שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה עושים כשנחבלים?
המון ילדים נחבלים במשחק ובפעילויות בבית ובחצר. חשוב לזכור שאם יש חשש שנפגעתם - בקשו מההורים לפנות מידית לטיפול רפואי. רק במקרים שבהם אמא או אבא בטוחים שאין חשש בפגיעה שלכם - תנו להם לטפל בכם בבית ושתפו אותם במה שקורה בהמשך - האם הכאב מתחזק, עובר או הולך ונעלם בשעות שאחרי.
ברגע שנחבלתם - אם יש לנו דם, לחיצה על המקום עם הדם, בעזרת פיסת בד נקיה, תעצור את הדימום.
אם איבדתם דם רב והוריכם מרגישים שאתם בהלם או שאבידתם את ההכרה - פנו למיון מיד באמבולנס!
אם יש נפיחות אחרי שנשבר איבר או שיש שינוי בצורת האיבר - כדאי לקבע את האיבר ולפנות לרופא.
בכל מקרה אחר, של חבלה חמורה יותר, לא מומלץ להזיז חבר שנפגע או לזוז, אם אתם אלה שנפגעתם. במקרה כזה, דאגו להזעיק אמבולנס ולהמתין במקום לפינוי.
הנה סרטון בעברית על חבלות ופציעות אצל ילדים:
http://youtu.be/Doaue7g94NQ?t=6s
מהו האמבולנס ואיך הוא מציל אנשים?
אמבולנס (Ambulance) הוא רכב רפואי מיוחד שנועד להגיע במהירות למקום שבו אדם זקוק לעזרה דחופה ולהעביר אותו בביטחון לבית חולים או למרכז רפואי.
זהו למעשה בית חולים זעיר על גלגלים שנועד להציל חיים ברגעים הקריטיים ביותר. כשמישהו נפצע בתאונה, חווה כאב חזק בחזה, מתקשה לנשום או מאבד הכרה, האמבולנס הוא הכתובת הראשונה שאליה פונים והשיחה מתבצעת למוקד החירום המוכר לכולנו.
המטרה היא להגיב מהר ככל האפשר, כי בחירום כל שנייה חשובה ויכולה להיות ההבדל בין חיים למוות.
הרכב עצמו קל לזיהוי. הוא לרוב לבן עם פסים בולטים בצבע אדום או צהוב ומעליו אורות צבעוניים מהבהבים וסירנה חזקה שמורים לנהגים בדרך לפנות לצד ולפנות את הדרך.
בתוך האמבולנס יושב צוות רפואי מיומן הכולל פרמדיקים וחובשים שהוכשרו לטפל במצבי חירום מורכבים. הם יודעים איך לעצור דימום, לחבר מכשירי חמצן, לבצע החייאה, לטפל בשברים, לבדוק לחץ דם ולתת תרופות שמייצבות את המצב עד להגעה לבית החולים. בדרך הם מדברים לעתים עם הרופאים בבית החולים, כדי שיהיו מוכנים לקבל את המטופל ברגע שהוא מגיע.
האמבולנס מציל חיים בכמה דרכים מרכזיות. ראשית, הוא מגיע לזירת האירוע במהירות רבה, לפעמים תוך דקות ספורות, וכך מקצר את הזמן היקר שבו החולה או הפצוע ממתין לעזרה. שנית, הצוות הרפואי מתחיל לטפל כבר בדרך לבית החולים, מה שמונע החמרת המצב ומעלה את סיכויי ההחלמה. שלישית, הרכב מצויד בציוד רפואי מתקדם כמו מוניטור לב, מכשירי הנשמה, אלונקה מתקפלת וערכות חירום מלאות, כך שהטיפול ניתן בצורה מקצועית ורציפה לכל אורך הדרך.
כדי להגיע מהר לבית החולים, האמבולנס נעזר בכמה דברים חשובים. הנהגים עוברים הכשרה מיוחדת לנהיגה בחירום ויודעים איך לעבור בתוך תנועת כלי רכב ולהתמודד עם כבישים עמוסים בביטחון. בנוסף, במערכת הניווט של הרכב תמיד מופיע הנתיב המהיר ביותר, והאורות והסירנה מעניקים לו זכות קדימה בצמתים ובכבישים.
