שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך השתנתה תפיסת החלומות במהלך השנים?
בעת העתיקה נחשבו החלומות (Dreams) לבעלי משמעות מיסטית. הם נתפסו אז כמסרים מהאלים. המאמינים באל אחד האמינו שבאמצעות החלום אלוהים מעביר אליהם מידע.
אנשי קדם גם סברו שהחלומות מנבאים או יכולים לנבא את העתיד לבוא. במצרים העתיקה, למשל, החלומות נתפסו כסוג של קשר עם האלים שלהם והחלומות הללו הם ביטוי להתערבות של אותם אלילים בחיי האדם.
רק יחידי סגולה, כמו יוסף, יכולים היו לפתור את החלומות ולומר מה פירושם, אילו נבואות מסתתרות בהם לגבי העתיד ומה אומרים האלים. בתקופות שונות במצרים העתיקה זה היה תפקידם של כוהני דת שהתמחו בפירוש חלומות.
גם היהדות ראתה מאז ומתמיד עניין רב בפירוש חלומות. "חלום יוסף" ו"חלום יעקב" בבית אל הם רק שניים מהסיפורים התנ"כיים החשובים בהקשר לחלומות.
הסיפור המפורסם מספר בראשית מספר על יוסף, מי שהפך למפענח הצפונות הפרעוני ("צפנת פענח" הוא מכונה בתנ"ך) והוא מתואר כמי שפותר את חלומותיו של פרעה ומספר לו על נבואות לעתיד שגלומים בהם ועל שנים טובות ורעות המתרגשות על הממלכה.
בספר דניאל מתואר מפענח חלומות יהודי אחר. דניאל משמש כפותר החלומות של מלך בבל נבוכדנצר.
ביוון העתיקה נעשה שימוש רב בחלומות לצרכי רפואה. במקדשים רבים במרחבי יוון נהגו לעשות מה שהיום היו מכנים "פסיכותרפיה", רפואת נפש, כשהחלומות הם כלי חשוב ומרכזי בתהליך. במיתולוגיה היוונית מסופר אפילו על אל החלומות היווני מורפיאוס, שפירוש שמו הוא "מעצב החלומות".
האל הזה הוא מנהיג האונאירוי, "שבט החלומות" שכלל את ילדיה של אלת הלילה ניקס. בעוד מראהו האמיתי של מורפיאוס היה של שד מכונף, יכול היה אל החלומות מורפיאוס לשנות צורה למראה אנושי ולהופיע בחלומותיהם של בני אדם.
בעת המודרנית, הציעו זרמים שונים בפסיכולוגיה תאוריות שונות על משמעותם של החלומות. בתחילת המאה ה-20 נתן פרויד מקום מרכזי בתורת הפסיכואנליזה לחלומות ולמשמעותם.
בספרו החשוב משנת 1900, "פשר החלומות", נפל דבר. בניגוד למפענחי חלומות של תרבויות העולם הקדום, בחן פרויד פחות את תוכן החלומות ועסק במשמעויות הנסתרות שבהם, אלו שיכולות לרמוז על נפשו של החולם ועל התת-מודע שלו.
באותן משמעויות החבויות בחלומות עסק גם מי שהיה תלמידו והפך ליריבו הגדול, קרל גוסטב יונג.
יש תפיסה שטוענת שבתרבויות קדומות נוצרה שפת החלום. בספרו "השפה שנשכחה" מציג אותה אריך פרום כשפה היחידה בהיסטוריה שהיא משותפת לכל התרבויות והתקופות, שפה שבמרכזה עמדו סמלים. הטענה היא שבמקום מושגים של מקום וזמן, עומדים במרכזה של שפת החלום מושגים של עוצמה פנימית ואסוציאציות. בשפה זו, שבעזרתה ניתן להבין לא רק חלומות, אלא גם מיתוסים ואגדות עם, מוצגים רגשות, מחשבות וחוויות פנימיות, ממש כאילו היו אירועים שמתרחשים בעולם הרגיל, העולם החיצוני לחלום.
את שפת החלומות הזו, לדעת פרום, שפה שהייתה מהמרכזיות בעת העתיקה, שכח האדם המודרני ונטש במשך אלפי שנים. רק בזכות פרויד התוודעה לה התרבות האנושית שוב ודעת האדם חזרה לעסוק בחלומות ובפשרם.
