שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי ההיסטוריה של הפלסטיק?
הפלסטיק נחשב לחומר המהפכני ומצוין ששירת את האנושות היטב, אך גם פוגע בסביבה ומשום כך עלול לתרום בתוך כמה דורות לסופה. אז איך נולדה ההמצאה המצליחה כל כך שהפכה לפצצת זמן סביבתית?
המהפכה הכימית שיצרה את עידן הפלסטיק החלה במעבדה בניו יורק ב-1909. ליאו באקלנד (Leo Baekeland), כימאי בלגי-אמריקאי, ניסה ליצור תחליף זול לשלק (Shellac) הטבעי. במקום זאת הוא גילה חומר חדש שהוא קרא לו בקליט (Bakelite) שבדיעבד נחשב לפלסטיק הסינתטי הראשון בהיסטוריה.
הבקליט שינה את חוקי המשחק הכלכליים. זה היה החומר הראשון שנוצר במעבדה וללא שום מקור טבעי. התעשייה התלהבה מיד כשגילתה שהחומר החדש לא נשרף, לא נמס בחום רגיל וקל לעיצוב. בתוך עשור הוא היכה שורש בכל תחום: ממכסים של מחבתות, דרך מכשירי רדיו, חלקי מכוניות ואפילו תכשיטי אופנה.
המלחמה העולמית השנייה זירזה את פיתוח הפלסטיק בצורה דרמטית. כשיפן כבשה את אזורי הגומי הטבעי באינדונזיה ובמלזיה, אמריקה נאלצה לחפש חלופות דחופות. פרץ חדשנות מרהיב יצר ניילון (Nylon) למצנחים ופוליאתילן (Polyethylene) לכבלי רדאר תת-ימיים.
וולאס קארותרס (Wallace Carothers) מחברת דופונט (DuPont) המציא את הניילון ב-1938 וגרבי הניילון שהושקו שנתיים אחר-כך חוללו מהפכה תרבותית של ממש.
השנים שלאחר המלחמה הביאו להתפוצצות של חומרים חדשים. פוליוויניל כלוריד (PVC) הפך לחומר הבנייה השני בחשיבותו אחרי הבטון. פוליסטירן (Polystyrene) יצר את תרבות הכוסות החד-פעמיות. הפוליפרופילן (Polypropylene) יצר מהפך ברפואה המודרנית, עם מגוון מוצרים שלפני כן היו בלתי אפשריים, כמו מזרקים חד-פעמיים ועד שתלים רפואיים מתקדמים.
במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 צמח הייצור ההמוני של הפלסטיק לצרכים מגוונים. מצעצועים ובקבוקי שתייה ועד לרכיבים אלקטרוניים וכלי אוכל חד-פעמיים - הפלסטיק הפך לחומר שהניע את התעשייה קדימה.
טוסן גוסטב תורין (Sten Gustaf Thulin) המציא ב-1959 בשוודיה את שקית הקניות עשוית הפלסטיק. תורין האמין שהפלסטיק יחליף את הנייר ויציל יערות ואת הסביבה. עשרות שנים אחרי כן יתברר שהשקיות הללו יהפכו לאחת הבעיות הסביבתיות הגדולות של המאה ה-21.
הפלסטיק הפך לחומר הנפוץ ביותר שהאנושות יצרה. התעשייה העולמית מייצרת כיום מעל 380 מיליון טון פלסטיק מדי שנה. מהמכשיר שאתם קוראים בו את המילים הללו ועד לאריזת המזון שפתחתם הבוקר - הפלסטיק שזור בכל פינה של החיים המודרניים באופן שבאקלנד לא יכול היה לדמיין וכדור הארץ מתקשה לעמוד מולו ומול נזקיו.
#הפלסטיק ונזקיו בהווה ובעתיד
במאה ה-21 זיהום הפלסטיק התגלה כאחת מבעיות הסביבה החמורות ביותר שעל סדר היום האנושי. הפלסטיק אולי מדהים ביכולותיו ובשימושיו הרבים, אך השימוש האנושי בו התגלה כגדול מדי וחסר אחריות.
ההתמכרות של האנושות לפלסטיק החד-פעמי הפכה והתגלתה בעשורים האחרונים כסכנה אקולוגית ובריאותית של ממש. היום גם ניכרת תרומתו העצומה של החומר הזה להתחממות הגלובלית ולמשבר האקלים כולו.
בעולם בו מושלכים לים ולאוקיינוס מדי שנה 10 מיליון טון לפחות ממנו, כמות פלסטיק השווה למיליון וחצי משאיות זבל, כולם כבר מבינים שהנוכחות של הפלסטיק באוקיינוסים ובימים בעולם היא בעלת השלכות אקולוגיות איומות. בחוסר אחריות מדיר שינה משמיד המין האנושי את הפלנטה היחידה שבה הוא חי ומזמין את סופנו עליו.
