שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
פסולת חלל
מהי פסולת חלל?
בחודש נובמבר 2008 ביצעה האסטרונאוטית היידי סטפנישין פייפר עבודות תיקון ואחזקה בתחנת החלל הבינלאומית. באמצע עבודתה בהליכת חלל, מחוץ לתחנת החלל, גילתה האסטרונאוטית שהיא לא קשרה את תרמיל הכלים שלה. בכל מקרה אחר, יתכן שהיו עוברים על כך לסדר היום, אבל תרמיל הכלים הלא קשור נפל ממקומו וריחף הרחק בחלל. מעולם לפני כן לא אבד עצם כה גדול במהלך פעילות חלל של אסטרונאוט בודד.
תרמיל הכלים הזה הצטרף לבעיה עולמית שיצר המין האנושי בחלל. מדובר בפסולת חלל (Space junk או Space Debris). אלו עצמים מעשי ידי אדם שיצאו משימוש, מרחפים בחלל ומרחפים במסלול סביב כדור הארץ.
פסולת החלל מורכבת מעצמים מעשי ידי אדם, שנמצאים במסלול סביב כדור הארץ, לאחר שיצאו משימוש. הללו מגוונים מאוד בהרכב שלהם: מלוויינים שסיימו את פעולתם בחלל, חלקים של משגרי חלליות ולוויינים וחלליות, חלקים של מנועי משגרים, נוזלי קירור מחלליות ועד לרסיסי צבע, אבק ועוד.
תחנת החלל הבינלאומית וחלק מכלי הרכב החלליים, מכוסים בשכבת מגן מיוחדת השומרת עליהם מהתנגשות עם פסולת חלל. אבל הסכנה של התנגשות בין כלי טיס חלליים לפסולת חלל היא אמיתית וקשה.
התנגשות עם פסולת חלל עלולה לגרום לנזק לתחנות חלל וכלי רכב חלליים. נזקים שכרוכים בהפסדים כספיים עצומים, ביטול משימות חשובות וכמובן, לאובדן של חיי אסטרונאוטים.
לא פחות מכך מדאיג את תעשיית החלל הוא מה שקרוי "סינדרום קסלר". זוהי קביעה מדעית שאומרת שכל התנגשות כזו תייצר פסולת חלל נוספת, שתגדיל עוד יותר את הסיכון בעתיד.
יתר על כן, על אסטרונאוטים המבצעים פעילות מחוץ לחללית, כלל לא ניתן להגן מסכנות פגיעת פסולת החלל והם החשופים ביותר לסכנה. משום כך רואים בכל "הליכת חלל" פעולה בעלת פוטנציאל סיכון לא קטן.
באופן כללי, רובנו נוטים לתפוס את החלל כריק, מקום שאין בו כלום. אבל האמת היא שהחלל אינו ריק לחלוטין. חוץ מפסולת החלל יש בו כמויות של אסטרואידים ומטאורים, שנעים במהירויות עצומות לכל כיוון.
עד היום, הושקעו מרבית המאמצים להתמודדות עם פסולת חלל בפיתוח של אמצעי זהירות למניעת התנגשות בה. כדי שלא יכנסו לשדה הפסולת, יש לנאס"א כיום את היכולת להסיט לוויינים ממסלולם בחלל. יכולת זו מצטרפת לטכנולוגיה שפותחה שם, המאפשרת למהנדסים של נאס"א לעקוב אחרי רסיסי פסולת בחלל.
גם מניעה של היווצרות פסולת נוספת היא נושא ששוקדים עליו בתעשיית החלל, אבל ברור לכל שלא ניתן למנוע תקלות, תאונות או השמדה ונזק לא מתוכננים של ציוד חלל.
ניקוי של פסולת מהחלל, לעומת זאת, הוא תחום הרבה יותר מורכב. שיטות שונות נשקלות ונעשים ניסויים, מורכבים יותר ופחות. רעיון שנבחן היטב הוא הסטה של לוויינים שיצאו מכלל שימוש, ממסלולם, ושריפה שלהם, על ידי הכנסתם לאטמוספירה של כדור הארץ. רעיון נוסף הוא יצירה של "בית קברות חללי", אזור בחלל שבו לא קיימת פעילות לוויינים ואליו יורחקו לוויינים וחלליות שיצאו מכלל שימוש.