מה המשמעות היהודית של החלומות שלנו (עברית):
https://youtu.be/xcT_k9iTLZI
כך אנו מבינים את החלומות כיום (מתורגם):
http://youtu.be/2W85Dwxx218
ותולדות החלום ופירוש חלומות (עברית):
https://youtu.be/auElWe2C3I0?t=23s?end=5m43s
במה נודע המלחין גוסטב מאהלר?
גוסטב מאהלר (Gustav Mahler) נחשב לאחד המלחינים הגדולים של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ולמנצח תזמורת מהמדרגה הראשונה.
מאהלר נולד ב-7 ביולי 1860 בקאליישט (Kaliště), עיירה קטנה בבוהמיה (כיום צ'כיה), למשפחה יהודית דוברת גרמנית.
מאהלר גדל בעיר איהלאווה (Iglau) במורביה, שם אביו ניהל בית מרזח. כבר בגיל צעיר גילה כישרון מוסיקלי יוצא דופן, ובגיל 15 התקבל לאקדמיה למוסיקה בווינה (Konservatorium der Gesellschaft der Musikfreunde). שם למד פסנתר אצל יוליוס אפשטיין (Julius Epstein), הרמוניה אצל רוברט פוקס (Robert Fuchs), וכן קומפוזיציה.
במקביל שמע הרצאות באוניברסיטת וינה, ובין מכריו נמנה אנטון ברוקנר (Anton Bruckner), שהשפיע עליו עמוקות בתפיסתו הסימפונית.
הקריירה של מאהלר כמנצח הגיעה לפסגה כאשר בשנת 1897 מונה למנהל האמנותי של האופרה הקיסרית בווינה (Hofoper), שנחשבה לאחת ממוקדי האמנות החשובים בעולם.
על מנת לקבל את המינוי, שהיה שמור לנוצרים, המיר מאהלר את דתו לקתוליות - צעד שעורר ויכוחים רבים ושנוי במחלוקת עד היום. במשך עשר שנות כהונתו בווינה (1897-1907) הוא הפך את האופרה למוסד אמנותי יוצא דופן.
הוא אסר על כניסה מאוחרת של קהל לאחר תחילת ההצגה, הוריד את תאורת האולם בזמן ההופעה והפסיק את נוהג ה"קלאקה" (claque) - מחיאות כפיים מתואמות בתשלום שהיו נפוצות באופרה. שינויים אלו עוררו התנגדות עזה, אך הביאו לשינוי עמוק בתרבות הצפייה באופרה.
בסוף 1907 עבר מאהלר לניו יורק, שם ניצח תחילה על המטרופוליטן אופרה (Metropolitan Opera), ומשנת 1909 על הפילהרמונית של ניו יורק (New York Philharmonic), ובכך הפך לאחד המנצחים הבינלאומיים הראשונים של תקופתו.
מאהלר ייחד כל קיץ לחיבור מוסיקה, ואת שאר השנה הקדיש לניצוח. הוא השאיר אחריו 9 סימפוניות מושלמות ועשירית שנותרה בטיוטה בלבד, וכן מחזורי שירים תזמורתיים גדולים.
#יצירותיו הגדולות
הסימפוניה מס' 1 ("הטיטאן") מלאה ברוח אופטימית ומוטיבים מהטבע. הסימפוניה מס' 2 ("תחיית המתים") היא יצירה עצומה המסתיימת בקריאה דרמטית לתחייה ולגאולה עם סולנים ומקהלה.
הסימפוניה מס' 5 ידועה במיוחד בזכות האדג'יאטו (Adagietto) שלה, שהפך לאחד הקטעים האורקסטרליים האהובים ביותר ששימש בסרטו של לוקינו ויסקונטי (Luchino Visconti) "מוות בוונציה" (1971).
הסימפוניה מס' 8 מכונה "סימפוניית האלף" כיוון שבביצוע הבכורה שלה ב-1910 השתתפו למעלה מ-1,000 מבצעים, והסימפוניה מס' 9 נחשבת ליצירתו הבשלה והעמוקה ביותר, מעין פרידה מן החיים.
מבין מחזורי ה"לידר", שירים גרמנים שלו, בולטים במיוחד "שירים על מות ילדים" (Kindertotenlieder), שהולחנו על פי שיריו של פרידריך ריקרט (Friedrich Rückert), כמו גם "שיר האדמה" (Das Lied von der Erde) - מחזור לטנור, קונטרלטו ותזמורת המבוסס על תרגומים גרמניים של שירה סינית קלאסית, שרבים רואים בו את יצירת המופת שלו.