כשהנהגים האחרים שומעים את הסירנה ורואים את האורות הצבעוניים, הם יודעים שעליהם להתפנות לצד הכביש ולתת לאמבולנס לעבור במהירות. כך, גם בשעות של עומס כבד, האמבולנס מצליח לפרוץ דרך ולהגיע ליעדו בזמן.
מעניין לדעת שהרעיון של האמבולנס נולד לפני יותר ממאתיים שנה. הרופא הצבאי דומיניק ז'אן לארי, ששירת בצבאו של נפוליאון, המציא כרכרות קלות שרתמו סוסים וכונו "אמבולנסים מעופפים". הכוונה הייתה לפנות פצועים משדה הקרב במהירות רבה, כי לארי הבין שמהירות ההגעה לטיפול היא המפתח להצלת חיים.
כיום, כמעט מאתיים שנה אחרי המצאת הכרכרות הללו, האמבולנס המודרני ממשיך לשמור על אותו עיקרון בדיוק: להגיע מהר, לטפל בדרך ולהעביר את החולה בביטחון.
במילים אחרות, האמבולנס הוא הגשר החיוני בין המקום שבו קרה המקרה לבין הטיפול המלא בבית החולים. הוא לא סתם רכב מהיר, אלא צוות שלם של אנשי מקצוע שמביאים את בית החולים אליך ואותך אל בית החולים, בדיוק בזמן הנכון. בזכות כל אלה, אנשים רבים מקבלים את הטיפול הנכון בזמן ומצליחים להחלים ולחזור לחייהם.
כך פועל האמבולנס - לילדים (עברית):
https://youtu.be/194pWc-i1H4
מה בתוך האמבולנס?
https://youtu.be/qxi78mffdXg
גם בצבא יש אמבולנס (עברית):
https://youtu.be/fE7iGSEdygU
הצליל של הסירנה:
https://youtu.be/rrKcurH_QbE
וכך מזמינים אמבולנס (עברית):
https://youtu.be/5V9AynOJ_-E
מהי עזרה ראשונה?
עזרה ראשונה (First aid) היא טיפול רפואי ראשוני ומיידי שניתן למי שנפצעים, נפגעים בגופם או חשים שלא בטוב. מטרתה להציל את חייהם, למנוע החמרה של מצבם ולקדם אפשרות להחלמה.
מטרת העזרה הראשונה היא לעזור לאנשים שזקוקים לסיוע גופני מיידי. לרוב ייאלצו לספק עזרה ראשונה מי שאינם אנשי רפואה מקצועיים.
העזרה הראשונה כוללת בדרך כלל כמה פעולות פשוטות שניתן לעשות כדי להציל חיים ומבוצעות עם מעט מאוד ציוד (או בלעדיו) ודורשות מעט מאוד הכשרה או לימוד.
לרוב מתייחסת העזרה הראשונה לבני אדם, אך ניתן לבצע עזרה ראשונה גם בחיות מחמד ובבעלי חיים.
#אמבולנס
באירוע רב נפגעים או במקרה חירום בו אין בנמצא מי ששולט בעזרה ראשונה מזמינים אמבולנס. זוהי ניידת (כלי רכב ולעתים אפילו מסוק) המצוידת במכשור רפואי ובציוד לטיפול של פרמדיקים, אנשי רפואה ומתנדבים שיודעים להציל חיים ומסתייעים לשם כך גם בציוד והמכשור הרפואי שבאמבולנס.
#פרמדיקים
פָּרָמֶדִיק (Paramedic) הוא איש או אשת מקצוע ברפואת חירום, שהוסמכו לרפואת חירום והם בעלי הסמכות הרפואית הכי בכירה כשאין רופא בשטח.
לפרמדיקים יש הכשרה ייחודית המאפשרת להם לבצע פעולות מצילות חיים כשהם מחוץ לסביבה ולציוד של בית החולים. הם מעניקים טיפול רפואי מתקדם ומיידי למי שנפגעו בשטח וכשהם סמוך לרגע הפציעה או התפרצות המחלה ואם אין רופא - רק הם יכולים להכריז על מותו של אדם.