רעיונות דמיוניים נוספים הם גוררי זבל, מעין מטאטאי-לייזר שידחפו רסיסי זבל זעירים למסלולים שבהם ידעכו מהר יותר, או גושי ענק של ארוג'ל שיספחו אליהם רסיסים שיפגעו בהם ובשלב מסוים יפלו לאטמוספירה ויישרפו.
לאחרונה הודיע יזם יפני על הקמת חברה לניקוי החלל מהפסולת שהצטברה בו. לטענתו יש לו שיטות ורעיונות חדשניים משלו, אבל המדענים מטילים ספק ביכולתו לפתור את הבעיה בקלות רבה.
הנה סיפורה של פסולת החלל (עברית):
https://youtu.be/m5xNUXa0b-U
הפסולת הזו יכולה לגרום לנזקים של ממש ולאובדן חיים וציוד יקר ערך:
https://youtu.be/JktgH0oSa1Q
מצב פסולת החלל כיום:
https://youtu.be/wPXCk85wMSQ
סכנות של התרסקות על פני כדור הארץ:
https://youtu.be/JqSPVISfIMU
והנה סרט תיעודי על חלל שמציג יפה את סוגיית פסולת החלל:
https://youtu.be/9cd0-4qOvb0?long=yes
בחודש נובמבר 2008 ביצעה האסטרונאוטית היידי סטפנישין פייפר עבודות תיקון ואחזקה בתחנת החלל הבינלאומית. באמצע עבודתה בהליכת חלל, מחוץ לתחנת החלל, גילתה האסטרונאוטית שהיא לא קשרה את תרמיל הכלים שלה. בכל מקרה אחר, יתכן שהיו עוברים על כך לסדר היום, אבל תרמיל הכלים הלא קשור נפל ממקומו וריחף הרחק בחלל. מעולם לפני כן לא אבד עצם כה גדול במהלך פעילות חלל של אסטרונאוט בודד.
תרמיל הכלים הזה הצטרף לבעיה עולמית שיצר המין האנושי בחלל. מדובר בפסולת חלל (Space junk או Space Debris). אלו עצמים מעשי ידי אדם שיצאו משימוש, מרחפים בחלל ומרחפים במסלול סביב כדור הארץ.
פסולת החלל מורכבת מעצמים מעשי ידי אדם, שנמצאים במסלול סביב כדור הארץ, לאחר שיצאו משימוש. הללו מגוונים מאוד בהרכב שלהם: מלוויינים שסיימו את פעולתם בחלל, חלקים של משגרי חלליות ולוויינים וחלליות, חלקים של מנועי משגרים, נוזלי קירור מחלליות ועד לרסיסי צבע, אבק ועוד.
תחנת החלל הבינלאומית וחלק מכלי הרכב החלליים, מכוסים בשכבת מגן מיוחדת השומרת עליהם מהתנגשות עם פסולת חלל. אבל הסכנה של התנגשות בין כלי טיס חלליים לפסולת חלל היא אמיתית וקשה.
התנגשות עם פסולת חלל עלולה לגרום לנזק לתחנות חלל וכלי רכב חלליים. נזקים שכרוכים בהפסדים כספיים עצומים, ביטול משימות חשובות וכמובן, לאובדן של חיי אסטרונאוטים.
לא פחות מכך מדאיג את תעשיית החלל הוא מה שקרוי "סינדרום קסלר". זוהי קביעה מדעית שאומרת שכל התנגשות כזו תייצר פסולת חלל נוספת, שתגדיל עוד יותר את הסיכון בעתיד.
יתר על כן, על אסטרונאוטים המבצעים פעילות מחוץ לחללית, כלל לא ניתן להגן מסכנות פגיעת פסולת החלל והם החשופים ביותר לסכנה. משום כך רואים בכל "הליכת חלל" פעולה בעלת פוטנציאל סיכון לא קטן.