#המשך חייו
בשנת 1902 נשא מאהלר לאשה את אלמה שינדלר (Alma Schindler), שהייתה צעירה ממנו ב-19 שנה ואף היא מלחינה מוכשרת. לצד היותו מלחין דגול, הוא לא היה בעל קל. רעייתו המוכשרת להפליא הייתה מלחינה מחוננת בעצמה ולפני שנישאה לו היא כתבה יצירות נהדרות. אך לאחר שהפכה לאשתו, הוא אסר עליה להמשיך ולהלחין והסירוס המוסיקלי הזה היה כה משמעותי, עד שגם אחרי מותו היא לא הצליחה לשוב ולכתוב עוד מוסיקה.
ואגב מוות, ידוע שאלמה התנגדה בחריפות להלחנת "שירים על מות ילדים" ואמרה שהלחנת שירים על מוות ילדים כשהם עצמם הורים לילדים קטנים היא גורל רע. לצערה, כמה שנים לאחר מכן, מתה בתם הבכורה מריה מקדחת ארגמן ודיפתריה, מה שהיכה את מאהלר מכה קשה.
מכל מקום, נישואיו של מאהלר היו סוערים מאוד. ב-1910 הוא גילה שאלמה מנהלת רומן עם האדריכל ולטר גרופיוס (Walter Gropius), מי שלימים יהיה מייסד הבאוהאוס (Bauhaus). בעקבות המשבר פנה מאהלר לזיגמונד פרויד (Sigmund Freud) אלא שהוא ביטל את הפגישה 3 פעמים לפני שהגיע סוף סוף. הם נפגשו בליידן (Leiden) שבהולנד בקיץ 1910 ושוטטו יחד ברחובות העיר במשך 4 שעות בשיחה פסיכואנליטית שהפכה לאחת מפגישות הייעוץ המפורסמות בהיסטוריה.
ככל הנראה העובדה שבסוף ימיו התנסה מאהלר בתיאוריות של פרויד על הפסיכואנליזה, שינתה אצלו משהו. מומחים גורסים שבסימפוניות שלו הוא החל לחקור את נפש האדם וחשף אותה במוסיקה שלו עד היסוד.
מאהלר נפטר ב-18 במאי 1911 בווינה, בגיל 50, לאחר מחלת לב שממנה סבל בשנותיו האחרונות. לאחר שמת, ביום שלמחרת ההלווייה, שלח פרויד הדגול את החשבון ליורשיו, מחווה שתוארה בלשון המעטה כ"חסרת טאקט במקצת".
מאהלר עמד על הגבול בין שני עולמות: הוא היה הרומנטיקן האחרון שהמשיך את מסורת בטהובן, שוברט וברוקנר, אך במקביל פתח את הדלת בפני המוסיקה המודרנית. ארנולד שנברג (Arnold Schoenberg) ואנטון וון וברן (Anton von Webern), שפיתחו את הדודקפוניה, ראו במאהלר אב רוחני ומקור השראה מרכזי.
במשך עשרות שנים לאחר מותו הוזנחה למדי המוסיקה של מאהלר, אך בשנות ה-60 של המאה ה-20 - בעיקר הודות לפועלו של המנצח לאונרד ברנשטיין (Leonard Bernstein) - חלה תחייה עצומה של יצירותיו, שהפכו לחלק קבוע מהרפרטואר של תזמורות העולם.
כיום הוא נחשב לאחד מענקי המוסיקה הקלאסית ויצירותיו מבוצעות ברחבי העולם בתדירות גבוהה מאי פעם.
הנה קיצור סיפורו של המלחין היהודי הגדול מאהלר:
https://youtu.be/Z0EAjWRRkJw
על מאהלר:
https://youtu.be/4IH5yDNd_tU
והביצוע המלא של הסימפוניה ה-1 של מאהלר בביצוע התזמורת הפילהרמונית הישראלית:
https://youtu.be/eFj9D-Mx31U?long=yes
מי היה זיגמונד פרויד ומה תרם לנפש האדם?
הרופא והפסיכולוג היהודי החשוב זיגמוּנד פרויד (Sigmund Freud) היה רופא, נוירולוג וחוקר בתחום הפסיכולוגיה. הוא נולד וגדל בעיר וינה, ממש בשכנות למייסד וחוזה מדינת ישראל, בנימין זאב הרצל וכיהודי חש לא פעם את האנטישמיות שמסביבו.
