שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה עושה הסטטוסקופ של הרופא?
כבר שנים שסמל הסטטוס של הרופאים בעלי הדרת הכבוד הוא הסטתוסקופ (Stethoscope) שצמוד לצווארם או כרוך סביב כתפיהם ברישול. מהו המכשיר הפשוט והכל כך מרכזי הזה?
סטתוסקופ, וליתר דיוק סְטֶתוֹסְקוֹפ, הוא מכשיר רפואי המשמש את הרופאים לשמוע את פעימות הלב ועוד קולות מתוך הגוף, צלילים שקשה לשמוע אחרת.
המכשיר מעצים את הקולות מתוך הגוף ומאפשר לרופא איבחון של בעיות רפואיות אצל החולה.
כדי לבדוק את הלב, למשל, מצמידה הרופאה את הסטטוסקופ לחזהו של המטופל ומאזינה לפעימות ליבו. פעימות הלב הללו הם הצליל של שסתומי הלב הנסגרים וכך דוחפים את הדם אל כלי הדם של מערכת הדם, דרכם יגיע הדם אל איברי הגוף השונים.
כך ניתן לשמוע בגוף את איוושות הלב, אפשר לאתר מעי חסום, להאזין לזרימת הדם בעורקים ואפילו להעריך את גודל הכבד.
מקור השם מיוונית, בה פירושו "לצפות", או להביט לחזה. בעברית שמו של הסטטוסקופ "מַסְכֵּת", מלשון לְהַסְכִּית, כלומר לְהַקְשִׁיב.
כך פועל הסטטוסקופ של הרופא:
https://youtu.be/JWJncQ8zX1A
צלילי פעימות הלב כפי שהם נשמעים (ללא מילים):
https://youtu.be/gJpT_wHZeF8
הסבר של רופא:
https://youtu.be/J8E6SrRhBSs
ותכנית לילדים (עברית):
https://youtu.be/KWhPB2mg3UI
כמה פעימות פועם לב אנושי במהלך חייו של בן אדם?
פעימות הלב (Heart beats), שהלב משמיע ואפשר להאזין להם בסטתוסקופ, הם צלילי שסתומי הלב הנסגרים וכך דוחפים את הדם אל מערכת הדם ודרכה אל איברי הגוף השונים.
גם אם הוא שוקל בקושי 350 גרם, הלב שלנו הוא משאבה רצינית ביותר. במהלך חייו של בן אדם בן 75 שנים, הלב האנושי יפעם למעלה משניים וחצי מיליארד פעימות לב.
ואגב, בכל יום פועם הלב לא פחות מ-100 אלף פעימות. זה לא מעט, במיוחד אם אנו מבינים שאם היינו רוצים להשתמש בלב כדי למלא בריכת שחייה ממוצעת, זה היה לוקח לו בקושי 3 ימים.
הנה הדרך שבה הלב מניע את הדם לכל איברי גופנו (מתורגם):
https://youtu.be/ruM4Xxhx32U
שסתומים נסגרים ופועמים פעימות לב (ללא מילים):
https://youtu.be/04NrjwOaezo
מצגת וידאו על פעולת לב בריא (ללא מילים):
https://youtu.be/Ntm05QdXwa8
צלילי פעימות הלב (ללא מילים):
https://youtu.be/gJpT_wHZeF8
ופעימות הלב, על ארבעת חדריו, כמו שרואים אותן במכשיר רפואי:
http://youtu.be/fIu_K37EQE8
מהו דם ולמה הוא נועד בגוף?
דם (Blood) הוא הנוזל האדום והחשוב מאוד שזורם בגוף. הדם הוא הכרחי לתפקוד הגוף, כי הוא מזין ומגן עליו ללא הפסקה.
באמצעות הלב, אותה משאבה מופלאה בגופנו שדוחפת את הדם למערכת הדם, מוביל הדם חמצן, חומרי מזון והורמונים לאיברים השונים. בתוך כדי כך הדם גם מפנה מהם פסולת ונלחם בזיהומים שונים ומחלות שעלולות להתפתח בגוף.