הנה תולדות הפלסטיק:
https://youtu.be/jQdBag_p6kE
כך התפתח הפלסטיק לאורך השנים - מהמצאתו ועד היום (מתורגם):
https://youtu.be/9GMbRG9CZJw
והתפתחות הפלסטיק לאורך הדורות האחרונים:
https://youtu.be/QW3OGMZ1bWc
מה תרם ומה גרם החד"פ לעולם?
את יתרונות השימוש בסכו"ם ובכלים חד פעמיים כולם מבינים. הקלות בה מושלכים הכלים הללו לפח האשפה בסוף הארוחה, במקום שטיפת הכלים הוא חיסכון בזמן ובכוח עבודה.
תולדות החד-פעמי קשורים קשר הדוק לתעשיית המזון המהיר. הנייר והפלסטיק היו זולים ובעבר נעלם המחיר הסביבתי שלהם מהעין, מה שלא היקשה לרגע להשתמש בחד"פ.
ומה שמדהים הוא שבלי הכלים והסכו"ם חד הפעמים לא הייתה תעשיית המזון המהיר משתלטת על העולם.
כי הכלים והסכו"ם חד הפעמיים (Disposable dishes) היו בסוף שנות ה-40 אחד ממרכיבי ההצלחה העיקריים של מסעדת מקדונלדס המקורית בקליפורניה. את זה למד גם ריי קרוק, מי שרכש את המסעדה הבודדת והמצליחה הזו והפך אותה לרשת המזון המהיר הגדולה בעולם. כל שאר הרשתות הלכו בעקבותיה והשאר היסטוריה.
בזכות יתרונם של החד"פ, בביטול הצורך ברחיצת הכלים, הפך השימוש בכלים החד-פעמיים נפוץ בכל מקום. ממסעדות מזון מהיר, דרך מסיבות ואירועים רבי משתתפים ועד לפינות שתייה ומטבחים של מקומות עבודה.
אלא שסכו"ם, כוסות וצלחות חד-פעמיים עשויים לרוב מפלסטיק, בעוד חלק מצלחות חד"פ וכוסות למשקאות חמים עשויים גם מנייר. את הנייר קל אם רוצים למחזר, בעוד שהפלסטיק מעולם לא טופל מספיק והפך לנזק סביבתי עצום וברובו לא ממוחזר.
יתרון נוסף בשימוש בסכו"ם, כוסות וצלחות חד פעמיים הוא בעניין כשרות של כלים עבור הסועדים היהודים, המקפידים על כשרות. מכאן שהנהנית השנייה מכוסות, סכו"ם ושאר כלים חד פעמיים היא מדינת ישראל, המדורגת בראש טבלת צריכת כלי הפלסטיק בעולם. בעולם של זיהום פלסטיק השיא הזה הוא ממש לא מחמאה.
כי הצרכנים העיקריים של הכלים החד-פעמיים אצלנו, לצד תעשיות המזון המהיר והטייק-אווי הפורחות כאן הם אנשי הקהילה החרדית. בקהילה זו המשפחות הגדולות והכשרות אינה קלה, שכן היא מחייבת להפריד בהן בין כלי מטבח בשריים וכלים לאוכל חלבי. משום כך הפכו הכלים החד-פעמיים לפתרון נוח וזול ולתחליף של ממש להדחת הכלים המפרכת שלאחר הארוחה, במיוחד במשפחות גדולות.
בנוסף, מתחילת שנות האלפיים, עם קפיצה מדהימה בעידן הקורונה, זינקה בישראל ובכל העולם תרבות הטייק אוויי. היר הגדילה משמעותית את השימוש היומיומי בכלים חד פעמיים. כך יצא שהחל ממארזים לסכו"ם וכלי אוכל לארוחות שלמות, דרך כוסות פלסטיק, מכסים, בוחשני קפה ומנשאים לכל אלה - הפלסטיק הפך כאן למוצר שהשימוש האנושי בו נמשך פחות משעה, אך הוא לא מתכלה וקיומו הוא לאלפי שנים קדימה, כשהמחיר האמיתי הסביבתי הוא עצום וברור יותר ויותר.
הנה הבעיה בסכו"ם חד פעמי ובכלים חד פעמיים (עברית):
https://youtu.be/b_XUwfye37A
הם הפכו לבעיה הכי גדולה גם של הים (עברית):
https://youtu.be/_jEvk-oEUeg
אדם ששחה למרחק אדיר של פלסטיק (עברית):
https://youtu.be/-SZED7gdf7U
יש פתרונות וצריך פשוט לאמץ אותם (עברית):
https://youtu.be/SVZyxiU-SJc
ולא יעזרו גם פתרונות מתכלים (עברית):
https://youtu.be/uTJ5TN8eWBw?long=yes
פלסטיק מתכלה
הפלסטיק נחשב לחומר המהפכני ומצוין ששירת את האנושות היטב, אך גם פוגע בסביבה ומשום כך עלול לתרום בתוך כמה דורות לסופה. אז איך נולדה ההמצאה המצליחה כל כך שהפכה לפצצת זמן סביבתית?
