שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איפה נולד נזיד הצ'ילי קון קרנה?
הוא המאכל הלאומי של טקסס ורבים חושבים שמוצאו ממקסיקו. למעשה, יש על כך ויכוח וטענה שמקורו בכלל בטקסס. אבל למה לקלקל אגדה שבגללה מגישים צ'ילי במקסיקו רק במסעדות לתיירים, כי הם בטוחים שהם הגיעו למולדת המאכל הנהדר הזה?
כך או כך, במערבונים ובצלחות של האקדוחנים במערב הפרוע הוא תפס מקום של כבוד, בכל פעם שהגיבור הגיע מהדרך הארוכה במדבר והתיישב לרגע לאכול מנה חמה של צ'ילי.
עד היום הצ'ילי קון קרנה (Chili con carne), בעברית "פלפלים עם בשר", הוא המאכל הלאומי של מדינת טקסס שבארצות הברית, המדינה המזוהה כל כך עם המערב הפרוע.
לצ'ילי קון קרנה יש גרסאות שונות ומשונות, בפינות שונות של העולם. אבל המתכון הבסיסי והכי מוכר שלו מציע נזיד חריף שעשוי מפלפלי צ'ילי חריפים, בשר, שום, בצל וכמון. נוהגים להכין אותו באופן מסורתי מבשר בקר קצוץ או טחון. יש המוסיפים לו עגבניות, שעועית ועוד מרכיבים מגוונים.
ההיסטוריונים סבורים שלמאכל המקורי אחראים הקונקיסטדורים, הכובשים הספרדים שכבשו את מקסיקו במאה ה-16. ככל הנראה כלל המתכון המקורי בשר שיובש, פלפלי צ'ילי מיובשים, חלב כבשים ומלח. הספרדים נהגו לכתוש את הכל ביחד ולייבש את העיסה בצורה של קוביות מיובשות, שאותן בישלו בסירים כשרצו להכין את הנזיד.
מקור השם הוא בספרדית, בה "צ'ילי" הוא פלפל הצ'ילי החריף ו"קרנה" זה בשר.
הנה הצ'ילי קון קרנה המקסיקני שהקאובויז כל כך אוהבים:
https://youtu.be/bTJLLxqZevA
תולדות הצ'ילי קון קרנה:
https://youtu.be/JkZ_2fjzsSE
וכך מכינים צ'ילי קון קרנה (עברית):
https://youtu.be/7zYa9l4B35E
מהי ההיסטוריה של הפלפל החריף?
האהבה של רבים לצ'ילי פפר, הפלפל החריף (Chili pepper) והלוהט הזה, היא מהידועות ביותר במטבח. ישנם זני פלפלים חריפים שמכילים קפסאיצין, תרכובת שהיא האחראית לתחושת החריפות בפה.
חריפות היא תכונה שהיא בעצם כוויה. סולם סקוויל (Scoville) הוא הסולם שמודד את חריפות הפלפלים החריפים ומשווה בין הזנים שלהם, לזיהוי החריפים ביותר.
את הסוג פלפלת בייתו לראשונה באמריקה הצפונית, בסביבות 4,000 שנה לפני הספירה. ממצאים ארכיאולוגיים מצביעים על כך שגידול פלפלים חריפים היה מהגידולים הראשונים שהשתמשו בהם בהאבקה עצמית.
האירופאי הראשון שנתקל ותיעד את הפלפל החריף היה כריסטופר קולומבוס. זה היה בביקור הראשון שלו באיים הקאריביים. הוא נתן להם את הכינוי פלפל, אך לא מפני קשר כלשהו לפלפל השחור שהוא הכיר מהמטבח האירופי. ככל הנראה היה זה רק אפקט החריפות שהזכיר לקולומבוס את הפלפל השחור והחריף שהוא הכי מהבית.