לאדם מבוגר יש בגופו כ-5 ליטרים של דם. לאנשים שונים יש סוגי דם שונים: יש דם O+ אחריו גם A+ וגם B+ ואחרון סוגי הדם O-.
תפקידיו העיקריים של הדם הוא להוביל חמצן לכל איברי הגוף (באמצעות תאי הדם האדומים) ולפנות פסולת באופן שיגן על הגוף ממחלות וזיהומים (תאי הדם הלבנים).
הדם זורם בגוף דרך כלי הדם שהם עורקים, ורידים ונימים. מערכת כלי הדם שבגוף מורכבת מכלי דם שונים, באורך כולל עצום שאם היו מחברים אותו הוא יכול היה להקיף את כדור הארץ פעמיים. הכירו אותם בתגית "מערכת הדם".
יש גם את "בנק הדם", אליו אנשים מבוגרים תורמים דם. למה הם עושים את זה? - כדי שבבתי החולים יהיו מספיק מנות דם שיוכלו לטפל בחולים הזקוקים לדם, בשל פציעה ואיבוד דם במהלך ניתוחים או מחלות. הכירו אותו בתגית "בנק הדם".
הנה הדם שבגופנו (עברית):
https://youtu.be/7FeG4caTASk
ארבעת סוגי הדם העיקריים (מתורגם):
https://youtu.be/xfZhb6lmxjk
ותודה ללחץ דם (עברית):
https://youtu.be/w8ygmcvELC8
כלי הדם המאפשרים לדם לזרום לכל הגוף (מתורגם):
http://youtu.be/vPkouV8m7Q0?t=10s
ובחיוך - תן לי את הדם הכי יקר שיש לך (עברית):
https://youtu.be/IkILpzY5qrg
מהם קצב, משקל, טמפו וביט?
קֶצֶב (Rhythm) הוא מושג שמתאר דברים החוזרים שוב ושוב, במרווחי זמן קבועים או משתנים.
במוסיקה מקיף הקצב את כל יחסי הזמן במוזיקה. מרכיבים מוסיקליים שונים נכללים בו, כמו:
#מטר = המִשְׁקָל
ארגון הפעמות בתיבה המוסיקלית. המשקל גם קשור להדגשות או הדגשים בביצוע של המוסיקה.
#ריתמוס = המִקְצָב
היחסים שבין אורך, או משך הצלילים שבמנגינה.
#טמפו = מִפְעָם או ביט
מהירות המנגינה, המכונה בשפת המוסיקה "טמפו" או ביט (Beat). לרוב ניתן להתרגל לנגן במהירות זו בעזרת מכשיר הנקרא "מטרונום". הוא נותן את הפעימות לפי המהירות הרצויה וכך ניתן להתבסס עליו בנגינה, במיוחד בשלב התרגול, או בהקלטה, בה חשוב לא פעם לשמור על ביט קבוע - על מנת שניתן יהיה להקליט ערוצים נוספים ושכולם ינוגנו היטב ביחד.
#קצב בתחומים אחרים
ואם הקצב במוסיקה הוא אחד המרכיבים החשובים והבסיסיים ביותר, רבים לא יודעים שהוא נוגע גם בתחומים אחרים. כך מהווה הקצב מרכיב משמעותי בתחומים כמו ריקוד, פסיכולוגיה, רפואה, מתמטיקה, פיסיקה, ואפילו בפילוסופיה.
הקצב הוא גם חלק מהותי בכל אחד ואחת מאיתנו, וכדי להיווכח בכך פשוט הקשיבו לקצב פעימות הלב שלכם - בעת מנוחה ובמצב בריאותי תקין הלב פועם בקצב של בין 60 ל-100 פעימות בדקה.
הנה הסבר של הקצב והמקצב:
https://youtu.be/9DjoipqbkC8
הקצב כמרכיב בסיסי במוסיקה:
http://youtu.be/c_jEkNiYFNc
טמפו הוא המהירות של המוסיקה:
https://youtu.be/3ajAY5fmF94
רישום הקצב בתווים:
https://youtu.be/LVOjKCztqTs
הדגמת הקצב והמרכיבים המוסיקליים שלו:
http://youtu.be/GuAZQYjaRng
כמה דוגמאות לתפקידו של הקצב בתחומים אחרים בחיים (מתורגם):
http://youtu.be/2UphAzryVpY
שיר על קצב וריקוד:
http://youtu.be/WMPM1q_Uyxc
ונגן באס שמחליט להראות איך הוא מנגן בגיטרה באס ללא מיתרים:
https://youtu.be/ulxoIly3jt4
מה עושה המטרונום?