המהפכה הכימית שיצרה את עידן הפלסטיק החלה במעבדה בניו יורק ב-1909. ליאו באקלנד (Leo Baekeland), כימאי בלגי-אמריקאי, ניסה ליצור תחליף זול לשלק (Shellac) הטבעי. במקום זאת הוא גילה חומר חדש שהוא קרא לו בקליט (Bakelite) שבדיעבד נחשב לפלסטיק הסינתטי הראשון בהיסטוריה.
הבקליט שינה את חוקי המשחק הכלכליים. זה היה החומר הראשון שנוצר במעבדה וללא שום מקור טבעי. התעשייה התלהבה מיד כשגילתה שהחומר החדש לא נשרף, לא נמס בחום רגיל וקל לעיצוב. בתוך עשור הוא היכה שורש בכל תחום: ממכסים של מחבתות, דרך מכשירי רדיו, חלקי מכוניות ואפילו תכשיטי אופנה.
המלחמה העולמית השנייה זירזה את פיתוח הפלסטיק בצורה דרמטית. כשיפן כבשה את אזורי הגומי הטבעי באינדונזיה ובמלזיה, אמריקה נאלצה לחפש חלופות דחופות. פרץ חדשנות מרהיב יצר ניילון (Nylon) למצנחים ופוליאתילן (Polyethylene) לכבלי רדאר תת-ימיים.
וולאס קארותרס (Wallace Carothers) מחברת דופונט (DuPont) המציא את הניילון ב-1938 וגרבי הניילון שהושקו שנתיים אחר-כך חוללו מהפכה תרבותית של ממש.
השנים שלאחר המלחמה הביאו להתפוצצות של חומרים חדשים. פוליוויניל כלוריד (PVC) הפך לחומר הבנייה השני בחשיבותו אחרי הבטון. פוליסטירן (Polystyrene) יצר את תרבות הכוסות החד-פעמיות. הפוליפרופילן (Polypropylene) יצר מהפך ברפואה המודרנית, עם מגוון מוצרים שלפני כן היו בלתי אפשריים, כמו מזרקים חד-פעמיים ועד שתלים רפואיים מתקדמים.
במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 צמח הייצור ההמוני של הפלסטיק לצרכים מגוונים. מצעצועים ובקבוקי שתייה ועד לרכיבים אלקטרוניים וכלי אוכל חד-פעמיים - הפלסטיק הפך לחומר שהניע את התעשייה קדימה.
טוסן גוסטב תורין (Sten Gustaf Thulin) המציא ב-1959 בשוודיה את שקית הקניות עשוית הפלסטיק. תורין האמין שהפלסטיק יחליף את הנייר ויציל יערות ואת הסביבה. עשרות שנים אחרי כן יתברר שהשקיות הללו יהפכו לאחת הבעיות הסביבתיות הגדולות של המאה ה-21.
הפלסטיק הפך לחומר הנפוץ ביותר שהאנושות יצרה. התעשייה העולמית מייצרת כיום מעל 380 מיליון טון פלסטיק מדי שנה. מהמכשיר שאתם קוראים בו את המילים הללו ועד לאריזת המזון שפתחתם הבוקר - הפלסטיק שזור בכל פינה של החיים המודרניים באופן שבאקלנד לא יכול היה לדמיין וכדור הארץ מתקשה לעמוד מולו ומול נזקיו.
#הפלסטיק ונזקיו בהווה ובעתיד
במאה ה-21 זיהום הפלסטיק התגלה כאחת מבעיות הסביבה החמורות ביותר שעל סדר היום האנושי. הפלסטיק אולי מדהים ביכולותיו ובשימושיו הרבים, אך השימוש האנושי בו התגלה כגדול מדי וחסר אחריות.
ההתמכרות של האנושות לפלסטיק החד-פעמי הפכה והתגלתה בעשורים האחרונים כסכנה אקולוגית ובריאותית של ממש. היום גם ניכרת תרומתו העצומה של החומר הזה להתחממות הגלובלית ולמשבר האקלים כולו.
בעולם בו מושלכים לים ולאוקיינוס מדי שנה 10 מיליון טון לפחות ממנו, כמות פלסטיק השווה למיליון וחצי משאיות זבל, כולם כבר מבינים שהנוכחות של הפלסטיק באוקיינוסים ובימים בעולם היא בעלת השלכות אקולוגיות איומות. בחוסר אחריות מדיר שינה משמיד המין האנושי את הפלנטה היחידה שבה הוא חי ומזמין את סופנו עליו.
