות בעבר היה הקעקוע סוג של מנהג, חלק ממסורת וחובה חברתית, שלב בטקסי חניכה והתבגרות דווקא.
מקור המילה בעברית הוא מהתנ"ך, כמו שנאמר בספר ויקרא יט, כח: "וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם". באנגלית ובשפות רבות אחרות משתמשים במילה Tattoo, שמקורה בטהיטי שבפולינזיה ופירושה שם "לסמן".
הנה תרבות הקעקועים (עברית):
https://youtu.be/WQgEk6r_NTs
המקעקעים והמקועקעים בישראל (עברית):
https://youtu.be/8gdnn1O346A?t=5s
תולדות הקעקועים (מתורגם):
http://youtu.be/MYn15yDBvxM
המקעקעת הצעירה בארץ (עברית):
https://youtu.be/NfTye2UNu9s
תרבות הקעקועים ומה שמסביבם (עברית):
https://youtu.be/s8BnDw8p2WA?t=22s
קעקועים כסימן זיהוי שבטי באפריקה ונגד רוחות רעות:
https://youtu.be/8ddcxLqO0zo
כאמנות בת זמננו:
https://youtu.be/fk_Q0EmMdl4
יש סכנות בקעקועים המסרטנים (עברית):
https://youtu.be/IL2A7X8nhow
וכמו בתחומים אחרים, יש מי שמפתחים אובססיה לקעקועים:
https://youtu.be/_ZSUtRnwFLs
או ממש מגזימים?
https://youtu.be/RTuPzXiAEOg
המסאים, אחד השבטים המפורסמים באפריקה, הם שבט נוודים עם לוחמים מהידועים ביבשת.
לא כולם יודעים שלבני שבט המסאי שבקניה יש מנהג להאריך את תנוכי אוזניהם, בתהליך שנמשך שנים רבות. מנהג הפירסינג של השבט הזה מחבר חורים באוזניים עם הרחבתם, תוך הארכת תנוכי האוזניים למידות ארוכות במיוחד.
ניקוב האוזניים וההרחבה שלהם היא פעולה משמעותית למדי בכבודו ותדמיתו של המסאי בשבט. ככל שהחורים גדולים והתנוכים ארוכים נחשבים המסאים יפים יותר ומראה כזה גם מעיד על חוכמתו של בעל האוזניים.
את החורים באוזניים מתחילים בניקוב של חורי סיכה קטנטנים באוזניהם של המסאים, עוד כשהם ילדים. את התנוך מחוררים באמצעות קוצים וללא כל חיטוי. לאחר שהאוזן מחלימה, נוהגים להכניס לנקב מקלון צר, שעם הזמן מוחלף במקלות עבים יותר ויותר. בשלב מתקדם במיוחד מוכנסים לחורים פקקי שעם ולבסוף תכשיטים שהולכים ונעשים כבדים.
הכובד שלהם מושך את התנוך עד שבהדרגה הוא מגיע לכתף, אורך שנחשב אצל המסאים למושלם. בטקסים שונים, המסאים נוהגים לקשט את החורים בשרשראות וחרוזים.
אבל בעידן המודרני, כשהם יוצאים העירה למקום בו מודל היופי הזה פחות מוערך, מרבית המסאים מגלגלים את התנוך מסביב לאוזן, כך שהוא לא יבלוט לעיני זרים.
כמו עיוותי גוף מסורתיים ודומים בעולם, איש לא יודע מתי נולד המנהג הזה ומי היו המסאים הראשונים שמתחו את אוזניהם. מה שברור הוא שהם לא היחידים ברחבי העולם שמרחיבים את אוזניהם. משבט הואוראני שבאגן האמזונס ועד המסאים הקנייתיים, האוזניים המתוחות הן אולי לא מחזה נפוץ, אך ניתן למצוא אותו בפינות שונות של העולם.