המילה "פרמדיק" היא חיבור של שני חלקי המילה האנגלית: para (פָּרָה) שפירושה "מעֵבר, לצד" והמילה medic (מֶדִיק) שמכוונת לאיש רפואה או חובש. כלומר, הפרמדיק הוא "לצד הרופא" - בעל הסמכות הרפואית הבכירה בשטח, בהיעדרם של רופאים.
#חדר מיון
חדר המיון הוא אזור או מחלקה בבית חולים שמגיש עזרה וטיפול ראשוני ופתוח 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע ו-365 ימים בשנה. עיקר עיסוקו הוא במקרי חירום רפואיים, טיפול בנפגעי תאונות ומי שחווים מצוקה גופנית בשל התפרצות קשה של מחלה.
לחדר המיון מגיעים אנשים שנפגעו וזקוקים לעזרה ראשונה שלרוב כרוכה בציוד רפואי של בית חולים.
מי שמגיעים לחדר המיון צריכים לפני הכל לדווח בדלפק הקבלה מה קרה להם. לאחר מכן הם ייבדקו על ידי אחות או רופא, כדי להעריך עד כמה מצבם חמור. זה תהליך שנקרא "מיון ראשוני" ונועד לוודא שקודם כל יטופלו מי שמצבם הוא הקשה ביותר. לאחר שיטופלו בחדר המיון יועברו מי שזקוקים לטיפול מתמשך בבית החולים למחלקה המתאימה ביותר למצבם.
חבלת ראש של ילד - מה לשים לב? - עזרה מחדר מיון (עברית):
https://youtu.be/ro_0HVaaIpo
קורס קצר בהחייאה (עברית):
https://youtu.be/zzHXvYnNss4
החייאה בתינוק (עברית):
https://youtu.be/ooDLQyX8l5k
מה צריך בערכת עזרה ראשונה לבית? (ללא מילים)
https://youtu.be/8assGpZvwG4
פרמדיקים מספרים (עברית):
https://youtu.be/R1b_hePHBxk
יפתיע שיש היום גם עזרה ראשונה לנפש (עברית):
https://youtu.be/bL84ViZmOFg
איך אפשר להיפגע כשעושים ספורט?
לעשות ספורט ולהתחרות בחברים זה דבר שילדים רבים עושים. להיפגע מספורט זה דבר נפוץ גם הוא אצל ילדים. נפילה, מכה או חבלה, נפיחות וכאבים הם הדברים שקורים לא פעם וקל לשים לב אליהן. הטיפול המהיר, של קירור מקום המכה, קיבוע האיבר שנפגע - אלה יקטינו את הנזק.
עומס יתר היא פגיעה פחות בולטת, שהולכת ומצטברת כשאנו עושים פעולות שקשות לגופנו והן הולכות ומזיקות, מבלי שנהיה מודעים לנזק שהולך וגדל. במקרה ששמנו לב לכך, קצת מנוחה תסייע. אבל מניעת המאמצים, באמצעות מתיחות שצריכות להיות לאחר אימון או מאמץ - אלה חשובים מאד בפעילויות עם מאמץ.
בחוגי ספורט או בפעילויות הספורט שלכם, שימו לב לא להגזים בפעילות ולא ללחוץ. לעתים קרובות הגוף שלנו אינו בנוי למאמץ שאנו נוטלים על עצמנו.
מומלץ כמובן לעשות חימום לפני מאמץ גדול בפעילות ספורט.
הנה סרטון על פגיעות ספורט ואיך להימנע מהן:
http://youtu.be/lKYqsMQnwFs?t=5s
וזאת על אף היתרונות האדירים בעיסוק בספורט (מתורגם):
https://youtu.be/hmFQqjMF_f0
מי הטייס המדמם שכמעט טבע בשמיים?
התשובה היא לגמרי חיובית. הטייס האמריקאי וויליאם רנקין (William Henry Rankin), שטס בשנת 1959 בתוך סופה, חצה אותה, נסק ונאלץ לנטוש את מטוסו התקול, בגובה של 12 קילומטרים.