כשצריכים לתרגל או להתרגל לנגן במהירות מסוימת, עושים זאת לא פעם בעזרת מכשיר הנקרא "מטרונום" (Metronome). הוא נותן את הפעימות, את הביט, לפי המהירות הרצויה וכך ניתן להתבסס עליו בנגינה.
נהוג לומר שהמטרונום הוא מכשיר שנותן קצב. אבל אם לדייק יותר, המטרונום מכתיב את הביט (Beat) בעצם מדובר בהכתבת מהירות הנגינה. המהירות נקראת בשפת המוסיקה, איטלקית,"טמפו" ובעברית מִפְעָם.
בהפעלת המטרונום יכולים המוסיקאים לכוון את הנקישות שלו ולנגן כשהם יודעים מתקתוקו את מהירות הנגינה הנכונה לקטע מוסיקלי, לפי הנקישות הללו.
השימוש במטרונום יהיה בדרך כלל בשלב תרגול הנגינה, או בזמן הקלטה, שבה חשוב בדרך כלל לשמור על ביט קבוע, כך שניתן יהיה להקליט ערוצים נוספים ושכולם ינוגנו היטב ביחד, בסינכרון ודיוק מלא.
כך פועל המטרונום:
https://youtu.be/LvBEyyuVu60
מטרונום במהירות של 100 פעימות בדקה:
https://youtu.be/iwYhgHscEtg
על ממציא המטרונום דיטריך ואלה שפיתחו אותו אחריו:
https://youtu.be/nz3K82bhv4A
אפליקציית מטרונום לדוגמה (עברית):
https://youtu.be/Z02wlhlf3xM
והסבר קצר של הקצב והמקצב:
https://youtu.be/9DjoipqbkC8
כבר שנים שסמל הסטטוס של הרופאים בעלי הדרת הכבוד הוא הסטתוסקופ (Stethoscope) שצמוד לצווארם או כרוך סביב כתפיהם ברישול. מהו המכשיר הפשוט והכל כך מרכזי הזה?
סטתוסקופ, וליתר דיוק סְטֶתוֹסְקוֹפ, הוא מכשיר רפואי המשמש את הרופאים לשמוע את פעימות הלב ועוד קולות מתוך הגוף, צלילים שקשה לשמוע אחרת.
המכשיר מעצים את הקולות מתוך הגוף ומאפשר לרופא איבחון של בעיות רפואיות אצל החולה.
כדי לבדוק את הלב, למשל, מצמידה הרופאה את הסטטוסקופ לחזהו של המטופל ומאזינה לפעימות ליבו. פעימות הלב הללו הם הצליל של שסתומי הלב הנסגרים וכך דוחפים את הדם אל כלי הדם של מערכת הדם, דרכם יגיע הדם אל איברי הגוף השונים.
כך ניתן לשמוע בגוף את איוושות הלב, אפשר לאתר מעי חסום, להאזין לזרימת הדם בעורקים ואפילו להעריך את גודל הכבד.
מקור השם מיוונית, בה פירושו "לצפות", או להביט לחזה. בעברית שמו של הסטטוסקופ "מַסְכֵּת", מלשון לְהַסְכִּית, כלומר לְהַקְשִׁיב.
כך פועל הסטטוסקופ של הרופא:
https://youtu.be/JWJncQ8zX1A
צלילי פעימות הלב כפי שהם נשמעים (ללא מילים):
https://youtu.be/gJpT_wHZeF8
הסבר של רופא:
https://youtu.be/J8E6SrRhBSs
ותכנית לילדים (עברית):
https://youtu.be/KWhPB2mg3UI
פעימות הלב (Heart beats), שהלב משמיע ואפשר להאזין להם בסטתוסקופ, הם צלילי שסתומי הלב הנסגרים וכך דוחפים את הדם אל מערכת הדם ודרכה אל איברי הגוף השונים.