הנה תנוכי האוזניים של בני שבט המסאי:
https://youtu.be/GbMKFyjLcHA?t=30s
והאוזניים עם צלוחיות החרס:
https://youtu.be/d_g-4ep7ZAk
הייתם מאמינים שצלקות יכולות להיות דבר נחשק אצל אנשים בתרבויות שונות? הייתם חושבים שמישהו ירצה שיפצעו אותו וישאירו לו צלקות בכל הגוף והוא ייצא מרוצה? הייתם מקבלים טקס שכזה במקום בר-מצווה ו"תודה להורי שהביאוני עד הלום"?
ובכן, בהחלט. מסתבר שמנהג צילוק הגוף (Scarification) משמש כטקס התבגרות בחברות שבטיות שונות בעולם. למשל אצל בני השבטים שבפפואה גינאה החדשה, כמו שבטים בנהר הספיק (Sepik river tribes), שבט קנגאנאמן, או בשבטים ביבשת אפריקה.
בשבטים הללו משמש טקס יצירת הצלקות בגוף הצעיר, חלק משמעותי בטקס החניכה של הנערים שהופכים לגברים. זהו הטקס המקביל לטכסי חניכה רבים, המתרחשים ברחבי העולם. הזכרנו את בר המצווה היהודי, המילה המוסלמית, טקס נמלת הקליע בדרום אמריקה ועוד מגוון של טקסי חניכה שונים ומשונים.
כך או כך, בשבטים הללו הצילוק הוא רק חלק קטן מטקס התבגרות שנמשך שבועות, טקס שכולל השפלה פומבית של הצעירים ולא מעט כאבים. בטקס הצילוק יש תפקיד משמעותי מאד לזקני השבט, שהם באופן מסורתי מי שאחראים על שימור, קיום והעברת המסורת בשבט מדור לדור.
בעזרת סכיני גילוח, הזקנים חותכים לצעירים את עורם ויוצרים חתכים בגופם. מחוספס ומלא בחריצים זה המראה המקובל כאן לגבר. החתכים מדמים את מראה עורו של התנין, כשהאמונה השבטית היא שהתנין ירחיק את הילד שבגופו ויהפוך את הצעיר לגבר בוגר ומוכן למשימות של הגברים.
הנה טקס התבגרות עם צלקות - בפפואה גינאה החדשה:
https://youtu.be/1AZWfAidOzY
וגם בקנגאנאמן שבפפואה גינאה החדשה:
https://youtu.be/vFZvJMlXsuY
צילוק הגוף מתרחש בקרב שבטים רבים באפריקה:
https://youtu.be/Lfhot7tQcWs
וטקס חניכה שכרוך בהקזת דם מהאף והלשון, דם שנשאר מהאם שהולידה את הנערים:
https://youtu.be/7hQEJIaciRM
הליכה על גחלים (Firewalking) מוכרת במקומות רבים בעולם. במנהג זה חגים גברים ונשים, צעירים וקשישים לצלילי מוסיקה רועשת סביב האש ולהגיע לדיסוציאיה, מצב בו הם שם בגופם אבל ראשם וליבם "טסים" למקום אחר, כי ממש ברגע השיא המשתתפים מתחילים לרוץ על גבי הגחלים הרוחשות.
ההליכה הטקסית על גחלים היא אחד הטקסים המפחידים ומרתקים בעולם והם נפוצים יחסית.
#איך זה התחיל?
האירוע המתועד הראשון מסוג זה התרחש בהודו, בסביבות המאה ה-12 לפני הספירה. החוקרים חלוקים ביניהם לגבי מקור הטקס. הנחה רווחת היא שמקורו ההיסטורי הוא בשורשים פגאניים, כלומר של עבודת אלילים. יתכן שמקור המנהג הוא בפולחן של אל היין היווני דיוניסוס.
בשנת 1200 לפני הספירה, בהודו של עידן הברזל, שני כוהנים ברהמינים (Brahmin) ניגשו לגחלים הלוהטות ועשו דבר שנראה בלתי אפשרי - הם הלכו עליהן. זה לא היה טקס דתי באותו מעמד, אלא תחרות על מי יילך הכי רחוק על האש וייחשב למנצח. מכל מקום, זהו התיעוד הכתוב הקדום ביותר של הליכה על גחלים ומאז הפרקטיקה לא פסקה.