אתם כבר מבינים - מדובר בגובה שאנשים רגילים לא צונחים ממנו והצנחנים הספורים שכן עשו משהו דומה, עושים זאת עם ציוד מטורף. בעת שהאיש צנח, הוא גילה שבזמן הנטישה נפלה לו אחת הכפפות והיד החלה לקפוא במהירות. הוא גם כלל לא היה לבוש בצורה מתאימה לטמפרטורה של מינוס 45 מעלות פרנהייט, טמפרטורה רגילה בגבהים כאלה. גופו התנפח, הוא החל מדמם מכל נקב בגופו והוא הרגיש לחץ פנימי מטורף החוצה.
כי התנאים מרגע הנטישה היו איומים. אבל הקור העז והחמצן הדליל בגבהים הללו, על אף שגרמו להיפותרמיה וירידת טמפרטורת הגוף לרמות מסוכנות, לא היו העניין. הסיפור האמיתי והבלתי נתפס עוד יותר, מתחיל בהמשך הנפילה.
הטייס הצונח צניחה חופשית מצא עצמו נקלע לתוך ענני הסופה האיומים, שבתוכם טס עד לפני כמה דקות במטוסו. בשל הסופה ותנאי לחץ אוויר לא רגילים, מצנחו שאמור להיפתח באופן אוטומטי בגובה מסוים, נפתח לפני הזמן.
רנקין מצא עצמו צונח בתוך עננים כבדים וגשם כבד. בתוך העננים והגשם הרב שהם הורידו, הוא חש שהוא טובע ממש. מרוב הגשם הוא לא הצליח לנשום, כי כל שאיפת אוויר הכניסה לריאותיו מים ועוד מים... טביעה של ממש, אבל בשמיים.
בנוסף, בשל הרוחות העזות של הסופה, מצא עצמו הטייס האומלל מטולטל למעלה ולמטה ולצדדים. הסופה שיחקה בו כרצונה. הוא היה מריונטה של הרוחות ופשוט לא נפל למטה. הצניחה שהייתה אמורה להסתיים כבר מזמן, נמשכה. הסופה סרבה להוריד אותו אל הקרקע.
אבל איכשהו, בתום כל הטלטולים והדחיות, הצליח כוח הכבידה של כדור הארץ להנחיתו למטה. צניחה שהייתה אמורה להימשך 10 דקות, נמשכה לא פחות מ-40 דקות תמימות!
אחרי ככלות הכל, רנקין הצליח לשרוד את הצניחה הארוכה והקשה ביותר שיש. אבל לנחות על הקרקע כמו בן-אדם הוא עדיין לא קיבל את הזכות. במקום זאת הטיחה אותו הרוח גם עתה והוא מצא את עצמו נוחת באזור מיוער, שגם בו הוא סיים את הצניחה כשהוא תלוי על עץ. לבסוף, הוא הצליח להתנתק מהמצנח ונפל אל האדמה.
מדמם כולו וכואב מאוד, רנקין החל בהליכה רגלית, כשהוא מחפש עזרה או טלפון. בשלב מסוים הוא הגיע אל כביש ורק לאחר קשיים מרובים עצר לו אחד הנהגים טרמפ. הוא הסיעו לעבר מקום עם טלפון ומשם הזעיק אמבולנס.
הנזק הסופי שלו, תודה ששאלתם, היה קטן יחסית. המון חבורות על גופו ותופעות של היפותרמיה, שמהן הוא סבל בשל הקור העז. אבל לא היו לו שום נזקים אחרים ואחרי מספר שבועות הוא שוחרר מבית החולים ולא סבל יותר מאותה צניחה דרמתית. האמת היא שלהיפך - עם הזמן הוא כתב על האירוע שעבר ספר בשם "האיש שרכב על הרעם". הספר הפך אותו גם למקור ידע רב על נטישת מטוסים בגבהים לא נתפסים.