גם אם הוא שוקל בקושי 350 גרם, הלב שלנו הוא משאבה רצינית ביותר. במהלך חייו של בן אדם בן 75 שנים, הלב האנושי יפעם למעלה משניים וחצי מיליארד פעימות לב.
ואגב, בכל יום פועם הלב לא פחות מ-100 אלף פעימות. זה לא מעט, במיוחד אם אנו מבינים שאם היינו רוצים להשתמש בלב כדי למלא בריכת שחייה ממוצעת, זה היה לוקח לו בקושי 3 ימים.
הנה הדרך שבה הלב מניע את הדם לכל איברי גופנו (מתורגם):
https://youtu.be/ruM4Xxhx32U
שסתומים נסגרים ופועמים פעימות לב (ללא מילים):
https://youtu.be/04NrjwOaezo
מצגת וידאו על פעולת לב בריא (ללא מילים):
https://youtu.be/Ntm05QdXwa8
צלילי פעימות הלב (ללא מילים):
https://youtu.be/gJpT_wHZeF8
ופעימות הלב, על ארבעת חדריו, כמו שרואים אותן במכשיר רפואי:
http://youtu.be/fIu_K37EQE8
דם (Blood) הוא הנוזל האדום והחשוב מאוד שזורם בגוף. הדם הוא הכרחי לתפקוד הגוף, כי הוא מזין ומגן עליו ללא הפסקה.
באמצעות הלב, אותה משאבה מופלאה בגופנו שדוחפת את הדם למערכת הדם, מוביל הדם חמצן, חומרי מזון והורמונים לאיברים השונים. בתוך כדי כך הדם גם מפנה מהם פסולת ונלחם בזיהומים שונים ומחלות שעלולות להתפתח בגוף.
לאדם מבוגר יש בגופו כ-5 ליטרים של דם. לאנשים שונים יש סוגי דם שונים: יש דם O+ אחריו גם A+ וגם B+ ואחרון סוגי הדם O-.
תפקידיו העיקריים של הדם הוא להוביל חמצן לכל איברי הגוף (באמצעות תאי הדם האדומים) ולפנות פסולת באופן שיגן על הגוף ממחלות וזיהומים (תאי הדם הלבנים).
הדם זורם בגוף דרך כלי הדם שהם עורקים, ורידים ונימים. מערכת כלי הדם שבגוף מורכבת מכלי דם שונים, באורך כולל עצום שאם היו מחברים אותו הוא יכול היה להקיף את כדור הארץ פעמיים. הכירו אותם בתגית "מערכת הדם".
יש גם את "בנק הדם", אליו אנשים מבוגרים תורמים דם. למה הם עושים את זה? - כדי שבבתי החולים יהיו מספיק מנות דם שיוכלו לטפל בחולים הזקוקים לדם, בשל פציעה ואיבוד דם במהלך ניתוחים או מחלות. הכירו אותו בתגית "בנק הדם".
הנה הדם שבגופנו (עברית):
https://youtu.be/7FeG4caTASk
ארבעת סוגי הדם העיקריים (מתורגם):
https://youtu.be/xfZhb6lmxjk
ותודה ללחץ דם (עברית):
https://youtu.be/w8ygmcvELC8
כלי הדם המאפשרים לדם לזרום לכל הגוף (מתורגם):
http://youtu.be/vPkouV8m7Q0?t=10s
ובחיוך - תן לי את הדם הכי יקר שיש לך (עברית):
https://youtu.be/IkILpzY5qrg
קֶצֶב (Rhythm) הוא מושג שמתאר דברים החוזרים שוב ושוב, במרווחי זמן קבועים או משתנים.
במוסיקה מקיף הקצב את כל יחסי הזמן במוזיקה. מרכיבים מוסיקליים שונים נכללים בו, כמו:
#מטר = המִשְׁקָל
ארגון הפעמות בתיבה המוסיקלית. המשקל גם קשור להדגשות או הדגשים בביצוע של המוסיקה.