מי שהביא את הצ'ילי לאירופה היה דייגו אלברס צ'אנקה, רופא במשלחת במסגרת המסע השני של קולומבוס לאיי הודו המזרחית. הוא הביא עמו את הפלפלת לספרד, בשנת 1493, ומטרתו הייתה להשתמש בו כ... תרופה דווקא. ההתלהבות מהפלפלים הללו סימנה את הדרך לספרדים ועם ההשתלטות שלהם על מקסיקו ועל נתיבי המסחר באוקיינוס השקט, הם הביאו אותם בכמויות והפלפלת החלה להתפשט לעבר מזרח אסיה ובהמשך, דרך נתיבי הסחר הפורטוגזים, גם להודו.
כל הפלפלים כולם תורבתו בעבר מהפלפל הפראי. אך בעוד שיש את הפלפלים המתוקים והמוכרים מהסלט ומהפלפלים הממולאים, הזנים החריפים מהווים כיום בעיקר את 5 המינים של הפלפלת החריפה. מקור השם צ'ילי, אגב, הוא משפת הנאוואטל, ממנה הגיעו גם שמותיהם של הקקאו, האבוקדו ומאכלים רבים אחרים.
בעוד שהפלפלים המתוקים אינם חריפים והם טובים לסלטים, ממולאים ולקלייה, הפלפלים הקטנים הם חריפים ונקראים בעולם ולא פעם גם אצלנו צ'ילי ופלפל צ'ילי. ביניהם מוכר במיוחד הצ'ילי הפופולרי במטבחים האסייתיים, סוג של פלפל קטן חריף, דק ומוארך בגווני אדום או ירוק. פלפל החלפיניו האקזוטי גם הוא קטן ובשרני והוא משתנה בחריפותו כשבשיאו הוא לוהט עד שכמעט אין מי שיכולים לצרוך אותו. כשהוא מעושן ומיובש מכנים את החלפיניו צ'יפוטלה.
הנה הפלפלים החריפים וההיסטוריה שלהם:
https://youtu.be/8YhNheYaw68
חוויות מההתנסות באכילת הפלפלים החריפים ביותר בעולם:
https://youtu.be/hrF3jVppfr4
מצגת וידאו של פלפלי הצ'ילי הכי חריפים בעולם:
https://youtu.be/pthRJjGZJTU
הנה התחרות על גידול הפלפלים הכי חריפים בעולם:
https://youtu.be/END8Dp16n5M?long=yes
וסרט על תולדות הפלפל:
https://youtu.be/NuZujx-LMfg?long=yes
האם חריף הוא טעם ומה הוא גורם שאנשים אוהבים כל כך?
ממש לא. בניגוד לטעמים שונים, כמו מלוח, חמוץ, מר או אוממי, הטעם החדש שהתגלה, הטעם החריף אינו טעם כלל. חריף הוא כאב שנגרם מגירוי חזק מדי של אזורי הטעם שבלשון שלנו. הוא גורם לפה שלנו לבעור ואם הוא ממש חריף - אפילו לדמעות!
במילים אחרות, החריף לא משפיע על בלוטות הטעם, כמו טעמים של ממש. חריף הוא למעשה תחושת הצריבה, מעין כוויה שנגרמת בקולטני הכאב שעל הלשון. לכן חשיפה למזון חריף, של אזורים אחרים בגוף שאין בהם בלוטות טעם, גם היא גורמת לתחושת צריבה, כאב או חום. אלה תחושות דומות לצריבה החריפה.
פלפל חריף, סחוג, צ'ילי או וואסאבי - מלכי החריפות שבדברי המזון הם משפחת הפלפליים. מבחינה כימית, בפלפלים כמו פלפל צ'ילי או הפלפל הסודאני נמצא מרכיב בשם קפסאיצין. זהו החומר הכימי שנותן את החריפות.
למעשה, מה שמייצר הקפסאיצין שבפלפלים חריפים היא חריפות שגם גורמת לתחושת חום. זוהי עלייה מלאכותית בתחושת החום, שהיא הפוכה לתחושת הקרירות המוכרת בשאיפת אוויר לאחר מציצת מנתול, הנמצא בסוכריות מנתה.