באופן כללי, רובנו נוטים לתפוס את החלל כריק, מקום שאין בו כלום. אבל האמת היא שהחלל אינו ריק לחלוטין. חוץ מפסולת החלל יש בו כמויות של אסטרואידים ומטאורים, שנעים במהירויות עצומות לכל כיוון.
עד היום, הושקעו מרבית המאמצים להתמודדות עם פסולת חלל בפיתוח של אמצעי זהירות למניעת התנגשות בה. כדי שלא יכנסו לשדה הפסולת, יש לנאס"א כיום את היכולת להסיט לוויינים ממסלולם בחלל. יכולת זו מצטרפת לטכנולוגיה שפותחה שם, המאפשרת למהנדסים של נאס"א לעקוב אחרי רסיסי פסולת בחלל.
גם מניעה של היווצרות פסולת נוספת היא נושא ששוקדים עליו בתעשיית החלל, אבל ברור לכל שלא ניתן למנוע תקלות, תאונות או השמדה ונזק לא מתוכננים של ציוד חלל.
ניקוי של פסולת מהחלל, לעומת זאת, הוא תחום הרבה יותר מורכב. שיטות שונות נשקלות ונעשים ניסויים, מורכבים יותר ופחות. רעיון שנבחן היטב הוא הסטה של לוויינים שיצאו מכלל שימוש, ממסלולם, ושריפה שלהם, על ידי הכנסתם לאטמוספירה של כדור הארץ. רעיון נוסף הוא יצירה של "בית קברות חללי", אזור בחלל שבו לא קיימת פעילות לוויינים ואליו יורחקו לוויינים וחלליות שיצאו מכלל שימוש.
רעיונות דמיוניים נוספים הם גוררי זבל, מעין מטאטאי-לייזר שידחפו רסיסי זבל זעירים למסלולים שבהם ידעכו מהר יותר, או גושי ענק של ארוג'ל שיספחו אליהם רסיסים שיפגעו בהם ובשלב מסוים יפלו לאטמוספירה ויישרפו.
לאחרונה הודיע יזם יפני על הקמת חברה לניקוי החלל מהפסולת שהצטברה בו. לטענתו יש לו שיטות ורעיונות חדשניים משלו, אבל המדענים מטילים ספק ביכולתו לפתור את הבעיה בקלות רבה.
הנה סיפורה של פסולת החלל (עברית):
https://youtu.be/m5xNUXa0b-U
הפסולת הזו יכולה לגרום לנזקים של ממש ולאובדן חיים וציוד יקר ערך:
https://youtu.be/JktgH0oSa1Q
מצב פסולת החלל כיום:
https://youtu.be/wPXCk85wMSQ
סכנות של התרסקות על פני כדור הארץ:
https://youtu.be/JqSPVISfIMU
והנה סרט תיעודי על חלל שמציג יפה את סוגיית פסולת החלל:
https://youtu.be/9cd0-4qOvb0?long=yes
מהי הליכת חלל?
בחודש מרץ 1965 יצא בפעם הראשונה קוסמונאוט הסובייטי בשם אלכסיי ליאונוב, לפעילות מחוץ לחללית החוץ-רכבית ווסחוד 2. הפעילות הזו זכתה לשם "הליכת חלל". כארבע שנים לאחר מכן יצא האסטרונאוט האמריקאי ניל ארמסטרונג אל מחוץ לנחתת הירח של אפולו 11, להליכה על קרקע הירח. פעילותו מחוץ לחללית זכתה לראשונה לכותרת "הליכת ירח".
כשמבצעים האסטרונאוטים עבודות תיקון ואחזקה בתחנת החלל למשל, הם יוצאים למה שנקרא "הליכת חלל" (Spacewalk), פעילות מחוץ לתחנת החלל. את הליכת החלל, או במושג המקצועי "פעילות חוץ-רכבית" (Extra-Vehicular Activity), מבצעים טייסי חלל מחוץ לחללית, בין כשנמצאים מחוץ לחללית המקיפה את כדור הארץ ובין כשיוצאים אל פני השטח של הירח, ומכאן השם "הליכת ירח".