#הפיזיקה של הליכת הגחלים
מה קורה פיזיקלית? - פרופסור דיוויד וילי (David Willey) מאוניברסיטת פיטסבורג (University of Pittsburgh) מסביר שגחלים מוליכות חום בצורה גרועה ביותר וכף הרגל אינה נוגעת בגחל מספיק זמן כדי לסבול כוויות. זאת בתנאי שממשיכים ללכת בקצב יציב. כי מי שעוצר נשרף ומי שרץ גם הוא נשרף, כי הרגל שוקעת עמוק יותר לתוך הגחלים.
#איך צועדים כך בעולם?
הליכה על גחלים נהוגה בעולם במקומות רבים ובכל אחד מהם מסיבותיו שלו. הליכה כזו מתועדת בכל קצות העולם - מהודו, יפן, סין וספרד, יוון, בולגריה, פיג'י, תאילנד, סרי לנקה, ניו זילנד ועוד.
הבושמנים במדבר הקלהארי, למשל, עורכים הליכות על גחלים מאז ימי קדם, כשהשימוש באש אצל הבושמנים הוא באופן כללי כגורם מטהר בטקסים שלהם.
דרך שבטים שונים באיי פיג'י, או בטקסים דתיים של מאמיני הכנסייה האורתודוקסית המזרחית של יוון ובולגריה וגם אצל המוסלמים השיעים בעשוראא, ההולכים על גחלים בקינה על מותו של חוסיין נכדו של מוחמד.
פקירים הודים ההולכים על גחלים וההודים של דת ההינדו בזמן פסטיבלי הטימיטי (Thimithi), גם בדרום אסיה וגם בתפוצות שלהם בדרום אפריקה, מלזיה וסינגפור.
ביוון, תראקיה ומקדוניה מתקיים מדי שנה ב-21 במאי טקס ה"אנאסטנריה" (Anastenaria). לפי האגדה, מקורו באיקונות קדושות שחילצו המקומיים מכנסייה בוערת ושלא נשרפו. צאצאי אותם מצילים נשבעו לצעוד מדי שנה על האש לכבוד הקיסר קונסטנטין (Emperor Constantine) ואמו הלנה (Helen) בטקס שנמשך ברציפות כבר מעל 700 שנה.
בפיג'י, שבט הסאוואו (Sawau) מהאי בקה (Beqa) צועד על אבנים לוהטות. לפי האגדה השבטית, אחד מאבות השבט הציל רוח-מים לכודה, ובתמורה קיבל את ה"כוח" לצעוד על אש ללא פגיעה, כוח שעובר מדור לדור.
ובעוד הכנסייה היוונית האורתודוקסית אסרה על כמריה להשתתף בטקסי האנסטנריה. הגחלים ממשיכות להאיר בכפרים, במקדשים ובאולמות גדולים.
עוד דוגמה אפשר למצוא בספרד, בכפר סן פדרו מנריקה, בו נישאות שלוש נערות על גב שלושה בחורים צעירים תוך כדי הליכה על גחלים. זה קורה מדי ערב בחג יוחנן הקדוש - בטקס שנמשך מאות שנים ברציפות.
הולכי גחלים הם גם חלק מהבודהיסטים והטאוסיטים ביפן, לצד שבטים בפולינזיה וילדות בבאלי המוקפות בטקסים, בידי רוחות מיטיבות.
אפילו במערב הטרנד הזה תפס, למשל בסמינרים לניהול ולהתפתחות עצמית. הגורו האמריקאי טוני רובינס (Tony Robbins) ואלן לואיס הם בין הידוענים שמעבירים סמינרים כאלה בהצלחה רבה. בשנות ה-80, רובינס הפך את הפרקטיקה לאטרקציה תאגידית וכדרך להתגבר על פחד פסיכולוגי. חברות כמו קוקה קולה (Coca-Cola), מיקרוסופט (Microsoft) וגוגל (Google) אימצו אותה מאז כאימון גיבוש.
