בכתיבת מאמר באאוריקה (וכמובן בחיים) יש לסיים הפסקת סיכום. חשוב לסיים את המאמר בפסקת סיום או פסקת סיכום מסיבה פשוטה - כי זה סופו. אנו נרצה לנצל את הסוף הזה כדי לייצר חשיבה ואולי אף פעולה אצל הקוראים והקוראות.

כמו שהוא נפתח בפסקת פתיחה, פסקת הסיום של המאמר נועדה לסגור אותו. הפסקה הזו מסיימת את המאמר, תוך שהיא מעודדת את הקוראים למחשבה על תוכן המאמר ועל דברים שהוצגו במהלכו ומציגה מסקנות ממנו, משאלות של כותבי המאמר לעתיד ואף הצעות להמשך קריאה או אפילו למחקר המשכי שיוכלו לבצע הקוראים.


#מה כוללת פסקת סיכום? - מעט פירוט:

פסקת סיום או סיכום טובה יכולה לרכז את עיקרי הרעיונות בעבור הקוראים, כך שיתעורר בהם הרצון להמשיך ולחשוב על המאמר גם אחרי סיום קריאתו.

בפסקת סיכום או סיום לא מעלים רעיונות חדשים, אלא רק חוזרים בקצרה על רעיונות שהועלו במאמר.

שימו לב שבמאמר ארוך יש להכניס לסיום תמצית קצרה של עיקרי הדברים שכתבתם במהלכו. במאמר קצר זה לא נחוץ.

בסיכום תוכלו גם להציג מסקנות, הצעות או משאלות שיש לכם, בהתאם לרעיונות ולטענות שהעליתם במאמר. אם למשל כתבתם שמחקרים מראים שלאנשים יש נטייה לא לשתות מספיק, אז בסיכום תוכלו להציע תכנית לאומית להגברת המודעות לצורך בשתייה מספקת, או להעלות רעיון שבבתי הספר יידרשו התלמידים להביא עימם בקבוק מים מלא בכל בוקר.

בפסקת הסיכום תוכלו להציג גם דעה אישית, לאחר שתזכירו ש"במאמר זה העלינו את הטענה ש..." או "במאמר עסקנו ב..." או "מאמר זה התייחס להיבטים שונים של..." וכדומה.

אם תרצו, ניתן בפסקת הסיכום גם להציע או להוסיף המלצות. לדוגמה: "בהמשך למאמר המלצותיי העיקריות הן…"

בסיום פסקת הסיכום ניתן אף לעורר את הקוראים להמשיך ולחשוב על הכתוב. עושים זאת באמצעות ציטוט של מדען, הוגה או כותב שקשור לנושא המאמר, או באמצעות שאלה למחשבה או אפילו בסיפור קצר.

בהצלחה!