הנה סיפורה של הצניחה הארוכה בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/CfM6vQ6os2w
באנגלית:
https://youtu.be/0cqQzcChFG0
סיפורו של הטייס שטבע בעננים:
https://youtu.be/Qil3ivxRiGQ
תיאור טלוויזיוני של סוף הצניחה של רנקין:
https://youtu.be/0g2ZFeisxss
וסרטון שמספר את סיפורו בפירוט:
https://youtu.be/LfcbYMVK5k0?long=yes
המון ילדים נחבלים במשחק ובפעילויות בבית ובחצר. חשוב לזכור שאם יש חשש שנפגעתם - בקשו מההורים לפנות מידית לטיפול רפואי. רק במקרים שבהם אמא או אבא בטוחים שאין חשש בפגיעה שלכם - תנו להם לטפל בכם בבית ושתפו אותם במה שקורה בהמשך - האם הכאב מתחזק, עובר או הולך ונעלם בשעות שאחרי.
ברגע שנחבלתם - אם יש לנו דם, לחיצה על המקום עם הדם, בעזרת פיסת בד נקיה, תעצור את הדימום.
אם איבדתם דם רב והוריכם מרגישים שאתם בהלם או שאבידתם את ההכרה - פנו למיון מיד באמבולנס!
אם יש נפיחות אחרי שנשבר איבר או שיש שינוי בצורת האיבר - כדאי לקבע את האיבר ולפנות לרופא.
בכל מקרה אחר, של חבלה חמורה יותר, לא מומלץ להזיז חבר שנפגע או לזוז, אם אתם אלה שנפגעתם. במקרה כזה, דאגו להזעיק אמבולנס ולהמתין במקום לפינוי.
הנה סרטון בעברית על חבלות ופציעות אצל ילדים:
http://youtu.be/Doaue7g94NQ?t=6s
אמבולנס (Ambulance) הוא רכב רפואי מיוחד שנועד להגיע במהירות למקום שבו אדם זקוק לעזרה דחופה ולהעביר אותו בביטחון לבית חולים או למרכז רפואי.
זהו למעשה בית חולים זעיר על גלגלים שנועד להציל חיים ברגעים הקריטיים ביותר. כשמישהו נפצע בתאונה, חווה כאב חזק בחזה, מתקשה לנשום או מאבד הכרה, האמבולנס הוא הכתובת הראשונה שאליה פונים והשיחה מתבצעת למוקד החירום המוכר לכולנו.
המטרה היא להגיב מהר ככל האפשר, כי בחירום כל שנייה חשובה ויכולה להיות ההבדל בין חיים למוות.
הרכב עצמו קל לזיהוי. הוא לרוב לבן עם פסים בולטים בצבע אדום או צהוב ומעליו אורות צבעוניים מהבהבים וסירנה חזקה שמורים לנהגים בדרך לפנות לצד ולפנות את הדרך.
בתוך האמבולנס יושב צוות רפואי מיומן הכולל פרמדיקים וחובשים שהוכשרו לטפל במצבי חירום מורכבים. הם יודעים איך לעצור דימום, לחבר מכשירי חמצן, לבצע החייאה, לטפל בשברים, לבדוק לחץ דם ולתת תרופות שמייצבות את המצב עד להגעה לבית החולים. בדרך הם מדברים לעתים עם הרופאים בבית החולים, כדי שיהיו מוכנים לקבל את המטופל ברגע שהוא מגיע.
האמבולנס מציל חיים בכמה דרכים מרכזיות. ראשית, הוא מגיע לזירת האירוע במהירות רבה, לפעמים תוך דקות ספורות, וכך מקצר את הזמן היקר שבו החולה או הפצוע ממתין לעזרה. שנית, הצוות הרפואי מתחיל לטפל כבר בדרך לבית החולים, מה שמונע החמרת המצב ומעלה את סיכויי ההחלמה. שלישית, הרכב מצויד בציוד רפואי מתקדם כמו מוניטור לב, מכשירי הנשמה, אלונקה מתקפלת וערכות חירום מלאות, כך שהטיפול ניתן בצורה מקצועית ורציפה לכל אורך הדרך.
כדי להגיע מהר לבית החולים, האמבולנס נעזר בכמה דברים חשובים. הנהגים עוברים הכשרה מיוחדת לנהיגה בחירום ויודעים איך לעבור בתוך תנועת כלי רכב ולהתמודד עם כבישים עמוסים בביטחון. בנוסף, במערכת הניווט של הרכב תמיד מופיע הנתיב המהיר ביותר, והאורות והסירנה מעניקים לו זכות קדימה בצמתים ובכבישים.