כשפרויד הרופא הגיע למסקנה שחלק מתלונות חוליו על כאבים גופניים מקורם בקשיים נפשיים שהם חווים, אך לא מודעים להם - הוא החל לחקור את הנושא. הוא שוחח עם מטופלים רבים, הבין ששיחות כאלה יכולות ללמד הרבה דברים על האדם ומכאן הגיע לפסיכולוגיה והצטיין בה.
פרויד הפך די מהרנ לאחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ואחד המדענים הבולטים והמשפיעים במאה ה-20. הוא אבי תורת הפסיכואנליזה, שעסקה במבנה האישיות הכולל של האדם, על התפתחותה, פגמיה ודרכי הריפוי שלה.
והוא, אגב, חשב שבבסיס ההתנהגות האנושית נמצא היצר המיני.
השפעת המחקרים שלו והתיאוריה שהגה על המאה ה-20 היא אדירה. היא משתרעת על פני תחומים רבים, מאמנות, שיווק, יחסי הציבור, תעמולה פוליטית ומדינאות ועד לטיפול בהלומי קרב, היחסים בחברה, המדיה ואפילו תרבות הסלפי והאינדבדואליזם הקיצוני של הפרט במאה ה-21.
פרויד חקר רבות את הלא-מודע ואת החלומות, כעתירי סמלים הקשורים בחייו של החולם. הוא הגדיר את עצמו כ"כובש של הנפש" ובתפיסתו את מחקריו ותפקידו במדע הוא ראה את עצמו כגיבור שחושף את סודות הנפש.
כשניתח את התודעה, גרס פרויד שיש בנפשנו 3 אזורי תודעה. הראשון הוא הלא מודע - שתופס את החלק הגדול ביותר של הנפש. מעליו תת-המודע - בו מאופסן מידע זמין ולמעלה המודע - כל מה שאנו מודעים לו ברגע נתון. זהו לדעתו החלק הקטן ביותר של הנפש.
פרויד חקר גם את הדת והנפש, את ההומור, הפסיכולוגיה של ההמון ואת הדחפים והמיניות האנושית. הוא פיתח את הרעיון שהוריש ניטשה, שהמוח הוא הטייס המכוון את הלב האנושי.
במהלך חייו פיתח פרויד שיטת טיפול חדשה שבה משוחח המטופל עם המטפל, בפגישות קבועות. המטפל מסייע לו בחשיבה מחודשת על עצמו, חשיבה שמסייעת לו לפתור את הקשיים הנפשיים והגופניים שמהם הוא סובל. בימינו נתפסות שיטת הטיפול הזו ושיטת הפסיכואנליזה, שפירושה בחינת הנפש של המטופל, כבסיס של הפסיכולוגיה המודרנית.
לא נפרט כאן על חוויותיו של פרויד כיהודי בווינה. אך מעניין לספר שהוא חווה בה את שנות עלייתו של היטלר לשלטון, את ה"אנשלוס", האיחוד של היטלר את אוסטריה עם גרמניה. כשהסכנה הנאצית לחייו גברה, פרויד הצליח להימלט ללונדון וחי בה שנה. ממש בחודש בו פרצה מלחמת העולם השנייה, שלושה שבועות מתחילתה, הוא הלך לעולמו.
לא בהכל פרויד צדק, אבל ההשפעה שלו היא בלתי נתפסת והתרומה שלו לעולם הפסיכולוגיה והעולם המודרני היא בלתי נתפסת במונחים של אדם יחיד, שאינו דיקטטור או אלברט איינשטיין.
הנה זיגמונד פרויד והפסיכותרפיה (מתורגם):
https://youtu.be/mQaqXK7z9LM
חייו של זיגמונד פרויד:
https://youtu.be/L1ya3HFN2bM
מה ההיסטוריה אומרת עליו (מתורגם):
https://youtu.be/mKG-PEVYOR8
פרויד בחייו והקלטה שלו מתאר את תגליותיו ותורתו:
http://youtu.be/sj2JFI4BsRQ
שיר שמוקדש לו (עברית):
https://youtu.be/xqwJqgatuD8
שיעור ארוך על פרויד (עברית):
https://youtu.be/O0iIbUvREaI?long=yes
ותכנית טלוויזיה על זיגמונד פרויד (עברית):
https://youtu.be/XwqEbWvWaao?long=yes
פסיכואנליזה
בעת העתיקה נחשבו החלומות (Dreams) לבעלי משמעות מיסטית. הם נתפסו אז כמסרים מהאלים. המאמינים באל אחד האמינו שבאמצעות החלום אלוהים מעביר אליהם מידע.