הנה תולדות הפלסטיק:
https://youtu.be/jQdBag_p6kE
כך התפתח הפלסטיק לאורך השנים - מהמצאתו ועד היום (מתורגם):
https://youtu.be/9GMbRG9CZJw
והתפתחות הפלסטיק לאורך הדורות האחרונים:
https://youtu.be/QW3OGMZ1bWc
את יתרונות השימוש בסכו"ם ובכלים חד פעמיים כולם מבינים. הקלות בה מושלכים הכלים הללו לפח האשפה בסוף הארוחה, במקום שטיפת הכלים הוא חיסכון בזמן ובכוח עבודה.
תולדות החד-פעמי קשורים קשר הדוק לתעשיית המזון המהיר. הנייר והפלסטיק היו זולים ובעבר נעלם המחיר הסביבתי שלהם מהעין, מה שלא היקשה לרגע להשתמש בחד"פ.
ומה שמדהים הוא שבלי הכלים והסכו"ם חד הפעמים לא הייתה תעשיית המזון המהיר משתלטת על העולם.
כי הכלים והסכו"ם חד הפעמיים (Disposable dishes) היו בסוף שנות ה-40 אחד ממרכיבי ההצלחה העיקריים של מסעדת מקדונלדס המקורית בקליפורניה. את זה למד גם ריי קרוק, מי שרכש את המסעדה הבודדת והמצליחה הזו והפך אותה לרשת המזון המהיר הגדולה בעולם. כל שאר הרשתות הלכו בעקבותיה והשאר היסטוריה.
בזכות יתרונם של החד"פ, בביטול הצורך ברחיצת הכלים, הפך השימוש בכלים החד-פעמיים נפוץ בכל מקום. ממסעדות מזון מהיר, דרך מסיבות ואירועים רבי משתתפים ועד לפינות שתייה ומטבחים של מקומות עבודה.
אלא שסכו"ם, כוסות וצלחות חד-פעמיים עשויים לרוב מפלסטיק, בעוד חלק מצלחות חד"פ וכוסות למשקאות חמים עשויים גם מנייר. את הנייר קל אם רוצים למחזר, בעוד שהפלסטיק מעולם לא טופל מספיק והפך לנזק סביבתי עצום וברובו לא ממוחזר.
יתרון נוסף בשימוש בסכו"ם, כוסות וצלחות חד פעמיים הוא בעניין כשרות של כלים עבור הסועדים היהודים, המקפידים על כשרות. מכאן שהנהנית השנייה מכוסות, סכו"ם ושאר כלים חד פעמיים היא מדינת ישראל, המדורגת בראש טבלת צריכת כלי הפלסטיק בעולם. בעולם של זיהום פלסטיק השיא הזה הוא ממש לא מחמאה.
כי הצרכנים העיקריים של הכלים החד-פעמיים אצלנו, לצד תעשיות המזון המהיר והטייק-אווי הפורחות כאן הם אנשי הקהילה החרדית. בקהילה זו המשפחות הגדולות והכשרות אינה קלה, שכן היא מחייבת להפריד בהן בין כלי מטבח בשריים וכלים לאוכל חלבי. משום כך הפכו הכלים החד-פעמיים לפתרון נוח וזול ולתחליף של ממש להדחת הכלים המפרכת שלאחר הארוחה, במיוחד במשפחות גדולות.
בנוסף, מתחילת שנות האלפיים, עם קפיצה מדהימה בעידן הקורונה, זינקה בישראל ובכל העולם תרבות הטייק אוויי. היר הגדילה משמעותית את השימוש היומיומי בכלים חד פעמיים. כך יצא שהחל ממארזים לסכו"ם וכלי אוכל לארוחות שלמות, דרך כוסות פלסטיק, מכסים, בוחשני קפה ומנשאים לכל אלה - הפלסטיק הפך כאן למוצר שהשימוש האנושי בו נמשך פחות משעה, אך הוא לא מתכלה וקיומו הוא לאלפי שנים קדימה, כשהמחיר האמיתי הסביבתי הוא עצום וברור יותר ויותר.
הנה הבעיה בסכו"ם חד פעמי ובכלים חד פעמיים (עברית):
https://youtu.be/b_XUwfye37A
הם הפכו לבעיה הכי גדולה גם של הים (עברית):
https://youtu.be/_jEvk-oEUeg
אדם ששחה למרחק אדיר של פלסטיק (עברית):
https://youtu.be/-SZED7gdf7U
יש פתרונות וצריך פשוט לאמץ אותם (עברית):
https://youtu.be/SVZyxiU-SJc
ולא יעזרו גם פתרונות מתכלים (עברית):
https://youtu.be/uTJ5TN8eWBw?long=yes