כשהנהגים האחרים שומעים את הסירנה ורואים את האורות הצבעוניים, הם יודעים שעליהם להתפנות לצד הכביש ולתת לאמבולנס לעבור במהירות. כך, גם בשעות של עומס כבד, האמבולנס מצליח לפרוץ דרך ולהגיע ליעדו בזמן.
מעניין לדעת שהרעיון של האמבולנס נולד לפני יותר ממאתיים שנה. הרופא הצבאי דומיניק ז'אן לארי, ששירת בצבאו של נפוליאון, המציא כרכרות קלות שרתמו סוסים וכונו "אמבולנסים מעופפים". הכוונה הייתה לפנות פצועים משדה הקרב במהירות רבה, כי לארי הבין שמהירות ההגעה לטיפול היא המפתח להצלת חיים.
כיום, כמעט מאתיים שנה אחרי המצאת הכרכרות הללו, האמבולנס המודרני ממשיך לשמור על אותו עיקרון בדיוק: להגיע מהר, לטפל בדרך ולהעביר את החולה בביטחון.
במילים אחרות, האמבולנס הוא הגשר החיוני בין המקום שבו קרה המקרה לבין הטיפול המלא בבית החולים. הוא לא סתם רכב מהיר, אלא צוות שלם של אנשי מקצוע שמביאים את בית החולים אליך ואותך אל בית החולים, בדיוק בזמן הנכון. בזכות כל אלה, אנשים רבים מקבלים את הטיפול הנכון בזמן ומצליחים להחלים ולחזור לחייהם.
כך פועל האמבולנס - לילדים (עברית):
https://youtu.be/194pWc-i1H4
מה בתוך האמבולנס?
https://youtu.be/qxi78mffdXg
גם בצבא יש אמבולנס (עברית):
https://youtu.be/fE7iGSEdygU
הצליל של הסירנה:
https://youtu.be/rrKcurH_QbE
וכך מזמינים אמבולנס (עברית):
https://youtu.be/5V9AynOJ_-E
עזרה ראשונה (First aid) היא טיפול רפואי ראשוני ומיידי שניתן למי שנפצעים, נפגעים בגופם או חשים שלא בטוב. מטרתה להציל את חייהם, למנוע החמרה של מצבם ולקדם אפשרות להחלמה.
מטרת העזרה הראשונה היא לעזור לאנשים שזקוקים לסיוע גופני מיידי. לרוב ייאלצו לספק עזרה ראשונה מי שאינם אנשי רפואה מקצועיים.
העזרה הראשונה כוללת בדרך כלל כמה פעולות פשוטות שניתן לעשות כדי להציל חיים ומבוצעות עם מעט מאוד ציוד (או בלעדיו) ודורשות מעט מאוד הכשרה או לימוד.
לרוב מתייחסת העזרה הראשונה לבני אדם, אך ניתן לבצע עזרה ראשונה גם בחיות מחמד ובבעלי חיים.
#אמבולנס
באירוע רב נפגעים או במקרה חירום בו אין בנמצא מי ששולט בעזרה ראשונה מזמינים אמבולנס. זוהי ניידת (כלי רכב ולעתים אפילו מסוק) המצוידת במכשור רפואי ובציוד לטיפול של פרמדיקים, אנשי רפואה ומתנדבים שיודעים להציל חיים ומסתייעים לשם כך גם בציוד והמכשור הרפואי שבאמבולנס.
#פרמדיקים
פָּרָמֶדִיק (Paramedic) הוא איש או אשת מקצוע ברפואת חירום, שהוסמכו לרפואת חירום והם בעלי הסמכות הרפואית הכי בכירה כשאין רופא בשטח.
לפרמדיקים יש הכשרה ייחודית המאפשרת להם לבצע פעולות מצילות חיים כשהם מחוץ לסביבה ולציוד של בית החולים. הם מעניקים טיפול רפואי מתקדם ומיידי למי שנפגעו בשטח וכשהם סמוך לרגע הפציעה או התפרצות המחלה ואם אין רופא - רק הם יכולים להכריז על מותו של אדם.