הנה סרטון על ה"טעם" החריף (מתורגם):
http://youtu.be/qD0_yWgifDM
אנשים שמשווים טעמים חריפים:
http://youtu.be/tPj7e_7X14s
ומתיחה חריפה במיוחד:
http://youtu.be/j2N0YRTs2Mw
פלפלים
הוא המאכל הלאומי של טקסס ורבים חושבים שמוצאו ממקסיקו. למעשה, יש על כך ויכוח וטענה שמקורו בכלל בטקסס. אבל למה לקלקל אגדה שבגללה מגישים צ'ילי במקסיקו רק במסעדות לתיירים, כי הם בטוחים שהם הגיעו למולדת המאכל הנהדר הזה?
כך או כך, במערבונים ובצלחות של האקדוחנים במערב הפרוע הוא תפס מקום של כבוד, בכל פעם שהגיבור הגיע מהדרך הארוכה במדבר והתיישב לרגע לאכול מנה חמה של צ'ילי.
עד היום הצ'ילי קון קרנה (Chili con carne), בעברית "פלפלים עם בשר", הוא המאכל הלאומי של מדינת טקסס שבארצות הברית, המדינה המזוהה כל כך עם המערב הפרוע.
לצ'ילי קון קרנה יש גרסאות שונות ומשונות, בפינות שונות של העולם. אבל המתכון הבסיסי והכי מוכר שלו מציע נזיד חריף שעשוי מפלפלי צ'ילי חריפים, בשר, שום, בצל וכמון. נוהגים להכין אותו באופן מסורתי מבשר בקר קצוץ או טחון. יש המוסיפים לו עגבניות, שעועית ועוד מרכיבים מגוונים.
ההיסטוריונים סבורים שלמאכל המקורי אחראים הקונקיסטדורים, הכובשים הספרדים שכבשו את מקסיקו במאה ה-16. ככל הנראה כלל המתכון המקורי בשר שיובש, פלפלי צ'ילי מיובשים, חלב כבשים ומלח. הספרדים נהגו לכתוש את הכל ביחד ולייבש את העיסה בצורה של קוביות מיובשות, שאותן בישלו בסירים כשרצו להכין את הנזיד.
מקור השם הוא בספרדית, בה "צ'ילי" הוא פלפל הצ'ילי החריף ו"קרנה" זה בשר.
הנה הצ'ילי קון קרנה המקסיקני שהקאובויז כל כך אוהבים:
https://youtu.be/bTJLLxqZevA
תולדות הצ'ילי קון קרנה:
https://youtu.be/JkZ_2fjzsSE
וכך מכינים צ'ילי קון קרנה (עברית):
https://youtu.be/7zYa9l4B35E
האהבה של רבים לצ'ילי פפר, הפלפל החריף (Chili pepper) והלוהט הזה, היא מהידועות ביותר במטבח. ישנם זני פלפלים חריפים שמכילים קפסאיצין, תרכובת שהיא האחראית לתחושת החריפות בפה.
חריפות היא תכונה שהיא בעצם כוויה. סולם סקוויל (Scoville) הוא הסולם שמודד את חריפות הפלפלים החריפים ומשווה בין הזנים שלהם, לזיהוי החריפים ביותר.
את הסוג פלפלת בייתו לראשונה באמריקה הצפונית, בסביבות 4,000 שנה לפני הספירה. ממצאים ארכיאולוגיים מצביעים על כך שגידול פלפלים חריפים היה מהגידולים הראשונים שהשתמשו בהם בהאבקה עצמית.
האירופאי הראשון שנתקל ותיעד את הפלפל החריף היה כריסטופר קולומבוס. זה היה בביקור הראשון שלו באיים הקאריביים. הוא נתן להם את הכינוי פלפל, אך לא מפני קשר כלשהו לפלפל השחור שהוא הכיר מהמטבח האירופי. ככל הנראה היה זה רק אפקט החריפות שהזכיר לקולומבוס את הפלפל השחור והחריף שהוא הכי מהבית.