הנה מנהג ההליכה על הגחלים של נזירים במקדש מריאמן בסינגפור:
https://youtu.be/xbULBv8NDwQ
הולכים על גחלים בטקס האנסטנריה בצפון יוון:
https://youtu.be/AYVqHEqOh0M
הולכים על גחלים בהודו:
https://youtu.be/vWyYyqCiW8E
בפיג'י הולכים כמעט על האש:
https://youtu.be/BHMwYpm2edc
הולכי גחלים בסרי לנקה (הגדילו למסך מלא):
https://youtu.be/CGNnGgvTzsY
מה האמת שמאחורי הליכות גחלים:
https://youtu.be/1W7FahK7DO4
פרסומת שממחישה אותה כטקס מעבר:
https://youtu.be/efHhVKG_cLY
מה קורה כשלא יודעים לכוון את החום?
https://youtu.be/LfYtHbmI-NI
הליכה ישראלית על גחלים (עברית):
https://youtu.be/YgQewz6p8XA?long=yes
מצילוק המצח ועד פקקי עץ בנחיריים, דרך קעקועים, חידוד שיניים, צלחות שפתיים, הארכת האוזניים, תקיעת חרבות וכלי עבודה בלחיים או הרחבת איברים מטורפת - מגוון השיטות של עיוות הגוף (Body Modification) רווח בתרבויות רבות בעולם ומפתיע רבים.
לא פעם עיוות איברי הגוף וצורתו הוא תוצר של טקסי התבגרות. לעתים של מודל יופי חברתי שונה מהמוכר לנו ולפעמים אף צורת תיוג חברתי וענישה.
עיוותי הגוף למיניהם עלולים להזיק לבריאותם של בני-אדם, כמו הארכת הצוואר הנהוגה אצל נשות הג'ירפה, נשים מהשבטים שבצפון תאילנד, שמאריכות את הצוואר עם טבעות מיוחדות שמתווספות מדי שנה. לא רבים יודעים שללא טבעות ההארכה הללו, שיצרו עם השנים את הצוואר הארוך שלהן, הן כלל לא יכולות להחזיק את הצוואר שלהן זקוף.
הנה מנהגי עיוות גוף במקומות שונים בעולם:
https://youtu.be/WeHbv_UMU6I
פירסינג בלשון:
https://youtu.be/3Ng--ouTwak
פירסינג בכל הפנים:
https://youtu.be/Wkg0A3lBqf8
מקרים קיצוניים שמגיעים לצחצוח שיניים דרך הלחי:
https://youtu.be/iKGIdQSOL6A
ובני שבט הדינקה של דרום סודאן, שיוצרים צלקות 3 פסים:
https://youtu.be/NE34z5A4E_g
פירסינג
צלקות פנים שבטיות (Tribal Marks) על פניהם של בני ובנות שבטים שונים באפריקה, הן תופעה מעניינת. הצלקות והסימנים שעל פניהם, מבחינים בין הגברים של השבטים השונים. הסימנים הללו גם מבדילים בינם לבין הנשים, שלעיתים הן מצולקות, אך אלו צלקות אופייניות לנשים. כמו בשבטים שונים, גם צילוק הפנים של בני שבט הדינקה שבדרום סודאן, הוא חלק מטקס התבגרות, שבו הופכים הנערים לגברים.
צילוק פניהם של הגברים בשבט הדינקה (Dinka tribe) נראה לרוב כשלושה קווים מקבילים לאורך המצח. אצל הגברים של השבט זהו סימן לגבורה ואומץ. בסביבות גיל ההתבגרות "זוכים" המתבגרים לחריטה על פניהם וזהו הסימן הברור של בני השבט לכך שהם נכנסים לעולם הגברים. מעתה הם ישאו בעול ההגנה והציד ויטלו חלק באחריות על יתר בני השבט.
במהלך טקס החניכה וההתבגרות, מצלקים את פניו של הנער המתבגר. כשמכשף השבט מניח את הסכין החם על פניהם, לא מעיזים נערי השבט לבכות. כל רתיעה, צעקה, יבבה או סימן של פחד, יגרמו לאובדן שמם הטוב והם ייחשבו לפחדנים.