אנשי קדם גם סברו שהחלומות מנבאים או יכולים לנבא את העתיד לבוא. במצרים העתיקה, למשל, החלומות נתפסו כסוג של קשר עם האלים שלהם והחלומות הללו הם ביטוי להתערבות של אותם אלילים בחיי האדם.
רק יחידי סגולה, כמו יוסף, יכולים היו לפתור את החלומות ולומר מה פירושם, אילו נבואות מסתתרות בהם לגבי העתיד ומה אומרים האלים. בתקופות שונות במצרים העתיקה זה היה תפקידם של כוהני דת שהתמחו בפירוש חלומות.
גם היהדות ראתה מאז ומתמיד עניין רב בפירוש חלומות. "חלום יוסף" ו"חלום יעקב" בבית אל הם רק שניים מהסיפורים התנ"כיים החשובים בהקשר לחלומות.
הסיפור המפורסם מספר בראשית מספר על יוסף, מי שהפך למפענח הצפונות הפרעוני ("צפנת פענח" הוא מכונה בתנ"ך) והוא מתואר כמי שפותר את חלומותיו של פרעה ומספר לו על נבואות לעתיד שגלומים בהם ועל שנים טובות ורעות המתרגשות על הממלכה.
בספר דניאל מתואר מפענח חלומות יהודי אחר. דניאל משמש כפותר החלומות של מלך בבל נבוכדנצר.
ביוון העתיקה נעשה שימוש רב בחלומות לצרכי רפואה. במקדשים רבים במרחבי יוון נהגו לעשות מה שהיום היו מכנים "פסיכותרפיה", רפואת נפש, כשהחלומות הם כלי חשוב ומרכזי בתהליך. במיתולוגיה היוונית מסופר אפילו על אל החלומות היווני מורפיאוס, שפירוש שמו הוא "מעצב החלומות".
האל הזה הוא מנהיג האונאירוי, "שבט החלומות" שכלל את ילדיה של אלת הלילה ניקס. בעוד מראהו האמיתי של מורפיאוס היה של שד מכונף, יכול היה אל החלומות מורפיאוס לשנות צורה למראה אנושי ולהופיע בחלומותיהם של בני אדם.
בעת המודרנית, הציעו זרמים שונים בפסיכולוגיה תאוריות שונות על משמעותם של החלומות. בתחילת המאה ה-20 נתן פרויד מקום מרכזי בתורת הפסיכואנליזה לחלומות ולמשמעותם.
בספרו החשוב משנת 1900, "פשר החלומות", נפל דבר. בניגוד למפענחי חלומות של תרבויות העולם הקדום, בחן פרויד פחות את תוכן החלומות ועסק במשמעויות הנסתרות שבהם, אלו שיכולות לרמוז על נפשו של החולם ועל התת-מודע שלו.
באותן משמעויות החבויות בחלומות עסק גם מי שהיה תלמידו והפך ליריבו הגדול, קרל גוסטב יונג.
יש תפיסה שטוענת שבתרבויות קדומות נוצרה שפת החלום. בספרו "השפה שנשכחה" מציג אותה אריך פרום כשפה היחידה בהיסטוריה שהיא משותפת לכל התרבויות והתקופות, שפה שבמרכזה עמדו סמלים. הטענה היא שבמקום מושגים של מקום וזמן, עומדים במרכזה של שפת החלום מושגים של עוצמה פנימית ואסוציאציות. בשפה זו, שבעזרתה ניתן להבין לא רק חלומות, אלא גם מיתוסים ואגדות עם, מוצגים רגשות, מחשבות וחוויות פנימיות, ממש כאילו היו אירועים שמתרחשים בעולם הרגיל, העולם החיצוני לחלום.
את שפת החלומות הזו, לדעת פרום, שפה שהייתה מהמרכזיות בעת העתיקה, שכח האדם המודרני ונטש במשך אלפי שנים. רק בזכות פרויד התוודעה לה התרבות האנושית שוב ודעת האדם חזרה לעסוק בחלומות ובפשרם.