מי שהביא את הצ'ילי לאירופה היה דייגו אלברס צ'אנקה, רופא במשלחת במסגרת המסע השני של קולומבוס לאיי הודו המזרחית. הוא הביא עמו את הפלפלת לספרד, בשנת 1493, ומטרתו הייתה להשתמש בו כ... תרופה דווקא. ההתלהבות מהפלפלים הללו סימנה את הדרך לספרדים ועם ההשתלטות שלהם על מקסיקו ועל נתיבי המסחר באוקיינוס השקט, הם הביאו אותם בכמויות והפלפלת החלה להתפשט לעבר מזרח אסיה ובהמשך, דרך נתיבי הסחר הפורטוגזים, גם להודו.
כל הפלפלים כולם תורבתו בעבר מהפלפל הפראי. אך בעוד שיש את הפלפלים המתוקים והמוכרים מהסלט ומהפלפלים הממולאים, הזנים החריפים מהווים כיום בעיקר את 5 המינים של הפלפלת החריפה. מקור השם צ'ילי, אגב, הוא משפת הנאוואטל, ממנה הגיעו גם שמותיהם של הקקאו, האבוקדו ומאכלים רבים אחרים.
בעוד שהפלפלים המתוקים אינם חריפים והם טובים לסלטים, ממולאים ולקלייה, הפלפלים הקטנים הם חריפים ונקראים בעולם ולא פעם גם אצלנו צ'ילי ופלפל צ'ילי. ביניהם מוכר במיוחד הצ'ילי הפופולרי במטבחים האסייתיים, סוג של פלפל קטן חריף, דק ומוארך בגווני אדום או ירוק. פלפל החלפיניו האקזוטי גם הוא קטן ובשרני והוא משתנה בחריפותו כשבשיאו הוא לוהט עד שכמעט אין מי שיכולים לצרוך אותו. כשהוא מעושן ומיובש מכנים את החלפיניו צ'יפוטלה.
הנה הפלפלים החריפים וההיסטוריה שלהם:
https://youtu.be/8YhNheYaw68
חוויות מההתנסות באכילת הפלפלים החריפים ביותר בעולם:
https://youtu.be/hrF3jVppfr4
מצגת וידאו של פלפלי הצ'ילי הכי חריפים בעולם:
https://youtu.be/pthRJjGZJTU
הנה התחרות על גידול הפלפלים הכי חריפים בעולם:
https://youtu.be/END8Dp16n5M?long=yes
וסרט על תולדות הפלפל:
https://youtu.be/NuZujx-LMfg?long=yes
ממש לא. בניגוד לטעמים שונים, כמו מלוח, חמוץ, מר או אוממי, הטעם החדש שהתגלה, הטעם החריף אינו טעם כלל. חריף הוא כאב שנגרם מגירוי חזק מדי של אזורי הטעם שבלשון שלנו. הוא גורם לפה שלנו לבעור ואם הוא ממש חריף - אפילו לדמעות!
במילים אחרות, החריף לא משפיע על בלוטות הטעם, כמו טעמים של ממש. חריף הוא למעשה תחושת הצריבה, מעין כוויה שנגרמת בקולטני הכאב שעל הלשון. לכן חשיפה למזון חריף, של אזורים אחרים בגוף שאין בהם בלוטות טעם, גם היא גורמת לתחושת צריבה, כאב או חום. אלה תחושות דומות לצריבה החריפה.
פלפל חריף, סחוג, צ'ילי או וואסאבי - מלכי החריפות שבדברי המזון הם משפחת הפלפליים. מבחינה כימית, בפלפלים כמו פלפל צ'ילי או הפלפל הסודאני נמצא מרכיב בשם קפסאיצין. זהו החומר הכימי שנותן את החריפות.
למעשה, מה שמייצר הקפסאיצין שבפלפלים חריפים היא חריפות שגם גורמת לתחושת חום. זוהי עלייה מלאכותית בתחושת החום, שהיא הפוכה לתחושת הקרירות המוכרת בשאיפת אוויר לאחר מציצת מנתול, הנמצא בסוכריות מנתה.
הנה סרטון על ה"טעם" החריף (מתורגם):
http://youtu.be/qD0_yWgifDM
אנשים שמשווים טעמים חריפים:
http://youtu.be/tPj7e_7X14s
ומתיחה חריפה במיוחד:
http://youtu.be/j2N0YRTs2Mw