יש לומר שצילוק פנים אינו יחודי לשבט הזה. שבטים רבים נוספים, באפריקה ובעולם, משתמשים בצלקות כמודל יופי, בטקסי חניכה והתבגרות ולמטרות פולחן.
הנה בני שבטים שמצלקים כך:
https://youtu.be/2YWMyGebhXY
היופי הוא מהצלקות, אבל מהכרס שלהם הם הרבה פחות מתרגשים:
https://youtu.be/aDRMnX7UpLs
יתכן שהצילוק קשור בעובדה שבני הדינקה הם מגדלי בקר מצטיינים?
https://youtu.be/lt-tTVoj_D8
הנה שבט נוסף בבנין שבמערב אפריקה שגם הוא מצלק את גופו:
https://youtu.be/1vvb16VyVEY
ובכל זאת - סרט תיעודי על בני השבט המופלא הזה:
https://youtu.be/erNAdYoqaFo?long=yes
קעקוע (Tattoo) הוא רישום או סימן שמצויר לתמיד, מתחת לעור. מדובר בהשתלה של פיגמנט, או ציור באמצעות צבע מיוחד או דיו, שמוחדר אל מתחת לעור.
בעולם המודרני הקעקועים מאד פופולאריים. יש לכך סיבות שונות, תרבותיות בעיקר. בקרב רבים נתפס כיום הקעקוע כדרך לזכות ביחודיות, בעולם שהולך ונעשה זהה, שבו כולם לובשים את אותם מותגים, מהלכים באותן תסרוקות ועם אותם הרגלים, שומעים את אותם אמנים, צופים באותן סדרות ואותם סרטים ועוד. ככל שאנו דומים יותר, אנשים רבים רוצים שיהיה להם משהו שהוא רק שלהם, לרכוש משהו משמעותי שיילך איתם כל החיים, יזכיר להם אירוע או אדם ויהפוך את גופם, שהוא כל כך דומה לשל כולם - ליחודי ושונה. הקעקוע הוא הדרך הפשוטה לעשות זאת.
המעניין הוא שבשבטים ותרבויות עתיקות היה הקעקוע חלק מטקס שדווקא העיד על השתייכות, התבגרות ושינויי סטטוס חברתי. אם כיום אוסרים מרבית ההורים על ילדים ומתבגרים לקעקע את גופם, בתרבויות מסוימות בעבר היה הקעקוע סוג של מנהג, חלק ממסורת וחובה חברתית, שלב בטקסי חניכה והתבגרות דווקא.
מקור המילה בעברית הוא מהתנ"ך, כמו שנאמר בספר ויקרא יט, כח: "וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם". באנגלית ובשפות רבות אחרות משתמשים במילה Tattoo, שמקורה בטהיטי שבפולינזיה ופירושה שם "לסמן".
הנה תרבות הקעקועים (עברית):
https://youtu.be/WQgEk6r_NTs
המקעקעים והמקועקעים בישראל (עברית):
https://youtu.be/8gdnn1O346A?t=5s
תולדות הקעקועים (מתורגם):
http://youtu.be/MYn15yDBvxM
המקעקעת הצעירה בארץ (עברית):
https://youtu.be/NfTye2UNu9s
תרבות הקעקועים ומה שמסביבם (עברית):
https://youtu.be/s8BnDw8p2WA?t=22s
קעקועים כסימן זיהוי שבטי באפריקה ונגד רוחות רעות:
https://youtu.be/8ddcxLqO0zo
כאמנות בת זמננו:
https://youtu.be/fk_Q0EmMdl4
יש סכנות בקעקועים המסרטנים (עברית):
https://youtu.be/IL2A7X8nhow
וכמו בתחומים אחרים, יש מי שמפתחים אובססיה לקעקועים:
https://youtu.be/_ZSUtRnwFLs
או ממש מגזימים?
https://youtu.be/RTuPzXiAEOg