#ריתמוס = המִקְצָב
היחסים שבין אורך, או משך הצלילים שבמנגינה.
#טמפו = מִפְעָם או ביט
מהירות המנגינה, המכונה בשפת המוסיקה "טמפו" או ביט (Beat). לרוב ניתן להתרגל לנגן במהירות זו בעזרת מכשיר הנקרא "מטרונום". הוא נותן את הפעימות לפי המהירות הרצויה וכך ניתן להתבסס עליו בנגינה, במיוחד בשלב התרגול, או בהקלטה, בה חשוב לא פעם לשמור על ביט קבוע - על מנת שניתן יהיה להקליט ערוצים נוספים ושכולם ינוגנו היטב ביחד.
#קצב בתחומים אחרים
ואם הקצב במוסיקה הוא אחד המרכיבים החשובים והבסיסיים ביותר, רבים לא יודעים שהוא נוגע גם בתחומים אחרים. כך מהווה הקצב מרכיב משמעותי בתחומים כמו ריקוד, פסיכולוגיה, רפואה, מתמטיקה, פיסיקה, ואפילו בפילוסופיה.
הקצב הוא גם חלק מהותי בכל אחד ואחת מאיתנו, וכדי להיווכח בכך פשוט הקשיבו לקצב פעימות הלב שלכם - בעת מנוחה ובמצב בריאותי תקין הלב פועם בקצב של בין 60 ל-100 פעימות בדקה.
הנה הסבר של הקצב והמקצב:
https://youtu.be/9DjoipqbkC8
הקצב כמרכיב בסיסי במוסיקה:
http://youtu.be/c_jEkNiYFNc
טמפו הוא המהירות של המוסיקה:
https://youtu.be/3ajAY5fmF94
רישום הקצב בתווים:
https://youtu.be/LVOjKCztqTs
הדגמת הקצב והמרכיבים המוסיקליים שלו:
http://youtu.be/GuAZQYjaRng
כמה דוגמאות לתפקידו של הקצב בתחומים אחרים בחיים (מתורגם):
http://youtu.be/2UphAzryVpY
שיר על קצב וריקוד:
http://youtu.be/WMPM1q_Uyxc
ונגן באס שמחליט להראות איך הוא מנגן בגיטרה באס ללא מיתרים:
https://youtu.be/ulxoIly3jt4
פעימות הלב
כשצריכים לתרגל או להתרגל לנגן במהירות מסוימת, עושים זאת לא פעם בעזרת מכשיר הנקרא "מטרונום" (Metronome). הוא נותן את הפעימות, את הביט, לפי המהירות הרצויה וכך ניתן להתבסס עליו בנגינה.
נהוג לומר שהמטרונום הוא מכשיר שנותן קצב. אבל אם לדייק יותר, המטרונום מכתיב את הביט (Beat) בעצם מדובר בהכתבת מהירות הנגינה. המהירות נקראת בשפת המוסיקה, איטלקית,"טמפו" ובעברית מִפְעָם.
בהפעלת המטרונום יכולים המוסיקאים לכוון את הנקישות שלו ולנגן כשהם יודעים מתקתוקו את מהירות הנגינה הנכונה לקטע מוסיקלי, לפי הנקישות הללו.
השימוש במטרונום יהיה בדרך כלל בשלב תרגול הנגינה, או בזמן הקלטה, שבה חשוב בדרך כלל לשמור על ביט קבוע, כך שניתן יהיה להקליט ערוצים נוספים ושכולם ינוגנו היטב ביחד, בסינכרון ודיוק מלא.
כך פועל המטרונום:
https://youtu.be/LvBEyyuVu60
מטרונום במהירות של 100 פעימות בדקה:
https://youtu.be/iwYhgHscEtg
על ממציא המטרונום דיטריך ואלה שפיתחו אותו אחריו:
https://youtu.be/nz3K82bhv4A
אפליקציית מטרונום לדוגמה (עברית):
https://youtu.be/Z02wlhlf3xM
והסבר קצר של הקצב והמקצב:
https://youtu.be/9DjoipqbkC8