מה המשמעות היהודית של החלומות שלנו (עברית):
https://youtu.be/xcT_k9iTLZI
כך אנו מבינים את החלומות כיום (מתורגם):
http://youtu.be/2W85Dwxx218
ותולדות החלום ופירוש חלומות (עברית):
https://youtu.be/auElWe2C3I0?t=23s?end=5m43s
גוסטב מאהלר (Gustav Mahler) נחשב לאחד המלחינים הגדולים של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ולמנצח תזמורת מהמדרגה הראשונה.
מאהלר נולד ב-7 ביולי 1860 בקאליישט (Kaliště), עיירה קטנה בבוהמיה (כיום צ'כיה), למשפחה יהודית דוברת גרמנית.
מאהלר גדל בעיר איהלאווה (Iglau) במורביה, שם אביו ניהל בית מרזח. כבר בגיל צעיר גילה כישרון מוסיקלי יוצא דופן, ובגיל 15 התקבל לאקדמיה למוסיקה בווינה (Konservatorium der Gesellschaft der Musikfreunde). שם למד פסנתר אצל יוליוס אפשטיין (Julius Epstein), הרמוניה אצל רוברט פוקס (Robert Fuchs), וכן קומפוזיציה.
במקביל שמע הרצאות באוניברסיטת וינה, ובין מכריו נמנה אנטון ברוקנר (Anton Bruckner), שהשפיע עליו עמוקות בתפיסתו הסימפונית.
הקריירה של מאהלר כמנצח הגיעה לפסגה כאשר בשנת 1897 מונה למנהל האמנותי של האופרה הקיסרית בווינה (Hofoper), שנחשבה לאחת ממוקדי האמנות החשובים בעולם.
על מנת לקבל את המינוי, שהיה שמור לנוצרים, המיר מאהלר את דתו לקתוליות - צעד שעורר ויכוחים רבים ושנוי במחלוקת עד היום. במשך עשר שנות כהונתו בווינה (1897-1907) הוא הפך את האופרה למוסד אמנותי יוצא דופן.
הוא אסר על כניסה מאוחרת של קהל לאחר תחילת ההצגה, הוריד את תאורת האולם בזמן ההופעה והפסיק את נוהג ה"קלאקה" (claque) - מחיאות כפיים מתואמות בתשלום שהיו נפוצות באופרה. שינויים אלו עוררו התנגדות עזה, אך הביאו לשינוי עמוק בתרבות הצפייה באופרה.
בסוף 1907 עבר מאהלר לניו יורק, שם ניצח תחילה על המטרופוליטן אופרה (Metropolitan Opera), ומשנת 1909 על הפילהרמונית של ניו יורק (New York Philharmonic), ובכך הפך לאחד המנצחים הבינלאומיים הראשונים של תקופתו.
מאהלר ייחד כל קיץ לחיבור מוסיקה, ואת שאר השנה הקדיש לניצוח. הוא השאיר אחריו 9 סימפוניות מושלמות ועשירית שנותרה בטיוטה בלבד, וכן מחזורי שירים תזמורתיים גדולים.
#יצירותיו הגדולות
הסימפוניה מס' 1 ("הטיטאן") מלאה ברוח אופטימית ומוטיבים מהטבע. הסימפוניה מס' 2 ("תחיית המתים") היא יצירה עצומה המסתיימת בקריאה דרמטית לתחייה ולגאולה עם סולנים ומקהלה.
הסימפוניה מס' 5 ידועה במיוחד בזכות האדג'יאטו (Adagietto) שלה, שהפך לאחד הקטעים האורקסטרליים האהובים ביותר ששימש בסרטו של לוקינו ויסקונטי (Luchino Visconti) "מוות בוונציה" (1971).
הסימפוניה מס' 8 מכונה "סימפוניית האלף" כיוון שבביצוע הבכורה שלה ב-1910 השתתפו למעלה מ-1,000 מבצעים, והסימפוניה מס' 9 נחשבת ליצירתו הבשלה והעמוקה ביותר, מעין פרידה מן החיים.
מבין מחזורי ה"לידר", שירים גרמנים שלו, בולטים במיוחד "שירים על מות ילדים" (Kindertotenlieder), שהולחנו על פי שיריו של פרידריך ריקרט (Friedrich Rückert), כמו גם "שיר האדמה" (Das Lied von der Erde) - מחזור לטנור, קונטרלטו ותזמורת המבוסס על תרגומים גרמניים של שירה סינית קלאסית, שרבים רואים בו את יצירת המופת שלו.