המילה "פרמדיק" היא חיבור של שני חלקי המילה האנגלית: para (פָּרָה) שפירושה "מעֵבר, לצד" והמילה medic (מֶדִיק) שמכוונת לאיש רפואה או חובש. כלומר, הפרמדיק הוא "לצד הרופא" - בעל הסמכות הרפואית הבכירה בשטח, בהיעדרם של רופאים.
#חדר מיון
חדר המיון הוא אזור או מחלקה בבית חולים שמגיש עזרה וטיפול ראשוני ופתוח 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע ו-365 ימים בשנה. עיקר עיסוקו הוא במקרי חירום רפואיים, טיפול בנפגעי תאונות ומי שחווים מצוקה גופנית בשל התפרצות קשה של מחלה.
לחדר המיון מגיעים אנשים שנפגעו וזקוקים לעזרה ראשונה שלרוב כרוכה בציוד רפואי של בית חולים.
מי שמגיעים לחדר המיון צריכים לפני הכל לדווח בדלפק הקבלה מה קרה להם. לאחר מכן הם ייבדקו על ידי אחות או רופא, כדי להעריך עד כמה מצבם חמור. זה תהליך שנקרא "מיון ראשוני" ונועד לוודא שקודם כל יטופלו מי שמצבם הוא הקשה ביותר. לאחר שיטופלו בחדר המיון יועברו מי שזקוקים לטיפול מתמשך בבית החולים למחלקה המתאימה ביותר למצבם.
חבלת ראש של ילד - מה לשים לב? - עזרה מחדר מיון (עברית):
https://youtu.be/ro_0HVaaIpo
קורס קצר בהחייאה (עברית):
https://youtu.be/zzHXvYnNss4
החייאה בתינוק (עברית):
https://youtu.be/ooDLQyX8l5k
מה צריך בערכת עזרה ראשונה לבית? (ללא מילים)
https://youtu.be/8assGpZvwG4
פרמדיקים מספרים (עברית):
https://youtu.be/R1b_hePHBxk
יפתיע שיש היום גם עזרה ראשונה לנפש (עברית):
https://youtu.be/bL84ViZmOFg
לעשות ספורט ולהתחרות בחברים זה דבר שילדים רבים עושים. להיפגע מספורט זה דבר נפוץ גם הוא אצל ילדים. נפילה, מכה או חבלה, נפיחות וכאבים הם הדברים שקורים לא פעם וקל לשים לב אליהן. הטיפול המהיר, של קירור מקום המכה, קיבוע האיבר שנפגע - אלה יקטינו את הנזק.
עומס יתר היא פגיעה פחות בולטת, שהולכת ומצטברת כשאנו עושים פעולות שקשות לגופנו והן הולכות ומזיקות, מבלי שנהיה מודעים לנזק שהולך וגדל. במקרה ששמנו לב לכך, קצת מנוחה תסייע. אבל מניעת המאמצים, באמצעות מתיחות שצריכות להיות לאחר אימון או מאמץ - אלה חשובים מאד בפעילויות עם מאמץ.
בחוגי ספורט או בפעילויות הספורט שלכם, שימו לב לא להגזים בפעילות ולא ללחוץ. לעתים קרובות הגוף שלנו אינו בנוי למאמץ שאנו נוטלים על עצמנו.
מומלץ כמובן לעשות חימום לפני מאמץ גדול בפעילות ספורט.
הנה סרטון על פגיעות ספורט ואיך להימנע מהן:
http://youtu.be/lKYqsMQnwFs?t=5s
וזאת על אף היתרונות האדירים בעיסוק בספורט (מתורגם):
https://youtu.be/hmFQqjMF_f0
פציעות
התשובה היא לגמרי חיובית. הטייס האמריקאי וויליאם רנקין (William Henry Rankin), שטס בשנת 1959 בתוך סופה, חצה אותה, נסק ונאלץ לנטוש את מטוסו התקול, בגובה של 12 קילומטרים.