בעת פעילות חוץ-רכבית לא מחוברים האסטרונאוטים אל החללית. הם זקוקים גם לכמות מספקת של חמצן וגם לכוח הנעה שיאפשר להם לחזור אל החללית.
#הסכנות בהליכת חלל
אף שהן נדירות, הסכנות מפגיעה בהליכה מחוץ לחללית הן לא קטנות.
בזכות חליפת החלל שלהם מוגנים האסטרונאוטים היוצאים להליכת חלל מהקור העצום ומהתנאים הקשים השוררים בחוץ. אך מחוץ לחללית יש סכנות אחרות.
דוגמאות?
אסטרונאוט בהליכת חלל יכול להיפגע מדברים כמו פסולת חלל, עצמים מעשי ידי אדם, כמו מיליוני חלקי חלליות, תחנות חלל ולוויינים שיצאו משימוש ומשייטים להם במרחב החללי בחופשיות מסוכנת.
יש גם עצמים שונים, דוגמת מטאוריטים ואסטרואידים ש"טסים" בחלל במהירויות עצומות ומסכנים את האסטרונאוטים.
בעת העבודות מחוץ לחללית, אפילו נזק קל לחליפת החלל שלהם יכול להביא לאובדן לחץ האוויר בתוך החליפה ובעקבותיו לחנק של האסטרונאוטים בהליכת חלל. בקיצור, לא רק "קר שם בחוץ" אלא גם מעט מסוכן...
הנה הסבר על הליכת החלל (עברית):
https://youtu.be/yEjL4Mj2t-o
זה הפחד הגדול של האסטרונאוטים - לאבד את החללית:
https://youtu.be/jXil9P1xqKI
וסרט תיעודי על הליכת חלל:
https://youtu.be/Z62z64-AyH0?long=yes
בחודש מרץ 1965 יצא בפעם הראשונה קוסמונאוט הסובייטי בשם אלכסיי ליאונוב, לפעילות מחוץ לחללית החוץ-רכבית ווסחוד 2. הפעילות הזו זכתה לשם "הליכת חלל". כארבע שנים לאחר מכן יצא האסטרונאוט האמריקאי ניל ארמסטרונג אל מחוץ לנחתת הירח של אפולו 11, להליכה על קרקע הירח. פעילותו מחוץ לחללית זכתה לראשונה לכותרת "הליכת ירח".
כשמבצעים האסטרונאוטים עבודות תיקון ואחזקה בתחנת החלל למשל, הם יוצאים למה שנקרא "הליכת חלל" (Spacewalk), פעילות מחוץ לתחנת החלל. את הליכת החלל, או במושג המקצועי "פעילות חוץ-רכבית" (Extra-Vehicular Activity), מבצעים טייסי חלל מחוץ לחללית, בין כשנמצאים מחוץ לחללית המקיפה את כדור הארץ ובין כשיוצאים אל פני השטח של הירח, ומכאן השם "הליכת ירח".
בעת פעילות חוץ-רכבית לא מחוברים האסטרונאוטים אל החללית. הם זקוקים גם לכמות מספקת של חמצן וגם לכוח הנעה שיאפשר להם לחזור אל החללית.
#הסכנות בהליכת חלל
אף שהן נדירות, הסכנות מפגיעה בהליכה מחוץ לחללית הן לא קטנות.
בזכות חליפת החלל שלהם מוגנים האסטרונאוטים היוצאים להליכת חלל מהקור העצום ומהתנאים הקשים השוררים בחוץ. אך מחוץ לחללית יש סכנות אחרות.
דוגמאות?
אסטרונאוט בהליכת חלל יכול להיפגע מדברים כמו פסולת חלל, עצמים מעשי ידי אדם, כמו מיליוני חלקי חלליות, תחנות חלל ולוויינים שיצאו משימוש ומשייטים להם במרחב החללי בחופשיות מסוכנת.
יש גם עצמים שונים, דוגמת מטאוריטים ואסטרואידים ש"טסים" בחלל במהירויות עצומות ומסכנים את האסטרונאוטים.