#המשך חייו
בשנת 1902 נשא מאהלר לאשה את אלמה שינדלר (Alma Schindler), שהייתה צעירה ממנו ב-19 שנה ואף היא מלחינה מוכשרת. לצד היותו מלחין דגול, הוא לא היה בעל קל. רעייתו המוכשרת להפליא הייתה מלחינה מחוננת בעצמה ולפני שנישאה לו היא כתבה יצירות נהדרות. אך לאחר שהפכה לאשתו, הוא אסר עליה להמשיך ולהלחין והסירוס המוסיקלי הזה היה כה משמעותי, עד שגם אחרי מותו היא לא הצליחה לשוב ולכתוב עוד מוסיקה.
ואגב מוות, ידוע שאלמה התנגדה בחריפות להלחנת "שירים על מות ילדים" ואמרה שהלחנת שירים על מוות ילדים כשהם עצמם הורים לילדים קטנים היא גורל רע. לצערה, כמה שנים לאחר מכן, מתה בתם הבכורה מריה מקדחת ארגמן ודיפתריה, מה שהיכה את מאהלר מכה קשה.
מכל מקום, נישואיו של מאהלר היו סוערים מאוד. ב-1910 הוא גילה שאלמה מנהלת רומן עם האדריכל ולטר גרופיוס (Walter Gropius), מי שלימים יהיה מייסד הבאוהאוס (Bauhaus). בעקבות המשבר פנה מאהלר לזיגמונד פרויד (Sigmund Freud) אלא שהוא ביטל את הפגישה 3 פעמים לפני שהגיע סוף סוף. הם נפגשו בליידן (Leiden) שבהולנד בקיץ 1910 ושוטטו יחד ברחובות העיר במשך 4 שעות בשיחה פסיכואנליטית שהפכה לאחת מפגישות הייעוץ המפורסמות בהיסטוריה.
ככל הנראה העובדה שבסוף ימיו התנסה מאהלר בתיאוריות של פרויד על הפסיכואנליזה, שינתה אצלו משהו. מומחים גורסים שבסימפוניות שלו הוא החל לחקור את נפש האדם וחשף אותה במוסיקה שלו עד היסוד.
מאהלר נפטר ב-18 במאי 1911 בווינה, בגיל 50, לאחר מחלת לב שממנה סבל בשנותיו האחרונות. לאחר שמת, ביום שלמחרת ההלווייה, שלח פרויד הדגול את החשבון ליורשיו, מחווה שתוארה בלשון המעטה כ"חסרת טאקט במקצת".
מאהלר עמד על הגבול בין שני עולמות: הוא היה הרומנטיקן האחרון שהמשיך את מסורת בטהובן, שוברט וברוקנר, אך במקביל פתח את הדלת בפני המוסיקה המודרנית. ארנולד שנברג (Arnold Schoenberg) ואנטון וון וברן (Anton von Webern), שפיתחו את הדודקפוניה, ראו במאהלר אב רוחני ומקור השראה מרכזי.
במשך עשרות שנים לאחר מותו הוזנחה למדי המוסיקה של מאהלר, אך בשנות ה-60 של המאה ה-20 - בעיקר הודות לפועלו של המנצח לאונרד ברנשטיין (Leonard Bernstein) - חלה תחייה עצומה של יצירותיו, שהפכו לחלק קבוע מהרפרטואר של תזמורות העולם.
כיום הוא נחשב לאחד מענקי המוסיקה הקלאסית ויצירותיו מבוצעות ברחבי העולם בתדירות גבוהה מאי פעם.
הנה קיצור סיפורו של המלחין היהודי הגדול מאהלר:
https://youtu.be/Z0EAjWRRkJw
על מאהלר:
https://youtu.be/4IH5yDNd_tU
והביצוע המלא של הסימפוניה ה-1 של מאהלר בביצוע התזמורת הפילהרמונית הישראלית:
https://youtu.be/eFj9D-Mx31U?long=yes
הרופא והפסיכולוג היהודי החשוב זיגמוּנד פרויד (Sigmund Freud) היה רופא, נוירולוג וחוקר בתחום הפסיכולוגיה. הוא נולד וגדל בעיר וינה, ממש בשכנות למייסד וחוזה מדינת ישראל, בנימין זאב הרצל וכיהודי חש לא פעם את האנטישמיות שמסביבו.