אתם כבר מבינים - מדובר בגובה שאנשים רגילים לא צונחים ממנו והצנחנים הספורים שכן עשו משהו דומה, עושים זאת עם ציוד מטורף. בעת שהאיש צנח, הוא גילה שבזמן הנטישה נפלה לו אחת הכפפות והיד החלה לקפוא במהירות. הוא גם כלל לא היה לבוש בצורה מתאימה לטמפרטורה של מינוס 45 מעלות פרנהייט, טמפרטורה רגילה בגבהים כאלה. גופו התנפח, הוא החל מדמם מכל נקב בגופו והוא הרגיש לחץ פנימי מטורף החוצה.
כי התנאים מרגע הנטישה היו איומים. אבל הקור העז והחמצן הדליל בגבהים הללו, על אף שגרמו להיפותרמיה וירידת טמפרטורת הגוף לרמות מסוכנות, לא היו העניין. הסיפור האמיתי והבלתי נתפס עוד יותר, מתחיל בהמשך הנפילה.
הטייס הצונח צניחה חופשית מצא עצמו נקלע לתוך ענני הסופה האיומים, שבתוכם טס עד לפני כמה דקות במטוסו. בשל הסופה ותנאי לחץ אוויר לא רגילים, מצנחו שאמור להיפתח באופן אוטומטי בגובה מסוים, נפתח לפני הזמן.
רנקין מצא עצמו צונח בתוך עננים כבדים וגשם כבד. בתוך העננים והגשם הרב שהם הורידו, הוא חש שהוא טובע ממש. מרוב הגשם הוא לא הצליח לנשום, כי כל שאיפת אוויר הכניסה לריאותיו מים ועוד מים... טביעה של ממש, אבל בשמיים.
בנוסף, בשל הרוחות העזות של הסופה, מצא עצמו הטייס האומלל מטולטל למעלה ולמטה ולצדדים. הסופה שיחקה בו כרצונה. הוא היה מריונטה של הרוחות ופשוט לא נפל למטה. הצניחה שהייתה אמורה להסתיים כבר מזמן, נמשכה. הסופה סרבה להוריד אותו אל הקרקע.
אבל איכשהו, בתום כל הטלטולים והדחיות, הצליח כוח הכבידה של כדור הארץ להנחיתו למטה. צניחה שהייתה אמורה להימשך 10 דקות, נמשכה לא פחות מ-40 דקות תמימות!
אחרי ככלות הכל, רנקין הצליח לשרוד את הצניחה הארוכה והקשה ביותר שיש. אבל לנחות על הקרקע כמו בן-אדם הוא עדיין לא קיבל את הזכות. במקום זאת הטיחה אותו הרוח גם עתה והוא מצא את עצמו נוחת באזור מיוער, שגם בו הוא סיים את הצניחה כשהוא תלוי על עץ. לבסוף, הוא הצליח להתנתק מהמצנח ונפל אל האדמה.
מדמם כולו וכואב מאוד, רנקין החל בהליכה רגלית, כשהוא מחפש עזרה או טלפון. בשלב מסוים הוא הגיע אל כביש ורק לאחר קשיים מרובים עצר לו אחד הנהגים טרמפ. הוא הסיעו לעבר מקום עם טלפון ומשם הזעיק אמבולנס.
הנזק הסופי שלו, תודה ששאלתם, היה קטן יחסית. המון חבורות על גופו ותופעות של היפותרמיה, שמהן הוא סבל בשל הקור העז. אבל לא היו לו שום נזקים אחרים ואחרי מספר שבועות הוא שוחרר מבית החולים ולא סבל יותר מאותה צניחה דרמתית. האמת היא שלהיפך - עם הזמן הוא כתב על האירוע שעבר ספר בשם "האיש שרכב על הרעם". הספר הפך אותו גם למקור ידע רב על נטישת מטוסים בגבהים לא נתפסים.
הנה סיפורה של הצניחה הארוכה בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/CfM6vQ6os2w
באנגלית:
https://youtu.be/0cqQzcChFG0
סיפורו של הטייס שטבע בעננים:
https://youtu.be/Qil3ivxRiGQ
תיאור טלוויזיוני של סוף הצניחה של רנקין:
https://youtu.be/0g2ZFeisxss
וסרטון שמספר את סיפורו בפירוט:
https://youtu.be/LfcbYMVK5k0?long=yes