בעת העבודות מחוץ לחללית, אפילו נזק קל לחליפת החלל שלהם יכול להביא לאובדן לחץ האוויר בתוך החליפה ובעקבותיו לחנק של האסטרונאוטים בהליכת חלל. בקיצור, לא רק "קר שם בחוץ" אלא גם מעט מסוכן...
הנה הסבר על הליכת החלל (עברית):
https://youtu.be/yEjL4Mj2t-o
זה הפחד הגדול של האסטרונאוטים - לאבד את החללית:
https://youtu.be/jXil9P1xqKI
וסרט תיעודי על הליכת חלל:
https://youtu.be/Z62z64-AyH0?long=yes
מהו החלל ומה רואים ושומעים בו?
חָלָל (Space) הוא המרחב הענקי שבו נמצאים היקום כולו והגופים השמימיים שבו. מבחינתנו, החלל הוא כל מה שנמצא מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ.
את הגבול שבין תחומי כדור הארץ לחלל נהוג להגדיר כקו בגובה של כ-100 קילומטרים מעל פני הים.
#מה יש בחלל?
החלל הוא שחור לחלוטין. יש בו חושך, כי אור השמש לא מגיע אליו ואין מה שיאיר אותו, ודאי לא במרחבי הענק האינסופיים שלו.
ניתן להגדיר את החלל כרִיק כמעט מוחלט, כלום או ואקום. שימו לב שמדובר ברִיק כמעט מוחלט. הסיבה היא שהערכת האסטרופיסיקאים, המדענים שמתמחים במכניקת הקוונטים, שעדיין קיימים חלקיקים שונים בוואקום הזה שבחלל, באותו "כלום".
זה גם לא לגמרי כלום. כי בשטח כה עצום של החלל יש עצמים מעטים מאוד, שכמעט ולא מורגשים. אסטרואידים ומטאורים, למשל, חולפים בו במהירויות עצומות. גם פסולת חלל שמפוזרת בו, בצורת עצמים שהותיר האדם. נכללים בה בעיקר חלקי חלליות ולוויינים, שיצר האדם ולאחר שיצאו משימוש, ננטשו על ידם בחלל. כל החלקים הללו נמצאים במסלול אינסופי, סביב כדור הארץ ואפילו מסכנים חלליות שטסות אל החלל.
אוויר, או גזים אחרים, לעומת זאת, אין בחלל. זה אומר שלנשום בו לא ניתן. גם צלילים אין בחלל, מפני שאין בו אוויר או משהו דומה, מה שאומר שלא עוברים בו קולות, כי קול מועבר באמצעות גלי קול באוויר או בגז כלשהו.
לכן גם חיכוך לא נוצר בחלל, מה שאומר שעצמים שנעים בחלל, יכולים לנוע בו ללא הפסקה, ללא האטה כלשהי או עצירה ובאותה מהירות כל הזמן. רק כוח שיופעל על עצם שנע בחלל, או פגיעה בדבר מה, הם שיוכלו לעצור אובייקט שכזה.
כוח כבידה, כמו זה שיש בכדור הארץ, גם הוא כמעט אפסי בחלל. לכן מרחפים בו ואין כיוונים כמו למעלה או למטה.
קר בחלל. הטמפרטורה בו נמוכה מכל מה שמוכר לנו בכדור הארץ, אפילו מהאזורים הקרים ביותר בעולמנו. הטמפרטורה הבסיסית בחלל קרובה ל"אפס המוחלט", בסביבות 270 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. מאוד קררררר...
החום עולה, אגב, רק כשמתקרבים לגוף הפולט קרינה וחום. הטמפרטורה בקרבת השמש, למשל, יכולה להגיע למיליוני מעלות. החום הזה גם מוקצן בגלל שאין בחלל שום דבר שיכול לסנן את הקרינה, כמו שעושים בכדור הארץ האטמוספירה והשדה המגנטי שלו.