כשפרויד הרופא הגיע למסקנה שחלק מתלונות חוליו על כאבים גופניים מקורם בקשיים נפשיים שהם חווים, אך לא מודעים להם - הוא החל לחקור את הנושא. הוא שוחח עם מטופלים רבים, הבין ששיחות כאלה יכולות ללמד הרבה דברים על האדם ומכאן הגיע לפסיכולוגיה והצטיין בה.
פרויד הפך די מהרנ לאחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ואחד המדענים הבולטים והמשפיעים במאה ה-20. הוא אבי תורת הפסיכואנליזה, שעסקה במבנה האישיות הכולל של האדם, על התפתחותה, פגמיה ודרכי הריפוי שלה.
והוא, אגב, חשב שבבסיס ההתנהגות האנושית נמצא היצר המיני.
השפעת המחקרים שלו והתיאוריה שהגה על המאה ה-20 היא אדירה. היא משתרעת על פני תחומים רבים, מאמנות, שיווק, יחסי הציבור, תעמולה פוליטית ומדינאות ועד לטיפול בהלומי קרב, היחסים בחברה, המדיה ואפילו תרבות הסלפי והאינדבדואליזם הקיצוני של הפרט במאה ה-21.
פרויד חקר רבות את הלא-מודע ואת החלומות, כעתירי סמלים הקשורים בחייו של החולם. הוא הגדיר את עצמו כ"כובש של הנפש" ובתפיסתו את מחקריו ותפקידו במדע הוא ראה את עצמו כגיבור שחושף את סודות הנפש.
כשניתח את התודעה, גרס פרויד שיש בנפשנו 3 אזורי תודעה. הראשון הוא הלא מודע - שתופס את החלק הגדול ביותר של הנפש. מעליו תת-המודע - בו מאופסן מידע זמין ולמעלה המודע - כל מה שאנו מודעים לו ברגע נתון. זהו לדעתו החלק הקטן ביותר של הנפש.
פרויד חקר גם את הדת והנפש, את ההומור, הפסיכולוגיה של ההמון ואת הדחפים והמיניות האנושית. הוא פיתח את הרעיון שהוריש ניטשה, שהמוח הוא הטייס המכוון את הלב האנושי.
במהלך חייו פיתח פרויד שיטת טיפול חדשה שבה משוחח המטופל עם המטפל, בפגישות קבועות. המטפל מסייע לו בחשיבה מחודשת על עצמו, חשיבה שמסייעת לו לפתור את הקשיים הנפשיים והגופניים שמהם הוא סובל. בימינו נתפסות שיטת הטיפול הזו ושיטת הפסיכואנליזה, שפירושה בחינת הנפש של המטופל, כבסיס של הפסיכולוגיה המודרנית.
לא נפרט כאן על חוויותיו של פרויד כיהודי בווינה. אך מעניין לספר שהוא חווה בה את שנות עלייתו של היטלר לשלטון, את ה"אנשלוס", האיחוד של היטלר את אוסטריה עם גרמניה. כשהסכנה הנאצית לחייו גברה, פרויד הצליח להימלט ללונדון וחי בה שנה. ממש בחודש בו פרצה מלחמת העולם השנייה, שלושה שבועות מתחילתה, הוא הלך לעולמו.
לא בהכל פרויד צדק, אבל ההשפעה שלו היא בלתי נתפסת והתרומה שלו לעולם הפסיכולוגיה והעולם המודרני היא בלתי נתפסת במונחים של אדם יחיד, שאינו דיקטטור או אלברט איינשטיין.
הנה זיגמונד פרויד והפסיכותרפיה (מתורגם):
https://youtu.be/mQaqXK7z9LM
חייו של זיגמונד פרויד:
https://youtu.be/L1ya3HFN2bM
מה ההיסטוריה אומרת עליו (מתורגם):
https://youtu.be/mKG-PEVYOR8
פרויד בחייו והקלטה שלו מתאר את תגליותיו ותורתו:
http://youtu.be/sj2JFI4BsRQ
שיר שמוקדש לו (עברית):
https://youtu.be/xqwJqgatuD8
שיעור ארוך על פרויד (עברית):
https://youtu.be/O0iIbUvREaI?long=yes
ותכנית טלוויזיה על זיגמונד פרויד (עברית):
https://youtu.be/XwqEbWvWaao?long=yes