הנה החלל המדהים, אבל גם מסוכן בשבילנו (מתורגם):
https://youtu.be/iX2w3q_O25c
הדגמה של טיסה מכדור הארץ אל קצה היקום (ללא מילים):
https://youtu.be/MkRSmynqonM
כך האור מהווה כלי מחקר ולימוד מרכזי של החלל (מתורגם):
https://youtu.be/HZ7hwUduMoU
ותופעות ודברים מעניינים המתרחשים בחלל (עברית):
https://youtu.be/bIb6l7eOgFI
חָלָל (Space) הוא המרחב הענקי שבו נמצאים היקום כולו והגופים השמימיים שבו. מבחינתנו, החלל הוא כל מה שנמצא מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ.
את הגבול שבין תחומי כדור הארץ לחלל נהוג להגדיר כקו בגובה של כ-100 קילומטרים מעל פני הים.
#מה יש בחלל?
החלל הוא שחור לחלוטין. יש בו חושך, כי אור השמש לא מגיע אליו ואין מה שיאיר אותו, ודאי לא במרחבי הענק האינסופיים שלו.
ניתן להגדיר את החלל כרִיק כמעט מוחלט, כלום או ואקום. שימו לב שמדובר ברִיק כמעט מוחלט. הסיבה היא שהערכת האסטרופיסיקאים, המדענים שמתמחים במכניקת הקוונטים, שעדיין קיימים חלקיקים שונים בוואקום הזה שבחלל, באותו "כלום".
זה גם לא לגמרי כלום. כי בשטח כה עצום של החלל יש עצמים מעטים מאוד, שכמעט ולא מורגשים. אסטרואידים ומטאורים, למשל, חולפים בו במהירויות עצומות. גם פסולת חלל שמפוזרת בו, בצורת עצמים שהותיר האדם. נכללים בה בעיקר חלקי חלליות ולוויינים, שיצר האדם ולאחר שיצאו משימוש, ננטשו על ידם בחלל. כל החלקים הללו נמצאים במסלול אינסופי, סביב כדור הארץ ואפילו מסכנים חלליות שטסות אל החלל.
אוויר, או גזים אחרים, לעומת זאת, אין בחלל. זה אומר שלנשום בו לא ניתן. גם צלילים אין בחלל, מפני שאין בו אוויר או משהו דומה, מה שאומר שלא עוברים בו קולות, כי קול מועבר באמצעות גלי קול באוויר או בגז כלשהו.
לכן גם חיכוך לא נוצר בחלל, מה שאומר שעצמים שנעים בחלל, יכולים לנוע בו ללא הפסקה, ללא האטה כלשהי או עצירה ובאותה מהירות כל הזמן. רק כוח שיופעל על עצם שנע בחלל, או פגיעה בדבר מה, הם שיוכלו לעצור אובייקט שכזה.
כוח כבידה, כמו זה שיש בכדור הארץ, גם הוא כמעט אפסי בחלל. לכן מרחפים בו ואין כיוונים כמו למעלה או למטה.
קר בחלל. הטמפרטורה בו נמוכה מכל מה שמוכר לנו בכדור הארץ, אפילו מהאזורים הקרים ביותר בעולמנו. הטמפרטורה הבסיסית בחלל קרובה ל"אפס המוחלט", בסביבות 270 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. מאוד קררררר...
החום עולה, אגב, רק כשמתקרבים לגוף הפולט קרינה וחום. הטמפרטורה בקרבת השמש, למשל, יכולה להגיע למיליוני מעלות. החום הזה גם מוקצן בגלל שאין בחלל שום דבר שיכול לסנן את הקרינה, כמו שעושים בכדור הארץ האטמוספירה והשדה המגנטי שלו.
הנה החלל המדהים, אבל גם מסוכן בשבילנו (מתורגם):
https://youtu.be/iX2w3q_O25c
הדגמה של טיסה מכדור הארץ אל קצה היקום (ללא מילים):
https://youtu.be/MkRSmynqonM
כך האור מהווה כלי מחקר ולימוד מרכזי של החלל (מתורגם):
https://youtu.be/HZ7hwUduMoU
ותופעות ודברים מעניינים המתרחשים בחלל (עברית):
https://youtu.be/bIb6l7eOgFI